הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



פרוטוקול מס' 118

מישיבת ועדת הכלכלה שהתקיימה ביום שלישי, ט"ו בתמוז התשמ"ו - 22.7.86, בשעת 14.00

חברי הוועדה:

א. שפייזר - יו"ר

אוריאל לין

ש. עמר

מ. פלד

מ. שטרית

ש. בן-שלמה

שר התקשורת א. רובינשטיין

א. פורז - משרד התקשורת

א. טוקטלי - "

מ. אחלי - "

א. סרוסי - "

א. רשף - "

ר. רביב - "

מ. קוק - משרד הכלכלה

ד. טלמור - מרכז השלטון המקומי

א. לנגר - משרד התחבורה

ב. יונה - "

י. ספרן - "

א. קלעי - "

ע. וייס - "

ב. קנר - משרד האוצר

צ. ברזק - ארגון בעלי מוניות

א. מצא - "

ש. שם-טוב - "

ד. לב

ש. אלתרמן

1. חוק הבזק ( טלוויזיה בכבלים )

2. הצעה לסדר היום בנושא מחירי הנסיעה במוניות והפעלת המונים בהן-

מאת חבר-הכנסת ש. בן-שלמה

3. חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 19)התשמ"ו-1986, תיקון סעיף התחולה.



חוק הבזק (טלוויזיה בכבלים)

היו"ר אי שפייזר;

אני פותח את הישיבה. הסרחנו שוב את הועדה בנושא שחשבנו שבבר הסתיים, היות

והשר ביקש מחשבה שניה בשני סעיפים. לאחר עבורה כה ארוכה מן הראוי שנעסוק בזה

שוב, נדון בקיצור, אם יהיו חילוקי ריעות- יהיו הסתיגויות. היום אני רוצה שנעביר

את החוק.

לגבי המועצה העלה השר מחשבה שבהרכב בפי שהוא אנחנו לא מותירים לו מרחב

מחייה. כאשר אנחנו סוגרים את ששת נציגי הציבור, השיקולים של אלה יהיו לא רק

ציבוריים אלא גם שיקולים של בעלי ענין. נציגי הטלוויזיה עשויים להיות בעלי ענין

לגבי קווי טלוויזיה, נציגי השלטון המקומי עשויים להיות בעלי עניו לגבי מקרקעין.

האיזון נראה קצת מופר.

לכן ניתנו לנו פה שלש גירסאות לשינוי: גירסה 1: (ב) במועצה יהיו אחר עשר

(1) חמישה נציגי הממשלה, ובהם אחד לפחות לפי המלצת .

שר החינוך והתרבות, ושניים לפחות לפי המלצת שר התקשורת ;(2) ששה נציגי ציבור,

ובהם שניים שהמליץ עליהם מרכז השלטון המקומי, שני נציגי גופים בתחום החינוך

והתרבות שהמליץ עליהם שר החינוך והתרבות , נציג שלדעת שר התקשורת מייצג את

הצרכנים ונציג מבין אלה שהמליצו עליהם ארגוני הצרכנים.

זאת אומר יש לשר מרחב מחייה לגבי קביעת השנים.

גירסה 2: במועצה יהיו אחר עשר חברים שיציע השר לממשלה, והם:(1) חמישה נציגי

הממשלה , ובהם אחד לפחות לפי המלצת שר החינוך והתרבות, ושניים לפחות לפי המלצת

שר התקשורת; (2) ששה נציגי ציבור, ובהם שניים שהמליץ עליהם מרכז השלטון המקומי,

שניים המייצגים, לדעת השר, את הצרכנים ושני נציגי גופים בתחום החינוך והתרבות

שהמליץ עליהם שר החינוך והתרבות.

גירסה 3: במועצה יהיו שלשה עשר חברים שיציע השר לממשלה, ובהם:(1) ששה נציגי

הממשלה,ובהם אחד לפחות לפי המלצת שר החינוך והתרבות, ושניים לפחות לפי המלצת שר

התקשורת ;(2) שבעה נציגי ציבור, ובהם שניים שהמליץ עליהם מרכז השלטון המקומי,

שנים מבין אלה שהמליצו עליהם ארגוני הצרכנים, שני נציגי גופים בתחום החינוך

והתרבות שהמליץ עליהם שר החינוך והתרבות ונציג שהמליץ עליו שר התקשורת.

אלה שלש החלופות.

אני בעד חלופה ראשונה, 11 חברים ו-2 נציגים. זה סעיף הקיים בחוק הבזק לגבי

המועצה ושם זה פועל טוב מאד. אין לי כאןשום מכשיר יותר מאשר לשר החינוך והתרבות.

כאן צריכה להיות קבוצהשל חברי מועצה שתייצג את הצד שרוצה להפעיל מערכת ארצית או

מקומית של כבלים. לכן אני ממליץ על החלופה הראשונה.

גם אני תומך בחלופה הראשונה.

אני מוכן לתמוך בחלופה הראשונה.

סמכויות הקשורות למקרקעין לצורך שידורים. נושא זה היר. שנוי

במחלוקת. בתום הישיבה הקודמת חשבתי שסיכמנו את הענין בכך שלגבי כל המקרקעין

הציבוריים והפרטיים, בראש וראשונה הציבוריים, אנחנו מכניסים את הסעיף של 60 יום.

60 יום בועדה המקומית -60 יום בועדה המחוזית ובזה גומרים.



לגבי הפרטיים אנחנו מסייגים שצריך הסכמה של רוב הדיירים ובעלי הרכוש.

מה שכתוב בחוק נראה לי. אתם הגשתם גירסה בת שלשה עמורים ובה בעמיר 2 בסעיף

6כח ישנו התיקון של 60 יום לפי בקשתנו.

היו"ר א' שפייזר;

הם הציעו בהתחלה שהשר יתקין תקנות ונשאיר בירי השר את הסמכות. לאחר ששוחנו

עם השר הם הגישו גירסה מתוקנת. היא הגירסה שעברנו עליה בוועדה. היא מכניסה את

סעיף כח, בו קיבלנו את הענין של 60 יום. זה כן דורש אישור ועדת בנין ערים מקומית

וועדת בנין ערים מחוזית.

לאחר הדיון הוכנס סעיף. כל זה טעון אישור ועדת בנין ערים מקומית. תוך 60

יום אם לא עשתה, עובר הענין לוועדה המחוזית וגם כאן הזמן מוגבל ל-60 יום. אני

מבקש לקרוא את סעיף 6כח.

מי שטרית;

אם זה בלבד היה - אני מקבל. אבל ישנו הדף הראשון.

כחי מסייג.

לא. בסעיף כז כתוב: בעל זכיון וכל אדם שהיא הרשה לכך, רשאי לצורך הנחת רשת

כבלים, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה להיכנס לקרקע ציבורית ולבצע בה

את העבודות המפורטות בפסקאות (1) עד (3) ובלבד שלענין הנחת רשת הכבלים ניתן

אישור כאמור בסניף 6כח.

(2) לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ, ולבצע פעולות נלוות אחרות הררושות לביצוע

האמור בפסקה (1).

רק לאחר האישור.

הוא יגיש תוכנית להוציא שורת עצים. אני אגיד לו: אתה צריך לשלם לי.

אם היא סרבה לאשר, זה סוף פסוק.

הכל בהתאם לסיכום שלנו בשלשת העמודים האלה כפוף לאישור ועדת בנין ערים

מקומית. לא אישרה - הענין לא קיים. יש זכות ערעור.



מי שטרית;

אם האדם ערער לוועדה המחוזית, אין שם נציג הוועדה המקומית. מתן אישור לחפיר

צריך להיות בהסכם עם הרשות המקומית.

יכול מישהו לרצות לטרפד את הענין.

זה חייב אישור ועדה מקומית. אנחנו רצינו ממך דבר אחד - שיהיה מוגבל בזמן.

קיבלנו זאת ממך , זה ישנו. חייב להיות אישור. הוועדה יכולה לדחות. צריך להקציב

זמנים לכל המערכת הבירוקרטית. ההליך מקובל עליך.

אם מחר מישהו ירצה להרוס מידרכות, אני רוצה שהכל יתוקן. כאן לא ברור שזה

כך.

החזרה של המצב לקדמותו היא מכוח החוק. סעיף 6כז (3) אומר: לפתוח כל דרך

לשם ביצוע עבודות המנויות בסעיף זה, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר את הדרך

למצבה הקודם.

רצית אישור בוועדה מקומית -קיבלת. גם אם לא היה הסיוג בזמן ההליך הוא רגיל.

אנחנו רוצים פרק זמן סביר בוועדה מקומית ובוועדה מחוזית, שידעו שעליהן להחליט

תוך פרק זמן סביר ויחליטו. ההליך יקח ארבעה-חמישה חודשים.

יש דיספרופורציה בין סעיף 6כח וסעיף 6כט. בקרקע ציבורית טעונה אישורה של

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שבמרחב התכנון שלה מיועדת הנחת הדשת. הנחת רשת

כבלים במקרקעין פרטיים טעונה הסכמת בעל המקרקעין.למה?

מחמירים יותר.

בחוק תכנון הבניה הרגיל צריך היתר, אם אתה מבצע עבודה בקרקע פרטית או

ציבורית. דיני מקרקעין מחמירים יותר. פה צריך הסכמה, אבל לא היתר. לפי זה לא

צריך לקבל היתר.

הסעיף הזה לגבי קרקע פרטית לא נועד לפטור מהיתרים -זה ברור כשמש.

בוא נוסיף אותו.



אי פורז;

הוא לא חייב היתר.

שר התקשורת אי רובינשטיין;

כוונת החוק פשוטה ומוסברת. אם נוסיף עליה נגרע מתוקפו של הסעיף. אם זה

שינוי בחזית חיצונית - אין כאן היתר. כל הסעיף נועד לפתור את הבעיה כאשר יש הרבה

בעלים ורכוש משותף. הוא לא מחייב את הדייר להיות מנוי, זה רק היתר מטעם הרוב

בבית המשותף לחבר את הבית למערכת הכבלים, בלי לחייב את השותפים.

אי שפייזר;

זו נקודה שעלתה, למה להוציא אותה מכלל האפשרויות. שמענו על החשש, נוסיף עוד

משפט.

שר התקשורת אי רובינשטיין;

ובלבד ששום דבר לא יתפרש כאילו דייר בבית משותף חייב להתחייב להיות מנוי של

הטלוויזיה בכבלים.

אי פורז;

אנחנו מבקשים שידורי להוסיף שידורי רדיו. לגבי מי שמחבל בזדון ברשת כבלים

[זו תהיה עבירה של פשע. אנחנו פוחדים שהפירטים יתנכלו לבעלי הזכיונות.

אי שפייזר;

זה לא רשיון להעברת שידורי רדיו.

לאי.

נאשר את השינויים. יש עוד הצעה של חבר-הכנסת דן תיכון, הוא ביקש אישור

להסתייגות לקרוא לחוק חוק טלויזיה למנויים. מלכתחילה כאשר דיברנו על הענין אמרנו

שאנחנו' מדברים על טלוויזיה למנויים ולא בכבלים.

למה ליצור מיגבלה של מנויים?

היו''ר א' שפייזר;

אין פה כבלים. רק מהסעיפים מתכוונים לכבלים.

ד' טלמור: יש בעיה בסעיף 6לג; הרוצה לסלול דרך או לשנותה ימסור על כך הודעה בכתב לבעל

הזכיון שבאוזר תחולת זכיונו תבועצ העבודה לפי ההודעה, שלושים ימים לפחות לפני

תחילת העבודה, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה.



א) בשביל מה צריך למסור תוכנית מפורטת של העבודה לבעל הזכיון. ב) הרשות

המקומית או מע"צ יצטרכו לעמור בפיצוי ההוצאות שייגרמו לאותו מפעיל, עם כל

השינויים שהוא עושה. אם משלבים עם העבודות של בזק - זה דבר אתר. ייתכן שזה ייקר

את הוצאות סלילת הכביש, מסיבה זו שעכשיו נוספה מערכת של כבלים שלרשות המקומית

איו שליטה עליה. מחייבים את הרשות לפצות על מערכות שהונחו בשטח שלה.

אם רשות מקומית פוגעת ברכוש פרטי כל שהוא - היא מפצה אותו, אם על הקרקע ואם

מתחת לקרקע, בתיקון הנזק מייד.

האדמה שלי, אני לא נותן לאדם זר להיכנס.

הוא ביקש ממך רשיון.

הוועדה המחוזית היא ועדה תכנונית. ההסכמה של הוועדה מחייבת גם כספית. הוא

מוכרחה לפצול את בעל הזכיון עכור כל נזק שנגרם.

זה המצב היום לגבי כל רכוש שאתה נותן רשות לבנייתו.

על אדמה עירונית, על שטח שמיועד לכביש אני אתן למישהו לבנות?

העמסנו נטל כל כך גדול על בעלי הזכיונות האלה. אנחנו מחייבים אותם למערכת

תת-קרקעית; אנחנו מחייבים אותם להעביר שידורים; אנחנו נותנים להם שני ערוצים

להעברת תוכניות חינוכיות; אנחנו קובעים להם סמכויות של ועדה על פי תקנות. איך

בעל זכיון ישיקע במערכת תת-קרקעית אם לא תהיה לו ערובה מינימלית שלא יהרסו לו

יום אחד את המערכת בלי לפצות אותו? האם מישהו ישקיע?

ברגע שהעיריה נתנה היתר לבעל זכיון דינו לא רק כדין חברת בזק וחברת החשמל,

אלא דינו עדיף משום שהוא משקיע פרטי. אין להעלות על הדעת שלא לפצותו על נזק

שנגרם לו-

יש עכשיו התפתחות איומה של תחנות פירטיות בישראל. ההתפתחות הזאת הולכת

ומתעצמת, כאשר היא נוכחת שהחוק מתקרב לסיומו. מה אנחנו עושים לגבי התחנות

הפירטיות? שום דבר. אבל לגבי בעלי זכיונות חוקיים אנחנו מוכנים להעמיס את כל

הדברים שבעולם. יש פה חוסר פרופורציה משווע . אני מציע שנפסיק בשלב זה להתחפר.

אנחנו צריכים לגמור את החוק ולהעביר אותו בכנסת עכשיו.

בסעיף העונשין אני מבקש להכניס שני דברלם:1) מי שמשחית תחנה , או מונע או מפריע

- מעשה זה ייחשב לו כעבירה פליליפ;2) מי שמפריע לבעל זכיון לקיים תחנה - מעשה זה ייחשב

לו כעבירה פלילית . אלה יופיעו בסעיפי מישנה.

אני לגמרי לא שקט ביחס לכל הסעיפים שנכתבו על השימוש במקרקעין. הם ייצרו

בעיות תפעוליות קשות.

ברור שיש לפצות על נזק באדמה. אבל מה כתוב? הרוצה

לסלול דרך או לשנותה ימסור על כך הורעה בכתב לבעל זכיון... אינני חושב שצריך

לצרף תוכנית מפורטת של העבודה.

ניתנה הודעה באמור בסעיף קטן (א), יסיר בעל הזכיון כל כבל הנמצא

במקום שבו אמורה העבודה להתבצע, ויעביר אותו, תוך זמן סביר ולאחר התייעצות עם

הרשות המקומית שבתחומה תיבנה הדרך, למקום ובאופן המתאימים לתכנון רשת הכבלים.

פה אין הקצבת זמן סביר. הענין יבול להימשך שנתיים. אני מציע להקציב זמן. א.

לא יאוחר מ-30 יום מיום מתן ההודעה ולאחר התייעצות. ב. למקום אחר על פי אישור

הרשות המקומית.

אם ניכנס להליך אישור, ייווצר מצב שהוא יחכה חמש שנים.

במקום תוך זמן סביר צריך לכתוב תוך 60 יום.

אם מפריע לך בצירוף תכנית מפורטת שלש העבודה אפשר לכתוב בצירוף תוכנית

ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) יסיר בעל הזכיון כל כבל הנמצא

במקום שבו אמורה העבודה להתבצע, על פי הודעת הרשות המקומית שבתחומה תיבנה הלרך,

למקום ובאופן המתאימים לתכנון רשת הכבלים תוך ששים יום.

מה קורה עם ההתחיבות של בעל הזכיון כלפי המנויים ?

מה קורה היום בטלפונים?

אנחנו נקבע בתקנות הוראת כוח עליון.

6לג(ג): ההוצאות להסרת כבל והעברתו כאמור בסעיף קטן (ב) יהיו על החייב במתן

ההודעה; לא ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) ישא החייב במתן ההודעה גם בנזקים

שגרם מחדלו. העברתו מפריעה לי. אתה חותך כביש בדרך הקצרה ביותר. כאן יכול להיות

שתצטרך לפצות אותו על דרך ארוכה יותר.

ודאי, אחרת לא יהיו לך משקיעים.

בואו נגמור את העניו כמו שהוא. בחוק הזר. יש עוד דברים שיעלו תוך כדי ביצוע.

שר יחזור ויאמר שצריך חקיקת מישנה.

סעיף (ד) לא מובן.

יש חוק כלכלי שאומר שכל מי שנמצא בקרקע הוא של בעל הקרקע. זה מסייג ואומר:

זה לא שלו. אני מודה לכולם.

טלוויזיה למנויים.

זה מונח לא נכון. טלוויזיה - שם המכשיר בבית.

שידורי טלוויזיה למנויים.

דן תיכון מסתייג.

הוועדה צריכה לאשר הסתיגות. מדוע לא ייקרא שידורי טלווייה בכבלים ולמנויים.

אני מקבל את ההערה של היו ת, שאולי צריך את המילה כבלים.

אנחנו מקבלים את ההצעה. אושר החוק, על תיקוניו השונים.

הצעה לסדר-היים בנושא מחירי הנסיעה במוניות והפעלת המונים בהן

מאת חבר-הכנסת שמעון בן-שלמה

האמת היא שעל רקע השירות המידלדל של המוניות לציבור בישראל ביקשתי ממזכיר

הוועדה לזמן ישיבה לפני שבועיים-שלשה. פנינו ב-6 ביולי למשרד התחבורה לקבל הבהרה

באשר לחילוקי הדיעות. בחומר שקיבלנו מארגון המוניות בשעתו הובהר לנו שהמומחים של

ארגון המוניות קבעו שההתיקרות של התשומות בנסיעות פרטיות נעו בסביבות 40%- 30,

ההתיקרות בנסיעות בינעירוניות נעשה בסביבות 70%- 60. אלה היו החישובים הכלליים.

על רקע זה פנינו למשרד התחבורה וביקשנו את חוות דעתם באשר לנושא ההתיקרות.

ואכן משרד התחבורה אישר ב-6 ביולי שגם לפי תחשיביו (בחודש מרץ תוקנו התעריפים

בעקבות הסכסוך) הגיע עודף ההוצאות על ההכנסות ל30% -20. בנסיעות שירות במוניות זה

נע לפי ענפעים ומגיע ל 40%-30, תלוי בקווים ובמקומות.

אנחנו לא נכנסים כעת לדיון על נושאים שדנו בהם בעבר, על השוני בין השירות

באוטובוסים לבין שירות במוניות; על השוני שחל בסל התשומות של שני הענפים. אני שם

את הנושא בצד, אני מדווח לוועדה שאכן משרד התחבורה אמר ב-6 ביולי בצורה בוטה

שחלה התיקרות. היא חלה במימדים שקראתי להלן.



המספרים של משרד התחבורה אינם רחוקים מהמספרים של ארגון המוניות. משרד

התחבורה וארגון המוניות הגיעו לשפה משותפת באשר לאיזון שבין שתי ההערכות על

ההתיקרויות של התשומות. זה לא שינה את העובדה שבסך הכל התעריפים לא שונו עד

היום. אנחנו יודעים את התוצאות. אנשים מתייבשים בדרכים, אינם זוכים למוניות.

נהגי המונים אינם מפעילים את המונים. יש טענות של תיירים ושל אזרחים. אני איתי

לא מעט נשים , זקנים וילדים הנזקקים למוניות, נכנסים למוניות ונהג שואל: לאן? אם

היעד אינו לרוחו של הנהג, הוא אינו מסיע אותם.

מספר התלונות הוא שקיבלנו הוא אפס ואין לעומת השירות הגרוע שקיים בתחום הזה

והענין נמשך. מצד אחד, אין משנים תעריפים, מצד שני יש מציאות והמציאות היא

מציאות מאד בלתי נעימה.

על רקע זה הוגשה הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת שמעון בן-שלמה וגם

נשמעה תשובה מפי השר. לא אחזור עליה ברגע זה. הדברים כבר כתובים בספר דברי

הימים.

כאן בוועדה כבר ערכנו לא מעט דיונים בנושא המוניות. נפגשנו גם עם נציגי

המוניות על רקע אי ההבנות הכספיות. אאפשר לך, חבר הכנסת בן-שלמה, אם יש צורך,

לומר בקיצור את דבריך. לאחר מכן נשמע את הצדדים הנוגעים בדבר.

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אורחים נכבדים, היושב-ראש מיצה את הבעיה, הוא

הציג את כאבו של הציבור שהוא הסובל העיקרי בכל הנושא הזה. כמובן אולי יש צדק,

בעלי המוניות לא מקבלים את מה שמגיע להם ומתוך הכרח הם מגיעים למצב הזה שאינם

מפעילים מונים, או אינם רוצים להסיע אנשים.

שמענו את תשובת השר. לפי זה יצטרכו להפוך את משרד התחבורה לבית משפט אחד

גדול וכל בעלי המוניות ייהפכו להיות עבריינים.

אם תהיה עליה שמעותית בתעריפים שתספק את בעלי המוניות, היא תפתור את הבעייה

וזה יהיה לטובת הציבור. היום הציבור משלם כפל-כפליים, בלי הפעלת המונה. אין מה

להוסיף, צריך לפתור את הבעייה.

לגבי הצגת הדברים - התמונה היא מתאימה. אנחנו מודעים לחומרה של המצב , אבל

חשוב להבין את המניעים . מה שקרה במהלך השנה האחרונה, שהשתבש לחלוטין האיזון

שהיה בין מחירי נסיעה באוטובוסים לבין מחירי נסיעה במוניות, כאשר מחירי הנסיעה

באוטובוסים עלו בצורה חדרה מאד ומחירי המוניות נשארו באותה רמה.

התוצאה היא שהיום זול יותר לנוסע לנסוע במוניות, בפרט לשנים-שלשה נוסעים

שצריכים להחליף שני אוטובוסים. יש ביקוש חרבה יותר גדול לשירותי מוניות. אנחנו

רואים תופעה של עודף ביקוש על ההיצע ולחצי ביקוש חזקים לנסיעה במוניות שלא באים

על סיפוקם.



אם מנתחים מתור התלונות שמגיעות אלינו ומתור הבדיקות של המפקחים

1) ביחס לנוסע ובאי הפעלת מונה, שזו אמתלה

לאי רצון להסיע. יש להם עורף תעסוקה, הם יכולים לבחור תעסוקה נוחה להם.

פתרון דרסטי הוא להחזיר חזרה את מצב האיזון היה קיים קודם, כמו

להוריד את מחירי הנסיעה באוטובוסים. פתרון שני להוסיף מספר מוניות לשוק, כך שיווצר

מחדש איזון, שתהיה כמות מספקת של מוניות ויהיה כדאי למפעילי המוניות לנסוע.

פתרון שלישי מבחינת סדרי עדיפויות של סיב הפתרון - הוא הכי גרוע

אבל כנראה זו תהיה התוצאה - העלאת מחירים במוניות כדי להחזיד את האיזון, אבל

לא מצד האוטובוסים אלא מצד המוניות. להעלות את הרווחיות במוניות לעומת המצב

שהיה קודם.

לפי דבריכם חלה התייקרות בתשומות.

אני מדבר על התופעה. כל יתר הדברים הם פועל יוצר של התופעה.

מהי מדיניות המחירים?

אני רוצה להבהיר איפה אנחנו עומדים ביחסי המחידים בעשר השנים האחרונות.

מקובל סל מסוים לגבי מוניות. מעדכנים את הסל הזה על פי העליה של האינדקס. זה הדבר

שהיה מקובל. אם אנחנו הולכים על פי אינדקס ההתיקרות הרגיל אנחנו נמצאים היום באיזון

כמעט אפס של מחירי המוניות. באופן מדויק אנחנו בפיגור של 2% לעומת הסל הקיים.

מה קרה? לאור הדיון הקודם שהיה בוועדה הזאת ולאור בחינות שלנו

הגענו למסקנה שהסל שהיה נהוג בעשור האחרון הוא לא סיפק רמת רווחיות מספקת למוניות

הגענו למסקנה שיש להעלות את הסל הבסיסי. על פי ההצעה של הסל הבסיסי יש שתי רמות

1) מה קורה בענף המשאיות? 2) מה רמת השכר הממוצעת

של השכירים במשק? לפי ענף המשאיות הסל נמצא בפיגור של 40%. אם לפי רמת השכר הממוצעת

במשק אנחנו בפיגור של 30%. זה סל חדש שהוא המדיניות של המשרד לתקופה הקרובה. מבחינת

המשרד זו כוונת המשרד להעלות את המחירים לרמה הזאת שהיא עונה על צרכי הרווחיות.

אתם מקבלים את טענת בעלי המוניות שחלה שחיקה?

לא, לא חלה שחיקה. במשך כל השנים היו טענות. אנחנו אמרנו, במקום

להתווכח כל פעם על אחוזים נבחון מחדש את הסל הבסיסי. כתוצאה מהבחינה אמרנו שצריר

להעלות את הסל הבסיסי בין 20 ל-30 אחוזים. המדיניות היא בכיוון הזה. העלאת התעריפים

תלויה במדיניות המחירים של הממשלה.

הטענה של בעלי המוניות שכלכלית לא כדאי להם לנסוע. במחיר של

שנים-שלשה שקלים בחום היום לא כדאי לנסוע.

הטענה הזאת מופרכת מיסודה. איו לה בסיס. ההיפר הוא הנכון.

יש שתי אפשרויות: יכול לקרות מקרה שבו יש היצע מאר קטן של נסיעות ולכן

המהזור של בעלי המוניות מאד קטן, והם מטילים מעט מאד על כל נסיעה ועדייו יכולים

לחיות. זה נובע מזה שיש ביקוש בלתי רגיל. האם חלה אירוזיה או לא? במרץ נסעת

בממוצע כאלף נסיעות. מאלף נסיעות חיית. עכשיו אתה נוסע עוד פעם אלף נסיעות ואתה

לא חי. ייתכן שמאלפיים נסיעות אתה יכול לחיות.

אתה טועו שיש ביקוש גדול. יכול להיות מצב שבו בגלל הביקוש הגדול יש פיצוי

עבור הקטנת המתיר.

יש פהשינוי מיבנה. מאחר והדרישה כל כך גדולה, הם בורררים להם את אותן

נסיעות שהן רווחיות . לא כדאי להם לעשות נסיעות אחרות, אם יעשו אותן ייתכן

שיפסידו כסף. הערר השולי לא משתלם להם.

אני שאלתי אם עדייו מרוויחים בנסיעה של שנים-שלשה שקלים.

הם לא יכולים. הם יפסידו רווחיות בנסיעות טובות יותר.

פר-סה האם הרווח שלהם על נסיעה ממוצעת גדול בעבד מול היום? האם מאי

מול מרץ שינה כדאיות? הם טוענים שפד נסיעה התיקרו התשומות.

לפי הבדיקה לא. פר נסיעה אנחנו היום בפיגור של 2%. בתקופת השביתה

הגדולה במוניות לפני שנתיים, הם עוד היו בפיגור של 40% לעומת אותו סל.

יש ביטויים חיצוניים לאותו מצב של רווחיות בענף. הוועדה הזאת כבר בקיאה

בנושא - זה מחיר המספר הירוק. אם לפני חצי שנה המחיר היה 11 אלף דולד,

היום הוא עובר את ה-20 אלף דולר. זה אינדיקטוד שמראה שבאופן יחסי המצב

לא הורע. מחירי האוטובוסים הורמו מאד ויצרו את לחץ הביקוש על מוניות.

1) בכל זאת אנחנו מכירים בזה שיש

להעלות את התעריפים באותה רמה שבין 20 ל30%, לא בגלל ההתיקרויות או

בגלל העיוותים, אלא בגלל שמסתבר שכבר עברו עשר שנים ולא עשינו סל חדש.

עכשיו עשינו סל חדש. האלמנט של ההתיקרות ייקבע על פי החלטות הממשלה י

לגבי מדיניות מחירים.

זה יוריד את הביקוש לשירותי מוניות?

בקצת.

לש לנו בקנה 800 בקשות, בעקבות בג"צ מפורסם. ברור שלא כל אלו! יקבלו.

גם אם 600 זה עוד אלמנט שמוסיף.על שולחך המליאה מונחת הצעה לתיקון החוק.

היו"ר אי שפייזר;

היום בארבע אחר-הצהרים החוק יעבור. ברגע שיעבור זה יהיה הכלי שיאפשר

לתת רשיונות, במידה ולא יהיה לציבור שירות מונוות .

החוק החדש נועד לאפשר על ידי החלטה איזון בין ביקוש והיצע. עד היום

זה הלר לפי וותק ומצב סוציאלי.

ברור מהצגת הענין הזה של פנחס שהעלאת התעריפים לא תפתור את בעית היסוד

שאליה מתיחסים. זה יצמצם את הדרישה רק במספרים שוליים .

הוא יקטין את אותם מתחים שנוצרו, של סירוב להסיע נוסעים.

אוריאל לין;

הוא לא יפתור . יש בחירה גדולה ונהג המונית בורר לו נסיעות כדאיות.

הכנסת יותר מוניות לשירות - זה כן פתרון מיבני שיכול לסייע.

יחד עם זה צריכה להיות זהירות, כדי שלא תור תקופה קצרה להפוך את הקערה

על פיה וליצור עודף מוניות. אילו היתה לנו שליטה על מדיניות המחירים אתה צודק.

אבל אנחנו לא שולטים על כל המערכת. במערכת יש שיקולים אחרים.

אתם לא שולטים, אבל עדיין ענין המחירים יחזור. אני מבין שמבחינתכם

המחירים הם המפתח. אם נכון מה שהם אומרים שהמחירים אינם מדביקים את התשומות,

אז שום שינוי לא יועיל.

אנחנו הולכים על מעין נדנדה. הנדנדה הזאת תביא אותנו לאותו מצב רעוע.

המפקח העלה את הבעיה במהירות. זה לא חוסר מוניות אלא משום שהתעריף של

האוטובוסים הוא יקר. לכן נוח לנסוע במונית. יש מספיק מוניות.

יכול להיווצר אבסורד - יעלו מחירי מוניות ויווצר עודף מוניות, גי לא יהיו

נוסעים.

אם יעלו את המחירים הבחירה תהיה לא רק בחירה של מחירים אלא תוצאה

של שינוי בביקוש.

איו ספק שהתעריפים בשירות הציבורי באוטובוסים הם שקובעים את הביקוש

וההיצע בשוק המוניות בלבר. כל מי שחושב אחרת הוא טועה ביסוד. תקבע היום

מחיר נמוך לאוטובוסים, המוניות ירוצו ריקות ולא יחפשו אפילו קווים ארוכים.

יש לנו נסיון. לפעמים כתוצאה מעיוות, מטעות של מחיר קו איקס נשאר נמוך,

המוניות בורחות ממנו והוא נשאר ללא מוניות. או להיפר, כאשר המחיר גבוה

המוניות מתלבשות עליו. אתה רואה את זה במשחק גלוי .

זו פעם ראשונה שאני שומע את המפקח. צריך לפנות לממשלה ולומר לה שהמסה

הגדולה המשתמשת בשירות ציבורי היום נוסעת נפגעת, היא משלמת תעריף מעל התשומות.

זה מצב הפור מאצל המוניות. אז נוצר מצב מעוות שהוא נותן השלכה על הפינות

האלה.

אני הייתי מציע לוועדת הכנסת לזמן את שר התחבורה ולשמוע ממנו מה הוא

מתכוון לעשות לגבי קביעת תעריפים ברמה שתהיה מאוזנת לאורר זמן בין השירות

הציבורי -האוטובוסים, לבין המוניות. בלי לקבוע מדיניות ארוכת טווח כל נושא

אחר יכניס אותנו לטלטלה. זה רק עניו של פרק זמו.

סיכמנו עם השר שנחזור תור חודשיים-שלשה לדוו במדיניות המחירים.

אני רוצה לומר בראשית דברי שהתמונה שהוצגה כאו בעניף המוניות

היא אמת לאמיתה. לא נכנסו עמוק לעובי הקורה. פה דיברו על מחיר נמור ומחיר

גבוה. רוצים להציף את משק המוניות בחלוקת מספרים. זה לא פתרון.

מה קורה היום? עבור בקבוק קולה נוסעים שנים-שלשה-ארבעה נוסעים במונית.

בדיזנגוף בשעות הצהרים עומדים עשרות אנשים. במקום ללכת לבית קפה ולשתות

קולה, נוסעים הביתה במונית. בגלל זה איו אפשרות להשיג מונית. המחיר הוא

הבעיה. כל עוד לא יהיה מחיר ריאלי שיהיה כדאי לנהג לעבוד, איו פתרוו.

המפקח טועו שלא חלה התיקרות, חלה התיקרות של 2%.

.

יש לו טעות.

הסל החדש הוא חשוב. אם הולכים לפי מדידת ההתיקרות שהיתה

על פי הסל הקיים, זו היתה התיקרות של 203%.

למר פנחס בן-שאול יש טעות. יש מסמר שמדבר על 13%.

זה היה נכון באוקטובר 85.

אם הבעיה היא של כדאיות הנהג לעבור, אפשר לעשות עשרים ישיבות והבעייה

לא תיפתר, אני לא מציע שהוועדה תקבל החלטה את הפתרון שמציע חבר-הכנסת לין

לחלק מספרים, אנחנו למודי נסיון. חילקו מספרים ואחר-כר נחנקנו, הבעיה איר

לעשות שלאותו נהג יהיה כדאי לעבוד, לפרנס את משפחתו בכבוד, אני מדבר

על תעריף נסיע ממוצע של 3 2.b- שקל. כדאי לאותו אדם לנסוע במונית. כמה

נסיעות אני יכול לעשות במסגרת שעות עבודה נורמליות? 50 נסיעות, יש לי 100

שקל, מה נשאר לי אחרי עבודה קשה? האם כדאי לי לעבוד?

זו התשובה שחייבת להינתו, חלוקת מספרים בצורה בלתי מוגבלת תחנוק

אותנו, לא חסרות מוניות, כלכלית לא כדאי לעבוד,

למה אתה אומר דברים שלא אמרתי, חבל שאתה מייחס לאדם דברים שלא אמר,

אולי לא הבנתי אותך. אני אומר, זה יחנוק אותנו, אני בא ואומר

שנהג מונית צריך לעשות סר הכל שממנו הוא יכול לחיות.

ממה מורכה השקל? מ15 מע"מ ו-20% מס הכנסה,

זה לא נותן שום אינפורמציה, זה נאום. אם המפקח על התחבורה קם

ואומר שלא חלה התיקדות בענף המוניות, וזה מה שהוא אומר, אז אתה צריר

להסביר, אם יש לכם נתונים - תביא אותם לפנינו.

אני לא רוצה להיכנס כרגע לשאלה של 2% או 13% התיקרות, אבל ישנה

בעיה של סל תשומות שעשינו במשותף אחרי שביתת המוניות. סל התשומות החדש

מדבר על 30%-22. זו שחיקה משמעותית. 22% לקחו על פי שכר של 380 שקל. האם

זח שכר ריאלי במשאיות? אם ניקח ממוצע במשק מגיעה לנו תוספת של 30%. נכון

שזה על פיי סל התשומות החדש, מה זה משנה?

סל התשומות החדש ישנו, על פי המציאות מגיעה לנו 30%. אנחנו אמרנו:

תנו לנו את מה שמגיע לנו.

סל תשומות שהוסכם עליו?

הוסכם, יש בעייה ליישם אותו, אנחנו עדיין ממשיכים לגבות את

העלות שלנו ב30% פחת.30% פחות גובים על פי סל מוסכם בינינו,



אנחנו מוקיעים את התופעות הקיימות בענף המוניות גם בעיתונות וגם ברדיו,

בשותפות עם משרד התחבורה. אנחנו חוששים שהתופעה מתחילה להיהפך לנורמה שממנה

יהיה קשה לחזור. אם אין ויכוח בינינו ומגיע לנו 30%, אז תנלו לני. זה צעד

אחד שצריך לעשות מבחינה בלבלית.

מצד שני, אנחנו כארגון מוניות .שותפים לדיעה של משרד התחבורה שצריך

להפעיל לחץ על נהגי המוניות על מנת שינהגו כמו שהחוק דורש. פה הוצע

שאנחנו ארגון המוניות נקבל סמכות חוקית להתערב. אנחנו הצענו למשרד התחבורה

לקחת את הענלן בידיים . יש 500 תלונות נגד נהגי מוניות, תפנו שופט, תביאו

100-200 "חוליגנים" למשפט ותענישו אותם. אולי זה ירתיע. זה הפתרון של המקל

והגזר.

על פי סל התשומות הקיים- כמו שהמפקח אמר - אין שום סיבה לעדכן את

המחיר. יתרה מזו, בהעלאה הקודמת היה תיקון של 25% מקום 16%. בעלי המוניות

נהנו בגלל הרצון להתאים אותם למחירים באוטובוסים. מבחינת הסל אין סיבה

לשנות תעריפים.

יש שני קריטריונים: יש קריטריון של סל התשומות הישן שעליו כבר

המפקח אמר מה שאמר. מצד שני, המפקח וגם ארגון המוניות דיברו על סל חדש.

לא הובא עדיין לדיון.

אולי משרד האוצר לא נתן גושפנקה

אבל בין ארגון המוניות ומשרד התחבורה עוצב סל חדש, שעל פיו ההתיקרות

היא של 30%. הסל הזה ברגע זה לא מקובל על משרד האוצר.

אני רוצה לחזור לבעיה. יש פה שני מישורים נפרדים, לפחות מבחינת

שיקול וקבלת החלטות. קודם כל, אם מה שמקבלים היום נהגי המוניות לא עונה

לרווחיות נאותה, צריך להעלות להם את המחירים.

אני מבין שמשרד התחבורה בנה סל תשומות שונה לתיקון עיוותי העבר.

זה מגיע משום שזה מגיע, משום שהרווחיות היא נמוכה.

אגב, אני רוצה להעיר שלפעמים אני לא כל כך מבין את קו האוצר.

במקום אחד הוא מעלה עליות דרסטיות בלי שום הגבלה, בלי צדק. במקום אחר

הוא לוחם את המלחמה עד הסוף. כאשר מדובר בהעלאת ארנונות, אפשר היה להעלות

ב200%. עכשיו משרד הפנים התיר לרשויות המקומיות להעלות את כל התשלום

של האגרות בלי הגבלה. הם קיבלו החלטות להעלות ב58%.

אני מציע שתגיד לשר האוצר שהשתתפת היום בדיון וכאן שואלים חברי

הכנסת למה הוא מחריש כאשר משרד הפנים מתיר לרשויות המקומיות להעלות את

מחירי השירותים ב58% בבת אחת? מדוע אתם מחרישים?

הסיבה ברורה וידועה: הם מתירים לרשות המקומיות לגבות יותר מיסים

ומקילים על קופת- האוצר. אפשר להחזיק את כל המנגנון ויש יותר הכנסה.

אם נותנים לבעלי המוניות להעלות מחירים, זה נכנס לכיס של בעלי המוניות.

אני מקווה שהנימוק שלך הוא לא נכון, למרות שהוא משכנע. העלו ארנונות ב200%,

משרד האוצר עומר בשקט מהצד. אנחנו כווערת כלכלה לא יכולים להסכים לכר שמשרר

האוצר יעשה מנהג איפה ואיפה בשם יציבות המחירים במשק. במקום אחר קופצים את היר,

במקום שני מתירים בלי הגבלה.

אני לא בטוח שהעלאת המחירים במוניות תפתור את הבעיה הספציפית. מרוע אני

לא בטוח? האם זה יצמצם את הררישה לשירותי מוניות. להערכתו של המפקח זה יצמצם

במעט. אני הייתי אומר לחבר-הכנסת שלמה עמר, יש הרבה נסיעות עיסקיות שימשיכו

להיעשות, ולא חשוב מה המחיר, כי זה הולך על חשבון הוצאות. יש אנשים שלא מוכנים

לנסוע באוטובוסים, הם רוצים לנסוע במוניות גם אם יהיה יותר יקר.

אני יורע שהמחירים משפיעים, אני לא אומר שלא, אבל הם לא משפיעים טוטלית.

במקרה של העלאה ב20%-30 אינני בטוח שזה יפתור את הסיטואציה הנוכחית שעליה אנחנו

מרברים. אולי זה יקל מעט.

גם כאשר מעלים ב30%,לא יעלו 30% על הכל. גם אז תהיה הפרשיות בין נסיעות

כראיות ולא כראיות.

כמה מספרים סטטיסטיים וכיוון, על ביקוש והיצע והגירול בביקוש.

מה מקור המספרים?

רבעון לכלכלה לעניני תחבורה שמעובר על ירי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

לאורך זמן, להבריל מאוטובוסים, הגירול בביקוש לאורך שנים כשהאינריקטור שלו

מספר המוניות שנוספו, הקילומטרג' הכולל, פלוס הקילומטרג' למונית בוררת עלה משנת

19/1 ל-1985 פי 2,1; כאשר הקילומטרג' המיצרפי עלה קצת יותר מזה.

1

הקילומטרג' הממוצע למונית, שהוא מבטא תפוקה פיזית, היה לפעמים בפיגור.

לאחרונה הוא עלה. בשנה האחרונה הקילומטרג' הפיזי למונית עלה ב5%-4. זה סימן

מובהק לעודף ביקוש. אומדן של הכפלה תוך 12 שנים בהשוואה לתחבורה ציבורית

שבסך הכל עלתה במשך כל השנים ב-12-13%, מבחינה אבסולוטית ולאוכלוסיה פר נפש

אפילו ירד, פירושו של דבר שיש גידול תמידי בביקוש למוצר המוניות וזה נכון.

אבל הגורם המוחלט לבעיה הנוכחית הוא ללא ספק השוק הפרמטרי שהתרחש

באוטובוסים.

בכמה שנים העליה של הדרישה?

במשך 15 שנה יש גידול מעבר לגידול באוכלוסיה. המדד המשוקלל הוא 210

לעומת 200 מ-1971.

אתם מספקים סטטיסטיקה לעתיד לקראת שנת אלפיים. אתה יכול להשיב על השאלה

בכמה גדל הגידול בשלשה חודשים, בששה חודשים אחרונים? מה קרה?

בשנה האחרונה הקילומטרג' גדל ב5% לעומת שנת הבסיס שהיא גם שנת הסף. זה

עלה ב5%. מצבם מבחינת התפוקה לא הודע אלא הוטב פד מונית. הוא לוקח בחשבון גידול

בהיצע.

הביקוש למונית גדל ב5%-זה מה שאתה אומד?

.

היות ואנחנו מדבדים בפיגוד אינפלציוני, מה שהתחולל בסוף 85 לא מבטא

את מלוא עוצמת הביקוש. השינויים הגדולים חלו בסוף השנה, אנחנו כעת מדגישים אותם

בצנדת.כאשד כמה אינדיקטודים נוספים משלימים השמיע פנחס. מספד מונית עלה מ-ט100-9

אלף ל-300 אלף, זאת אומדת פי שלשה. זה אינדיקטור מובהק משלים. כאשד הבעיה היא

בצד הביקוש המחולט המובהק ביותד זה השוק הפדמטדי שקדה למחידי האוטובוסים.

אתה אומר דבד שאנחנו יודעים אותו, הביקוש למוניות עלה. מדוע - זה עניו אחד.

בכמה עלה? הקילומטדג' למונית עלה ב5$. איו לר אינדיקטוד אחד? זה לא הדבה.

חל עוד משהו, ביטלו את תחומי המוניות. באופן עובדתי התפוסה שלהם עלתה.

כאשד קודם היו משביתים מוניות בשלומי או מעלות, הו נכנסו לסטטיסטיקה ולא עשו

תפוסה .

לפני שנתיים זה עלה ב1%.

קשה לפרק את כל הגודמים. אם אתה לוקח את הכל, אתה לעולם לא יכול לדעת

מה משפיע. בוא נפריד. אם היינו מוסיפים מוניות לשוק, הדכד היה משפד, מודיד או

לא? מה אומד משדד התחבודה?

אנחנו קשדנו את בסיס הסל החדש, שהייתי שותף לעדיכתו. להבדיל מהסל

הקודם הוא נודמטיבי. אנחנו לוקחים שכד ממוצע במשק. בסל הקודם זה לא היה. אנחנו

קושדים עם שינוי השיטה בכללותה. אנחנו אומדים: בשעתו התיחסנו לעדר של המספד

הידוק כדבר שלילי לחלוטיו. לאחד דיונים אמדנו שאנחנו דוצים להגיע לשיטה שהיא

אומנם פועלת על פי כוחות השוק, אבל בסף כניסה. הסל החדש תואם את האגדה, יש

ביניהם איזה קשד.

את זה אבחנו יודעים. כמשרד התחבורה אתה ממליץ להוסיף מוניות או לא וכמה?

ואיר זה ישפיע על השוק?. אתה אומר מספרים. מכל זה מה יוצא?

אני מעריו. עשינו חישוב גס. למשל אם אנחנו נוסיף 800 מוניות ,לפי

הערכתנו המספר הירוק יתייצב בערכו סביב ל15- 10 אלפים דולר.

מבחינת הכיוון שני התהליכים צריכים להיעשות בד בבד. אני רואה צורר

בהעלאת תעריפים על פי הסל החדש. שוב לא במכה אחת אלא בהדרגה.

במצב הקיים ישנו חוסר במוניות לאור הביקוש הנוסף. זה אומר

שיש להוסיף מוניות.

לו ישבנו לפי החוק החדש?

לגבי חוק המוניות צריר פרמטר שיבוא ויוכיח.

ישנו מחסור.

על פי מה?

קודם כל על פי המצב בשטח של סידוב להסיע. זו תופעה כוללת שמצביעה.

למעשה מבחינת קווי פעולה אני רואה צורר בשלשה דברים עיקריים ודברים מישניים.

1)הורדת המחירים באוטובוסים. הצהיר על כר שר התחבורה בפגישה

הקודמת. )2להעלות את תעריפי המוניות. אינני קובע את המועד והשיעור. הכיוון

הוא להעלות גם על פי דמת המחירים הקיימת היום. )Jלהוסיף מוניות למערכת. אינני

קובע מספר ועיתוי, במהלר השנה הקרובה. אם זה בידינו, צריר לפעול בשלשת הקווים

האלה בד בבד.

גם הם יכולים להוסיף ליישור הקווים. דבר ראשון - העלאת

המחיר ההתחלתי. היום המחיר ההתחלתי נמור מאד, הוא מבוסס על קילומטר נסיעה אחד.

אנחנו מציעים להעלות לשני קילומטד. על ידי כר נעודד את הכדאיות בנסיעות' קצרות.

דבר שני - בקווי שירות נוצרו עיוותים במהלר השנים. יש לנו שיטה של יישור

העיוותים בשירותי המוניות. בסר הכל ההעלאה כאן לכל אורר הקו במחירי המוניות.

אני ממש מתפלא . פה מדברים על מספרים ואנחנו מדברים על אנשים עובדים.

איו היום מספרים בשוק. למה? כי כל 810והמספרים שחולקו לקחו להם מוניות כדי

להוכיח שהם עובדים. בזמן האחרון פתאום נעלמו 800. כאשר יקבלו מספרים, שוב

נראה אותה בעיה - לכל האלמנות המסכנות לא יהיה ממה להתפרנס.



יש תוספת עבודה. הכל על חשבון מט הכנסה. יש עבודה, אבל איזה עבודה? אני

עובד על מונית. אני לוקח שלשה תיירים לקינג דיוויד, הם משלמים 1.8 שקל. זה יותר

זול מאוטובוס.

אתם מדברים על פיגור של 2%? אנחנו מדברים על אנשים. כמה נסיעות אפשר

לעשות ביום? חמישים נסיעות. אתה בחמישים נסיעות עושה מאה שקל. מה נשאר?

אתם מדברים על מספרים או על אנשים? אני כורדי, אני רוצה להרוויח ולאכול בכבוד.

אינני רוצה להיות מליונר, אבל לא להפסיד.

מי הם נהגי המוניות שנוספו? מפוטרים של אגד ושל מפעלים אחרים שהגיעו

למרכזי ערים. להם לא איכפת, הם לא יודעים את החוק. אתם, צריכים לדאוג לרמה של

השירות לנוסע, לרמה של הנהג, מי יהיה נהג מונית ולא כפי שישנו היום.

זו האמת שישנה על השולחן. אני מוכן לתת את המונית ולקבל משכורת של פקיד

במשרד האוצר. על מה אתם מדברים - על 380 שקל שכר לנהג? על זה יחיה? אם לא יגנוב

ממה יחיה? מה אנחנו מגדלים, דור של גנבים?

האם זה נכון שעלה מחיר המספר הירוק ?

למה עלה?

בגלל לחץ הזמנים.

יש אנשים שיצאו עם פיצויים ויש להם רשיון למונית. בירושלים יש 58 מפוטרים

שאנחנו קטלנו אותם. אחד קנה ב-10 אלפים דולר, תוך שבועיים העלו. מי העלה?

המתווכים. ברגע שיחלקו -810 מספרים המחיר ירד לרמתו הקודמת בין 12 ל-14 אלף.

הבעיה היא פשוטה: במרץ הכל היה בסדר, שירות המוניות פעל. היתה העלאה, היו

תלונות נורמליות כפי שקיימות בשירות מסוג זה. אבל לא היה משבר של שירות. היום

אנחנו נמצאים במשבר. המחירים לא התייקרו באופן מיוחד. לרוב הציבור, בישראל לא

קרה שום דבד ומיוחד. הדולר נשאר דולר, עם ישראל חי. על רקע זה לפתע חל משבר

בשירותי המוניות. בעצם אתם טוענים שהסכום שוב לא מכסה את ההוצאה. ואז באים אלה

לפי התחשיב שעשינו מקודם שום דבר לא קרה. האוצר אומר :

לפי התחשיבים שהיו עד היום לא חלה התיקרות.

עשינו סל אחר. לפי הטל האחר, שהוא הצודק מבחינתכם, כן

מגיע. יחד עם זה זה עדיין לא מובך למה התגובה של ענף המוניות היתה כל כל דרסטית .

אומרים שזה לא קשור רק בכם, שמסיבות שונות של השוק יש עודף ביקוש לשירות שלכם .

אולי לציבור יש יותר כסף, אולי הוא רוצה להוציא יותר כסף, אולי יש עוד מאה

חברות אלקטרוניקה חדשות שמעסיקות מוניות. אולי אנשים הגיעו למסקנה שלא כדאי להם

רכב פרטי. אולי הענין של האוטובוסים שהוא דרמטי מאד העביר עוד עשרות אלפים.

יש בענף ביקוש לענין הזה. יש לכם בעיה של מחירים, אבל יש גם בעיה של עודף ביקוש.

כאשר יש מחיר נמיר, יש עודף ביקוש. היום יש מפעלים שמזמינים יותר מאשר

בעבר. לא כדאי להם להעסיק נהג.

אנחנו בשעות שיא לא יכולים לתת לציבור לנסוע ביחד. יש לנו

מוניות ואוטובוסים. יש שעות שיא בבוקר ובצהרים ויש שעות מתות, כאשר הנהגים הולכים

לאכול.

היום יש הרבה נהגים שהם עובדים יחידים על מוניות. לא כדאי

להם להעסיק שכיר. אני לא מוכן לתת לנהג מכונית, לא כדאי לי. הוא הולך לשכור

מספר. אין פעילות שלמה של מוניות, ואנחנו עכשיו במצב כזה שהמחירים מעוותים,

לכן יש עודף ביקוש.

ברגע שיהיה מחיר ריאלי, כפי שאמרו החברים, יסעו פחות. כולם מוכנים לנסוע

במחיר אפסי. ענף המוניות לא צריר להיות ענף אוטובוסים, הוא צריך להיות ענף

אקסקלוסיבי. אתם עשיתם ממנו שירו-ת המוני.

נוספו עוד שתי בעיות: הבעיה שנהגי המוניות העלו גם בפעמים קודמות וזו

הבעיה של ארגון המוניות וחוסר הסמכות. אין סמכות, כל הסמכות היא של מטרד

התחבודה. למעלה ממחצית בעלי המוניות הם חאפרים שלא כפופים לארגון בעלי המוניות.

לארגון אין אפשרות לבוא בטענות.

לא הונחה לפנינו סטטיסטיקה כמה מהתלונות הן על חברים בארגון וכמה

על לא-חברים. הייתי מבקש ממשרד התחבורה, אם אפשר, לבדוק את הענין במי מדובר.

האם לארגון יש השפעה ממתנת או מכריעה על חבריו או לא.

ענין הארגון עדיין עומד על הפרק. נצטרך לדון על הנושא הזה.

ישנו נושא נוסף - נושא הפיקוח. לטעמי אין פיקוח, הוא סימלי ולא קיים.

לא שמעתי כמה מפקחים הולכים, מי מפקח, כמה בודקים כל יום. יש צורר לעשות

מבצע, להתייצב באופן מסיבי בשטח. הרושם שלי שלית דין ולית דיין. הרושם שלי

הוא משמיעה וראייה.

אני אפנה לשר התחבורה. הנושא הוא חשוב, הוא קשור בדיונים שדנו עם

הקואופרטיבים ולא סיימנו. נקיים דיון מיוחד, אולי בפגרה עם הקואופרטיבים, עם

ארגון המוניות ואיתכם.

מה אתם עושים? אנחנו נקבל עכשיו את החוק

החדש. לו היה החוק החדש קיים, היה צריך להגיד לחברי ועדת הכלכלה תשובות יותר

מדויקות, כמה מוניות אתה חושב שצריך להוסיף, לפי כללי ההיצע והביקוש. מה המחיר

שצריך לקבוע למספר הירוק. היה צריך לשכנע אותנו בנתונים שצריך להוסיף כך וכך

מוניות, איזה מחיר לקבוע ברחל ביתך הקטנה, לא נתונים כלליים .

אני רואה שאתם לא ערוכים לדבר הזה. כאשר החוק יתקבל, כל ששה חודשים יצטדכו

לבוא ולתת דין וחשבון.

, /י

לא קיבלנו הסברים נאותים איפה היתה ההיקרות ממרץ עד יוני. שר

התחבורה אומר שהוא בנה סל תשומות חדש ועל פי זה מגיע להעלות את התעריפים

בשיעורים של מ-20 עד 30%.

משרד האוצר לא מסכים.

אני מציע שהוועדה תקבל ההלטה שמשרד האוצר בדחיפות יתן לנו תשובה

לגבי התיחסותו לסל התשומות החדש. זה מינהג גרוע מאד שהאוצר יכול לבלום

העלאות מחירים צודקות. אני רוצה לקבל תשובה ברורה.

מוקד הבעיה - סל התשומות שדיבר עליו המפקח על התעבורה מול תפיסת

האוצר.

אני מקבל את ההצעה. אולי גם תואיל לומר לשר, שבשבוע הבא כאשר יהיה

כאן יהיה מוכן עם התשובות בנושא הזה.

אני אבקש ממזכיר הוועדה להודיע בכתובים לשר, שזה יהיה אחד הנושאים

שיעלה לדיון.

אני חוזר לחוק הבזק. אנחנו סיכמנו שהחוק ייקרא חוק טלוויזיה בכבלים

ולמינויים. חבר-הכנסת דן תיכון מבקש לערער על המילה בכבלים . הוועדה יכולה

לתת לו זכות לערער.

אני מציע שניתן לו זכות להשיג בתנאי שזכות זו תהיה שמורה לחברי

רעדת הכלכלה בוועדת הכספים.

1

אני מניח שהוא יסכים.

חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 19) התשמ"ו-1986

יי הוראות מעבר: 3. על אף האמור בחוק זה יוציא המפקח על התעבורה רשיון

להפעלת מונית אף אחרי תחולתו למבקש אשר הגיש את בקשתו

עד למועד הקובע כמשמעותו בפרק השביעי בחלק וי, לתקנות

התעבורה..."

הישיבה ננעלה בשעה 16.00