הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס. 144

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ג', ד' שבט התשמ"ז - 3.2.87 בשעה 14.00

חברי הוועדה: ו. שם-טוב - מ"מ יו"ר הוועדה

ע. סולודר

ש. עמר

ר. אברמסון רוקח - משרד האוצר

י. ברק

ש. לוי - משרד התעשייה והמסחר

א. נחמן - משרד העבודה

ר. רטיג

ט. שפניץ - משרד המשפטים

ד. לב

רקורד/03-453310/ פ. לוין-8

סדר היום .- הצעת חוק - מפעלים העומדים בפני סגירה

(רכישה בידי עובדים)

התשמ"ו 1986.

נמשיך לדון בחוק מפעלים העומדים בפני סגירה, אני חושב

שהוועדה השקיעה בנושא הרבה עבודה, והדבר בשל לסיום.

נעבור על סעיפי החוק, אבל הייתי רוצה שנתרכז בעיקר בסעיפים

שלגביהם יש הערות. אם לא הוגשו הערות כלליות סימן שהסעיפים האחרים

נתקבלו על ידי הוועדה.

הגדרות. האם יש הערות לגבי ההגדרות?

ברצוני לומר דבר כללי. במשך הפגרה הייתי בחוג במסגרת יד

טבנקין שעוסק בכל הנושא של שיתוף. חוג של אקדמיה, קיבוצים, אנשי

הסתדרות, הם העירו הערות כלליות לגבי החוק הזה, ואני אראה זכות

וחובה להשתמש בכמה מהערות. בין השאר הם טענו שחוק כזה לא צריך

להיות רק לגבי מפעלים העומדים בפני סגירה. אנחנו הסברנו שאף אחד לא

מונע מציבור לעשות דבר כזה, אבל במקרה הזה הכוונה היתה שלפועלים

יהיו אלטרנטיבות. הסתמכנו על חוק האגודות השיתופיות, כי לפי דברי

מר ברק, זה היה הדבר היחידי הישים שהיה לנו. יחד עם זאת אנחנו

יודעים שבקואופרציה הישראלית יש קצת בעיות. העירו לי באותו מיפגש

וגם מחוצה לו שיתכן שצריך לתת אפשרות לווריאציות שונות של

קואופרציה. יתכן שאפשר להכניס את זה במסגרת התקנות.

ארבעה חברי כנסת העלו כמה הערות כלליות, חברי הכנסת צבן,

כהן, ארצי ובן-מאיר.

חה"כ צבן, העלה הצעה כללית, שהנהלת המפעל תדווח שקיימת סכנה

של פשיטת רגל של המפעל, כדי לאפשר לוועדה להיכנס לתמונה.

הערה שניה, חובת פתיחת ספרים לפני נציגי העובדים.

האמת היא שלא ברור לי באיזה שלב צריכים להודיע על פשיטת רגל

לעומת זאת ההערה השניה נראית לי הכרחית. נניח שהודיעו שמפעל נמצא

במצב של פשיטת רגל והעובדים רוצים להיכנס לתמונה, אז צריך לפתוח

בפניהם את הספרים כדי שיראו מה המצב."משקיבלה הוועדה את חוות הדעת

ולא נמצא קונה למפעל, רשאית הוועדה לפי שיקול דעתה להחליט על סיוע

לעובדים ברכישת המפעל בהתאם להוראות חוק זה" אז היא תעמיד בפני

העובדים את המידע ואת הספרים.

אני לא יודעת אם יש צורך להגיד במפורש לפתוח את הספרים.

הדברים ב-7א' הם כלליים.- "החליטה הוועדה כי יש מקום לבדוק את

הבקשה, תזמין חוות מיקצועית לגבי המפעל שבעניינו הוגשה הבקשה, חוות

הדעת תכלול היבטים כלכליים, מישפטיים ותעסוקתיים הקשורים בבקשה".

איני רואה צורך לפרט יותר מזה. חוות דעת כלכלית מסתמכת על

הספרים, אני חושבת שפירוט יתר עלול לסבך.

סעיף א' עונה על העניין, אין צורך בתוספת,

לחה"כ כהן היתה תחושה שהמדינה נכנסת כבעלים. אנחנו דברנו

על קונספט של הגדרה מתוך קרן, אני חושב שההערה שלו בנויה על הנחה

לא נכונה.

יש פה הערה של חה"כ כהן וגם של חה"כ בן-מאיר, שהוועדה תדאג

שלעובדים יהיה הידע המיקצועי לניהול. הועלתה שאלה, העובדים יקבלו

סיוע כספי אבל מי ערב לכך שהם יוכלו לנהל מפעל?

התשובה היא: במשך שנתיים יהיו בהנהלת המפעל נציגים של

הוועדה והם שדואגים שהמפעל ינוהל בצורה טובה. אנחנו הכנסנו סעיף

שבשנתיים הראשונות תהיה הנהלה מיוחדת שמורכבת בחלקה מהעובדים,

וחלקה מנציגי הוועדה שלנו, הם יפקחו על הניהול של המפעל.

יש ידע של ניהול ויש ידע מיקצועי. ידע מיקצועי יש להם, הבעיה

היא של הניהול. לגבי ניהול נדמה לי שצריך להוסיף מילה.

ברגע שהיא הופכת להיות אגודה, וחלות עליה תקנות רשם

האגודות, שם כבר מפורט מה סמכויותיה של האגודה במסגרת הוועדה הזו,

היא יכולה או להכשיר מתוכה או להזמין מחוצה לה מנהלים, זה מפורט

בתקנות האגודה.

הנהלה של אגודה שיתופית היא הנהלה אוטונומית והיא בדרך כלל

נבחרת על ידי חברי האגודה. לדעתי, אחרי גמר השנתיים אין צורך

להיכנס לזה, אנחנו לא רוצים ליצור מוערבות של המדינה עד אין סוף.

הוועדה חשבה ששנתיים זה מספיק, אפשר להתווכח על התקופה הזו. בעקרון

זאת חייבת להיות תקופה מוגבלת שהאגודה נמצאת תחת אפוטרופסות של

הוועדה, וההנחה היא שבמשך השנתיים האלה הם ילמדו לנהל את העסק

ו יפעילו אותו בעצמם.

דיברתי עם חה"כ קיסר בנושא הזה. אנחנו לא מפרטים כאן אף קרן,

אנחנו אומרים שהממשלה שותפה, הארגון היציג שותף והפועלים בעתיד.

אני מבין שאין הערות נוספות להגדרות בסעיף 1.

סעיף 2-הקרן, בסעיף 2(ג) יש הסתייגות של חה"כ טובי. אקרא

"כספי הקרן יושקעו באוצר המדינה על פי הוראות שיקבע החשב

הכללי במשרד האוצר, וחשבונות הקרן ינוהלו בידי החשב הכללי על פי

הנחיות הוועדה שהוקמה על פי סעיף 3". חה"כ טובי מציע: בכל מקום

שמופיע החשב הכללי, יבוא אחריו "וגיזבר ארגון העובדים היציג". מה

אתם אומרים על כך?

איני חושב שיש לזה מקום, הוא לא מאמין לחשב? הוא צריך שומר ראש?

העניין הוא בכך שבכספי הקרן גם ההסתדרות משתתפת, גם העובדים

משתתפים. זה נראה לי חד צדדי שרק החשב הכללי יהיה, למה שלא יהיה

נציג ההסתדרות?

מדובר כאן בהשקעה באוצר המדינה. אם החשב בוחר להשקיע במילווה

כזה או אחר, הוא צריך לעשות את זה ממילא בנאמנות לטובת הקרן.

כשמדובר באוצר המדינה ובהשקעות של אוצר המדינה, אני לא חושבת

שאפשר לחשוד בחשב שהוא לא מומחה בהשקעות. כשמדובר בהשקעה באוצר

חמדינה, לא מצאנו לזה תקדים, לכן אני לא חושבת שיש מקום לתוספת.

לי נראה שהחשב מספיק.

כדי שלא נחזור על הנושא, ברצוני שנצביע עכשיו על הנוסח הכחול

לעומת ההסתייגות של חח"כ טובי. מי בעד הנוסח הכחול? יש רוב לנוסח

הכחול. אני שומר לעצמי זכות אולי לחצטרף להסתייגות הזאת, אשקול את

הדבר.

בסעיף 3(א):"לצורך בצוע תפקיד הקרן על פי חוק זה, ימנו שר

התעשיה והמסחר ושר העבודה והרווחה ועדה, אשר תקבע את מדיניות הקרן

ודרכי פעולתה" חה"כ טובי מציע, שאחרי שר העבודה והרווחה יבוא

"ומזכ"ל ארגון העובדים היציג".

יש הסתייגות נוספת של חה"כ טובי בסעיף 3(ב): "בוועדה יהיו

שישה חברים כמפורט להלן, נציג משרד התעשיה והמסחר, יהיה יו"ר

הוועדה, נציג שר העבודה וחרווחה וחוא יהיה ממלא מקום יו"ר, נציג

משרד האוצר, שלושה נציגים של ארגון העובדים היציג".

חה"כ טובי מבקש למחוק את הסיפא בסעיף קטן (2), מאידך הוא

רוצה שממלא מקום יבוא מתוך שלושת הנציגים של ארגון העובדים היציג.

חה"כ מגן מבקש שיהיה נציג מארגון מעבידים, הוא מבקש שיהיו

בוועדה שבעה במקום שישה. הוא מציע להוסיף סעיף קטן 5 שבו יאמר:

"נציג ארגון המעבידים אשר לדעת יו"ר הוועדה הוא ארגון המעבידים

בענף בו פועל המפעל, שלגביו הוגשה בקשה לסיוע לפי סעיף 5" ומציע

למחוק את 3(ג).

לגבי ההסתייגות של חה"כ טובי, נראה לי שיש בה היגיון. אם

יו"ר הוועדה יהיה נציג משרד המסחר והתעשיה, אני מציע שממלא המקום

יהיה אחד משלושת נציגי הארגון היציג.

ממלא מקום הוא יו"ר כשיש צורך, לפיכך הוא חייב להיות איש

הממשלה, אל תשכחו שכאן יש ועדה ממלכתית, ויש פה איזון בין שני

צדדים. לנציגי העובדים יש אינטרס ברור בעניין הזה. אני חושב

שמנקודת ראות ממלכתית, ממלא מקום יו"ר זה לא סתם תואר, זה מי שיהיה

יו"ר ברגע מסויים, ההגיון אומר שגם ממלא המקום יהיה איש הממשלה.

זאת מעין ועדה פריטטית.

מי לנוסח הקיים, ירים את ידו. ההסתייגות של חה"כ טובי לא

מתקבלת. אני שומר לעצמי זכות להסתייג יחד אתו. נאפשר לו להסתייג גם

במליאה.

לגבי ההסתייגות של חה"כ מגן, הכנסנו לוועדה את אלה שמכניסים

כספים לוועדה, הממשלה וההסתדרות. המעסיקים לא מכניסים כספים, לכן

קבענו שיש להם זכות להופיע בפני הוועדה, כתבנו בסעיף קטן (ג) שיש

לנציג המעבידים זכות לבוא לכל ישיבות הוועדה.החוק מחייב את היו"ר

להזמין אותו. לא רצינו לתת לו זכות הצבעה כי המעסיקים לא משתתפים

מבחינה כספית.

מעבר לעניין הכספי, כי יתכן שגוף שלא מכניס כסף יש לו בכל

אופן זכות הצבעה, אינני רואה את הזיקה של ארגון מעבידים ככזה, הוא

לא מייצג, הוא לא בא לסייע למפעל, אין לו זיקה לעניין. מזמינים

אותו לישיבות, אולי כדי להתרשם באופן כללי מבעיות הענף שהמפעל

שעוסק בו נקלע לקשיים, אבל מעבר לזה מה חלקו בעניין?

מי שתומך בנוסח הוועדה, ירים את ידו. נוסח הוועדה התקבל.

הצעת ההסתייגות חה"כ מגן לא התקבלה, נאפשר לו להסתייג במליאה.

לגבי סעיף 2, ברצוני להעמיד בפניכם בעיה. פה נאמר שהממשלה

וההסתדרות יקימו קרן ושסכומי ההשתתפות ומועדי העברת הסכומים יקבעו

בהסכמים בין הממשלה ובין ארגון העובדים היציג, בלבד שיעבירו

בסכומים שווים, זולת אם הוסכם אחרת. יש פה שורה של הסכמים שצריך

לעשות, הסכם ארקד על גובה הסכומים שיהיו בקרן, הסכם שני על מועדי

העברת הסכומים, והסכם שלישי אם רוצים שההשתתפות לא תהיה שווה משני

הצדדים. לדעתי הוועדה צריכה לקחת לתשומת לבה את הנקודה הזאת, כי

החוק לא שלם ללא ההסכמים האלה. השאלה שאני שואל את עצמנו, האם

אנחנו צריכים לעשות את ההסכמים לפני שהחוק יעבור או להשאיר את זה

לאחר מכן. אם נשאיר לאחר מכן, נצור מצב שיש לנו חוק אבל הדבר

העיקרי איננו יודעים מהו.

אני מבקש לקבל את תגובת נציגת ההסתדרות לנקודה הזו, אם אפשר

להגיע להסכם בשלב הנוכחי, נראה לי יותר טוב, או שאתם חושבים להשאיר

את ההחלטה לשלב מאוחר יותר?

לדעתי, נסרבל מאוד את התהליך אם ננסה להכניס את ההסכמים בשלב

זה, הוא יהיה מסורבל דיו גם כך. אני חוששת שאין על מה לדבר, אפילו

בטיעון הפורמאליסטי, אין חוק ואין קרן שהוקמה על פי החוק, ואנחנו

נלך כבר להתקוטט בנושא של הקרן. נראה שזאת תהיה עילה טובה לכל מי

שלא ירצה להיכנס, לכן אני מציעה שנשאיר את ההחלטה לשלב מאוחר יותר.

מר ברק, אתה מעלה שאלה רצינית מאוד, כי יכול להסתבר שאחרי

הכל לא יצא מזה דבר. אבל אני נוטה לקבל את הטיעון שאם נחכה שיבוא

הסכם בטרם חוק, לא נגיע לחקיקת החוק. אני מקווה שהצדדים שמעוניינים

לקדם את החוק, יגיעו להסכם.

אנחנו עוברים לסעיף 4 - סדר עבודח חוועדח. אין הערות.

סעיף 5 - הגשת בקשה לסיוע. לסעיף 5(ב) יש הסתייגות של חה"כ

לאחר שר המסחר והתעשיה יבוא "ומזכ"ל

ארגון העובדים היציג".

מי לנוסח הוועדה ירים את ידו? נוסח הוועדה התקבל. ההסתייגות

של חה"כ טובי לא התקבלה והוא יוכל לנמקה במליאה.

האם לעניין הסעיף הזה אי אפשר להשתמש בניסוח של סעיף 11

שמדבר על התקנת תקנות שנשארות בסמכויותיהם של שני השרים,

בהתייעצות עם ארגון העובדים היציג.

מקבלים את ההסתייגות הזאת, בהתייעצות גם עם ארגון העובדים היציג.

יש בחוקי עבודה פורמולה בדוקה להתייעצויות עם ארגון העובדים

היציג, זאת הנוסחה שקיימת.

סעיף 6 - עמדת המפעל. האם יש הערות לגבי הנוסח? אין הערות.

סעיף 7(א)-הטיפול בבקשת הסיוע, האם יש הערות?

לסעיף קטן 7(ד), חה"כ עמר אמר שכדאי להעמיד את העובדים לפני

הקונה.

סעיף 7(ד): "משקיבלה הוועדה את חוות הדעת, ולא נמצא קונה

למפעל, רשאית הוועדה לפי שיקול דעתה להחליט על סיוע לעובדים ברכישת

המפעל ובהתאם להוראות החוק" חה"כ עמר מציע לתת קדימה לעובדים, איך

אתה מנסה את זאת ?

להציע את המפעל לעובדים לרכישה, לפני הקונה.

משקיבלה הוועדה את חוות הדעת, תציע לעובדים את רכישת המפעל,

מה אתם אומרים?

לדעתי, הקונספציה של החוק כפי שהוצגה בקריאה הטרומית, בהכנה

לקריאה ראשונה, היתה שלמעשה הסיוע מגיע אם לא נמצא קונה למפעל. זה

היה העקרון. נדמה לי שהצעת חה"כ עמר במקרה הזה מרחיבה מאוד את

הסיוע שנצטרך לתת. אם מפעל הגיע למצב של סגירה, יכול להימצא לו

קונה ואז מקום העבודה של האנשים לא נפגע והמפעל ימשיך לתפקד. רצינו

לדאוג להם למקום עבודה, אין שום סיבה שהממשלה וההסתדרות יכנסו

כגורם. היה צורך בפתרון למקרה שבו נשארים 100-150 עובדים ללא מקום

עבודה, ואין מי שיקנה את המפעל, והוא נסגר.

אני מסתכל על זה מההיבט הקאופרטיבי. אם עובדים עבדו במפעל

20-30 שנה, אי אפשר לומר, נמכור את המפעל לבעל ההון הזה, הוא יחזיק

אותכם על פני המים 5 שנים או 20 שנה, ועוד פעם הוא יפול. אם המפעל

כבר נכנס למשבר, אני יותר סומך על אותם עובדים שהפכו את לאגודה

שיתופית, שיהיה להם עניין ארוך טווח להחזיק את המפעל הזה. אם

נבוא לשקול את העזרה הממשלתית, מול אי העזרה בקונה פוטנציאלי, אני

מעדיף לתת את העזרה לעובד ובכך להפוך אותו לאחראי להרבה מאוד שנים.

בסופו של דבר החוק הזה בא לאותם מצבים שבהם לא נמצא קונה, כיון

שאלו נמצא קונה היה המפעל נמכר לבעלים אחרים ואיש לא היה נכנס

לפרוצדורה של פניה לוועדה. חזקה על המציאות שאם ימצא קונה, איש לא

ילד לכל התהליך המסורבל של וועדות. וכולנו יודעים מה דעת

הציבור על ועדות. יגיעו לשם אותם מפעלים שלא נמצא להם קונה, אז

להתחיל את התהליך מההתחלה, זה יסרבל.

ישנו חישוב, שאותו קונה שיצוץ בשלב שבו אנחנו מדברים, ירצה

לקנות את המפעל משום שהוא יוכל לקבל אותן הטבות והקלות. במקרה הזה

האוצר צריך להיות נגד.

סעיף(ד), הוא המשך הגיוני של סעיף (ג) שאומר "הוועדה רשאית

בהסכמת מי שמוסמך לפעול מטעם המפעל להביא לידיעתם של קונים אפשריים

מידע על המפעל." ברגע שהיא רשאית להביא מידע ולחפש קונה, מובן

מאליו שהיא קודם צריכה לראות אם יש קונה למפעל.

הייתי הולך בכיוון אחר לקראתך, חה"כ עמר. אולי נאמר שבמקרה

שנמצא קונה, לאפשר לעובדים באותם תנאים להציע את הצעתם ואז לתת להם

עדיפות.

אם אתה בא גם לעובדים בהצעה, למעשה שיתפת את הממשלה, והם לא

רוצים להכנס לזה.

אני בעד כל אפשרות להפוך מפעל לקואופרטיב, כי אני מאמין

בתפיסה הזו. אני מאמין שהעובדים יוכלו להרים אותו מתוך מוטיבציה פי

כמה יותר גדולה מאשר בעל ההון.

אני מציעה להשאיר בשלב זה את הנוסח כפי שהוא, וכל אחד ישאר

בעמדתו. הקרן הזו אינה קרן לרכישת מפעלים, אלא קרן לרכישת מפעלים

על ידי עובדים, לצורך רכישת מפעלים שלא על ידי עובדים יש קרנות

אחרות. מדוע הכנסנו בהצעת החוק לקרן "רכישה של מפעל כושל שלא על

ידי עובדיו" הרי כותרת החוק היא "חוק מפעלים העומדים בפני סגירה-

רכישה בידי עובדיהם" מה עושה פה בכלל הקונה האחר?

מי בעד ההסתייגות של חה"כ עמר? אני קובע שההסתייגות של חה"כ

עמה נתקבלה.

בשום מקום אין חיוב של הממשלה לתמוך במפעל שנסגר, מפעל שנסגר

יכול להיות מפעל ריווחי בהחלט, ונסגר מטעמים שבנק פנה וביקש כינוס

נכסים.

היתה פה טענה שיכול להיות שאנחנו נעדיף קונה שניתן לו תמיכה

ממקור אחר, אם התמיכה הזאת תהיה לנו יותר זולה מכיון שההסתדרות

משתתפת בה, חזקה על הממשלה שהיא תפעל במסגרת הקרן. נדמה לי שיש פה

הרחבה הרבה מעבר למה שהוועדה מתכוונת, יש פה חיוב של הממשלה לסייע

למפעל שנסגר.

אינני רוצה לנצל את מעמדי כיו"ר הוועדה, באופן מקרי לגמרי

לכן לא אצביע. אם אתה עומד על הצעתך, נלך עם שתי דיעות למליאה.

אני מבקש להגיב בשני משפטים. אם המפעל ריווחי, לבטח עוד לפני

שמישהו ישמע שהוא עומד לפני סגירה, הוא כבר ימכר. הרי אין סיכוי

למכור מפעל שנשבר. אם הוא נשבר, העובדים צריכים להיות ראשונים, הם

השקיעו את כל מה שיכלו להשקיע.

לסעיף 8- הסיוע, יש הערות לנוסח? אין הערות.

לסעיף 9 לא היו הערות של חברי הוועדה. יש לכם הערות כעת?

למשרד התעשיה והמסחר יש הערה לגבי סעיף 9(7), שמדבר על ועד

האגודה, נראה לנו שיש כאן מעורבות ממשלתית שהיא קונספציה חדשה שלא

התכוונו לה מלכתחילה לעשות בחוק הזה. אנחנו טוענים שכאן יש שליטה

חיצונית של ועד נציגי הקרן, להם הרוב, להם יש ארבעה נציגים ולא של

החברים של האגודה להם יש רק שלושה. התוצאה היא בעצם ניהול של

הממשלה.

הממשלה אמרה שהיא מעוניינת להיות מעורבת כמה שפחות בניהול

המפעל. אנחנו נותנים הלוואה אבל הכוונה היא שהעובדים ינהלו את

המפעל ושלא תהיה אחריות של הקרן.

ברצוני להזכיר מה שהיה בדיון שעבר. כאשר מדובר על ארבעה

נציגים מול שלושה חברי האגודה, למעשה הארבעה הם שניים ושניים,

שניים הם הנציגים שלהם ולהם יש חובה כפולה, גם להיות מחוייבים כלפי

הקרן וגם להיות מחוייבים כלפי העובדים. למעשה לנציגי הממשלה פה יש

תפקיד של ליווי.

אסור לשכוח שיש לגביהם מעבר לסוג עבודה שונה. עד שהם יכנסו

לנוהלי קאופרטיב של אגודה שיתופית, חייב להיות ליווי בהתחלה של

נציגי הממשלה.

מי בעד הנוסח הקיים ? אם כך הנוסח נשאר כפי שהוא.

סעיף 10 - סיוע אחר של הממשלה. האם יש הערות?

אני מבקשת להעיר לגבי סעיף 9(2), המדבר על שיעור השתתפותו של

חבר בהון האגודה. ברגע שנותנים לעובדים את הניהול של המפעל, זה

נותן להם אחריות מסויימת. האחריות במקרה הזה יכולה להתבטא בהשקעה

של העובד במפעל, משום שלקבל מפעל במתנה לשנתיים, סביר להניח שלא

יהיו הרבה מתנגדים, למעשה אנחנו רוצים להטיל את האחריות גם על

העובד.

אנחנו מציעים שהשיעור המיזערי יקבע על ידי הוועד ובלבד שלא

יפחת מאיקס אחוזים ממה שמושקע על ידי הקרן. זאת אומרת אם ההשקעה

היא השקעה גדולה, שגם העובדים ישאו בינם ובין עצמם את האחריות.

יש לכך השפעה חיובית ושלילית. אם קובעים איזה מינימום, בדרך

כלל ירוצו למינימום. אם את לא קובעת והוועדה תקבע, זה יהיה תלוי

במפעל, ברמה שישנה, יתכן שתשיגו יותר או תשיגו פחות. אני נוטה פחות

לחייב ולהשאיר את זה פתוח. נראה לי שגם מנקודת ראותכם זה יותר טוב.

המינימום הוא באחוזים מההשקעה של הממשלה. הנקודה היא מתי

הסכום יהיה פחות מההשקעה של הממשלה, אנחנו יודעים השיקולים הם לאו

דווקא שיקולים כלכליים, הרבה פעמים רוצים להציל מפעל ולעובדים אין

כסף, אז מתפשרים על השתתפות סימלית של שקל בהון האגודה.

אני בהחלט חושב שהגב' אברמסון- רוקח צודקת, כדאי לקבוע אחוז

מסויים שיהווה תמריץ ומוטיבציה.

מי בעד השארת הנוסח של סעיף 9(2) ? הסעיף נשאר כמו שהוא.

לגבי הויכוח שלנו על 7(ד), אם אפשר לחזור ולחשוב פעם נוספת,

מצד אחד רוח החוק היא כמו ששני המציעים אמרו " רוח החוק הראשונית",

מצד שני, הגישה שלי לנסות למצוא את הדרך בין הרצוי לבין האפשרי. עד

כמה שאני זוכרת את הויכוח, נדמה לי שלא במקרה ניסחנו כפי שניסחנו

וזאת אחרי דין ודברים. אני רוצה עוד רגע של שיקול בעניין זה.

אני לא רוצה לעכב את קבלת החוק. לדעתי הפתרון הסביר הוא,

לבוא עם שתי גירסאות, ואז לממשלה יש את כל האפשרויות להשפיע .

זאת היתה נקודה מאוד קריטית בדיוני הוועדה. ולרעיון היה

שהוועדה שתנהל את הקרן תהיה חופשית על פי שיקול דעתה לפעול, הסעיף

קובע: "משקיבלה הוועדה את חוות הדעת, לא נמצא קונה למפעל, רשאית

הוועדה לפי שיקול דעתה להחליט על סיוע לעובדים" הוועדה ממילא לא

חייבת לתת את הסיוע לעובדים, שיקול הדעת המלא הוא בידי הוועדה.

בישיבות הקודמות רוב חברי הוועדה היו בדיעה שצריך להדגיש

לפני הוועדה שהיא צריכה לחפש קונים בשוק הפרטי.

ההצהרה היא סמנטית, מי קובע אם נמצא קונה או לא? הוועדה קובעת את

זה. אם היא באמת תמצא קונה שפותר את כל הבעיות, היא תיתן את המפעל

לקונה. אם לא יימצא קונה כזה והוועדה היא הקובעת, היא תיתן את

הסיוע לעובדים.

כאן התכוונו לתת אינדיקציה לוועדה ולומר: לפני שאתם מחליטים על

מסירת המפעל לעובדים תבדקו אם יש קונה אחר. אני לא רואה בזה פגם,

מדוע אתם צריכים להגביל את הוועדה בשיקול הדעת הזה?

האם יתכן שהקונה יבקש את הסיוע מהקרן באותם התנאים? (תשובה :

לא).

נכתוב נוסח כזה: "משקיבלה הוועדה את חוות הדעת, תעמיד אותה

לרשות העובדים ולקונים פוטנציאלים",ואז יבואו העובדים להתמודד.

"הוועדה רשאית בהסכמת מי שמוסמך לפעול מטעם המפעל להביא

לידיעתם של קונים אפשריים, לרבות העובדים".

ב:סעיף(ג) נוסיף: "להביא לידיעתם של קונים אפשריים, לרבות

עובדי המפעל".

אנהנו משאירים את הטקסט כמו שהוא, מוסיפים רק את המילים

בסעיף (ג): "...אפשריים של המפעל, לרבות עובדי במפעל".

לא קרה שום דבר, עדיין אין דברים מאורגנים בשלב הזה, צריך

לדעת לרשות מי מעמידים.

סעיף קטן(ג) אומר, שהוועדה רשאית בהסכמת מי שמוסמך לפעול

מטעם המפעל - בעצם בעלי המפעל - להביא לידיעת קונים אפשריים וכו'.

אני לא יודע אם לגבי העובדים צריך לקבל לזה את הסכמת בעל המפעל.

אם דרושה הסכמה לגבי כל קונה אחר, היא דרושה גם לגבי זה.

בסעיף 5(א) מדובר על ועד העובדים של המפעל או נציגות מיוחדת של

"לרבות ועד העובדים של המפעל או

נציגות מיוחדת של העובדים".

לאחר כל ההערות והתיקונים שנתקבלו או נדחו, אני מעמיד את

חוק מפעלים העומדים בפני סגירה (רכישה בידי עובדים) להצבעה

בוועדה. מי לחוק עם התיקונים ? החוק התקבל.

תודה לכם.



הישיבה ננעלה בשעה 15.10