הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקו



פרוטוקול מס' 107

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי. בי בסיוון התשמ"ו, 10.6.1986, שעה 14.00

נכחו; חברי הוועדה; א. שפייזר - היו"ר

אוריאל לין

מ. פלד

י מ. שטרית

ו. שם-טוב

מוזמנים; שר התקשורת א. רובינשטיין

י. בר-סלע - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

גבי ע. אליצור - משרד המשפטים

גב' ד. לחמן --מסר - משרד המשפטים

גב' ש. לרנר - משרד המשפטים

ד. בן-כנען - מרכז השלטון המקומי

גבי מ. קוק - משרד הכלכלה והתכנון

מ. אהלי - משרד התקשורת

א. טוקטלי - משרד התקשורת

א. פורז -- משרד התקשורת

גבי א. סרוסי - משרד התקשורת

מזכיר הוועדה; ד. לב

קצרנית; ח. אלטמן

סדר-היום; טלוויזיה בכבלים - חוק הבזק [תיקון מס' 3],

התשמ"ה-1985 [המשך דיון].



טלוויזיה בכבלים - חוק הבזק [תיקון מס' 3], התשמ"ה-1985 [המשך דיון]

היו"ר א. שפייזר; אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של

הכנסת. נמשיך היום בדיון על טלוויזיה בכבלים -

חוק הבזק [תיקון מס' 3], התשמ"ה-1985 למרות שמספר חברי הוועדה שנכחו בפעם הקודמת בדיון

טרם הגיעו.

לא נחזור לקרוא עתה קטעים שכבר קראנו בפעם

הקודמת.

בישיבה שקיימנו בנושא הזה הודענו את עמדת

שר החינוך והתרבות, את הצעות מנהל הטלוויזיה הלימודית והזכרנו גם את הצעותיו של שר

התקשורת.

בתחילת ישיבה זו נדון בנושא נוסף, חדש, קשור

למינויים, והוא טלוויזיה בכבלים ללא כבלים. הכוונה היא לשידורים המועברים באמצעות

לוויין. קיימנו דיון קצר בנושא הזה וסיכמנו מה שסיכמנו.

מר בר-סלע לא יכול היה להיות נוכח בישיבתנו

האחרונה, הוא התנצל על-כך, וביקש להעיר את הערותיו בישיבה זאת, במקומו הופיעה לאותה

ישיבה נציגת משרד המשפטים שגילתה בקיאות רבה בנושא שעל סדר-יומנו.

כפי שציינתי מר בר-סלע ביקש להעיר את הערותיו

לנושא שעל סדר-יומנו ואני נותן לו בזה את רשות הדיבור.

אוריאל לין; אינני רוצה שיתקבל רושם שלא שמענו את כל

הנימוקים הטובים ביותר מפי נציגת משרד

המשפטים, למרות זאת נשמע אותם מחדש מפי מר בר-סלע.

י. בר-סלע; מההערה שהושמעה מפיו של שר התקשורת עוד בטרם

התחילה הישיבה מבתרר לי שיכול להיות שמתגלים

חילוקי-דעות שלא הייתי ער להם בין משרד התקשורת לבינינו.

כיוון שכך אני אבקש לקיים דיון עם שר התקשורת

ורק אחר-כך להעיר את הערותי בפני הוועדה.

היו"ר א. שפייזר; אני מכבד את רצונך. נמשיך בסדר-היום שלנו.

בישיבה האחרונה שקיימנו בנושא הזה סיימנו את

סעיף 6ב על כל סעיפיו הקטנים.

א. פורז; אני מבקש להעיר הערה.

י. בר-סלע; קודם לכן אבקש להעיר הערה טכנית המתייחסת

לסעיף 6ב.[ה][3]; "קביעת התנאים ההנדסיים-

טכניים להקמת רשתות כבלים והפעלתם במסגרת רשת כבלים ארצית;". הסעיף הזה מנוסח כך

שכאילו התנאים ההנדסיים-טכניים הם רק למסגרת הארצית. הכוונה היתה גם וגם. צריך

להוסיף את המלה; לרבות.

היו"ר א. שפייזר; מקובל עלי.

י. בר-סלע; אני ארצה להציע לכם סעיף יותר מפורט

א. פורז; בישיבה הקודמת נציגי משרד התקשורת הציגו עמדות

נוגדות ואני מבקש להבהיר את עמדתנו האומרת



שהמועצה מייעצת לשר רק בסעיף קטן [3], בקשר התנאים ההנדסיים--טכניים. בכל יתר הדברים

היא מחליטה.

היו"ר א. שפייזר; ועדת הכלכלה קיבלה את הגירסה הזאת.

ד. בן-כנען; על סעיף קטן מס' [4] לא הוחלט.

היו"ר א; שפייזר; "6ג. לא ישדר אדם שידור טלוויזיה בכבלים,

אלא אם כן קיבל מאת השר זכיון לפי פרק זה

ובהתאם לכללים שנקבעו לפי פרק זה ולתנאי הזכיון.".

אני מביו שאין הערות לסעיף זה.

"6ד.[א] על אף האמור בסעיף 42 לחוק רשות

השידור, רשאי השר לתת לגבי כל אזור זכיון להקמת תחנות שידור לטלוויזיה בכבלים, להפעלתן

ולהפקה ולשידור באמצעותן 1להלן - זכיון].".

י. בר-סלע; לדעתנו המשפט הראשון של הסעיף הזה מיותר.

אני מתקשה להבין מדוע הוא הוצע.? הסעיף הזה

השר רשאי, וכו',

היו"ר א. שפייזר; "[ב] קביעת בעל הזכיון תעשה על-פי מכרז

פומבי.

[ג] השר יקבע בתקנות באישור הוועדה כללים

בדבר מכרז כאמור בסעיף קטן [ב] ובהם ייקבעו, בין היתר, הוראות לעניינים אלה; [1]

הרכבן של ועדות מכרזים ודרכי מינוין ופעולתן; [2] כשירות להגשת הצעות למכרז;

[3] צורת המכרז; [4] דרכי הזמנת הצעות וקבלתן; [5] התנאים לקבלת הצעות ובכלל זה

הוכחת יכלת כספית וארגונית; [6] מגוון התכניות והשירותים שהמציע יפיק וישדר; (7)

המחיר שישלמו צרכנים לבעל הזכיון בעד שירותיו; [8] גובה דמי הזכיון ותשלומים אחרים

שישלם בעל זכיון למדינה.".

רשות הדיבור לגבי לחמן-מסר.

ד. לחמן-מסר; אני מבקשת להתייחס לסעיף 6ד.[ג] (5) . אחת

הבעיות שמתעוררות בשאלה מי יהיה רשאי להילת

הבעלים של טלוויזיה בכבלים היא שאלת ההון הזר. אם רוצים להגביל אפשרות של הון זר

היו"ר א. שפייזר; מה רע בזה?

ד. לחמן-מסר; אם רוצים להגביל את האפשרות הזאת לא ניתן לעשות

זאת בתקנות אלא בחקיקה ראשית, שתגביל את

הבעלות.

היו"ר א. שפייזר; כוונתך היא לכך שתהיה אפשרות להגביל את נושא

הבעלות הזרה, ברור.

ד. לחמן-מסר; הסעיף מדבר על-כך שהשר יקבע בתקנות, באישור

הוועדה, כללים בדבר המכרז. משמעות הסעיף

הזה היא שוועדת כנסת תאשר כללים שיהיו כתובים ממש במכרז ולדבר כזה אין תקדים.

קביעת כללים או

תקנות? גם תקנות וגם כללים?

סוגיית המכרזים מבוצעת על-ידי הרשות המבצעת.

מה משמעות הרשות המחוקקת כאן?



י. בר-סלע; ברצוני להשלים את הדברים. השאלה כאן היא:

לאיזו מידת פירוט רוצים להסמיך את הכנסת?

ושאלה אחרת שנשאלת בהקשר הזה היא: האם אנו רוצים שהכנסת תיכנס לפרסים הטכניים?

האם הכוונה היא לכך שבתקנות יקבעו שכך וכך יהיו שידורי בידור, כך וכך שידורים

קהילתיים וכיוצא-באלה? לא לזה היתה הכוונה.

לנו נדמה שצריכה להיות הפרדה. הטיעון שלנו

מתייחס גם לסעיף 6ד וגם לסעיף 6ה.

מה צריכות להיות סמכויות השר בתקנות, באישור הוועדה, מה הכללים שהמועצה תיקבע באישור

השר למה הם הדברים שלא צריכים להיות חלק מהכללים אלא חלק מהתנאים של הרשיון שניתנים

לשינוי?

אפשר לסכם, עקרונית, את הנושאים בהם צריך

בכלל לדון בין במישור תקנות, כללים או תנאים במכרז עצמו ואחר-כך נעשה את ההפרדה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת מאיר שטרית.

ברצוני להתייחס לסעיף קטן [7] האומר:

"המחיר שישלמו צרכנים לבעל הזכיון בעד

שירותיו;".

אין ספק שרשת כבלים באזור תל-אביב תהא שונה

מזאת שתותקן בדימונה ואני מתכוון למחיר.

אף בעל זכיון לשדר ברשת כבלים לא ישקיע אם לא יהיה לו רווח. אם אתה מכתיב לו

מחיר

כתוב שתהיינה הוראות אבל אין כוונה לקבוע

את המחיר.

זה דו-משמעי.

צריך לתקן ולכתוב: המחיר המירבי.

זאת הכוונה.

הכוונה לא היתה לקבוע מחיר.

אינני רואה בעיה בניסוח כמות שהוא. אנו רוצים

לקבוע את הנושאים שלהם השר יתן ביטוי בתקנות.

הוא לא חייב לתת ביטוי לכל בתקנות, אולם בנושאים האלה אנו כן רוצים שהוא יתן ביטוי

בתקנות.

השר יכול לקבוע גם נושאים אחרים. הנוסח הזה

אומר כי בנושאים האלה השר חייב לתת ביטוי בתקנות ואנו רוצים לאשר את הנושאים הספציפיים

האלה.

מה שחשוב בעניין הזה הוא שהנושא הזה נמצא

עדיין בתחילתו, הוא יכול להיות רגיש למדי וכדאי שוועדת כנסת תבחן את התקנות. זה לא

יזיק.

פרטים טכניים.

חברי הוועדה יהיו מסוגלים להתגבר על זה.

יש תקנות תעופה שלאלוהים פתרונים מדוע הוועדה

צריכה לדון בהם? אבל - עובדה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת ויקטור שם-טוב.



ו. שם-טוב; התרשמתי מהשיקולים ששמעתי מפי החברים. אני

סבור שיש כאן פירוט די גדול. ישנם שמונה

סעיפים ואני מציע שנעבור עליהם אחד אחרי השני. לתת לשר לקבוע תקנות שביו היתר

יהיו שמונה סעיפים? זה נראה לי יותר מדי.

אני מציע למחוק את המלים: בין היתר.

אינני סבור שהשר צריר לקבוע את כל מגוון

התכניות.

שר התקשורת א. רובינשטיין; לא לזה היתה הכוונה.

היו"ר א. שפייזר; הכוונה היא לתקנות מסגרת. קיימת כאן אי-

הבנה.

ו, שם-טוב; כאן כתוב דבר רחב מאד.

היו"ר א. שפייזר; קיימת כאן כפילות מסויימת שכן חלק מהדברים

גם המועצה קובעת. הסמכנו אותה בעניין התכנים

באופן מוחלט ושר המשפטים סמך ידו על החלטתנו. על עניין התכנים המועצה מחליטה.

משרד המשפטים אומר שלגבי משקיעים זרים תהא

זכות של שיקול-דעת. אם אנו נקבל את הקביעה הזאת נצטרך להכין סעיף שינסח אותה. אז

תהיה סמכות להחליט בהתאם לתקנות.

אני מבקש להבהיר לכל הנוכחים שאין כל כוונה

באף שלב משלבי החוק הזה שוועדת הכלכלה של הכנסת תיכנס לנושאים הטכניים-מסחריים.

בהתאם לכללי האתיקה של הכנסת לא יהא זה עיסוקנו לעסוק בכר.

אני מבקש אתכם למצוא דרך להגדיר את הנושא

הזה. אני מבקש שתביאו לישיבה הבאה הצעות.

הוועדה רוצה לקיים מעקב צמוד שכן מדובר על

עניין התחלתי. תהיינה התפתחויות" אי-אפשר לחזות עתה את כל הדברים. קיימת רגישות

בנושא הזה ועד ה"גבול הדק" שעליו דיברתי אנו רוצים להיות שותפים.

א. פורז; צריכה להיות הסמכה בחקיקה ראשית.

היו"ר א. שפייזר; חבר-הכנסת אוריאל לין סבור שהחקיקה עונה

על הבעיה.

רשות הדיבור לגבי לחמן-מסר.

ד. לחמן-מסר; יש ביקורת בג"צ על תקנות של ועדות הכנסת.

אם וכאשר ועדות הכנסת מאשרות תקנות שעלולות

ליצור עילה לבג"צ העניין חושף את הרשות המחוקקת שליוותה את מעשיה של הרשות המבצעת

עד בג"צ. דוגמה להמחשת דברי היא מה שארע לאחרונה בבית-המשפט העליון.

ההצעה שלנו היא לסווג את התקנות תוך הסמכת

השר לקבוע כללים.

השר יקבע בתקנות הליכים בדבר המכרז באישור

ועדת הכלכלה של הכנסת. הוועדה תאשר את התקנות הקובעות את הליכי המכרז. אחר-כך

מעניקים לשר סמכות לקבוע תכנים מסויימים לגבי המכרז.

היו"ר א. שפייזר; אני שומע את הגישה הזאת פעם ראשונה.

הוועדה הזאת דנה בהרבה חוקים והנושא הזה

עבר בהם כ"חוט השני". הוא היה בעצם ה"מוטו" בכל החוקים שעברו דרכנו. מה שונה היום?



אוריאל לין; הסעיף הזה אומר שהשר חייב להתקין תקנות.

הוא אומר עוד כי ועדת הכלכלה של הכנסת תאשר

אותן. בנוסף לכך הסעיף הזה אומר כי השר, בתקנות, חייב להתייחס לנושאים האלה, אז

מה הבעיה? אינני מבין איזו בעיה יש כאן.

"הוראות" עוררה את חמתם.

י. בר-סלע; השר, לדוגמה, רוצה לפרסם מכרז. הוא בא לוועדה

ומציע תקנות,

אמנות - 20%.

דוגמה אחרת, ציונות - 10%: בידור - 15%.

אם כך צריך להיות כתוב שלטלוויזיה הלימודית

צריר לשריין ערוץ אחד.

אתה חורג מהנושא.

מרוב משל ונמשל איננו מגיעים לעניין.

נניח שבתקנות קבעו לטלוויזיה הלימודית ערוץ

אחד וכאשר המכרז יצא השר ירצה שיהיו שני

ערוצים.

ראית את תקנות הבזק או את תקנות רשות השידור?

יש תקנה יותר מורכבת בסעיף שלאחריו.

בשלב התקנות השר לא יהיה "בשל" להיכנס לרמת

הפירוט של המכרז.

כל הנקודות שרשומות כאן חייבות להיות כיוון

שהן נקודות עיקריות. הן חיוניות. אני

מציע "להניח" לעניין הזה, יי

לגבי סעיפים קטנים [5] ו-(6) היתה טעות.

הנוסח של הסעיפים האלה מוכר לי מהצעת החוק

הממשלתית,

בתקנות עצמן לא צריכות להיקבע מגוון תכניות

אלא רק יכלתו של המציע להציע מגוון תכניות,

אחר-כך לא תוכל לבוא בדרישות נוספות. זה

דבר "חי"; מדובר על תכניות; דברים משתנים.

הכוונה איננה לפירוט כי אם לפרופורציה.

איננו נכנסים לשלב בו אנו מבקשים שיהיה סרט

כזה או אחר אלא מדובר על תרכובת. לי על-כל-פנים ברור שבזה מדובר.

אתה רוצה להכניס סעיף מקשר שנותן סמכויות

למועצה, המועצה היא זאת שמוציאה את המכרז. היא הופכת להיות הגוף האחראי, למעט עניינים

טכניים.

ברצוני "לגעת" בנושא אחר. על-מנת לפעול

במכרז צריכה להיות הסמכה מפורשת בחקיקה

ראשית שכן יש עניין של מפלגות וגופים פוליטיים. אני מציע להוסיף סעיף שלא תהא זכאית

לגשת למכרז מפלגה או נציג של מפלגה או נציג של גוף שעלולים להשתמש בשידורים לקידום



היו"ר א. שפייזר; יש סעיף שאוסר שידורי מפלגות.

אוריאל לין; חבר-הכנסת מאיר שטרית שואל היכן כתוב מי זה

שמציע את המכרזים?

היו"ר א. שפייזר; נגיע לזה בסעיף 6ה. לדעתי המועצה היא זאת

שאחראית על העניין הזה.

מ. שטרית; המועצה תוציא את המכרז?

אוריאל לין; זה כתוב בסעיף [ג][1].

היו"ר א. שפייזר; עוד נגיע לזה. מכל מקום אני מציע שנדון

בעניין הזה לקראת סיום החוק. אני חוזר ואומר

שבנושא המפלגות נדון לקראת סיום החוק למרות שקיים סעיף מגביל.

אוריאל לין; את הבעיה שהעלה מר בר-סלע אפשר לפתור בסעיף

קטן 6ד.[ג] (1). השר יתן סמכויות ואנו נצטרך

לאשרן.

היו"ר א. שפייזר; תהרהרו בכך.

ע. אליצור; אני מבקשת להתייחס לסעיף 6ד.[ג], לרישא,

האומרת; "השר יקבע בתקנות באישור הוועדה

כללים בדבר מכרז..." ולומר שאם לא תהיה הסכמה בין השר והוועדה ,יכולים להגיע למבוי סתום.

אז השר יעבור על החוק.

צריו להיות כתוב; השר רשאי לקבוע בתקנות,

באיזור הוועדה, וכוי. צריך לכתוב כאן את המלה; רשאי, אחרת עלול להיווצר מצב כזה שלא

תהיה הסכמה בין השר והוועדה ואז לא תהיינה תקנות.

מ. שטרית; דנו בנושא הזה בקריאה הראשונה והיה ויכוח.

אנו רוצים להבטיח שהשר יגיש תקנות. הוא יכול

לא להגיש תקנות אף פעם.

ע. אליצור; מה יהיה אם הוא יגיש ואתם לא תסכימו?

מ. שטרית; אני מוכן להביא בפניכם דוגמאות לדברים כאלה

ממה שקורה בוועדת הכספים.

היו"ר א. שפייזר; יש מקומות בהם כתוב; השר יקבע. לא בכל מקום

כתוב; השר רשאי לקבוע.

התפישה כאן היא די מחמירה מלכתחילה, לטובת

הנושא.

ע. אליצור; ואם לא תהיה הסכמה? אז לא תהיינה תקנות.

אוריאל לין; חבר-הכנסת מאיר שטרית צודק. קבענו שהשר

יקבע בתקנות והבאנו כדוגמה את חוק כנוביץ'

שבו יש סמכות לקבוע תקנות אולם אין מבצעים זאת. אנו רוצים לחייב את השר להשתמש

בסמכותו; זאת היתה גישתנו. גישתנו היתה מהותית-עניינית, לא כזאת שבשגגה או כזאת של

אי-הבנת הנוסח. אי-אפשר להעלות את הנושא הזה עכשיו כשגיאה ניסוחית.



היו"ר א. שפייזר; בנושא הזה קיימות שתי נקודות; א. אנו רוצים

שהשר יהיה אחראי ושהוא יקבע; ב. אנו רוצים

שגם השר יסכים שזה יהיה באישור הוועדה באופן מלא.

השר חייב להגיש והנושא חייב להיות באישור

הוועדה.

ע. אליצור; השר הוא בעל הסמכות להתקין תקנות. אם יהיו

חילוקי-דעות - הוא לא יתקין.

היו"ר א. שפייזר; לכן כאן כתוב שהוא חייב להתקין,

ע. אליצור; כתוב גם שזה באישור הוועדה.

היו"ר א. שפייזר; הוא יקבל את אישור הוועדה.

מ. שטרית; אם, לדוגמה, שר האוצר מביא לוועדת הכספים

תקנות להטיל היסל על רכב על-פי סמכויותיו,

מתקיים ויכוח. איננו מקבלים את ההצעה.

ע. אליצור; רציתי רק להסב את תשומת-לבכם לנושא הזה.

היו"ר א. שפייזר; רשות הדיבור למר אהלי.

מ. אהלי; בסעיף 6ד.(ג) (7) מוזכרת המלה; "צרכנים".

המלה הזאת חוזרת בהצעת החוק שלוש פעמים.

אני מציע, במקום המלה הזאת, לכתוב את המלה; מינויים, ולהוסיף הגדרה של מינויים. יש

לי הצעת הגדרה למלה; מינויים.

ו. שם-טוב; בסעיף קטן [6], במקום המלה; "מגוון" צריך

לכתוב; סוג.

היו"ר א. שפייזר; מקובל עלי.

אוריאל לין; כללים באשר למגוון. הוא חייב לקבוע כללים

לא מגוון.

היו"ר א. שפייזר; המלה; "מגוון" לא פחות מובנת מאשר; סוג.

אוריאל לין; אם אומרים; סוגים, יכול להיות שלא נוכל לקבוע

את המשקל של השידורים בין סוג לסוג.

ו. שם-טוב; בסעיף הבא יש פירוט גדול.

י. בר-סלע; בסעיף קטן [8] כתוב; "גובה דמי הזכיון

ותשלומים אחרים שישלם בעל זכיון למדינה.".

הדבר ייעשה אמנם בתקנות, באישור הוועדה, אולם הוא נותן פתח ללא הגבלה ובהקשר הזה אני

מבקש לשאול; האם אינכם רוצים שתהיה "תקרה"?

היו"ר א. שפייזר; לקבוע בחוק "תקרה"?

שר התקשורת א. רובינשטיין; אין אפשר?

י. בר-סלע; אחוז מסויים מהתקבולים.



הכנסת צריכה להבטיח "תקרה" למשקיע בקלקולציה

שלל.

סעיף קטן [8] מדבר על גובה דמי הזכיון לתשלומים

אחרים שישלם בעל זכיון למדינה, בסעיף 6ו מדובר

על דמי הזכיון והתמלוגים . השאלה הנשאלת בהקשר הזה היא: מאיין התמלוגים שבסעיף 6ו

אם זה לא כתוב בסעיף קטן [8]?

שר התקשורת א. רובינשטיין; גב' לחמן-מסר צודקת.

היו"ר א. שפייזר; היינו מגיעים לסוגיה הזאת. מכל מקום מה שאומרת

גב' לחמן-מסר מקובל עלי,

ד. לחמן-מסר; בחוק הבזק יש תקרה לזכיון. התקרה חשובה לוודאות

ההתחלתית של המשקיע. בתנאי אי-ודאות אנשים

רציניים לא יכנסו לעסקאות.

היו"ר א. שפייזר; בשלב זה מועלת השאלה האם אנו יודעים מספיק,

מוכנים או מניחים שהמועצה תקבע את הדברים?

אנו עוסקים בדבר שעדיין איננו ידוע, כללי ההיצע והביקוש יכריעו הרבה מאד, הדברים

נשארים פתוחים אז איר אפשר להחליט עכשיו על אחוז?

אוריאל לין; התקנות תקבענה את הכללים. נשאיר את העניין

לשלב התקנות.

ו. שם-טוב; יש הגיון לקבוע תקרה, יציעו לנו נוסחה ואנו

נשקול.

היו"ר א, שפייזר; בסדר. תציעו לנו נוסחה, יחד עם זאת עלי לציין

כי קיימים בנושא הזה נעלמים לא מעטים,

עלי להוסיף ולומר כי התקרה יכולה להיות שרירותית שכן היא איננה מביאה בחשבון את כל

הפרמטרים לכן אני מבקש להניח את הנושא הזה לעת עתה בצד.

"6ה, [א] השר יקבע בתקנות, בהתייעצות עם

המועצה ובאישור הוועדה, הוראות בדבר תנאים בזכיון ובין היתר בעניינים אלה;

[1] מפרט טכני של רשת הכבלים ותחנת השידור,

התאמתן לשימושים נוספים, והאפשרות לחברן לרשת רחבה יותר, לרשות שימוש בתשתיות בזק קיימות,

ודרכי קליטת השידורים; [2] חובותיו של בעל זכיון כלפי תושבי האזור והצרכנים;",

והמינויים במקרה זה,

"[3] סוגי השידורים שישדר בעל זכיון, ובכלל זה

תכניות מידע, שידורי חדשות מענייני היום - מקומיים וכלליים, סרטי טלוויזיה, תכניות בידור,

מוסיקה, אמנות, חינוך, תרבות וספורט, הכל תוך מתן ביטוי נאות לצרכים היחודיים של האזור;

[4] תשדירי פרסומת מסחרית; [5] אזורי הזכילן; [6] ערבויות כספיות שידרשו מבעל

הזכיון; [7] תנאים להעברת זכיון לאחר; [8] תקופת הזכיון.

[ב] השר רשאי לשנות את תנאי הזכיון, להוסיף

עליהם אן- לגרוע מהם, למעט בתנאים המנויים בסעיף קטן [א]נ1]ל-[5].",

ל. שם-טוב; בסעיף קטן [3] על מה מדברים? יפרטו איזה

סרט טלוויזיה כן ואיזה סרט לא?

שר התקשורת א, רובינשטיין; ההשקפה שלי בנושא הזה היא שהתערבות השר

והמועצה צריכים להילת מינימאליים, יחד עם

זאת קיימת בעניין הזה בעיה רצינית מאד, בהדרגה כל מכשירי התקשלרת ההמונית בישראל יהיו

ייבוא זר. הדרך האלטרנטיבית להתמודד בסוגיה הזאת היא הקמת ערץ שני שבו ייקבע ש-30%

מהתכניות תצטרכנה להיות מקוריות,



קיים חשש שבטלוויזיה בכבלים אם הכל יהיה ייבוא

זר לא יהיה אלמנט של תרבות ישראלית מקורית.

אנו רוצים שתהיה לנו שליטה מינימאלית על

מגוון התכניות כדי שלא יווצר מצב כזה שבעל זכיון ישדר מהבוקר עד הערב רק טרטי ייבוא.

ו. שם-טוב; צריך לתת ביטוי לסייג הזה.

אי-אפשר להעלות על הדעת שאנו נקבע בתקנות

את הנושא הזה כיוון שזה דבר משתנה.

היו"ר א. שפייזר; מה שחבר-הכנסת ויקטור שם-טוב שואל בעצט הוא:

איר הנושא הזה ימצא את ביטויו ועד איזה גבול?

אינני מתנגד לצמצום הנוסח של טעיף קטן [3].

איך יימצא האיזון בין הצורר בפיקוח לבין החשש

שמישהו יתן תפריט לא רצוי?

בגלל זה חייבת לקום מועצה ציבורית, באישור

הוועדה. .

מה שכתוב עונה על הצרכים. המועצה סוברנית

לגבי התכנים. בישיבה הקודמת שקיימנו בנושא

הזה קבענו שהמועצה תחליט בלעדית על כל מה שקשור בתכנים.

אז אולי גם טוגי שידורים? קיימת בנושא הזה

טתירה.

אין סתירה.

אני אציע נוטה.

הטעיף הזה לא יהיה נתון בידי השר או בידי

ועדת כנטת בתקנות אלא למועצה. יש לנו הצעה

כתובה.

גוף של הכנסת איננו גוף מתאים כדי לקיים

פירוט לכן העניין הזה צריר להיות תפקידה של המועצה.

קבענו שהמועצה קובעת את כמות השידורים, את

טוגי התכניות - -

היא מייעצת לשר.

שינינו זאת. עכשיו אנו דנים בתנאי הזכיון

ואומרים שצריר להגביל את תנאי הזכיון ולהחליט

שהמועצה תקבע את הכללים.

ליצור את הקשר.

שם מדובר על קביעת מדיניות, וכאן - על קביעת

תנאי הזכיון. הדברים צריכים להיות מקבילים.

הטמכות ממילא חוזרת למועצה.



היו"ר א. שפייזר; אנו רושמים לפנינו שאיו כוונה להכתבה מוחלטת

של תכנים בכל צורה שהיא. אנו משחקים על

הגבול של הצרכים החיוניים לבין החופש לעשות דברים.

י. בר-סלע; זאת אומרת שצריר לצמצם את סעיף קטן [3]

ולפרס את סמכויות המועצה.

שר התקשורת א. רובינשסיין; אני בעד צמצום.

מ. שסרית; מדובר על טלוויזיה בכבלים שצריכה לעבוד בכמו

ערוצים; לא עשרות. לא הייתי בישיבה הקודמת

כיוון ששהיתי באותו זמן בחוץ-לארץ וייתכן שבאותו זמן דיברתם על עניין זה אבל אני חושב

שיש סכנה במתן סמכויות למועצה לקבוע תכן השידורים.

י. בר-סלע; אנו נציע לכם נוסח.

בישיבה הקודמת, במקום שכתוב שהוועדה מייעצת

לשר נתנו לה סמכות, והשר ויתר על סמכותו.

מ. שסרית; אני רוצה לסייג את שני החלקים. לדעתי

התפקיד המרכזי גם של השר וגם של המועצה הוא

לא תכן השידורים וגם לא השאלה מה לשדר, כיוון שאיננו רוצים בעוד ערוץ ממלכתי.

יותר חשוב במקום סוגי השידור להגדיר את אופי

השידורים שישדר בעל הזכיון, או לחילופין ללכת בכיוון של: מה לא לשדר?

היו"ר א. שפייזר; איננו רוצים להיכנס לתוכן אלא לכללים ולמסגר

של התוכן.

אני מבקש אתכם לחשוב על הגדרה סובה יותר

למה שכולנו חושבים ולהביא אותה אתכם לישיבה הבאה.

אוריאל לין; אני סבור שעמדת הוועדה היא שאנו בהחלס רוצים

שתהיה התערבות מה לשדר, אפילו לקבוע את היחס

בין מה למה. איננו רוצים להיכנס לעניין האופי כיוון שאופי זה הדבר המורכב ביותר.

כאשר אנו נותנים זכיון חשוב לנו שתהיה לנו

שליסה והתפישה היא לא תפישה של מעורבות. אנו לוקחים את סעיף קטן [3] ומעבירים אותו

לסמכויות המועצה וקובעים שבין סמכויות המועצה היא תקבע כללים. המועצה היא גוף אובייקטיבי

וככזה היא צריכה להתערב כאשר יש שימוש לרעה.

קבענו בסעיף 6ז מה אנו איננו רוצים שישודר

והלכנו על-פי התפישה המינימאלית. הכוונה בסעיף הזה היא שתהיה השפעה גם על מה שמשדרים

ועל היחס. צריר שיהיה פיקוח כדי למנוע שימוש לרעה.

אבקש להשמיע הערה לסעיף קטן [ב]; "השר רשאי

לשנות את תנאי הזכיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, למעט בתנאים המנויים בסעיף קטן [א][1

ו-[5].".

הוא רשאי בתנאי שאין בכך סתירה להוראות.

אם אני נותן לו את הסמכות הזאת - כאילו נתתי לו סמכות אבסולוטית אולם זה לא יכול להיות

בסתירה להוראות שנקבעו.

שר התקשורת א. רובינשטיין; מובן מאליו.

היו"ר א. שפייזר; זה מובן מאליו. גם השר מקבל את הדברים כאילו

הם מובנים מאליהם.



מ. אהלי; לא ייתכן שהמפרט הטכני יהיה נצחי. קיימת

התפתחות טכנולוגית.

היו"ר א. שפייזר; לא לזה הכוונה. השאלה היתה האם יש פתח לשר

להשתמש בסעיף הזה בניגוד להוראות שאושרו

בוועדה. אם יהיו הוראות חדשות - ממילא השר יפעל בהתאם. השאלה היא שאלה של ניטוח.

מ. שטרית; בטעיף 6ה,[ב] צריך להוטיף את: תקופת היכיון.

היו"ר א. שפייזר; יש הגיון בדבריו. יש גם טעיף מיוחד שבו כתוב

באילו תנאים אפשר להפיץ את הזכיון. יש כבר

סמכויות להפסיק את הזכיון.

בטעיף שבו אנו דנים יש טעיף מרכזי שבולמים

אותו, זה טעיף קטן [4] המדבר על תשדירי פרטומת מטחרית. הטעיף הזה גם מהווה בטיט לחישוב

הכדאיות של כל המערכת יחד עם זאת זה טעיף פרובלמאטי מאד. מצד אחד קיים המצב הכלכלי שהוא

כזה שהפרטום הולך וקטן או נשאר יציב כאשר המערכת שנשענת עליו, העתונות, כמעט כושלת.

קיימת סכנה שגם העתונות המקומית, והיא בראש ובראשונה, וגם העתונות הארצית "יפלו".

זה יהיה בגדר הקש ששבר את גב הגמל כאשר המערכות האלה תתמוטטנה. יש אנשים הטבורים שזאת

יכולה להיות "מכת מוות" לעתונות כולה. אני עצמי שוכנעתי שמדובר ב"מלחמת קיום" אמיתית

למערכת שלמה.

הבעיה השניה שנלוות לשאלה הזאת היא בעיית

הפיקוח על כל הנושא.

השאלה הנשאלת בהקשר הזה היא; האם אנו צריכים

לקחת על עצמנו גם את נושא הפרטום? האם לא צריר להבהיר שבשלב הראשון, שלב ההקמה, אין

כוונתנו שיהיה פרטום?

אם ננהג בתבונה כמות הצופים בטלוויזיה בכבלים

תהיה יחסית יותר גבוהה מאשר בארצות אחרות פר אזור או פר אוכלוטיה וברור שהנושא הזה יכול

להטיל תוטפת של כמה מאות דולר יותר.

צריו לשלם לאזרחים כדי שהם יראו את הפרטום.

קשה שלא לצפות בפרטום בטלוויזיה. בעתון לא מוכרחים להטתכל על מודעות הפרטום אבל כאשר

יושבים מול הטלוויזיה לא קמים לטגור אותה כאשר מופיעים תשדירי הפרטומת. מדובר על מערכות

שנכפות על האזרח ובהקשר הזה אני שואל את השאלה; כמה רוצים לכפות?

העתונים הגישו בקשה להופיע בפנינו.

אנו צריכים לקבוע שבמשך שלוש-חמש השנים הראשונות

לא יהיה פרטום ולאחריהן הנושא ידון. מכל מקום היום לא ניטול על עצמנו להנחית את ה"מכה"

הזאת על העתונות.

אתה רוצה לקבל החלטה?

היו"ר א. שפייזר; לא, על-כל-פנים כפי שכבר ציינתי נציגי העתונות

ביקשו להופיע בפני הוועדה. נמשיך בדיון אחרי

שנשמע אותם.

שר התקשורת א. רובינשטיין; אז אולי אתה רוצה לדחות את הדיון?

אוריאל לין; בקשר נושא הפרטום - יתקיים דיון שיעמוד בפני

עצמו ?

שר התקשורת א. רובינשטיין; אני מתנגד לפרטומת בטלוויזיה בכבלים בכלל.

ועדת שרים לענייני חקיקה קיבלה פשרה בקשר

איטור פרטום במשך חמש שנים.

אני, כפי שציינתי, נגד פרטום, וזה גם הנוהג

ברוב(טלוויזיות בכבלים בעולם, אם כי לא בכולן.



פרסום באמצעות רדיו או טלוויזיה הם רע הכרחי,

אחרת אי-אפשר לממן אותם, אולם לכשעצמו הפרסום נחשב לגרוע. היא טורדני, נכפה על

הקהל ומשבש את ההנאה מהשידורים. פרסום בטלוויזיה איננו נחשב כמו פרסום בעתונות.

היתרון של הטלוויזיה בכבלים הוא שהוא מאפשר, בגלל

תשלום המינויים, למנוע פרסום.

דבר שני; אינני מאמין שמערכת ציבורית-ממלכתית

יכולה לפקח על עשרות, מאות ואלפי תשדירי פרסומת. אני חושש מכך ששום גוף ציבורי לא

יוכל לעמוד בפיקוח על תשדירי פרסומת.

כחבר הממשלה אני תומך בהצעת החוק של חבר-הכנסת

מאיר שטרית. צינורות החקיקה הממשלתית סתומים ולא משנה מה תהיה הסיבה לכך. הצעות

חוק ממתינות בוועדת שרים לענייני חקיקה שנים למרות שהן דחופות.

קיבלתי את הצעת החוק בעניין הערוץ השני וגם את

זאת של חבר-הכנסת שטרית ושמחתי שהן הועברו לוועדה מכיוון שבלי שותפות מצד הוועדה -

זה לא "ילך". יחד עם זאת קיים בנושא הזה שיבוש. לא טבעי שהממשלה איננה אומרת את

דברה. בנוסף לכך כיוון שעובדים קטעים קטעים אין רואים את התמונה בכללותה.

קיים אינטרס גדול מאד לגבי הערוץ השני והוא מהווה

ערובה ל"שבירת" המונופול של רשות השידור. אם נסתום את "צינור החמצן" היחיד של-הערוץ

השני על-ידי פרסומת, סוגרים אותו לשנים ולזה אני מתנגד. יהיה מצב שבו עיקר צריכת

הטלוויזיה בארץ תהיה ייבוא.

אני רוצה שתדעו שטבעה של טלוויזיה בכבלים בארצות

עשירות הוא שהיא איננה מייצרת דברים עצמאיים.

מה הטלוויזיה הישראלית מייבאת? לא ראיתם מחזה

אחד שיוצר על-ידי חברת הטלוויזיה בכבלים. טלוויזיות בכבלים קונות חלק מההפקות של

תחנות הטלוויזיה הגדולות. הערוץ הרביעי באנגליה הוא אחד האחראים לכך שקיימת

התעוררות בתעשיית הסרטים באנגליה .

אינני מגן על העתונות, בוודאי שלא על העתונות

המקומית. לי, כאזרח במדינת-ישראל, יש אינטרס שתהיה עתונות עצמאית במדינה" כאשר

כתבנו את הצעת החוק לערוץ השני נתנו סטטוס מיוחד לעתונות. ראש-הממשלה ביקש מזנבר

להגיש הצעה אחרת שבה יש פיצוי.

מכל מקום אני מתנגד לסעיף הזה.

אוריאל לין; לא ידעתי שהנושא הזה יועלה בישיבה. באתי היום לדיון

בידיעה שכן צריך להתיר פרסום. אינני רוצה להזכיר

את הנימוקים כיוון שהנושא הזה יארך הרבה זמן ואנו נצטרך ממילא לקיים בעניין הזה דיון

ספציפי, לכן אני דוחה את השמעת נימוקי לישיבה הבאה. יש לי נימוקים מדוע צריר לאפשר

צורה מסויימת של פרסום בטלוויזיה בכבלים ואני אומר את דברי אלה למען הסדר.

מ. שטרית; לדעתי לטלוויזיה בכבלים אין זכות קיום כלכלית בלי

פרסומת. נכון שאפשר להקים טלוויזיה בכבלים על

בסיס של מינויים אבל בישראל זה יהיה ערוץ בודד לשידור סרטים ואת זה אי-אפשר "לכסות"

כלכלית על-ידי מחיר מינויים. זה קורה בטלוויזיה הפיראטית. היא מחזיקה מעמד.

אם ישדרו בכבלים שידורים בלי פרסומת, זה יעלה את

מחיר המינויים.

אוכלוסיה של ערים גדולות בעולם איננה ברת-השוואה

למדינת-ישראל. יחד עם כל זה אני ער לאלמנט של העתונות ומודע לכך כי היא עלולה להיפגע.

אוריאל לין; היא תיפגע.



מ. שטרית; לגבי העתונות המקומית - הטענה היום איננה קיימת,

י. בר-סלע; אין כל-כך הרבה.

שר התקשורת א. רובינשטיין; בצפון הכל "הולך" עם פרסום.

מ. שטרית; העתונות תצטרך להוכיח בי היא תיפגע ואז נצטרך לדאוג

לפתרון במו שירותי פרסום בשידור.

שר התקשורת א. רובינשטיין; זה בשלון מוחלט,

מ. שטרית; יש עתון שמקים חברה לטלוויזיה בבבלים עם חברת

"תדיראן",

שר התקשורת א. רובינשטיין; לערוץ השני.

מ. שטרית; גם לטלוויזיה בכבלים. מבל מקום האלטרנטיבה היא

לאפשר לעתונות להיכנס.

אוריאל לין; אם העתונים. ישתלטו על הטלוויזיה בכבלים הם ידרשו

שיהיה פרסום,

מ. שטרית; אפשר למצוא פתרון לבעיה הזאת. הנושא הזה

מחייב לקיים דיון עם העתונות.

בעניין הזה אין לי נתונים לגבי הערוץ השני.

שר התקשורת א. רובנשטיין; לא יקום ערוץ שני.

היו"ר א, שפייזר; אם בטלוויזיה בבבלים יהיה פרסום הדבר יפגע בעבודות

ההקמה של הערוץ השני ויקטע שם את הפרסום. נצטרך

לשמוע בנושא הזה מספרים. חסר לנו יידע ואין לנו מספרים באשר מדברים על; אפשרי או

בלתי-אפשרי, יקום או לא יקום? אנו צריבים לדעת את העלויות. על אילו סדרי-גודל

מדברים? מה קורה ובמה זה יעלה למינויים? באיזה סבום אפשר לקיים טלוויזיה סבירה

או לא סבירה? אנו צריבים לקבל תחשיב-מודל שאומר שבאזור שבו חיים 40 אלף איש העלות

תהיה בזאת ובזאת, המינויים ישלמו בך ובך וצריך גם להותיר רווח למשקיעים, מישהו

צריך להביא לנו מודל,

א, פורז; יש לנו נתונים ואנו נהיה מובנים להמציא לבם את

החומר המבוקש,

י. בר-סלע; בזמנו, באשר עשינו את העבודה היסודית בוועדה שלנו,

לא היה צל של ספק שמבחינה בלבלית ניתן לקיים רשת

טלוויזיה בבבלים בלי פרסום,

יש לבם מודלים עם מספרים?

י. בר-סלע; בדקנו את הנושא,

לפרסום בטלוויזיה בבבלים יהיה, בלי בל ספק,

השפעה על הערוץ השני ועל העתונות,

גם השפעה חיובית.



י. בר-סלע; ניסינו לחשוב על-כך שבערוץ השני יהיה פרסום כלל-

ארצי ובטלוויזיה בכבלים יהיה פרסום במישור מקומי

אולם ראינו שהנושא הזה איננו ניתן להגררה. אפשר לפרסם "קוקה-קולה" מקומי או "שברולס"

מקומי.

ברצוני להוסיף ולציין כי הפרסום בוודאי שישפיע על

רמת ההכנסות של הטלוויזיה בכבלים וגם על מחיר המינויים.

לא.

י. בר-סלע; בטלוויזיה הפיראטית זה השפיע ויש מקומות שבהם "נתח"

הפרסום עלה והם מוכנים להוזיל את המחיר.

קשה לראות איר תהיה ההשפעה על ההפקות של היצירה

העצמית ובהקשר הזה אני מבקש להציע קרן ליצירה עצמית.

א. טוקטלי; אין טוב ללמוד ממה שקורה בשוק. היום קיימת

התעניינות להשקעה בטלוויזיה בכבלים כאשר ברור שאין

מדובר בפרסום. הבסיס לתחשיבים איננו כולל פרסום.

היו"ר א. שפייזר; אני מבקש אתכם להמציא לנו נתונים בנושא הזה.

א. טוקטלי; ההצעות וההתעניינות נמשכים על-פני שנה-וחצי שנתיים

ורבות מהן מתבססות על הצעת החוק הממשלתית שהבסיס

שלה הוא בלי פרסום.

היו"ר א. שפייזר; נחזור ונדון על הנושא הזה כשנשב יחד עם נציגי העתונות

להיום - מספיק לדון בעניין הזה.

י. בר-סלע; סעיף 6ה.[ב] בעייתי מאד; אנו ננסה להביא בפניכם

נוסח אחר.

היו"ר א. שפייזר; בסדר.

ד. לחמן-מסר; אני מבקשת להתייחס לסעיף 6ה.נא][5]; "אזורי הזכיון".

בהצעת החוק כתוב שהשר יקבע בתקנות, בהתייעצות עם

המועצה ובאישור הוועדה הוראות גם בדבר אזורי הזכיון. למה הכוונה? מספר אזורי הזכיון

הוא נושא בעייתי וחשוב ונדמה לי שעליו יקום או יפול רעיון הטלוויזיה בכבלים.

אני מציעה להוציא את עניין אזורי הזכיון מהתנאים

ולדבר על מספר אזורים לגביהם יינתן זכיון לטלוויזיה בכבלים.

גם בסעיף המדבר על תפקידי המועצה לא כתוב מספר.

כתוב: "תיחום אזורי השידור בהתחשב במדיניות פיזור האוכלוסיה;".

היו"ר א. שפייזר; סביר. אני מבקש ממכם לגבש את הרעיון הזה.

"6ו. דמי הזכיון והתמלוגים שישולמו על פי פרק זה

ישמשו את המועצה לצורך מילוי תפקידה; עודף ההכנסות על ההוצאות יועבר לאוצר המדינה.".

מדוע עודף ההכנסות יועבר לאוצר המדינה?

מ. שטרית; צריך לבטל את העניין הזה.

היו"ר א. שפייזר; יכולות להיות שנים פחות טובות ויכולות להיות שנים

יותר טובות; יש תקופות-שפע וקיימות תקופות שחונות,

כפי שהציע מר בר-סלע, אפשר להקים קרן לנושא הזה ולאגור בה אמצעים.

מדוע שניתן לאוצר

את עודף ההכנסות?

מ. קוק; קיבלתם את בקשת נציג משרד האוצר, מכל מקום לא

התקיים בנושא הזה ויכוה.

רויו"ר א. שפייזר; אני בכל זאת שואל: מדוע?

המועצה היא חלק ממשרד התקשורת. היא איננה גוף

עצמאי נפרד מהממשלה. הכספים מיועדים לכסות את

הוצאות המועצה ואם ישאר עודף הוא יועבר לתקציב המדינה.

"תמלוגים" צריר להיות כתוב: תשלומים.

אני מתכוון להתנגד לסעיף הזה בלב כבד. אני הושש

מהתפתחותו של עוד גוף ביורוקראטי נוסף במדינה.

אני רואה מה שקורה ברשות השידור על אלפיים עובדיה.

אין כאן גוף.

אתה ממהר מדי ונכנס לתוך דברי קודם שסיימתי אותם.

יש לי "בעיה" שאני "בונה" את דברי בשלבים.

ה"כיוון" שלנו הוא כזה שאיננו רוצים להקים גוף.

מצד אחד יצרנו "מכשיר" כספי. ברגע שאנו אומרים שהכספים מיועדים לצורך מילוי התפקיר -

זה "מנוף" כספי שאומר שתוך זמן קצר המועצה תהפף גוף ביורוקראסי נוסף כיוון שיש לה

משרדים, מזכירות, מכוניות צמודות וכו'. אינני אומר שלא צריר את כל

אלה אולם אני צופה בעיה קשה כיוון שתתקיים בנושא הזה דינאמיקה שתביא לצמיחת גוף

ביורוקראטי שאני רוצה למנוע את הקמתי. אני הייתי מעדיף שהכספים יועברו למשרד האחראי.

אנו מתכוונים להקים גוף שהוא איננו תאגיד עצמאי,

הוא איננו ועדה לביקורת אלא הוא גוף בתוך משרד

ממשלתי שיש לו "שיניים". גם אני מודאג מהקמת גופיט שיש להם מאות עובדים ולכן לנושא

הזה יש שני פתרונות; א. הגבלת מספר העובדים; ב. אפשר לומר שזה חלק מהכנסות משרד

התקשורת, ומשרד האוצר יתחשב בכף כאשר הוא יקבע את תקציב משרד התקשורת.

משרד התקשורת הוא גוף קסן מאד. כל השאר הם לוויינים

שמממנים את עצמם. אין להם את ה"מכה" של הפקידות הממשלתית.

יכול להיות בגוף הזה גידול כיוון שיש למועצה גם

כוח וגם כסף.

אפשר להגדיר את הייעדים אליהם ייועד הכסף. אם

יהיו עודפים - אפשר יהיה להגדיר למה הם ייועדו.

אם, לדוגמה, תרצה לעודד מוסיקה יהודית, אתה יכול להגדיר בתקציב כך וכך לנושא הזה.

אם העודפים יועברו למשרד התקשורת כי אז הם לא

יטרידו אותי. אם נקבע שהעודפים יועברו למשרד התקשורת

אז ממילא "נופלת" הבעיה מה לעשות אתם.

עומדת בפנינו עדיין השאלה מי יחליט על השימוש

בכספים? משרד התקשורת או המועצה?

כאן התפישה הבסיסית שלנו שונה.

השאלה הנשאלת בהקשר הזה היא: מי מחליט? לא היכן

יהיו הכספים או באיזה גוף? אלא מי מחליט על השימוש

בהם?

אוריאל לין; אם יתברר שכתוצאה מההכנסות יש עודפים - משרד האוצר

יתהשבו אתם. אם כך עלול להיווצר תמריץ שלא יהיו

עודפים.

מ. שטרית! צריך למחוק את המשפט: "עודף ההכנסות על ההוצאות

יועבר לאוצר המדינה" כיוון שאם זה נכון אז צריר

להיות גם להיפך. המועצה צריכה לפעול כגוף עצמאי ואם היא איננה מסוגלת לכך - אין

הצדקה לקיומה.

אני מציע סידור כזה שכאשר השר יקבע את התשלום -

המועצה תקבע איך להשתמש בו, או לחילופין.

היו"ר א. שפייזר; רשות הדיבור למר בר-סלע.

אולי כדאי לכתוב למה זה מיועד? המועצה היא גוף

ייעולי. הגוף האמיתי שיתפקד הוא משרד התקשורת.

אין כאן לא עובד ולא תנאי שכר. זה איננו דומה לאף גוף ששם אולי היה גרעין קסן

שעשוי לגדול.

היו"ר א. שפייזר; מה אתה מציע?

י. בר-סלע; הסידור הזה סוב כמות שהוא. כדי שהוא יוכל להוציא

כסף - זה צריר להיות בתקציב המדינה.

אוריאל לין; הוא לא יוכל לשכור עובדים?

י. בר-סלע; לא. הוא איננו אישיות משפטית. ממנים אחד-עשר איש

מתור עובדי המדינה והם יתכנסו פעם בכמה זמן.

משרד התקשורת יכנס אותם.

הם לא יוכלו לשכור מומחים והסכם ההתקשרות יהיה עם

משרד התקשורת?

י. בר-גלע; לא מכות ההוק הזה.

אוריאל לין; המועצה, לצורר מילוי תפקידיה, צריכה לשכור מומחים

אלף אלף. היא לא אישיות משפטית. אם משרד התקשורת

יתקשר אליר וישכור את שירותיר הפעולה לא תהיה במסגרת החוק?

י. בר-סלע; לא במסגרת חוק זה.

אוריאל לין; פעולה כזאת יכולה להעשות?

ע. אליצור; מי ישלם?

י. בר-סלע; אם ירצו לשכור אותי, לדוגמה, יצסרכו לקבל "כיסוי"

תקציבי. מדובר על כסף, לא על תקציב. צריר לחיות

סעיף בתקציב.

אוריאל לין; בכסף של הזכיון אי-אפשר להשתמש למסרה הזאת?



מ. שטרית; אתה הופך את הטלוויזיה בכבלים לעוד גוף ממשלתי.

היו"ר א. שפייזר; לא הבהרנו את הנקודה הזאת עד תום, קיימת השאלה

של מה שכתוב בסעיף הזה וקיימת הבעיה של תפעול

ותיפקוד המועצה ואפשרות הוצאת הכסף על-ידה.

שר התקשורת א. רובינשטיין; אולי אפשר להעתיק את התקדים של מינהל הבטיחות

בדרכים לכאן?

ו. שם-טוב; צריף לבדוק את המודל הזה.

היו"ר א. שפייזר; הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 15.50.