הכנסת האחת עשרה

©ושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פררטוקרל מס' 142

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום רביעי. כ' בטבת. התשמ"ז - 21 בינואר, 1987 בשעה 09.30

חברי הוועדה; א, שפייזר - היו"ר

מ, פרוש

ב. שליטא

א. רייס - מזכיר איגוד סוכני תיירות

א, קניפל - יועץ פיננסי התאחדות סוכני הנסיעות

א, שמיר - יועץ משפטי התאחדות סוכני הנסיעות

א. גבאי - משרד האוצר

ש, בהירי - משרד התיירות

ע. מיכאלי - משרד התיירות

ע, קדמי - משרד התיירות

יועץ כלכלי ומזכיר הוועדה; ד. לב

ש. צהר

ערבויות לסוכנויות נסיעות - המשך דיון,



ערבויות לסוכניות נסיעות המשך דיון

בקר טוב. אני פוחח אח הישיבה,

אנר דנים מזה זמן רב בנושא ערבריות של סוכנויות הנסיעות. שמענו טענות על

ההכבדה שיהיה בדבר הזה על הענף ועל הקשיים שהערבויות האלה יעוררו. אלא שנפלה

הכרעה והוחלט לקיים אח נושא הערבויות אחרי שתימצא הדרך הנאוחה לעשות זאת בשיתוף

עם הסוכנויות.

בישיבה האחרונה קיבלנו טיוטא הדנה בערבויות הקשורות בתיירות נכנסת בלבד.

בתיירים הבאים מחו"ל לבקר את הארץ. כידוע אנו מגלים רגישות גדולה למה שעשוי

לקרות לתיירים המגיעים אלינו אף כי נאמר שכמעט ולא יכול לקרות להם רבר שלילי.

ואנחנו רוצים להבטיח את זכויותיהם בהגיעם ארצה ואת הנוחיות שלהם שעה שהם מבקרים

אצלנו בארץ,

הוגש לנו תזביר המבוסס על שתי אפשרויות, האחת להקים קרן של סוכני

הנסיעות. והיא תיתן כתבי ערובה למי שיהיה אחראי על זה, השניה. שהקרן תיתן

באופן ישיר ערבות בנקאית בזו או אחרת בהתאם להיקף הפעולה בפי שייקבע לבל

סוכנות נסיעות על פי ההערכה שיעריכו אותה.

יש כאן גס נוהל הקובע באיזה תנאים ובאיזו צורה יבוצע הדבר. ובאילו

מקרים יפעילו את הערבות. בין שזו ערבות הקרן ובין שזו הערבות הישירה. קיבלנו

על הטיוטא הזאת הערות רבות ואנחנו מבקשים להתרכז בעיקר הרברים. היתה הערה

/יל מספר עורכי-דין המייצגים את סוכני הנסיעות במזרח ירושלים. הטוענים בין היתר

שלמזרח ירושלים אין כל ענין בדבר הזה, הם טרעניס כי זה לא מתאים לסוכני הנסיעות

במזרח ירושלים כי הם לא מייבאיס קבוצות כאלה וכדי, אני חושב איפה שהדבר הזה

איני רלבנטי במיוחד לסוכני הנסיעות ממזרח ירושלים, וכיוון שבך ההנהלה הציבררית

של הקרן תקבע עבורס תנאים שונים ערבויות המתאימות לסוג העבודה שלהם. אס הם

לא עוסקים בתיירות מהסוג הנדון הם לא צריבים לבוא תחת הנושא הזה,

סוכני נסיעות העלו כמה טענות לגופו של התזכיר. הם מערערים על כך שלפי

התקנות זה מבטיח גס את הספקים בעוד שהם הבינו שהכוונה היא בעצם להבטיח רק

התיירים, הם טועניט שאין כוונה להבטיח את בתי המלון או

ספקים אחרים של שירותים לתיירים, אלא את התיירים בלבד. יש להם טענות בקשר

למי שאליו צריך להעביר את הכסף ובאיזה מקרים, בתקנה נאמר שהממונה והוועדה הם

המחליטים . ויש אפשרות לערער על כך, סובני הנסיעות סבורים שמימוש הערובה צריך

להעשרת על ידי קביעה של הוועדה. ולא על ידי החלטה שרירותית של המנהל,

בוועדה יושבים שלושה עובדי מדינה ושני עובדי ציבור, וההצעה של סרכני

הנסיעות היא שלא הממונה הוא שיחליט, אלא הוועדה תעשה זאת,

יש גם ערעור על גובה סכום הערבות, ההצעה בדבר ערבות בגובה של 60 אלף

עד 150 אלף דולר נראית גבוהה מדי בעיני הסוכנויות הקטנות, גם המינימום נראה

גבוה מדי בשביל הסובנויות הקטנות. ואילו הסכום המכסימלי אינו נראה להם ממפיק

כאשר מדובר בסוכנויות גדולות.

מונחות לפנינו הערות של גורמים שונים לענין ערבויות בנקאיות מסובבי

נסיעות, אבל אני מציע שנתרכז בהערות העיקריות, אם היתה התפתחות נוספת, מעבר

לחומר בכתב המונח לפנינו. אני מציע שנשמע על בך עכשיו.

אכן היו לאחררנה מספר התפתחויות, אנחנו עומדים בשלבים של גמר בכל

הנוגע לנושא התיירות הנכנסת. הגענו להסדר עם חברת הביטוח ענבל בענין ביטוח

המשרד, המשרד יקבל מסוכני הנסיעות את הסכום הדרוש לביטוח הזה,

לחברת הביטוח ענבל יש קרנות, משרד התיירות מופקד על טובת התיירים

המגיעים לארץ. כולנו יודעים שכל דבר שיגרום נזק לתייר המגיע אלינו יביא

נזק למדינת ישראל, כאשר תייר ניזוק הוא מגיע בדרך כלל אלינו, אז אנחנו נבטח

את עצמנו בחברת ענבל, וסוכני הנסיעות ישלמו בעד זה, אנחנו נחיה למעשה רק

הצינור המעביר, הביטוח יהיה רק על משרד התיירות, כי חברת ענבל אינה מבטחת

גופים שאינם ממשלתיים, אנחנו מאמינים שבדרך זו נפתור את הבעיה של התיירות

הנכנסת במקרה ותתעורר בעיה,

על סוכני הנסיעות יוטל תשלום שנתי של סכום קבוע, הדבר ייעשה באמצעות

הארגון היציג שלהם. או אולי בדרך מתאימה אחרת, הסוכנים שאינם מיוצגים בארגון

הזה. לא יוכלו להכנס להסדר הזה, ועליהם יחול ההסדר של 60,000 דולר ערבות למשרד

קטן ו-150 אלף דולר לגבי משרד גדול,

לדעחי אין פתרון אחר שהוא טוב יותר, לפי דעתי ברגע שנעשה ביטוח של

50 אלף דולר בהברת ענבל בל תייר נכנס יהיה מבוטח, בין אם הסוכנות תשלם ובין

אם לא תשלם,

אני מבין שלארגון סוכני הנסיעות אין סמכות להטיל על מי שאינו מאורגן

אצלו את החובה לשלם את חלקו בדמי הביטוח האלה,

מי שלא ישלם חלקו לארגון הסוכנים יצטרך לחת ערבות בהתאם לתקנה המוצעת.

לפי גודל העסק. בין 60 אלף דולר ל-150 אלף דולר.

היו"ר א, שפייזר;

לפנינו טיוטה של תקנות. ואתה אומר לנו שאין כלל צורך בתקנות מאחר

ויש לכם הסכם עם חברת ביטוח שהיא גוף וולונטרי,

ע, מיכאל י;

לא עשינו עדיין הסכם כזה. אבל אנחנו נמצאים בתהליך של משא ומתן

ואנחנו חושבים שזה יתן פתרון לבעיה, סוכני הנסיעות שלא יכנסו להסדר הזה

יצטרכו לתת את הערבות במסגרת התקנות, התקנות האלה הן מסגרת ויש .צורך

בפירוט כל הדברים שיכנסו לתוכה. כולל הביטוח באמצעות חברת ענבל,

אם אני מבין נכון את דבריך. יותקנו תקנות לגבי אלה שלא יכנסו למסגרת

הביטוח, האם זה נכון?

נכון. לסובני הנסיעות יהיו מספר אלטרנטיבות. אלה שאינם מאורגנים ולא

ישלמו אח חלקם באמצעות הארגון יילכו על נושא הביטוח לפי גודל העסקים שלהם,

התקנות האלה הוצעו בטיוטא לפני השיחות שקיימנו עם האיגוד. אחרי

הפגישות הם היו צריכים להתייחס לנושא ענבל, שזו למעשה קרן ממשלתית שצריכה

לכסות את המקרים בהם התייר אינו מקבל את השירותם שעבורם הוא שילם בחוייל

השאותם אמור היה לקבל עם הגיעו לארץ, לא צריך להתייחס לשאלה איך נושא ענבל

משתלב בתקנות אלה, כי טרם קיבלנו תגובת ההתאחדות לאופן השילוב שלהם לתוך

התקנות. אנחנו נמצאים עדיין במצב של דין ודברים אתם, היום היינו צריכים לקבל

את הטיוטא. ואני מקווה שאכן נקבל אותה, ברגע שנקבל אותה נביא אל הוועדה עם

טיוטא יותר מסודרת, כי הטיוטא המונחת לפניכם היום היא עדיין בוסר. ועוד לא

בדקנו איך משתלב ענין ענבל לתוך הנושא,

אנחנו דנים בנושא הזה כבר שנה תמימה. ומדי פעם צצה הצעה חדשה. בכל

ישיבה שאנחנו מקיימים בנושא זה נאמר לנו כי מתכוננים לקיים שיחה עם סרבני

הנסיעות וכוי, וכך זה קורה מדי פעם, הטיוטא שלפנינו הוצגה בתקנה הסופית

שהיתה אמורה להתקבל,

ע, קדמי;

אכן היתה אמורה להתקבל. אלא שבינתיים נמצא פתרון לבעיית התירות הנכנסת

באמצעות חברת ענבל, כי הבעיה האקוטית היא זו של התיירות הנכנסת, ובגלל הבעיה

הזאת באנו אל הוועדה הזאת,

א, רייס;

אנשי משרד התיירות ישבו אתנו עם נציגי התיירות הנכנסת והציגו בפנינו את

ההצעה הקשורה בענבל, ואכן ההצעה הזאת פותרת את הבעיות שלנו מכל הבחינות,

הוצע שאנחנו נגבה את הכסף מחברינו, אין לנו בעיה עם הסוכנויות הלא מאורגנות,

כי אנחנו צריכים לגבות בסך הכל מאותה סוכנות נסיעות שתהיה מעוניינת בכך שברשיון

שלה יהיה כתוב שהיא עוסקת בתיירות נכנסת, הסכום אותו נגבה מסוכנות כזו יסתכם

ב-100 עד 200 דולר לשנה בסך הכל. אני לא מאמין שתימצא סוכנות נסיעות אחת שלא

תהא מוכנה לשלם זאת ולהסיר מעצמה על ידי כך את העול הכרוך בנושא הזה, אנחנו

מוכנים לקחת על עצמנו את האחריות לתשלום של סכום של 100 עד 200 דולר לשנה

לענין זה, זה יהיה כדאי אפילו לסוכני נסיעות קטנים כאשר ברשיון שלהם יהיה

כתוב שהם מטפלים בתיירות נכנסת, אני משוכנע שלא תימצא אף סוכנות נסיעות אחת

שלא תהא מוכנה לשלם את הסכום הזה, מכל מקום אנחנו מוכנים לקחת על עצמנו את

האחריות לתשלום הסכום הזה. ואנחנו נגבה אותו מסוכני הנסיעות,

אני מוכן להתחייב לבצע את הדבר הזה. אבל בתנאי יסודי אחד, כיוון שצריך

לפזר את התשלום הזה על כל הסוכנויות המבוטחות במסגרת זו. אנחנו נרצה שהמלים

"תיירות נכנסת" תהיינה רשומות על הרשיון שינתן רק למי שאכן שילם את הסכום

הקטן שיוטל עליו, אם לא ישלם, לא תופענה המלים "תיירות נכנסת" ברשיון שלו.

את התנאי הזה אנחנו מבקשים,

ברצוני לעדכן את הוועדה בהתפתחות שהיתה. אנחנו קיימנו ישיבה עם עורך-

דין קולני. והגענו אתו להסכמה עקרונית שעורך-דין שמר יגיש הצעה לתקנות

מסודרות.



מסודרות. בעקבות ההתפתחות הידועה שהתיירות הנכנסת מכוסה באיזו שהיא צורה

על ידי קרן ענבל אנחנו נגיש הצעה למבנה של כל נושא הערבות ההדדית וקרן הערבות.

אני חושב שאם יש ביטוח אין צורך בקרן ערבות.

א. קניפל;

אני מדבר ברגע זה על התיירות היוצאת.

אני מבקש שנתרכז עכשיו רק בתיירות הנכנסת.

אין לנו התנגדות לכן שהעלויות לגבי התיירות הנכנסת תהיינה נמוכות.

אנחנו מבקשים רק להבטיח שלא ייעשה בזה שימוש לרעה. איננו רוצים שיהיה מצב בו

סוכנות קטנה שתביא תיירות באלפיים דולר בשנה תשלם פרמיה של 100 דולר לשנה

ועל ידי כך תהא משוחררת מכל אחריות, חייבת להיות הפרדה ברירה בין התיירות י

הנכנסת וזו היוצאת. לא יתכן שניתן למישהו את הסמל של תיירות נכנסת שעבורו

ישלם 100 דולר לשנה והוא ייצא מכל ענין האחריות.

א. שמר;

נראה לי כי ענבל הוא פתרון די טוב לנושא הנדון. השאלה היא אם הארגון

יקה על עצמו לשלם את הפרמיה מבלי שיהיה צורך בהתערבות של חקיקה. אם זה יהיה

כך. הרי זה מצוין. אבל אם אמנם אני שומע צליל של נסיון לכפות על סוכן נסיעות

חברות כזו בענבל תמורת מתן רשיון לתיירות נכנסת, זה כבר משהו אחר. אם אנתנו

רוצים לכפות את הענין הזה נהיה חייבים לקשור רשיון לתיירות נכנסת עם ביסוח

כזה בענבל. ואז למצוא את הקשר בין משרד התיירות והסוכנות כדי להבטיח שהסוכן

המבקש תיירות נכנסת אכן יהיה חייב לשלם את דמי הביטוח לענבל. ובענין זה לא

נראה לי שאפשר יהיה להסתפק בהתחייבות כללית של הארגון לגבות את הכסף. לדעתי

צריך להיות קשר ישיר בין ענבל ובין הסוכנויות.

אינני חושב כך. אני חושב שהמכנה צריך להיות שונה. אינני חושב שהארגון

יכול להתחייב בשם מישהו. אלא בשמו הוא בלבד. לדעתי לא יהיה איפוא מנוס מהצורך

להתקין תקנות לגבי הסוכנים הבוחרים ללכת בכיוון ענבל ולגבי הסוכנים שלא

בוחרים בדרך הזאת. אס מישהו מעדיף לבטח עצמו בחברת ביטוח אחרת, זכותו לעשות

כן. אנחנו רוצים שלכל סיכן נסיעות יהיה ביטוח. אבל איננו יכולים לחייב אף

אחד מהם לעשות זאת דווקה באמצעות חברה מסויימת. משרד התיירות חייב להציג

חלופות. וזו אכן הדרך בה הלך. המשרד יקבע כי סוכנות נסיעות חייבת להגיש

ערבות בנקאית בהתאם להיקף עסקיה. יש לה אפשרות לבטח עצמה בחברת ביטוח מול

תנאים אלה ואחרים עבור דברים אלה ואחרים. צריך להגיד לסוכנות הנסיעות כי היא

יכולה לבחור באחת מהדרכים המוצגות כפניה. אני רוצה להבהיר רק כי לפי דעתי

הגוף המבטח במקרה שהועלה כאן הוא משרד התיירות ולא חברת ענבל. כי במסמך כתוב

שמשרד התיירות הוא הגוף המבטח את עצמו. הוא הופך להיות אחראי כלפי התייר. ולא

זו בלבד אלא שמשרד התיירות הוא גם זה שמשלם לתייר במקרה ומגיע לו תשלום,

רק אחרי שהוא ישלם לתייר הוא יקבל את הכסף בחזרה מענבל. משרד התיירות הופך

איפוא להיות פקטור ראשי בענין זה. ואנחנו יכולים לתאר לעצמנו מה יקרה.

אני רוצה להעלות שאלה נוספת. נראה לי שבענין קביעת חברת הביטוח צריך

יהיה להוציא מכרז. מדוע דווקה ענבל? מדובר כאן בחכרה ממשלתית. יתכן שמשרד

התיירות יכול לקבל את הביטוח הזה במחיר זול יותר. הסכוס אמנם נראה לי קטן,

אבל אולי תימצא חברה אחרת שתהא מוכנה לעשות זאת במחיר זול יותר.

במקרה הנדון חברת ענבל איננה המבטחת. אלא היא מנהלת קרן פנימית של

הממשלה, כל המבנים של הממשלה. למשל, מבוטחים בקרן פנימית כזאת. הבררנה כאן

היא לבטה את משרד התיירות כמשרד ממשלתי מפני תביערת מבחוץ. זו איננה חברת

ביטוח במובן הרגיל של המלה. אם מחר למשל, נתקעים תיירים בארץ אז סביר להניח

שלא ניתן להם לישון ברחוב, אלא משרד התיירות יתקצב את השהייה שלהם בארץ.

היו"ר א. שפייזר;

עד היום הדבר הזה לא היה סביר בלל ובלל. בכל העולם נהוג שלסובנויות

עצמן יש ביטוח למקרים באלה. אין מדינה בעולם שמשרד התיירות בה נרשא בהרצאות

של התיירים המבקרים במדינה במקרה והסוכנים אינם דואגים להם וכרי. אבל יש בכל

מדינה בעולם חובת ביטוח על סרכנויות הנסיעות. המדינה מחייבת בחרק את הסרכנריות

לבטח עצמן, והן אחראיות לתיירים שלהן. אני לא שמעתי על אף מקרה הדומה לזה

שאתה מתאר בפנינו כאן, לא ולא היה דבר כזה. פשוט לא מובן לי המהפך הזה שעל-

פיו משרד התיירות הופך להיות אחראי לתיירים.

א. גבאי;

אנחנו מקימים קרן. ומשרד התיירות ישלם פרמיה לקרן, כמו שעושה כל משרד

ממשלתי אחר.

היו"ר א. שפייזר_;_

מדוע צריך משרד התיירות לעשות זאת? אני רואה מהפך גדול בכך שמשרד ממשלתי

לוקח על עצמו מלוא אחריות עבור דבר שמלכתחילה הוכח שהוא צריך להיות מבוצע

בצורה שתטיל את האחריות על הסוכנויות,

מ, פרוש;

אני רואה את חברת ענבל כאגף ביצוע, כזרוע מבצעת של משרד התיירות

המסדירה את נושא הביטוח.

א, גבאי ;

ענבל הוא זה שמסדיר בתוך המשרד את נושא הביטוח. כך שאין מקום לצאת

עם מכרז בענין זה, משרד התיירות צריך להיות המתאם ולא זה שנושא באחריות

הביטוח וכד , זו איננה אחריותו של המשרד, ואני גם לא ירדע אם דבר כזה היה

בכלל יעיל,

אבל כתוב במפורש, כי ביצוע התשלום לתייר או במקרמו נעשה על ידי משרד-

התיירות,

הכוונה היא רק במסגרת הקרן של ענבל. ולא יותר מזה.

היו"ר א. שפייזר;

יש כאן בכל זאת שינוי מוחלט בעמדתכם. יתכן וזה שינוי לטובה. אבל אין

ספק בכך שזה שינוי מהפכני, יש לי הרגשה שכל הענין הזה טרם מוכן היטב.

הסידור הזה טוב בשביל הענף וגם אינו מייקר את התיירות.

לא הייתי בישיבות הקודמות, ולכן יתכן ואחזור על דברים שכבר נאמרו,

ואתכם הסליחה, במשך השנה האחרונה היו נסיונות לפנות אל חברות ביטוח שונות

בהצעה שיקימו קרן כזו או אחרת בצורה ביטוח כזה או אחר בנושא הערבויות של

סוכני הנסיעות, והענין עלה על שרטון, כי אין נכונות לעשות את הדבר הזה,

ובכל זאת צריך למצוא פתרון לבעיה, כי התיירות חשובה לנו ביותר והתיירות היא

פני המדינה. אם התיירים המגיעים אלינו נפגעים כאן, הדבר פוגע גם במדינה

ובדמותה, ואיני רוצה לחזור על הדברים הידועים לכולנו.

והנה בא החשב הכללי ומביא פתרון לבעיה, באמצעותנו כמובן, בהיותנו

מבוטחים ביטוח משנה באמצעות התאחדות הסוכנים. הסידור הזה פותר את הבעיה

לשביעות רצון כל הצדדים. התייר שיפגע יקבל את הפיצוי ההולם. הממשלה תקבל

את הכספים מדי שנה באמצעות הארגון היציג. היא אמנם תשלם את הפיצויים, במקרה

הצורך. מיד וללא דיחוי, אבל היא תקבל את הכספים בתחילת כל שנה. נכון שבדרך

הזאת יש משום מהפך. אבל זו דרך טובה.

הדרך הזאת היא בדיוק הפוכה מכל הדברים אותם שמענו עד היום הזה. אבל

אם אתם תעמדו על הסידור הזה, ואם מדינת ישראל תרצה להיות זו המשלמת לתייר

הנפגע, מה טוב,

החשב הכללי אינו מתכונן לשלם כל סכום שהוא, משרד התיירות בא אלינו

ואומר לנו דבר פשוט ביותר, שהרי ברור כי בכל מקרה של פנצ'ר עם תיירים המדינה

תצטרך לשלם בסופו של דבר, אז מוטב להקים קרן פנימית ולצבור בה סכום מסויים.

בכסף הזה ישלמו את הפיצויים לתיירים. ולא יהיה צורך בהוצאה תקציבית. בקרן

הזאת אנחנו פועלים כמו לגבי כל ביטוח של מבנים. הפרמיה תהווה אח הקרן.

יש להתחשב בשני שיקולים. השיקול האחד הוא זה של טובת הצרכן, במקרה

זה - התייר. השיקול השני מתייחס אל הכתובת אליה צריך לפנות. אל האחראי לענין.

עד היום היה קונצפט ברור. שהסוכנויות יגישו ערבויות מתאימות או יקימו לעצמן

קרן כזו או אחרת ויבטחו את עצמן למקרים מיוחדים. ביקשנו וקיבלנו דוגמאות

מצורות שונות של ערבויות הנהוגות במדינות שונות בעולם. והנה היום הביאו בפנינו

הצעה שונה לגמרי. לפיה משרד התיירות הוא זה שישלם ישירות לתיירים הנפגעים,

ומשרד התיירות יבט את עצמו בחברת ביטוח שעה שאיגוד סוכני הנסיעות יתחייב

לשלם את הפרמיה בעד הביטוח הזה למשרד התיירות. ומשרד התיירות יעביר את הפרמיה

הזאת לחברת הביטוח ענבל. שהיא חברה ממשלתית. תייר שנקלע למצב לא נוח בארץ.

ועדה משותפת תקבע מה מגיע לו. והוא יקבל את הכסף ממשרד התיירות.

האם יש מקרה דומה לזה באיזו שהיא מדינה בעולם?

אין תקדים כזה. למעשה הופכים את משרד התיירות לכתובת הרשמית האחראית

לתיירות הנכנסת. בעצם אנחנו אומרים על ידי זה שהתיירות מולאמת. שמדינת-

ישראלית אחראית לתייר הנכנס. ואס משהו קורה לו היא תישא בהוצאה הכספית.

והרושם הוא שזה לא מוגבל מבחינת גודל ההוצאה. ורק כאשר יבוא למשרד יתברר לו

שזה בכל זאת מוגבל.

נראה לי שכל הענין הזה נזרם הוכן כמו שצריך. בחוזר שהוגש לנו בראשון לינואר

הדבר הזה לא נזכר כלל. בתזכיר שהגיש לנו המשרד לא הוזכר הסידור הזה. הענין

הכשיל כנראה רק בשבועות האחרונים והאנשים עדיין אינם מודעים לענין הזה.

ב. שליטא;

כולנו צריכים להיות מעוניינים בכך שהענין הזה יוסדר על הצד הטוב ביותר.

כי חשוב שינתן לתייר בטחון ממש באשר לסידורים שהוסדרו עבורו בעת ביקורו בארץ,

וזה קרוב לוודאי יגביר גם את רצונם של תיירים נוספים לבוא ולבקר בארץ. הייתי

מבקש לדעת מה קורה היום לתייר שנפצע בשל ארוע בטחוני בארץ. האם לא צריך למצוא

פתרון גם למצב אפשרי כזה?

מ. פרוש;

מי קבע ומתי נקבעה הזיקה הישירה בין משרד התיירות והתייר הנכנס?

היו"ר א. שפייזר;

זאת הצעה לדיון.

אני מציע שנשקול אם זו אכן הדרך בה אנחנו רוצים ללכת.

ע. מיכאלי ;

מזה זמן רב מתנהלים דיונים ומגעים במגמה למצוא פתרון לבעיית הביטוח.

כמקרה של פגיעה בתייר מפיגוע חבלני. הביטוח הלאומי בישראל מכסה זאת. הענין

הזה דווקה מוסדר בצורה טובה ויש נוהלים בענין זה. אם תייר נופל ושובר רגל.

למשל. מכסה זאת הביטוח שעשה התייר בעצמו לפני שיצא לדרך. הביטוח בו אנו

מדברים מיועד לכסות הוצאות הקשורות כייהותו של התייר בארץ כאשר החברה שהתחייבה

לדאוג לחבילת התיור שלו בארץ פשטה את הרגל. למשל או אינה מסוגלת לעשות זאת

כשל סיבה כזו או אחרת. וכבר היינו עדים למקרים כאלה. בסופו של דבר ענין כזה

מגיע אל משרד התיירות. גם כשיש ערבות של סוכנות הנסיעות הנוגעת בדבר הוועדה

קובעת לאן ואיך יחולק הכסף. במצכ הקיים היום. כאשר יש ערבות. המשרד מעורב

למעשה בנושא הזה.

על פי התקנות מובן שישנה ועדה האחראית לענין. וישנו ממונה המטפל בזה.

אינני אומר שאי אפשר להגיע להסדר שונה מזה שהיה קיים בעבר. לכולנו ברור

שאנו רוצים להבטיח את הזכויות של התיירים המבקרים בארץ. ובענין זה שמענו

נתונים למכביר. הוצגו בפנינו דוגמאות רבות ושונות מההסדרים הנוהגים במקומות

שונים בעולם. על בסיס זה הכינותם תקנות. עכשיו עליתם על דרך שונה, לפנינו

אין בעצם הצעה מושלמת הכוללת אה כל הענף כך שקשה לנו להתייחס לענין הזה.



אני מבקש שתוך שבועיים תביאו בפנינו הצעה מושלמת ומעודכנת אז נוכל

סוף סוף לסיים אה הענין, כי אם בינתיים יקרה משהו לתיירים. הרי זה יהיה מלווה

באי נעימות. ואז יאשימו גם אחכם במחדל- כי בתקנות האלה מדברים כבר למעלה משנה,

כל עוד לא אמרתם שאין צורך בביטוח, אתם צריכים לעשות הכל הכדי לסיים את הנושא

הזה,

לי יש ספקות ביחס לתכנית כפי שהיא מוצגת כאן, ואינני בטוח אם אמנם

משרד התיירות צריך לשמש הכתובת בהא הידיעה, אני תושש שמשרד התיירות נוטל על

עצמו אחריות גדולה מדי לשלם אישית לתייר הנפגע, אחריות שאף משרד ממשלתי אחר

מעולם לא נטל על עצמו, יש עוד לראות אם זה יעמוד בכלל במבחן המציאות,

ההגדרה של "תייר" קובעת כי מדוכר רק במי שהוא אזרח חוץ, מה מצבם של

יורדים הבאים ארצה לביקור? האם גם הם יזכו לביטוח הזה? אנו הרי מעונינים

בכך שיורדים יבואו ארצה לעתים קרובות ככל האפשר. כתקווה שהביקורים האלה יחזירו

אותם ארצה. ולכן היו גם כאלה שהציעו לשחרר אותם מחובת תשלום מס נסיעות החלה

על כל ישראלי. והנה פה כתוב שתייר הוא רק אזרח חוץ.

כאשר לביצוע כתוב שתהא ועדה משותפת, אבל מי יכריע? והאם זו ועדה

פרטטית?

ישנם עוד נושאים רבים המצריכים התייחסות וסיכום, אם אמנם אתם הולכים

על הענין הזה אתם צריכים להגיש הצעה כוללת ומקיפה של כל הנושא, אחרי

שהנושא הזה יוסדר. צריך יהיה להתייחס עוד לשאלה של התיירות היוצאת, אינני

חושכ שאפשר לוותר על ביטוח התיירות היוצאת, ולכן צריך לכלול גם את התיירות

היוצאת במסגרת התקנות, התיירות היוצאת כלל לא מופיעה כאן,

נושא התיירות היוצאת הוא נושא נפרד לגמרי,

כאשר מדברים ומסדירים את מערך הערבויות לתיירות הנבנסת. חייבים

לדאוג גם למערך ערבויות לתיירות היוצאת, צריך לראות את התמונה כולה,

ש, בהירי ;

הצו שהוגש כאן. עם כל השיפורים שצריך להכניס בו, משמש למעשה מסריה,

לאחר מכן יוכנסו כל האלמנטים הדרושים שעדיין חסרים, אנחנו חשבנו שההסדר

הזה עם ענבל הוא הדבד הטוב ביותד שיש לעשותו כדי לפתור את הבעיות שהתעוררו,

אשר לתיירות היוצאת, להתאחדות יש מערכת שלה עם קרן ערבות, אנחנו

אומרים גם שנוסף לכל הדברים האלה. במידה והסוכן לא ירצה להכנס להסדר הזה

עם ענבל כי אז יופעל הצו,

את כל הדברים האלה צריך לבטא בכתובים והדברים צריכים להיות ברורים

ביותר,

למעשה יש כאן שתי אפשרויות, האחת, קרן שמוצעת על ידי התאתדות סוכני

הנסיעות בישראל כאשר הלקוח ישלם איזה פרומיל כתוספת על הסכום שהיא משלם

לסוכן הנסיעות, השניה. כאשר מוכן הנסיעות חייב להציע ללקוח לעשות אח הביטוח

ואם הלקוח לא ירצה לעשות כן הוא יהיה חייב לחתום על כתב ויתור, הנושא נמצא

בבדיקה של איגוד. חברות הביטוח, סוכן שלא ירצה להכנס למסגרת הזאת יצטרך ללכת

על המסגרת של ערבות בסך 60 אלף דולר עד 150 אלף דולר בהתאם למחזור הכספי

של משרדו,

קבלנו את הטיוטא של התקנות שהיתה נכונה לראשון בינואר, מאחר וחלה

התפתחות וענין חברת ענבל נכנס לתמונה. צריך להכין טיוטת תקנות חדשה הכוללת

את הענין הזה, צריך להסדיר גס את ענין התיירות היוצאת, ולהכניס בתקנות

גם את הפרוצדורה המבטיחה את התיירים היוצאים,

אני מבקש שתוך שבועיים תעשו את כל הדברים האלה, והציגו בפנינו הצעת

טיוטא חדשה ואז נוכל לסכם את הדברים,

אני מודה לכולכם, ישיבה זו נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 10:35)