הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 130

מישיבת ועדת הכלכלה

סיום רביעי. א' בכסלו, התשמ"ז - 3 בדצמבר. 1986 . בשעה 09.30

חברי הוועדה; היו"ר א' שפייזר

מי פרוש

מוזמנים; ז' גלמור - ממונה על ההגבלים העסקיים

ט' שפניץ - משרד המשפטים

א' זיסבלט - משרד המשפטים

וי לוטסהויז- משרד המשפסים

ע' פרי - יועץ משפטי. משרד התעשיה

מי מזרחי - משרד המסחר והתעשיה

י' אריאב - משרד האוצר

ר' אברמסון - משרד האוצר

יועץ כלכלי ומזכיר הוועדה; ד'- לב

ש' צהר

סדר היום; חוק ההגבלים העיסקיים (המשך דיון)



חוק ההגבלים העסקיים. התשמ"ד-1983

היו"ר א' שפייזר;

בקר טוב אני מתכבד לפתוח אח הישיבה ראני מקדם בברכה את בל הנוכחים,

בישיבה הקודמת בה דנו בחוק הזה הגענו עד סעיף 3 . אמרנו כי היינו רוצים לשוחח

בהזדמנות נאותה עם אנשי החקלאות ועם אנשי התחבורה בענין זה, התעורר אצלנו

סימן שאלה בבעיה מסויימת אם כדאי להעניק אוטומטית פטור גם למועצות היצור

של הגידולים השונים או לא, אנחנו יודעים ששר החקלאות עושה עכשיו רפורמה

בתחום המועצות האלה, נציגי התחבורה הימית והאווירית הופיעו בוועדה בתחילת

הדיונים ומסרו לנו אח נימוקיהם, אנחנו עוד נשמע את נציגי התחבורה בענין פטור

אוטומטי,

את הפרק על המיזוגים סיימנו ונותרו בו שני סעיפים פתוחים. שביקשנו

לחזור אליהם מאוחר יותר, האחד הוא הסעיף המדבר על הסכום המינימלי. ובו יש

למעלה מ-50% או למעלה מ-100 מליון שקל,

ד גלמור ;

גיבשנו את הענין והגענו ל-3 מליון ש"ח במקום 100 מליון שקל ישנים

שהיו קודם לכן,

אנחנו רושמים זאת לפנינו,

הנושא השני שנשאר פתוח הוא ענין מינוי הוועדה, היה לנו ספק אם לקבוע

קטיגוריות בענין זה. או לא, 5 אנשים ממנה השר מבין עובדי המדינה. ו-5 אנשים

נוספים אינם עובדי מדינה. ועוד יושב-ראש וסגן יושב-ראש. אני מתכונן להציע

שכשם שהממונה מתמנה על ידי הממשלה גם הוועדה תתמנה על ידי הממשלה על-פי המלצת

השר. ואז אנחנו יכולים להיות בטוחים שיהיה בוועדה איזון כלשהו, דבר דומה עשינו

גם בחוק הטלוויזיה בכבלים, אנחנו רוצים שיהיה כאן איזון מסויים. יצוק של

אינטרסים שונים. ללא גוון אחד בלבד,

ע' פרי;

אנחנו מבקשים שבוועדה המייעצת יהיו חברים שהם מומחים בתחום הזה,

היו"ר א' שפייזר;

אני מניח שבין השיקולים של השר בעת בחירת האנשים המתאימים הוא יקח

בחשבון גם את מידת המומחיות של המועמדים השונים וידאג לכך שיהיו ביניהם

כלכלנים ואנשי מקצוע אחרים,

ע' פרי;

אנחנו מציעים לקבוע בחוק שתוקם ועדה מייעצת שחבריה הם בעלי ידע

ומומחיות בבלבלה. כי הבעיות הן כלכליות בעיקר,

היו"ר א' שפייזר;

אני מציע שסעיף 24 (א) יהיה מנוסח כך שיהיה ברור שהוועדה המייעצת

תיבחר על ידי הממשלה. לפי המלצת השר. רשיהיר בה בעלי ידע רמומחירת בכלכלה,

הוחלט - לאשר סעיף 24(א) בררת הדברים הנ"ל,



סימן ב'; איסור הסדר כובל

סעיף 4 - איסור הסדר כובל

הוחלט - לאשר סעיף 4

סעיף 5 - קביעת קו פעולה בידי איגוד עסקי

היו"ר א' שפייזר;

אם מנהלי הבנקים ישבו והחליטו על קו פעולה מסויים. במו למשל ששער הדולר

יהיה אחיד. או שיהיה בזה ובזה, הרי זה הסדר בובל אפילו אם לא אמרו זאת.

הוחלט - לאשר סעיף 5

סעיף 6 - התאמת פעולה להסדר כובל

הוחלט -לאשר סעיף 6

רישוס הסדר בובל ואישורו

סעיף 7 (א) (ב) - בקשה לאישור הסדר כובל

הוחלט - לאשר סעיף 7(א)(ב)

סעיף 8 (א)(ב) - שמיעת הממונה והתנגדויות

ע' פרי;

אחרי המלים "מהסדר בובל" בסעיף (ב) אנחנו מבקשים להוסיף את המלים

"איגוד עסקי", בכל מקום בו מופיע ארגון צרבנים אנחנו מבקשים להוסיף גם איגוד עסקי.

הוחלט - לאשר סעיף 8. בתוספת המלים "איגוד עסקי" בסעיף(ב) כנ"ל,

סעיף 9 - החלטת בית הדין.

הוחלט - לאשר סעיף 9.

סעיף 10 (1)(2)(3)(4)(5)(6)(7) - שיקולים לטובת הציבור

היו"ר א' שפייזר;

ביוון שנאמר באן בי בית הדין ישקול. בין השאר. את תרומת ההסדר וכו'.

אפשר להבין מזה שיבולים להיות גם סעיפים נוספים,

עי פרי!

נבון מאד. הרשימה פתוחה,

היו"ר א' שפייזר;

אני רוצה שיהיה ברור שהמלים "בין השאר" פותחים את הדלת. לא מגבילים

את רשימת הסעיפים, אני רוצה שיהיה ברור שאם יש נימוק שאינו מצויין כאן אפשר

יהיה בבל זאת להעלות אותו,

זה אמנם בך, אלא שבאשר יש רשימה מפורטת וארובה צריך לדבר על מוג

ענינים ואי אפשר לבוא עם משהו שלגמרי אינו קשור בענין,

אני מבקש לדעת אם מבחינה משפטית זה מגביל בעתיד טענה של אדם אם אינה

מופיעה ברשימה הזאת. האם יוכלי לטעון אז כי היא איננה מן הענין?

בהחלט לא, אבל בדרך בלל השיקולים הרלבנטיים הם השיקולים המופיעים פה,

ז' גלמור;

הרשימה היונית בדי שיהיה איזה שהוא בסים. אבל בהחלט יש מקום לשיקולים

נוספים שאינם מופיעים ברשימה. במו שיקול של בטחון המדינה, למשל. ועוד,

היו"ר א' שפייזר;

כשמדברים על טובת הציבור אפשר להבין זאת גם בטובת המדינה וגם בטובת

הפרט או פרטים רבים או קבוצות של צרכנים או אינטרסנטים הזקוקים לאותו מוצר,

אני רוצה שיהיה ברור שזה גם טובת המדינה וגם טובת הציבור,

ישנם ילדים הזקוקים לסוג מסויים של מזון המיוצר במפעלים מסויימים.

והילדים זקוקים למזון הזה בשל מצב בריאותם. אז יש לי כמובן אינטרס בכך שהמפעלים

המייצרים את המזון הזה ימשיבו להתקיים, זה אינטרם של הציבור, למדינה יש חישובים

נוספים אחרים ושונים מאלה שנזכרים כאן, האם המלה "ציבור" מכסה את שני הדברים?

ע' פרי ;

בהחלט כן,

היו"ר א' שפייזר;

אם בך. אז אולי אין צורך להוסיף גם את המלה "מדינה",

ע' פרי ;

לדעתי אפשר גם בלי זה,

הוחלט - לאשר סעיף 10 (1) (2) (3) (4)(5) (6)(7)

סעיף 11 - תקופת האישור

היו"ר אי שפייזר;

האם מועד של שלוש שנים אינר ארוך מדי?

זי גלמור;

זה בהחלט מועד סביר. בין היתר גם בגלל עומס מינהלי, קודם לכן לא היתה

בכלל הגבלה.

זו בכל זאת פעילות כלכלית. וצריך לדבר על תקופה מסויימת,

ז' גלמור;

הסדר כובל בין אנשי תעשיה מחייב גם השקעות והסדרים. ולכן צריך גם

להבטיח זמן סביר,

הוחלט - לאשר סעיף 11



סעיף 12 - ביטול ושינוי אישור

היו"ר א' שפייזר;

מדוע לא נרחיב זאת גם לבקשה לא רק של הממונה, כיוון שאישרנו שלוש שנים,

מדוע לא ניתן גם למישהו אחר אפשרות להגיש בקשה ובית הדין יחליט מה שיחליט,

ז' גלמור;

מי שיש לו התנגדות יכול להשמיע את דעתו בדיון כאשר המועצה מאשרת את זה,

חשוב שתהיה בענין זה יציבות מינימלית ואם נאפשר הגשת התנגדות גם לאינטרסנטים

אז הם יוכלו להגיש מדי חודש בקשה חדשה לביטול והמוצעה תועסק ללא הפסק בדיונים

על ביטולים, לשם כך ישנה המערכה של הממונה שהיא משמשת גם מסננת, את הנסיבות

השתנו באמת זה משהו אחר.

המועצה באופייה היא גוף שיפוטי, היא לא בודקת דברים. היא יכולה לשקול

את הדברים רק על סמך מה שמובא בפניה. והממונה הוא המביא את הדברים בפניה,

היו"ר א' שפייזר;

אם המצב באמת השתנה והממונה לא העיר על כך מפני שהוא עסוק בנושא אחר.

או בשל סיבה אחרת כשלהי. מה יקרה אז? ומה אם המצב באמת השתנה מהותית? במקרה

כזה שום דבר לא יגיע למועצה. כי איש לא יכול לערער בפניה אם הממונה לא הביא

זאת בפניה, צריך לדעתי למצוא אפשרות נוספת להגיע אל המועצה במקרה וחל שינוי

והממונה לא הביא זאת בפניה,

האם אי אפשר להוסיף כאן עוד גורם אחראי במקרה והממונה לא פועל?

ט' שפניץ;

כאשר הממונה אינו פועל אפשר כמובן לפנות לבג"צ והוא יתבקש לבוא ולהסביר

מדוע איננו פועל למרות שיש לו סמכות לעשות כן והתנאים השתנו ומחייבים אותו

לעשות כן, הממונה 'יצטרך אז לבוא ולנמק מדוע אינו מפעיל את סמכותו, האפשרות

הזאת קיימת כמובן, נוסף על כך עלינו לזכור כי במועצה יושבים בכל זאת נציגי

ציבור. ואז שמצליחים לכנס אותם עובר זמן. כי זה לא כל כך פשוט, ואין טעם

להטריד אותם ללא צורך,

היו"ר א' שפייזר;

האם אתם משוכנעים בכך שבמקרה והמצב השתנה אין לתת לאינסטנציה נוספת

את האפשרית לפנות אל המועצה. ללא להסתפק בכך שהממונה יפנה?

ט' שפניץ;

במקרה והיה שינוי קיצוני אז הממונה יפעל, אם נניח היה שינוי הקשור

במונופול. כי אז יש דרך לטפל בזה, אם היה מיזוג גם אז יש דרך לטפל בזה,

ואם זה שינוי קיצוני אחר הממונה יעשה משהו,

היו"ר א שפייזר;

ואם בכל זאת היה שינוי שהממונה לא ראה אותו כשינוי המחייב אותו לפנות

ולכן גם לא פנה, ואגודת הצרכנים תרצה לפנות. אז מה הפרוצדורה במקרה כזה?

ו' לוסטהויז;

היא תפנה אל הממונה, ואם . זה דבר קיצוני והממונה לא עשה דבר. כי אז

היא תגיש בגייצ, הפרוצדורה הזאת עומדת מול השיקול של אי הטרדה מיותרת של

המועצה, עלינו להבין כי המדובר הוא בשינוי דרסטי שאיננו מונופול ואף ,לא



מיזוג. שאז יש דרכים שונות לפעולה, אם זה משהו חמור מאד והממונה לא פעל לגביו.

יש כמובן אפשרות לפנות לבג"צ, יש צורך בהצטברות רצינית בזו של דברים מול

האפשרות שהמועצה תוטרד במשך כל הזמן בפניות שונות שיצריבו את התכנסותה וכו'.

וצריר היה על כן לשקדל את הדברים.

א' זיסבלט;

אני רוצה להביא בפניכם דוגמה מחוזים אחידים, בית הדין לחוזים אחידים

נותן אישור שחוזה אחיד מסויים הוא סביר ל-5 שנים, ותוך התקופה הזאת שבה מוגן

האיש הזה לתקופה של 5 שנים יכול היועץ המשפטי לבוא ולבקש בנסיבות מיוחדות לבטל

את האישור הזה, רק ליועץ המשפטי ניתנה האפשרות לבקש את ביטול האישור ובנסיבות

מיוחדית, לאף גוף אחר לא ניחנה הרשות לעשות זאת במשך התקופה של 5 השנים האלה,

היו"ר א' שפייזר;

האם אי אפשר לקבוע בסעיף זה כי מי שיש לו הוכהות לגבי שינוי רציני. או

טענות לגבי שינוי רציני. יוכלו לפנות בענין זה אל הממונה והממונה יהיה חייב

להשיב לו אם הוא מקבל את טענתו. או לא. וגם לנמק במקרה ואינו מקבל את הטענה,

ט' שפניץ ;

אם אגודת הצרכנים. למשל. חפנה אל הממונה בענין כזה. החוק הכללי מחייב

אותו לתת תשובה עם הנמקות לכל פנייה כזאת, חוק סדרי מינהל (הנמקות) קובע

שכל רשות או פקיד חייבים לענות תוך תקרפה מסויימת לכל.פנייה ואף לנמק את

התשובה.

היו"ר א' שפייזר;

הייתי רוצה ליצור כאן מכניזם שמעמיד את הענין הזה תחת פיקוח. לבל יוכל

הממונה להגיד כי הוא שקל את הפנייה וקובע כי למעשה אין שינוי המחייב התערבות

מצדו, אני רוצה ליצור מצב מסויים. שאם מישהו יגיש לממונה הוכחות לגבי שינוי

שהיה. הממונה יהיה חייב להשיב לו תשובה מנרמקת על כך, אם הממונה קבע שאין

שינוי. דעתו קובעת. וגם בבית המשפט תהיה זאח הטענה,

ז' גלמוד ;

קיימת פרוצדורה על החלטות המועצה, הסעיף הזה בא למעשה להגן על המועצה

לבל תהיה מוצפת ללא הפסק בערעורים באשר יעלו בפניה טענה בדבר שינוי,

ע' פרי;

אני מבין שהוועדה רוצה להבטיח שהממונה ישקול כל פנייה בענין שינוי

שיקול אמיתי, אנחנו נמציא לוועדה נוסח מתאים ברוח זו בישיבה הבאה של הוועדה,

הוחלט - משרד התעשיה יביא לישיבה הבאה של הוועדה נוסח שיענה

על ההערות של יו"ר הוועדה לסעיף 12,

סעיף 13 (א)(ב)(ג) - היתר זמני

הוחלט - לאשר סעיף 13



סעיף 14(א)(ב)(ג)(ד) - פטור מקבלת אישור

הוחלט - לאשר סעיף 14

סעיף 15 (א)(ב)(ג) - ביטול הפטור

ע' פרי;

אנחנו מבקשים לאשר את הנוסח הבא לסעיף קטן(א):

"הרואה עצמו נפגע מהסרר כובל שניתן עליו פטור לפי סעיף 14 אגור עסקי ובן

ארגון צרכנים רשאים לערור בכתב מנוסח בפני אב בית-הדין על החלטת הממונה להעניק

פטור. או לערור על החלטתו שלא לבטל את הפטור שהעניק",

הוחלט - לאשר סעיף 15 בתיקון הנ"ל של סעיף קטן (א).

סעיף 16 (א)(ב)(ג)

ע' פרי ;

אנחנו מבקשים להוסיף בסעיף קטן (א) את המלים: " החייב רישום על פי

סעיף 7 תוך 30 יום מיום השינוי",

במו כן אנחנו מבקשים להכניס שינוי בסיפא של סעיף קטן (ב), בו ייאמר:

סבר הממונה כי השינוי הוא מהותי יפנה לאב בית הרין כדי שיכריע במחלוקת,

המלה "יפנה" אינה מובנת לי כאן,

ז' גלמור;

אם יש חילוקי דעות בין הממונה ובין הצדדים . כאשר הצדדים טוענים שהשינוי

אינו מהותי יפנה הממונה לאב בית הדין שיכריע בענין, הכוונה היא שיהיה ברור

מי מתחיל את התהליך,

ואם הצדדים יפנו אל אב בית הדין כדי שיכריע זה לא יהיה טוב? כשאתה כותב

שאב בית הדין יכריע בין הצדדים היה זה ברור שכל אחד יכול לפנות אליו, אבל

עכשיו אתם אומרים שהממונה יפנה. ומה יהיה אם לא יפנה? הנוסח הקודם נראה

לי יותר. כי לפיו כל אחד מהצדדים יכול לפנות אל אב בית הדין. ולא רק הממונה,

אם הממונה יגיע למסקנה שהשינוי מהותי הוא חייב לפנות,

ט' שפניץ;

אם זה חדש אז ממילא צריך להגיש, אם הצדדים חושבים שזה לא מהותי

אז הם בוודאי לא יפנו. אם הממונה חושב שזה כן מהותי אז הוא יפנה, אם הוא

לא חושב שזה מהותי. אז ממילא אין מחלוקת בין הצדדים. ואז ממילא אין להם

בשביל מה לפנות,

הוחלט - לאשר סעיף 16 בתיקונים הנ"ל של סעיפים קטנים (א)ו-(ב),



פרק ד' ; מונופולין

סעיף 26 - תחולה

הוחלט - לאשר סעיף 26

סעיף 27 (א)(ב)(ג)(ד)(ה) - מונופולין ובעל מונופולין

היו"ר א' שפייזר;

סעיף (ג) קובע שהשר רשאי לקבוע וכו . מדוע רק השר?

ע' פרי ;

בי השר היא האחראי על המשרד וזה בתחום האחריות שלו,

היו"ר א' שפייזר;

לא נראה לי שאין פה שום הגבלה. ואין גם ערעור על הענין הזה.

ע ' פרי;

ישנה במובן הבקרה של הבג"צ, אם השר יקבל החלטה שרירותית אני מניח

שיפנו ויבקשו בדיקה של ההחלטה.

ז' גלמור;

קנה המידה הוא 50%. וזה קנה מידה שקל למדוד אותו. אף כי לא תמיד זה

קנה המידה הרלבנטי האמיתי.

האם הודעת השר מחייבת פרוצדורה בפני בית הדין?

ט' שפניץ;

לא לגבי בו לס.

היו"ר א' שפייזר;

למעשה יכול השר להחליט כי בענף מסויים הסך יהיה %3 ואז מי שירצה

להתנגד לזה ימנה לבית הדין.

זי גלמור;

על הכרזת השר כמו על כל החלטה מסוג זה יש ערער בפני בג"צ כי השר

לא רשאי להחליט בצודה שרירותית שלגבי טובין מסויים יהיה ריכוז בשעור נמוך

אלא אם ראה כי למי שבידיו ריכוז כזה יש השפעה מכרעת בשוק לגבי אותם טובין

ובו', ועל החלטה בזו אפשר לפנות לבג"צ. ההחלטה של השר אינה שרירותית, אלא

על פי שיקול דעת שנתון לבקורת. .

היו"ר אי שפייזר;

אני מבין שסעיף 27 הוא סעיף גורף. ריכוז של 50% ויותר של ענף ייחשב

מונופולין.

ט' שפניץ;

אם הממונה קבע זאת לפי סעיף 43(א(4) פירוש הדבר שזה לא אוטומטי. אלא

שיש פה שיקול דעת



ז' גלמור;

יש למעשה שני מעגלים. מעגל אחד אומר כי מי שיש לו למעלה מ-50% וכו'

יראו אותו כמונופולין. ויש כאן שני תנאים, האחד שהשר קבע שזה מונופולין.

וזה מצב שקיים גם לפי החוק שקיים, ופה נוספה הוראה האומרת שלא מספיק שהשר

קבע בצו אלא הממונה חייב גם להודיע לבעל המונופולין שהוא בעל מונופולין.

התווסף כאן תנאי. כך שהמצב היום הוא כזה שבעל מונופולין הוא מי שהשר הכריז

על אספקת מצרך או שרות שלו כמונופולין,

היו"ר א' שפייזר;

נניח שהשר החליט שמוצרי אטריות הם ברשימה, אז באופן אוטומטי בענף הזה

נחשב מונופולין בל מי שיש לו 50%. ואתה אומר שזה אמנם כך אם הממונה הודיע

על כך על פי סעיף מסויים, ועכשיו נותנים לשר זכות נוספת: הוא רשאי לקבוע

שהסף איננו 50% דווקה. אלא אפילו הרבה פחות מזה,

גם לפי החוק הקיים יכול השר לקבוע זאת,

היו"ר א' שפייזר;

אם השר לא אומר שענף המזון הוא ענף שלגביו יחול החוק הזה. אז גם אם

יש ריכוז של 50% בסוג מסויים החוק לא יחול עליו,

ז' גלמור;

זה נכון,

היו"ר א' שפייזר;

היום אין לנו מכניזם שיכול להכריח את השר להכריז על מוצר או שירות

מסויים במונופולין אף אם בולט שזה כך, אנו יודעים שהשר הוא איש פוליטי שיכול

להחליט ברצונו, המשק יכול להיות כולו מונופולין והשר יכול להכריז כמונופולין

ענף מסויים אחד בלבד. אפילו הוא מרכז לא יותר מ-%2,

ז' גלמור;

בצו ההגבלים ישנה רשימה של 120 מוצרים. יכול כמובן השר להוציא צו

חדש ולהשאיר רשימה של 3 מוצרים מתוך 120 המוצרים, אותה בקורת שקיימת לגבי

כל החלטה של שר קיימת כמובן גם לגבי החלמה כזו של השר.

היו"ר א' שפייזר;

אני סבור שטוב יהיה לנתק במידה מסויימת את נושא המונופולין ואת

הממונה על המונופולין מהכפיפות לשר, התקיים כאן כבר ויכוח על הענין הזה,

אנחנו רצינו שהגוף המטפל בזה יהיה גם בלתי תלוי במידה מסויימת, האמנם אי-

אפשר למצוא נוסח שיבהיר כי לא השר יקבע את הענפים האלה?

ז' גלמור;

בסופו של דבר מישהו אחראי יצטרך לקבוע קביעות מהסוג הזה, אם לא יהיה

השר. יהיה זה הממונה,

זו יכולה גם להיות הממשלה. אר השר ביחד עם עוד שבים או שלושה שרים,

לשר החקלאות יש נגיעה בנושא הזה. וכך גם לשר האוצר, למשל,

ע' פרי;

ברגע שמוסיפים גורמים ברור שזה לא עוזר לקבלת החלטות. אלא רק מפריע.

יכולה להיות קונצפציה האומרת שזה יכול להיות מבוסס על מערכת כללים

הכתובה בחוק. ואם השר רוצה זאת בצורה אחרת כי אז הוא יבוא וינמק מדוע. רק

אם השר לא רוצה הרא יבוא וינמק. אתה קובע מערכת קריטריונים אובייקטיביים,

ואתה קובע מונופול לפי כמה וכמה פרמטרים. ואז אחה אומר שאם התקיימו ההגדרות

האלה. זה מונופולין. אם השר לא רוצה שזה יהיה ברשימה- הרא צריך לנמק זאת.

זי גלמור ;

אני רוצה להביא דוגמאות מהעולם. איך נקבע בדרך כלל מונופולין? הקריטריון

צריך להיות כלכלי; שליטה במגזר מסויים. ואיך אפשר לקבוע הגדרה של 50% במקרה

זה. או של שליטה? מי הגוף שיכול להחליט זאת? על הדבר הזה צריכה להיות בדיקה

כלכלית.

המצב היום הרא כזה שהשר נותן ביטוי בצו למצב שנבדק.

היו"ר א' שפייזר;

צריך לקבוע שחוק המונופולין חל על כל המשק. אם מישהו רוצה לערער ורוצה

להוציא ענף מסויים מהרשימה הכוללת הזאת. יכוא בפני הוועדה וינמק מדוע צריך

להוציא את הענף המסויים הזה מהרשימה. והיה ויצליח לשכנע את הוועדה, יקבל היתר

להוציא את הענף מהרשימה על אף מה שכתוב כחוק. אתם אומרים שהיום ישנה רשימה

של 120 מוצרים. אז מדוע לא יהיו 200 מוצרים ברשימה?

ע' פרי ;

אדוני היושב ראש. אתה מעלה כאן רעיון שמבחינתנו יש בר מהפכה לעומת

המצב הקיים. כי אתה מציע להפוך את הסדר. אני מבקש שתאפשרו לנר לקיים דיון

בענין הזה, ובישיבה הבאה של הוועדה נביע את דעתנו בענין.

זי גלמרר;

נניח שהיצרן הגדרל בירתר של שטיחים או של גרבונים טוען, אתרי שהתלרבנר

עליר שאינר מספק, כי הרא איננר מרנרפרלין. אחרי שבדקנר את הדבר אמרנר לר

שהנה הרא מרפיע ברשימה רהרא מונופולין. ושאם לא יספק את מוצריו נתבע ארתר

לדין.

היו"ר א' שפייזר;

תתבעו אותו לדין על בסיס החוק.

ה ר ח ל ט - לאשר סעיף 27, פרט לסעיף קטן (ג) שהדירן בר יחרדש אחרי

שהיועץ המשפטי של משרד התעשיה יביא נוסח ברוח הדברים

שהועלו על ידי יו"ר הוועדה.



סעיף 28 (א)(1)(2)(ב) - הגבלות לגבי בעל מונופולין

למה הכוונה במלים "לפי פרק גי לחוק האמור" שבסעיף (א)(1)?

ט' שפניץ;

זה פרק העוסק באפשרות שספק יגיש את החוזה שלו לאישור בית הדין לחוזים

אחידים. ושם ייקבע שאין בו תנאים מקפחים,

היו"ר א' שפייזר;

אני מבין שזה חידוש, וזה נראה לי ברעיון סוב,

הוחלט - לאשר סעיף 28(א)(1)(2)(ב)

סעיף 29 - סירוב בלתי סביר

היו"ר א' שפייזר;

מה הסנקציה על הסעיף הזה

זי גלמור;

זו עבירה פלילית, גם היום המצב כזה, אלא שהנוסח שלפנינו שונה במקצת,

הוחלט - לאשר סעיף 29,

סעיף 30 (1)(2)(3)(4) - הסדרת פעולות מונופולין

הוחלט - לאשר סעיף 30(1)(2)(3)(4)

אני חושב שנזדקק לישיבה נוספת אחת כדי לסיים את הדיון בהצעת החוק

הזאת, אני מודה לכל הנוכחים כאן, ישיבה זו נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 10,50)