הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 126

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום רביעי, י" ז בחשון, התשמ"ז - 19 בנובמבר, 1986, בשעה 09.30

חברי הוועדה; מ"מ היו"ר אוריאל לין

מוזמנים; פי ארון - רשות הנמלים, משרד התחבורה

גי נאור - יועץ משפסי משרד התחבורה

אי בן יהושע- מנהל המינהל לבטיחות בדרכים

עי סיטון - משרד התחבורה

גי וייסמן - משרד המשפטים

סנ"צ ריבלין- משטרת ישראל

יועץ כלכלי ומזכיר הוועדה; די לב

רשמה ; שי צהר

סדר היום; א. תקנות בענין הרחבת סמכות קצין משטרה לפסול רשיון נהיגה.

ב. חוק לפקודת נמלים (מסי 2), התשמייד-1984.



א. תקנות בענין הרחבת סמכות קצין משטרה לפסול רשיון נהיגה.

היו"ר אוריאל לין;

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר היום שלנו שני נושאים.

הראשון - תקנות בענין הרחבת סמכות קצין משטרה לפסול רשיון נהיגה.

לפי סעיף 47 לפקודה, מדובר בתיקון שנעשה לפני שנה בדבר סמכותו של קצין

משטרה לפסול אדמיניסטרטיבית רשיון נהיגה לתקופה של 30 יום במקרה שנעברה אחת

ממספר עבירות שנראו בעיני חברי הוועדה כחמורות. העבירות האלה מנויות בתוספת

הרביעית לפקודה. מדור היה אז באי ציות לתמרור עצור; אי ציות לרמזור אדום; עקיפה

מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף.

לאחרונה אנחנו נחרדים מתופעה חדשה יחסית כאשר נתפסים נהגים בהיותם שיכורים.

משום כך אנחנו סבורים שיהיה זה רק מוצדק להוסיף גם עבירה מהסוג הזה לתוספת

הרביעית שהזכרתי.

לפי סעיף 41 לפקודה רשאי השר להוסיף, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, גם

עבירה זו לרשימת העבירות שבתוספת הרביעית.

אני רוצה להפנות אתכם לסעיף 169 ב' בפקודת התעבורה. כל הפרק השישי מדבר על

בדיקת שכרות והשיטות על פיהן אפשר לבדוק אם האדם שיכור, כמות האלכוהול בדם שלו

(א) לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור.

(ב) בעל רכב או הממונה עליו לא ירשה לשיכור לנהוג בו.

(ג) לענין סעיפים 62(ד) או 64 בי לפקודה ופרק זה יראו אדם שיכור אם הוא

נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על

המידה הקבועה.

השאלה מתעוררת לגבי סעיף (ב) לגבי מתן או אי מתן רשות לאדם לנהוג ברכב.

גי נאור;

האמת היא שיכולנו לצמצם את הענין רק לסעיף 169בי(א), ואף חשבנו על כך מאחר

וממילא זה ענין לשיקול דעתו של קצין המשטרה. אני הייתי משאיר זאת לשיקול דעתו

של קצין המשטרה, שישקול כל עין לגופו.

היו"ר אוריאל לין;

מדוע אתם לא מרחיבים את הסמכות הזאת אף מעבר למה שאתם מציעים היום? לעתים

אנו רואים נהגים הנוסעים על הכבישים בצורה הגובלת בפראות בולטת. אני מבין את

הרצון להשאר במסגרת עבירות שהן די אבסולוטיות, כדי שלא לתת לקצין סמכות שאולי

מתקרבת לסמכות של בית-משפט. אבל יש בכל זאת עבירות תנועה בולטות לעין, כמו למשל

במקרה שעומדת שורה ארוכה של כלי רכב מבלי אפשרות לנסוע, והנה עובר כלי רכב אחד

על השוליים את כל השיירה העומדת ללא תנועה. דבר זה בולט לפחות כמו אי ציות

לתמרור עצור.



ג' נאור;

זו עבירה של ברירת קנס, ועבירת קנס היא עבירה קלה יחסית.

היו"ר אוריאל לין;

ברירת הקנס אינה משנה את מהות העבירה. אם זו עבירה שקצין משטרה רשאי לפסול

מהעובר עליה את רשיון הנהוגה שלו לתקופה של 30 יום, אז ענין ברירת הקנס לא

מפריע.

ג' וייסמן;

זה כן מפריע. המהות של ברירת קנס היא כשיש עבירה קלה ופשוטה וקל להגדירה,

וכאשר אדם נתפס בביצוע אותה עבירה לא יהיה לו שום צורך בפנייה לבית-משפט.

היו"ר אוריאל לין;

האם זו עובדה שכאשר מדובר בעבירה שיש עליה ברירת קנס אי אפשר להשתמש בסמכות

לפסול את רשיון הנהיגה של מבצע העבירה הזאת?

אין בחוק איסור שלא מאפשר להטיל על מבצע העבירה עונש של שלילת רשיון.

ולא זו בלבד, אלא שיש גם אפשרות להטיל עליו נקודות גם כאשר יש לו ברירת קנס.

אני מבין איפוא כי משפטית אפשר לשלול ממנו את רשיון הנהיגה.

גי וייסמן;

אפשר אז לבטל את זה מרשימת ברירות הקנס.

היו"ר אוריאל לין;

אולי גם את זה לא צריך לעשות, כי זה לא מונע גם שלילת רשיון. המצב בכבישים

נעשה קשה יותר ויותר. עומדים תורים של מכוניות, ומכונית אחת יורדת לשוליים שאינם

מיועדים לנסיעת מכוניות ועוברת את כל השיירה הממתינה. האם זה דבר פחות אבסולוטי

מאשר אל-ציות לתמרור עצור? האם על מעשה כזה לא צריך לאפשר לקצין משטרה לפסול

ל-30 יום את רשיון הנהיגה של הנהג שעשה זאת? למעשה כזה יש השפעה הרסנית ביותר על

כל הנהגים הממושמעים העומדים בתור.

כיוון שאנחנו מגבשים כעת תפיסה האומרת שיש עבירות נוספות לאלו המצויות, שהן

בולטות מאד והשפעתן על הנוהגים בדרך היא הרסנית מבחינת המשמעת וכיבוד החוק, האם

אין מקום להרחיב את המסגרת גם על המקרה שציינתי זה עתה?

גי נאור;

אני רוצה להזכיר ליושב-ראש כי בזמנו הביא משרד התחבורה הצעה הרבה יותר

רהבה, אלא שחברי הוועדה הציעו שלא לתת סמכות מאד רחבה מעין שיפוטית, אף כי

אדמיניסטרטיבית, לקצין משטרה, והוחלט לצמצם זאת לאותן עבירות חמורות בלבד.

משרד התחבורה ער למתרחש על הכבישים וכאשר מתעוררת בעיה באמת חמורה הוא מבקש

להרחיב את הסמכויות שבתוספת. אני חושב שצריך לשקול כל נושא חדש לגופו של ענין,

ואם יהיה צורך להרחיב את התוספת במספר עבירות חמורות נוספות נביא הצעה מתאימה

בפני הפורומים המתאימים במשרד ובפני השר, ולא תהא כל סיבה שלא להרחיב את התוספת.



סנ"צ י' ריבלין;

ירידה של כלי רכב לשוליים, הדוגמה שאותה הביא היושב-ראש, לא נמצאת בתוספות

הראשונות לפקודת התעבורה הראשונה והשניה, ושם מצויינות כל העבירות התמורות.

לדעתי זה כן לא צריך להיות שם, כי זו איננה עבירת הגורמת פיגור או הפרעה לתנועה.

האמנם לא שמעת על 12 נערות גדנעיות שנהרגו ממכונית שסטתה מהשיירה ונסעה על

השוליים, כי הנהג לא ראה את הנערות האלה עומדות שם, ולא יכול היה לראותן?

סנ"צ יי ריבלין;

זו אכן עבירה מאד מרגיזה, אבל היא לא המורה. אני יכול למסור לך רשימה של

עבירות המורות שגם הן לא מוכנסות לתוספת הזאת.

היו"ר אוריאל לין;

אנחנו מדברים בסמכות מיוחדת הניתנת לקצין משסרה, כאשר לנגד עיניו מבוצעת

עבירה בוסה מאד, להגיב עליה באופן מידי. זו בעצם המסרה. ואז נשאלת השאלה אלו

עבירות צריכות להכנס אל התוספת הזאת. אני הושב שנסיעה בשוליים זה דבר מסוכן

במלוא מובן המלה.

גי נאור;

נסיעה בשוליים היא מסוג העבירות שצריך מודעות מלאה כדי לעבור אותן. זו

איננה עבירה הנעשית בשגגה, אלא בידיעה מלאה ומתוך זלזול בתוק ובכל המשתמשים

בדרך.

סנ"צ יי ריבלין;

גם על הניה בנסיבות מהמירות אפשר להגיד את אותו הדבר.

אי בן-יהושע;

אולי צריך להבחין בין עבירות המשפיעות על התנהגות הציבור, כגון ירידה

לשוליים במודעות ובכוונה, ובין עבירות שגורמות בעיות רציניות, כמו ענין השיכרות.

אין ספק שנסיעה על שוליים מהווה עבירה מסוכנת ביותר, וכבר הוהלס שזה דבר מסוכן

בההלס. פרט לסכנה הקשורה בנסיעה בשוליים יש בזה גם השפעה השלילית על שאר הנהגים.

לפני שבועיים רשמו שוטרים דו"הות על עבירה כזו והציבור שראה זאת מהה להם כף.

לדעתי יש מקום להרחיב את התוספת. אני זוכר ששר התחבורה אכן רצה להרחיב זאת,

ומשום מה לא איפשרו לו לעשות זאת. אני סבור שיש עכשיו מקום לשקול את הדברים האלה

בכל הרצינות, ומהר ככל האפשר.

די לב;

לא ברור לי איך אפשר לצפות לכך שבעל המכונית, הנותן למישהו אחר הרשאה לנהוג

במכוניתו, יידע שהלה שיכור?

היו"ר אוריאל לין;

אינני רואה קושי בסעיף הזה, כי קצין המשטרה צריך יסוד סבור להניה שהעבירה

הזאת. אם אין לו יסוד כזה, הוא לא יפעיל את סמכותו.



א' בן-יהושע;

השוטר הוא זה שלוקח את הרשיון של הנהג ומביא אותו, לפי הנוהלים הפנימיים של

המשטרה, אל ראש הלשכה. בטמכותו של ראש הלשכה ללקבוע אם היתה עבירה המצדיקה שלילת

הרשיון ל-30 יום, או לא.

סנ"צ י' ריבלין;

ב-31 ביולי 1966 היה תיקון בתקנות התעבורה, ותוקנה התוספת השניה. במקום

האות "עמוד" שינו זאת ל"עצור". יש לי הרגשה שעורכי דין יילכו על הענין הזה

לבתי-משפט. אולי אפשר לתקן את התוספת השניה שזה יקבל אישור גם לגבי נקודה זו.

גי נאור;

אני מבקש שהות לבדיקת הדבר.

היו"ר אוריאל לין;

אנתנו נאשר את התיקון כפי שהתבקשנו לעשות. אני מבקש שתודיעו לשר התחבורה

שאחרי שועדת הכלכלה אישרה את התקנות, היא מבקשת שהשר יעשה בחינה לגבי סוג מיוחד

של עבירות שהן מאד בולטות ובוטות והגדרתן פשוטה ביותר. זו איננה שאלה של שיקול

דעת, אלא עבירה שבאופי יה היא מאד אבסולוטית ויש לה השפעה רעה מאד על הנהגים

האחרים, כאשר נהג אחד שם לקלס את החוק לעיני קהל נרחב של נהגים.

אני חושב שכיום, כאשר הציבור מבין ששמירה על זכויות האזרח פירושה גם הגנה

על חיי האזרח והשלמות הגופנית שלו, יש מקום להרחיב סמכות זו לפחות לעוד שתים או

שלוש עבירות מהסוג שהזכרתי.

גי נאור;

אנחנו נעביר את הדברים לשר. יש לנסח את זה כעבירה המוכיחה בעליל יחס זלזול

בציבור.

היו"ר אוריאל לין;

הוועדה אישרה את התקנות כמבוקש.

אודה לך, מר נאור, אם תביא בפני שר התחבורה את הדברים שנאמרו כאן. אני

מקווה שבעוד חודש תוכלו להביא בפנינו הצעה יותר מגובשת בענין זה, ברוח הדברים

שהועלו כאן היום.

ב. חוק לפקודת נמלים (מס' 2), התשמ"ד-1984.

היוייר אוריאל לין;

אנו עוברים לסעיף השני בסדר היום שלנו; חוק לפקודת נמלים (מסי 2),

התשמייד-1984.

סעיף 1 - תיקון סעיף 50

עי סיטון;

החוק המונח לפנינו הוא תיקון שהובא לועדת הכלכלה של הכנסת לפני שנתיים,

ועיקרו תיקון מספר סעיפים בפרק חי לפקודת הנמלים, שהוא פרק העבירות. סעיף 50

לפרק העבירות קובע שהעובר על העבירות המפורטות בו, שבע עבירות בשבעה סעיפים

קטנים, דינו מאסר שלושה חודשים או קנס 250 לירות, ובעבירה שיה או בעבירה שלאחריה

- מאסר ששה חודשים או קנס 500 לירות. ההוראה הזאת לא עומדת מול הוראת סעלף 61

לחוק העונשין.



הבקשה שלנו לתיקון סעיף 50 היא שבסעיף יימחקו המלים "250 לירות", וישארו

המלים "דינם מאסר שלושה הודשים או קנס", ואז אנו פונים לסעיף 61(א)(ו) לוזוק

העונשין. בעבירה שניה או חוזרת "מאסר שישה וזודשים או קנס" ויימחקו המלים "500

לירות", ואז פונים לסעיף ו6(א)(2), ובמקום 500 לירות יבוא: כאמור בסעיף 61(א)(2)

להוק העונשין. סעיף 61(א)(2) מתעדכן מדי פעם בצווים.

גי וייסמן;

מקובלים הדברים שאמרה גברת סיון. זו השיטה שבה אנחנו הולכים בחוקים שונים,

על מנת ללכת רק לפי הסבלא של חוק העונשין.

הוחלט - לאשר סעיף 1.

סעיף 2- תיקון סעיף 51

עי סיטון;

סעיף זה הוא תיקון לסעיף 51 לפקודה. סעיף 51 לפקודה קובע את ההוראה

המתייחסת למפליג ללא רשות. אנחנו מציעים למחוק את המלים "500 לירות",

והעונש על עבירה זו יהיה כאמור בסעיף 61(א)(1 )שעליו דיברנו קודם לכן. ואנחנו

"הוציא קברניטו של כלי השיט את כלי השיט מהנמל

כדי להשתמט מכל תשלום כאמור בסעיף 40 ולא נתן ערובה לתשלום, דינו - מאסר שנה אחת

או קנס, נוסף לכל תשלום כאמור".

האם יש צורך ברשיון כדי להפליג?

עי סיטון;

צריך לקבל היתר כדי להפליג. זה חל על כל סירה, גם על סירת מפרש.

מבקשים רשות לצאת ומקבלים היתר.

נוכחתי שאין עושים זאת, אלא פשוט יוצאים.

עי סיטון;

הוראות המעגנה אומרות שכלי שיט הרוצה לצאת צריך לבקש רשות. אבל אי חושבת

שההוראות העיקריות של פקודת הנמלים חלות בעיקר בנמלים המסחריים, חיפה, אשוד

ואילת ששם היציאה מהנמלים היא אחרוז.

הוחלט - לאשר סעיף 2

סעיפים 3 ו-4 - תיקון סעיף 52 וסעיף 53

עי סיטון;

סעיף 52 דן במי שמשתמט מתשלום אגרות נמל או תשלומים אחרים כדין. וסעיף 53

דן במי שמשמש נתב בלי רשיון ומי שמסרב למלא הוראה בדבר נתבים.

הוחלט - לאשר סעיים 3 ו-4.



סעיף 5- הוספת סעיף 54

עי סיטון;

זה לא קיים היום בפקודה. אנחנו מבקשים שאחרי סעיף 53 יבוא סעיף חדש. כיום

אין העונשים הקבועים בפקודה חלים על עבירות שנעברו על תקנות שהותקנו מכוחה. ואז

נקבעת תקרת קנס לעבירות על התקנות לפי סעיף 16(2) בפקודת הפרשנות.

אנו מבקשים שהסעיף הזה יקבע כי "המפר הוראה מהוראות פקודה זו שלא נקבע בה

עונש או המפר הוראה מהוראות התקנות שהותקנו מכוחה, דינו - מאסאר ששה חודשים או

קנס כאמור בסעיף 61(א)(ו) לחוק העונשין, התשל"ז-977ו, ובעבירה שניה או בעבירה

שלאחריה - מאסר שנה או כפל קנס האמור".

גי וייסמן;

הניסוח היה בתיאום אתנו.

על פי הצעת משרד המשפסים כאשר מדובר בעונש קל יטילו על האיש עבודת שירות

במקום מאסר. אני מקווה שאתם ערים לזה. האם זה לא מפריע לכם?

אנחנו ערים לזה, וזה לא מפריע לנו.

הוחלט - לאשר סעיף 5

ס עיף 6 - תיקון סעיף 55

עי טיטון;

סעיף 6 בא לתקן סעיף 55 לפקודה, והוא דן במי שעוסק בהטענה או בפריקת טובין

בנמל וקיבל שוחד או העדיף שלא כדין. אנו מבקשים שהעונש במקרה זה יהיה מאסר של

ששה חודשים.

היו"ר אוריאל לין;

אתם דורשים כאן דרגת ענישה שווה להענשה הרגילה.

בסעיפים האחרים יש הבחנה בין עבירה ראשונה ועבירה שניה.

היו"ר אוריאל לין;

זה לא מדוייק. בסעיף 54 שאותו אתם מציעים אחרי סעיף 53, אתם אומרים:"המפר

הוראה מהוראות פקודה זו שלא נקבע בה עונש או המפר הוראות מהוראות התקנות שהותקנו

מכוחה, דינו - מאסר ששה חודשים". אז במה זה שונה מסעיף 55(א)? אני חושב שבסעיף

55(ר) צריך היה לקבוע עונש של מאסר שנה, ולא ששה חודשים, כי העבירות שעליהן אתם

מדברים כאן, עבירות שוחד והעדפה, הן חמורות יותר ואין להסתפק במאסר ששה חודשים

כמו על עבירוח תשלום רגילות. בא לא יהיה כאן מאסר של שנה אין טעם בסעיף הזה.



ג' וייסמן;

אנחנו עברנו על הסעיף הזה, ואינני יכולה לזכור ברגע זה מדוע הסכמנו לששה

חודשים מאסר. אבל הערתך, אדוני היושב-ראש, נראית לי.

עי סיטון;

דברי ההסבר תומכים בהחמרת יתר בסעיף זה.

ג' וייסמן;

נראה לי כי אפשר לתקן זאת לשנת מאסר.

הוחלט - לאשר סעיף 6 בתיקון הבא: מאסר שנה במקום מאסר ששה חודשים.

סעיף 7- החלפת סעיף 57

סעיף זה בא לתקן סעיף 57 לפקודה האומר כי הממונה על הנמלים או פקיד נמל אחר

שמינה לכך השר רשאי לכפר, בקבלת סכום כסף שיקבע, על כל עבירה או מעשה שנעשו או

שיש חשד סביר שנעשו, תוך הפרת פקודה זו, והקנס שנקבע להם אינו עולה על 500

לירות; שולם סכום כאמור, לא יינקטו הליכים נוספים נגד הנאשם, ואם הוא במשמורת -

ישוחרר.

סעיף הסמכות לכופר מקובל עלינו. סעיף כופר זה קיים, אך משפצים אותו כי בכל

זאת לא רוצים לבטל אותו. יש לנו את חוק העבירות המינהליות, ואם ביום מן הימים

חלק מהעבירות לפי הפקודה יקבעו כעבירות מינהלות, אז על אותן עבירות שיוכרזו

כעבירות מינהליות אי אפשר יהיה לתת כופר. את זה אומר חוק העבירות המינהליות.

בינתיים נראה לנו שבנושאים אלה אפשר יהיה לתת כופר.

היו"ר אוריאל לין;

אינני מכיר את הנוהלים בענין זה. הממונה על הנמלים הוא עובר משרד התחבורה.

ואני תושב שאם החליט לתת כופר הוא חייב לפחות להעביר על כך הודעה ליועץ המשפטי

של המשרד. חשוב לנו לדעת שעל החלטה כזאת תהיה ביקורת.

כל ענין הכופר הוא דבר הנתון תחת סימן שאלח גדול. אני יודע שבמכס ובמס

ההכנסה אין דרישה מהסוג הזה. אם הוחלט לתת כופר הוא לא ינתן לפני התייעצות על

כך עם היועץ המשפטי של המשרד, או לפחות העברת הודעה על כך ליועץ המשפטי של המשפט

עם פירוט הנימוקים.

גי וייסמן;

השאלה היא אם צריך לכתוב את זה בחוק.

ג, נאור;

זה ענין אדמיניסטרטיבי.

היו"ר אוריאל לין;

אני רואה בזה ענין עקרוני מאד, לא אדמיניסטרטיבי. הפקיד יכול להחליט להטיל

כופר על האחד, ולגבי השני הוא יכול להחליט למצות הליכים פליליים. אני רוצה

שהפקיד שהחליט לתת כופר יהיה חייב לרשום את ההחלטה שלו ואת הנימוקים להחלטתו זו

ולהעביר את הדברים לסמכות נוספת. חשוב שתהיה ביקורת על החלטתו של הפקיד.



ג' נאור;

לא היינו רוצים להיות ראש החחץ המוביל בענין זה. יש לנו תשלומי כופר גם על

פי וזיקוקים אוזרים.

היו"ר אוריאל לין; .

אני לא חושש להיות ראש חץ. אנחנו חייבים לפעול לפי מיטב הכרתנו והבנתנו.

אני חושב שכאשר אנחנו נותנים סמכות להטיל כופר אל לנו ללכת לפי דפוסי החשיבה שהם

ירושה מתקופת המנט, אלא נקבע שחייבים להודיע על ההחלטה הזאת ולפרט גם את

הנימוקים להחלטה הזאת.

גי נאור;

אני חושב שזה ענין של היועץ המשפט של הממשלה שיקבל את ההחלטות בדבר כופר.

אני לא יכול כמובן להתחייב בשם היועץ המשפטי לממשלה.

זה נראה לי. החליט לתת כופר, יפרט נימוקי החלטתו בכתב ויעבירם ללשכת היועץ

המשפטי לממשלה.

גי וייסמן;

אני אביא את ההצעה הזאת בפני שר המשפטים.

היו"ר אוריאל לין;

בסעיף (א) אינני זקוק לאישור היועץ המפטי של הממשלה. ההחלטה כאן היא סופית,

אבל אני רוצה שבכל זאת יהיה פיקוח מסויים. בסעיף (ב) אי אפשר לעשות את הפעולה

ללא אישורו של היועץ המשפטי של הממשלה.

גי נאור;

אינני יכול להפתיע את היועץ המשפטי לממשלה בדבר כזה הנוגע לו, ולכן צריך

תחילה להביא זאת בפניו ולשמוע מה דעתו.

ג' וייסמן;

לשלוח הועה ליועץ המשפטי לממשלה נראה לי דבר טכני כלכך שאפשר לדעתי להסדירו

בתקנות. אם מבקשים יותר מזה, אז יש צורך בהתיעצות עם היועץ המשפטי כי זה לא

מקובל בסעיפי כופר אחרים.

גי נאור;

זה לא רק ענין טכני. עצם העובדה שהחוק מחייב לשלוח הודעה על מתן כופר

מעמידה את היועץ המשפטי בחובה מסויימת. זו הסיבה שזה לא רק ענין של משלוח הודעה,

כיוון שהיועץ המשפטי הופך להיות במקרה זה אחראי.

היוייר אוריאל לין;

אין כוונה מרחיקת לכת כזו. הכוונה היא להטיל פיקוח על החלטה כזו.

גי וייסמן;

אני מבקשת שהות להתייעץ בענין זה עם היועץ המשפטי.



ג' נאור;

לא היינו רוצים להיות ראש החחץ המוביל בענין זה. יש לנו תשלומי כופר גם על

פי וזיקוקים אחרים.

היו"ר אוריאל לין;

אני לא חושש להיות ראש חץ. אנחנו חייבים לפעול לפי מיטב הכרתנו והבנתנו.

אני חושב שכאשר אנחנו נותנים סמכות להטיל כופר אל לנו ללכת לפי דפוסי החשיבה שהם

ירושה מתקופת המנט, אלא נקבע שחייבים להודיע על ההחלטה הזאת ולפרט גם את

הנימוקים להחלטה הזאת.

גי נאור;

אני חושב שזח ענין של היועץ המשפט של הממשלה שיקבל את ההחלטות בדבר כופר.

אני לא יכול כמובן להתחייב בשם היועץ המשפטי לממשלח.

היו"ר אוריאל לין;

זה נראה לי. החליט לתת כופר, יפרט נימוקי החלטתו בכתב ויעבירם ללשכת היועץ

המשפטי לממשלה.

גי וייסמן;

אני אביא את ההצעה הזאת בפני שר המשפטים.

היו"ר אוריאל לין;

בסעיף (א) אינני זקוק לאישור היועץ המפטי של הממשלה. ההחלטה כאן היא סופית,

אבל אני רוצה שבכל זאת יהיה פיקוח מסויים. בסעיף (ב) אי אפשר לעשות את הפעולה

ללא אישורו של היועץ המשפטי של הממשלה.

גי נאור;

אינני יכול להפתיע את היועץ המשפטי לממשלה בדבר כזה הנוגע לו, ולכן צריך

תחילה להביא זאת בפניו ולשמוע מה דעתו.

גי וייסמן;

לשלוח הועה ליועץ המשפטי לממשלה נראה לי דבר טכני כלבך שאפשר לדעתי להסדירו

בתקנות. אם מבקשים יותר מזה, אז יש צורך בהתיעצות עם היועץ המשפטי כי זה לא

מקובל בסעיפי כופר אחרים.

זה לא רק ענין טכני. עצם העובדה שהחוק מחייב לשלוח הודעה על מתן כופר

מעמידה את היועץ המשפטי בחובה מסויימת. זו הסיבה שזה לא רק ענין של משלוח הודעה,

כיוון שהיועץ המשפטי חופך לחיות במקרה זה אחראי.

היו"ר אוריאל לין;

אין כוונה מרחיקת לכת כזו. הכוונה היא להטיל פיקוח על החלטה כזו.

גי וייסמן;

אני מבקשת שהות להתייעץ בענין זה עם היועץ המשפטי.



היו"ר אוריאל לין;

אולי אפשר יהיה לקבוע שהוא יצטרך לפרט את נימוקי החלטתו בעבין הכופר בכתב,

ויעביר הודעה על כך ליועץ המשפטי של המשרד. כך נבטיח שיהיה פיקוח נוטף על החלטתו

בדבר הכופר.

גי נאור;

היועץ המפטי של המשרד הוא נציגו של היועץ המשפטי של הממשלה.

היו"ר אוריאל לין;

אם ההודעה תועבר ליועץ המשפטי של המשרד זח לא יטיל עומט נוטף על לשכת היועץ

המשפטי של הממשלה, אלא ישאר בכל זאת במטגרת המשרד ויחד עם זה יבטיח שגורם בעל

שיקול דעת שיפוטי יבדוק את ההחלטה.

אני משמש מזה 12 שנה יועץ משפטי בנמל חיפה, ואני רוצה להטביר להם את המאיץ

לתיקון הזה. בניגוד לעבירות הרגילות שמצאו את פתרונן בחוק העונשין, כופר קנט לא

נכנט לחוק העונשין, וכופר קנט הוא עד היום בטך של 500 לירות. לכן המנגנון הזה של

כופר קנט הופטק לחלוטין בנמלים.

מחי משתמשים בענין הכופר? כאשר יש עבירות טכניות, כמו למשל שפיכת מים

מהאוניה לרציף, כמו הדממת מנוע ללא אישור מנהל הנמל. אלה עבירות טכניות שאני

מכיר מהנטיון. למנהל הנמל אין רצון להזדקק במקרים אלה לבית משפט, לפתוח תיק

ולהגיש תביעה שתגרור למשפט ממושך וכוי. היה נהוג איפוא שבמקרה של עבירות כאלה

ביום זה וזה שפכת מים על הרציף וכוי וכוי, אי לכך

אתה נדרש לשלם כופר קנט.

מבחינה מעשית חשוב היה שהענין בא על פתרונו מיד. רבי חובלים מתחלפים

והצוותים מתחלפים, ויש גם קברניטים זרים. יהיה זה מטובך מאד לקרוא להם מחו"ל

בענין הזה, ולכן היה זה מאד רצוי שהוועדה תאשר את זה היום וכך יחזור המנגנון הזה

שוב לחיים, כי בשנים האחרונות אינו ממומש.

האם העובדה שהחלטות הכופר האלו ינתנו בידיעת היועץ המשפטי שלכם תכביד על

הענין?

אני מייצג אח הנמל בענין זה, ואני יועץ משפטי. אבל אפשר בהחלט להודיע על

הטלת כופר, עם פירוט הנימוקים, ליועץ המשפטי של משרד התחבורה. אבל הנימוקים יהיו

כלליים.

גם אם יהיו כלליים היועץ המשפטי יראה לנגד עיניו את אופי העבירה. אם זה

נראה לכם היינו מטתפקים בכך שתהיה הודעה בכתב והנימוקים להטלת הכופר, וההודעה

תועבר גם ליועץ המשפטי של המשרד. אם תיקון ברוח זו היינו יכולים לאשר את הסעיף.



ג' נאור;

אין לי התנגדות עקרונית לזה. יתכן מאד שהשר יסכים להצבעה הזאת, אבל אני לא

יכול לדבר בשמו. אני רוצה להביע את דעתי בענין זה. מטרת הנושא כולו היא פיקוח.

מוטב שהפיקות ייעשה על ידי מי שאין לו הזדהות או קשר ישיר עם מי שמטיל את הכופר.

הממונה הוא איש משרד התתבורה, הוא נציגו של שר התתבורה. אני אומר שגם הפונקציה

של יועץ משפטי של משרד היא למעשה ידו הארוכה של היועץ המשפטי של הממשלה. ממילא

נראה לי שכאשר היועץ המפטי של הממשלה יקבל את ההודעה, הוא ירצה לקבל אותה יהד עם

הערותיו של היועץ המשפטי של המשרד, וזה יעזור גם לפיקוח.

היו"ר אוריאל לין;

אינני רוצה ליצור טירבול אדמיניסטרטיבי. אני רוצה לשמור על העיקרון שיש עוד

שתי עינים המפקחות על הפעולה.

גי נאור;

כיוון שזה נושא שהיועץ המשפטי לממשלה צריך לשקול אותו ולהביע דעתו לגביו,

אני מציע להעביר אליו את הענין לפני שתתקבל בו החלטה. לא הייתי רוצה שיתקבל כאן

חוק שההערות לגביו יועלו אחרי שכבר התקבל.

אנחנו יכולים אשר טעיף זה היום. אינני רואה פטול בזה שהיועץ המפטי של

הממשלה יבדוק את ענין הכופר אחרי שאישרנו זאת. אם אתם רוצים לעכב קבלת ההחלטה,

בבקשה. אבל לדעתי חבל לדחות זאת. נמצאת כאן אתנו נציגת משרד המשפטים, והיא טבורה

שלא תהיה בענין זה בעיה.

גי וייטמן;

אני לא בטוחח שצריך לכתוב שההודעה על כך תימטר ליועץ המשפטי של המשרד. אולי

היא צריכה להימטר לשר, או ליועץ המשפטי לממשלה.

היו"ר אוריאל לין!

היועץ המשפטי יכול להתליט שהשלוחה שלו במשרד התחבורה תבדוק את הנושא.

אני מבקש שתהיה חובה לחודיע בכתב את הנימוקים להחלטה על המרה לכופר,

ושההודעה הזאת תועבר לעוד גורם אובייקטיבי. אם זה יועבר ליועץ המשפטי לממשלה הוא

יוכל להורות ליועץ המשפטי של המשרד לבדוק את הדבר.

גי נאור;

אני מבין שיושב ראש הוועדה רוצה לאשר זאת היום. אם נוכל לנטח את זה על

דעתו של היועץ המשפטי של הממשלה, יהיה האישור תקף. אם לא, נחזור עם זה לוועדה.



היו"ר אוריאל לין;

אנחנו מאשרים סעיף 7 בשני התנאים הבאים, שאת הנוסח המשפטי שלהם ינסחו

היועצים המשפטיים.

א. חובה לנמק בכתב מדוע הומרה העבירה בכופר.

ב. ההודעה תועבר לאישיות אובייקטיבית נוספת נושאת משרה.

הוחלט - לאשר סעיף 7 ברוח התיקונים הנ"ל.

היו"ר אוריאל לין;

אני רוצה להוסיף שאני שמח על ששר חתחבורה מצא לנכון לפעול מהר בנושא

העבירות של נהיגה תהת שיכרות ולהשתמש בסמכות שיש לו בחוק.

אני מודה לכולם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10.30)