הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 139

ישיבת ועדה הכלכלה

מיום רביעי ו' בטבת התשמ"ז - 7 בינואר-1987 בשעה 09.30

חברי הוועדה: היו"ר א. שפייזר

ש. עמר

מ. פלד

ו. שם-טוב

מ. פרוש

מוזמנים ;

שר התקשורת א. רובינשטיין

מ, אוהלי - יועץ משפטי משרד התקשורת

א. שטרנבך - ס/יועץ משפטי. משרד התקשורת

א, פורז - משרד התקשורת

א, מורן - משרד התקשורת

ד. לב

ש. צהר

א) העלאת גובה הפיצויים בשירותי הדואר בארץ.

ב) תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים

וסדרי עבודתה של המועצה) . התשמ"ז-1987.

ג) תקנות הבזק (מכרזים) התשמ"ז-1987.



א) העלאת גובה הפיצויים בשירותי הדואר בארץ

בקר טוב. אני פרחח את הישיבה ומקדם בברכה את הנוכחים.

הסעיף הראשון שעל סדר יומנו - הצעה להעלאת גובה הפיצויים בשירותי

הדואר בארץ. על אובדן דברי דואר משלם הדואר. בידוע. פיצויים. לפני קרוב

לשנתיים קיבלנו התלטה עקרונית להצמיד את גובה הפיצויים שלאינדקס, האינדקס

עלה מאז ב-210% . אי לבך מוצע להעלות את גובה הפיצויים בהתאם. לפי הפירוט

1. בעד דבר דואר רשום- למעט חבילה - 30 ש"ח

2, בעד חבילה שמשקלה עד 3 ק"ג- עד - 20 ש"ח

3. בעד חבילה שמשקלה מעל 3 ק"ג עד 5 ק"ג עד - 30 ש"ח

4. בעד חבילה שמשקלה מעל 5 ק"ג עד 10 ק"ג עד - 45 ש"ח

5. בעד הבילה שמשקלה מעל 10 ק"ג עד 15 ק"ג עד ) 60 ש"ח.

הוחלט - לאשר העלאת גובה הפיצויים בשירותי הדואר בארץ. בהתאם

לבקשת שר התקשורת-

ב) תקנות הבזק (בהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי

עבודתה של המועצה), התשמ"ז - 1987.

קיוויתי כי התקנות האלה יותקנר מהר ואינני מבין מדוע אנחנו

צועדים בענין זה בעצלתיים. החוק עבר במהירות רבה ומשום מה מתמשכים חבלי-

הלידה של התקנות האלה.

תקנות אלה הגשנו מזמן למשרד המשפטים" אבל הפרוצדורה בל כך ארובה

ומתישה כשהיא מצריכה הסכמה של משרד המשפטים באשר לניסוח כל סעיף" המשרד

שלנו נמצא היום במצב קשה מאד מבחינת כוח האדם, ובמיוחד במחלקה המשפטית שלו,

לשבחם של נציגי המחלקה המשפטית היושבים באן היום. אני רוצה להגיד שהם עובדים

קשה מאד ומעבר למה שתפקידם מחייב- ביקשתי אישור להעסיק עו"ד מיוחד לצורך

התקנת תקנות אלה. וגם זה לקח זמן רב.

בענין המברזים התגלו קשיים גדולים, וגם בהתיעצות עם משקיעים

פוטנציאלים,אנו רוצים ליצור אח המכשיר הכי אטרקטיבי מבחינה כלכלית, יש לנו

שני דגמים של טלוויזיה בכבלים באירופה, האחד במימון ציבורי. דוגמת צרפת

ובזאת איננו רוצים, והדוגמאות האחרוח אינן כל כך מוצלחות.

לא רצינו להתחיל עם המכרזים מבלי להבטיח שעם הוצאת המכרזים הראשוניים

תהיה הענות מלאה, ובכל זאת יצאו המכרזים הראשון בראשון באפריל, אנחנו עומדים

בהתחייברת שלנו לגבי התאריך בכל הנוגע להוצאת המכרזים.

באשר שמעתי שיש. ויכוח עם משרד המשפטים בקשתי לקיים באן היום את הדיון

הזה כי זה נראה לי דחוף רמשרד המשפטים יוכל כמובן להגיש את ההשגות שיש לו,

הענין באמת דחוף כי צריך לבער את נגע הטלוויזיה בכבלים. שדרך אגב פועלת יפה

ותמורת 10 שקלים לחודש נהנים מאד הצופים בטלוויזיה בכבלים-

קיימנו דיון כענין הטלוויזיה הפירטית עם המשטרה. עם משרד המשפטים

ועם מס-הכנסה והתוצאה היתה עגומה. קבלנו הצהרה מנציב מס הכנסה כי ברגע

שאדם מחליט לעבור ממחנה שומרי החוק אל מחנה מפירי ההוק מס-הכנסה חסר אונים

לגביר. נציגי המשטרה הסבירו בי אינם יבולים לעשות בענין זה יותר מכפי שהם

עושים.. והקנס עומד היום על 2.000 שקל. ישנה היום תופעה חדשה של קליטה מלווינים.

הארגונים האלה פועלים במהירות וביעילות. ואי לו המערבת הממשלתית היא

איטית ביותר. בשבועות הקרובים אנתנו מתבוננים להביא בפני הוועדה הזאת הצעת

הרק לתיקון חוק הבזק. שהיא היונית מאב מבחנית הפעלת מערכת הטלפונים. הצעת

הרק זו היתה מונתת על שולחן השרים לועדת הקיקה למעלה משנה תמימה, בסופר של

דבר התהננו שיחזירו לנו אותה.

אינני יודע אם יש עוד ארץ בעולם שיש בה ועדות שרים לענייני חקיקה.

למעשה אינני מכיר אף פרלמנט שיש בו ועדת שרים כזו. מדוע לא להביא זאת ישירות

לכנסת? ישנו שר. ישנו הוק מעכירים את החוק לפרלמנט ומקיימים שם ויכוח על

מעיפי החוק ומאשרים את החוק"

שר התקשורת א. רובינשטיין.

בל משרד ממשלתי אצלנו צריך לעבור שני צמתים. הצומת האחד הוא משרד-

האוצר. השני - משרד המשפטים. השלטון המקומי צריך כמובן לעבור צומת נוסף הלא

קרא משרד הפנים. אלא שהצמתים האלה אינם מרומזרים יקשה מאד לעבור אותם- צריך

לתת על זה את הדעת. דיברתי על זה עם מר שמעון פרס כאשר היה ראש הממשלה

ואמרתי לו שדברים אלמנטריים שבפרלמנטים אחרים בעולם עוברים חוף שבועות מספר

מתעכבים במשך שנים במערכת הממשלתית.

מ. אוהלי;

גברת עליזה אליצור חלתה ובקשה מאתנו להתנצל בשמה על שלא יכלה להיוון

נובחת כאן הירם. היא בקשה גס להוסיף כי יש לה אי אלו הערות לסעיפים שונים

בתקנרת.

רציתי רק להוסיף כי התקנות שלפנינו הן פרי חשיבה מקורית שלנו. אין

להן אח ורע בחקיקה בישראל בנושא הזכיונות וזו אחת הסיבות לכך שזה לא הלך

מהר כמו שאר פרקי החקיקה.

נעבור עכשיו על התקנות. פרק א' :פרשנות.

ס עיף 1 - הגדרות

ה ו ח ל ט - לאשר סעיף



סעיף 2 - סייגים למינוי.

מה הסיבה לכך שמי שהינו. עובד טלוויזיה אינו יכול להיות חבר במועצה?

בגלל ניגוד אינטרסים אפשרי,

היו"ר א. שפייזר;

אם השר החליט על פי סעיף (ב) שלא למנוח לחבר המועצה ארס שהשלטון

המקומי. למשל המליץ עליו ראותו ארם רראה עצמו נפגע האם יוכל לפנות לבג"ץ?

א. פורז ;

מובן שיוכל לפנות לבג"ץ אם החלטת השר אינה נראית לו.

הוחלט - לאשר סעיף 2 אחרי תיקון סעיף (א)(3) שיהיה כדלהלן:

"מי שאינר אזרח ישראל אר תרשב בה",

סעיף 3 - תקופת כהונה.

לא מובן לי מדוע מדבר סעיף (ב) על שתי קדנציות בלבד לגבי מי שאינו

עובד מדינה, מדוע יוכל עובד מדינה לשמש בתפקיד זה יותר משתי קדנציות?

מפני שעובד מדינה שואב את כוחו מכוח היותו שליח לרוב הוא גם מקצועי.

ביסוד הרוטציה יכול להיות שיקול לעובדה שבמשך הזמן אדם המשמש בתפקיד

מסויים יכול לאבד מכוחו ומטעמו ולכן טוב שיהיה רענון כוחות, יכול להיות גם

שיקרל שלאט לאט נוצר קשר בין האדם הזה לנושאים שונים רלאנשים שונים ולבן

טוב להחליפו, אלא שלדעתי זה צריך לחול גם על מי שהוא עובד מדינה, לדעתי אפשר

לוותר על הסייג לגבי עובד המדינה ולקבוע את ארתר הדין לגבי בל מי שהרא חבר

המועצה עובד מדינה או לא עובד מדינה,

שר התקשורת א, רובינשטיין;

אני מציע לקבל את רעתו של יר"ר הררעדה,

ה ר ח ל ט - לאשר סעיף 3 בתיקון סעיף (ב) על ידי מחיקת המלים "ואולם

אם אינר עובד המדינה יהיה מינויו מחדש",

סעיף 4 - פקיעת כהונה

אני סובר שצריך להיות בתוב באן. באיזה שהוא מקום שאם במשך תקרפת

בהרנתר של חבר המועצה חל שינוי בסטטוס שלו הוא חייב להודיע על כך



א. פורז ;

אני חושב שאפשר לחייב אותו קיהרדיע במקרה רחל שינוי בסטטוס שלו,

היר"ר א. שפייזר;

בסעיף (ב) נאמר "נבצר מחבר המועצה, דרך קבע. למלא אח תפקידו" וכו',

מה פירוש "נבצר"? נאמר כאן שהשר הוא המהליט אם נבצר מחבר המועצה למלא תפקירו

רבו'. רלא בתרב מה פירוש המלה "נבצר". וכך יכול השר לקבוע כי נבצר מחבר

מועצה מסויים למלא את תפקידו וכוי באש השר אינו מעונין משום מה בהמשך חברותו

של אוחו אדם במועצה,

א. פורז ;

במקרה כזה יכול אותו איש לפנות לבג"ץ.

אני מבקש להפנות אתכם לחוק החברות הממשלתיות שם ישנו הסעיף השגרתי

לענין זה. והבוונה היא למקרה של מחלה או מתלת רוח" זה חל אפילו על נשיא

המדינה ומבקר המדינה. זה בפירוש חל במקרה של מחלה ומחלת רוח.

מ. פלד ;

אני מבין שהמועצה מתכנסת לפחות אחת לחדשיים, באן נאמר שאם חבר המועצה

נעדר משלוש ישיבות רצופות או יותר משליש ממספר הישיבות, שליש במקרה זה

פירושו שתי ישיברת, רכך אפשר להבין שאם נעדר משתי ישיבות מתוך 6 הישיבות

אפשר יהיה לפטר אותר, סעיף (ב)(ג) לא בל בך מובן לי,

שר התקשורת א. רובינשטיין;

גם בענין זה הלבנר לפי התקדים של חברות ממשלתיות, סעיף 22(ב) בחוק החברות

הממשלתיות מדבר על זה. שם נאמר בי דירקטור שהתמנה בהיותו עובד מדינה וחדל

להירת עובד מדינה כאמור. חדל לכהן וכו' אולם רשאים לאשר המשך היותר חבר

במועצה על מכסת עובדי המדינה מבלי שהוא עובד מדינה, אנחנו הלכנו כאן בעקבות

נוהלים קיימים.

הוחלט - לאשר סעיף 4 אחרי תיקון סעיף (א)(1) שיבהיר בי חבר מועצה

חייב להודיע ליו"ר המועצה על בך שנתקיים סייג באמור.

סעיף 5- התפטרות ומינוי ממלא מקום לחבר.

היר"ר א, שפייזר;

האפשרות למנות ממלא מקום זה דבר חדש,

מ. פלד;

איך זה מתיישב עם סעיף 4(ב) שבו נאמר שאם חבר המועצה לא בא ל-3

ישיברת הוא מפוטר?



היו"ר א. שפייזר;

למעשה יכולים לעבור חמישה חודשים עד שחבר המועצה צובר העדרות משלוש

ישיבות-. ואילו כאן בסעיף זה הזמן קצר יותר, הוא יכול להגיד כי בשלושה

החודשים הבאים נבצר ממבר למלא את תפקידו, ואז ניתן לו למנוח לו ממלא מקום,

ואין מפטרים אותו, החידוש בסעיף זה הוא במינוי ממלא-מקום.

ש. עמר;

לדעתי היה זה יותר טוב אילו קבעו מראש כי למועצה יהיו ממלאי מקום,

מדוע לא יקבעו ממלאי מקום כאלה?

שר התקשורת א. רובינשטיין.

מפני שיש שם יצוג לסקטורים שונים,

היו"ר א. שפייזר;

הצעתו של חבר הכנסת עמר נראית לי בהחלט" נוכחנו בי עדיף שיהיו במועצה

שני אנשים נוספים וזה היה מקל בהחלט. מה גם שהשר התחייב מעל הדובן בענין

החלוקה המפלגתית של המועצה אף שלדעתי לא היה צורך בהתחייבות זו. אם אמנם

יקבעו שני ממלאי מקום קבועים הם יכולים תמיד להיות נוכחים בישיבות גם לא

במקום שני חברי מועצה נעדרים"

א, פורז ;

נראה לי שבענין זה יש צורך בתיקון החוק,

היו"ר א. שפייזר;

נאמר באן בי אפשר למנוח ממלא מקום זמני, מדוע אי אפשר למנות ממלא

מקום לתקופה של שנה או של שנתיים? מבחינה חוקית זה נראה לי אותו דבר, אם

אפשר למנות ממלא מקום זמני, אפשר למגות ממלא מקום לתקופה מסויימת של שנה.

למשל,

אנחנו חייבים למסור לממשלה בענין מינוי ממלא מקום, סעיף 6(ב) לחוק

דן במינוי הממשלה,

היו"ר א. שפייזר;

אם צריו לחזור לממשלה בענין המינוי, יעשו זאת. וזכאי השר באותם

תנאים ועל פי אותם כללים למנות שני ממלאי מקום,

א, פורז;

הנציגים במועצה הם נציגי מוסדות שונים וכיוון שכך מי יהיו ממלאי-

מקום אלה?

שר התקשורת א, רובינשטיין;

אנחנו ניתן דעתנו על ההצעה למנות שני ממלאי מקום קבועים- אינני רוצה

שיהיה מי שיטען שהעברנו את הדבר הזה בוועדה מבלי לשמוע תחילה את כל הגופים

הנוגעים בדבר,

אני מבין שהשר יבחן את ענין מינוי ממלאי מקם קבועים, ראשית אם הדבר

אפשרי בכלל מבחינה משפטית. אם אינו אפשרי. הוועדה תובל לעשות זאת. אנחנו נמתין

לתשובת השר בענין זה.

ו. שם-טוב;

האם זה ברור שלממלאי המקום יש אותן הזכויות שישנן לחברי המועצה?

שר התקשורת א. רובינשטיין;

כן. לפי סעיף 6 ב לחוק,

ו. שם-טוב ;

האם על הממלא-מקום חלות אותן זכויות וחובות שחלות על חבר? ועוד אני

מבקש לשאול לכמה זמן מתכוונים כשאומרים"זמנית",

היו"ר א, שפייזר;

כפי שאני רואה זאת- על ממלא המקום חלות אותן זכויות וחובות החלות על חבר.

אשר לענין ה"זמנית". אני סבור שרצוי לקבוע בתקופה מקסימלית, אני מכיר מקום שבו

לא בחרו ביושב-ראש חדש אחרי שהקודם התפטר וממלא מקומו עושה אח העבודה מבלי

שממנים יו"ר חדש, לכן אני סבור שממלא מקום צריל להקבע לתקופה מסויימת, אני מציע

שתגבילו זאת לשלושה חודשים. אם זה נראה לכם כתקופה קצרה מדי. אסכים גם ל-6 חדשים,

הוחלט - לאשר סעיף 6 כאשר במקום המלה "זמנית" יהיה כתוב: " 6 חודשים",

סעיף 7 - הוצאות וגמול,

היו"ר א, שפייזר;

סעיף זה נראה לי סביר, אני חושב שהגוף הזה יצטרך לעבוד קשה ובמיוחד

בשנה הראשונה, אנשים שלא מקבלים דבר אני חושש שגם לא יעבדו , לכן המוצע כאן

נראה לי סביר, העובדה שאישור הגמול יובא לאישור הוועדה מבטיחה את שני הצדדים,

שר התקשורת א, רובינשטיין;

המועצה עצמה נפגשת מדי שבוע או שבועיים, כאשר ייצאו המכרזים אני צופה

לה עבודה מאומצת מאד,

הוחלט - לאשר סעיף 7.

סעיף 8 - ישיבות המועצה,

ו, שם-טוב;

אני רוצה להעיר לסעיף (ב), האם לא כדאי שהיושב-ראש יהיה אחראי גם לכך

שהזימון יהיה אפקטיבי ובטוח? אנחנו הרי קובעים כי חבר שלא השתתף בשלוש ישיבות

של המועצה יחדל להיות חבר בה, הוא יוכל לטעון שלא קיבל הזמנה לישיבת המועצה,

צריך על כן להבטיח שההזמנה תיעשה בצורה הבטוחה ביותר,

מתאמים זאת באופן אישי עם כל חברי המועצה,

ההזמנות נשלחות בדרך כלל במכתב רשום ובנוסף לכך מתאמים זאת גם

באמצעית הטלפון מה גם שבבל ישיבה מודיעים בבר לחברי המועצה מתי תהיה

הישיבה הבאה שלה,

ש. עמר;

הניסוח של סעיף (ג) לא מבטיח שההודעה על כינוס מיוחד או חריג של

המועצה אכן תגיע אל כל חברי המועצה, וכך יוכל השר ביחד עם אנשיי שלומו לזמן

לישיבה מיוחדת את מי שהוא רוצה שיהיה נוכח בה,

מ, אוהלי;

סעיף (ב) שחל על זה אוטומטית, דרשו ישיבה והיו"ר מזמן ישיבה.

שר התקשורת א, רובינשטיין;

ברור שהיושב-ראש חייב לזמן אותם ולהודיע להם על כך, אפשר היה לציין

בתחילת סעיף (ג) שהיושב-ראש של המועצה יזמן ישיבה של המועצה אם נדרש לכך

על ידי השר או חברי המועצה,

הוחלט - לאשר סעיף 8 בתיקון הבא; סעיף (י) יתחיל במלים: "יו"ר

המועצה יזמן"ישיבה וכוי,

סעיף 9- מנין חוקי,

היו"ד א, שפייזר;

סעיף (ב) נראה לי בעייתי, לפי הכתוב בסעיף זה ברור שאם במרעד כינוס

המועצה לא היה מנין חוקי יידחה המועד בשעה אחת- ומשתתכנס כעבור שעה היא

תהא חוקית בכל מספר נוכחים, אני רראה בזה טעם גררע אף שאני מבין שקשה למצוא

פתרון לבעיה הזאת,

ו, שם-טוב ;

נניח שבמקרה בזה יושבים בישיבה ארבעה חברי מועצה ובאשר מגיע זמן

ההצעה הקולות מתחלקים ל-2 ; 2 ואז די דבכך שהיו"ר ועוד אחד מחברי המועצה

יכריעו כי ליו"ר שני קולות,

היו"ר א, שפייזר;

אפשר לקבוע שעל החלטה שנתקבלה בדרך שתאר חבר הכנסת שם-טוב יוכלו

ארבעה חברי מועצה הרוצים בכך לערער בישיבה הקרובה של המועצה,

אני מציע לקבוע שלקבלת החלטה דרושים חמישה חברי מועצה, זה נראה לי

מבטיח ירתר וגם נקי יותר,

מדובר בהחלטות. קלות ופשוטות, ולכן די יהיה לקבוע שעל החלטה כזר שנתקבלה

בנוכחות ארבעה חברי מועצה בלבד. כאשר קולו של היו"ר הכריע יוכלו שלושה או

ארבעה חברי מועצה לערער בישיבה הקרובה של המועצה,

אני חוזר איפוא ומציע כי באותם מקרים בהם נוכחו רק ארבעה חברי מרעצה

וההכרעה נפלה בשל קולו של היו"ר יוכלו שלושה חברי מועצה לבקש דיון חוזר על

כך כישיבה הקרובה של המועצה.

אני מציע שהתיקון הזה יוכנס בסעיף 12,

הוחלט - לאשר סעיף 9 תיקון סעיף (ג) כרוח ההצעה של יו"ר הוועדה

כנ"ל יוכנס לסעיף 12.

סעיף 10 - ועדות

א, פורז ;

זה לא כולל מכרזים. כי לפי החוק המועצה כולה היא ועדת המכרזים.

הוחלט - לאשר סעיף 10

סעיף 11 - ערר של חברי ועדה.

מדרע לקבוע כי רק שהי חברי ועדה רשאים לערור. ואי אפשר לקבוע שדי

גם בחבר ועדה אחד שיוכל לערער לפני מליאת המועצה וכוי?

מ. אוהלי;

ועדה יכולה להיות גם בת שלושה חברים. ואז יכול חבר הוועדה שהוא המיעוט

בה לערער רלהביא את הדברים תמיד בפני מליאת המועצה, זו הטרדה מייתר. לכן

הצענו שיהיה צורך בשני חברי ועדה שיערערו בפני המליאה כי רצינו שתהיה

פרופורציה מסויימת בנושא זה. שאם לא כן יוכל אותו חבר ועדה- שהוא במיעוט.

לטרפד כל החלטה של הוועדה.

היר"ר א, שיפייזר;

יושבת רעדה של שלרשה אנשים שהיא רעדה קטנה מאד, ישנס ערד 9 חברי

מועצה שאינם חברים באותה ועדה שבה התקלה החלטה ברוב של שנים נגד אחד. מדוע

לא לאפשר לאותו חבר ועדה שבמיעוט לערער על החלטה הוועדה אם נראה לו שצריך

לערער על יה? .

ש., עמר;

ישכנע חכר הוועדה שבמיעוט עוד שלושה חברי מועצה שיש מקום לערעור שלו

בפני מליאת המועצה.

אנחנו מדברים בחברה; החייב לעבוד ללא הפסק כל ימות השנה. ונניח

שהמועצה חייבת להחליט באופן מידי על תבנית מסויימת, והיא מוכרחה לקבל

החלטה בענין זה באותו יום ממש, איך אפשר יהיה לקבל החלטה בו ביום אס צריך

יהיה לחכות עד שחבר הודעדה שבמיעוט יוכל לערער?

ו. שם-טוב;

הרעיון לאפשר למי שנשאר במיעוט הוועדה להביא את דעתו בפני המליאה זה

כלל אלמנטרי במינהל תקין. לא צריך להגביל את האדם הזה, בוועדת המשנה ישנס

שלושה חברים ומובן שיכולות להיות שם שתי דעות ואז אחד החברים יהיה בדעת

המיעוט, ויש לאפשר לו להעלות את דעתו במליאה, הוא יעלה את הערעור שלו רק

כשיהיה לו ענין לעשות זאת ואז תינתן למליאה האפשרות להכריע,

היו"ר א, שפייזר;

סביר בהחלט שיוקמו ועדות בנות שלושה איש לנושאים שונים, למעשה יכול

להיווצר מצב בו המועצה תעביר את הענינים השונים לוועדות השונות שכל אחת מהן

מורבבת משלושה אנשים, והוועדות יקבלו החלטות בכל אותם עניינים שהועברו אליהן.

ואם בכל זאת יש לאחד מחברי ועדה זו או אחרת דעה שונה צריך לאפשר לו לשכנע

שלושה או ארבעה אנשים מקרב חברי המועצה כדי שיבקשו דיון חוזר באותה החלטה

שעליה הוא מערער,

אם מדובר בוועדת משנה שיש בה יותר משלושה חברים. יאפשרו לשנים מבין

חבריה לערור על החלטת הוועדה, אם מספר חברי הוועדה הוא שלושה בלבד, ואחד

מחבריה רוצה לערער על החלטתה בפני המועצה. הוא חייב תחילה לשבנע שלושה מבין

חברי המועצה שיבקשו להעלות את הערעור בפני מליאת המועצה, אם לא יצליח לשכנע

שלושה אנשים מבין חברי המועצה, אין סיכוי שיצליח לשכנע את הרוב במועצה.

היו"ר א, שפייזר;

עלינו לזכור כי חברי המועצה מפוזרים במקומות שובים בארץ" אם אמנם

יצטרך אותו חבר בודד לשכנע עוד שלושה חברי מועצה שיגישו ערעור לפני מליאת

המועצה הוא יתקל בקשיים גדולים.

עלינו לראות את המצב כמות שהוא, המועצה מעבירה את סמכויותיה לוועדות

משנה מצומצמות בנות שלושה אנשים בלבד, אם מתקבלת בהן החלטה של שניים נגד

אחד מוצע שהאחד שבמיעוט לא יוכל לערער על אותה החלטה, וכך אפשר יהיה ליצור

מצב שבו הרוב במועצה קובע את הרכב ועדות המשנה ששני אנשים בכל הרכב יקבעו

ויחליטו והשלישי שבמיעוט לא יוכל גם לערער על ההחלטה. חבר הכנסת עמר מציע

על כן שאם האחד שבמיעוט יצליח לשכנע שלושה חברי מועצה בצורך לערער, אפשר

יהיה לערער על ההחלטה בפני מליאת המועצה.

ו, שם-טוב;

אני מציע שיותר לכל אחד מחברי ועדה המשנה לערער בפני המליאה,

צריך בכל זאת לצאת מההנחה שכיוון שמדובר בוועדה בת שלושה, אם שניים

מבין חבריה הם באותה דעה הרי שדעתם היא דעת הרוב,

צריך להעניק למיעוט אה הזכרת לערער על החלטת הרוב.

שר התקשורת א. רובינשטיין;

סעיף 12 אומר. כי ארבעה מכין חכרי המועצה רשאים לבקש דיון חוזר

בהחלטה שקיבלה ועדה במליאת המועצה, אני מציע שנקבע כי די בשלושה מבין

חברי המועצה לבקש דיון חוזר כזה.

הוחלט - לאשר סעיף 11.

סעיף 12 - דיון חוזר במליאה.

הוחלט לאשר סעיף 12. אחרי החלפת המלה "ארבעה" במלה "שלושה",

סעיף 13 - שמירת תוקף.

הוחלט - לאשר סעיף 13.

סעיף 14- פרוטוקול.

לדעתי צריך לקבוע מזכיר שינהל את הפרוטוקול,

א. פורז ;

כך זה נעשה בפועל. אפשר לקבוע שבכל ישיבה יהיה מזכיר שירשום פרוטוקול

ושהיו"ר יהלה אחראי לתקינותו של הפרוטוקול.

אני מבין שהיו"ר אחראי לפרוטוקול וחותם עליו, אחריותו של היו"ר היא

לכך שכל הדברים שבפרוטוקול הם נכונים.

ש. עמר;

אני מציע שיו"ר הישיבה יאשר את הפרוטוקול בחתימת ידו ואז זה הופך

להיות פרוטוקול של הישיבה. אני מציע שיהיה כתוב במפורש כי בתום הישיבה היו"ר

יאשר את הפרוטוקול, ואם זה דבר שאי אפשר לעשותו מי עם תום הישיבה ך כי אז

צריר לקבוא כי לא יאוחר מ-30 יום מיום קיום הישיבה יחתום היו"ר על הפרוטוקול

וכי רק אחרי חתימתו יהיה זה פרוטוקול מאושר ובעל משמעות"

הוחלט - לאשר סעיף 14

סעיף 15- זכות עיון.

בסעיף (א) אתם מדבדים על פרוטוקול של ישיבת המועצה ומסמביה הפתוחים

בפני כל חברי המועצה, כאשר אתם מדברים על ועדת מוועדותיה של המועצה אתם

מזכירים רק פרוטוקול. ואינכם מזכירים גם מסמכים. מדוע?



א. פורז;

אפשר בהחלט להוסיף גם מסמכים של הוועדות, לא היתה כל כוונה בהשמטת

ענין המסמכים של הוועדות.

ו . שם-טוב ;

האם חבר מועצה רשאי לראות גם פרוטוקולים וגם מסמכים של ועדת משנה?

בהחלט כן.

הוחלט - לאשר סעיף 15 אחרי הוספת המלה "ומסמכים" אחרי המלה

"פרוטוקול" בסעיף (א).

סעיף 16 - דינים וחשבונות.

הוחלט - לאשר סעיף 16.

הוועדה מאשרת את תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים

וסדרי עבודתה של ומועצה) התשמ"ז-1987 כפוף לתיקונים שאושרו במהלך הדיון בנ"ל,

ג) תקנות הבזק (מכרזים) התשמ"ז-1987

אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום שלנו: תקנות הבזק (מכרזים) ,התשמ"ז-

1987.

סעיף 1 - הגדרות.

הוחלט - לאשר סעיף 1.

סעיף 2 - החלת תקנות המועצה.

הוחלט - לאשר סעיף 2.

סעיף 3 -מנין חוקי.

אני רוצה להתייחס לסעיף (ג). נראה לי שהתהליך בדרך המוצעת יהיה לקוי.

אני חושב שהצבעה נוספת תזמין לחצים על המצביעים במשך שלושה הימים שבין ההצבעה

הראשונה לשניה.

�
�
התקיימה ישיבה רבה היו 6 משתתפים, בזמן ההצבעה התחלקו הקולות בצורה

שווה והיה איפוא תיקו. היושב-ראש לא יכול להפעיל את סמכותו ולהכריע בקולו.

הדברים כבר אינם בגדר סוד ועם תום הישיבה הלחצים מופעלים. מי שמעוניין במכרז

יפנה אז אל שנים או אל שלושה חברי מועצה שלא היו נוכחים באותה ישיבה ויפעיל

עליהם לחץ- לבוא לישיבה הבאה ולהצביע לפי רצונו. לכן יש בהחלט מקום לשאול

מדוע יש צורך בקיום ישיבה נוספת שלושה ימים אחרי הישיבה הראשונה, מדוע לא

להחליט באותה ישיבה תוך מתן אפשרות ליו"ר להכריע במקרה של תיקו?�
�

�
�
אני סבור שאפשר לוותר על הדחיה בשלושה ימים.�
�

�
�
הכוונה שמאחורי הדחייה הוא הרצון למנרע קבלת החלטה חפוזה במקרה של

דעות שקולות. אבל כנגד זה צריך באמת לשקול את הערתו הצודקת של חבר הכנסת עמר.

במקרה ויהיו נוכחים בישיבה 6 חברי מועצה וההצבעה תתחלק שווה בשווה ניתן

יהיה לקבל החלטה בעזרת קולו הנוסף של היו"ר ואילו אנו חושבים שצריך לעשות את

כל מה שניתן לעשות כדי שמקסימום של חברי מועצה יהיו נוכחים כדי לקבל החלטה.�
�

�
�
אתם מתייחסים באי אמון למה שכתוב בסעיף 4. שם נאמר שהישיבות הן סגורות

והדיונים שלהן סודיים. המציע המשתתף במברז לא יודע מה היה באותה ישיבה.�
�

�
�
המשתתף במברז יודע שהצעתו תועלה לדיון ביום מסויים. בך שאפילו מדובר

בישיבה סגורה ובדיונים סודיים המציע יידע פחות או יותר מה התרחש באותה ישיבה.�
�
נניח שהתקיימה ישיבה שהשתתפו בה 10 אנשים, והדעות התחלקו שווה בשווה.

לפי המוצע ידחו את הישיבה. 10 אנשים הם פררום מכרבד ורציני שצריך למעשה

לקבל החלטה. לדעתי גס 8 אנשים יכולים לקבל החלטה ולסיים את הענין גם אם

ההצבעה התחלקה ביניהם שווה בשווה. אינני מכיר טכניקה של דחיה בוועדות

מכרזים. אני יודע שוועדת מכרזים מתכנסת ומסיימת את עבודתה אלא אם יש אי-

בהירויות והיא זקוקה להסברים נוספים. במקרה כזה היא מחליטה שההצעה איננה

ברורה והיא מבקשת הבהרות נוספות לפני שהיא תקיים הצבעה על ההצעה.�
�
אני חושב שאין טעם לדחות את הישיבה כאשר בישיבה הראשונה השתתפו 8

חברי מועצה או 10 חברי מועצה וההצבעה התחלה ביניהם בצורה שווה. במקרה כזה

צריך להכריע קולו של היו"ר. ישנו כאן מספר אחד בלבד שהוא קצת פרובלמטי

ואני מתכוון ל-6 חברי מועצה הנוכחים באותה ישיבה. אני חושב שחברי המועצה

לענייני מכרזים חייבים לבוא לישיבה ואם לא באו צריכה להיות אפשרות לקבל

החלטה גם בהעדרם.�
�
הוחלט - לאשר סעיף 3 אחרי תיקון סעיף (ג) בו יימחקו המלים:

"תיערך הצבעה חוזרת בישיבה נוספת שתקיים הוועדה. תוך

שלושה ימים מיום שנערכה ההצבעה הקודמת לא היה רוב גם

בישיבה הנוספת".�
�




סעיף 4- ישיבות סגורות.

הוחלט - לא שר סעיף 4.

סעיף 5 - התייעצות במומחים.

הוחלט - לאשר סעיף 5 .

סעיף 6 - תהליך למתן זכיון.

הוחלט - לאשר סעיף 6.

סעיף 7 - סודיות.

מה הסנקציה על גילוי דברים מתוך ישיבת הוועדה?

אינני יכולים לקבוע כאן סנקציה, בתיקונים הבאים לחוק נכניס גם

סעיף סנקציה .

הוחלט - לאשר סעיף 7.

אני מודה לכולכם, נמשיך לדון בסעיפי התקנון באחת הישיבות הקרובות

של הוועדה, ישיבה זו נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 11.00)