הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטרקול מס' 161

מישיבת רעדת הכלכלה

מיום רביעי כ"א באייר. התשמ"ז - 20 במאי. 1987 . בשעה 09.30

חברי הוועדה; ו. שם-טוב - מ"מ היו"ר

ש. עמר

א. שלום

מוזמנים; צ, חביב - לשכה משפטית משרד התעשיה והמסחר

ע, צרר - מנכ"ל המרעצה למוצרי עגבניות, תירס רפרי הדר

ע, מאיר - מרעצת הפיררת י

א. שני - עוזר שר התעשיה בענייני חקלאות

א, מארר - משרד התקלארת

מ. אהלי - יועץ משפטי משרד התקשורת

יועץ בלבלי רמזכיר הררעדה; ד. לב

רשמה ; ש, צהר

סרר הירם; 1 . כללי מועצת הפירות (ייצרר רשיווק) (הסדר לשיווק ולהרבלה

של פיררת)(תיקון), התשמ"ז - 1987 - לידיעת הוועדה,

2, צו המרעצרת למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצרא) (הארכת

תוקף כינון המועצה למוצרי תירס), התשמ"ז-1987

להתייעצרת עם ועדת הכלכלה.

3. תקנות רשות הדואר (כללים לקביעה נציג נבחר מקרב

עובדי הרשות כחבר המועצה). התשמ"ז - 1987.



1. כללי מועצת הפירות (ייצור ושיווק) (הסדר לשיווק ולהובלה

של פירות (תיקון). התשמ"ז - 1987.

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

הסעיף הראשון שעל סדר היום שלנו - כללי מועצת חפירות (ייצור ושיווק)

(הסדר לשיווק ולהובלה של פירות)(תיקון). התשמ"ז-1987. אני מבין כי המדובר

הוא בהעלאת סכום הערובה להחזרת תעודות משלוח.

ע. מאיר;

המדובר הוא אכן בפקדון עבור תעודות משלוח שהמשורק חייב להחזיר, במידה

ולא החזיר אפשר לחלט זאת. לפי סעיפים 11 ו-29 לחוק מועצת הפירות (ייצרר

ושיווק) התשל"ג-1973 . ובידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת, קובעת מועצת הפיררת

תיקון סעיף 17 - 1. כסעיף 17 (א) לכללי מועצת הפירות (ייצור ושירוק)

(הסדר לשיווק ולהובלה של פירות), התשל"ה-1975 . במקום "ארבעים אלף שקלים"

יבוא "מאה וחמישים שקלים חדשים).

התיקון הזה דורש אישור של שני שרים. וכן יש להביאו לידיעת ועדת הכלכלה

של הכנסתי וזאת אנו עושים עתה, עד עתה לא העבירו את השקלים הישנים לחדשים.

ועכשיו אנחנו עושים את העידכון.

היו"ר ו, שם-טוב ;

בטופס המונח לפנינו לא מופיעה חתימתו של שר התעשיה והמסחר,

ע, מאיר;

זה בשלב החתימה.

היו"ר ו, שם-טוב;

הוועדה רשמה לפניה את הודעת שר החקלאות ושר התעשיה והמסחר בדבר

התיקון הנ"ל,

א. שלום ;

אני מבקש לדעת אם התעודות ניתנות למגדלים ישירות, או שהן מונפקות

באמצעות סיטונאים,

., מאיר;

הן ניתנות למשווקים המורשים שהרישוי שלהם נעשה על ידי מועצת הפירות,

והמשווק נותן זאת למגדל.

א, שלום ;

לא מובן לי מדוע אין נותנים זאת ישירות למגדל, לדעתי זה עדיף, מגדל

שיש לך מטע ורוצה לשווק את תוצרתו באמצעות משווק מורשה. מדוע לא יקבל תעודה

ויתחייב לאגודה? מדוע אתה מכתיב למגדל שיילך לקבל זאת אצל משררק מורשה

זה או אחר? אני גם ראיתי מה קורה על פי סידור כזה, הם צריכים לשלם בעד כל

תעודה. ואני מצאתי שהמשורקים נותנים את התעודות ולא תמיד משווקים באמצעותן,



ותמורת אספקת התעודה הם גובים כסף. ואחר כך לא מחזירים כלל את התעודה, האם

קורה שלא מחזירים אח התעודות למועצה ומשלמים קנסות על זה?

ע. מאיר;

כוונת המועצה להביא להסדר של השיווק לטובת החקלאי. וגם לדאוג לכך שתהיה

אספקה שוטפת של מצרכים לצרכן. זה הוא אחד הכלים להסדר השיווק, דנים היום בהצעה

שהעלה כאן חבר הכנסת אפרים שלום, לתת אח התעודות למגדלים והמגדלים יבחרו

כסיטונאי הנראה להם, יש דיון די מתקדם כענין זה, ועדת אדמוני. אותה מינה שר

החקלאות|לפני מספר חודשים. ממליצה על הדרך הזאת. החקלאי יכול בהחלט לנווט

את פעולתו במסגרת השוק המקומי והיצוא,

אחוז התעודות החסרוח אצלנו מגיע ל-4% בשנה. כלומר אם אנחנו מנפיקים

200 אלף תעודות בשנה. 8,000 תעודות חסרות, ההפקדה על בל תעודה מגיעה ל-240 ש"ח.

וזה הסכום שאנחנו גובים ממי שלא החזיר את התעודה או שאנחנו מוצאים בה תיקונים

לא חוקיים.

אני בדקתי את הנושא במועצת הירקות. והתברר כי אותו סיטונאי שצריך לשלם

לך 150 ש"ח גובה למעשה אלפי שקלים בעד תעודה אחת. שעה שהחקלאי לא מביא אליו

את הסחורה, יוצא שהסיטונאים עושים ביזנס עם התעודות, אני בוודאי לא חשוד בעיני

איש כמי שמתנגד לשיווק קואופרטיבי ומסודר, אני גם בא ממושב שהוא מאד מאורגן

ומסודר והקואופרציה בו עובדת במאה אחוז, חורה לי על כך שבמקום להגן על החקלאי

ולהקל עליו אנחנו כובלים אותו- יש לאפשר לחקלאי להוביל את התוצרת שלו לסיטונאי

מורשה, אחד מאלה ששמותיהם מפורסמים ברשומות. ולא צריך להכריח את החקלאי בתעודה

ללכת דווקה אל מישהו מסויים ולמכור לו את הסחורה גם אם אינו משלם לו בסדר.

וגם אם עשה לו כל מיני התניות במתן התעודה, אני חוזר ואומר שלדעתי לא צריך

לקשור אח החקלאי לסיטונאי מסויים, יש לאקשר לו לבחור את הסיטונאי הנראה לו

מתוך הרשימה של הסיטונאים המורשים,

מועצת הלול הודיעה. לשמחתי. שהיא גוחנת את התעודות ישר למגדלים ומחתימה

אותם. והמגדל יכול לגשת לכל משווק מורשה הנראה לו,

ע, מאיר ;

לא קיים אצלנו חוק של הצמדה, כל חקלאי יכול ללכת לכל אחד מהמשווקים

המורשים על פי טעמו, איננו מצמידים או מכריחים את המגדל ללכת למישהו מסויים

דווקה, חבר הכנסת אפרים שלום מדבר על חקלאי שלא רוצה ללכת למשווק מאורגן,

א, שלום;

בפירוש לא, אני מדבר על כך שיש לאפשר לכל חקלאי לבחור לעצמו את המשווק

הנראה לו מבין המשווקים המורשים המאורגנים,

ע. מאיר ;

ישנם חקלאים המאמינים שאם הם יסעו לשוק באופקים או בשדרות או בעזה

הם יצליחו לפדות יותר כסף, ואינם רוצים כלל במערכת שיווק מאורגנת, ובכן, בלי

תעודה חקלאי כזה לא יוכל לנסוע, המועצה רואה את האינטרס הכללי של מערכת

הפירות, אם מדברים על שיווק של 400 אלף טון פירות, יש להניח שבתוך הכמות

הזאת אפשר למצוא כמות של 20 אלף. של אלף או אפילו 40 אלף טון פירלת שמשווקים

בלי ההסדר הזה, אבל ברור שהמועצה רואה לנגד עיניה את ההסדר הכללי, מתוך

ראייה רחבה של הענין,

ו



אם תעודת המשלוח תימסר למגדל. אז המגדלים שאינם רוצים בשיווק

המאורגן ינצלו את זה ויילכו לאן שהם רוצים ללכת,

היו"ר ו. שם-טוב;

למעשה אתם צריכים להביא את התיקון לידיעתנו. ובזה מסתיים תפקידנו כאן,

אבל היינו בכל זאת מבקשים להפנות תשומת לבו של השר להערותיו של תבר הכנסת

אפרים שילום לענין הנדון,

מובן שאינני בעד זה שהמגדלים ינצלו את התעודות שיונפקו להם, ואני

שמח לשמוע שהנושא נמצא עכשיו בבדיקה בוועדה, אני מבקש ממנכ"ל המועצה, מר

י עזרה מאיר. שידווח על כך גם לוועדה,

אני העלתי בשעתו לסדר את ענין הירקות. שהמצב לגביו הוא הרבה יותר קשה

מאשר המצב בפירות, לשבחו של עזרה מאיר ושל המגדלים אני רוצה לומר שהנושא

של הפירות מסודר ופער התיווך הוא קטן יחסית בהרבה מזה שבירקות,

ע, מאיר;

הקומיסיון השנתי בשנה שעברה. כשמדובר ב-130 אלף טון פירות היה :4.7.

זה במגזר התנובתי, אלה שהולכים לאן שהם רוצים משלמים בין 10% ל-15% קומיסיון,

א. שלום ;

בירקות כולם לוקחים 16%.

ע. מאיר;

הסיבה לכך נעוצה במחיר הזול של הירקות,

2. צו המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצוא) (הארכת תוקף

כינון המועצה למוצרי תירס ). התשמ"ז - 1987.

אני עוברים לסעיף השני שעל סדר-היום שלנו,

א, שני;

משרד התעשיה והמסחר מבקש להביא להתייעצות הוועדה ענין הארכת תוקפן

של המועצה למוצרי תירס. והמועצה למוצרי עגבניות, החומר מונה לפניכם, לכ

מה שאנחנו מבקשים זה להאריך תוקף כהונת המועצות האלה בשלוש שנים, מדובר

כאן למעשה במבנה אהד, במועצה אחת עם מנכ"ל אחד. כאשר כל מועצה מטפלת במשהו

ספציפי,

א, שלום;

אינני רואה שום בעיה בהארכת תוקף כהונת המועצות האלה בשלוש שנים

נוספות, אבל אם זו אותה נציגות כי אז יש לי בכל זאת בעיה, לא נראה לי

שהיצוג הגדול הוא דיוקה של המפעלים, ופחות למפעלים, זה לא נראה לי נכון

כשמדובר בירקות, כיוון שזה אותו גוף ואותו מבנה קשה לי להתווכח, אבל אם

זה נפרד כי אז צריך לדעתי לתת יצוג יותר גדול למגדלים. ולא לבעלי

המפעלים, ואילו באן יש למגדלים יצוג של 2, ולמפעלים יש יצוג של 6,



צ. חביב;

זה נקבע כך בחוק.

א. שלום ;

במקרה של התירס והעגבניות אין לזה הצדקה. יש לזה הצרקה כשמדובר

במוצרי ההדרין. גם לתעשיה,

היו"ר ו. שם-טוב;

הוועדה מאשרת את הבקשה הנ"ל להאריך בשלוש שנים תוקפו של צו המועצות

למוצרי פירות וירקות (ייצור ויצוא)(כינוז המועצה למוצרי תירס).

3. תקנות רשות הדואר (כללים לקביעת נציג נבחר מקרב עובדי הרשות כחבר מועצה),

התשמ"ז - 1987

היו"ר ו. שם-טוב;

אנהנו עוברים לסעיף השלישי שבסדר היום שלנו - תקנות רשות הדואר

(כללים לקביעת נציג נבחר מקרב עובדי הרשות כחבר מועצה), התשמ"ז-1987.

אני רוצה להקדים מספר הערות לדיון בתקנות, סעיף 8 של חוק רשות הדואר

אומר: לרשות תהיה מועצה של 11 הברים שימנה השר באישור הממשלה, ובהם 6 מקרב

עובדי המדינה, 4 מקרב הציבור ואחד נציג עובדי הרשות. זו היתה הדרישה של

הוועדה הזאת.

סעיף קטן(ב) של סעיף 8 אומר: חברי המועצה מקרב עובדי המדינה יהיו 3

נציגי שר הארצר, 3 נציגי שר התקשורת. חבר המועצה שהיא נציג עובדי הרשרת

יבחר מקרבם בהתאם לתקנות. והנה התקנות לפניכם.

השר אומר במכתבו לורעדה שהמודל של תקנות אלה הוא זה הקיים לגבי הברות

ממשלתיות. הבינותי בי בשעתו הכללים האלה נקבעו תוך התייעצות ושיתוף פעולה

מלא עם ההסתדרות, אנחנו פשוט העתקנו מודל זה תוך התאמתו למציאות של הרשות.

ברשותכם אסכם את אשר נאמר בתקנות אלה. הרעיון העיקרי הוא שהשר נכנס

למעשה רק בשתי קצוות של התקנות ואילו כל היתר נשאר בידי ההסתדרות והוועדים.

השר קובע יחד עם ההסתדרות מועד לקביעת ועדת הבחירות. ברגע שנקבע המועד הזה,

השר יוצא מן התמונה. והמועד של רעדת הבחירות הוא המועד הקובע שעל פיר

מתקדמים גס יתר המועדים.

קביעה, יחד עם ההסתדרות, של מועד להקמת

ועדת בחירות.

תוך 30 יום מהמועד יבחר גוף מרכזי של העובדים, גוף נבחר הבולל לפתות

31 איש את ועדת הבחירות. יום בחירת ועדת הבחירות נחשב "יום קובע" לצורך

השלבים הבאים.

פרסום רשימת כעלי זכות הבחירה ביום 5 - 14 אחר היום הקובע.

פרסום רשימה סופית של בעלי זכות הבחירה - לאחר עררים - ביום ה- 40

לאתר היום הקובע,



הגשת שמרת מועמדים לוועדת הבחיררת תוך 14 ירם לאחר פרסום הרשימה

הסרפית.

פרסרם רשימה של שמות מועמדים ביים ה-16 לאחר היום הקובע,

פרסרם רשימה סרפית של שמרת מועמדים לאחר עררים בירם ה-85 לאחר

היום הקובע.

בחירות ביום ה-90 לאחר היום הקובע,

בחירה של 6 מועמדים. מינוי שני נציגים מתרכם,

הכוונה היא שבוחרים פנל של 6 מועמדים, ומתוכם ממנה השר את חבר המועצה,

השוני הברלט לגבי חברות ממשלתיות הוא ששם צריך למנות שני דירקטורים מתוך

הפנל ואילו באן צריך למנות רק אחד. ביורן שבמועצה יש חבר מועצה אחד בלבד

מקרב העובדים,

היו"ר ו. שם-טוב ;

אנחנו נעבור עכשיו על סעיפי התקנות,

פרק ראשון; פרשנות

סעיף 1 - הגדרות

ה ו ח ל ט - לאשר סעיף 1 ללא שינוי,

פרק שני; הררארת כלליות

ס_ע_י ף 2 - שיטת בחירת נציג נבחר

ה ר ח ל ט - לאשר סעיף 2

ס_ע י ף 3 - הזכרת לבחרר

בענין זה היה לנו קושי מטריים, אילו היינו מאשרים את הרישא של הסעיף

בלבד, כי אז לאיש מבין עובדי הרשות לא היתה זבות בחירה. כי הרשרה קיימת רק

מספר חודשים, לכן הוספנו שהוותק הוא במשרד התקשורת,

הוחלט - לאשר סעיף 3

סעיף 4 (1) (2) (3) - כשירות להיות מועמד

ש, עמר;

האם סעיף 4(1) אינו ערמד בסתירה לנאמר בסעיף 3?

מ, אהלי ;

הזכות לבחור והזכות להיבחר הן שתי זכויות נפרדות לגמרי, הזכרת להיבחר

צריכה להירת לאדם שמכיר יותר לעומק את הגרף שהוא ערבד בו,



ש, עמר;

אני חרשב כי מהרגע בר העובד הפך להיות קבוע במקום עבודתי צריכה להיות

לו זכות הבחירה,

אין כאן הבחנה בענין הקביעות בעבודה, מספיק שהוא עובד ארעי במשך שנה,

ואפילו הוא לא קבוע הוא יכול להיות מועמד,

ש. עמר;

לדעתי העובד חייב להיות קברע לפני שהוא יכול להיות מועמד. הזכות להיות

נבחר צריכה להינתן לעובד שהוא במעמד של עובד קבוע,

א. שלום ;

סעיף אחד קובע כי מי שעובד שנה יש לו זכות לבחור, ואילו מועמד לבחירה

צריך להיות מי שעובד לפחות שלוש שנים והוא במעמד של עובד קבוע, תקופה של

שלוש שנים נראית לי ארוכה מדי, יכול אדם להיות מוכשר ומתאים לייצג את העובדים

ואין הוא עובד שם שלוש שנים, אלא רק שנתיים או אפילו פחות מזה, אז מדוע

למנוע ממנו את האפשרות להיות נבחר? אני מבקש לדעת אם הדבר המוצע כאן מוסכם

גם על ההסתדרות,

זה מועתק עניינית מהמודל שהיה מוסכם על ההסתדרות, ושם דובר על שלוש

שנים ותק,

התיקון של חבר הכנסת עמר בענין הקביעות נראה בעיני, גם אני סבור

שצריך אדם להיות קבוע במקום עבודתו כדי שיוכל לייצג את העובדים, אני גם

תומך בשלוש שנים של ותק, כי זה צריך להיות אדם המכיר את המפעל ואת כל

הנעשה בו. ועל כן חייב להיות בעל וותק בעבודה בו,

מ, אהלי ;

אני רואה קושי בהגדרת המושג קבוע, האם קביעות פירושה שבחוזה העבודה

של האיש כחוב שהוא עובד 4 שנים, ואז ממילא הוא קבוע כבר מהשנה הראשרנה?

ש, עמר ;

אינני בטוח שהייתי רוצה כי מי שעובד על פי חוזה אישי יהיה בכלל מועמד

לבחירה להיות דירקטור,

הגדרת עובד קבוע זה דבר גמיש שנתון יותר להסכמי עבודה מאשר להגדרה

בחור, אני חושש שמא נסתבך כאן בענין ההגדרה, כאמור, לקחתי מודל שההסתדרות

נתנה דעתה עליו והסבימה לו, אם נצטרך להוסיף כאן הגדרה של עובד קבוע.

נצטרך לעשות זאת גם לגבי זכות הבחירה, כי צריכה להיות הדדיות,

ש. עמר

אם לא יקבע כאן עיקרון הקביעות, אז השר יכול להכניס למקום העבודה

כעובד זמני אדם שהוא מעוניין שיהיה דירקטור. איזה בטחון יש לנו שהוא אכן

יפעל למען העובדים? אין. אבל אם מדובר באדם שיש לו קביעות במפעל, הרי הוא



קשר את גורלו עם גורל המפעל. והוא יפעל לטובת ציבור העובדים שיבחר בו ושהוא

חלק ממנו.

מ. אהלי ;

אם הנבחר צריך לעבוד 3 שנים ברשות כדי שתהיה לר הזכות להיבחר. ותקופת

הכהונה כדירקטור היא 4 שנים פירושו שהוא צריך להיות במצב בו יישב שם 7 שנים,

אני מציע להוסיף לסעיף קקן (1) שהוא צריך להיות גם במעמד של עובד

קבוע על פי הסכם העבודה של הרשות, ובסעיף קטן (3) אני מציע להוסיף: יועץ-

משפטי. מבקר פנימי. חשב,

הוחלט - לאשר סעיף 4 בתיקונים הנ"ל. כפי שהוצעו על ידי יו"ר הוועדה,

סעיף 5 (א) (ב) - נציגים נבחרים

אני חושב שכאשר השר יבוא למנות אחד מבין 6 האנשים שנבחרו הוא צריך

להתחשב במי שקיבל את מספר הקולות הגדול ביותר, כי לא יתכן שמי שקיבל 1500

קולות של העובדים. למשל, לא ימונה על ידי השר, בעוד שמי שקיבל רק 250 קולות,

ונמנה אף הוא על הפנל של 6 הנבחרים, דווקה הוא ימונה על ידי השר, לכן אני

מציע כי השר ימנה את האיש שמבין השישה קיבל את מספר הקולות הרב ביותר,

היו"ר ו, שם-טוב;

זה אכן לא נראה אסטטי שהשר יוכל לבחור באחד מתוך השישה מבלי להתחשב

במספר הקולות שהוא קיבל, אם יבחר במי שקיבל פחות קולות זה עלול ליצור תלות

של הנבחר בשר. וזה יעמיד את השר במצב לא נוח-

אני מסכים שיש 6 נציגים נבחרים, השר ימנה את האתד מבין ה-6 שקיבל

את מספר הקולות הגדול ביותר, אם נבצר מהאיש הזה למלא את התפקיד, ימנה השר

את הבא אחריו במניין הקולות,

ההערות שהועלו כאן נדונו בשעתי גם במשרד. והענין נבדק מבחינה משפטית,

אם הדברים ייעשו כפי שהצעתם כאן. הרי זה יסתור את אותה פררוגטיבה של השר

למנות, סעיף 8 בחוק רשות הדואר אומר שלרשות תהא מועצה יעל 11 חברים שימנה

השר באישור הממשלה, והוא גם אומר מי הם יהיו. ומציין שאחד מהם נציג עובדי

הרשות, סעיף קטן (ב) אומר שחברי המועצה מקרב עובדי המדינה וכו', וחבר המועצה

שהוא נציג עובדי הרשות יבחר מקרבם בהתאם לתקנות.

אם נפעל בהתאם למוצע נראה שלשר אין ברירה אלא למנות רק את האדם שקיבל

את רוב הקולות מבלי שלשר ינתן שיקול דעת כלשהו, אגב, כך זה קיים גם

בחור רשות החברות,

היו"ר ו, שם-טוב;

אתם מציגים מודל ואומרים שהוא מקובל על השר, אילו הייתם מציעיס לו את

המודל של בחירה כללית חשאית אישית והוא היה מסכים לזה, הוא היה מקבל את רצון

העובדים, והיה מבוותר על הפררוגטיבה שלו לבחור מבין 6 העובדים שנבחרו,



אם השר יכול לבחור לרצונו אחד מבין ה-6 שנבחרו י הרי זה מוריד את הערך

של הבחירות החשאיות. אפשר אז להגיד לוועד שיגיש רשימה של 6 איש, והשר יבחר

באחד מהם,

ש. עמר ;

אילו מועצת העובדים. שהוא גוף יותר רחב מאסר ועד העובדים, היתה ממליצה

בפני השר על מספר מסויים של עובדים והשר היה בוחר באחד מהם, כי אז זה היה

משהו אחר, אבל ברגע שנעשה אקט של בחיררת, זה דבר שונה לגמרי,

מ, אהלי ;

זה ייראה מאד משונה כאשר בדירקטריונים בוחרים לפי השיטה הזאת של הפנל,

ואילו כאן זה ייעשה בצורה שונה,

היו"ר ו, שם-טוב;

אני מציע כי בסעיף קטן (ב) יוכנס התיקון הבא, הסיפא של הסעיף יהיה

השר ימנה כחבר המועצה את מי שקיבל את מירב הקולות מבין הנציגים

הנבחר ים ,

הוחלט - לאשר סעיף 3 בתיקון הנ"ל של סעיף קטן(ב) בו,

סעיף 6 - מינוי חבר מועצה במקום חבר שפקעה כהונתו.

הוחלט - לאשר סעיף 6 אחרי שיתוקן הסיפא וייאמר: . . . ימנה השר למשך

יתרת התקופה כחבר מועצה את מי שקיבל את מספר הקולות הרב

מבין הנותרים,

ס ע י ף 7_ - מילוי מקום

הוחלט - לאשר סעיף 7 אחרי הוספת המלים: לפי סדר קבלת הקולות.

הבחירות

ס ע_י ף_ 8_ - מועד הקמת ועדת הבחירות

הוחלט - לאשר סעיף 8 ללא שינוי,

ס_ע_י_ף 9 - בחירת ועדת הבחירות

לפי ההצעה שלפנינו יוצא שאסיפה כללית של עובדי הרשות תבחר את ועדת

הבחירות, זאת אומרת שכל עובדי הדשות ישתתפו באסיפה הכללית שתבחר את ועדת

הבחירות, האם זה אפשרי? ;

/

ו



מ. אהלי ;

נציגות העובדים תבחר. אותו גוף בן 31 איש הרא שיבחר מקרב עובדי

הרשרת אח חברי רעדת הבחיררת,

אני מציע כי סעיף קטן (ב) יהיה סעיף קטן(א). רניסרחר: לענין תקנה

זר "נציגות העובדים ברשדת" - גוף נבחר מקרב עובדי הרשות המייצג את כלל

ערבדי הרשות רהמרנה לפהות 31 איש,

סעיף קטן (ב) יהיה איפוא: נציגות העובדים ברשות תבחר - תוך 30 יום

מהמועד שנקבע על פי תקנה 8 לפחות 120 ירם לפני תום תקופת כהונת חבר מועצה

- כפי שנקבע בכתב המינוי. לפי הענין - את ועדת הבחירות,

הוחלט - לאשר סעיף 9 (א)(ב) כמוצע לעיל ע"י מר אהלי

סעיף 10 - מספר חברי ועדת הבחירות

הוחלט - לאשר סעיף 10 בתוספת המלה "שבעה" אחרי המלה "חמישה",

סעיף 11 - שיטת בחירתה של ועדת בחירות

הוחלט - לאשר סעיף 11 כמוצע.

סעיף 12 (א) (1) (2) (3) (4) (5) (6) (7) (ב) (ג) (ד) - תפקידים, נהלי עבודה

ובחירת יושב-ראש של ועדת הבחירות

נראה לי שההגיון מחייב שסעיפים (ב)ו(ג) יבואו אחרי סעיף (א).

אני מוכן להסכים לכך.

הוחלט - לאשר סעיף 12 בתיקונים הבאים: סעיפים (ב) ו-(ג)

יבואו אחרי סעיף (א). סעיף (5) יתוקן וניסוחו המתוקן

לקבוע ולפרסם את סדרי הקלפי ומקומותיהם

ונוהל הבחירות ולפקח על קיומם.

ס_ע_י_ף 13 (1) (2) - הצעת מועמדים לנציגים נבחרים

סעיף (2) מדבר על קבוצה של 10% וזו יכולה להיות קבוצה גדולה מדי

במקום עבודה מסויים זה בו עובדים רבים במיוחד, רצוי אולי לנקוב במספר

מסויים, במקום לנקוב באחוזים,

הייתי מוכן שסעיף (2) יקבע כי קבוצה של 150 עובדים לפתות מעובדי הרשות

הזכאיס לבחור. ובלבד שעוכד לא יוכל להצטרף ליותר מקבוצה אחת,

הוחלט - לאשר סעיף 13 . בתיקון הנ"ל של סעיף (כ),



ס_ע י_ף 14 - יום הבחירות

ה ו ח ל ט - לאשר סעיף 14

פרק רביעי; השגה וערר

ס_ע_י ף 15 (א) (ב) (ג) - השגה

ש. עמר ;

סעיף זה קצת מטריד אותי. אם יהיו לי במה עושי צרוח הם יתחילו להגיש

עררים וזה יגזול המון זמן כי צריך יהיה להתעסק בזה. צריך אולי לאפשר לאדם

להגיש ערר רק לגבי עצמו,אאו שיגיש לפהות את חתימתו.

מ. אהלי;

יכולה לעלות הטענה שפלוני איננו קבוע בעבודה. נניח לדוגמה שאדם רואה

כי ברשימה כלול אדם שרק שלשום הגיע לעבודה. מי יערער על הבללתו ברשימה? שהרי

ברור שמישהו חייב לערער על כך בפני ועדת הבחירות. כי אם זה לא יובא לידיעתה

היא לא תוכל לדון בענין ולהחליט לגביו,

הוחלט - לאשר סעיף 15

ס_ע_י_ף 16 (א) (ב) (ג) - ערר

הוחלט - לאשר סעיף 16

פרק חמישי; שונות

ס_ע י_ף 17 (א) (ב) - הארכת מועדים ודחיית בחירות

ש. עמר;

זה נראה לי. אלא שצריכה להיות הגבלה של זמן לגבי דחיית הבחירות.

זה לא יכול להשאר פתוח. אפשר לקבוע שאפשר לדחות זאת ב-15 יום- כ-=3 יום

או ב-60 יום. אבל לא להשאיר את זה פתוח.

מ. אהלי ;

זה תלוי כמובן בסיבה שגרמה לדחייה.

היו"ר ו. שם-טוב;

אני מציע שאפשר יהיה לדחות את מועד הבחירות לתאריך שיוסכם

עליו עם הארגון היציג.

ש. עמר;

אם זה תלוי בהסתדרות. אז יכול להיות מקרה בו יש להסתדרות ענין לדחות

את הבחירות והיא יכולה לדחות אותן גם בשנה.

א. שלום ;

סעיף (ב) קובע שארגון העובדים היציג במקרה וייעתר לבקשת הדחייה יקבע

מועדים חדשים בתיאוס עם ועדת הבחירות. כך שאין לדעתי מקום לחשוש באן.

הוחלט - לאשר סעיף 17



סעיף - - 18תחילה

אנד מציעים כי ירם תחילתן של תקנות אלה יהיה ה-1 ביוני 1987 כפוף

להסכמתו של היועץ המשפטי בענין הפנל, שאם לא כן אצטרך להביא שוב את התקנות

לאישור הוועדה,

ה ו ח ל ט - לאשר סעיף 18,

אישרנו איפוא את התקנות- ורשמנו ףלפנינו את הערתו האחרונה של מר אהלי,

אני מודה לכולכם, ישיבה זו נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 10.45)

ו