הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן.



פרוטוקול מס. 155

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביזם די, י"ז באדר התשמ"ז - 18.3.87, בשעה 12.30

נכחו: חברי הוועדה: אוריאל לין - היו"ר

ש. עמר

מ. קאופמן

שר התקשורת א. רובינשטיין

א. טוקטלי - משהת"ק

א. פורז - משהת"ק

מ. סוברניק - משהת"ק

א. שטרנבך - משהת"ק

יועץ הוועדה.- ד. לב

ד. לב

רשמה: רקורד/03-453310/מ.ק.ד.5

סדר היום חוק הבזק (טלויזיה בכבלים) תקנות בדבר זכיונות.

(המשך דיון)

רבותי, אני פותח את הישיבה בבקשה. אנו עוסקים עכשיו אם אינני

טועה בפרק ו ', כספים. נמשיך בקריאה בקול רם של התקנות, אהת לאחת

ונברר את הדברים הטעונים בירור. ונתקדם עם הדבר.

פרק ו' כספיים- סימן א' דמי זכיון, תמלוגים ותשלומים אחרים.

40.א.

1. בעד מתן זיכיון 40 אלף שקלים חדשים.

2. בעד הארכת תוקפו של זיכיון 25 אלף שקלים חדשים.

3. מדי שנה עשרת אלפים שקלים חדשים.

אני מציע שנקרא את התקנה במלואה, ולאחר מכן נתרשם ונעיר.

ב. דמי זיכיון כאמור בתקנת משנה לא ישולמו תוך 7 ימים מיום שניתן

זיכיון או מיום שהוארך תוקפו לפי הענין, ודמי הזיכיון השנתיים

כאמור בתקנת משנה ישולמו בתהילת כל שנה ולאחר שנת מתן

הזיכיון.

ג. דמי הזיכיון יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן ויועלו בשיעור

עליית המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילתן של תקנות אלה

עד המדד שפורסם לאחרו נח לפני תשלומם בפועל. בידי כל בעל

זכיון.

ד. בעל זכיון לא זכאי להחזר דמי זיכיון או כל חלק מהם בשל ביטול

הזיכיון. הגבלתו או התנייתו לפי סעיף 6י"א, לחוק. או בשל

שינוי תנאי חזכיון לפי סעיף 6 ח' לחוק.

טוב. 40. יש הערות לגבי 40?

ביצענו פה בינתים בדיקה לגבי התקנות שהוגשו על ידי השר. אני

מציע שהכלכן שעשה את זה, מר סוברניק, יסביר.

מה שקורה זה בעצם כך. התוצאה הסופית היא שבתקופה הראשונה, דמי

הזכיון האלה לא מכסים את עלות מדינה. בעצם המדינה מסבסדת את המערכת

הזאת. ואילו בתקופות היותר מאוחרות, שחחדירה תהיה יותר עמוקה, יהיה

איזון. זה באינפורמציה.

איך הגעתם ל-40,000 בקיצור. איך הגעתם לזה שבשביל זיכיון צריך

לשלם 40,000. איך הגעתם למספר הנפלא הזה 40,000?

אם אתה שם לב, יש לך כאן תמלוגים. שזה חשוב מאד.

איך הגעתם ל-40 אלף.

האמת שזה די שליפה אבל בינתים נעשתה בדיקה.

היו שתי בדיקות. בדיקה אהת הייתה ליבדוק את הדברים על מה

שנקרא גבול של כדאיות כלכלית. אם אנהנו מגיעים קימצב שבעל זיכיון עם

איזה שהוא אחוז מסויים סביר, אזי צריך להיות שיעור התמלוגים ודמי

הזיכיון הראשונים והשנתיים על מנת שאנחנו גם נהיה במצב של איזון

תקציבי. הגענו לסכומים די אסטרונומים. שלא התקבלו על דעתנו וגם

הי ו מאד בעייתיים.

עכשיו עם התוצאה הסופית ועם התמלוגים, אתם מניהים שתהיו

מאוזנים? אל תדבר על נייר כרגע. אני שואל על תוצאה סופית. אתם

מניהים שתהיו מאוזנים? רק אהרי כמה שנים. ואיד תסתדרו במהלד השנים

האלה? זו בעיה שלכם אתם אומרים.

אם הבנתי נכון, בסעיף ב' בסכום של השנה הראשונה דהיינו 40 אלף

שקל ניכללים גם ה-10 אלפים שקל של מידי שנה, בהידוש לאהר שנה. אין

לזה נגיעה. בהידוש הבא, כאשר אני בא ומשלם את ה-25 אלף שקלים. מה

קורה?

בתשלום הראשוני ניתן 40 אלף שקל. הארכת תוקף זה 25. אלף שקל

עם הארכת התוקף מתהילים לספור.

על ה-25 אלף שקלים אני מוסיף את ה-10 אלפים שקלים?

כל שנה. שנה שלאהר פג תוקף שוב צריך לשלם.

למה אתם קולטים דברים לא ברור. מדוע לא צריך? זה ברור שכן

צריך - יש אגרה שנתית והידוש תוקף משלים 25 אלף. אני לא יודע. אתם

אומרים דברים ברורים בתקנות ונותנים פירוש לא נכון. זה כל כך פשוט.

אדם משלם אגרה שנתית - 10,000 שקל. הידוש תוקף - 25 אלף שקלים.



נמשיך הלאה. נאשר תקנה 40. נשאיר אותכם עם הבעיה הזו ונתקדם

א. תמלוגים - "בעל זיכיון ישלם תמלוגים על הכנסותיו ברוטו. ממתן

שרותי שיידור ומדמי מינוי שגבה בעד שידורים מיוחדים. (נגמור

את התקנה. אהר כך נחזור אליה).

ב. שיעור התמלוגים יהיה 5% מסך כל דמי המינוי. וההכנסות כאמור

בתקנות משנה אי. ואולם בזיכיון ראשון לשידורי כבלים באיזור,

בשנה הראשונה למתן הזיכיון - 0. בשנה השניה למתן הזיכיון

3% בשנה השלישית 4% והחל מהשנה הרביעית למתן הזיכיון

ג. בעל הזיכיון ישלם את התמלוגים אהת לשלושה הודשים בכל רבע שנה,

על הכנסותיו בתקנה משנה אי. במהלך הרבעון תוך 20 ימים מתום כל

רבעון.

עכשיו נחזור. זו תקנה שדורשת הסבר ודורשת יותר התעמקות.

תמלוגים, אתם אומרים קודם כל על ברוטו. אנחנו רוצים להגדיר מה זה

הברוטו. למה הברוטו. ו אנחנו צריכים לדבר גם על גובה התמלוגים. זה

לא כל כך פשוט. וגם לדבר איך אנהנו מגדירים הכנסות. מה הן הכנסות.

אני חוזר, הכנסות ברוטו בגובה התמלוגים. מי רוצה להסביר את זה. יש

מרכיב מיסים פה? הכנסות בהרבה מקרים זה גם כולל מיסים. (הכוונה

ברוטו זה לגבי מס הכנסה. וזה מה שאני מתכוון)

לא. זה בטה. אתה משלם מהכנסה ברוטו. השאלה היא אני שואל אם יש איזה

שהוא מרכיב של מיסים עקיפים שהם גלומים במה שהוא גובה בהכנסותיו.

חוץ. ממע"מ. אין שום דבר. טוב. אז בואו נאמר - הבהרנו את הענין של

הברוטו. עכשיו בואו נדבר על סוגי ההכנסות. איזה הכנסות יש לו.

ההכנסה העיקרית שלו זה ממנויים. ו-5 שנים לאחר מכן יהיה

אני מתכוון דמי מינוי לרבות דמי היבור. ולאהר מכן מתום 5 שנים אולי

יהיה לו הכנסות מפרסום מקומי. שהן הכנסות שוליות, גם בארה"ב דרך

אגב. עיקר ההכנסה של מפעילי טלויזיה בכבלים זה מדמי המינוי. כולל

התשלומים החודשיים ודמי המינוי.

כתוב ישלם ברוטו ממתן שרותי שידור ומדמי מינוי שגבה בעד

שידורים מיוהדים. נאמר כאן, ממתן שרותי שידור.וגם דמי מינוי. דמי

מינוי זה כולל גם התקנה? גם דמי היבור?

ברצוני להסביר את זה. סעיף 18 שכבר אישרנו אותו בישיבות

קודמות מדבר על סוגי התשלומים שבעל הזכיון יכול לחייב בעדם. דובר

שם על דמי התקנה הד פעמיים בעד היבור ראשוני. ודמי מנוי חודשיים.

יש גם התקנה של אותו מפענה אם מנוי ביקש לקבל שידורים שלצורך

קליטתם צריך לפענח. דמי המנוי בעד שידורים מיוחדים, זה דמי מנוי

בעד העברת שידורי טלויזיה באמצעות לווין. זה הרי לא בדיוק הכנסותיו

של בעל הזיכיון לשידורי כבלים. זה הכנסותיו של בעל הטלויזיה

באמצעות לווין. אז צריך היה להבהיר את זה.

צריך שיהיה ברור מה שכתוב. בעל זיכיון ישלם תמלוגים על

הכנסותיו ברוטו. וכאן נאמר, אחר כך, ממתן שרותי שידור. מה זה כולל

מתן שרותי שידור.

מתן שרותי שידור כולל הכל?

(כולל הכל. כן. )

כעת אומרים, נוסף לכך הוא מעביר מהלווין אם הועדה תאשר את זה,

את ה- V.T.P.

אדם מפרסם אצלי. אני משדר אותו. אני גובה ממנו. זה נכנס

בפנים. מה שאני גובה מהמינוי הכל נמצא במסגרת של שרותי שידור. גם

מה אני גובה מהמפרסמים, אספקת שידורים למינוי ומתן כל שרות אהר

מאת בעל הזיכיון במסגרת זיכיונו,

אספקת שידורים למינוי, ומתן כל שרות אהר. אבל אני לא מדבר על קבלה

מהמינוי. אני מדבר כרגע אם זה כולל גם הכנסות מהמפרסם.

ברצוני להסביר בענין הפרסום. הכנסת לא קבעה שבתום 5 שנים,

יהיה פרסום. היא קבעה אפשרות שיהיה פרסום. אם יהיה פרסום יצטרכו

להתקין תקנות הדשות לענין זה, כולל הכנסות מפרסום.

אבל שים לב אדוני השר, שאתם נותנים לי שתי תשובות שונות תוך

שתי דקות. משום שבהתהלה, אני שואל: האם שרותי שידור כולל גם מה

שמקבלים מהמפרסמים. אומרים לי כן.

סליהה. הייתה אי הבנה. אין בכלל פרסום בטלויזיה בכבלים לפי

ההוק. בכלל אין. בעוד 5 שנים אפשר יהיה באישור להכניס את זה. אני

אמרתי, כאשר יהיו הכנסות מפרסום, יצטרכו להכניס את זה. אולי בתמלוג

בשיעור יותר נמוך. משום שזה בכל זאת.

מה זה מתן כל שרות אהר. מה זה ההגדרה הזאת. אספקת שידורים

למינוי אני מבין. ומתן כל שרות אהר למי? מאת בעל הזיכיון. לא נאמר

פה למינוי. ומתן כל שרות אהר מאת בעל הזיכיון.

אז צריך להוסיף את המילה למינוי. זאת הכוונה. ענין הפרסום

בכלל נשאר עדיין תלוי באויר.

כעת אנו מדברים רק על תמלוגים מהמינוי. מההכנסות מהמינוי. אני

מציין את זה משום שיש הבדל גדול בין 5% תמלוגים מהמפרסם לבין

המינוי. וצריכים להתהשב בשיעורים באופן מיוחד. אז למה שלא נוסיף פה

בתקנה - ממתן שרותי שידור למינוי? ועל דמי מינוי שגבה בעד שידורים

מיוהידים.

את השידורים המי והדים צריך להוסיף את זה משום שזה לא ברור שזה

כלול בזה. משום שאלה השידורים שהוא מעביר מהלווין.

אבל זה ברור שזה כלול במינוי. הרי הוא לא גובה פעמיים מהמנוי

כסף.

השאלה כאשר הוא מעביר לו שידורי טלויזיה באמצעות הלווין,

יכולה להשאל השאלה מי מקבל את אותם השידורים, האם הוא מנוי של בעל

שידורי הטלויזיה באמצעות

אני שואל אותך שאלה פשוטה. אני מנוי. התקשרתי עם הברה

מסויימת. ההברה הזו נותנת לי שידורים רגילים. לאחר מכן נותנת לי גם

שידורים באמצעות הלווין. אני משלם דמי מינוי פעם אהת. נכון? מה זאת

אומרת. חשבון יופיעו שני חיובים? יהיו בו שגי מרכיבים?

יש 24 אפיקים ברשת. אני מציע לכל מינוי הבילות של שידורים.

אני אומרת לו - אתה יכול לקבל בחבילה של שידורים בסיסיים אפיקים

אלה ואלה. עבור זה אתה צריך לשלם לי כך וכך.

הבהירה הזאת תעמוד בפני המנוי? - הוא יכול להחליט רק על סוג

אהד או על שני סוגים. ואז הוא משלם בהתאם? (כן) איפה זה בא לידי

ביטוי הדבר הזה?

(א. שטרנבך - זה בא לידי ביטוי בתקנות הקודמות. בתקנה 18,17.

איפה זה בואו נראה את זה).

אז אנהנו חוזרים ל-41. "מתן שרותי שידור למנוי ועל דמי מינוי שגבה

בעד שידורים מי והדים"5% מה זה 5%?

גם בבדיקה כלכלית שנעשתה הגענו לתקרה של 5% הכנסות שנבעו

כתוצאה מזה ש-5% מאיזור יהיו בגדר כיסוי ההוצאות שלנו. בטווה.

בתהשיב הכלכלי שערכתי, הגעתי למצב שבו איזור, בעל 50 אלף בתי אב,



שהם רוב האיזורים שאנחנו מניהים שהם ראשונים שילקהו. אהוז תמלוגים

של 5% לטווה שאותו מדדתי כפרוייקט כלכלי, יתנו לי את הבטהון של

כיסוי ההוצאות שלי.

(איזה הוצאות?)

הוצאות של האגף לטלויזיה בכבלים. פרסום מכרזים וגם פיקוה על ידי

בעלי זיכיון בשלב יותר מאוהר. אולי רצוי שבמקום שאקריא את זה, אני

אהלק לך נייר שבו יש טבלה. שבה אפשר לראות באופן מאד ברור את

ההוצאות מול ההכנסות. של האגף על פי אותם תהשיבים.

מאחר ועוד לא קראנו את זה, אולי תגיד לנו מה ההכנסות ומה

ההוצאות?

בשנה הראשונה, הוצאותינו בנויות גם מההוצאות השוטפות וגם

מההשקעה. יש השקעה למשל בניידת. פיקוח של מנוים וכדומה, לסכומים

יהסית גדולים זה מגיע ל-2,275,000 דולר. אנהנו מעריכים לאחר מכן,

שבמשך השנים הראשונות, שאותן אני בדקתי, כפרוייקט כלכלי, זה יעמוד

על כ-1,500,000 דולר זאת הערכה של תקרה. ניתוח הרגישות אם אני

אחליט ב-200-300 דולר, שזה חסכון די רציני, גם אז, ניתוח רגישות

הוא כזח שלא ישפיע במידח מחותית על אחוז התמלוגים ונוכל להוריד את

זה ל-3% למשל.ואותו הסכום של 5%לטווח של 10-8 השנים הראשונות

מבטיח לי כיסוי כלכלי של ההוצאות שלי. לא חשבונאים לגבי כל סכום

בנפרד, כמובן,

כמח אתח חושב יהיה סך ההכנסות על פי החישוב שלך. מה הוא סך

ההכנסות.

הוא מדורג. ומשתנה משנה לשנח. חוא מתכנס ל-3.5 מיליון דולר

בשנח חעשירית. אם חייתי עושח תחשיב כלכלי לאין סוף, שאני מעריך

שאנחנו נחיה קיימים לאין סוף ובעלי הזיכיון קיימים לאין סוף והכל

יעבוד כמו שצריך, אזי אנחנו נחיח ברווח מאד נאה. אבל אני לא יכול

להסתמך על זה כמובן. אני לוקח את טווח הזמן של תקופת הזכיון

הראשונה ועל פי זה אני בודק אותו.

לכמה זמן אנחנו מאשרים את התקנות האלה דוד)

לנצח. - עד שמשנים אותם).

אם יווצר מצב שיש להם יותר מדי הכנסות?

תפקידיה של המועצה, לא רק לפרסם את המכרזים. ואהר כך לפקח על

חביצוע. אלא אחד התפקידים שמודעים בחוק, זח עידוד חפקות מקוריות של

תוכניות ובין חיתר באמצעות שידורם במספר ערוצים.

גם שאני יודע שאנחנו מאמינים בחופש הביטוי, ובכל הדברים האלה,

הגישה של הועדה היתה שאנהנו לא רוצים ליצור ממלכות הדשות. זו היתה

גישתנו. ודרך אי-תשומת לב לתקנה מסויימת, מקור הכנסה, שכמובן אם יש

הכנסות, צריך שתהינה הוצאות. אבל הרי לא יתכן שתהינה הכנסות. זה

דבר ידוע הדבר הזה. יש הכנסות שנשתמש בהם.

אני אומר לך שזה דבר שאסור שיקרה, אבל אני לא מקבל על עצמי

את האהריות על שום בדיקה מהסוג הזה. אתה מכניס מה היינו צריכים

לעשות? אנהנו היינו צריכים לעשות מה שכל מדינה נורמלית עושה.

לעשות "pilot plan"של טלויזיה בכבלים ולראות איך זה פועל. באיזה

עיר נסיונית. אז משרד המשפטים לא אישר לנו את זה. ולא לקודמנו.

בצרפת למשל עשו. לקהו 4-5 ערים שכונות ועשו את זה. אתה יכול לדעת

מה תהיה תגובת הציבור לטלויזיה בכבלים? אני לא יכול לדעת. אני יכול

לשפוט מהטלויזיה הפירטית משהו. זה תלוי בכל כך הרב נעלמים. אבל אני

מציע שמר סוברניק יאמר מה התהזית.

אני רוצה להציע לוועדה שאנהנו נאשר את התקנה הזו שצריכה לבוא

לבהינה מהודשת בתום 5 שנים. נראה מה ההכנסות שלהם. נראה מה ההוצאות

שלהם. כי אי אפשר להתגבר על היצר. אתם היום אולי יש לכם יצר

ימרוסן. מהר יבואו פקידים אהרים, שאין להם יצר מרוסן. ואי אפשר

לדעת מה שיכול לקרות פה. זה היה אהד העקרונות שהנהו אותנו. אז אני

מציע שנאשר את זה. תקנה 41 תהיה בתוקף ל-5 שנים ובעוד 5 שנים תבוא

לאישור מחדש.

אפשר אולי לתקופה קצת יותר מאוהרת, בגלל שאנהנו צופים גמר

פריסה ברוב האיזורים תוך שש שנים. גמר פריסה אנחנו צופים בהלק

מהאי זורים ל-6 שנים. כך שאני חושבת שאהרי 5 שנים אולי לא נוכל

לבהון מחדש.

או.קי. היא תהיה בתוקף ל-6 שנים.

42.א. בעל זיכיון שלא עמד בלוח הזמנים שנקבע בזיכיון בעניו

תהילת ביצוע השידורים בשידורי הכבלים, גם לענין תחילת ביצוע

שידורים בכל הלק של האיזור שבו הושלמה פריסת רשת הכבלים וכן לענין

גמר פריסת רשת הכבלים באיזור כולו, ישלם סך 15,000 שקלים בעד כל

חודש של עיקוב. והלק מחודש כאמור בתנאים ובנסיבות כפי שנקבעו

בזכיון. 15,000 שקלים בעד כל חודש של עיקוב. מח עם ביטול הזיכיון

שלו. זה בא במקום אחר הביטול. אגב, הענין הזה של ה-15,000 אלף

שקלים קנס, על דחיה של כל חודש, לדעתי זה לא קנס כבד. זה לא קנס

כל כך מרתיע. אנהנו קובעים סכום קצוב, וזה לא סכום גבוה. השאלה אם

יש לנו גם סנקציות אחרות נגדו.

יש לנו סנקציות מרחיקות לכת. אני רוצה להסביר דבר אחד. באופן

כללי. בגלל הפרובלמטיות בטלויזיה בכבלים ויש פרובלמטיות. הרי לא

מעלים את העובדות מהוועדה. אנהנו הלכנו לקראת בעלי הזכיון במספר

דברים. גם הסכומים שאנחנו הולכים על מתן זכיון, הם מאד מאד נמוכים

וגם התמלוגים הנמוכים בשנים הראשונות, כל זה נועד לדרבן אנשים

להכנס לאקספרימנט הזה. ואני הוזר ואומר. מאד בעוכרנו היה הענין שלא

יכולנו לעשות "pilot plan"בכלל. ושום דבר שלא יכול היה לתת לנו

מושג בהתנהגות בשטח.

אני רק אומר שאנחנו צריכים לדעת שאם אדם לא מבצע והפיגור הוא

פיגור נמשך, יש לנו אמצעים נגדו, לא רק התרעה של 15 אלף שקלים

הדשים. אז אני שואל מה האמצעים נגדו?

בזכיון אנהנו מתכוונים לקבוע שמקרה כזה יהווה בפיגור ממושך.

עילה טובה להחלת הערבות. פיגור ממושך זה - יש ועדת חריגים.

בואי נאמר ככה. אני בעל זיכיון. אני מפגר 6 הודשים.

יש ועדת חריגים שבודקת האם הפיגור הזה הוא בסדר. מבחינת

הקשיים של הפריסה באיזור. אם ועדת הריגים תקבע שזה פיגור ממושך,אם

היא לא תאשר לו את הארכת המועד שנקבע בלוה הזמנים.

(היו"ר אוריאל לין - אבל זה לא בא לביטוי בתקנות)

לא. זה בזיכיון. אני צריכה לקבוע את התנאים

בתקנות כן בא לביטוי הענין של הובת הפריסה).

כן. גם בוועדת ההריגים.

לא. השאלה מה הסנקציות נגד מפגר. אנשים לוקחים זיכיונות ואחר

כך לא ממהרים לבצע.

(אני חושב שהאינטרס המסהרי שלהם יהיה כן לבצע מכיון )

זה ברור. אבל אתה יודע יש אנשים כמו קבלני בנין מקבלים רשיון

לבנות, יש להם אינטרס ולוקח להם שנה שנתים.

הפהד שלנו כאן שאנהנו יכולים לעשות ועדת הריגים לשיקול דעת

מכיון שיתכן והעיקוב הוא לא בגלל בעל הזכיון. אבל אנהנו מכירים

רשויות מקומיות.

אבל יש לכם סמכות לבטל זכיון? מתי? מה אומר החוק בענין זה של

ביטול.

יש 8 עילות. אחת מהן - הוא לא החל בשידורים תוך הזמן שנקבע

לכך בזיכיון.

אני לא אומר שצריך להפעיל סנקציה, אבל צריך לדעת שהיא קיימת.

אני מציע שתעשו דבר פשוט. אל תכתבו בכל סעיף תקנה שזה צמוד. תכתבו

תקנה אהת שכל תשלום הוא צמוד. למה לכם בכל מקום לכתוב שהוא צמוד.

האמת היא שהיה צריך לעשות איזה שהוא חוק במדינה, שהכל צמוד, בלי

לכתוב את זה בכל מקום ומקום. ברצינו אני אומר. כל כך הרבה מקומות

כותבים הצמדה. חובת התשלום כאמור בתקנת משנה אי, לא תחול על בעל

הזיכיון אם אישרה לו ועדת החריגים הארכת מועד. זה יביא לכם לחץ של

בקשות להריגים. (אין מנוס מזה מפני שבעלי הזיכיון יחיו תלויים בכל

כך הרבה גורמים).

תקנה 44. תשלומים מאת בעל הזיכיון לפי סימן זה יבואו בנוסף על

כל אגרה, מס או תשלום חובה אחר שבעל הזיכיון הייב בתשלומם לפי

הוראת כל דין אחר.

א. ביטוח בשיפוי תקנה 45. חובת הביטוה - תקנה זו היא

לשימוש בזיכיון. הקמת תהנת שידור, קיומה, תהזוקתה או הפעלתה. ביצוע

שידורים מתן שירותי שידור למנויים. הכל במסגרת הזיכיון שנחתם לפי

החוק, בין שחם מבוצעים על ידי בעל הזכיון עצמו ובין אם באמצעות

אחר, מטעמו, לרבות עובדיו, קבלניו, שליחיו ונציגיו.

ב. בעל הזיכיון לא יעשה שימוש בזיכיון ולא יגרום ולא ירשה

לאחר לעשות שימוש כאמור, אלא אם כן יש לו בכל תקופת תקפו של

חזיכיון חוזח ביטוח בר תוקף עם מבטח מורשח שלפיו מבוטח בעל

הזיכיון.

1. מפני כל הבות כספית שהוא עלול להרוג בה לפי כל דין של נזק

לגוף או לרכוש שנגרם לאדם על השימוש בזיכיון, אגב השימוש

בו.

2. מפני אבדן או נזק שנגרמו לתחנת שידור, כולח או חלקח.ובכלל

ז ח סיכוני צד שלישי.

ג. חוזח חביטוח יחיה לפי התנאים שנקבעו לאחר בזיכיון, לרבות

ענששין סכום חביטוח וחמוטבים בפיו. ובלבד שחסכום של ביטוח הכנת

השידור כאמור בתקנת משנח, לא יפחת משוויח של חתחנח.

ד. בעל זיכיון ימסור למנחל חעתק מחוזה הביטוח חמצורפות לו.



טוב. נחזור לתקנה 45.חובת ביטוח.

השאלה היא תמיד בכל הוזה ביטוח, מה אני מבטה. ובאיזה ערכים. והשאלה

כעת למה הוא צריך לבטה את התהנה.אני מבין שהוא צריך לבטה מיני נזק

שהוא יכול לגרום לצד שלישי. אם זה נזק גוף או נזק רכוש. זה ברור

להלוטין. אנהנו צריכים להיות בטוחים כמו נהג בכלי רכב שהוא עושה

ביטוה. שהוא לא מסכן אנשים וכו'.השאלה למה הוא הייב לבטה את התהנה

שלו.

אם התהנה תעלה באש, אין שידורים. אם יקרה נזק לתהנה המשמעות

המיידית של זה, זה שאין שידורים.

האיש לא קולט אפילו שידורי טלויזיה רגילים, משום שברגע שיש

כבלים הוא מקבל הכל דרך הכבלים. שלא יהיה במצב שהוא פושט רגל, אני

מבטיה את המינוי באופן עקיף שכל השירות הזה לא יפול. הוא היה עושה

את זה ממילא אני הושב. כל בעל זיכיון סביר .

(איפה הוא צריך לבטח)

מבטה מורשה אמרנו.

מבטה מורשה. כל מי שמורשה לבטח את הסיכונים שמפורטים פה.

(מה זה מבטה מורשה?)

חוק הוזה ביטוה. יש הגדרה מה זה מבטח מורשה.

יש לא יודעת ההגדרה, אבל התייחסות למבטה מורשה. הדברים יקבעו

בזיכיון לאהר שנדע באיזה איזור מדובר.

בזיכיון עצמו יקבעו הסכומים וסוגי הביטוחים לכל דבר ודבר. הביטוח

למשל לפי תקנה 46 זה ביטוח אחריות. ויש ביטוח סיכוני צד גי. יש

ביטוח נזקי גוף. יש למעשה 4 סוגים של פרטים בזיכיון. לפי האמור

בשתי התקנות האלה.

האם הדרישה הזאת הגיונית? היא גם נאמר מבחינח של שיקול עסקי.

חיא נכונה מבחינתו של בעל התחנה. אבל האם זה מקובל שאנהנו מעמידים

דרישה כזו במתן זיכיון האם יש דוגמאות אחרות לכך.

בארץ אני לא יודעת במדינות אחרות שרק בחם אפשר ללמוד על

טלויזיה בכבלים, בארצות הברית ההוראות חללו מקובלות. בכל התקנות.

אבל בנושאים אהרים, לבטה יש דוגמאות כאלה. למשל הפעלת מסיעים

בתוך שדה התעופה. ביטוח מיוחד לחלילה פגיעה במטוסים. סוג ביטוח

לגמרי שונה.

טוב. נמשיך הלאה. אז נאשר את זה אם כך. 45-46. "בעל זיכיון

ישפר את המדינה בשל כל הבות כספית שהוא היווה בה או שעלולה להיות

חייבת בה לצד שלישי אם זה שימוש בזיפי עקב השימוש בו". מה זאת

אומרת?

יש אפשרות שבשל הפעלת הזיכיון הזה, תיתבע המדינה לדין.

האפשרות היא אמנם קלושה אבל קיימת. זאת אומרת, שהמדינה תיתבע

לדין כאהראית אולי למתן הרשלנות במכירת הזיכיון. יצרפו אותה

בתביעה.

תקנה 47. פרק ז' - ביקור סמכות כניסה עיון ובדיקה. 47.א.

המנהל או מי שהוא הסמיך לכך, להלן בתקנה זאת המנהל רשאי להכנס

בכל עת לכל מתקן, משדר, אולפן או תחנת משדר המשתמשים בה לזיכיון.

לצורכי הפעלת שידורים כדי לפקה על ביצוע הוראות החוק. תחנות אלו

ותנאי הזיכיון.

לפני שאנחנו עוברים לסימן ד' רציתי להביא לידיעתך אדוני השר,

שהיה כאן הה"כ חיים קאופמן.והוא הביע דאגה מההרכב האישי של המועצה.

אז אני פשוט לא נתקלתי עדיין בהרכב האישי של המועצה, - יש משהו

בנושא הזה שאתה היית רוצה להגיב עליו?

ההרכב האישי של המועצה הוסכם בין המערך והליכוד, בין השאר

במסמך שחתום עליו חה"כ קאופמן.

אבל יש מקום לדאגתו בשלב זה, או האם אנחנו פה עושים איזה שהוא

שינוי שנוגע להרכב האישי של המועצה?

לא. וברצוני לאמר שמתוך 5 נציגי הממשלה, שהם כולם עובדי

מדינה, 2 מונו לפי ההסכם עם הליכוד על ידי שרי הליכוד ומינו לשמחתי

עובדי מדינה רגילים. שאין להם זהות פוליטית. אולי לכך הוא מתכוון.

ששני שרי הליכוד שהיו צריכים לשלוח נציגים, לא שלחו עובדי מדינה

בעלי זהות מפלגתית.

(לא התייעצו עם חה"כ קאופמן?)

כן. אני חושב שזה העניין. אבל ההרכב סוכם איתו. בכתב יד. באותיות

גדולות.

תודה רבה. סימן ד, תחזוקה וטיפול בתקלות.

חובת תהזוקה. 31.א.

וכן של ציוד שהתקין בעל זיכיון למינוי לשם קליטת השידורים בחצריו,

לרבות ציוד הממשק מוטלת על בעל הזיכיון.

(מאיפה אתה קורא) אני עברתי לעמוד 13 . שמו לי כאן במקום עמוד

17 עמוד 13.

קאופמן אמר משהו לפני שהוא יצא. היו הבטהות שלא קויימו.

אין הבטחה אהת שלא קויימה. להיפך. קבלתי תודה

(הוא התייחס לורשובסקי).

אין לי בטוח על זה.

המנהל רשאי לערוך מדידות ובדיקות של מתקני תהנת השידור,

ורשאי הוא לעיין בכל רשומה, מסמך, תוכנית, ספר חשבונות ופינקס של

בעל זיכיון. לבודקם ולהעתיקם בכל דרך שתראה לו.

ג. בעל הזיכיון או נציו לענין זה יאפשר למנהל עיון בדיקה

והעתקה כאמור, וימציא לו ויציג בפניו כל רשומה ומסמך תוכנית ספר

חשבונות לבדיקה שנדרש להמציא או אמור להציגם. ימסור למנהל לפי

דרישתו מידע אשר ברשותו (מקריא מהר מדי) לשם פיקוח כאמור.

יש הערות?

קודם אמרנו, לפהות בדבריו הוא אמר, שאין ענין להכנס - מדברים

על הברוטו כדי לא להכנס לו לספרים. פה, נכנסים לו לספרים.

ברצוני לאמר לכם שלפני - פה יש דוחות תקופתיים. האמת היא

שקודם כל צריכים לכתוב את חובת הדיווה ואהרי זה את סמכות הפיקוה.

אבל לא השוב. אני פשוט לא יודע. תיכף נקרא את זה. אם אתם קבעתם כאן

בתקנות, את הובת הדיווה שלו לצורך התשלומים. ובאיזה צורה הוא צריך

להגיש את הדוהות האלה. משום שאם הוא מגיש דוהות מסודרים, וכו', זה

ענין של סמכות הפיקוה, ובעצם רק כדי לוודא שבמקרים שמתעוררים

חשדות, אז עושים פיקוה שיגרתי, שאכן אפשר לבצע את הפיקוה כמו

שצריך. אז נראה רגע אהד. "דוהות תקופתיים" 48.א.

השאלה אם אין פה הובת דיווה מסורבלת מדי ורבה מדי. זו השאלה

המרכזית העולה כאן. אתם מבקשים שיגיש בעל הזיכיון אהת לשלושה

חודשים לגבי כל רבע שנה, כל שלושה הו דשים, גם ביצוע הקמה של התהנה.

בשלבי הקמה, מספר המבקשים, ומספר המינויים.

כמה אנהנו מעריכים. כמה מינויים יהיה לכל בעל תהנה בערך.

אנהנו מעריכים באיזור של סדר גודל - אם יש פה 40 אלף

מנויים פוטנציאלים, אנהנו מעריכים שזה יגיע לכ-50%. כלומר כ-20 אלף

אולי קצת י ותר מזה)

אני לא מתאר לעצמי שמישהו יעלה על הדעת לעשות בדבר כזה - אני

מתאר לעצמי שגם כמה בעלי זיכיון יתאגדו ביחד. למיכשור אחד. זה מספר

המבקשים.

תיקון ליקויים ופגמים. 49.א.

המנהל, בין אם ביוזמתו, ובין אם לפי פניה יודיע בכתב לבעל הזיכיון

על ליקויים או פגמים שהוא מצא בפעולות צד ב'. בעל זיכיון שקיבל

הודעה כאמור, יודיע בכתב תוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה את תגובתו

לאמור בהודעה, ואת האמצעים שנקט לתיקון הליקויים והפגמים כאמור.

ג. היה המנהל סבור כי בליקויים ופגמים שעליהם הוא הודיע כאמור, יש

משוס הפרה של תנאי מתנאי הזיכיון או ההפרה של הוראה שבדין, בין

במעשה ובין במודע, יביא את הענין לפני השר והמועצה. עד לכאן יש

הערות הה"כ עמר?

הגבלה בחיוב מנויים.

א. בלי לגרוע מן האמור בתקנה 49 אם ראה המנהל כי איכות הקליטה של

השידורים שמספק בעל הזיכיון למנויים או לקבוצה של מנויים, לקוייה,

בשל מעשה או מהדל של בעל הזיכיון, רשאי הוא להתרות לבעל הזיכיון

בהודעה בכתב, כי אם תוך זמן שיקבע - עליו לתקן את התיקון, יורה לו

שלא לחייב את המינויים הנוגעים בדבר, בתשלום דמי מינוי למשך תקופה

שי ורה עליה.

ב. לא תוקן הטעון תיקון, תוך המועד שקבע המנהל בהודעתו, רשאי הוא

באישור השר למרות האמור בתקנת משנה אי.

פה צריך לתקן את הסעיף בתקנה הזאת קצת. קודם כל אם ראה המנהל כי

איכות הקליטה של השידורים שמספק בעל הזיכיון למנוי, לקויה, בשל

מעשה או מחדל של בעל הזיכיון. הענין הוא האם אנחנו לא מטילים על

המנהל חובת הוכחה קשה מדי . שהוא צריך להוכיה שזה מהמת מהדל של בעל

הזיכיון. ואיך בכלל הוא יוכל לפקה על הדברים האלה. זה גם מתקשר

בעצם עם התקנה הקודמת שאמרנו שהוא לא יכול להייב אותו בימים שלא

יהיו שידור. איך זה יעבוד הזיכוי בימים שאין שידור.

פה יש לנו בעצם נסיון ענישה מסויימת. הרי מה שקורה כאן

אנהנו מונעים ממנו את ההנאה של קבלת הכסף. ואנחנו מונעים ממנו את

ההנאה אם אנחנו חושבים שהוא מתרשל בנושאים טכניים. הוא לא מתקן

ליקויים אם איכות התמונה או הצליל, לקוי. הגוף הציבורי לא נהנה

מזה. פשוט זה סוג של ענישה. אם אנהנו רוצים לענוש אותו, אני הושב

שאנחנו צריכים הוכהה חד משמעית, שזה באשמתו. אחרת זה לא הגיוני

להעניש אותו. אז יכול להיות שאפשר להעביר את נטל ההוכחה עליו. זאת

אומרת לבוא ולאמר שאם איכות הקליטה היא לא טובה, אז אלא אם כן הוא

הוכיה שהדברים שלא באשמתו. זה העברת הנטל. אבל בעיקרון הענישה

צר י כה לה י ו ת אם הוא אשם בזה.

קודם כקל הענין של העברת הנטל הוא חשוב. כי עדיף שהוא יסביר אם

איכות השידורים לקוייה, אבל מעבר לזה, אין פה סתירה מסויימת לגבי

ענין של חיוב מנוי. לעומת התקנה הקודמת. בתקנה הקודמת קבענו שאם

יש הפסקת שידורים או שיבוש בשידורים, אי אפשר להייב את המנוי. וכאן

בעצם יש צורך באישור המנהל, לא רק באישור המנהל, אלא גם לאחר שהוא

קיבל את הסכמתו של השר. כדי שאנהנו לא נהייב את המנוי.

בתקנה 35. בעמוד 14 למעלה. "בעל זיכיון יהזיר למנוי דמי מנוי

ששילם לו מראש ושלגביהם ניתנה לאהר תשלומם הוראה לפי תקנה 50".

זה בסדר. אבל מה בנוגע לענין של הפסקת שידורים. המינוי פתור.

34 - מתשלום למינוי לכל יום שבו לא סופקו לו השידורים נושאי

התקשרותו עם בעל הזיכיון בשל תקלה. פה אנהנו מדברים על הפסקת

שידורים ופה אנהנו מדברים על איכות לקוייה. וההבהנה בין השנים?

ברצוני לאמר שענין האיכות הלקוייה השוב מאד בטלויזיה בכבלים.

את אהת האטרקציות של הטלויזיה בכבלים. שאתה מעביר באיכות שידור

גבוהה. שנית, לפהות בשכונות הדשות, שיהוברו לכבלים, לא תהיה אנטנה

לקליטת הערוצים הרגילים. הכל יעבור תת קרקעית דרכו. כן. זה מה

שמקובל בעולם. וזה אהד היתרונות בענין - אתה הוסך בהוצאות אנטנה

וגם מבהינה אסטתית.

אני באמת שכהתי את הנקודה הזאת. הנקודה הזאת היא מאד השובה,

והוראות הפיקוה הן מאד המורות.

ענין איכות השידור, אמנם אני ציינתי, שאהד הפגמים הכי גדולים

בהוק רשות השידור, שבין השאר שפגמיו רבים, הוא שאתה מהייב את תשובי

ישראל לשלם אגרה כפויה. כאן זה לא כפוי. כאן זה בכל זאת הוא יכול

לבטל כל שעה את המינוי. גם במקום שהוא לא קולט את שידורי הטלויזיה.

ויש על כך התמרמרות עצומה. ובצדק. של אי זורים שלמים בארץ, כעת, כבר

שיפרנו את זה קצת, אבל היו תקופות שכ-10% מתושבי הארץ לא קלטו

טלויזיה בכלל ועוד 10% לא באיכות שידור ראויה לשמה. וכולם משלמים

אגרה. אז אנהנו רוצים להמנע מהדבר הזה.

יש גם מפרט טכני שבו הוא מהוייב להעביר אותות שידור באיכות

קליטה מסויימת. אם זה נופל מאותה איכות קליטה, - יש הובה להעביר

באיכות קליטה מינמלית. אם זה יורד מתחתיה ניתן להתהיל את התקנה 50.

אבל ברצוני לשאול אותך מעבר לזה. מאהר ובאמת הנושא הוא מאד

השוב. יש לנו סנקציה נגד מי שמספק שידורים באיכות לקוייה?

מעבר לזה תמיד קיימת האפשרות של ביטול הזיכיון. אנהנו רוצים

דברים עד ביטול.

להמנהל את היכולת לקבוע לאי זה קבוצה של מינויים האיכות היא

לקויה ולאיזה קבוצה היא לא לקויה?

עקב ההערה שלך אדוני השר, אתה אומר, פשוט נשכה ממני הדבר הזה,

שבעצם המינוי יקבל את כל השידורים דרכו. ואם תהיה איכות לקוייה אז

צריכים התרעה ואחר כך לטפל באדם הזה.

יש תמיד אפשרות של ביטול זיכיון, כי זה תנאי שנקבע בזיכיון.

שהאותות והשידור הייבים לעבור באיכות קליטה שלא תפהת מהקבוע במפרט.

תקנה 51 א.

זאת אומרת זה מה שאנהנו אומרים בהוק הוראת הוק הוגנתית? (כן).

טוב. תקנות כתנאים בזכיה. 52. הוראות פרק גי לענין תקופה

מה זה התוספת? זה הלק מהתקנות?

כן. ודאי. אני גם הוספתי שזה במקרים שיהיו הילוקי דעות עם

אנשי הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר. אז ניתן יהיה להגיע לידי

הסדר.

נתהיל לעבור על התקנות. מי שמעונין להעביר הערות לגבי הלוקת

האזורים והמפות לפני שנדון בדבר.

אני רק מבקש דבר אהד קטן לפני שמגיעים למפה. לגבי תקנה שכבר

עברנו עליה. זה תקנה 25ג'. זאת תקנה שאומרת - הפקדון מוהזר בצמוד

למי שהפקיד כסף. אז קבלתי הערה מגורמים שונים שמעונינים בקבלת

זיכיון, אמרו שהכל בתנאי שהציוד מוהזר במצב תקין.

כן. זה נכון. דיברנו על זה בשבוע שעבר.)

לא. לגבי זה לא דיברנו. סיכמנו שאם הוא קילקל את הציוד והוא בלתי

שמיש, אז שאפשר יהיה לנכות את ערכו של הציוד הזה. מדמי הפקדון.



יש פה התפתחויות טכנולוגיות שיכול להיות שהמצב תקין, המנוי

שמר עליו אבל בבר אין לבעל הזיכיון מה לעשות עם זה.

זה לא מעניין את המנוי).

השאלה מה קורה עם בעל הזיכיון. האם הוא צריך לשלם על זה? זה יבול

להוות נטל בבד מאד. אולי לא נבון לעשות בפי שהה"ב עמר הציע וזה

לבנות איזו שהיא טבלה של פחת על פני השנים ויהיה לפי מה להעריך במה

שנים דבר בזה מהזיק מעמד. (מה הוא מתקין?) המתקן הזה הממשק הזה

שבאמצעותו אפשר לברור בין הערוצים ובין הבילות.

(זה לא חובה. בחבילה בסיסית אפשר בלי זה. אבל ברגע שרוצים את זה,

זה במו תפריט במסעדה.אפשר לבחור.)

(וללוין הוא צריך להתקין התקנים זה יקר מאד. )

זה יוצר נטל בבד מאד לבעל הזיביון. משום שבעל הזיביון צריך בעצם

מבהינה עסקית להיות ערוך לבל הנושא.

סליהה, זה במו בל התוספות ל- p.c.או לטלויזיה, במו מימשק

לטלקס זה נושק לציוד.

ננסה להתקדם. בענין הזה של המימשק 300-200 דולר זה באמת הרבה

בסף. אתה בשאתה שם את הממשק הזה אתה מקבל את הסבום בחזרה מהמנוי.

המנוי מפסיק את הפינוי שלו, את ההתקשרות, על פי התקנות הוא יבול

להחזיר את זה בחזרה, צמוד. והוא זבאי לקבל את בל הפיקדון צמוד,

יבול להיות שהמבשיר לא יצלה לשימוש חוזר)

הוא יבול להיות טוב. אבל אם הוא יתן אותו למישהו אחר אז הוא בבר לא |

יחזיר אותו בערך מלא. הוא לא יבול לתת את זה בערך מלא. צריך לפחת ן

אותו. אם הוא נותן למישהו משומש, הוא לא יבול לתת לו את זה בערד |

מלא. הוא הייב לתת לו את זה בערך מופחת.

יש פחד משני סוגים. קודם בל יש פחד של בלאי רגיל. ואחר בך יש

פחד שהציוד בבלל לא יהיה שווה שום דבר. הוא לא יהיה שווה שום דבר

בגלל שתי סיבות עצמאיות. אחת, שהמנוי היבל או קילקל או שיבש את

פעולתו התקינה של הממשק או של המפענח. וחדבר השני, שנבנס דור חדש

של ממשקים באלח או מישקים באלה, ואז פשוט מאד הוא מיושן מביון

שאנחנו אומרים 12 שנה, אין בל ספק שהדברים האלח -אורך ההיים שלהם

הוא 5-4-3 שנים. לא יותר מזח. אנחנו מבירים את חעולם חאלקטרוני

היום. הוא משתנה במהירות עצומה.

מנוי יבול להעביר ממשק למנוי אהר?

(לא).

אז יש פה בעיה. הוא לא יבול לסחור עם זח. הוא קנה את זה הוא לא

יבול להעביר את זח לאדם אהר. הוא לא יבול למבור את זה.

(א. טוקטלי לא. הוא לא קונה את זה. הוא מקבל את זה בשבירות. זה

פקדון).

מה זה בשבירות. הוא לא משלם סבום חד פעמי?



( הוא מקבל זכות שימוש)

(א. טוקטלי הוא משלם דמי התקנה. אחר כך הוא משלם דמי מנוי והוא

נותן פקדון להבטחת הציוד.)

בסדר .פקדון. ואם ברגע שהוא לא יכול להחזיר את זה בהזרה, הפקדון זה

כמו סכום של רכישה. זהו.

(א. טוקטל י נכון. באמת. אבל אם הוא מהזיר את זה אהרי שנתים שלוש,

אז זה עוד תקין. והוא מקבל הזרה את הפיקדון).

בסדר. אז השאלה היא עכשיו באמת, מאחר ומדובר בציוד של 300-200 דולר

כפי שאתם אומרים, מהזירים את זח, וזה משומש, אז אין ספק שצריכים

להיות שיעורי פהת אבל אנהנו צריכים לחבטיה, שבעל התהנה, אם הוא

נותן את המשומש, למנוי אהר, הוא לא יכול לקהת פיקדון שעולה על הערך

המופהת. איך מפקהים על דבר כזה.

אני נותן לך בהזרה פקדון שווה 300 דולר. נותן לך 200 דולר.

לא. לך זה לא משנה כאזרח. משום שבעל הזיכיון אהראי על התהזוקה

שלו. אז אם הוא נתן לך אותו ב-300 דולר ולמעשה הוא הרוויה את הפחת

אצל מישהו אחר, לגביו זה לא משנה. כי הוא הייב לתהזק אותו. התהזוקה

תעלה לו יותר. אז זה שהוא קיבל ממך פקדון,

אני הושב שבענין הזה, אי אפשר לקבל הפהתה. צריכים להציע נוסה

הדש של התקנה. להפיץ את זה פהת לפי שנים. ועוד דבר אהד. שאיך הוא

יכול להוכיח שהמנוי קילקל את זה?

אני מציעה שנקבע את העקרון של שיעורי הפהת)

טוב. נדבר איתו על זה. יש כאן בעיה שהוא גם לא יוכל לדעת מראש איזה

סכומים לשריין לצורך זה.

רבותי, אני אומר כאן, אל תשלו את עצמכם. העסק הוא פרובלמטי

בכלל.ובגלל זה אנהנו רוצים להקל. מה שלא פרובלמטי. מה שאפשר לעשות

לרווחת כל התושבים בכל הארץ בבת אחת וזה יעזור לכבלים, זה טלויזיה

מלווינים. אין לך את כל הענין השגעוני הזה שאתה צריך בבת אהת להפור

את כל המדינה.

אגב, הטלויזיה בלוינים דרושה לנו לצורך דבר אהד נוסף. לפנות

את השטח מהפירטים. זה הדבר היחידי שיוכל באיזח שהיא, במכה ארצית

לשהרר אותנו מהדבר הזה. כל יזם מהטלויזיה בכבלים אומר לי, דיברתי

גם כן עם מישהו - "מה אני צריך להכנס אם הבריונים יכו אותי, יהרסו

לי, לא רוצה את זח." במדינת ישראל הכל יכול לקרות. אפילו דברים שלא

יועלו על הדעת, עולים על הדעת.

אני אומר כל הזמן,שאם לא יהיה לי מכשיר הוקי, אני לא אוכל

להלחם בטלויזיה הפירטית. היא הולכת ומתפשטת למרות פעולות המשטרה.

איפה היינו - שהחדירה היא 60-70 אהוז.

אני לא רואה את הנהירה של בעלי הזיכיונות לטלויזיה בכבלים.

לוינים כן. לוינים יהיו הרבה קופצים.

אתה מציע פה בתמלוגים, משום שאם אתה מדבר פה על 20% אני מדבר

על השנה הרביעית והלאה.

שנה ראשונה אפס. ואתה בטוח שיהיה לו מקסימום.

אהרי זה זה סיבסוד של המדינה. אתה רוצה שהמדינה תסבסד את הענין)

5% הם מינימום והלבתי כבר לפי דוגמאות אהרות. האוצר יסבסד לך

את הרשות הזאת? אגב, בהזדמנות, צריכים להפוך את זה לרשות. אי אפשר

להמשיך את זה כך. זה יצור כלאיים בתוך משרד התקשורת. היה ויכוה שלם

על הענין הזה, בכלל למי הוא כפוף? אמרתי הוא הייב להיות כפוף לשר

במישרין. זה לא מתקבל על הדעת גם שלא תהיה רשות. רשות שמממנת את

עצמה והיה מכוהות עצמה. זאת תהיה רשות. אם תהיה טלויזיה באמצעות

לווין? זה ערוץ שלישי. פשוט מאד.

בהסכמתך,נהזור לנושא הממשק נעשה טבלת פהת, בענין ההזר

הזיכיון. השאלה אם הוא יכול למסור את המכשיר הזה לאדם אהר, לא

במהיר גבוה י ותר.

זה כתוב ב-25ב'. סכום הפקדון יהושב לפי ערכו של ציוד הממשק

ביום ההפקדה. ערכו של הציוד ביום ההפקה. זאת אומרת שאם היה פהת אז

צריך להוריד את זה.

בסדר. אם כתבתם ערכו לפי טבלת פחת אז יהיו ויכוהים. הייבים

לכתוב טבלת פהת.

אני שואל כרגע את חה"כ עמר כדי להבין. אני מוסר לך ציוד ואתה

נותן לי 300 דולר פקדון. אתה מהזיר לי את הציוד ואני נותן לך 200

דולר. אני נותן את הציוד הזה אהר כך לפורז. אני נותן לו את זה ב-

300 דולר. למה אני צריך להרוויה את ה-100 דולר.

לדעתי גם 300 דולר זה בסדר. כי התהזוקה בלאו הכי על המכשיר

הזה תהיה יותר גדולה. ואני מתהייב כבעל זיכיון, לההזיק את המכשיר

הזה בכל מקרה תקין. אם הלילה כעבור יומיים, התקלקל המכשיר, אז אני

הייב לההליף לו את המכשיר למכשיר הדש. באותה רמה.

אני רוצה לחזוה לשאלה שלי. ואני מבקש מכם באמת, עם בל הבבוד.

אל תפריעו. בשאני שואל את חה"ב עמה, אל תיתנו לי תשובה. אני שואל

אותו. לא שואל אותכם. תהכו רגע בסבלנות.

אנחנו רוצים שיהיה שוק, מה שנקרה של second rateשאם אדם באים

ואומרים לו שמע;יש לך אפשרות לקבל מכשיר כזה ממשק הדש. או ממשק ישן

ב-100 דולר. ב-200 דולר - 300 דולר. אין שום דיבה למה אדם שמקבל

ממשק ישן, ישלם 300 דולר. אפילו אם הוא שיפץ אותו וחידש אותו. הוא

לא מקבל הדש. זה פשוט מאד המוצר במלאי. אני יודע שהוא משקיע

בתהזוקה. זה לא משנה שיש למישהו בעל התהנה הובה לתת לך שרות טוב.

אם יש לד יותר קלקולים אתה סובל. זה שמישהו אהראי לתקן זה לא אומר

שום דבר. זה כמו טלויזיה ישנה.מה שאתה עושה יותר תיקונים אתה סובל

יותר. זה שעשית ביטוה, נכון שהוא הייב לתקן. אבל אתה סובל מזה

שיש קילקולים. אם יש לך מכשיר הדש אתה נהנה יותר. מדוע שאדם שמקבל

ממשק ישן, יצטרך להפקיד פקדון של 300 דולר? הרי הוא לא יהנה ממנו

כמו ממשק הדש. אגב, הנושא הזה של התהזוקה, הרי זה כלול כבר בדמי

השרות שהוא גובה מהמנוי. מה זה משנה אם הוא משקיע בתוחזוקה?

כשמדובר על ממשק שכביכול הובל, ואז אני בא ומשגיץ אותו, ומהליף

אותו. אם לפי טבלת הפהת, אני הושב שהיו"ר צודק. זה צריך להיות לפי

טבלת פהת. כמו שכתוב בתקנה שלפי ערכו צריך להיות בטבלת הפהת וצריך

לסמוך שאנשים לא יסתכנו בהפרת ההוק. ואם יעשו אז זה מעשה שקר.

יש גם אלמנט שיווקי. אפשרות לפנות לשכבות שנניה יש להם בעיה

עם התהברות ולהציע להם מכשיר יותר זול.

כתוצאה מזה שמנוי א' ביטל את המי נו י שלו וההזיר את המכשיר

הזה, וקיבל תמורתו 200 דולר, אין שום הצדקה שבעל הזיכיון ירוויח

שוב, ולמחרת יעביר את זה למישהו ב-300 דולר. כפי שאתה אומר. אני

מוסיף את המימד הנוסף הזה.

אני הושב שהשיטה הכי טובה כדי למנוע היכוהים - היא טבלת פחת.

הוא מהזיר לו את הפקדון בניכוי הפהת. ואותו מכשיר הוא חייב למוסרו

בערך המופהת שלו. אם הוא מוסר אותו. במשך הזמן יתפתח מלאי רב מאד.

דנו בסעיף הזה בפעם הקודמת. והיתה הצעה, לכתוב "אלא אם כן

נקבע אישור לבלאי באישור השר ובאישור המועצה" ולנושא הזה עלה.

אנחנו והעלנו את זה מחדש. שזה לא יהיה ענין של שיקול דעת. אתה

יוצא עם התקנות האלה אבל בעלי זיכיון קוראים את זה. הם צריכים לדעת

שהם לא תלויים בשיקול דעת של שר.

כל אחד ידע מה זכויותיו. ולא צריך לרוץ לשר, השר יגיד לו - או

כן או לא.

העלתם גם את האספקט של מכשיר שחובל או קולקל. נניח שהוא קיבל

מכשיר הדש. ההזיר אותו אחרי שנה שבור להלוטין. לא יהזירו לו 290

דולר. פה צריכה להיות הוראה שמאפשרת אם המכשיר חובל או נעשה בו

שימוש יש פה בעיה.

ברצוני לקבוע בתקנה הזאת, שאם בעל תחנה מסרב לקבל ממשק, שהוא

יכול למסור את זה לבעל תחנה אחרת. לא להשאיר אותו בחסדיו של האדם.

הוא יכול להגיד לך - תראה שברת את זה. אני לא רוצה לקבל את זה

בהזרה. זה לא שווה כלום. מה תעשה עם זה? אין לי מה לעשות עם זה. זה

תופס לי מקום בבית. אין לי מה לעשות. מה אני אעשה עם זה. אני רוצה

לדעת שאין מניעה, תבינו. ברגע שאנהנו יוצרים מצב שאני תלוי בשיקול,

דעתו ובחסדו של אדם אחר, אז אין לי ברירה. הוא יגיד שברת את זה, מה

אני אעשה? אני אתווכח איתו מה זה שווה? אני לא יכול להתווכח איתו

מה זה שווה. כי אין לי למי למכור את זה. יש לי למי למכור את זה?

(זה יכול להיות ענין לתביעה אזרהית בבית המשפט)

עזוב את בתי המשפט יש מספיק עבודה לבתי המשפט. אתה רוצה לשלוח

אנשים לבתי המשפט?

אני שואל - הוא יכול לקחת את הממשק הזה ולמכור את זה למקום

אחר? יש מניעה איזה שהיא?

(כן. הוא לא קנה את זה. זה פקדון - הבעלות היא בידי בעל הזכיון).

בעל הפקדון מסרב. זה שקבל את הפקדון מסרב להחזיר לו את הפקדון.

אומר אני לא רוצח את המכשיר.

יש לי הצעה. בואו נרד מהענין הזה. אם הוא שיבש את זה, קילקל

את זה, תהיה תביעה אזרהית של בעל התחנה נגד המנוי.

אני צופה שלגבי מפענהים תהיה בעיה בארץ. אנהנו מכירים את

הישראלים. כל אהד מהם ינסה לשבור את הקוד של הפיענוה ולקבל את זה

ללא תשלום. לא כל אהד. סליחח 10% מהכלל.

ניתן אפשרות להשאיר את המכשיר בידו ולתת את ntלמישהו אהר זה

דרך בטוחה לגניבת שידורים.

אני שואל את עצמי האם יש מנוס מתביעה לבית משפט במקרה כזה.

אין מנוס, שרק בקביעה בהוק אפשר למנוע את זה.

אני הושב שתהיה סמכות למנהל בענין הזה. שאם אדם הוא הייב לקבל

את זה בחזרה. אם הוא טוען שהמכשיר הזה הוא שבור, שאפשר להגיש תלונה

למנהל. ולמנהל יש עמדה, הוא רשאי לחייבו לקבלו בחזרה או לנקוט

סנקציות נגדו.

אני מניחה שמשרד המשפטים לא יאשר את זה. ניסינו לקבוע סמכות

בוררות בנושא אחר לשר. והם אמרו ששום דבר בתקנה לא ימנע פניה לבית

המשפט.

השאלה אם למנהל יש סמכות מחייבת. זה הכל.

למה זה חשוב שזה יהיה למנהל? המנהל מפקח על התהנח. אם הוא

יראה שתחנח מתנהגת בצורה לא הוגנת כלפי מנויים ובכוונה עושה להם

צרות ומנסה להשיג יתרונות אז הוא ידע, ירשום נקודה רעה לתחנה הזאת.

והוא יתרשם ממנה לא טוב. וזה יבוא בחשבון שיקוליו. ותחנה לא תרצה

להראות לא טובה כלפי המנהל.

שר המשפטים יתנגד לזה, אין ספק. אז נענה להם שיציעו לנו

אלטרנטיבה ואם הם לא מציעים לנו אלטרנטיבה אז לתקן את החוק המסמיך.

ברצוני לשאול את אדוני השר. החלו קח הזאת לאזורים היא משולבת

במינויי טלפונים? אין שום קשר?

היא קשורה, יש חפיפה יש מקומות שיש

חפיפה טבעית. אבל השיקולים כאן היו בכלל שונים).

אין יתרון, בהקבלה לחלוקת הארץ של איזורי חיוג?

לא. רשת הבזק היא רשת ארצית. כלומר

מבחינת חתשתית של בזק, חם יוכלו לחתאים אך עצמם לכל מערכת שרק נטיל

עליהם. במקום שיש להם תשתית בנויה).

ברור. לכן אני שואל, האם בדקתם? האם הפתרון ביצירת אי זורים שהם

הופפים לאלה של איזורי החיוג של חבזק.

לא. אנחנו לא יכולנו ללכת בעקבות זה משום שאיזורי החיוג של

הבזק הם שונים בכלל מבהינת איזור למשל איזור חיוג 03 - הוא איזור

עצום. אנחנו הלכנו בעיקר לפי ענין- של צפיפות אוכלוסיה. באי זורים

טבעיים.

(הי ו "ר אוריאל לין .-אני מאמין שאיזורי חיוג אוישר לפצ:ל לאיזורי

משנה.)

החוק לא מכיר באיזורי משנה. ושר המשפטים מתנגד לגמישות בענין זה

לא. אני לא מתכוון לכך. אני מתכוון להגיד ש-03

זה איזור היוג, ואת ה-03 ח"לקתם ל-5 איזורים. לצורך הכנת הכבלים.

אין בזה שום יתרון?)

לא. אין בזה י יתרון. וגם איזורי ההיוג של בזק משתנים. אין חוק

שקובע את איזורי החיוג עדיין.

אז זאת אומרת שאדם יכול להיות במצב כזה

שהוא מחייג בטלפון למישהו שהוא נגיד התואנה שנמצאת מהוץ לאיזור

הה י ו ג שלו? )

זח כמעט לא יחיה

אני צריך לעשות קידומת חיצונית לדוגמא?)

א. רובינשטיין - לא. אני לא חושב שזח י קרח. משום שאיזורי חתפוצה

הזאת הם הרבה יותר קטנים מאשר איזורי - זה הפוך יכול לחיות. זאת

אומרת, למשל בירושלים ישנם 2 או 3 איזורים.

זח לא חפוך. בשבילי זח בסדר. בעל תחנח מתקשר טלפונית לתחנת

שידורים ולא מחייג חיוג חיצוני. השאלה היא אם יכול להיות מצב פח,

משום שאין לי תמו נח ברורח, שאני מקבל שרות מבעל תחנח ואני צריך

לחייג אליו בטלפון ולחגיש אליו תלונח, ולחייג חיוג בין-עירוני.

קודם כל אני מקווח שעד שיחיח הדבר הזה, אנחנו נבטל את כל

חתעריפים חדיפרנציאלים, לפי חנושא חזח. ולא יהיח חבדל בעצם מבחינת

איזורי חחיוג. לא י חי ח חבדל בין אדם שמטלפן מהרצליה פיתוח או

להיפך. אלא, שני פרמטרים בלעדיים. הפרמטר חראשון יחיח זמן, שח ו א

יחיח העיקרי. וחפרמטר השני, יהיה שתי קטגוריות של מרהק. זה הכל. זה

הכוונה של משרד התקשורת ואנחנו מתקדמים מאד לעבר זח. בעוד שנח וחצי

למשל, בענין חבניח חמקומית כבר בשלושת חערים חגדולות, לא יחיח חפרש

בין חיוג בתוך איזור ההיוג לבין חיוג בין איזורי. באיזורים חסמוכים

אליו. כל גוש דן, כולו, יחיח איזור חיוג אחד מבחינת חתעריפים.

אנחנו מתקדמים לקראת זח. דבר שני, חשיקולים כאן חם שיקולים שונים

לגמרי מאשר רשות חחיוג של בזק. וחשטחים של חבזק חיא מאד ארטית. חיא

לא - להיפך - אנחנו היינו רוצים לשנות את מפת איזורי החיוג של חבזק

משום שחיא מבוצעת טלאי על טלאי. ובצפון חתחלנו לעשות את זח.

באיזור 069. אז אנחנו צריכים לחביא לידיעת חוועדח את חנוסח לדיון

כולל כל חתיקונים. כן.

את נושא האיזורים. משום בישיבה האחרונה סוכם שנמתין 10 ימים.

אני כעת בדקתי בפהטוקול. לא סגרנו את זה אז. והיו כל מיני הערות.

ב-24.2. קבענו שנמתין 10 ימים לראות אם יש הערות כיו"ב. ורק אז

נאשר.

כעת יש לי בקשה אהת. נושא הטלויזיה באמצעות לווין שלדעתי זה

הדבר שיתן היים בכל הענין הזה, דהינו מהדיון ואני מבקש לקבוע את

הדיון לאהר ישיבת מועצת הכבלים. אנהנו נכין הומר ו נשלה אותו להברי

הועדה.יש כאן לדעתי אי הבנה מוהלטת. אין שום התנגשות בין טלויזיה

באמצעות הלווין וטלויזיה בכבלים. הדבר הראשון שבעלי הטלויזיה

בכבלים ירצו, זה שרותי לווין. ואם לא ניתן להם לווין ישראלי, הם

יביאו לווין מגורמים זרים.

תודה רבה.

הישיבה הסתיימה בשעה 14.30