הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 149

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שלישי, כ"ה בשבט, תשמ"ז - 24.2.87 - שעה 14,00

נכחו;

חברי הועדה; א. שפייזר - יו"ר

ע. לנדאו

מ. פלד

ש. עמאר

ב. שליטא

י. שם-טוב

א, שלום

מוזמנים; שר התקשורת מר א, רובינשטיין

ע. אליצור - מטעם משרד המשפטים

מ. אוהלי - יועץ משפטי, משרד התקשורת

א. טוקטלי - מטעם משרד התקשורת

א. הפץ - דובר משרד התקשורת

א. לבנון - מטעם משרד האוצר

א. מורן - מטעם משרד התקשורת

א. פורז - " " "

א. שטרנבך - מטעם משרד התקשורת

מזכיר הוועדה; ד. לב

רשמה; מ. טרלו

סדר היום; תקנות הבזק (זכיונות), התשמ"ז - 1987



היו"ר א. שפייזר; אני פותח את הישיבה.

תקנות הבזק (זכיונות), התשמ"ז - 1987

היות והמסמך הוגש רק אתמול וקיבלנו התראה שהענין

עומד להיות מוכן, ביקשתי להכין את זה במיוחד בגלל

הטלוויזיה בכבלי אם כי זה מכביד על סדר היום.

נקרא את התקנות.

פרק א'

היו"ר א. שפייזר; אלה הגדרות, עוד נחזור לזה.

פרק ב'

רצינו להבטיח שע"י חלוקת האיזורים ואפשרות הצמדתם

יובטח כיסוי כל הארץ.

סעיף 2(א)

אין הערות.

סעיף (ב)

היו"ר א. שפייזר; בלוייינים נדון בנפרד.

סעיף (ג)

ע. לנדאו; אם מי שהיא אחר רוצה לקבל את הזכיון ויהיה מוכן

לשלם בעד זה סכום גבוה, מת יהיה הערוץ שבו הוא

יוכל להתמודד ?

היו"ר א. שפייזר; לפי הקונצפט פה הדרך סגורה. אם השר מצא שהוא עשה

מלאכתו נאמנה, לא יהיה מכרז.

בא אדם לאיזור פיתוח ואומר שלא כדאי לו לקבל ל-12

שנה, ההשקעות שלו מצריכות לקבל זמן ארוך יותר. יחליט השר אז בין 12 ל-15.

ש. עמאר; לאחר 4 שנים ,תהיה לי זכות לגשת למכרז פעם נוספת?

היו"ר א, שפייזר; כן, אין הגבלה.



סעיף (ד)

ע. אליצור; יוצא כאילו יש לו יום אחד להגיש. צריך לומר:

לפחות 18 חודשים.

השר א. רובינשטיין; נתקן את הנוסח .

סעיף 3

אין הערות.

סעיף 4

סעיף (א)

סעיף (א) - אין הערות.

השר א. רובינשטיין; נתקלנו בקושי מסוים. אולי חוששים שלגבי איזורים

מסוימים דוקא מעונינים לעזור להם ולא נקבל

הצעות. אנחנו יכולים להיות במצב שבו ייאמר רק באיזורים מסוימים ובאחרים -

לא./אנחנו מבקשים הנחייה מהועדה בענין זה- אני חושב שצריכה להיות גמישות

מסויימת, אנשי משרד המשפטים אמרו שלא יכולים ליצור גמישות כי החוק קבע

איזורים. אני מעלה את זה ב"צריך עיון".

היו"ר א. שפייזר; אם נאשר את האיזורים הם תקפים כמו שהם ואז משרד

התקשורת לא יכול לעשות שינוי באיזורים חוץ מצרוף.

ופיצול כפי שכתוב בסעיף 4(ב). אני לא חושב שזה רע בשלב ההתחלתי.

מ. פלד; אני מבין את ההגיון לצרף מספר איזורים אבל אחר-כך

אפשר לתת רק על חלק מהאיזורים. לשם מה הצרוף?

השר א. רובינשטיין; נרצה לתת טלוויזיה בכבלים לאיזורי פיתוח אבל הם

פרובלמטיים מאד.

היו"ר א. שפייזר; הצענו שתהיה הצמדה. אם מעלים אפשרות שבתוך מכרז

של הצמדה יגישו פרויקט לחלק הטוב יותר והחלק הפחות

טוב, הם יכולים לדחות הכל ולבקש הצעה על כל ההצמדה או לקבל רק את החלק

שנראה להם. הם רוצים חופש בענין הזה וזה סביר. אני הייתי נותן עוד אופציה.

יתכן שועדת המכרז תנהג כך, אבל צריו להטיל את זה על ועדת המכרזים.

השר א. רובינשטיין; המפה שלנו היא ויזואלית. אפשר לחשוב שכל האיזור מכוסה

בטלוויזיה בכבלים. מדובר בפרויקט מסחרי. הם נקבעים

לפי מידת האטרקציה. נקטנו באמצעים כדי להגביר את האטרקטיביות של הפריפריה.



באנגליה הטלוויזיה בכבלים נכשלה כי היא קבעה איזורים

גדולים . שם אין מספיק אטרקטיביות של שיפור עצמי שמגרילים את הביקוש .

התחנה נעשית עניה והביקוש פוחת. יש סיכוי לטלוויזיה בכבלים באיזורים

צפופים ובחלק מהפריפריה. אנחנו לא פתרנו את כיסוי כל הארץ בטלוויזיה

בכבלים. אם מי שהוא חושב שנוכל בבת אחת לכסות את כל הגליל והנגב והערבה,

כל ישוב , זה דבר יקר, זה לא יתכן. הרעיון הוא להוציא אה המכסימום

ולמנוע מצבים שבהם הדבר לא יוכל להמריא. הלכנו בהתאם לקוים של הרשויות

המקומיות אבל לא רצינו זיהוי בין איזור ורשות מקומית. ברשויות קטנות יש

חשש של פוליטיזציה של טלוויזיה בכבלים.

ב. שליטא; את החרדה הזאת הבענו פה בועדת הכלכלה כאשר הלכנו

לאשר את החוק.

לפי דברי השר, איזור צפת טוב לעשות בו טלוויזיה

בכבלים וכך גם בטבריה, אבל מחוץ לעיר, ישוב קטן יישאר בלי טלוויזיה

בכבלים. זו המשמעות שהבנתי עכשיו מהשר, וזה חמור.

ע. לנדאו; זה כמו שבטבריה יש תחבורה יותר טובה מאשר בישוב

קטן .

היו"ר א. שפייזר; אם איזור טבריה יכוסה, , תכוסה גם הסביבה. אנחנו

מנסים למצוא פתרון לענין.

היו"ר א. שפייזר; קיבלנו את מפת האיזורים, נעבור עליה ונראה .

כעת ראינו את האיזורים האלה שנחשבים לכדאיים מבחינה

כלכלית, ויש כאלה שאינם כלכליים. יש רציפות טריטוריאלית. יש בסיס של

מספר בתי אב שמאפשר קיום כלכלי לענין. בדרך כלל זה משורתת על איזור

עירוני גדול שיש מסביבו 10 - 20 אלף בתי אב . צריך לשמור על רציפות

טריטוריאלית בענין למעט מקרים יוצאים מן הכלל.

רצינו בטלוויזיה בכבלים לא רק כדי להביא סרטים

אלא לתקשורת עתידית לשירותים הקהילתיים, דברים שבשבילם צריך טלוויזיה

בכבלים. זה חלק ניכר מהפרויקט שלנו, יש לזה חשיבות באיזורים הכפריים

והאחרים. איך להבטיח שנגיע לשם, בזה עוד נדון, אם כי עשינו מה שאפשר

בשביל השלב ההתחלתי. אם יתברר שיש בעיות נצטרך לדון בענין שוב.

ב. שליטא! לא צריך לאשר אם לא יתחייבו לגבי הפריפריות.

היו"ר א. שפייזר; יש הצמדה של איזורים מבטיחים ואיזורים לא מבטיחים.

הבעיה ידועה. אם יש למי שהוא הצעה מה לעשות כדי

להבטיח אח הענין אני מוכן לדון בה.



ב. שליטא; במודע מדינת ישראל לא צריכה להעמיק את הפערים ע"י

מתן רשיונות כל עוד לא פתרנו את הבעיה. צריך

לעצור את העגלה הזאת. טלוויזיה בכבלים יש בהרבה מקומות בארץ והיא

מתפתחת מתחת לקרקע , אולי יותר טוב ממה שיהיה בעתיד. הפערים ממילא

מתקיימים. אנחנו צריכים לחשוב אם יכולים להציע הצעות נוספות כדי לכפות

אותן. אולי משרר התקשורת, אולי הלכו בדרך הקלה ונשכח את המקומות הלא

טובים. נחשוב איך להבטיח את האינטרסים של כולם. נקבע את האיזורים.

קבעתם את האיזורים בנוכחות נציגי השלטון המקומי.

השר א. רובינשטיין; היה ערעור אחד של ראש עירית רמת-גן והתפשרנו אתו.

התפשרנו עם כל ראשי העיריות שהיו להם ערעורים,

א. טוקטלי; יצאנו מקריטריון כלכלי של מינימום 40,000. ברוב

המקומות אין דבר כזה. יש שני מקומות בהם התעוררה

הבעיה . בשל כך נקטנו בפתרון שאת הערים הגדולות שהן יותר מ-40,000 -

פיצלנו. במכרז צריכה להיות עדיפות ליזם שצריך לקבל את שני חלקי העיר.

האיזורים דלילי אוכלוסיה. באיזור עמק הירדן עד

בית שאן יש 30,000 בתי אב. לכן הגדרנו את זה כאיזור אהד. כל האיזורים

האלה אמורים להיות חלק מן השלם. במקרה שיש בעיה באיזור כולו כאשר הכוונת

היא להעביר את כל האיזורים האלה יחד במקרה שאין יזם שמקבל את כל האיזור,

התקווה שלנו היא שתהיו מספיק נוקשים להבטיח שלא

תהיה חלוקת משנה, שיהיה לכולם. יש 4 איזורי משנה .

ו. שם-טוב; לגבי סעיף 4(ב) אני מציע שהדבר יובא לועדה,

כאשר יחליטו שבאיזור מסוים, מתוך אילוצים, יצטרכו

לפצל, יביאו את זה לאישור הועדה, או לידיעת הועדה,

א, שטרנבך; מדובר על סיטואציה שבה יוצא מכרז חדש, המועצה

מוציאה מכרז לאיזור. היא קובעת אם אפשר להגיש חלק

מן האיזורים, הכוונה לקבל הצעות לגבי כל האיזורים, רק אם במכרז הדש

שיצא אין הצעה, היא יכולה לעשות זאת. זה כתוב בסעיף 4(ב)(2).

השר א, רובינשטיין; התקנות חשובות אבל הבעיה יסודית. מה מנסה משרד

התקשורת לעשות כדי לדאוג לפריפריה.

לא מחייבים להעביר כבל לכל מקום, אפשר גם להעביר

שידורים אלחוטיים. אנחנו מנסים להגיע לתעריף ארצי בהסדר עם חברת "בזק"

. שלכל קילומטר תשחית יהיה מחיר אחיד בכל הארץ-. האיזורים הצפופים יסבסדו

את האיזורים המפוזרים,



אנחנו מאמינים שהפתרון הגדול לפריפריה הוא

לא באמצעות כבלים.

היו"ר א. שפייזר; בענין התעריפים וחלוקת הנטל, יש פרק נפרר. הנטל

מתחלק בצורה סבירה לאיזורים עצמם. החברים עיינו

בחלוקה . ברגע שהיא תאושר היא הבלעדית, אני מציע שהחברים ייעינו עד הישיבה

הבאה באיזורים. אס למי שהוא תהיה הסתייגות נוספת. - נדון בה .

השר א. רובינשטיין; אמרנו שאיננו יכולים לתת איזור נפרד לבני-ברק ששם

יש אי אחד של חילוניים.

האומדן של כיסוי כל הארץ הוא 800 מיליון דולר.

יש מצוקה בנגב. הטלוויזיה הפירטית עושה שם שמות. אין טלוויזיה בכבלים

בבאר שבע.

א. שלום ; השאלה התעוררה לגבי האיזורים. הייתי רוצה לדעת

אם היו התיעצויות מעבר למועצה עם מועצות איזוריות.

השר א. רובינשטיין; נפגשנו עם ראשי הערים הגדולות. הייתי בכמה מועצות

איזוריות שמעונינות להפעיל טלוויזיה בכבלים, כמו

שער הנגב, ראשון לציון. דיברנו עם הרבה אנשים.

היו"ר א. שפייזר; הודענו לנציגות המועצות שהדבר בדיון. זה הונח אתמו

ראינו את החומר. נחכה עוד שבוע, אולי למי שהוא תהיה

הערה נוספת. ניתן שהות של 10 ימים להערות.

השר א. רובינשטיין; אנחנו יכולים לעבוד דרך מרכז השלטון המקומי.

א. פורז; אם יסתבר שבאיזור מסוים אין מועמדים, נצטרך לבוא

לועדה ולומר שאנחנו רוצים לשנות את האיזורים.

היו"ר א. שפייזר; אם תעלינה הצעות קונקרטיות שמבטיחות יותר לאיזורי

פיתוח, נדון בהן. אם למי שהוא יש רעיון נוסף,

אפשר להביא אותו. אני חושב שמיצינו את הענין.

.ב. שליטא; אני רוצה לשמור את הזכות לבדוק את זה ולהגיב טפי

שאמצא לנכון. במודע לעשות משהו שיעמיק פערים?

נכון שהם קיימים, אבל זה לא הדבר הכי נבון לעשותו.



פרק ג'

סעיף 5 - אין הערות

סעיף 6 - אין הערות

סעיף 7

היו"ר א. שפייזר; אני מציע לכתוב: פרסום על לוח מודעות של העיריה,

מה שכתוב פה זה שתהיה מודעה אחת. זה מה שרוצים?

נאמר שעתון שהוא בתחום האיזור.

היו"ר א. שפייזר; פרסום כפי שתקבע המועצה לאותו איזור - זה בסדר.

צריך פרסום על כל לוחות המודעות. לחלק את זה

ל - 5 - 6 איזורים . יש רשויות מקומיות רבות בכל איזור, עיריות, ואלה

לא ידעו כלום?

כפי שהחליטה המועצה.

איך הוא יכול להגיד מראש במכרז איפה יפרסם?

היו"ר א. שפייזר; יש שתי אפשרויות. האם אתם חושבים שמספיק לומר בתנאי

המכרז איפה לפרסם?

א. פורז; עדיף להשאיר לשיקול דעת בכל מועצה.

היו"ר א. שפייזר; זה כאילו בא לכבול אותו ולתת לוח זמנים על מנת

שהגורמים השונים יתארגנו לקראת הנושא. הציבור

יתארגן ויוכל לתבוע את תביעותיו. אנחנו צריכים להבטיח שזה יגיע

לידיעת הציבור. הנוסח הזה אומר שהוא יכול לקחת עתון אחד שמגיע למספר

קטן של אנשים באותו איזור ובזה קיים את החובה. רצינו לקבוע פרסום

הולם . על רקע השוני של האיזוריס יכולות להיות שיטות שונות. מה הרע

בזה אם רשות מקומית תקבע? היא תודע : אתה חייב לפרסם כך וכך. היא

תשקול שבגליל זה יהיה כך, בתל-אביב מספיק שיהיה בעתון העיר ובידיעות

אחרונות, בירושלים בעתון ירושלמי , בגליל אין עתון מקומי, אז היא

קובעת שיהיה פרסום כזה וכזה. היא תתאים את הענין למקום.



א. שטרנבך; בעל הזכיון כפוף לתקנות. האם מעבר למה שיש בתקנות

המועצה יכולה לקבוע?

בסעיף 7 ייכתב שהפרסום ייקבע ע"י המועצה.

סעיף 8 - אין הערות

היו"ר א. שפייזר; למה שש שנים?

א. פורז; איננו רוצים להיתקל במצב שאין מועמרים . אחד

מהקריטריונים שהועדה צריכה לשקול זה שתהיה פריסה

מהירה. שש שנים זה המכסימום. אנחנו מקווים שזו תהיה תחרות.

היו"ר א. שפייזר; האם זה אומר שאם ניגש למכרז הוא יכול במשך 5 שנים

לא לעשות כלום?

א. פורז; לא. יש קצב פריסה. אני אשמח אם יהיה מועמר שיציע

תוך שלוש שנים לבצע. בשום אופן אדם לא יוכל להציע

יותר משש שנים.

סעיף 10(א)

א. פורז; איננו רוצים להרתיע בעלי זכיון. יתכן שלמי שהוא

יש בית בלב פרדס, הוא לא יקבל טלוויזיה בכבלים.

כל מקרה יידון לגופו.

ש. עמאר; אם אין רוב, ייווצר מצב שהיו"ר עם דעה שלו כפולה

יכריע, אני מציע שיהיה עוד חבר אחד.

היו"ר א. שפייזר; הענין הוא שולי. זה מאפשר לאנשים שאי אפשר להגיע

אליהם לערער. אם זה היה ברוב של הכרעת היו"ר,

שתהיה אפשרות ערעור בפני המועצה. מה אתה מציע?

ש. עמאר; שזה לא ייגמר בדעה אחת.

א. פורז; זה ניתן לשקול בבג"צ.



היו"ר א. שפייזר; ההכרעות תעבורנה ברוב. לדעתי יכול לקרות רק דבר

אחד. זה מקרה שרק שני אנשים נוכחים. צריך למחוק

את הסיפא.

סעיף (ב) - אין הערות

סעיף (ג) - אין הערות

סעיף 11(א) - אין הערות.

סעיף (ב)

היו"ר א. שפייזר; מה קורה אם רוצים לערער על החלטת המנהל?

א. פורז; במקרה כזה צריך לפנות לשר הממונה על המנהל.

היו"ר א. שפייזר; יש מערכת יחסים שיכולה לגרום לשחיתות או לתופעות

שונות. אני רוצה שיהיה ברור שיש אפשרות לערער

בפני מי שהוא. בפעמים הקודמות השר רצה להטיל יושב-ראש על המועצה.

המועצה החליטה על המכרז והיא קבעה את הדברים. טבעי

שתעקוב אחר ביצועו. הם הציעו את המכרז, הם קובעים את הנושא שקשור לביצוע

הם גם קובעים את הקצב .

פרק 12

סעיף (1) - מדלגים על הסעיף.

סעיף (2)

א. פורז; אנחנו קובעים שבעל זכיון חייב לתת מכסת מינימום.

הוא חייב להעביר שידורי טלוויזיה לימודית ודברים

שהוא קולט מהאויר.

היו"ר א. שפייזר; הוא בא לבית ואומר שאם כל חברי הבית לא יתחברו

הוא לא מוכן. הוא חייב לחבר את כל האנשים הרוצים

בכך.

סעיף 14 - אין הערות.

סעיף 15 - אין הערות.



סעיף 16(א) - אין הערות

סעיף (ב)

סעיף (ב) - אין הערות

סעיף 17(א)

ערוץ- אחר שלו, מה שנקלט מן האויר ושירורי הטלוויזיה

הלימודית.

סעיף (ב)

מנוי רשאי להשאיר את האנטנה הפרטית שלו, אח "קול ישראל"

הוא יקלט באמצעות האנטנה.

לפי החוק בעל זכיון לשירורי כבלים חייב להפיץ את

השידורים באמצעות הרשת שלו. אם מנוי מבקש רק אותם

הוא לא יכול להגיד שלא יוכל לקבל אותם אלא אם יקח את השירורים האחרים.

חובה על בעל זכיון לספק את השידורים בלי להתנות אותם בחבילה אחרת של

שידורים.

השר א. רובינשטיין; יש הפעלת שידורים בסיסיים שהוא חייב לספק לכל מבקש,

יש שידורים מיוחדים. זה כולל מה שהוא מיוחד, כמו אפיק

לשחמט. אדם זכאי לבקש רק את זה ולא חייב לקבל את השירות הבסיסי.

היו"ר א. שפייזר; מנוי יכול לבקש מבעל הזכיון שיספק לו את לוקסמבורג?

השר א. רובנשטיין; לא. אבל במקום שהוא נותן את זה, אפשר לבקש.

כל בעל תחנת שידור כזאת נותן שחי חבילות - בסיסית

ונוספת. בחבילה הנוספת הוא יחליט מה הוא נותן. כאשר המנוי אומר שהוא רוצה

חבילה נוספת, הוא חייב לתת לו אותה אם היא נקבעה בזכיון.

היו"ד א. שפייזר; אני יכול לומר ; אני מקבל שירות בסיסי ונוסף לזה

שירות נוסף את מוסקבה , טוקיו ושירות נוסף, ועל זה

צריך לשלם.

א. פורז; אם יבקש אדם רק מתמטיקה למשל, יש לו זכות לקבל רק את זה.



סעיף (ג)

א. פורז; האם פקדון חייבים להשאיר אצלו או שהוא יכול למכור ציוד

כזה?

היו"ר א. שפייזר; בעל הזכיון נותן את הציור.

מ. אוהלי; בטלוויזיה רגילה אין 12 אפיקים. המכשיר הזה מאפשר לך

להגיע ל-30 ערוצים.

סעיף 19

סעיף (א) - אין הערות

סעיף (ב)

היו"ר א. שפייז; המועצה צריכה להחליט איפה זה יהיה.

מ. אוהלי; בזכיון יהיה כתוב.

סעיף (ג) - אין הערות.

סעיף 20(א)

א. פורז; בזכיון ייקבעו המתירים לאור הזכיה במכרז.

סעיף (ב)

היו"ר א. שפייזר; תנו לנו תמונה של זמן.

א. פורז; מתפרסם המכרז ביום מסוים, המועמדים צריכים להציע

מחיר ליום מסוים.

היו"ר א. שפייזר; הוא הגיש מכרז לפני שנה. עכשיו נכנסתי כמנוי. הוא

תבע סכום מסוים. איך הוא קובע אותו?



א. פורז; מבוסס על ינואר 87 מינוס 4% מיום שהוא זכה במכרז

ועד התפעול יכולות לעבור שש שניס. נניח שעברה

שנה או שנתיים, התעריף צריך להיות המחיר הבסיסי + ההצמדה. אנחנו רוצים

לנטרל את גורס האינפלציה. כל המועמדים יצטרכו להגיש הצעת מחיר למועד

מסו יס.

היו"ר א. שפייזר; האפשרות שכל חודש או חודשיים מי שהוא ישנה את

המחירים זה מטריד. תוספת יוקר גם כן מקבלים

לעתים מזומנות, לא כל חודש. אס המדד עלה, יש סידורים מסוימים. יכול

להיות צמוד לאותם הזמנים שמשלמים את תוספת היוקר.

מ. אוהלי; תוספת יוקר זה ענין ששייך לשכר והמדד משקף את

כל המשק.

היו"ר א. שפייזר; לא ראיתי בשום מקום שזה הולך באופן אוטומטי אלא

לפי מועדים מסוימים. לא יתכן שכל חודש יקום

מי שהוא ויאמר שהמדד עלה. למה לא לומר כשיש תוספת יוקר או כל שלושה חודשים?

אנחנו מניחים שהשיטה תהיה הוראת קבע לבנק. אני

ניהלתי מו"מ עם בעלי זכיון , הם אפילו טענו נגד 4%.

תוספת היוקר מחייבת 70% של המדד על טווח של 12

שנה תוספת יוקר יש שתיקה של הכסף. מפעם לפעם יש הסכמים קיבוציים שמשפרים

את תנאי העובד.

היו"ר א. שפייזר; הפיצוי לפי אחוזים הוא ממוצע על כל מיני הוצאות

במשק שבא לפצות על מהלכים שחלה עליהם התיקרות.

יתכן שבנושא הטלוויזיה בכבלים לא חלה כל התיקרות, אלא עלה מחיר הדלק או

מחיר הלחם, זה משנה לו? רק אם יש לו העלאה בהוצאות שכר אם התוספת

הכללית של התיקרות 4% מבטאת אח ההתיקרות שלו?

א. פורז; אילו תוספת היוקר היתה מחייבת את עליית המדד,

הייתי אומר שאתה צודק, אבל תוספת היוקר בלבד

זו שחיקה מתמדת.

א. טוקטלי; אם בחו"ל העלו מחירים של תכניות הוא נאלץ לשלם

י ותר.

המדד זה הפרמטר הטוב ביותר. כל הדברים האחרים

הם עוד יותר פרובלמטיים.



ו. שם-טוב; בסעיף (ב) נאמר שהוא רשאי, לא חייב. ההחלטה

לעשות זאת צריכה להיות במועד של תשלום תוספת יוקר.

היו"ר א. שפ י י זר: היום כאשר משרד המסחר והתעשיה הסיר את הפיקוח

על המחירים הוא בודק כל מוצר אס מעלים את המחיר

אם העלות סבירה או לא.

א. פורז; הפתרון הנכון הוא להשאיר את המדד , כך אפשר

להכניס את זה לחוק לפי תוק הפיקוח על מוצרים

ושירותים.

א. שטרנבך; אני מציעה לעשות את זה אחת לשלושה חודשים.

השר א. רובינשטיין; אס לא יהיה סעיף הצמדה כל שהוא זה יקטין את

האטרקטיביות. לטווח ארוך אני מציע שיהיה סעיף

כזה אבל שהתשלום יכול להיקבע לא כל חודש אלא אחת לשלושה חודשים.

א. פורז; בעבר קרה שתוך שלושה חודשים היתה אינפלציה של 40%

אני בעד זה שהאזרח ישלם פוזות אבל אני פוחד שלא

יהיו מועמדים . אנשים הולכים להשקעות של מיליוני דולרים ויגידו שזה לא

כדאי.

ו. שם-טוב; זה מסכם עם האוצר מועדי תוספת היוקד.

א. פורז; תוספת יוקר זה ענין של הסכם קיבוצי כללי. זה

תלוי במדיניות הכללית ובמדיניות של יחסי עבודה.

מ. אוהלי; פעם קוראים לזה זחילת דרגות. נקבע אתת לשלושה

חודשים.

היו"ר א. שפייזר; לו רצינו לומר משהו היינו יכולים לומר. התוספת

תיקבע אחת לשלושה חודשים ובאישור המועצה . יש

הרבה מקרים שבהם חלים שינויים שאין להם דחיפות לגביו. זה יצא כאילו

סתם נותנים לו כסף , יתכן שיהיו לו הוצאות, הוא יאמר שיש שינוי.

א. פורז; רק אחרי שלוש שנק הוא יכול לפעול*



ע. אליצור; מה ההבדל בין זה ובין האגרה של הטלוויזיה?

שם יש הרבה עוברים ותוספת היוקר משמעותית.

לא חשבנו שיש קשר בין זה ובין תוספת היוקר, ולכן הצמדנו למדד,

היו"ר א. שפייזר; אז נצמיד למדד.

השר א.רובינשטיין; הטלוויזיה ממומנת מאגרות וסבסוד ממשלתי.

היו"ר א. שפייזר; פה מדובר במערכת רשות השידור שהיא עתירת כוח אדם

יש אלפיים עובדים. וכאן מדובר במערכת עתירת

השקעות בהון ומעט מאד מניפולציה של כוח אדט.

א. טוקטלי; ההוצאות השוטפות הן כבדות.

אפשר לומר שרק אם המדד עלה עוד אחוז או שנים...

השר א. רובינשטיין; נכתוב; כל שלושה חודשים אלא אם המדד עלה מעל

10% , ואז זה יהיה יותר מוקדם.

היו"ר א. שפייזר; מה הפרוצדורה אם רוצים להפוך את זה למוצר בר פיקוח?

הוחלט

לקבל את הצעת השר רובינשטיין

סעיף (ג)

א. פורז; עברו שלוש שנים והסתבר שהכל משתבש, הוא רשאי

לפנות לשר ולבקש תוספת.

כל בעל זכיון חייב מיד להתחיל. אחרי שנה הוא

מתחיל לספק שידורים לחלק מהאיזור. שלוש שנים נראה לנו מתאים. המדובר

מהמועד שקיבל את הזכיון ביד.

היו"ר א. שפייזר; זה לוקח שנה-שנתיים עד שהוא מקים את התחנה

והוא מקבל הצמדה. שלוש שנים הוא כבול למחיר

ורק אחרי זה הוא יכול לפנות לשר ולבקש העלאה.



סעיף 21(א)

ו. שם-טוב; כמה זמן עובר מהזכיון עד להתקנה?

א. פורז ; שלושה חורשים.

היו"ר א.שפייזר; הוא יכול לגבות עד 70% תוך התקופה של שלושה

חורשים.

סעיף 22

היו"ר א. שפייזר; יש ריווח על השידורים?

א. פורז; יש חובת ריווח חקופתי.

סעיף 23 - אין הערות

סעיף 24 - אין הערות.

סעיף 25(א) אין הערות

סעיף (ב)

א. פורז; שמענו טענות שהוא נותן ציור חריש ומקבל חזרה

גרוטאות. לכן אמרו שצריך לעשות ניכוי של פחת

על הציור. חשבנו על הרוגמא של בלוני גז, אמרו לי שזה לא מתאים, כי

ציור אלקטרוני לא שווה כלום אחרי כמה שנים.

היו"ר א.שפייזר; אורך החיים הוא 5 שנים נניח, אתרי 10 שנים

בעל הזכיון ימשיך להחליף את הציור?

א. פורז; מציע גמישות, לכתוב; אלא אם כן נקבע אישור

לבלאי באישור השר או באישור המועצה.

ע. אליצור; ההפחתה באה כרי שלא יברח עם זה. הארם מקבל את

זה רק לשימוש.

המשך הריון נרחה.

הישיבה הסתיימה בשעה 15.55