הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 133

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום שלישי. י"ד בכסלו התשמ"ז - 16 בדצמבר. 1986 .בשעה 14.00

חברי הוועדה: היו"ר א' שפייזר

אוריאל לין

י' נאמן

מי פלד

מי פרוש

בי שליטא

ר' פרבר - מנכ"ל משרד התיירות

ד' קולני - יועץ משפטי. משרד התיירות

ר' בראון - משרד התיירות

ו' אלברנס - משרד התיירות

ד' גנני - משרד התיירות

א' יושע - משרד התיירות

מ' ריגל - משרד התיירות

אי פפרשדר - נשיא התאחדות המלונות בישראל

מי עמיר - מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל

י' יוציס - התאחדות המלונות בישראל

מי גרובר - הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית

י' גראו - יו"ר אגודת מורי הדרך

שי בראל - אגודת מורי הדרך

שי לוין - יועץ משפטי איגוד מורי הדרך

ר' שמואל - איגוד סוכני התיירות

אי רייס - איגוד סוכני התיירות

פי מולד - התאחדות סוכני נסיעות

יועץ בלבלי ומזכיר הוועדה; די לב

רשמה ; שי צהר

א) מצב ענף המלונאות ומחירים בבתי המלון.

ב) ערבויות סוכנויות הנסיעות.

ג) עמלות מורי דרך.



1, ערבויות של סוכנויות נסיעות

היר"ר א' שפייזר;

שלום לכל הנוכחים, אני מתכבד לפתוח את הישיבה, שלושה נושאים מונחים

היום על שולחן הוועדה, נתחיל בסעיף הערבויות של סוכנויות לנסיעות בגין

החששות לגורלם של תיירים הבאים לישראל והעלולים להמצא בלתי מכוסים בשל פשיטת-

רגל של סוכנויות נסיעות או בשל אי יכולתן לעמוד בהתחייבויותיהן, המצב במציאות

היה טוב מהחששות באותה תקופה, בשעתו קיימנו את הדיון בנושא זה על רקע פשיטות

רגל בענף הסוכנויות, זה היה בשנתיים האחרונות, הובאו אז בפנינו נתונים על

הנוהלים השונים בעולם בענין זה, וכן גם הצעות שונות,

נושא זה צריך היה להיות מוסדר בחודש יולי בשנה שעברה אבל דהינו

זאת למספר חודשים והחלטנו לטפל בנושא זה במועד מאוחר יותר, כי ההתחייבויות

לעתיד כבר ניתנו ממילא ועונת התיירות היתה בסיומה, מאז חלף זמן ולקראת י

הישיבה של היום הונחה על שולחננו הצעה, התנהל ויכוח על צורת הביטוח. על

אופיו והיקפו ועל יכולתם של סוכני הנסיעות לעמוד בנמל הכלכלי הכרוך בכיטוח

הזה. וכן צריך היה לקבוע מי ישא בסופו של דבר בנטל הזה, היו גם כאלה שטענו

כי הדבר לא כל כך נחוץ מאחר ובין בעלי בתי המלון והסוכנויות היה הסדר שהבטיח

למעשה את החלק הארי של הערבויות,

על הקמת קרן שתאפשר לאלה הרוצים להשתתף בה להגיש

כתבי התחייבות באמצעות הקרן ומהלך שיחייב את אלה שלא יהיו חברים בקרן הזאת

להגיש ערבויות ישירות למי שימונה על הענין הזה, זו היתה הקונצפציה שהתבשלה

במסגרת הדיון שהתקיים בשעתו,

לקראת הישיבה של היום הוגשה הצעה בדבר התקנת תקנה שמסדירה את הענין

בשני אפיקי פעולה, יחד עם זאת הוגשה הצעה נוספת לתיקון החוק עצמו על מנת

לחזק את מעמדה של התקנה, המדובר כמובן בחוק התיירות, בסעיף 3 בחוק התיירות

כתוב שלשר יש זכות לתבוע ערובה, אבל על מנת לחזק זאת ומשום שהענין של תיירים

מחו"ל אינו מוגדר, בדיוק מוצע להביא גם תיקון מסויים בחוק, התיקון בחוק זה

ענין אחד, והתקנה זה ענין שני, אני גורם שאת התקנה צריך להוציא לפועל, אם

יש הערות נוספות הקשורות בתקנה. נשמח לשמוע אותן,

ד' קולני;

התקנה קובעת את המסגרת שעל פיה אפשר לחייב את סוכן הנסיעות להמציא

את הערובה או בדרך של ערבות בנקאית או ערבות של חברת ביטוח. וקובעת כללים

למימוש הערובה לפי סדר עדיפויות מסויים במקרה ותיירים מגיעים לארץ ולא

מספקים להם שירותים, גובה הסכומים בכל ערבות לא מופיע בנוסח שהובא בפניכם,

הוא ייקבע לפי שלוש קטגוריות, גדולות בינוניות וקטנות כאשר המקסימום נע

בסביבות 150 אלף דולר. וזה מחושב לפי גובה המחזור של הסרבנות,

ר' פרבר;

אנחנו הלכנו למעשה על פי הדרך שהותוותה כאן, העיכוב בהבאת הדברים

נבע בעיכוב שחל במשרד המשפטים בגלל הצורך לבדוק את הענין בדיקה משפטית.

בתחילת הדרך חשבנו שאפשר יהיה ללכת בדרך של הוצאת צו, אחר כך התברר שיש

בכל זאת צורך בתקנה שתאושר על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת, את תשובת משרד

המשפטים קבלנו רק בימים האחרונים,



התקנה המוצעת כאן היום בטיוטא מקילה למעשה את ההסדר שהוצג על ידי

היו"ר, מצד אחד קבלת ערבויות בנקאיות מהסוכנויות שירצו בכך. הסוכנויות

שיתאגדו במסגרת הקרן לשביעת רצוננו יסתפקו בכך, הסוכנויות שלא ירצו להתקבל

לקרן או שלא יתקבלו על ידי הנהלת הקרן תהיינה צריכות להפקיד ערבות בנקאית.

השינוי נובע משיפור המצב בגלל הסדריס סגורים בין מלונות לסוכני-

נסיעות וכוי, זה איפשר לנו להנהיג ליברליזציה מסויימת בקביעת גובה הסכומים.

סוכני הנסיעות טוענים שהסכום הגבוה מכביד עליהם וכי הס לא יכולים לעמוד בו.

ושזה גס מונע את הופש העיסוק מאלה שאין בידם להפקיד ערבות כה גבוהה, אנו

הראשונה - 60 אלף דולר השניה - 100 אלף רולי-

והשלישית - 150 אלף דולר. הדרגות תקבענה על פי גובה המחזור של כל סוכנות,

בשנתיים הראשונות ניקח ערבות מקסימלית בגלל הוסר ידיעה מספיקה על הסוכנות,

בגלל חוסר רקורד של הסוכנות, אחר כך נוכל להסתפק בפחות בהתאם לדו"חות של

רואה-החשבון.

אני לא מרוצה מההסדר שהוצע על ידי סוכני הנסיעות, כי לדעתי אין הוא

סוגר את כל הפינות. הוא כרוך גם, בין היתר, בהסלת עלות מסויימת על התייר

הישראלי דווקה. האמנם ניתן להסיל על התייר הישראלי את הפרמיה לביסוח התייר

הנכנס? אינני בטוח אם הרבר הזה יתקבל מבחינה ציבורית, חוץ מזה יש בשיטה

הזאת סכניקה של מתן בולים, שהיא מסורבלת מעט, וגם היא אינה סותמת את כל

הפינות. הייתי מתקשה לומר שההסדר המוצע היום על ירי התאחדות סוכני הנסיעות

היא אבסולוטית. אני גם מתקשה לומר שההסדר הזה סוגר את הסיכונים הצפויים

ושאותם אנו רוצים לסגור. ושיכול על כן לבוא כתחליף לערבות בנקאית,

אני מציע שנקיים דיון בנושא במיוחד. כי ההצעה שהוגשה אינה משביעה

עדיין את רצוננו ואינה עונה על חששותינו.

היו"ר א' שפייזר;

מהרגע בו הונחה התקנה על שולחננו התעורר דיון ספציפי בענין, ועדת

הכלכלה צריכה לאשר את התקנה. והיא יכולה להכניס בה שינויים אס תמצא לנכון

לעשות כן אחרי שתשמע את הנציגים השונים הקשורים בנושא. השלב הזה הוא

פרלימינרי. אם יש לסוכני הנסיעות הערות בענין זה. נשמע אותם כמובן, הנושא

יוסר היום ויועלה לדיון ביום הרביעי כתקנה המוגשת לאישורה של ועדת הכלכלה,

פ' מולד;

לפני כשנה הוגשה לנו הצעה שלדעתנו לא היתה ישימה כלל, ניהלנו מו"מ

עם משרד התיירות ונאמר לנו שבהצעה יוכנסו שינויים, עד היום לא קבלנו הצעה

חדשה. אני חושב שאם אמנם רוצים לקיים דיון סביב התקנה הזאת עם גורמי

התיירות. השוב שהתקנה הזאת תימסר לנו תחילה לעיון.

היו"ר א' שפייזר;

טיוטת ההצעה הונחה על שולחן הוועדה, מאחר וגורמי התיירות השונים

לא ראו עדיין את ההצעה. אנחנו נדחה את הדיון בה לעוד שבועיים. אפשר לראות

שיש ירידה בתביעות. ושאין מדובר יותר במשהו דרסטי. ואפשר כמובן להתווכח

על ההצעה, הנושא יעלה בעוד שבועיים לדיון בוועדה הזאת,

אנתנו מבקשים להדגיש שוב בי יש הבדל בין התיירות הנכנסת והתיירית

היוצאת, אני מייצג את התיירות הנכנסת, ואני טוען שאני רואה בהצעה הזאת

משום כפל ביטות, ויש בזה סכנה מסויימת. במו שעושים בארץ ביטוח לכל ישראלי

היוצא על מנת להבטיח את השירותים שהוא צריך לקבל בחו"ל, כך גס מבטחים בחוייל

את התייר היוצא משם, מכאן שהתייר מבוטח למעשה כאשר הוא עוזב את ארצו ליוצא

לישראל זזו לארץ אחרת, ואילו כאן אנתנו נדרשים לעשות כפל ביטות,



הדבר הזה פשוט מפחיד ארחי. כי אם הסוכן בחו"ל ידע שיש כפל ביטוח אין לו בעיה

להכריז על פשיטת רגל.

אני חוזר ומדגיש שיש שוני בין התיירות היוצאת והתיירות הנכנסת, ואני

מבקש לקחת את זה בהשבון, ועוד אני מבקש שתקחו בחשבון, שתשעים אחוז מהתיירות

הנכנסת מגיעה לארץ עם ביטוח,

הנימוקים האלה כבר הועלו על-ידך לפני 9 חודשים. ובהרחבה, התעוררו אז

חילוקי דעות והגענו לפשרה בענין הקרן והביטוח, משרד התיירות גילה נכונות

להוריד את התקרה על רקע הטענות שלכם בדבר הביטוח שכבר קיים. עכשיו אנחנו

נמצאים בדרך לפתרון הבעיה, בעוד שבועיים נדון בה בהרחבה, בערד שבועיים נדון

במהות הענין ובגרכה העלות,

2. עמלות מורי דרך

היו"ר אי שפייזר;

הנושא השני שעל סדר היום שלנו - עמלות מורי דרך, התלונות בענין זה

מופנות אל משרד התיירות, אנחנו סיכמנו חד וחלק על ביטול הענין הזה. בקשנו

ממשרד התיירות להכין הצעת חוק בדבר איסור על קבלת עמלות, היו ועדות. הופיע

השר, הועלו דעות שונות ומשרד התיירות הביע כאן דעה שונה מזו שהובעה בוועדה.

גס הוועדה נטתה לבטל את ענין העמלות. מכל מקדם סוכם שהמשרד יבין הצעת חוק

בעניז זה, עברו בינתיים 9 חודשים,

ר' פרבר;

שר התיירות עדיין שוקל את הענין אף כי איננו נוטה בחייב לענין זה.

אני חושב שאי אפשר לחייב את הממשלה להגיש הצעת חוק בענין זה.

היו"ר א' שפייזר;

אבל זו היתה עמדה השר, בפרוטוקול כתוב כי דעתך ודעת השר שונה מדעת

הרוב בוועדה, הבעיה היתה בכך שקיים איסור על קבלת עמלה. הדבר היה מגוחך

משום שעמלות נגבות כל הזמן ואף אחד לא כופה את החוק בענין זה. לא ידוע על

אף מקרה בר הובא מורה דרך לדין על קבלת עמלות, קבלת עמלות זו הפרקטיקה

הכללית.

בקדנציה הקודמת הגישו 15 חברי כנסת הצעת חוק הקובעת תקרה של 10%

עמלה, בניגוד לאיסור מוחלט על קבלת עמלה, הצעח החוק הזו עברה קריאה טרומית

בכנסת אלא שחוק הרציפות אינו חל עליה,

ב' שליטא;

הצעת תוק כזו גרועה מהאיסור המוחלט על קבלת עמלה.

היו"ר א' שפייזר;

על רקע זה הוקמה ועדה על ידי משרד התיירות והוועדה הזאת חיפשה אתר

דרך ביניים. אנחנו סכמנו בוועדה דברים בצורה חד משמעית ומשרד התיירות קיבל

על עצמו את הדבר רעד במה שאני זוכר הוא קיבל על כך גם את ברכת השר.



ר' פרבר;

בפרוטוקול מישיבת הוועדה מה-14 בינואר 1986 נאמר כי הוועדה החליטה

ליישר את העמלה ולהמליץ על 10% והשר הודיע - באמצעותי - בי הוא איננו מאושר

c

הוועדה פה החליטה על דעתכם, לבטל את האיסור הזה.

ר' פרבר; י

דהיינו; להפוך את העמלה לדבר הוקי.

היו"ר א' שפייזר;

באותו פרוטוקול נאמר בי האיסור עושה פלסתר את החוק ונותן עדיפות לאלה

שעובדים עליו לעומת האנשים הישרים ומעמיד בעמדה נחותה את שומרי החוק גם

מקרב בתי המלון ובעלי ההבראה ששומרים על החוק ואינם משלמים עמלות מאחר לאסור

לשלמם על פי החוק, ובי מורי הדרך נותנים עדיפות לאלה שבן נותנים עמלות.

אבל בסיבום היתה החלטהי על דעתבם. שמבטלים את סעיף האיסור ומבקשים מהיועץ

המשפטי של משרד התיירות לבטל את סעיף 7 בחוק שקבע איסור על קבלת עמלות.

אני חושב שיש אי הבנה בענין זה, אינני מוצא בפרוטוקול דבר המצביע על

הסכמת השר או הסכמתי אני לענין זה, ההיפך מזה נאמר שם,

היו"ר א' שפייזר;

שר התיירות ואתה- מר פרבר, הייתם בדעה שהחלטת הביניים של הוועדה איננה

לרוחכם, הוועדה שאתם מניתם לא אימצה את זה, בפני הוועדה עמדו שלוש אופציות;

האחת - להשאיר את המצב כמות שהוא, השניה - לבטל את הסעיף הזה, השלישית - לקבל

החלטת ביניים, אתם לא הייתם מאושרים מהמצב כפי שהיה. לכן מניתם ועדה, לא

קבלתם את החלטתה. ולבן נשארה למעשה האופציה השלישית - ביטול הסעיף, מה 1ם

שבאותו זמן גם הובאו בפנינו הובחות בדוקות לכך שהמצב הקיים היה פתח לשחיתות

מידות גדילה מאד, מה אתה מציע?

ר' פרבר;

עמדתנו היא שבטרם מתקנים את החוק ובדי לא לעשות שגיאה ניספת, עליני

להיות בטוחים שאנו עומדים לעשות את הדבר הנכון, אנחנו לא משובנעים שהביטול

של הסעיף יביא למצב טוב יותר, אנחנו מבקשים שהות נוספת כדי לדין בדבר. לפי

שעה אנו רואים את המצב הקיים כרע במיעוטי כל עוד לא נמצא דבר שיביא למצב

טוב יותר, אנו מבקשים איפוא שהות כדי לשקול את הדבר ביתר רצינות, דרוש לנו

עוד זמן לשם כך.

מ' גרובר;

המצב הקיים עלול להביא להפללת מורי הדרך העומדים במצב קשה במיוחד

עם שלטונות המס, כי מורה דרך המצהיר על עמלות שהוא מקבל למעשה מפליל את

עצמו, בכל העולם מקובל שאין אדם מצהיר על דברים העלולים להפליל אותו. ואילי

אצלנו מוכה מורה הדרך משני הצדדים גם יחד,

אני פשוט לא מבין כמה זמן צריך לעבור עד שמקבלים החלטה בענין סעיף זה,

אנחנו הגשנו למשרד התיירית חיק ובו חיית דעת של ייעצים משפטיים מכיבדים

ממספר גדיל של ארצית תיירות בעולם ישם נאמר כי במדינית אלה אין חיק המונע



קבלת עמלות. אם לא מורידים את סעיף 7 הידוע מחוק התיירותי נוצר מצב עוד

יותר גרוע כי אז זה בכלל פרוץ וכל אחד לוקח כמה שהוא רוצה, המצב באמת

מביר ומסובך ביותר. אנחנו רוצים שתתנו למורי הדרך מה שמקובל לתת להם בבל

מקום בעולם,

t

הייתי רוצה לחזכיר עוד שבמדינת ישראל ישנה בעיה רצינית ביותר

של הדרכה לא מוסמכת. לתיירים. אבל זו בעיה אחרת שאינה קשררה בנושא הנדון

כאן היום.

עובדה מעשית היא כי חוק העמלות מעודד מסחר תיירות מאד ענף באיזור

יהודה ושומרון ומבשיל מראש ישראלים תושבי הארץ הזאת מלהשקיע בענפי מסחר

תיירותיים, הם לא מוכנים מראש להשקיע בעסקים לתיירים מחשש שזה יפליל אותם

מראש. שעה שבני דודנו עושים זאת בחגיגיות רבה, זה מהווה בעיה כלכלית למדינת

ישראל, מורה דרך ישראלי מוסמך חושש להמליץ על עריכת קניות בחנויות בארץ מתשש

שיפליל עצמו, וכך קורה שמורה דרך ישראלי מוסמך לא יכול להמליץ על חנות מכובדת

כמו "משכית". למשל. בתל אביב. כי הוא חושש שישאלו אותו מה טובת ההנאה שיש לו

מזה גם אם אין לו כל טובת הנאה, לעומת זאת ביהודה ושומרון אין חוק האומר

קבלת עמלות. ובית לחם אכן פורחת, אנחנו חוזרים ומעלים את הטענה הזאת בפני

אנשי משרד התיירות במשך 5 השנים האחרונות וחזרנו ובקשנו מהם להסיר מעלינו

את הגיבנת הזאת ולמחוק את הסעיף הזה מהחוק,

היו"ר א' שפייזר!

אני רוצה לחזור שוב לפרוטוקול מישיבת הוועדה ב-14 בינואר 1986 שם

נאמר בין היתר כי שר התיירות מינה ועדה שהמליצה המלצותיה, וכי השר ביקש

להודיע כי הוא איננו מאושר מזה ואינו נרטה לאשן אותן, ועוד נאמר שם כי

הנישא מובא לוועדת הכלכלה מפני שזה נושא ציבורי ממדרגה ראשונה. וכן כי

איננו רוצים לעשות שגיאות, אנחנו רוצים לשמוע ולקבל הנחיות להמשך,

היתה פה הודעה של השר שאמר כי הוא מוצא לנכון להביא זאת לוועדת

הכלכלה כי הנושא חוא קונטרוברסלי, כי יש פנים לבאן ולכאן. וביוון שסוף סוף

צריך להחליט בין שלוש האלטרנטיבות. הוא מבקש שיהיה סיכום והוא מוכן לקבל

ארחו, זו היתה רוח הדברים באותה ישיבה, ואנחנו קבלנו אז סיכום,

ר' פרבר;

אני רוצה להבהיר שאני לא רואה היכן כתוב שהשר מקבל את דעת הוועדה.

הוא אמר שהוא מבקש להביא את הנושא לדיון ציבורי,

אם השר מוצא לנכון. לאחר קבלת ההחלטה דאז. להסתייג ממנה. יואיל נא

לבוא ונשוחח על זה שוב, דעתנו היתה שהדיון התקיים והשר ביקש סיוע ציבורי

לקבלת החלטה בענין, הוא רצה בפורום נוסף אחד אחרי שדעתו לא היתה נוחה

מהמסקנות של הוועדה אותה הוא מינה, אחרי חילופי דברים היה באן סיכום,

ועכשיו צריך לסיים את הענין,

הוועדה מונתה על ידי שרי התיירות ושר המשפטים,



3.המצב בענף המלונאות ומחירים בבתי המלון

אני עוברים לסעיף האחרון בסדר היום שלנו: המצב בענף המלונאות, ומחירים

בבתי המלון, לאחרונה שמענו לא פעם על משבר בענף התיירות, המלונאים כארץ כולה

ובירושלים במיוחד הרימו קול זעקה על השפל בתיירות. וכן שורה של תביעות

ורעיונות אותם שמענו למעשה גם לפני שנה וגם לפני חצי שנה. בזמן הדיונים הקורמים

שהיו בנושא הזה,

ירידה דרסטית בתיירות מארצות הברית, המגיעה

עד כדי 36%. היתה ירידה רצינית בתיירות מכל ארצות העולם, ובמיוחד בתיירות

מארצות הברית. שעה שהפגיעה בתיירות במקומות אחרים בעולם היא הרבה יותר קטנה,

על זה יש להוסיף את שער הדולר יחסית למטבעות אירופיים. והשיחקה כאשר יש פיחות

מתמיד של הדולר יחסית לשקל, מיוני שנה שעברה ועד נובמבר השנה יש פיחות של

קרוב ל-30% של הדולר יחסית לשקל, מול התייקרויות בהוצאות של בתי המלון בארץ.

בתי המלון מדברים על התייקרויות בסביבות 50% כך שהם מצביעים על אי איזון

חריף שגורם בעיות נוספות ומכבידות על הענף,

בתיירות הפנים, לעומת זאת היתה זו שנה טובה. והיא כיסתה קמעה על

הקטסטרופה בתיירות החוץ-, בסך הכל מצטיירת תמונה של עודף חדרים בבתי המלון

בארץ. יחד עם זאת צריך לציין שיש גידול מתמיד במספר חדרי המלון בארץ מדי

שנה, בשנת 1980 היו קרוב ל-50 אלף חדרים לתיירים כולל חלא מורשים,- ובשנה

האחרונה בלבד היתה עליה ב-3000 - 2000 חדרי מלון בארץ.

מאז שנת 1981 רעד היום נפתחו בסך הכל 2000 חדרים במלונות וכיום אין

מלונות חדשים בבניה. ואין גם הרחבות בבתי מלון קיימים,

בירושלים עומדים להיפתח בשנה הבאה 500 1 חדרים חדשים,

מדי שנה יש גידול במספר החדרים בבתי המלון בארץ, הוגשו לנו סטטיסטיקות

שונות בענין זה, והן מצביעות על כך,

יש הטוענים כי הסיוע שניתן להרחבת ענף המלונאות מבוסס על תחזיות

אופטימיות מדי. אפילו מבלי שים לב לשינוי הדרסטי שחל לאחרונה בתנועת התיירות

מארצות הברית לישראל, יש היום עודף די גדול במספר חדרים ומיטות לתיירים

והמכה הזאת אינה מתחלקת בצורה שווה בין כל בתי המלון. אף לא בין הערים

השונות.

ירושלים הבנויה יותר על תיירות חוץ. ובמיוחד על תיירות מארצות-

הברית. הוכתה יותר חזק מים המלך או טבריה הבנויות יותר על תיירות מקומית

או על תיירות מארצות אירופה, המכה התחלקה איפוא על פי המבנה של המקומות

השונים. ונראה כי ירושלים הוכתה בצורה רצינית ביותר, יש ירידה בתיירות

וקיימת בעיה, על ממדי הבעיה חלוקות הדעות, יש חילוקי דעות גם לגבי הפתרונות

המוצעים להקלת המצב, בין אם דרך קבע ובין באורח זמני,



לבאררה אפשר לטעון שאם יש מקומות בהם יש ערדף בבתי מלון, מוטב יהיה

לסגור חלק מבתי הסלר שם. רשיפעלר על פי חוקי ההיצע והביקוש, אבל מה יהיה

לאחר מבן כאשר התיירות תתחרש? האמנם אלה הם שירותים שאפשר להפסיקם בן-יום

ולחדשם אחר כך בן-יום? מה מירת הגמישות הקיימת במערכת הזאת? אנחנו בישראל

איננו חיים בכלכלה של היצע וביקוש עם הקסנת הריווחיות שהיא ממש דרסטית.

כי כאשר קטן מספר הלקוחות - קטנה הריווחיות בצורה משמעותית. וכשאין רווחים

עושים קיצוצים בפעילויות מעל ומעבר, כאשר היזמים רואים שהרווחיות קטנה

בממדים בה גדולים מובן שהנכונות שלהם להשקיע לפתח קטנה אף היא מיד והדבר

הזה פוגע כמובן בהמשך השירותים וברמתם ובעקבות זה גם בעידוד התיירות,

הפתרונות שהוצעו הם פתרונות קלסיים, במקרה כזה מעלים תמיד את ההצעה

להעלות את המחיר, ואכן ישבה ועדת מנדלבאום והחליטח כי מחודש מרס הבא יעלו

את המחירים ב-7% בממוצע, אנחנו הבענו ספקות אם אמנם העלאת המהירים תביא עמה

פתרון הבעיה. מר פפושדו אמר שהלוואי ואפשר היה להוריד את המחירים, אבל

כשמדברים על מהירים צריך להבין שאין המדובר רק במחיר בתי המלון, כי בחבילת

התיור מהווים המלונות רק חלק קטן מכלל ההוצאות, ואם מורידים מחירים צריך

להוריד אותם גם ממחיר הטיסה. ממחיר שכירת הרכב בארץ וכו' וכו',

כבפעם הקודמת דנו בנושא הזה על רקע הטענה שישראל היא אחת מארצות

התיירות היקרות בעולם, ולאו רווקה בכל הנוגע לבתי מלרן בארץ- אלא כשמדובר

בחבילת התיור לארץ, משום כך חייבים לחשוב מה תהא השפעת העלאת המחירים בבתי

המלון בארץ על התיירות בכללה. ואיך זה ישפיע על התיירות אלינו בשנים הבאות,

הצעות נוספות קשורות בנושא הפיצויים לענף מסוג זה שנפגע בגין פעולות

מלחמה או טרור, אפשר ליצור מכניזם של ביטוח או של פיצויים בענין זה, ועוד

דובר על מסע פרסומת נרחב ומיוחר בחו"ל, פרסום סלקטיבי ומיוחד באמצערת משרד-

התיירות או במשולב שצריך להעשות בכל הארצות ובמיוהד בארצות שהתיירות מהן

לישראל נמצאת עדיין בשלב של סקרנות, באותו הקשר דובר על מדינות כמו קוריאה.

יפן ועוד, זה צריך להיות ללא ספק מערך פרסום גדול, ועוד דובר על עידוד

התיירות הישראלית, חוק הנופש היה כבר אז לפנינו,

ר' פרבר;

ישנה הצעת חוק של חבר הכנסת אוריאל לין שמשמעותו לבטל את מס הנסיעות

של ישראלים החיים בחו"ל. למען עודד ארתם לברא לנפוש בארץ.

דובר גם על הקלות במס. הקלות על השקעות וכו וכן הגדלת מספר הנופשים

והמשתמשים בבתי המלון מקרב תרשבי הארץ. בי אלה הדברים היחידים היכרלים

להביא ישועה מידית לבתי המלון בארץ, ואולי באמת צריך לחשוב על הפסקת פיתוח

הענף. הפסקת השקעות נוספות בענף התיירות לתקופה מסויימת. עד שיתייצב מצב

התיירות והמלונאות בארץ.

צריך לתת למלונאים הלוואות למימון שוטף של בתי המלון. ובתנאים

מיוחדים,

היו"ר אי שפייזר;

יש תילוקי דעות באשר לממדי המשבר והחריפות שלו וכן באשר לאמצעים בהם

יש לנקוט מיד על מנת להציל את הענף, האם מוטב ללכת בבל הכיוונים. או אולי

טוב יותר לשים דגש על כיוון זה או אחר,



אוריאל לין;

אני רוצה לומר איך אני רואה אח הבעיה ורוצה גם להצביע על אמצעי אחד

לפתרון הבעיה. אני חושב שהמלונאות בישראל נבנתה בשביל תיירות ולא בשביל תיירות

פנים. בתיירות הפנים אני רואה גיבוי לתיירות החוץ. נבון שהיה גירול חשוב

בתיירות הפנים והיא יבולה לשמש גיבוי לתיירות החוץ. אבל הבעיה המרבזית שלנו

היא בכל זאת הבעיה של תיירות החוץ. ובמסגרת תיירות החוץ. התיירות מארצות הברית

היא הבעיה המרבזית; לא בל כך התיירות מאירופה. שבה חלה ירירה של 2% בלבר.

ר' פרבר;

בתיירות מאירופה חלה ירידה שנעה בין 5% ל-7%.

השאלה היא איך אנחנו מודדים את הירידה. האם במספר המבקרים, או במספר

לילות השהייה בארץ ואולי במונחים של כסף שהתיירים משאירים בארץ. אין ספק

בי בתיירות מארצות הברית היתה ירירה דרסטית. כאשר הערכנו את המצב כקררר

לפני חצי שנה. היו גס הערבות אופטימיות ותקווה שהמצב יילר וישתפר בקרוב.

אבל המצב לא השתפר ובתנועת התיירות מארצות הברית לישראל חלה הרעה מסויימת.

עד מחצית השנה היתה ירידה של 33% בתיירות מארצות הברית. ובסיבום השנתי נמצא

ירידה של 36%.

אינני מומחה בענף המלונאות. אבל לפי דעתי ירידה של 36% בתיירות מארצות

הברית היא מבה שענף המלונאות בישראל לא יכול להתמודד אתה בכלים העומדים סירס

לרשותו. זו ירידה דרסטית מדי. ואני לא מאמין שמותר לנו לבנות היום מדיניות

על סמך הערכות אופטימיות. אף כי כולנו רוצים לקוות שיהיה בקרוב שינוי לטובה

במצב.

מס הנסיעות איננו חוק אינטגרלי במדינת ישראל. הוא איננו חוק עקרוני,

גם לא חוק מהותי ואף לא חוק חברתי. זה חוק שמכה את החלשים ביותר בתברה. זה

חוק שמגביל את אפשרות התנועה של החלשיס ביותר בחברה שלנו. האס החוק הזה מגביל

נסיעתם של פקידי ממשלה? - לא ולא. האס הוא מגביל יציאתס של שרים לחו"ל? ברודאי

שלא. האם הוא מגביל את יציאתם לחו"ל של אותם אנשים הנוסעים על חשבון מס-

הבנסה? גס כן לא. הוא מגביל רק את אלה הנוסעים על חשבון עצמם ושאינם עשירים.

אלא שאמרנו לעצמנו כי מוטב נחוקק חוק כזה של מס נסיעות, שלא היה קייס אצלנו

בל הזמן, באמצעי חירום שהרי המצב הבלבלי שלנו כל כך קשה עד שמותר לגרום

עוול חברתי נוסף ובלבד שנצמצם את מספר היוצאים מישראל לחו"ל. ומי לא יוצא?

לא יוצאים החלשים, או שהם יוצאים הרבה פחות, זו היתה מטרת החוק. ולא יוחד

מזה.

הבה נראה מה קרה עם החוק הזה. כאשר היה פעם מס נסיעות בישראל אף אחד

לא חשב שהמס הזה צריך לחול על תושבי חוץ, אף אחד לא העלה בדעתו שחוק מס הנסיעות

חל על תושבי חוץ. אלא שהפעס החליטו לעשות את החוק הזה כללי יותר, וטוענים שזה

בך מפני שיש בעיה טבנית להפריד בין תושב חוץ ומי שאינו תושב חוץ, ולכן החוק

יחול על בל אזרח ישראלי. והנה הסתבר בי בחו"ל יושבים 400 אלף או 500 אלף

ישראלים. רובס בארצות הברית. אבל הס למעשה לא ישראלים כי הס חדלו להיות

ישראלים לפי בחירתם הם. והס למעשה תושבים זריס בעלי ררכון ישראלי. והנה

היוס אנחנו מונעים מהם לבוא רלבקר בישראל. במקרה הטוב אנחנו מפחיתים בהרבה

את מספר ביקוריהם בארץ. אנחנו פשוט מונעים מהם אח הביקור בישראל. מפני שיש

אצלנו גיבורים גדולים החושבים שצריך להעניש את הישראלים האלה היושבים שם.

ומה עושים אותם ישראלים היושבים בחו"ל? הם מחליטים לנסוע למקסיקו, או לארץ

אחרת. לנו פשוט קשה להבין שאדם היוצא לטיול אינו מוכן לשלם מס נסיעות באשר

הוא יוצא מהארץ אליה נסע לביקור.



יש לנר ציבור של 400 אלף או 500 אלף איש שאנחנד צריכים להירת מעונינים

בכך שיבואו לבקר בישראל. והם לא באים, חלק קטן מהם בלבד בא. אולי 20% ולא

יותר. היו שנים בהן הגיעו בין 80.000 ל-000 100 מהם ארצה, ובך במקום לעודד

ביקורים שלהם בישראל, אנו עושים אח ההיפך מזה,

העליתי הצעת חוק פרסית בענין זה משום שידעתי שהסיוע שהמלונאות תקבל

היום מהאוצר יהיה מצומצם ביותר, אז היו באלה שניפחו את הענין לאידיאולוגיה

של מאבק נגד היורדים הרוצים להעניש את היורדים, והם פיתחו אידיאולוגיה לא

עניינית אידיאולוגיה שאינה שייכת לחוק הקטן והאומלל הזה והפכו את זה למאבק

גדול, וכל זאת משום שאנחנו לא רואים תמיד את הדברים בפרופורציה הנבונה.

אני מציע לוועדת הכלכלה שהצטיינה עד היום בקבלת החלטות ענייניות ונבונות

לעמוד ולא לחשוש לומר לכל חברי הכנסת שמחבלים בהצעת החוק הזאת שיפסיקו

לאבד את יופרו פורציות, אנחנו רוצים להביא את האנשים האלה לביקור בישראל ואין

להעמיד קשיים בפניהם כשהם רוצים לבקר בארץ. מם הנסיעות לא נועד כדי למנוע

מאנשים אלה לבקר בישראל, הוא נועד למנוע מהשכבות החלשות בישראל לצאת ממנה.

בקריאה הראשונה של הצעת החוק שלי התעוררו מומחים לקליטת עליה ונאבקו

נגד חוק שהוא מאד פשוט, אני מציע על כן שכולנו כאן נתגייס כדי להעביר את

החוק הזה במהירות ואני מאמין שזה יביא תועלת רבה למדינת ישראל.

מ' פרוש;

כולנו יודעים שהתיירות לארץ נמצאת בסימן ירידה ונראה לי שאין לתלות

זאת רק בטרור, כי מתי לא היה אצלנו טרור. בצורה כזו או אחרת. והתיירות בכל-

זאת הגיעה ארצה, עכשיו אין היא מגיעה יותר באותם ממדים, ובאיזו מדינה בעולם

אין היום פחד מפני טרור? אלא שאנחנו מנפחים הכל מעבר לפרופורציות המתאימות.

וכך גם בנושא התיירות ולדבר הזה יש השפעה שלילית גם על התיירות,

אני מציע שמשרד התיירות יקים מועצה לנושא התיירות בדי לברר את הסיבות

למצב הנוכחי בתיירות וכדי למצוא את האמצעים שבהם אפשר לאחוז על מנת לקדם

את נושא התיירות, הרושם הוא שמשרד התיירות- עם כל הרצון הטוב והמאמצים

שהשקיע בעידוד התיירות. מנותק כיום מהבנת נקודות החולשה של הענף ואינו מבין

נכון מה הם הדברים החסרים לנו כדי לעודד תיירות, טוב יעשה על כן משרד התיירות

אם יקים צוות שיכלול. מלונאי. סובן מורה דרך ואיש משרד התיירות שישתתף

בקונגרסים המתקיימים בעולם מעין משלחת קבועה לכל הקונגרסים האלה, כדי למצוא

- את הדרך לעודד גם בהם את התודעה של התיירות לישראל,

אין ספק בכך שבולנו מקבלים בברכה את הקידום שחל בהקמת מלונות בארץ

אבל אני סבור שבתחום הזה התקדמנו קצת יותר מדי, אינני יודע מתי נגיע לכך

שכל המלונות שהוקמו יהפכו להיות רנטביליים. יש לי חשש שהפרזנו קצת בהקמת

בתי מלון כארץ, יחד עם זה אני בטוח שאם לא נדאג לכך שהמלונות הקיימים יקבלו

הלוואות למימון שוטף ובתנאים מיוחדים מצבם יילך ויידע, אני מדבר במובן על

הלוואות להון חוזר של בתי המלון. הלוואות בבנקים בתנאים הנוכחיים זה דבר

שבתי המלון אינם יכולים לעמוד בו, המלונות זקוקים להלוואות בתנאים מיוחדים,

אני חושב גם שיש להפסיק לתת תמריצים להקמת מלונות, יחד עם זאת צריך

למצוא דרך לעזור למלונות לבל יפלו. שמא לא נוכל להקימם שוב בעתיד כאשר שוב

יהיה צורך בהם, החזקת המלונות זה דבר הכרוך בהפסד מפני שהדולר אינו ריאלי

יותר ואינו מכסה את ההוצאות, אל לנו לפנות אל האוצר- בבקשה להקצות סבום כסף

גדול בצורה חד פעמית לענף כי קלושים הסיכויים שהבקשה הזאת תיענה, במקום זאת

עלינו לבקש מהאוצר לעזור בהסדר הלוואות בתנאים מיוחדים לענף המלונאות כי

בזה אני רואה סיכוי להצלת המלונות,

אני ררצה רק להזכיר כי ממשלח ארצות הברית הודיעה כמעט בצורה רשמית

שהיא מציעה לאזרחיה שלא לנסוע לבקר באיזור שלנו, הפנייה הזאת עוררה שם הדים

רציניים ביותר בקרב הציבור האמריקני.

במסגרת חוק שירותי התיירות יש לשר התיירות הסמכות להקים ועדות

ציבוריות ומקצועיות, בקשתי לבדוק אם הוקמו ועדות באלה, אני מתכוון לוועדות

שהשר היה צריך להקים לשם פעולת תיאום ובדי, לא ידוע לי שוועדות כאלה הוקמו,

ישנה ועדה,

ישנה ועדה לא לפי חוק זה. אלא לפי חוק פיקוח על שירותים ומצרכים,

היו"ר א שפייזר;

אנחנו מדברים על חוק מיוחד לעידוד התיירות שצריך היה להקיף את הנושא

על כל צדדיו. ולא מצאתי ועדה שהוקמה על פי חוק זה. הדבר הזה אומר דרשני,

א י פפושדו;

אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה ולחבריה על שזמנו את הדיון הזה. כי

לדעתי הוא חשוב מאד גם מהאספקט הכלכלי, שהרי אנו דנים בענף כלכלי ממדרגה

ראשונה עבור מדינת ישראל. הענף הזה תורם למדינת ישראל בסביבות מליארד עד

מליארד ורבע דולר לשנה בערך המוסף שלו. וסוף סוף הצלחנו לשכנע את משרד

האוצר שאכן נעשה לנו עוול מזה שנים רבות, נתנו לנו ערך מוסף של 65% תחילה.

ואחר כך העלו זאת ל-75%. ונאמר לנו שזה יעמוד על 75% עד שיקימו ועדה מקצועית

שתחליט מה מגיע לענף הזה מבחינת הערך המוסף. ומינו לצורך זה את דוד כוכבי,

מדברים פה על הקמת ועדה נוספת. ועוד ועדה מייעצת וכוי. אלהים ישמור

אותנו מפני כל הוועדות הרבות שכבר ישנן. אנחנו רוצים החלטות, ולא ועדות.

כל פעם שאני שומע על הקמת ועדה אני מתהיל לשקשק,

מר דוד כוכבי הגיע למסקנה מקצועית מאד. הוא בחר את הערך המוסף לפי

אמות מידה תעשייתיות והוא המליץ- על 85% בערך. אנחנו מדברים על ערך מוסף

גבוה מאד. אנחנו מדברים על 1.2 מליארד דולר בערך. וחשוב להבין כמה צריך

להשקיע בחזרה כדי להגדיל את המספר או כדי להקטין אותו בי בענין הזה אין

נסים. הכסף לא נכנס אל המדינה בלי עמל שמישהו משקיע בזה.

מדוע אני פונה אל הוועדה הנכבדה הזאת? מפני שמי שמייצא היום במדינה

הוא בחזקת חמור.בבמשך שנים חינכו אותנו במדינה כי החמצן של מדינת ישראל

הם הדולרים המוכנסים למדי נה ושיפור מאזן התשלומימ שלה כדי שאפשר יהיה להגיע

לעצמאות כלכלית. מחודש יולי 1985 המצב הוא כזה שכל אדם שייצא איבד את הערך

שלו ואין בדברי שום פרזה. והמדובר הוא בעסקים גדולים שהקימו אותם בעמל

רב ובחזון ועמלו עליהם הרבה מאד שנים. ומי הקים את העסקים? היזמים. אדם

לוקח בסף מהבנק מקים את המפעל שלו. משלם משכורות לעובדיו מדי חודש משלם

את מסיו בזמן ומפתח את העסק שלו. אז איך אפשר להבין מדיניות שבאה לפגוע

בחמצן של מדינת ישראל? הדבר בולט היום באשר יש עליה של קרוב ל-30% במדד.

פעם היתה בארץ אינפלציה מסחררת. אבל זה התאזן מדי יוס ומאינפלציה

של כמה מאות אחוזים לא הפסדנו כל כך הרבה כסף כמו הכסף אותו אנחנו מפסידים

היום באשר האינפלציה הרבה הרבה יותר קטנה. מי שאומר שמיגרנו את האינפלציה

פשוט לא אומר את האמת.



ררצים לייצב את המשק? בשביל לייצב את המשק יש צורך במנהיגות. לא

אני מקפיא את שער הדולר, אין די בזה אם לא מסוגלים להשתלט

על חבורה קטנה של סוחרי עגבניות ומלפפונים הדורשים סכומים אסטרונומיים עבור

תוצרתם, למלונאים מורים להקפיע מחירים וכך גם לתחבורה. אבל אי אפשר לעשוח

את אוחו הדבר לחבורה קטנה של סוחרי ירקות וכך מוסיפים למדד 0.75%. פשוט לא

יאומן פשוט לא מובן, האם זו כלכלה נכונה? כי מה קורה למשק שלנו עם העליה

הזאת של קרוב לאחוז? כל ההלוואות שלקחו אזרחי המדינה עולים מיד כאשר מחיר

העגבניה עולה. איזו מין כלכלה היא זו? המשכנחא שלי ושלכם ושל כולנו עולה

מיד ובצמוד לעליית מחיר העגבניה. האם אפשר להבין דבר בזה?

ב' שליטא;

כל שיטת המדד מסואבת.

אס מישהו רוצה לקנות בחורף עגבניה שמחירה 10 שקלים הקילו. יבושם לו.

אבל זה לא צריך להשפיע על המדד, וכך אני חוזר למה שאמרתי בתחילת דברי; ,

דרושה מנהיגות, צריך לקום מנהיג שינהיג את המדינה הזאת.

בענף המלונאות בארץ מושקעים הון אדיר ומאמצים כבירים. הענף הזה מעסיק

25 אלף עובדים ומפרנס המון משפחות. והענף הזה הולך ומתמוטט לנגד עינינו ממש.

למצב הכלכלי המשונה הזה יש להוסיף גורם חשוב וכוונתי לטרור. איננו מגזימים

כשאנו אומרים שהטרור גרס לנו נזק עצום. במשך השנה וחצי האחרונים גרם הטרור

נזקים גדולים מאד למדינת ישראל, היו אצלנו ירידות בתיירות אבל המשברים ההם

היד קצרי מועד ואחר בך התאזנו פחות או יותר, הפעם אנו חיים במשבר ממושך.

מי שחושב שבקרוב נתאזן איננו יודע מה הוא מדבר,

כתוצאה מזה שיש לנו עודף עצום של חדרים המחירים יורדים. לפני שנה

בערך הופעתי בפני הוועדה ובאותו דיון התנהל ויכוח גדול על המחירים במלונות.

האשימו אותנו בכך שאנחנו אחראים למיעוט התיירים. ואני אומר שלא מחיר החדרים

בישראל הוא שמונע מהתיירים לבוא לארץ. נמצא כאן אתנו יו"ר ארגון סוכנויות

התיירות הנכנסת, והוא יכול לספר לכם כיצד עומדים אצלו בתור בעלי בתי המלון

השונים בארץ ומוכרים לו חדרים במחיר דמפינג מחירים שאין לחם את ורע בשום

מקים בעולם, האם תאמינו שבמחיר של 17, 18 או 20 דולר הם מובנים למכור חדר

במלון של 4 או 5 כוכבים עם חצי פנסיון? ואינני מדבר על מלון אחד או שניים

בלבד המציעים מחירים כאלה, אלא במספר גדול בהרבה של בתי מלון.

אין לנו בעיה של מחירים, יש לנו בעיה גיאופוליטית. לצערנו אנחנו

נמצאים במזרח התיכון, והמזרח התיכון סוער. כולם יודעים מה קורה בלבנון, וכולם

יודעים מה קורה במלחמת אירן ועירק, גם בגרמניה וגם בבריטניה האשימו את סוריה

שהיא מנהיגת הטרור, וסוריה היא הרי שכנה שלנו. ואם כבר יש תייר הרוצה לנסוע

לישראל, אז אם הוא יהודי דתי הוא נוסע לירושלים וגר במלון של חבר הכנסת פרוש.

אני חוזר ואומר שישנה בהחלט בעיה אמיתית של טרור, המשפיעה על תנועת

התיירות לישראל, ואסור לטאטא אותה אל מתחת לשטיח. אני מציע למשרד התיירות

ולכולנו לבדוק מחדש את כל מבנח התיירות למדינת ישראל, כי ישנה כאן בעיה

רצינית.

התיירות האמריקאית שהגיעה מארצות הברית בשנות ה-50 ה-60 ובמחצית שנות

ה-70 היתה תיירות של יהודים שיש להם בני משפחה בארץ. חלק ניכר מהתיירות משם

היה קשור בביקור קרובים בארץ, לצערי ולצער כולנו הבנים של אותם תיירים. שהם

היום בני 30 או 40. אינם מעונינים לבקר אף אחד במדינת ישראל. אין הם באים

לבקר קרובים בישראל. ואינני מדבר כבר על הדימוי שיש לנו בעיני כל העולם. כאשר

כל כלי התקשורת עסוקים אתנו ולא תמיד בנושאים חיוביים דווקה. כל זה משפיע

על התיירות לישראל.



שומעים בחו"ל על מעשים כמו מעשה הדקירה של ליפשיץ בכניסה לעיר

העתיקה ושומעים על המהומות כין היהורים לערבים וכו' וכו'. כך המצב באן

יש בעיות עם השכנים וזה מפחיד תיירים בעיקר שהדברים האלה תופסים כותרות

נרחבות בעתונות העולם, וכאשר המטוסים עוברים בדיקות חמורות וכן גם הנוסעים

עוברים בדיקות קפדניות בשדות התעופה השונים, אז גם זה דבר שלא בל אחד רוצה

לחוות אותו.

מי שהחליט להקים מלון במדינת ישראל קרוב לוודאי שלקח בחשבון את הסיכון

שבפניך הוא עומד, אבל הוא לא לקח בחשבון את הסיבון שההכנסות שלו ישחקו ב-30% בגלל

מדיניות מחורבנת של הממשלה, האמנם אף אחד במדינת ישראל אינו אחראי כלפי הענף

הזה? מדוע אין משרד התיירות מרים קול זעקה בנושא הזה? במשך שנה אנחנו זועקים

וצועקים והולכים מדכי אל דכי , ואיש לא שומע לנו, אז מה אומרים לנו? אומרים

לנו שאנחנו לא היחידים במצב הזה, ושגם ענף האלקטרוניקה סובל,

היום קראתי בעתון שמפעלי פוספטים בנגב שהוא אחד הבדולים במדינת ישראל,

הפסיד השנה 15 מליון דולר, ואתם יודעים למה זה כך? מפני שהוא מוכר בדולרים,

וההוצאות שלו הן במטבע ישראלי על בל מח שהעגבניה עושה למטבע שלנו,

אנחנו מביאים את הבעיות שלנו לפני שר האוצר ולאחרונה גם לפני ראש-

הממשלה, והם אומרים לנו מלים יפות, אבל אף אחד לא יושב וחושב בצורה קונקרטית

איך אפשר וצריך לסייע לענף הזה, זה ענף של אנשים טובים שהקימו מפעלים טובים.

קידמנו אח המלונאות בצורה מקצועית יוצאת מן הכלל טובה במיוחד כשלקותים בתשבון

את העובדה שהעם הזה אף פעם לא עסק בעבודות של שירות, אין ספק שעשינו בענין זה

צעדים גדולים מאד,

אני מבין שאתה היית רוצה בהעלאת מחיר הדולר לתיירות, אינך מדבר על פיחות

כוללי אבל אתה מציע שהתיירות תקבל סבום גבוה יותר בשביל הדולרים שהיא מכניסה,

אני לא מתבייש לדבר על פיחות בולל, אבל אם לא פיתות בולל, אז לפחות

בשביל התיירות, אנחנו עושים את הביזנס של המדינה אבל אותנו אין שומעים,

שומעים לכלכלנים היושבים למעלה באולימפוס ומשחקים משחקי מחשב, אמרתי פעם

תשמעו פחות את הכלכלנים, באשר שר הבטחון הולך לצבא

האם הוא שומע רק את האפסנאים? הוא שומע גם את מפקדי האוגדות, בי הם עומדים

בחזית של הלחימה, אנחנו עומדים בחזית המבירות וחשוב על בן לשמוע גם אותנו,

ולא חשוב אם מדובר במכירת חדר במלון. או במכירת מוצר אלקטרוני וכו', צריך

לשמוע גם אותנו,

אתד הדברים המפריעים לנו מאד זה חוסר האיזון וחוסר התיאום בין שני

גורמים רציניים מאד להבאת תיירים למדינת ישראל: משרד התתבורה. מצד אתד.

ומשרד התיירות מהצד השני, יש התנגשות איומה בין שני הגורמים האלה, אינני

יודע אם זה נובע מסיבות אישיות או אחרות אבל זו עובדה שאין הידברות רצינית

בין שני הגורמים האלה, 90% של התיירים המגיעים לישראל מגיעים דרך האוויר,

מדיניות התעופה של מדינת ישראל היא חשובה על כן בהבאת תיירים למדינת ישראל,

היהודים היושבים בציון מרבים בנסיעות והם ממלאים את המטוסים, אני

יודע בי בעונות מסויימות ובימים מסויימים קשה לתיירים להשיג מקימות לארץ.

כי אין די מקומות במטוסים התפוסים בישראלים, בקשתי מראש הממשלה שמעון פרס

ולאחר מבן מראש הממשלה יצחק שמיר להקים ועדת שרים לעניני תעופה ותיירות,

ישנה החלטה על כך, ההחלטה קובעת כי שר האוצר ושר הכלכלה אחראים להקמת

ועדה שתהיה מורכבת מגורמי תיירות ותעופה. זו החלטה רשמית,

א' פפושדו ;

אל תסמכו על ועדות, יקימו עור ועדה ועוד ועדה, ושום

דבר לא יקרה, כשאני שומע הכרזה כזו בודעידה של התאחדות בתי המלון אינני

יודע כבר איך תבוא הבעיה הזאת על פתרונה, אין תיאום בין שני המשרדים האלה.

וחברת אל-על פועלת כמעט באופן עצמאי, אולי אתם תוכלו לעשות משהו בענין זה,

מחיר כרטיס הטיסה למדינת ישראל הוא גם היום בין היקרים ביותר ויו"ר

איגוד סוכני הנסיעות יוכל להרחיב על זה את הדיבור, אבל הבעיה היא לא רק

במתיר אלא גם בתפוסה של המטוסים, זו בעיה רצינית שצריך לפתור אותה, לא יתכן

שלא יהיה תיאום בדרג הגבוה ביותר בכל הנוגע לתיירות המורכבת גם מלינה. גם

מסיורים בארץ וכו',

סיוע למלונאות, ביקשנו מהממשלה לסייע לנו, נכון שסייעו לנו במשהו

כאשר פרשנו את החובות שלנו, אשר למלונות שנבנו בשנים האחרונות משרד התיירות

מבקש מהמשקיעים להגיש לו סקר כלכלי על כדאיות המלונאות, מצחיק לראות מה המלונאים

הגיבו על הסקר הזה כמו למשל בענין התפוסה בעתיד וכו', האמת היא שבין הסקר הזה

ובין המציאות אין בכלל כל קשר, מי הם הכוחות המקצועיים שבדקו את הסקרים הכלכליים

האלה שהגישו המלונות ומה ההשוואה בינם ובין המצב הריאלי,

אולי באמת התקדמנו יותר מדי בהקמת כתי מלון, כירושלים מתכוננים לפתוח

בקרוב את מלון היאט עם 500 חדרים, קרוב ל-100 אלף דולר הושקעוו,בכל אתר מ-500

החדרים שבמלון הזה, יהודים טובים ממקסיקו השקיעו את הכספים האלה, ואני חושש מאד

שבקרוב הם ייהפכו להיות אנטישמים, המלון הזה. שהוא מהטובים ביותר במדינה. פותת

את שעריו במחיר של 25 דולר לאדם עם חצי פנסיון, כך יתחיל לפעול היאט-ירושלים."

שנים מהשמות הטובים ביותר בענף המלונאות,

אני רוצה להגיד למנכ"ל משרד התיירות. כי רק בשנה הבאה עומדים להיפתת

בירושלים עוד 1300 חדרים.

פנינו אל הממשלה בבקשה להלוות לנו כסף, איננו רוצים מענקים, ביקשנו

הלוואה בתנאים מיוחדים, במטבע אותה אנחנו מכניסים למדינה, בדולרים. כי אם

מישהו לוקח היום הלוואה צמודה למדד פלוס 10 או 11 אחוזים ריבית, הרי זו ממש

פשיטת רגל עבורו, במיוחד כאשר ההכנסה שלו היא בדולרים. חובו של כל בעל חוב

בישראל גדל היום ב-3%. עם הצמדה לממד העולה כפי שהוא עולה אצלנו ועוד

רבית של 12% רוצים עוד שיבואו משקיעים לארץ?

ביקשנו איפוא מהאוצר להלוות לנו כספים כמו כשוק העולמי, ביקשנו סכום

של 40 - 50 מליון דולר עבור המלונאים לתקופה של 10 שנים, ההשקעה בבתי המלון

בישראל מסתכמת במליארד וחצי דולר בערך, האם לא חבל שהשקעה כה עצומה תרד

לטמיון, אס אין משפצים ושומרים על כל המתקנים, כולל המבנה והחדרים. מתתילה

הידרדרות וגם רמת השירות יורדת ואז אולי גם יחליפו עובדים יהודים בעובדים

ערבים זולים יותר, ואז תהיה הידרדרות רצינית של הענף. הגשנו את הבקשה שלנו

ולא נעננו. אמרו לנו שיבדקו,

היום שמעתי ברדיו כי ממשלת ישראל מתכוננת לעזור למלונאי חיים שיף

בסכום של 20 מליון רולר. האם בגלל זה שהלך והשקיע כספים בעסקים אתרים ולא

הצליח בהם? אנחנו מבקשים הלוואה של 50 מליון דולר בשביל כל הענף. ואילו

למלונאי חיים שיף מתכוננים לתת 20 מליון דולר, לפי איזה קריטריונים מחלקים

הלוואות? האם יש קריטריונים ברורים לפיהם קובעים למי נותנים ולמי אין

נותנים הלוואה? הייתי מבקש שחברי הוועדה יתנו דעתם גם לענין זה. אני מבקש

לקבל תשובה לשאלה הזאת, כי בזמן האחרון אני מדבר ומדבר והכל רטוריקה.



לא יתכן שחיים שיף יברא ויספר לחברי הכנסת שהוא מעסיק 2000 עובדים, מה

הסיפורים האלה? הוא מעסיק 2000 עובדים? אנחנו מעסיקים 2000 עובדים.

אנחנו בעד זה שיתנו הלוואות על פי קריטריונים ברורים ואנשי מקצוע

יישבו ויבחנו כל מקרה לגופו ויחליטו למי צריך לעזור, לפני שנותנים למישהו

עזרה צריך לבדוק אם העזרה הזאת אכן תעזור לו לצאת מהסבך- אי שמא גם זה כבר

לא יכול לעזור לו. אם זה לא יכול לעזור לו, אין טעם לחת לו את ההלרראה הזאת,

מדברים על משקיעים. מדברים על תוספת חדרים. אני אומר שצריך להפסיק

לבנות חדרי מלון נוספים במדינת ישראל, צריך להפסיק עם זה לחלוטין, אימרים

שאילת היום היא הייבום" של מדינת ישראל, נכון שהיא מצליחה יותר מערים אחרות

בכל הנוגע לתיירות, אבל אני רוצה למסור לכם מספרים הקשורים בזה,

ב' שליטא;

ראש העיר באילת מסר כי תפוסת בתי המלון באילת מגיעה ל-90%.

א' פפושדו ;

ראש העיר אילת הודה באזני שאינו מבין בזה,

60% מהמבקרים היום באילת הם ישראלים, 60%מהלינות באילת הן לינות של

ישראלים, אנחנו לא משלמים את ההוצאות שלנו בהתאם למבקר. אלא בשקלים או

בדולרים, ההכנסה מהישראלים גבוה יותר מזו של התייר, 75% מהפדיון באים

מישראלים, ו-25% מהפדיון מתיירים, החודש הזה היה חודש קריטי, 4 בתי מלון של

4 בוכבים באילת סיימו בתפוסה של 80% והתאזנו תפעולית. כי הם מכרו את המוצר

שלהם לפני שנה וחצי ב-23 דולר. וזה הסכום אותו הם מקבלים היום כאשר מערכת

ההוצאות היא כפי שהינה היום וכך כולנו בקריזה,

לפני חודש הוזמנתי לכנס שארגן משרד התיירות, אל הכנס הזה הוזמנו בם

אישים חשובים במדינה, כמו האחראי על הכנסות המדינה ראש המינהל. אנשי מס-

הכנסה ועוד, חשבתי שזה כנס חשוב ביותר, סיפרו לי שזה כנס של משקיעים מגרמניה,

את הכנס הזה ארגן נציג משרד התיירות בגרמניה, ואני נשארתי משתומם ולא מכין,

אני רוצה ומצפה שיזמינו אותי לכנס של סוכני נסיעות המביאים ארצה תיירים,

אבל כנס משקיעים, היום כאשר מחצית בתי המלון בארץ ריקים? כשראו שאני נדהם

צריכים להראות תנופה, צריכים להראות שאנחנו מתפתחים, להראות למי?

שעה שהשקעות ענק עומדות ללא עבודה וכאשר אמצעי עבודה עצומים עומדים ללא

ניצול וכאשר 50% ממספר המיטות בבתי המלון במדינה עומדות ריקות רבמלון

שלום היו השבוע 4 אורחים בלבד ובמלון הילטון היו 40 אורחים ולא יותר. וברמדה

רנסס היו 60 אורחים בלבד בזמן הזה אני מוזמן להשתתף בכנס משקיעים? ומביאים

משקיעים מגרמניה? האם זה הזמן המתאים להביא אותם ארצה ולכנס את כולנו?

יש להפסיק להשקיע כספים בבתי מלון חדשים או בהרחבת הקיימים, צריך

להתרכז בהבאת תיירים ארצה, יש לעשות כל מה שאפשר בכיוון הזה, צריך ללכת

לכל כינוס בעולם להוציא כספים על פרסום שיעזור להביא תיירים ארצה למרות

המצב,

הנושא הזה הוא באמת נושא גדול ורחב. ואנחנו זקוקים ומבקשים את

התמיכה שלכם, זה ענף מפואר מאד שיש לו עתיד גדול, עיזרו לנו לשכנע את

השלטונות לעזור לנו לעבור את המשבר הנוכחי, ואני מאמין שיום אהד המאמצים

האלה עו ד ישאו פרי והבעיה תחלוף ותעבור, אני מאמין שעד שנוכל לאכלם את כל

ההדרים שהוקמו יעברו כמה שנים, נכון שמדברים אצלנו על שני מליון תיירים,

אבל לצערי ולצער כולנו אנחנו דורכים כל השנים על מליון ומאה אלף תיירים

או לכל היותר מליון ו-200 אלף תיירים, יתכן וישנם שווקים שער הירם לא

הגענו אליהם ולא תקפנו אותם, אומרים שהשוק האירופי אינו נותן תמורה מספיקה.

התיירים האירופים אינם משאירים בארץ הרבה כסף בעוד שעלויות התפערל אצלנו

הן גבוהות.



אנחנו תומכים בהצעת החוק של הבר הכנסת לין בענין הישראלים היושבים

כחו"ל והבאים לבקר בארץ. המדובר בפוטנציאל גדול, לדעתי אסור לרגוז עליהם

ולרצוח להעניש אותם כביכול, כי אני טוען שאנהנו עזרנו להם לרדת מפה, אנחנו

עזרנו להרבה יהודים לעזוב את הארץ. כי אני לא מאמין שהרבה מהנדסים מוכשרים

והרבה טכנאים מוכשרים וכן נוער מצויין ומוכשר היו מוכנים לעזוב ולהיות בחו"ל

אלמלא יצרנו או לא יצרנו עבורם תנאים מסויימים בארץ,

היו"ר אי שפייזר;

ההוק חל על כל מי שיש לו דרכון ישראלי, יש השואלים מדוע צריך להעניש

רק את הישראלים הגרים בארץ ולחייב רק אותם לשלם מס נסיעה שעה שישראלי הגר

בחו"ל יהנה מתנאים טובים יותר? האם אתה באמת סבור שכתוצאה מאי הטלת החובה

לשלם מס נסיעות על אזרחים ישראלים הגרים בחו"ל, קרי; יורדים הם ירבו לבוא

לבקר בישראל? אילו אמרת שאתה מאמין שאלמלא היו צריכים הישראלים הגרים בהו"ל

לשלם את מס הנסיעות היו נוספים 50 אלף תיירים בשנה לישראל כי אז אפשר היה

להבין את הארגומנט שלך, אך האם זה מה שאתה אומר?

א' פפושדו;

התיירות לישראל תורמת לא רק במובן הכלכלי, יש לה תרומות נוספות אף

הן חשובות ביותר, כמו הסברה שמקבלים התיירים באמצעות סוכני הנסיעות ומורי-

הדרך הוההתרשמות שהם מתרשמים מהדברים שהם רואים, כמו כן זה מחזק את הקשר

שלהם עם הארץ רעם תושביה, הדברים אמורים גם לגבי הישראלים הגרים בחו"ל

ובאים לבקר בארץ מחדשים ומחזקים את הקשרים שלהם עמה ועם אנשיה, יתכן מאד

שעל ידי זה שיבואו לבקר כארץ אחת לשנה הם יתחילו גם לחשוב על הזרה לישראל;

חזרה הביתה,

אני משוכנע שביטול ההובה על כל ישראלי, גם זה היושב בהו"ל; לשלם מ0

נסיעות תגדיל את מספר התיירים שיבואו אלינו, אבל אינני יכול לנקוב במספר.

אני מכיר ישראלים שגרים בחו"ל 4 או 5 שנים, ולהם מספר ילדים, ראם הם צריכים

להשאיר בארז לפני עוזבם אותה שוב 800 דולר או אפילו 1000 דולר, הם יחליטו

שהם לא נוסעים ארצה, אלא יסעד לטייל במקום אחר, כי עצם החובה שמטילים עליהם

לשלם אה המס הזה מרגיזה אותם, שלא לדבר על זה שמדובר בכל זאת בסכום די נכבד,

אנחנו מבקשים לשמוע דברים על ריורחיות בתי המלון בארץ בפעם הקודמת

דיברנר על הנרשא הזה, ואמרנו שצריך לבחון אותו, סיכמנו שהנושא יבדק ברוח

טובה ביניכם ובין משרד התיירות, אתמול קראנו בעתון כאילו הסקר בענין זה

התמהמה, התעורר הרושם כאילו אין שיתוף פעולה מלא מצד בעלי בתי המלון,

ר' פרבר;

יש לנו בעיה, העם היהודי הוא עם אינדיבידואליסטי מאד, הוא שומר על

המספרים שלו, אני אומר למלונאים שאל להם לחשוש למסור מספרים- אבל זה לא

תמיד מועיל, אני מכיר מלונאי שבמשך שנה וחצי משך ומשך, מצבו קשה מאד והוא

מתבייש להודות בזה, הוא חושש שאם יראו שהוא עומד על סף פשיטת רגל לא יתנו

לו הלוואה ולוי, אבל לא תמיד צריך לראות את המספרים כדי לדעת את האמת. אם

בעלי בתי המלון מוכנים לתת לסוכני הנסיעות חדרים במחירים שעליהם שמעתם כאן.

הרי זה מסביר את המצב בו נתינים בתי המלון,

ישנם היום שני סקרים. האחד הרא של משרד התיירות. ההתאחדות עורכת

סקר של סטטיסטיקאי מדופלם על מדגם של 50 מלונות. הוכן שאלון והמלונאים

ימלאו אותו. אני מעריך שתוך חודש הסקר יהיה מוכן.

ב' שליטא;

מה היא התפוסה המינימלית הדרושה למלון על מנת שיהיה ריווחי?

אי פפושדו;

זה תלוי במחירים. אני יכול להגיע בקלות לתפוסה מלאה של המלון אם

המחירים שלי יהיו נמוכים מספיק. כלכלה של מלון בנויה על תפוסה במחיר מהאיים,

תפוסה ללא מחיר מתאים, או במחיר נמוך מדי לא תביא דבר. לכן המחיר הוא מרכיב

חשוב ב י ותר .

י' יוציס !

בשנים האחרונות נעשו כמה עסקאות בנושא בתי המלון. כולנו מכירים את

מלון פנורמה, שהינו מהחדשים ביותר בתל אביב, והוא מלון של 5 כוכבים. עלות י

בנייתו היתה בין 80 אלף דולר ל-100 אלף דולר לחדר. המלון נמכר בפחות מ-20

אלף דולר לחדר. אחרי הנתונים האלה אינני צריך להרבות במלים. נעשו עסקארת

בבתי מלון בארץ על בסיס דומה. ואין בזה כל הגיון כלכלי. פשוט אין הגיון

כלכלי להמשיך להשקיע במלונות.

כשאני מסתכל בעיניהם של משקיעים ממשיים או משקיעים פוטנציאליים פשוט

אין לי האומץ להגיד להם להשקיע בענף הזה. אני פוחד שמא אצליח לשכנע אותם

להשקיע, אני יכול להגיד לכם שזו ממש התאבדות להשקיע סכומים כאלה במלונות,

דובר כאן על טרור, על השפעתו על התיירות. על התפוסה בבתי המלון,

ושאלו אם זה מצב חולף. אתם יודעים שלפני הטרור, לפני שנה וחצי ואף שנתיים,

התפוסה השנתית בבחי המלון היתה בסביבות 50% על פי נתונים של השנתון הסטטיסטי,

כך היה המצב עוד לפני המשבר. זה היה המצב לפני התוספות במלונות, התפוסה

השנתית היתה של 50% כאשר המרכיב הישראלי היווה 30%. התפוסה הממוצעת של

התיירים לא עברה אף פעם את ה-35%. אז איך אפשר בכלל לדבר על משבר חולף?

א' רייס;

רציתי להעיר נקודה אחת הנוגעת לשיווק, כי אני מדבר בשם המשווקים

חבילות הכוללות מלונות. המלונות מהווים למעשה 50% מהחבילה, המשבר בתיירות

האמריקנית הוא עמוק מאד. הוא נובע מאסקלציה של ארועים של טרור. ובמיוחד

בפיגועים שהיו בשני שדות התעופה ברומא ואחרי כן בווינה שבעקבותיהם קמו

שני אישים באומה האמריקנית ואמרו לאזרחים האמריקנים לא לנסוע אל מחוץ

לגבולות המדינה. כי הם משמשים מטרה מהלכת.

האומה האמריקנית היא אומה ממושמעת במובן הטוב של המלה. וכך אנו

רואים שהם באמת לא נוסעים. האמריקנים נוסעים עכשיו בתוך גבולות ארצות-

הברית ונוסעים גם ליעדים כמו אוסטרליה. לפני אסון צ'רנוביל עלתה התיירות

מארצות הברית לרוסיה. אחרי אסון צ'רנוביל נפסקה כליל. ככל שאתה מדרים

ומגיע לדרום איטליה וצרפת. טורקיה. ישראל ומצרים. אתה רואה שהתיירות

האמריקנית נעלמה כמעט כליל מהמקומות האלה.

דובר על יקור החבילה. חלקנו בחבילה: על פי נתונים של ועדה ממלכתית

שמונתה לענין זה. מגיע ל-7% בסך הכל. חלקו של המשווק בחו"ל מוסיף על מחיר

כל חבילה שנמכרת מכל יעד שהוא.



אחרון אחרון חביה הם סוכני התיירות. אלה המשווקים את עיקר התיירות

למדינת ישראל את התיירות המאורגנת, את החבילות, אחת הבעיות העיקריות הוא

חוסר יחס של המגזר הזה של סוכני תיירות נכנסת ליצואנים לכל דבר הגורמים

ליקור החבילה בשלב היצור, עוד לא ראיתי מוצר יצוא ישראלי שיש עליו מס ערך

מוסף, על התיירות יש מס כזה, לא ראיתי אצלנו חכרה מייצאת המשלמת מס מעסיקים.

סוכנו הנסיעות משלמים, מובן שלעובדה הזאת יש השלכה על המוצר הסופי, אס רוצים

לעודד שיווק ולעודד תפוסה של בתי מלון על ידי תיירים צריך לפעול בהתאם.

ובוודאי שאין להשיג זאת על ידי יקור כמיסוי על חבילת התיור,

הבעיה שלי היא בכל שבכל פעם שאני הולך לדון בבעירת האלה הן מצטמצמות

לשלב הפיסקלי. ואינני מצליח להעלות את הנושא לשלב בו יסתכלו עליו גם מהאספקט

הכולל של שיווק התיירות כשיווק של כל מוצר יצוא אחר, אני חושב שמהוועדה הזאת

צריכה לצאת פנייה אל הרשות המוסמכת להתייחס אל שיווק התיירות באמצעות סוכני

התיירות כאל מוצר יצוא. ורק אז עשיני משהו למען שיווק התיירות ולמען תפוסה

גבוהה יותר של המלונות בארץ,

אני רואה בעיה רצינית בתיירות הצליינית ההולכת וגדלה כאשר לא מורה

דרך מוסמך מלווה אותה. אנו עדים לגל גואה של תיירים הבאים בקבוצות תמורת

תת-מחיר. 200 קבוצות כאלה הגיעו בחודש אוקטובר. ועוד 200 קבוצות הגיעו

בחודש נובמבר, הם לא לנו בבתי מלון בישראל אלא בבתי הארחה קתולייס. באכסניות

ומקדמות דומים, הם תיירו בארץ באמצעות אוטובוסים של מזרח ירושלים. עם מור י-

דרר שאף הס באו ממזרח ירושלים, אלה תיירים הבאים תחת כיסוי של צליינים,

זו ממש מהפכה בתנועת התיירות ארצה, אנחנו מקבלים שם של מדינת צליינות

רזה מבריח סוג אחר של תיירים מלבוא לארץ ועל כל פנים בוודאי לא מעודד תיירות

אחרת להגיע לישראל, האוסטרים למשל אינם רוצים לבוא לארץ קטנה כמו ישראל

כי הם לא רוצים לראות שם את הכומר שלהם מסתובב במקומות בהם הם מבקרים.

זה גם פוגע במידת האמינות של הארץ,

בשבוע האחרון של קריסטמס 70% של הקבוצות שיסתובבו בארץ יעשו כן ללא

מורה דרך ישראלי. על כל הכרוך בזה,

מ' פלד ;

אני מניח שאתה לא מציע שישראל תפסיד את תיירות הצליינים, אני מבין

שהבעיה העיקרית היא של מורי הדרך,

היו"ר אי שפייזר;

אני רוצה להפנות תשומת לב חברי הוועדה לתזכיר כענין זה שהוגש לעיון

חברי הוועדה,

היוס רוכ התיירות מאירופה היא לא של יהודים. על כל המשמעויות שיש

לזה, אס מדברים על תיירות כענף כלכלי פירושו של דבר שאנחנו הולכים יותר

ויותר למצב בו הקליינטורה שלנו היא עממית יותר המשלמת פחות כסף ומוציאה

בארץ פחות כסף, התיירים המגיעים אלינו כיום אינם אותם תיירים אמריקנים עשירים

שהגיעו ארצה בשנים הקודמות והשאירו כאן כסף רב, כל הסטרוקטורה של ענף התיירות

במדינת ישראל נכניתה לפי הנתינים של השנים הקודמות, כאמור. התיירות המגיעה

אלינו היום שינה. וכך גם התיירות בעולם כולו היא היום עממית יותר,



הבעיה שהזכרתי זה עתה היא בעיה מבנית ובסיסית של התיירות במדינת-

ישראל רמזה גם אפקיר להבין מדוע יש למלונות כארץ צרות באלה ומדוע הריווחיות

שלהס ירדה, אחת התרופות למצב הנובהי היא להתאים את המבנה לקליינטורה החדשה,

עד כמה שהדבר בכלל אפשרי. זו בעצם הגישה השיווקית הנכונה כי אי אפשר להתאים

את הקליינטורה למבנה הקיים.

מלון של 5 כוכבים המקבל 20 דולר עברר אורח בחדר מתאים את המחיר לסוג

הקליינטורה אבל השירות הניתן במלון הזה הוא שירות של 80 דולר ליום. וכאן

שורש הבעיה. אחד הפתרונות שאני חושש ונזהר מלהזכיר הוא ענין התאמת השירותים

והכוכבים לרמה של הקליינטורה.

היו"ר א' שפייזר;

1

העובדה שעבוד 20 דולר אפשר להתגורר במלון של 5 כוכבים ולקבל שירות

של 5 כוכבים צריכה למעשה לעודד את התיירות לישראל.

ר' פרבר;

התייר איננו יודע כמה הוא שילם למעשה עבור שהותו במלון. הוא יודע במה

הוא שילם עבור כל החבילה. אבל אינו יודע מה חלקו של המלון בתוך החבילה הזאת,

ומאחר.והרא נמצא כמלון של 5 כוכבים הוא גם דורש שירות של 5 כוכבים. הוא אינו

יודע שסוכן הנסיעות שילם רק 20 דולר ליום תמורת שהותו במלון. ואם המלון של

5 כוכבים אינו יכול לתת את השירות של 5 כוכבים תמורת 20 דולר בלבד שהוא

מקבל. התייר רואה עצמו נפגע. כי במלון של 5 כוכבים מותר לו לצפות לשירות בהתאם.

היו"ר א' שפיי זר ;

האם יש חוליות ביניים המרוויחים כתוצאה מזה שבסופו של דבר התייר מקבל

תמורת 20 דולר חדר במלון של 5 כוכבים?

הצבעתי על הנקודה הזאת כדי להפנות תשומת לבכם לכך שיש פה בעיה מאד

קשה בעיה של מבנה. בענף התיירות קשה להסתכל על תקופות קצרות. עוברה היא

שבארץ נבנו מלונות מאד מפוארים בהשקעות מאד גדולות ובעיית ההתאמה איננה

פשוטה. התייעצויות תכופות וקבועות מתקיימות בין המשרד ובין נציגי הענף,

לא יהיה זה מדוייק לומר שידינו איננה נמצאת על הדופק. אבל הדבד לא חייב

להעשות במסגרת של מועצת תיירות. היתה כבר מועצת תיירות והיא לא תיפקדה היטב,

זה היה גוף שכל הזמן בא אל הממשלה ותבע: תני לי.

יש לנו צוות העובד על תכנית אב לתיירות. בעוד חצי שנה אני מאמין שנוכל

להמציא לכם את העבודה הזאת. גם בצוות הזה יש נציגים של כל העוסקים בענף,

מדוע נבנו בעבר כל כך הרבה בתי מלון של 5 כוכבים?

באותם ימים לא הייתי עדיין בר-דעת. אבל שמעתי מחכמי הדור של אותה

תקופה שמחיר הקרקע במדינת ישראל הוא מאד מאד גבוה כך שמבחינה כלכלית היה

כדאי לבנות עליו מבנה יקר שיקלוט את התיירות היקרה, חוץ מזה אל לנו לשכוח

שסוג הקליינטורה באותם זמנים היה כזה שדרש מלונות מפוארים רווקה, אני מעריך

כי ברגע שהממשלה נתנה את בתי המלון כמתנות או כמתנות חלקיות. עם הלוואות

לא צמודות וכוי זה רק טבעי שהיזם החכם בנה מלון של 5 כוכבים.



י' נאמן;

דבר דרמה קרה באוניברסיטאות. אפשר היה בהחלט להסתפק שס במבנים יותר

צנועים- אלא שהיי תרומות. היה כסף והיו חלומות,

ר' פרבר!

אני רוצה להבהיר כמה דברים בענין מלונות חדשים. מאז שאני מנכ"ל במשרד

התיירות ומר שריר הוא שר התיירות אינני זוכר שהוקם אפילו מלון חדש אחד. כל

החדרים החדשים בירושלים הם פרי יוזמה מסוף שנות ה-70 והיום הם נפתחים. עליכם

להבין שבניית בתי מלון זה רבר הכרוך בשנים רבות.

אני רוצה לומר עוד שאין להתרשם מגודל המשבר העובר על ענף התילרות,

אף שהוא באמת משבר גדול ועמוק מאד, שצריך להקפיא הכל לתמיד. יש להעריך שהמשבר

בכל זאת יחלוף והתיירות לארץ תתחדש ותגדל. אם מדברים היום על מלון חדש. הרי

הוא יפתח לא לפני עבור 5 שנים" ומדיבורים בלבד על בניית מלון עדיין הוא לא

מוקם. אם נכריז בפני יזמים פוטנציאלים או אנשים המתעניינים בענף הזה שיש

אצלנו הקפאה מוחלטת של ענף המלונאות, איזו תועלת זה יביא לנו? לשם מה אנתנו

צריכים לצאת עם הצהרות כאלה? האם זה יעשה לנו טוב? ממילא אין משקיעים העומדים

לפיתחנו בענין זה. ואם יש מספר גרמנים המתעניינים בנושא. צריך איך שהוא להתייחם

אל הנושא. ולא להכריז שהכל מוקפא ושאין על מה לדבר. ממילא שום דבר לא ייצא

מזה ובוודאי לא בעתיד הקרוב.

הזמנתי את מר פפושדו להמון פגישות עם סוכני נסיעות וכו', וגם לפגישה

אחת עם משקיעים פוטנציאלים מגרמניה. הנה היום באים אלינו יהודים ואומרים

שהם רוצים לבנות מלון קטן באשקלון. מה אני צריך לומר להם? האמינו לי שאלה

יהודים פקחים והם יבדקו את המלונות ואת מצב המלונאות במדינה לפני שהם יחליטו

משהו סופי בענין זה. גם לא קל לקנות היום מלון במזומן.

א' פפושדו ;

המשקיעים הולכים לחפש הטבות. הם לא מחפשים ביזנס, אלא מחפשים את

ההטבות. וכאשר אומרים להם שהם יקבלו מענק. הם רצים. אז אני מבקש שלא תמכרו

להם את ה"לוקשים" האלה. המענק הוא של 24% בסך הכל, והוא נשחק עד כדי מחציתו.

אלא שלא אומרים להם שהוא נשחק לכדי חצי.

נושא התעופה הוא מהנושאים הקריטיים לפיתוח התיירות למדינת ישראל. זו

איננה בעיה של קונפליקט בין התיירות לתחבורה. הענין הוא בזה שמשרד התחבורה

רואה את הדבר החשוב ביותר בשמירה על האינטרסים של אל-על, ואילו משרד התיירות,

על פי תפקידיו, רואה את המטרה הסופית בפיתוח תיירות למדינת ישראל, כי זה

חשוב למדינת ישראל. גם חכרת אל-על חשובה למדינת ישראל אבל אנחנו רואים בה

מכשיר ובמשרד התחבורה רואים בה מטרה. ומי אם לא פורום של נבחרי העם צריך

לקבוע את סדר העדיפויות בנושא הזה ולהגיע למסקנות.

השוק סגור. קיימים הסכמים בין חברת אל-על לחברות תעופה זרות המגבילות

מכסות. מגבילות שכירת מטוסים. המגבילות סוגי תיירות המגבילות צ'רטרים.

לחברות התעופה הסדירות הקיימות בעולם יש הרבה יותר זכויות תעופה לטוס לכאן

ולהביא תיירים.

אוריאל לין;

אם שינוי המדיניות בנושא התעופה יכול לפתור את בעיית התיירות ובעיית.

המלונות בארץ. הרי זה לא רק ענין מרכזי אלא גם ניהולי.

זו בעיה של מדיניות. אני מציע שהוועדה תקיים דיון נפרד בנושא חשוב זה.



ר' שמואלי ;

עיבדה היא שבעל-על אין היום מקומות לנוסעים, הנוסעים לא רוצים לטוס

אלא בחברת אל-על. וזאת מטעמים של בטיחות.

אנחנר נדרשנו לענין והגענו למסקנה שמבלי שנשמע גם את שר התחבורה וגם

את שר התיירות לא נוכל לקבל תמונה נכונה ולצאת מהענין, אנו יודעים שהממשלה

לא הצליחה להתגבר על הנושא הזה,

ר' פרבר;

אפשר לדון בדברים האלה גם בצורה נפרדת, לדעתי יש מקום שהוועדה תזמין

לישיבה שלה מומחה תעופה מהעולם ונציגי הברית תעופה שיגידי שהם מוכנים להשקיע

מליוני דולרים בעידוד התיירות לישראל והם לא עושים זאת מפני שאין להם זכויות,

אני סביר שיש התקדמות ניכרת בהכרת משרד האוצר את ענף התיירות בישראל.

אבל יש עדיין אפליה בענין הערך המוסף, ישנה עבשיו ועדה משותפת עם האוצר ועם

ד"ר מנדלבאום המנסה לסגור את הענין, אני מקווה שגם בתכנית הכלכלית החדשה של

הממשלה יהיה משהו בכיוון של השוואה בין ענף התיירות לענפי יצוא אחרים,

בענף התיירות יש משבר אבל בל נשכח ששנת 1985 היתה שנה לא רעה לגמרי

לתיירות, למעשה היתה זו השנה הסיבה ביותר בענף ההתיירות, אינני צופים ששנת

1987 תהא חזרה על שנת 1985 אבל יש בכל זאת לראות את הדברים בפרספקטיבה,

בעולם מקובל שכאשר יש משבר בענף המלונאות אין משאירים את בתי המלון פתוחים

12 חודשים בשנה ושום אסון לא קורה לבתי המלון האלה, כך נוהגים גם בספר.

גם שם סוגרים בתי מלון בחודשים שלא בעונה. אינני מציע לעשות את אותו הדבר גם

אצלנו אבל אני מציע שנתחיל להשיב במישגים חדשים. אפשר לראות במקומות שונים

בעולם מלונות שהיו במקורם מלונות של 5 כוכבים שהפכו למשך שנתיים להיות מלונות

של 4 כוכבים והאמינו לי שזה לא הזיק להם.

א' פפושדו;

ומה יעשו הפקחים שלך. מר פרבר?

ר' פרבר;

אני מתכוון לכך שהגיע הזמן לחשוב על הדברים במושגים חדשים ולחשוב על

צעדים שניתן לעשותם ושראוי לעשותם,

היו"ר א' שפייזר;

בעוד שבועיים או שלושה נחזור לדון על חלק מהנושאים. אולי נזמין לישיבה

שלנו חלק מגורמי התעופה כדי לשמוע תגובתם על דברים שונים ששמענו, אני

מידה לכולכם ונועל בזה את הישיבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 16.15)