הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 153

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, י' באדר התשמ"ז, 11.3.1987, שעה 9.30

נכחו: חברי הוועדה; א. שפייזר - היו"ר

אוריאל לין

ו. שם-טוב

מוזמנים; שר התקשורת פרופ' א. רובינשטיין

א. פורז - משרד התקשורת

א. טוקטלי - משרד התקשורת

גב' א. שטרנבך - משרד התקשורת

מ. סרברניק - משרד התקשורת

מזכיר הוועדה; ד. לב

קצרנית; ח. אלטמן

חוק הבזק (טלוויזיה בכבלים) - תקנות בדבר

זכיונות - המשך דיון.



חוק הבזק (טלוויזיה בכבלים) - תקנות בדבר זכיונות

המשך דיון

היו"ר א. שפייזר; אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה.

בפעם האחרונה כאשר עסקנו בנושא שעל סדר-

יומנו הגענו עד סעיף 25 של תקנות הבזק (זכיונות), התשמ"ז-1987. לפני שנעבור לסעיף

26 של התקנות ברצוני להעלות מספר שאלות בקשר הסעיפים הקודמים שכבר דנו בהם.

אבקש תשומת-לבכם לעמוד 4 של התקנות,

סעיף 11: "(א) בעל זכיון לשידורי כבלים לא יתחיל בשידוריו באזור או בכל חלק של

האזור שבו נפרסה רשת הכבלים, אלא לאחר שקיבל מהמנהל אישור כי מוקדי התפעול ורשת

הכבלים המחוברת אליהם הוקמו בהתאם לתכנית ההנדסית, התכניות המפורטות וכל יתר הדרישות

והתנאים הטכניים שנקבעו בזכיון.".

במחשבה שניה עולה אצלי השאלה אם מדובר

על אזור גדול מאד שרק מחציתו רושתה, האם בעל הזכיון יצטרך להמתין עד סיום כל האזור?

א. טוקטלי; לא. זה יהיה חלק מתנאי הזכיון.

האם הנושא הזה ברור?

סעיף 11.(ב) של התקנות מדבר על-כך שהמנהל

יחליט בדבר האישור תוך ארבעה-עשר יום משהודיע

לו בעל הזכיון כי סיים את פריסת הרשת וזה דבר בלתי-אפשרי. בסעיף הזה צריכים להיות

מצויינים שלושים יום ולא ארבעה-עשר. תקופה של ארבעה-עשר יום היא קצרה מדי והופכת

את הנושא לבלתי-אפשרי.

איננו רוצים שתהיה תקנה שלא יכולים לעמוד

בה.

אם כך נקבע שלושים יום.

אני חוזר לשאלתי הראשונה האם ברור לחלוטין

שסעיף 11.(א) איננו מותנה באזור כולו?

אין בעיה.

הקונספט בקשר האביזרים היה שהאביזרים הם

של בעל הזכיון והוא משאיל אותם ללקוח. .

האם זאת תפישה אבסולוטית?

אם הנושא תקני מדוע הוא צריך להיות רק

באמצעי הזה?

כל הקונספציה עד סעיף 25 מסתמכת על-כו

שבעל הזכיון הוא זה שנותן את הציוד.

אין כמעט ציוד פרט למפענח.

הנושא הזה שונה מנושא הטלפונים. כאן אין

ציוד פרט למפענח.

האם לא יהיה עוד ציוד במשך הזמן?

לא.



א. פורז; כאן מדובר על חוט.

כפי שכבר ציינתי בתחילת הישיבה סיימנו

את הריון בסעיף 25 של התקנות ואנו עוברים

עתה לסעיף 26.

"26. (א) בעל זכיון רשאי לחייב מנוי בתשלום

ריבית פיגורים, הפרשי הצמרה והוצאות גביה על תשלום בער שירות שירור שסיפק למנוי

ואשר לא שולם במוער שנקבע לפרעונו בהסכם ההתקשרות שביניהם (להלן - סכום החוב).

(ב) שיעורי ריבית הפיגורים, הפרשי ההצמרה

והוצאות הגביה האמורים בתקנת משנה (א) לא יעלו על המפורט להלן _

(1) ריבית פיגורים - בשיעור הקבוע בסעיף

1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 4) לעניין ריבית המשתלמת יחד עם הפרשי

הצמדה, בעד התקופה שבין המועד שנקבע בהסכם לפרעון סכום החוב (להלן - מועד הפרעון

המוסכם) לבין מועד פרעונו בפועל.

(2) הפרשי הצמדה - בשיעור עליית מדד המחירים

לצרכן מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד הפרעון המוסכם עד המדד שפורסם לאחרונה לפני

מועד פרעונו בפועל של סכום החוב;

(3) הוצאות גביה - בשיעור עשרה אחוזים

מסכום החוב.".

אוריאל לין; מה זאת ריבית פיגורים?

3% על הקרן הלא צמודה. זה לפי חוק פסיקת

דיבית והצמדה.

אוריאל לין; מי משנה את שיעורי הריבית?

שר התקשורת פרופסור א. רובינשטיין; ועדת הכספים של הכנסת.

אוריאל לין; אבל לא ביוזמתה.

שר התקשורת פרופסור א. רובינשטיין; ביוזמת שר האוצר.

ו. שם-טוב; מה מקובל לגבי דמי גביה סבירים? עשרה

אחוזים אינם יותר מדי?

היו"ר א. שפייזר; קודם כל זה הרבה; שנית - כאן מצויינים

עשרה אחוזים ולא כתוב; עד עשרה אחוזים.

זה איננו נושא תחרותי.

א. פורז; מותר לו לקחת פחות.

א. שטרנבר; בסעיף 26.(ב) כתוב; "שיעורי ריבית הפיגורים,

הפרשי ההצמדה והוצאות הגביה האמורים בתקנת

משנה (א) ל א יעלו ...".

א. פורז; מאחר ומדובר על שירות מונופוליסטי - אנו

מתערבים בתיקרה. לדעתי עד עשרה אחוזים

נחשב סביר. בית-המשפט פוסק עשרה אחוזים עד עשרים אחוזים על הוצאות גביה.

היו"ר א. שפייזר; מדובר על מערכת שתפעל מדי חודש בחודש.

זאת מערכת גדולה עם הרבה צרכנים.

כיצד חברת החשמל פועלת? היא מצמידה כל חודש?



א. פורז; כן.

עם 10% הוצאות גביה?

שר התקשורת א. רובינשטיין; אינני יורע.

כאשר מדובר על מצב בו יש תלות מצדו של

הצרכן בנותן השירות - הגביה יותר קלה.

אפשר לנתק את השירות ואין אמצעי גביה טוב מזה. לחברת החשמל אין בנושא הזה בעיה.

אני אינני זוכר האם חברת החשמל גובה הוצאות גביה?

א. פורז; אפילו על פיגור בחשבון היא גובה.

אוריאל לין; כמה חברת החשמל גובה?

קיימת בנושא הזה שאלה נוספת; קיים כאן

מצב שגם אם אין טיפול גביה אמיתי, ברגע שהצרכן מפגר ביום או יומיים - אפשר להוסיף

לו 10% בגין אותו חוב שלא נפרע בדיוק באותו היום.

אם רוצים לדבר על דמי גביה כי אז חייבים

לנקוב בתקופת פיגור מסויימת, אחרת אפשר מיד "להרביץ" לו 10%.

קיימת בנושא הזה בעיה. קיימות מדינות

בהן חיברו את הטלוויזיה בכבלים לבזק ואז

משלמים הכל יחד ומי שלא משלם - מנתקים לו את הטלפון.

אנו לא נקטנו בצער כזה מכיוון שעל-פי השקפת-

עולמנו זה צעד דרסטי מדי. במקרה שלנו הניתוק איננו קל וגם אם הוא קיים הרי שאין

מדובר על מצרך חיוני כמו מים, חשמל או טלפון.

10% הם סכום צנוע מאד. בחברות אחרות,

אפילו בחברת בזק, יש סנקציה של ניתוק טלפון והוצאות הגביה נחשבים לאחוז גבוה מאד

מההוצאות הכלליות.

ההערה שהעיר חבר-הכנסת אוריאל לין נכונה.

אי-אפשר לחייב את הצרכן מיד מהיום הראשון ב.10%-

מדובר על צרכנים קטנים שאינם מבינים במה

מדובר, ויתחילו "לרוץ" להם חשבונות של

הצמדה.

א. פורז; הנושא הזה צריך לפעול באמצעות הוראת קבע

בבנק.

היו"ר א. שפייזר; אין נקבע מינימום של זמן שלגביו העניין

הזה לא יחול?

א. פורז; אולי עד חודש פיגור 5%, ומעל זה 10%?

בלתי-אפשרי. בעד יום אחד צרכן ישלם 5%?

שר התקשורת פרופסור א. רובינשטיין; אני מציע לגבות הוצאות גביה שבועיים ממועד

החוב. הנושא הזה מטריד מאד את היזמים.

אוריאל לין; צריך לתת להם הוצאות גביה.



היו"ר א. שפייזר; ממועד החשבון - סביר. יחד עם זאת אני

מביע חשש מהנושא. ניתנת הגנה נרחבת מאד

לאנשים האלה.

א. פורז; אנו צריכים לחשוב על בעלי הזכיון.

שר התקשורת פרופסור א. רובינשטיין; אנו חוששים מאד מאי-הענות של יזמים.

היו"ר א. שפייזר; אני מציע לנהוג בשלב זה על-פי ההגיון,

יחד עט זאת הייתי רוצה להיות בטוח שהתלונה

הזאת חופפת מה שמקובל במקומות אחרים במו חברת הגז ואחרות.

אוריאל לין; העניין הזה לא צריך להיות חופף לחברת החשמל.

חברת החשמל נחשבת לחברה ממשלתית,

היו"ר א. שפייזר; אז שיהיה חופף לחברות הגז.

אוריאל לין; גם אצל חברות הגז יש מחיר פיקוח מדוייק.

כאן מדובר על תחרות חופשית.

היו"ר א. שפייזר; אני מבקש אתכם לבדוק את הנושא הזה. קיימים

גם עסקים פרטיים רבים שנותנים שירותים

נמשכים וגובים כספים. אגודות הצרכנים ודאי מכירות את העניין הזה.

סעיף 27 של התקנות מתייחס

לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין.

נעבור לעמוד 11 של התקנות, "סימן ג' -

הפסקת שירות שידור וחידושו. 28.(א) בעל זכיון יפסיק שירות שידור למנוי וינתקו

מתחנת השידור על פי בקשתו של המנוי; הפסקת שירות כאמור תעשה במועד שנקב המנוי בבקשתו

ולא יאוחר מתום ארבעה-עשר ימים מהמועד האמור.".

בסדר. אם לא ניתק? במקרה כזה זה יהיה

על-חשבונו של בעל הזכיון.

המנוי מפסיק לשלם מהיום שהוא הודיע על-

כך כחוק ובתנאי שהוא - -

שר התקשורת פרופסור א. רובינשטיין; צריך להוסיף פיסקה שמהמועד הזה הוא לא

חייב.

היו"ר א. שפייזר; אם הוא הודיע כחוק.

שר התקשורת א. רובינשטיין; ארבעה-עשר ימים לאחר מכן הוא לא חייב.

ההוראות מפורטות בזכיון; עדיף שהן תימצאנה

שם.

היו"ר א. שפייזר; אלה תקנות. יבוא אדם ויאמר שזה לא כתוב.

שר התקשורת א. רובינשטיין; צריך להוסיף את הנושא הזה גם כאן. מי

שקורא את התקנות צריך לדעת שזאת זכותו,

אוריאל לין; מה הוא פרק הזמן הדרוש להפסקת השירות?



שר התקשורת א. רובינשטיין; שבועיים.

מדובר על עבודה פשוטה.

אם כך - לא צריך שבועיים.

תלוי כמה בקשות יש ותלוי גם כמה עובדים

יש באותו פרק זמן.

אוריאל לין; אם מרובר על ארגון יעיל הוא צריך להתארגן

כדי לקלוט את כל הבקשות. אני מדבר על

מצב לא חריג. אם מישהו רוצה להפסיק את הקשר במהלר העבודה

היו"ר א. שפייזר; כי אז נררש פרק זמן קצר מאד.

אוריאל לין; שבועיים נחשבים לפרק זמן סביר?

לגבי טלפונים זה פרק הזמן המקובל.

ו. שם-טוב; מהיום שהוא הודיע הוא לא משלם. השאר הוא

עניינה של החברה.

שר התקשורת פרופסור א. רובינשטיין; שבועיים מיום ההודעה הוא לא ישלם.

היו"ר א. שפייזר; אני הצעתי; מהיום שנמסרה הודעתו בחוק במשרדי

החברה. יותר זה לא מעניין אותו.

א. שטרנבר; המועד שבו המנוי מבקש לנתק אותו הוא המועד

שהוא רוצה. הוא יכול לבקש שינתקו אותו

בעוד חודש ימים.

היו"ר א. שפייזר; . הוא הודיע על מועד הניתוק ואז החוזה שלו

פג. עכשיו אתם אומרים שצריר לאפשר פרק

זמן לניתוק.

אוריאל לין; אין סתירה בין הדברים. אם הוא מבקש את

הניתוק לעוד חודש - אין בעיה. אם הוא

מבקש י'יום - אומרים לו; שבועיים.

בכל מקרה אי-אפשר לחייב אותו לאחר שבועיים

מהיום שהגיעה ההודעה.

א. טוקטלי; ארבעה-עשר יום מהיום שהודיע - - -

אוריאל לין; אני מעדיף; מהיום שהוא שלח את המכתב.

היו"ר א. שפייזר; "(ב) בעל זכיון רשאי להפסיק שירות שידור

למנוי ולנתקו מתחנת השידור אם התקיים אחד

מאלה;

(1) המנוי לא שילם תשלום שהוא חב בו,

בעד שירות שידור שקיבל, במועד שנקבע לתשלומו בהסכם ההתקשרות שלו עם בעל הזכיון;"

מה פירוש הדבר? אין התראה? אין פרק זמן?

א. פורז; התשובה לשאלתך נמצאת בסעיף (ג). צריך

לקרוא את כל סעיף 28 יחד.



היו"ר א. שפייזר "(2) המנוי הפר תנאי שבהסכם ההתקשרות

שבינו לביו בעל הזכיון נקבע כי הוא תנאי

מהותי;

(3) המנוי השתמש שלא כדיו או הירשה לאהר

להשתמש כאמור ברשת כבלים או בכל התקן אחר שהתקיו לו בעל זכיון לצורך קליטת השירורים

בחצרי ו.

(ג) לא יופסק שירות למנוי במקרים המפורטים

בתקנת משנה (ב)(1) עד (3), אלא לאחר שבעל הזכיוו נתו לו הודעה מוקדמת בכתב עשרה

ימים לפחות לפני מועד ההפסקה הצפוי; בהודעה יצוייו כי למנוי ניתנת הזדמנות תוך

הזמו שייקבע בהודעה, לתקו את המעשה או המחדל שבשלו יופסק השירות.

(ד) הופסק שירות שידור למנוי, רשאי בעל

הזכיוו להסיר ולסלק מחצריו של המנוי את ציוד המימשק שהעמיד לרשותו ושבאמצעותו קלט

המנוי את שידוריו.".

מה זה תנאי מהותי?

כתוב בהסכם.

הסכם ההתקשרות קבע- - -

יקבע מראש מה התנאים המהותיים.

שר התקשורת פרופסור א. רובינשטייו; זה הסכם שאנו מאשרים.

היו"ר א. שפייזר; זה תנאי מהותי שעליו חלה ההוראה שבגינה

אפשר להפסיק את השירות. זה יהיה כתוב

בהסכם במפורש.

א. פורז; חייבים לרשום את התנאי.

אוריאל ליו; יש כאו עידוד לעבריינות.

חשבנו שכדאי לקבוע סנקציה לגבי חידוש השירות.

אוריאל ליו; הוא לא צריך חידוש שירות. על-פי הניסוח

כאו הוא מקבל הודעה בכתב.

היו"ר א. שפייזר; אם יש עבירה על החוק אפשר להפסיק מיד את

השירות.

אם אדם ביצע עבירה - חידשו לו מיד את השירות

ובהקשר הזה נשאלת השאלה; האם לא צריך להכניס כאו אפשרות של סנקציה?

אוריאל ליו; אם היינו מוסיפים בסוף סעיף קטו (2) את

המלים; המאפשר הפסקת ההתקשרות, כי אז

ייתכו שגם פה לא היה צריך את ההודעה המוקדמת. אני לא יודע מה כתוב בהסכם.

אינני בטוח שאנו צריכים להתערב עד כדי

כך במקרה הזה.

א. שטרנבר; השאלה הנשאלת בהקשר הזה היא האם בכל-זאת

לא צריו לאפשר לאדם לדעת שעומדים לנתקו?

היו"ר א. שפייזר; אם הוא גנב - לא.

אדם יכול לפעמים להפר תנאי מתנאי ההסכם

שלא מדעת,

היו"ר א. שפייזר; מה זה תנאי מהותי?

שר התקשורת פרופסור א. רובינשטיין; שלא ישבשו את המפענח, ואז הנושא הזה נכנס

לסעיף (3).

אני מציע לבטל את סעיף (3) ולהשאיר רק

את הסעיפים הקטנים (1) ו-(2).

האם בין כל מערכת היחסים הזאת שביו הצרכן

ובעל הזכיון אין אינסטנציה של ערעור?

הרי יהודי קטן שגר בשדרות לא יגיש תביעה לבית-משפט. האם לא רצוי שיהיה מישהו שיקבע?

לא איכפת לי אם זאת תהא המועצה.

אוריאל ליו; כאשר המנוי יוצר את ההתקשרות הוא צריך

לשלם סכום חד-פעמי?

א. פורז; כן.

מה קורה אם המנוי מפר את ההסכם?

שר התקשורת פרופסור א. רובינשטיין; צריך להחזיר לו את הפקדון. אין כאן כל

עניין של עונש.

אבל אפשר להגיש נגדו תביעת נזיקין.

היו"ר א. שפייזר; בהצמדה מלאה.

בקשר אפשרות ההתקשרות החד-צדדית, האם

מאפשרים למישהו לפסוק?

לפני שהולכים לאיסטנציה נוספת עדיף לקבוע

את מערכת היחסים בתקנות.

נניח שהיא קבועה.

אוריאל לין; אז הייתי עובר לאיסטנציה נוספת. זה נושא

מסורבל מאד. עלינו לבדוק האם היחסים הפנימיים

עונים על הבעיות ורק לאחר-מכן לקבוע איסטנציה נוספת.

כאו מדובר על מאות אלפי אזרחים שיהיו תלויים

בשירות.

אוריאל ליו; איך המנוי יכול להיפגע? הוא משתוקק לקבל

את השירות והוא מקבל אותו רק ממי שנמצא

באותו אזור. עצם הפסקת השירות זאת סנקציה כבדה. זה כמו שמנתקים טלפוו.

א. פורז; אז הוא גם מפסיק לקבל שידורים מהאוויר.

הוא מנותק משידורי טלוויזיה.

אוריאל ליו; המנוי ראוי להגנה. בנוסף לכן ישנו הנושא

של התשלום הראשון שצריך להחזיר לו בכל

מקרה.



שר התקשורת פרופסור א. רובינשטיין; צמוד.

אוריאל ליו; רבר כזר, יכול לפגוע בנותן השירות. בקשר

ההתקנה נגרמות הוצאות כבדות, ואחר-כך המנוי

עושה מעשה שלא כדיו.

שר התקשורת פרופסור א. רובינשטייו; גם ההסרה עולה כסף.

א. פורז; יש פקדוו, ויש דמי התקנה. את הפקדוו מחזירים.

שר התקשורת פרופסור א. רובינשטיין; הבר-הכנסת אוריאל לין שאל בקשר הפקדוו.

א. פורז; את דמי ההתקנה המנוי לא מקבל. הערבון

הוא בקשר המפענח וציוד אחר שיכול להיות.

הוא בכל זאת נענש קצת.

היו"ר א. שפייזר; קיימת כאו סדרה של תשלומים שהוא משלם עם

חידוש השירות.

נעבור לסעיף 29 - חידוש שירות למנוי.

"29.(א) בעל זכיוו יחדש את השירות למנוי על-פי בקשתו, ואולם אם הופסק השירות לפי

תקנה 28(ב)(1) עד (3), תנאי מוקדם הוא שתוקו המעשה או המחדל שהביא להפסקת השירות;".

קודם כל צריך להיות מתוקו המחדל ואז בעל

הזכיוו יהיה חייב לחדש את השירות.

"חידוש שירות כאמור ייעשה תוך שלושים ימים

מיום שהגיש המנוי את הבקשה.".

ברגע שהנושא מתוקו, בעל הזכיוו חייב לספק

למנוי את השירות.

"(ב) חידש בעל זכיוו את שירות השידור

למנוי כאמור בתקנות משנה (א), רשאי בעל הזכיוו לחייב את המנוי בעד חידוש השירות

כלהלו; (1) 20% מדמי ההתקנה - אם חלפו מיום הפסקת השירות עד יום החידוש פחות מששה

חודשים; (2) 30% מדמי ההתקנה - אם חלפו מיום הפסקת השירות עד יום החידוש ששה חודשים

עד שמונה-עשר חודשים; (3) 50% מדמי ההתקנה - אם חלפו מיום הפסקת השירות עד יום

החידוש למעלה משמונה-עשר חודשים.

(ג) על אף האמור בתקנת-משנה (ב), רשאי

בעל הזכיוו לחייב מנוי בעד חידוש שירות במלוא דמי ההתקנה אם הופסק לו השירות במקרה

המפורט בתקנה 28(ב)(3).

(ד) בתקנה זו, "דמי התקנה" - כמשמעותם

בתקנה 18(1)(א)(1) או 18 (2)(א), לפי הענייו.".

שר התקשורת פרופסור א. רובינשטייו; הפקדוו מוחזר בכל מקרה.

היו"ר א. שפייזר; חבר-הכנסת אוריאל ליו שאל האם בכלל היתה

צריכה להיות סנקציה?

אוריאל ליו; גם סנקציה וגם הגנה על המנוי.

היו"ר א. שפייזר; המערכת ישנה; זה סביר.

"פינוי הצרים בידי מנוי 30.(א) על

אף האמור בהסכם התקשרות שביו בעל זכיוו לביו מנוי, תפקע זכותו של מנוי לקבלת שירות

שידור בחצרים שבהם קיבלם בהתקיים אלה;

(1) זכותו של המנוי להחזיק בחצרים פגה;

(2) המנוי פינה בפועל את החצרים.



(ב) מנוי יודיע לבעל זכיון, ארבעה-עשר

ימים לפחות לפני פינוי החצרים האמור בתקנת משנה (א) על דבר הפינוי ומועדו; ניתנה

הודעה כאמור, יסיר בעל הזכיון את ציוד המימשק שהתקין עבור המנוי לצורך קליטת השידורים

בחצרי ו במועד שתיאם עם המנוי ולא יאוחר ממועד הפינוי שהודיע עליו המנוי כאמור,

(ג) מנוי אחראי כלפי בעל הזכיון לנזק

או אבדן שנגרמו לציוד האמור בתקנת משנה (ב) בשל פינוי החצרים, אלא אם כן נגרמו

בשל כר שבעל הזכיון לא הסיר את הציוד במועד לפי תקנת משנה (ב)," אם זה נובע מכך

שהוא עשה זאת בתהליך ההעברה.

אוריאל ליו; אדם הוא בעל דירה והוא מחליט להשכיר אותה.

המנוי פינה בפועל את החצרים ואז הסכם

ההתקשרות פוגע,

א. שטרנבך; לא.

אוריאל ליו; מדוע לא?

א. שטרנבך; כל עוד הוא הבעלים - שום דבר לא השתנה.

זכותו של המנוי לא פגה.

רק במקרה שהוא פוסק לחיות הבעלים.

אוריאל ליו; הנושא הזה איננו מנוסח כך בתקנות. כתוב;

המנוי פינה בפועל את החצרים. האם שני

התנאים האלה מצטרפים?

שר התקשורת פרופסור א. רובינשטיין; בהתקיים שני אלה.

היו"ר א. שפייזר; ברצוני לתת דוגמה כדי להמחיש את הדברים;

שכרתי דירה, וכמי ששכר דירה אני עשיתי

את המנוי. את האיש שבא עם הכבלים לא מעניין אצל מי נמצאת תעודת הבעלות על הדירה.

כעבור ששה חודשים אני יוצא מהדירה ומישהו אחר שוכר אותה. האם אני צריך להחזיר

את הציוד?

שר התקשורת פרופסור א. רובינשטיין; כן.

היו"ר א. שפייזר; לעומת זאת אני, הבעלים, השכרתי את הדירה

וכל ששה חודשים מתחלף דייר.

אוריאל לין; זה בסרר.

א. פורז; צריך לקרוא שוב את סעיף 22; "בכפוף לאמור

בתקנה 29(ב) ו-(ג), אין בעל זכיון רשאי

לחייב מבקש בתשלום דמי התקנה כמשמעותם בתקנה 18(1)(א)(1) או בתקנה 18(2)(א), לפי

העניין, לגבי חצרים שחוברו כבר קודם לכן לתחנת השידור אלא בעד חיבורם לראשונה.".

היו"ר א. שפייזר; ובלבד שהחוזה הראשון נעשה על-ידי הבעלים.

א. שטרנבך; על-ידי המחזיק; לא על-ידי הבעלים.

א. פורז; לא משלמים דמי התקנה פעם שניה. הראשון

שיוצא מקבל בחזרה את הפקדון. השני נותן

פקדון אבל לא משלם דמי חיבור.

שר התקשורת פרופסור א. רובינשטיין; . בשביל הזכיון לא משלמים פעמיים.



אוריאל לין; העתקתם זאת מארץ אחרת?

לא. זאת יצירה מקורית. מדובר על מורל

שונה מזה שקיים במרינות אחרות. בכל מרינה

יש מודל אחר.

זאת עבודה של עורכת-דיו שטרנבר ועוד- עורך-

דין אחר.

"סימן ד': תחזוקה וטיפול בתקלות.

חובת תחזוקה 31.(א) חובת התחזוקה של

רשת הכבלים ושל כל רכיב או חתקו אחר בתחנת השידור וכן של ציוד שהתקין בעל זכיון

למנוי לשם קליטת השידורים בחצריו, לרבות ציוד המימשק, מוטלת על בעל הזכיון.

(ב) בעל זכיוו יקיים מערך תחזוקה נאות

לטיפול שוטף ברשת הכבלים כדי להבטיח פעילות תקינה של הרשת ואספקת שירותי שידור למנוייו

באורח יעיל וסדיר.

מוקד לטיפול בתקלות. 32.(א) בעל זכיון

יקיים שירות קבוע לטיפול בפניות מנויים לעניין תקלות בקבלת שירות שידור, ולשם כך

יפעיל מוקדים, לרבות באמצעות טלפון, לקבלת הודעות מיידיות מאת מנויים בכל ימות השנה

ובכל שעות היממה (להלן - מוקד פניה).''.

"כל ימות השנה"?

קיימת הגדרה.

"(ב) בעל זכיון יודיע למנוייו על מוקדי

הפניה העומדים לשירותם כאמור ועל דרכי

הפניה אליהם.

33.(א) בתקנה זו ובתקנה 34, לעניין מניין

הימים לתיקון תקלה, "ימים" - למעט ימי המנוחה הקבועים כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון

והמשפט, התש"ח-1948.

(ב) בעל זכיון יתקן כל תקלח, הנובעת ממיתקנים

שחובת התחזוקה לגביהם חלה עליו, תור שני ימים שלאחר יום קבלת הודעה על התקלה במוקד

פניה, ואם מחייב תיקון התקלח כניסה לחצריו של מנוי - יתאם עמו בעל הזכיון מראש את

מועד התיקון, ובלבד שמשך זמן ההמתנה של מנוי במועד שתואם לכך לא יעלה על ארבע שעות.".

יפה; זה לא קיים לגבי כל שירות.

אני מקווה שיוכלו לעמוד בכך. ההודעות

בלילה אינן חייבות להיות בעמדות מאויישות.

מרכזיה אוטומטית.

"(ג) המנהל רשאי להאריך מועד תיקונה של תקלה,

לבקשתו של בעל זכיון, אם ראה כי התקלה

נובעת מכוח עליון או אם היא משפיעה על מתן שירותי שידור לקבוצה של מנויים, ובלבר

שהמועד לא יוארך ביותר מחמישה-עשר ימים מיום שארעה התקלה.". סביר.

החזר תשלומים למנוי 34.(א)

המנוי פטור מתשלום דמי מנוי לכל יום שבו לא סופקו לו השידורים נושא התקשרותו עם

בעל הזכיון, בשל תקלה שנמשכה שלושה ימים לפחות או בשל תקלה חוזרת, ואם שולמו דמי

המנוי מראש, יחזירם בעל הזכיון למנוי בקרות תקלה כאמור; לעניין זה, "תקלה חוזרת"

- תקלה שארעה תוך שלושה ימים מיום תיקונה של תקלה קודמת.".

הנושא הזה דומה במקצת למה שקיים בבזק.

הסעיף הזה מורכב מדי.

קיים סעיף מורכב יותר בתקנות בזק והחברה

עומדת בו.

אני אקשה עליכם; אם היתה תקלה של יום

אחד בו לא סופקו שירותים, חלף שבוע, שוב

היתה תקלה של יום אהד שלא סופקו שירותים

המנוי לא צריך לשלם עד הבסיס של שלושה

ימים.

אם אלו הם שלושה ימים מצטברים.

מה זאת תקלה חוזרת?

שלושה ימים מיום התקלה הקודמת.

הסעיף הזה מעורר שאלות. יכול לקרות מצב

כזה שכל שבוע יומיים לא יהיה שירות.

או חודש של יום כו יום לא. יום הוא פועל

ולמחרת לא.

בבזק מדובר על שבעה ימים. אולי כדאי

להעתיק את הסעיף הזה משם?

בבזק מפסידים דמי שימוש קבועים.

אני מציע שבמשך חודש ימים כל מה שמעל

שלושה ימים מצטברים - המנוי לא ישלם.

זה יותר מדי.

החל מהיום השלישי.

אילו היה מדובר על הפסקת שירות כאשר בעל

הזכיון אשם - כי אז אין בעיה. אבל מדובר

על מערכת של תשתית ציבורית שמתנתקת בגלל פעולות בניה ומזג אוויר, לכו מוכרחים

להכניס את השלושה ימים.

האם סביר לחשוב על שלושה ימים הפסקת שירותים

בחודש?

בשבוע האחרוו היו ניתוקים בגלל עבודת

טרקטורים.

בעל הזכיון יכול לתבוע את הבעלים.

אתה יודע מה זה להגיש תביעה לבית-משפט.

האם אפשר לדבר על דחיפות ניתוקים של שלושה

ימים בחודש?

במערב הנגב טרקטור אחד בודד ניתק לנו

חמישה-שישה ישובים לשבוע ימים.

אולי נתייחס למספר ימים בחצי שנה?

א. פורז; שבוע בחצי שנה.

סביר. אז תהא התחשבנות כוללת.

אם ננסח זאת כך אז בעל הזכיון יערך לכך.

היו"ר א. שפייזר; אז יהיו איקס ימים שהלקוח יקבל על עצמו.

זה גם יהיה תמריץ לתקן את הליקויים יותר

מהר.

זה לא תלוי בבעל הזכיון.

האם לא צריך להיות פטור מכוח עליון?

אז מדוע שהלקוח ישלם?

בגלל מה שקורה בבתי-המשפט תביעת נזיקין

כזאת היא בגרר דבר תיאורתי.

אני מבקש להביא בפניכם דוגמה להמחשת הדברים.

אתה סוחר בביצים ואני התחייבתי לקנות

ממר חמש ביצים כל יום. אם לא תביא לי ביצים אני אצטרר לשלם לר? גם אם מדובר על

כוח עליון אם אני לא מקבל ממר את הביצים - אני לא משלם עבורן.

לא כל נושא צריך להיגמר בבית-משפט.

אם כר קבענו שבוע לששה חודשים.

אולי אפשר להציע הסדר כמו זה שיש בתקנות

בזק שהשר רשאי להאריר מועד תקנות? אחרת

אנו מנסחים תקנות שבעל הזכיון לא יוכל לעמוד בהן.

אם הוא איננו מספק שירות - - -

חובה עליו לתקן, אבל יכולות להיות נסיבות

שהוא לא יחיה מסוגל

אז אני לא אשלם עבור המנוי.

המועצה לחוזים אחידים לא היתה מאשרת לשלם

אם הוא איננו מקבל את השירות.

אם כר קבענו ששה ימים בחצי שנה, מיום

חתימת החוזה האישי של כל אחד.

"34.(ב) הוגבל או הותנה זכיון לפי סעיף

6יא לחוק ובשל כר נמנע ממנוי לקבל שידורים, נושא התקשרותו עם בעל זכיון, פטור המנוי

מתשלום דמי מנוי לכל התקופה בה לא קיבל שידורים כאמור, ואם שילמם מראש, יחזיר לו

בעל הזכיון את החלק היחסי מהם.".

מה אומר סעיף 6יא לחוק?

ששוללים מבעל הזכיון לשדר מטעמים כלשהם.

יש אפשרות למנות נאמן לתחנה.



ובעל הזכיוו

היו"ר א. שפייזר; אז המנוי פטור מתשלום/ צריך להחזיר

לו את דמי התשלום ששולמו לו.

"(ג) איו באמור בתקנת משנה (א) כדי לגרוע

מזכויותיו של מנוי כלפי בעל זכיון לפי כל ריו או לפי ההסכם שביניהם בשל אי אספקת

שידורים.

החזר דמי מנוי בשל הוראה 35. בעל

זכיוו יחזיר למנוי דמי מנוי ששילם לו מראש ושלגביהם ניתנה, לאחר תשלומם, הוראה

לפי תקנה 50, תוך שבעה ימים מיום שניתנה ההוראה כאמור.".

מה אומרת תקנה 50?

אפשר לקרוא אותה בעמוד 18.

הוראה כזאת איננה קיימת לגבל חובת תשלום

האגרה לרשות השידור. לישובי הערבה יש

טענות שהם לא קולטים איכות שידור סבירה ובכל זאת הם חייבים לשלם את האגרה.

"36. החזר תשלומים למנוי לפי סימן זה

יכול שייעשה בדרך כל קיזוז יווספו לו

הפרשי הצמדה וריבית בשיעור הקבוע בתקנה 26(ב), בהתאמה, לתקופה שמיום תשלומו של

הסכום בידי המנוי ועד יום החזרתו או קיזוזו בפועל בידי בעל הזכיון, לפי העניין.".

סביר.

הגבלות בתאגיד שהוא בעל זכיוו.

הגדרות 37. בפרק זה - "אמצעי שליטה" ו"בעל ענייו" - כהגדרתם בסעיף 6א לחוק;

"העברה" או "רכישה" - ביו במישרין ובין בעקיפין, לרבות על ידי שליח או נאמן או

על ידי תאגיד נשלט; "קרוב" - בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות ובני זוגם; "שליטה"

- היכלת לכוון פעילות של תאגיד, למעט יכלת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או

משרה אחרת בתאגיד וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד אם הוא מחזיק בחמישים אחוזים או

יותר של אמצעי שליטה אחד בתאגיד.".

מה זאת יכלת לכוון פעילות של תאגיד?

אם יש לו סמכות על-פי תקנות החברה.

אם יש לו סמכות למנות שלושה דירקטורים.

סעיף 6א לחוק מגדיר את הנושא אולם אנו

הלכנו על-פי הגדרות משרד המשפטים.

אפשר להציע זכות הצבעה ושהנושא יבדק בהשוואה לחוקים אחרים.

העניין הזה נלקח מחוק הפיקוח על עסקי

הביטוח.

איך מוגדר אמצעי שליטה?

בעל חלק של 10%.

"העברה ורכישה של אמצעי שליטה 38.(א)

היה בעל הזכיון תאגיד בעל הון מניות -

(1) לא יעביר בעל עניין בו לאחר - בדרך כלשהי - עשרה אחוזים או יותר של אמצעי

שליטה אחד בתאגיד, בין בבת אחת ובין בחלקים, אלא אם כן קיבל לכך את הסכמת המועצה

מראש; ".

גם כך הלכנו על-פי חוק הפיקוח על עסקי

ביטוח וחוק ניירות ערך.



הרעיון הוא שבעל ענייו לא יעביר אמצעי

שליטה לגורמים זרים.

אוריאל לין; אנשים רציניים מקימים חברה ואחר-כר מוכרים

אותה לגורמים לא רציניים.

דבר המוכיח שחם היו בלתי-רציניים.

א. טוקטלי; זה אחד השיקולים במתן הזכיון.

היו"ר א. שפייזר; "(2) לא יעביר מי ששולט בו לאחר - בדרך

כלשהי - אמצעי שליטה כלשהו, או חלק ממנו,

באופן שכתוצאה מן ההעברה לא תהא לו עוד השליטה בתאגיד או אם יוותרו בחזקתו פחות

מחמישים אחוזים של אמצעי שליטה אחד, אלא אם כן קיבל לכך את הסכמת המועצה מראש.".

הנושא הזה נסמך עוד פעם או על שליטה או

על 50%.

מה קורה כתוצאה מההעברה. אם כתוצאה מההעברה

אין שליטה - אסור להעביר.

אוריאל לין; הראשון זה העברה של בעל עניין, והשני

- העברה של בעל שליטה. 10% זח בעל עניין.

היו"ר א. שפייזר; שני הדברים; "לא יעביר מי ששולט בו לאחר

- בדרך כלשהי - אמצעי שליטה כלשהו, או

חלק ממנו, באופן שכתוצאה מן ההעברה לא תהא לו עוד השליטה בתאגיד או אם יוותרו בחזקתו

פחות מחמישים אחוזים של אמצעי שליטה אחד, אלא אם כן קיבל לכך את הסכמת המועצה מראש.".

יש כאן שני דברים שונים.

אוריאל לין; בסעיף קטן (1) מדובר על בעל עניין שאסור

לו להעביר 10% של אמצעי השליטה בתאגיד;

אם יש לי, לדוגמה, 20%, אני יכול להעביד רק עד 10%; לא יותר מזה.

9.9%.

מי שיש לו שליטה איננו יכול להעבירה ובשום

מקרה הוא לא יכול ליצור מצב כזה שיהיו

לו פחות מ.50%-

יש כאן הגדרה של המלה "שליטה": "היכלת

לכוון פעילות של תאגיד, למעט לכלת הנובעת

רק ממילוי תפקיד של דירקטור או משדה אחרת בתאגיד וחזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד

אם הוא מחזיק בחמישים אחוזים או יותר של אמצעי שליטה אחד בתאגיד.".

אוריאל לין; , מותר לי להעביר עד 50% ולהיוותר בלי שליטה?

לא.

אוריאל לין; התנאים מצטרפים?

אלטרנטיביים.

אוריאל לין; אם נשארתי עם 50% מכל אחד מאמצעי השליטה

- זה בסרר? העברתי אמצעי שליטה אבל נשארתי

עם 50%.

זה בסדר.

אפשר ער 50%; כך כתוב.

יכול להיווצר מצב כזה שיהיו לי 50% ולארם

זר גם יהיו 50% וזה לא מצב טוב.

זה לא נוסח הסעיף וגם לא כוונתו.

אנשי משרר התקשורת טוענים שהסעיף כתוב

אחרת.

אז הנושא "נופל" לקטגוריה השניה.

לא. אני מצטער. אתם אומרים שזאת אלטרנטיבה.

אי-אפשר להעביר שליטה. נשארתי עם 50%.

אתם חלוקים אם זה בסרר או לא בסרר.

"(2) לא יעביר מי ששולט בו לאחר - בררך

כלשהי - אמצעי שליטה כלשהו, או חלק ממנו,

באופן שכתוצאה מן ההעברה לא תהא לו עור השליטה בתאגיר או אם יוותרו בחזקתו פחות

מחמישים אחוזים של אמצעי שליטה אחר, אלא אם כן קיבל לכך את הסכמת המועצה מראש.".

נשארו לי 50%; לא פחות.

אז העברת את השליטה על-פי הרישא.

אני מרבר על מצב של תיקו.

במצב של תיקו אין לך שליטה.

אם אנו מתווכחים סימן שהמצב לא טוב. הנושא

צריו להיות בהיר.

שיהיו 50% או פחות.

למעלה מ .50%-אני לא הייתי שם את ה50%-

ער השליטה. בלי ה-50% . זה רק מבלבל.

אפשר לנסח את הנושא הזה על-פי הגררה של

שליטה.

עבדנו כאן על-פי התקדים של החקיקה הישראלית.

אין כאן יצירה מקורית שלנו. זה סעיף שבעצם

משרד המשפטים ניסח.

הסעיף שאתם מסתמכים עליו עמד במבחן?

"(3) לא ישלוט בו אדם ולא ירכוש בו -

בעצמו או יחר עם קרוביו או עם אחרים הפועלים

בתיאום עמו ררך קבע - עשרה אחוזים או יותר של אמצעי שליטה אחד בתאגיר, בין בבת-אחת

ובין בחלקים, אלא אם כן קיבל לכך את הסכמת המועצה מראש.". בסדר.

"(ב) היה בעל הזכיון תאגיר שאינו בעל הון

מניות לא תועבר זכות בעלות או שליטה בו, בדדך כלשהי, אלא אם כן קיבל לכך את הסכמת

המועצה מראש.".

מחליטים לוותר על האלטרנטיבי; השניה של 50%?

לדעתי כן.

אנו מבקשים שתנסחו מחדש את הנושא.

"דיווח על שינויים בניהול ובשליטה

39. בעל זכיון שהוא תאגיד ידווח למועצה

בכתב על כל שינוי בדירקטורים או במנהלי העסקים שלו וכך על כל שינוי באמצעי השליטה

בתאגיד ששיעורו פחות מעשרה אחוזים של אחד מאמצעי השליטה; דיווח כאמור יוגש למועצה

תוך ארבעה-עשר ימים מיום השינוי.".

זאת אומרת שעל כל שינוי שקטן מ-10% יש

חובת דיווח.

אני מודה לכלכם על השתתפותכם בישיבה.

הישיבה הסתיימה בשעה 10.50