הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, כ"ז בסיון התשמ"ז, 24.6.87, שעה 09.30

חברי הוועדה: א' שפייזר - היו"ר

ר' פרבר - מנכ"ל משרד התיירות

ד' קולני -משרד התיירות

ו' אלברנס - " "

ע' מיכאלי - " "

ש' בהירי - " "

מר קרני - איגוד סוכני תיירות לישראל

א' רייס - " " "

י' חרסית , - יו"ר פאנל חבר ות התעופה

פ' מולד - מזכ"ל התאחדות סוכני נסיעות ותיירות

ק' כהנא - יו"ר התאחדות סוכני הנסיעות

אי שמר - יועץ משפטי של התאחדות סוכני נסיעות

די לב

רשמה; מזל כהן

תקנות שירותי תיירות (ערבויות וביטוח), התשמ"ז-1987.



היו"ר א' שפייזר;

אני פותח את הישיבה.

תקנות שירותי תיירות (ערבויות וביטוח)

התשמ"ז-1987. לאתר שהונחו התקנות על השולחן, קבלנו שני מברקים! אחד ממר קרני

שהוא יו"ר האיגוד ושני ממר חרסית שהוא יו"ר פאנל חברות התעופה. מר קרני, בבקשה.

מר קרני!

מהתקנות האלה מסתבר שכאילו מדיניות שלמה עומדת להיות מיושמת ולשנות את פני

הענף. בשעתו חשבנו שהמטרה היא הבטחת כספי הציבור. מסתבר שמהמטרה הראשונה לא נשאר

דבר. דובר על כך שתוטל ערבות בנקאית על כל סוכנות נסיעות כדי שכספי הציבור יהיו

מובטחים. הגענו למצב שבר כל סוכן נסיעות יצטרך להציע לנוסע לחתום על פוליסה. למי

יש ראש לעשות את זה?

להודיע. לא השתתפת בדיונים שלנו מהתחלה.

מר קרני!

בדיון האחרון לא השתתפתי.

היו"ר אי שפייזר!

היית הסיד של הערבויות.

הייתי חסיד של הקרן.

היו"ר אי שפייזר;

למה לא הקמתם את הקרן?

אנחנו מוכנים היום להקים את הקרן, משום שהתהיל משא ומתן נפרד בין משרד

התיירות לבין חטיבה בתוך התאהדות סוכני הנסיעות ובעקבות המשא ומתן הגיעו להסכם

כלשהו עם אותה חטיבה בהתאחדות שהוא טירפד. ההסכם הזה יצר מצב לפיו סוכן נסיעות

שיש לו רשיון כללי צריך להצהיר אם הוא מטפל בתיירות נכנסת.

הוא לא צריך להצהיר. הוא יקוטלג באופן אוטומטי כסוכן כללי.

מר קרני!

אין סוכן שלא מטפל בתיירים נכנסים לארץ. רוצים לעשות הבחנה בין סוכן המטפל

בהבאת תיירים רבים לארץ לבין סוכן שמטפל בהבאת מספר קטן של תיירים. מסתבר שאחרי

שגמרנו את כל שלבי ההצעות, בא משרד התיירות ואומר שהתמונה לא שלמה, מהיום והלאה,

לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, משרד חדש לא יצטרך ערבויות בנקאיות.

זו פרשה אחרת.

פרשיות אלה קשורות אתת בשניה. ברגע שהחליטו שמשרד חדש לא צריך ערבויות

בנקאיות, אנתנו נכנסים להרס מותלס של הענף שלנו.

היו"ר אי שפייזר!

אתה תושש מפריצה של כל מיני גורמים?

אני חושש מערעור מוהלט של הענף. בשוק של תוהו ובוהו, אתה לא יכול לבטה שום

דבר. אתה לא יכול להבטיח שום דבר. היום בסך הכל זה. מסודר, משרדי הנסיעות תתת

פיקות.

היו"ר אי שפייזר;

אתה אומר שההצעה המוצעת מבטלת את הפיקוה שהיה בעבר?

נכון.

דבר ראשון, לצערי, למרות שאנחנו איזשהו חלק במערכת הזאת, פרט לישיבה אתת

מאד כוללנית שאני זומנתי אליה, בכלל לא היינו בתמונה.

דבר שני, ענף התיירות, ואני לא הולך להבדיל בין תיירות נכנסת לתיירות

י וצאת...

ההבדלה היא בעיקר בשיטות הביטוח השונות. נוצרה שיטה, כתוצאה ממהלכים שהיו

פה, שהובילה לביטוח מיוחד לתיירות נכנסת וביטוח וולונטרי לתיירות יוצאת. כתוצאה

מכך היתה נחוצה ההבדלה. בסך הכל התקנות לא מבדילות ביניהן.

הענף שלנו סובל מאד מחוסר יציבות בגלל המצב הבטחוני. יש גם חוסר יציבות

בגלל דברים שהם יותר תלויים בענף אבל הם משניים. מספר סוכני תיירות הוא מעל

ומעבר למה שהמדינה צריכה. ברגע שיש אנשים שיכולים לספק מעבר לדרישה אז התחרות

מתחילה להיות כזאת שהעיקר הוא לעשות עסקים ורק לאחר שנה מסתכלים מה קרה. יש גוף

אחד שהוא נותן תמיד את הדין מבחינה כספית וזה חברות התעופה. כי אצלנו יש חוק בל

יעבור, כאשר לנוסע יש כרטיס ביד, חברת התעופה מכבדת את כרטיס הטיסה. כאשר יכולים

להצטרף לשוק הזה גורמים שלא יטילו עליהם את המגבלות כפי שמטילים עליהם היום, אני

תושב שהמגבלות היום אינן מספיקות מפני שאתה רואה את העובדות בשטח, בסופו של דבר

הראשונים שייפגעו יהיו הנוסעים עצמם.



אנחנו חושבים שהיום, עם העלויות המשמעותיות של ביטוח תיירות הן היוצאת והן

הנכנסת, שזה בסך הכל לטובה. המדינה צריכה לגרום לדבר אחד, שגורמים שליליים וכל

מי שיש בראשו לעבוד שנה ולאחר מכן להסתלק ולא מעניין אותו מה קרה, לא ייכנסו

לענף הזה- תפקידנו להגביל, להחמיר כדי שיכנסו לענף הזה ויטפלו בתיירים שהם מאד

יקרים למדינה גורמים שהם יציבים.

אתה בעצם אומר אותו נימוק אבל מוסיף את האינטרס של חברות התעופה.

יי חרסית;

לחברות התעופה קשה לשאת תופעות כמו "קופל".

יש סברה שלעסק הזה נכנס כסף של העולם התחתון, זה נכון?

מר קרני;

היום זה לא קיים.

פי מולד!

אני חושב שצריך להסתכל על הענין הזה מאספקט של מה טוב למדינת ישראל. אנחנו

חושבים שטוב למדינת ישראל שמערך סוכני הנסיעות בארץ ישתדל לעסוק גם בתיירות

הנכנסת. התקנות קובעות למעשה תוויות.

יש פה שני נושאים.

היום, סוכן נסיעות כללי יכול לעסוק בכל דבר, כי אט הוא ירצה לעסוק בתיירות

נכנסת, הוא יצטרך לתרום לאיזו קרן, ואז לוקחים מספר די גדול של סוכנים שהם

פוטנציאל לעסוק בתיירות נכנסת ואומרים להם מראש: אתם לא תעסקו בזה, וזה חבל.

צריך למצוא איזה מכנה משותף ואסור להדביק תוויות של תיירות נכנסת ותיירות יוצאת.

אי רייס;

קראתי את נוסח התקנות. שני דברים חסרים לי פה דבר אחד, ההסדר הטכני לגבי

תיירות נכנסת. אנחנו, איגוד סוכני תיירות, לא ראינו את האותיות הקטנות. לפעמים

האותיות הקטנות מכריעות לגבי מהות הביצוע.

חסרה לי אותה ערבות של משרד נסיעות חדש עד שהוא מוכיח את יציבותו. בעיקר

בתיירות נכנסת זה דבר הכרחי.

אנחנו נכנסנו לענין הזה ודנו בו רק בהקשר לביטוח של תיירים נכנסים ויוצאים.

קבלנו החלטה עקרונית שצריך לבטח. עברנו אל כל ה"וויה דלורוזה" עם כל האפשרויות,

שמענו מספר פעמים במה זה כרוך ולבסוף החלטנו על מהלך שהוא מהלך ביטוחי בחברה רק

של תיירות נכנסת.



באשר לתיירים יוצאים, שמענו את התכנית שהוצגה פה על-ידי חברות הביטווז.

הסתפקנו בעצם רק בכפיה אהת על הסוכנים והיא בכך שנהיה בטוחים שהסוכן מציע את

הביטוח. רצה אדם לא לבטח את עצמו, לא יבטח את עצמו.

יכולנו ללכת בדרך שונה. יכולנו ללכת בדרך של ערבויות מאד כבדות. מלכתחילה

יכולנו לחייב את הסוכן במתן ערבות הרבה יותר גדולה שתכסה את הנושא הזה. אתם

אמרתם שהעלויות כבדות והתנגדתם לערבויות גדולות. כי המחשבה הראשונה היתה להפעיל

עליכם עוד ערבויות וגמרנו. אתם אמרתם שאי-אפשר לעמוד בערבויות האלה.

בזה אני מסכם. אני לא רוצה לחזור לנושא הביטוח. ההערות שלכם לגבי הביטוח הן

קטנות משקל.

יש נושא שני. יוצא מדברי מר קרני ומר חרסית, כאילו על בסיס תקנות אלה,

מבטלים ערבויות אחרות ויוצא שהערבויות האלה קטנות וכתוצאה מכך יפרצו לנושא

גורמים אחרים. זה מה שאמרתם.

מר קרני;

אנחנו רוצים למנוע את ההפרדה, סוכן שמביא תיירים ולא מביא תיירים. תחייב כל

סוכן לבטח את עצמו כנגד תיירות נכנסת.

היו"ר אי שפייזר;

אם אדם רוצה לעסוק רק בנושא אחד?

מר קרני;

אין דבר כזה. זו אבחנה שלא קיימת.

היו"ר אי שפייזר;

בדרך כלל הדברים לא נקבעים בחוק לפי חתך הקיים היום. כשמוציאים תקנה או

חוק, זה לאורך ימים. לא מספיק לומר שהיום אין מצב כזה. אם תיאורטית יכול להיות

מצב כזה, צריך להביא אותו בחשבון. אתה טוען שזה לא רצוי?

מר קרני;

בוודאי זה לא רצוי. המדיניות צריכה להיות עידוד הסוכן לטפל יותר ויותר

בתיירות נכנסת.

היו"ר אי שפייזר;

אנחנו מדברים על חלוקה פרופורציונלית. החלוקה לא מקלקלת לו. הנימוק שהוא

צריך להרתע בגלל זה, הוא לא נימוק.

תחייב כל סוכן לעסוק בתיירות נכנסת.

ר' פרבר;

למעשה הנושא שמובא כאן הוא נושא של פתיחת השוק כנגד סגירתו. זאת-אומרת,

נגזר מהתקנות החדשות במידה רבה פתיחת השוק ומזה חוששים.

היו"ר אי שפייזר;

מה היתה הערבות הקודמת?



ר' פרבר;

ערבות של 30 אלף דולר.

השיטה החדשה אינה מבקשת ערבויות בנקאיות גם לגבי סוכנים חדשים. יש פה שאלה

אידיאולוגית גדולה, האם לסגור או האם לפתוח את השוק. אנחנו תמיד בעד לפתוח את

השוק. דרך אגב, כאשר היה הסדר בין משרד התחבורה ל"אל-על", לא שאלו אותנו.

אני חושב שקיימנו פה דיונים שונים. אחת הבעיות כאן היא שמדי פעם באים

לא ידענו. מבחינה עניינית אני תמיד מוכן לדון.

ישבתי עם מר קרני וחבריו ודנו בסוגיות שמתעוררות. אני אמרתי שההסדר החדש הוא בסך

הכל הסדר לנסיון. אנחנו הולכים לנסות שיטה חדשה. יתכן שהיא אינה טובה.

אמרתי למר קרני שאני מעונין בנושא הקרן ולא הסתייע בידי. אמרתי למר קרני

שאני מוכן לשבת יחד עם אנשיו פעם בשבוע ולהתקדם בנושא הקרן. אני פתוח להצעות

טובות יותר. אבל בינתיים צריך להסדיר משהו.

אני רוצה להזכיר את דו"ח מבקר המדינה בנושא ערבויות, כאשר באתי לוועדה

ואמרתי שאיני חושב שסביר שערבויות תלקחנה מסוכן חדש בשלוש השנים הראשונות,

כשלענין פשיטת רגל איני יודע מה ההבדל. להיפך, ההסטוריה מראה שפשיטות רגל היו

דווקא של חברות ותיקות. אני חושב שגם מבקר המדינה אמר: מר פרבר, תטיל על כל

הסוכנויות במדינה ערבות של 100 אלף דולר ולזה התנגדנו.

אם הערבות זה הפתרון, בבקשה. למרות שזה דורש עבודה אדמיניסטרטיבית.

האידיאולוגיה שהדריכה אותנו היתה להעביר את נושא הערבויות לכוון של ביטוחים,

לכוון של קרן. מתעוררת בעיה שנקראת פתיחת חשוק. הבעיה הזאת קיימת בהרבה תחומים.

אם נפתח את השוק, יש חשש למעמדו של הסוכן, הסוכן לא יהיה מקצועי.

אמרתי שאני מוכן לעשות סלקציה של כניסה לשוק על-פי אמת מידה מקצועית. נחייב

סוכנויות נסיעות חדשות בקריטריונים מקצועיים הרבה יותר גבוהים. כשאני קובע ערבות

בנקאית, אני לא מונע את כניסת העולם התחתון. להיפך, להם קל יותר. אני מונע

מאנשים תמימים להכנס.

לכן אני אומר, איני תושב שהנושא הכספי הוא המבחן. אני חושב שצריך להיות

מבחן מקצועי.

אני מציע שנקים ועדה משותפת של משרד התיירות והתאחדות סוכני הנסיעות ונעבד

קריטריונים מקצועיים מחמירים, נביא אותם לאישור ועדת הכלכלה ואז יתכן שניתן

לעשות הסדר ביניים שלא יאפשר פתיחת סוכנויות חדשות. בינתיים חל ההסדר הקודם של

ערבות בנקאית, נסיים את עבודה תוך חדשיים-שלושה ונביא קריטריונים מקצועיים כנספח

לתקנות.

הערה אחרונה לגבי נושא של תוויות לגבי תיירות נכנסת ויוצאת. איני מבין את

האתגר שלי, 300 סוכנים שמטפלים רק בתיירות יוצאת לעודד אותם

לעסוק בתיירות נכנסת. איני חושב שהתקנות הן גורם מפריע לתיירות הנכנסת.

החשש הוא מהכבדה על סוכנים קטנים.

יש פה בעיה אחת ואני רוצה להבהיר

אותה. לפי הקונספט שיש בתקנות, תיירות נכנסת מכוסה כליל.

מר קרני; זה לא מדויק, אם החובה להשתתף

בפוליסה לא תחול על כל סוכן, אס

בקרן יהיו 350 סוכני נסיעות...

ר' פרבר; מי שלא יהיה מבוטח, אקח לו את הרשיון.

היו"ר א' שפייזר; פה מדובר בחוק. אתה אומר שהחוק לא

יקויים?

מר קרני; בווראי. מה המצב? כפי שאמרתי, אין סוכן

שלא מטפל בתיירות נכנסת.

היו"ר א' שפייזר; הצעתך להחיל עלכולם ושלא תהיה אופציה?

מר קרני; בוודאי.

היו"ר אי שפייזר; הנימוק שלך הוא חרש. לא אמרח את זה קורו

אמרת שיכולת האכיפה של משרר התיירות הי;

מועטה, גם בעבר הוא לא אגף את הרברים, אין להניח שבעתיד יעמור לרשותו

כח-אדם שיאכוף את החוק. היות שלפי מיטב ידיעתך, למעט מקרה אחד יוצא

מן הכלל או שניים, רוב רובם של הסוכנים עוסקים גם בתיירות נכנסת.

מר קרני; בהיקף אחר.

היו"ר אי שפייזר; אפילו מי שמביא קבוצה אחת, חובה עליו

לבטח. אתה אומר; עדיף שכולם יבוטחו,

יש פה נקורה שניה, אלה שנכנסים, לכאורה

מבוטחים. אלה שיוצאים, מציעים להם רק אופציה, ובאופציה הזאת נניח

שהוא לא מבטח את עצמו, ערין לא השגנו את טובת הציבור.

מר קרני; גם כיום יש פוליסה.

היו"ר אי שפייזר; מרוע לא להחיל חובת ערבות לגבי כולם?

לגבי תיירות יוצאת תוספת ערבות. אנחנו

רוצים להבטיח אותם ישראלים יוצאים. אנחנו רצינו למנוע תופעה שישראלי

יוצא לחו"ל, קורה משהו, אין לו כתובת, אין לו בית מלון, אין לו רכב,

הוא נמצא על קרן הצבי. השאלה היא למה לא להחיל איזושהי ערבות?

ר' פרבר; רעיון יוצא מן הכלל. אני מבקש את

תגובת סוכני הנסיעות על כך.

היו"ר אי שפייזר; מרוע לא?

השאלה היא פרובוקטיבית,

היו"ר א' שפייזר; היא לא פרובוקטיבית. אנחנו צריכים

לדאוג לאזרחים,

קודם כל אם מתקינים תקנות, לא צריך

לעשות צחוק מהענין, למרות שאני לא

מעונין להטיל ערבות, עדין זכותי לומר שיש בסך הכל פוליסה.

היו"ר א' שפייזר; רצינו שתהיה חובה להודיע, מה רע בזה?

ברוב התחומים יש ההתמה של נותן השירות

למקבל השירות,

מר קרני; בכל העולם הכלכלי יש אבחנה ברורה בין

עסק חדש לבין עסק שיש לו ותק, עסק חדש

שרוצה קרדיט בבנק יאמרו לו; קודם תוכיח את עצמך ואחר-כך תבוא. יש

מקום לאבחנה ברורה בין סוכן נסיעות שפותח עכשו משרד ואיננו יודעים

מאיפה הוא בא, כאן הוא צריך להעמיד ערבות של 30 אלף דולר, איך

אפשר לומר שאין אבחנה בין עסק ותיק לעסק חדש?

בנושא הביטוח?

מר קרני; אמרנו שאנחנו בעד קרן ביטוח, אני חושב

שאפשר למצוא מוצא שיספק את הדרישות,

באותה ישיבה הצעתי למנכ"ל משרד התיירות שאנחנו נקים קרן ביטוח וקרן

הביטוח תשלם את הפרמיה כנגד תיירות נכנסת, הדברים כרוכים אחד בשני,

אומרים לי; אנחנו מוכנים בעתיד לדון בכך, אבל איזה נזק ייגרם לענף

עד אז? אם רוצים רפורמה, שלא תהיה רפורמה חלקית,

היו"ר א' שפייזר; ברגע זה, עד שאין קרן, אנחנו הולכים

לבטח את הענף, הענין של "ענבל" נגמר

והוא יבוצע, יש בעיה של תיירים יוצאים, אתה מוכן שתוטל ערבות על

כל סוכני הנסיעות?

מר קרני; אני מוכן להציע הצעה תוך פרק זמן.

אין פרק זמן, עכשו, זמן הדיון נגמר,

צריך להחליט מה עושים, הדיון לגבי

תיירים נכנסים הסתיים, לגבי תיירים יוצאים, אתה מוכן לערבות?

לתקופת ביניים, עד שתמציא את הקרן, אולי נוח לך שיהיו ערבויות?

זה גם יפתור את הבעיה,

ההצעה שלי ברגע זה שנושא "ענבל" יחול

על כל סוכן וסוכן ותהיה אבחנה בין סוכן

חדש לסוכן ותיק,

היו"ר א' שפייזר; זה לא שייך לענין הזה, זה שייך

לקונספט אחר,

מר קרני; אני מוכן להציע לוועדה תוך פרק זמן

את הקרן ומי שלא יהיה חבר בקרן, תוטל

עליו ערבות בנקאית,

יש "ענבל". אתה מציע שעל כל סוכן

תחול חובת ביטוח. יש חו"ל, אני שואל,

אם לא נוח לך יותר שתהיה ערבות.

אם יכירו בקרן שההתאחדות תקים לענין,

זה פותר את הבעיה. מי שלא יהיה חבר

בקרן, תוטל עליו ערבות בנקאית.

כאשר תקים את הקרן, נדון מה קורה.

לגבי היום, אתה מוכן לערבות?

פ" מולד; . הוא לא יכול להיות מוכן לערבות.

מר קרני; אני ביודמתי מוכן לענות בצורה יותר

חיובית על נושא הבטחת כספי הציבור.

היו"ר א' שפייזר; אם לא יחול הביטוח במתוכנתו הנוכחי,

לכל ישראלי שיוצא צריך להיות כתוב;

אתה יכול לבטח את עצמך וחובה על הסוכן לתת לך טופס ולהחתים אותך.

אם הסוכן לא יתן טופס ויחתים אותו, יהיה רשאי משרד התיירות להפקיע

את רשיונו.

הפוליסה הזאת עדין לא קיימת.

היו"ר א' שפייזר; לא תהיה קיימת, לא תוכל לבטח וכלום

לא יקרה. אתה לא צריך להיות מודאג

בגין הענין. זה לא נותן פתרון ליוצאים.

י' חרסית; אני רוצה שידעו שיש הרבה עקרות-בית

וכל מיני אנשים שפתחו משרדי נסיעות.

היו"ר א' שפייזר; אמר לך מר פרבר שהנושא הכספי הוא לא

לא נכניס

במשך שלושה חרשים אנשים, בינתיים נתיישב ונעשה מחסומים לא על בסיס

כספי.

יי חרסית; אין מחסום שלא על בסיס כספי. מספר

המומחים הוא כמו בכל תחום אחר בארץ.

יש עורכי-דין לאלפים. אין מגבלה כזאת, במקום שאני גר, ברמת השרון,

אין פיקוח, חוחו ובוהו כללי.

ר' פרבר; אני מציע שכל המומחים יעברו שלושה חדשי

השתלמות. אני רוצה להציע שבכל משרד

יהיה מחשוב מלא. אני לא מקבל שלא ניתן להחמיר מבחינה מקצועית.

מחפשים פתרון קל.

כל ההצעות האלה, אנחנו ערים להן.

המערכת היא כל כך איטית. אני מבין את

האיטיות ואני מבין את הסרבול, כדי לעשות משהו אפקטיבי כמו להעלות

את המגבלות כפי שהמנכ"ל מציע, זה לא יעבוד. הדבר היחידי עובר דרך

הכסף. חוץ מהנושא הכספי בדבר הזה, זה לא עובד. כרגע יש הבדל ופער

בין סוכן חדש לסוכן ותיק. זה לא אומר שלסוכן הותיק יש ביטוח שלא

יקרה לו שום דבר.

אנחנו חוזרים על עצמנו בנושא הזה.

יש חילוקי דעות בין נציגי הענף לבין

נציגי משרד התיירות ויש שתי תיזות בנושא הזה כשפה אומרים שניתן

להכניס הגבלות לגבי כניסה לענף ואתם טוענים שלא, שהמחסום היחידי

הוא כסף.

ר' פרבר; רוצים כסף אז כולם.

היו"ר א' שפייזר; מר חרסית לא מדבר על בטחון הציבור, הוא

מדבר על הצפת הענף. הוא חושש, כנציג

חברות התעופה מכניסת כל מיני גורמים קקיונים.

ר' פרבר; אם הוא חושש, שיעמיד הוא משוכות.

ממילא יש לו קריטריונים שונים לגבי

סוכנויות שונות. מנקודת ראות שלי, אנחנו ממונים על הסדרת הענין

ולא חבדות התעופה. אני אומד שאין להבחין בין סוכן חדש לסוכן ותיק

לצורת טובת הציבור. הרש כישן, להערכתי, מסוכנים באותה מידה. חברת

"קופל" היתה חברה ותיקה בענף. זו היתח ההתמוטטות הגדולה ביותר.

ערבות, בבקשה. אדוני

היו"ר הציג שאלה למר קרני, הוא לא קיבל תשובה.

היו"ר א' שפייזר; הם גם דבדו בגלוי על מניעת כניסה והצפה.

אם אתה לא תיתן, אז חברות אחרות יתנו.

אם הפאנל כולו יחליט למשל שלא נותנים כרטיסים לסוכנויות אלא אם

יוכיחו כך וכך ואחרי שיוכיחו לנו את זה כל הפאנל חופשי לתת, זה אפשדי?

זה אחד הדברים שאין עליו חילוקי דעות.

כאשר אדם מגיע אלינו, אנחנו נוקטים

בהרבה צעדים. היום ננקוט בצעדים פי 5.

הבעיה היא אחרת. ברגע שיש לאדם רשיון

של משדד התיידות ואם יש כאלה במאות, הם לא צריכים להיות בפאנל,

הם יתחילו לקנות כרטיסים אצל סוכנים קיימים.

היו"ר א' שפייזר; אתה לא יכול לאסור את זה?

י' חרסית; יש מגבלות, מבחינת אכיפה, להתמודד

עם תופעות שיצוצו כפטריות בשטח ויפתו

סוכנים קיימים. הם לא יגיעו אלינו.

היו"ר א' שפייזר; האם באמת צפויה התפוצצות כזאת? האם

זה כל כך כדאי היום לקפוץ על הענין

הזה?

י' חרסית; הכנסנו חוקים מאד דרקוניים כדי להיות

סוכן נסיעות. הם נכנסו לתוקף לפני

כשנתיים. במשך שנה היו לנו בין 60 ל-80 פניות של אנשים שרצו להכנס

לעסק.

היו"ר א' שפייזר; זה עסק כל כך טוב?

י' חרסית; סטקיות זה עסק טוב?

היו"ר א' שפייזר; סטקיות זה עסק טוב.



מר קרני; הייתי מצפה שמשרד התיירות יבוא עם

הצעה מגובשת. לא יכול להיות שקודם

תהיה אנרכיה בשוק ואחר-כך יגבשו הצעה.

היו"ר א' שפייזר; לא זו היתה ההצעה. ההצעה היתה לעשות

פסק זמן של חדשיים-שלושה. בינתיים

הערבויות הקודמות קיימות, ישבו ויחשבו על שיטה שתעלה את הרמה.

מר קרני; אני מקווה שכל הנוכחים ערים למה

שהצעדים האלה יחוללו בענף, ושלא

יאמרו שלא הזהרנו את המשרד לאיזה תוהו ובואו יכניסו את המדינה

הזאת.

בנושא הסינון רציתי להעיר דבר שלא

עלה. בארה"ב יש ארגון של סיטונאים

שעוסקים בתיירים. כל מי שמצטרף לארגון צריך לשלם ערבות של

100 אלף דולר, אם רוצים לסנן אח הענף, יתכן שהארגון רוצה לנהוג בדרך

זו ואז הציבור ידע, מי שהולך לסוכן שהוא חבר ההתאחדות, יש ערבות של

100 אלף דולר. מי שהולך לסוכן נסיעות שאינו חבר ההתאחדות, אין ערבות

והוא מסתכן.

פ' מולד; מר קולני מדבר על מציאות בארה"ב.

בארה"ב אין חוק. כל אדם יכול לפתוח

משרד נסיעות ובכל זאת על כל 16 אלף תושבים יש משרד נסיעות. בישראל

יש חוק, לכאורה יש פיקוח ומשרד התיירות מטפל בנושא הרישוי ועל כל

9,000 אזרחים יש סוכן נסיעות.

ר' פרבר; תמסור את כל האינפורמציה.

פ' מולד; מערך סוכני נסיעות יכול לפעול בשתי

אפשרויות. אפשרות אחת, יש חוק פיקוח

על מצרכים ושירותים. אבל מעבר לנושא של פיקוח הוא בא גם לעגן ולהסדיר

את הענף.

אפשרות שניה, מצב של אין חוק ואז הענף

מוצא לעצמו כלים כדי להסדיר את עצמו. מה שקורה היום הוא מצד אחד

משרד התיירות רוצה את כלי הפיקוח על סוכני הנסיעות; מצד שני הוא רוצה

לתת לעסק ללכת בצורה ליברלית. בפועל זה לא הולך.

א' שמר; אני חושב שהחוק החדש הזה לא מושלם

עד הסוף. המסגרת הפורמלית מאוגנת יפה.

נושא "ענבל" לא סגור. כל זה יכול להתקבל על רקע של ענף מאד סולידי.

למרות שכאן תארו פשיטת רגל, בסך הכל הנזקים בענף מעטים.

כל פעם שבאתי לכאן הייתי בלחץ זמן,

קבלתי את החקיקה יום-יומיים לפני כן ובכל פעם היא היתה שונה לחלוטין.

במלים אחרות; אני מבין שקיימת הרמוניה אבל מפעם לפעם נופלת עלינו

מציאות שיש בה פתרונות לכל מיני בעיות. התוצאה לדעתי לא טובה- אני

לא רואה בחוק הזה התקדמות לעומת החוק הקודם. החוק הקודם דיבר על

קונספט מסוים.

אתה בעד ערבויות?

מי שיתן ערבות

שיל קרן וכיו"ב, לא יידרש לתת ערבות

בנקאית. זה היה הקונספט הקודם. בשלב מסוים הופיעה "ענבל" ואז

הסתבר שנושא התיירות הנכנסת סגור וקבלו את ההצעה הזאת. יש לי

רושם שההצעה הזאת כפי שהיא, בשוק פרוע לא תביא פתרון. בשוק סולידי

כפי שהוא היום, יש בהדי.

היו"ר א" שפייזר; למה היא לא תביא פתרון?

מפני שיש כאן גם משרד התיירות וגם

"ענבל" ואיני יודע מה הקריטריונים

שלהם. הבנתי מתוך התקנות שיש זכות לומר לסוכן נסיעות פלוני: אותך

אנחנו לא מקבלים, המשמעות והדרך הנכונה להגן על הענין תהיה ערבות

בנקאית. אנחנו נדבר על כל מיני חברות קקיוניות שתצטרכנה להמציא

כל מיני ערבויות בנקאיות.

לי נדמה ששמים את העגלה לפני הסוסים

בגלל שרצו את החקיקה הזאת ועכשו מרגישים שהם צריכים לסיים אותה.

מה אמרת?

למה לא ידועים? הם הוכחו לפני חודש.

החברים שלי לא היו פה. הפעם האחרונה

שקבלנו איזו אינפורמציה לגבי מה שכתוב

כאן היתה בשנה שעברה. כאשר שאלנו מה לגבי "ענבל", אמרו לנו:

ב-25 לחודש תשבו איתם. הוא הדין בהצעת הביטוח, שמענו מאיגוד חברות

הביטוח שהצעת הביטוח לא מתקבלת על הדעת.

אני לתומי הופעתי בישיבה באיגוד

חברות הביטוח והייתי משוכנע

שהפוליסה שמונחת לפני ועדת הכלכלה היא מקובלת על חברות הביטוח.

הסתבר שהיא לא מקובלת.

לכן נדמה לי שצריך לראות את כל החקיקה.

אני חושב שאם בנסיוננו להגן באקלים

מסוים על כספי התיירים נוסיף הבטחה על ההבטחות הקיימות ובשל זה

נבטל הבטחות הקיימות היום אז יתכן שהחקיקה הזאת אינה מתאימה.

לנגד עינינו היה נושא הביטוח. אנחנו

רצינו לבטח את הנוסעים שנכנסים. כל

הגלגולים עברו סביב השולחן ולדעתי היה די זמן לדון בכל נושא בעולם

במשך קונה וחצי.



יש פה שני דברים. אחד זה נושא ביטוח

נכנסים. בנושא זה הונחה הצעה של חברת "ענבל" לפיה עבור 50 אלף דולר

לשנה יבוטחו כל התיירים הנכנסים לישראל, הצענו לחברות הביטוח לבדוק

אם הן מוכנות להכנס באופן מקביל ולהתחרות עם חברת "ענבל". אם חברות

הביטוח יגידו שיש להן הצעה טובה יווזר מההצעה של חברת "ענבל", הודיע

בבקשה, הכל פתוח. אני פניתי לחברות ביטוח. אם ממשלת ישראל

מוכנה לסבסד תיירים נכנסים, זו בעיה שלה. אנחנו רוצים לבטח את

התיירים הנכנסים. הענין סגור. משרד התיירות מצא שהביטוח הזה מספק.

הצעת תיקון יחידה רלבנטית שהועלתה

היום היתה, במקום להתווכח מה כן, מה לא, במקום להעמיד מנגנון פיקוח,

בואו נטיל את זה על כולם. לי זה נראה הגיוני.

אני לא מביא אף תייר אחד, מה אתה

מחייב אותי, אני מבקש פתרון לזה.

לי אין קטגוריות שונות. אצלי סוכן הוא

סוכן. אני לא יודע במו; הוא עוסק.

יש התאחדות סוכני נסיעות ויש איגוד.

יש בעיות בפנים. האיגוד התחייב לאסוף

את ה-50 אלף דולר של "ענבל". ברגע שמקבלים את ההחלטה היום, מטילים

על מר קרני וההתאחדות את האחריות לאסוף את הכסף.

מקובל עלי.

אני לא רואה את הבעיה פה. בענין זה אתה

נותן את הרישוי. זה לטובתם. בסך הכל

עשית להם עיסקה יוצאת מן הכלל. התחלנו בכך שסוכנים ישלמו. הס אמרו:

אנחנו לא מסוגלים.

בנושא השני אין חידוש. אין אלטרנטיבה

מול האופציות שהועלו פה לתיירים יוצאים. תקימו קרן, תהיה קרן. לא

תקימו קרן, יהיה ביטוח מסוג זה.

בנושא פתיחת הענף, אני רוצה פסק זמן.

היום בפעם הראשונה עלה הענין. אם תהיה למישהו הערה מבריקה בתוך

שבוע ימים, ניחא. אם תוך שבוע ימים לא, התקנות מתקבלות. משרד

התיירות מוסמך להוציא אותו לפעולה בתיקון הכללת הביטוח על הכל.

סיימנו את הדיון בנושא הזה.

אני רוצה להודיע שההצעות לסדר-היום

של חה"כ אוריאל לין בענין ריבוי תאונות דרכים ושל חה"כ אריאל ויינשטיין

בענין החלפת לוחיות זיהוי לרכב מועברות לוועדת המשנה לבטיחות בדרכים.

חודה רבה, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10.55