הכנסת האתת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 157

מישיבת ועדת הכלכלה

מיוס רביעי, כ"ד באדר, התשמ"ז - 25 במרס, 1987, בשעה 09,30

חברי הוועדה;

מ"מ היו"ר אוריאל לין

מוזמנים;

ג' ויסמן - משרד המשפטים

מ' סיון - משרד התחבורה

יועץ כלכלי ומזכיר הוועדה; די לב

רשמה ; ש' צהר



חוק לתיקון פקודת הנמלים (מס' 2], התשמ"ד-1984.

ברשותכם אני פותח את הישיבה. על סדר היום שלנו סעיף הכופר בתוק לתיקון

פקודת הנמלים (מסי 2) התשמ"ד-984ו. אני מניח שלמשרד המשפטים ולמשרד התחבורה יש

עמדות שונות לגבי סעיף זה. נשמע תהילה את עמדת משרד המשפסים.

כאשר הבאתי לידיעת היועץ המשפטי את התיקון להצעת החוק, לפיו תימסר לו הודעה

. על החלטת כופר, הוא סבר שההודעה לא תמלא פונקציה חיונית בהליך של מתן כופר. גם

מר בר-סלע, העוסק בעיקר בכופר לפי החוקים השונים, אמר שהנסיון מכל החוקים בהם

ניתן הכופר או החלטה על קבלת כופר ללא אישור היועץ המשפטי איננו בסדר ואינו

תקין, והיו הרבה הרבה השגות לגביו. על כן הציע היועץ המשפטי שזה יהיה באישורו או

באישור בא-כחו.

היועץ המשפסי ימנה לצורך זה פרקליט מהפרקליטות בחיפה בשביל נמל חיפה,

פרקליט מהפרקליטות של תל-אביב בשביל אשדוד, ופרקליט מהפרקליטות בבאר-שבע בשביל

אילת, כדי שהם יתנו את האישור הדרוש. את האישור הזה אפשר לתת במקרים דחופים גם

בטלפון. כאשר האניה צריכה לצאת תוך מספר שעות אפשר להתקשר אתו בטלפון.

ברגע שקובעים שהכופר הוא באישורו של היועץ המשפטי זה חייב תיקון של הסעיף

הקטן השני. כאשר כבר הגישו כתב אישום ואחרי הגשת כתב האישום רוצים לקבל כופר,

אז צריך שזה יהיה משולב עם החלטה של היועץ המשפטי על עיכוב הליכים. זה הדגם

שלפיו הולכים גם בחוק הפיקוח על המטבע. בחוקים ישנים יותר אין אפילו הודעה, יש

סמכות מוחלטת.

הבינותי מאנשי משרד התחבורה כי המדובר הוא בלא יותר מ-20 מקרים בחודש, כך

שאין זו כמות שאי אפשר להתמודד אתה.

אני מבקש מהיועץ המשפטית של משרד התחבורה שתזכיר לנו את סוגי העבירות

שלגביהן אפשר לתת כופר.

מי סיטון!

אני רוצה להבהיר כי אין אנו חלוקים עם משרד המשפטים בענין זה. אנחנו

ביקשנו להציג את עמדת רשות הנמלים שעושה שימוש בסעיף זה. העמדה היא של רשות

הנמלים, ומשרד התחבורה מסכים אתה ועושה ככל יכולתו לעשות שימוש יעיל במכשיר הזה.

זה נראה לי קצת מוזר שמשרד התחבורה אינו קובע עמדה בענין זה, אלא נשען על

עמדת רשות הנמלים.

מי סיטון;

הרעיון העומד מאחורי הנושא של הכופר הוא לעשות בו שימוש בעבירות קלות

שבגינן אין סיבה לעכב הפלגה של כלי שיטה או לעצור רב-חובל של כלי שיט. כאשר כלי

השיט עד שגובי

וכוי, כאשר כלי השיט הזה אמור

להגיע לאותו נמל בעוד 8 חודשים, וגם אז רק למספר שעות בלבד לצורך פריקה וטעינה.



הכוונה היא להפעיל את הכופר במקרה של עבירות קלות יחסית, כמו זיהום רציף,

שפיכת מים, חוסר ציות להוראה של אחד מפקידי הנהלת הנמל וכוי, עבירות שלכאורה

בגלל חוסר החומרה שבהן לא צריך לגרום להוצאות מיותרות ולשהות נוטפת.

כאשר צריך להחליט אם לתת כופר או לא, ההחלטה הזאת אף היא מצריכה ידיעת

העובדות וקשורה בתהליך של חשיבה, כך שאי אפשר להימלט מהצורך בידיעת העובדות.

לא מובן לי מדוע אינכם משתמשים בחוק העבירות המינהליות. אם אתם סבורים שמדובר

בעבירות קלות אתם יכולים להשתמש בחוק העבירות המינהליות שנועד לענין כזה, ואז לא

תזדקקו להליך של כופר. כלי השיט זיהם, ישם קנס ויטע לדרכו.

מי סיטון;

אנחנו עושים שימוש בחוק העבירות המינהליות. התחלנו לבחון את הנושא של חוק

העבירות המינהליות במערכה אחת של תקנות, ואנחנו עומדים בקשר עם משרד המשפטים

בענין תקנות הנמלים, בטיחות שיט.

הסעיף של הכופר מופיע בפקודת הנמלים כסעיף גג. הסעיף הזה נמצא בין העבירות

המינהליות ובין העבירות החמורות יותר שבגינן מוגש כתב אישום.

אין לנו התנגדות לכופר באישור היועץ המשפטי לממשלה.

היו"ר אוריאל לין;

במקרה של עבירה קלה ופשוטה תנהגו על פי חוק העבירות המינהליות. אם מדובר

בזיהום נמל, למשל, לשם מה להטיל כופר? הליכי הכופר אינם הליכים קצרים בדרך כלל.

והרי היום עומד לרשותכם מכשיר יעיל יותר הלא הוא חוק העבירות המינהליות. צריך

להשתדל שלא להשתמש כלל בכופר. ואם אי אפשר לבטל את ענין הכופר, כי אז זה צריך

לפחות להיות באישור היועץ המשפטי לממשלה.

מי סיטון;

אנחנו מסכימים שיהיה צורך במקרה של כופר באישור היועץ המשפטי לממשלה. אנחנו

רק מבקשים שהיועצים המשפטיים בנמלים יקבלו הסמכה בענין זה מהיועץ המשפטי לממשלה.

היו"ר אוריאל לין;

לא נראה לי. יש צורך בביקורת חיצונית.

תחליטו איזה עבירות תהיינה עבירות מינהליות, והעבירות היותר קשות שבהן אתם

רוצים כופר יקבלו את אישור היועץ המשפטי. ענין העבירות המינהליות זה ענין של

תקנות. כדי שעבירה תהיה מינהלית צריך לצרף אותה לתוטפת החוק, באישור מתאים. אני

מציע לכם ללכת בדרך הפשוטה ולהחליט אילו עבירות אתם רוצים לראות כעבירות

מינהליות, ולגברי העבירות היותר קשות ורציניות תבקשו אישור של היועץ המשפטי. זה

ישמש תמריץ חזק להשתמש יותר בעבירות מינהליות ופחות בכופר.

לא צריך להמשיך להטליא עוד ועוד טלאים. חוק העבירות המינהליות הוא דרך

המלך במקרה הזה וצריך להתחיל לצעוד בה, להשתמש יותר ויותר בחוק העבירות

המינהליות, ופחות ככל האפשר בכופר. זו היתה גם דעתו של פרופסור זמיר. הוא לא היה

מרוצה מהסמכויות של הכופר.



אנחנו נחליט איפוא שהשימוש בכופר יחיה באישור חיועץ המשפטי לממשלה. ואילו

אתם מתבקשים להגיש רשימה של הדברים שאתם רוצים להפעיל לגביהם את חוק העבירות

המינהליות.

7. במקום סעיף 57 לפקודה יבוא:

"כופר 57. (א) עבר אדם עבירה לפי פקודה זו או התקנות שלפיה, או נחשד בה, רשאי

הממונה על הנמלים באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו ובחסכמתו של אותו אדם,

לקחת מידו כופר כסף שלא יעלה על כפל הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה

עבירה; משעשה כן, יופסק כל הליך משפטי לענין העבירה.

(ב) הוגש כתב אישום על אדם, אין לקבל כופר כסף בשל העבירה כל עוד לא

הודיע היועץ המשפטי לממשלה על עכוב הליכי המשפט.

(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על עבירות קנס ועבירות כאמור בסעיף 35ץ"

היו"ר אוריאל לין;

תודה רבה. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10.00)