הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 101

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ג', כ"ח באדר ב' תשמ"ו, 8.4.86, בשעה 14.00

בנוכהות;

חברי הכנסת; מ"מ היו"ר א' לין

ו' שם-טוב

מי פלד

מוזמנים; ע' זהבי - משרד התחבורה

נ' פריטל - משרד התחבורה

ש' שחורי - מינהל התעופה האזרחי

י' אלסטר - מנכ"ל משרד התקשורת

צ' אמיד - מנכ"ל חב' "בזק"

ע' ילון - משרד התקשורת

מ' אהלי - יועץ משפטי מ' התקשורת

א' סרוסי - משרד התקשורת

ח' קידר - יועץ משפטי חב' בזק

צ' יונדלר - משרד התקשורת

י' מאור - מנכ"ל י.ב.מ

י' פרי - ט.כ.מ

י' זיסאפל - מנכ"ל בינת

א' עלה - מנוף מערכות

מזכיר הוועדה; ד' לב

הקצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; חקיקת מישנה;

א. תקנות הטייס

ב. תקנות התעבורה

גי תקנות חגורות בטיחות ברכב

ד. תקנות הבזק(התקנה, תפעול ותחזוקה)

וכן תקנות הבזק - הפסקה, עיכוב או

הגבלה של פעולות בזק ושרותי בזק.



תקנות הטייס

היו"ר א' לין;

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. הנושא הראשון שעל סדר היום הוא תקנות הטייס

- הפעלת כלי טייס וכלי טיסה - (תיקון מס' 2) התשמ"ו-1985.

נ' פריטל;

התיקון העיקרי הוא הסדרת הפעלתם של טיסנים נהוגי רדיו, תחום שהיה פרוץ

לחלוטין בשנים האחרונות. המשחק הזה פופולרי במיוחד סביב ערים ואזורי מגורים.

קיבלנו דיווחים על מספר ארועים אשר נוגעים להפעלתם של טיסנים. באחד הימים התקשר

אלי אדם הגר באשדוד וסיפר כי טיסן נכנס אל סלון ביתו, שבר את הדלת ואת הקיר וגרם

נזקים. הוחלטנו כי הגיע הזמן להסדיר את התחום הפרוץ הזה. באותו ענין היתה גם

פניה של מפקדת חיל-האויר, אשר הביאה לידיעתנו כי המצב הקיים בתחום זה, בעיקר

באזורים הסמוכים לשדות התעופה הצבאיים, מפריע לה.

היו"ר אי לין;

מה אתם רוצים להשיג באמצעות התקנות?

נ' פריטל;

אנו קובעים כללים להפעלת טיסנים, כמו מרחק מינימלי ממקום ישוב ושדה תעופה,

מרחק מענן וכו'.

היו"ר אי לין;

האם אין צורר ברשיון, להפעלתו של טיסן?

נ' פריטל;

לא. אין צורר בתנאים נוספים.

היו"ר אי לין;

בהעדר הסתייגות, אני מציע שנאשר את התקנות האלה, על-פי בקשת שר התחבורה.

ני פריטל;

יש עוד תיקונים קטנים, כמו החלפת זמן גרינוויץ'. ישנה תקנה חשובה בענין

מטרדי רעש. אנו מחייבים את מפעילי כלי הטייס לטוס מעל למערכות הניטור מפני רעש.

מערכות אלה נותנות רק פתרון חלקי למצוקת התושבים, למשל באזור כמו בית-דגן.

היו"ר אי לין;

מדוע הסגנון כל-כך טכני? מה זה פמ"ת?

נ' פריטל;

פרסום מידע תעופתי.

היו"ר אי לין;

לא טוב להשתמש בלשון קיצורים, כאשר מדובר בתקנות.



נ' פריטל;

המושג הזה חוזר בתקנות.

היו"ר א' לין;

תקנות הטייס עומדות בפני עצמן?

ני פריטל;

הן תשתלבנה במסגרת הכללית.

היו"ר א' לין;

הרושם שמתקבל הוא, כאילו בני-אדם מן השורה אינם צריכים להבין את הכתוב כאן.

אני מבקש להשתמש בשמות מלאים ולא בקיצורים.

נ' פריטל;

נרשום זאת לפנינו.

היו"ר אי לין;

בתקנות אשר עומדות בפני עצמן, אתם צריכים להוסיף מה פרוש פמ"ת.

נ' פריטל;

נתייעץ עם הממונה על הנוטח במשרד המשפטים.

היו"ר א' לין;

הפורמליזם המשפטי לא הוא שצריך לקבוע.

אנו מאשרים את התקנות.

תקנות חגורות בטיחות ברכב (תיקון) התשמ"ו- 1986

היו"ר אי לין;

שר התחבורה מבקש כי סעיף 4(ב), הקובע את תוקפן של התקנות, יוארך. תוקף

התקנות היום הוא עד ה-30.6.86, והשר מבקש מאתנו להאריך את תוקפן עד 30.6.91

כלומר בחמש שנים. כן אנו מתבקשים להכניס שני תקונים נוספים: 1. שנוי מספר התקנה

- שנוי טכני; 2. אין להסיע ילד במושב הקדמי, אלא אם הוא יושב במתקן ריסון. כן

אנו מתבקשים לאשר כי ילדים עד גיל 14 יהיו פטורים מחובת חגירת חגורות בטיחות.

ע' זהבי;

הענין הטכני פשוט - שנוי מספר התקנה. הענין השני מהותי יותר: על-פי תקנות

הבטיחות, מי שלא מלאו לו 14, פטור מחובת חגירת חגורת בטיחות. התקנו את תקנה

43(א) אשר קובעת כי לא יסיע אדם במושב הקדמי ילד שטרם מלאו לו 14 שנים. אנו

מבקשים לתקן ולומר כי מותר להסיע ילד עד גיל 14 במושב הקדמי, בתנאי שהוא יושב

בהתקן ריטון.



היו"ר א' לין;

הוועדה תאשר את הבקשה, אך מדוע אינכם מביאים לנו רפורמה רצינית ומקיפה

בנושא התקני הריסון? מדוע ילד בן שנה יכול על-פי החוק לשבת במושב האחורי ללא

התקן ריסון? לפני שבוע נהרגו שני ילדים בתאונה שארעה בפתח-תקווה, כאשר עפו מן

המושב האחורי קדימה.

עי זהבי;

אני מבין את השאלה, אך איני יודע מהי המדיניות הכללית של המשרד בנושא זה.

כאשר הותקנה תקנה 83, התייחסו רק למושב הקדמי. דעתי כדעתך, שיש מקום להחיל חובה

של התקנת התקן ריסון במושב האחורי.

היו"ר אי לין;

אני מבקש שתעביר לשר את בקשתנו להורות ל התקנת התקן ריסון גם במושב האחורי,

כאשר מדובר בילדים.

עי זהבי;

אעשה זאת.

תקנות התעבורה (תיקון מס....) התשמ"ו-1985

על-פי התוספת השניה לפקודת התעבורה, יכול שר התחבורה להתקין תקנות, בתנאי

שתאושרנה על-ידי ועדה זו. בסעיף 2 לתוספת השניה, אנו מבקשים להחליף את המילה

"עמוד" במילה "עצור", מכיוון שהמילה "עמוד" אינה תואמת את סידרת התמרורים.

שפורסמה.

סעיף 64(ב) לפקודה קובע מתי מותר לשוסר לערוך בדיקת שכרות לנהג. כאשר התקנו

את תקנה 169ד, הכנסנו מתוך סעות גם את מעורבותו של נהג בתאונת דרכים. אחד משופטי

התעבורה העלה את הסענה כי יש כאן מקרה של "אולטרה ויירס", כי איש לא הסמיך את

השר להתקין תקנה למקרה של תאונה, אלא השוסר הוסמך לערוך בדיקת שכרות רק כאשר יש

לו חשד כי הנהג שכור.

היו"ר א' לין;

מהו נוסח החוק?

עי זהבי; .

"היה לשוטר חשד סביר כי נהג רכב או ממונה על רכב הוא שכור, רשאי הוא להורות

להם..."

היו"ר אי לין;

לא הייתי ממליץ לתקן את התקנה הזו. ני לא סבור שאתם הולכים כאן בכיוון

הנכון. אם אדם מעורב בתאונה, צריך לערוך לו בדיקת שיכרות. אם שופט תעבורה סבור

כי זהו "אולטרה ויירס, צריך לשנות את החוק ולא את התקנה. אם אדם מעורב בתאונת

דרכים, אני רוצה לבדוק אותו. 6% מהתאונות נגרמות עקב נהיגה במצב של שיכרות.

צריך השוסר לנהוג על-פי שיקול-דעתו, ולא ייתכן שלא יוכל לערוך בדיקת שיכרות, כי

יש כאן "אולטרה ויירס". יכולתם להשיג לנו הצעת תיקון והיינו מאשרים אותה, הפקודות

נותנת את הסמכות לבדוק נהגים במקרה של חשד לשיכרות. הפקודת קובעת כי שר הבריאות

ושר התחבורה יקבעו את התקנות. העיר שופט תעבורה כי הבדיקה אם אדם שיכור או לא



היא "אולטרה ויירס" לפקודה האומרת כי צריך לערוך את הבדיקה רק אם השוטר התרשם

שהנהג הוא שיכור. אם אדם מעורב בתאונה, אין השוטר יכול לערוך בדיקת שיכרות. אני

רוצה שגם במקרה של תאונה אפשר יהיה לערוך בדיקת שיכרות. אני חושב שהמחלקה

המשפטית שלכם הולכת בכיוון הלא נכון.

כל עוד זה נראה כ"אולטרה ויירס" נתקן את התקנה. במקביל נפנה את תשומת-לב

השר לדברים שנאמרו כאן, בדבר הצורך בתיקון הפקודה.

היו"ר א' לין;

אנו רוצים להשיג את התוצאות בשטח . לא מעסיק אותנו יופיו של ספר החוקים.

במקום תיקון כזה, תביאו תיקון של פקודת התעבורה.

ו' שם-טוב;

האם זוהי פרוצדורה מסובכת יותר?

היו"ר אי לין;

זהו תיקון חוק. אנו יכולים לאשר תיקון בסעיף 64 לפקודת התעבורה בנושא

השיכרות. הסעיף נותן סמכות לשוטר להורות על עריכת בדיקת שיכרות לנהג. אנו לא

מאשרים את הבקשה, אלא מבקשים כי המשרד יביא תיקון מתאים, או שאנו נתקן את סעיף

64.

אנו מאשרים את הבקשה להחליף את המילה "עמוד" במילה "עצור".

תקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה) התשמ"ח-1985

תקנות הבזק (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושרותי בזק)

סעיף 12 בחוק הבזק קובע את סמכות השר בנוגע להתקנת תקנות. סעיף 12 (א) אומר

כי השר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת את הדברים הבאים (מקריא את

נוסח הסעיף). סעיף קטן (ב) קובע סידרה של נושאים בהם יש סמכות לשר התקשורת

להתקין תקנות. סעיף קטן (ג) אומר כי התקנות על-פי סעיף (ב) תובאנה לידיעת ועדת

הכלכלה. שר התקשורת הביא בפני הוועדה בחודש מאי 1985 שתי סדרות של תקנות: תקנות

הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה) ותקנות הבזק (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק

ושרותי בזק). על-כך צריך היה את אישור הוועדה.

היו"ר א' לין;

על-פי סעיף 12(ב), חלק מהתקנות שהבאתם הן לידיעה?

מ' אהלי;

כן.

היו"ר א' לין;

מדוע אתם מערבבים את שני הנושאים?

מ' אהלי;



נקבע בהסכמת הכל לתת לתקנות תוקף זמני. לקראת חודש יולי הגשנו שתי הצעות

תיקון לשתי תקנות, ואז סוכם לתת לכך תוקף לשנה - עד ה-30.6.86. סעיף 2 לסדר-היום

הוא הבאה לידיעת הוועדה של תיקון מס' 2 לתקנות הבזק (התקנה, תפעול והוזזקה).

היו"ר א' לין;

כאשר מביאים דברים לידיעתנו, אנו צריכים להתעמק בכך, ואם יש לנו הערות -

אנו צריכים להעיר אותן.

מה אתם מבקשים לגבי הארכת תוקף התקנות?

מ' אהלי;

לתת לכך תוקף על-פי התקנות המקובלות.

לגבי תיקון מס' 2 ישנם שלושה נושאים חשובים: ישנו סדר התקדמות הבקשות על-פי

הוותק. היו השגות לגבי בקשה להעתקה, ומה יהיה סדר התקדמות הבקשות במקשה זה.

התיקון הוא כי במקרה של העתקה יהיה סדר התקדמות הבקשות על-פי המקובל לגבי בקשת

התקנה.

היו"ר א' לין;

האם השיקולים שווים בשני המקרים?

מ' אהלי;

לבקשות העתקה יש קדימות מיוחדת. הבעיה היתה מה קורה לוותק. מה שאנו קובעים

בתקנות אלה הוא, שמרגע שאדם נכנס למסגרת ההעתקה, הוא מתקדם באותה מידה שהוא

מתקדם כאשר מדובר בבקשת התקנה הנמצאת באותו שלב.

י' אלסטר;

להעתקה יש עדיפות על-פני התקנה חדשה, אך בתוך ההעתקות הדרוג הפנימי הוא

על-פי אותם קריטריונים שקיימים לגבי העברה.

צ' אמיד;

א. העתקה בתחום אותה מרכזת - כאן מדובר באותה

תשתית, ואין הדבר קשור בסדר עדיפויות. ב. העתקה שפירושה העברת הטלפון על-שם

כאשר קבלן בונה בית מגורים, אין הוא יודע מראש מי יהיו דייריו, ולכן אין

הטלפונים שהוא מתקין בבנין רשומים על-שם הדיירים. אותו קבלן אשר הזמין מראש את

הטלפונים, מקצר את משך ההמתנה של הדיירים לטלפון.

קבלן מסוג זה נמצא בסוג עדיפות שלישי. קבענו דרגת עדיפות מיוחדת לקבלן מסוג

זה.

מהם פרוייקטים גדולים?

יש שלוש הגדרות: מוסד צבורי, מבנה תעשיה ששטחו אלף מ"ר או מבנה מגורים

בעל 4 יחידות מגורים, או ארבעה מבני מגורים בני דירה אחת כל אחד.



היו"ר א' לין;

הוועדה קיבלה הסברים ורשמה לפניה את ההודעה על תיקון תקנות הבזק בנושא

התקנה, תפעול ותחזוקה.

אשר לנושא השני, הסיבה לאישור לתקופה קצובה אינה מקרית. היינו תחת רושם שלא

מיצינו את הנושא ולא בחנו את כל היבסיו. קבענו כי ננצל את הזמו כדי ללמוד את

הנושא. אני מביע הערכה על שאתם מביאים את הנושא כבר עתה, ולא בתום תקופת התקנות.

י' אלסטר;

ישבנו עם נציגי איל"א, גם במסגרת המועצה המייעצת ל"בזק", בה שותפים נציגי

איל"א. נמצא עתה בהכנה תקון לתקנות "בזק", אשר מביא בחשבון את הערותיהם וגם את

שתופם הקובע במועצת "בזק". אנו משתדלים לענות גם על צרכי מעדכת עבוד הנתונים.

מי אהלי;

גם התיקונים הקיימים מבוססים בחלקם על הערות איל"א.

י' אלסטר;

למרות היחסים הטובים בינינו לבין איל"א, חבל שהמסמך שהוגש על-ידם לקראת

הישיבה היום נושא את תאריך אתמול והובא לידיעתנו רק עתה.

י' מאור;

המכתב נשלח לוועדת הכלכלה ולא לוועדת הכספים כפי שכתוב כאן. באשר להערכת

מנכ"ל משרד התקשורת, הייתי שמח להעביר את המסמך עוד קודם, אלא שהנושא הובא

לידיעתנו דק שלשום, ולכן הצלתנו להוציא את המכתב רק אתמול. השתדלנו להשיג את

מנכ"ל משרד התקשורת, אך לא הצלחנו. הנושא אינו טכני כפי שיכול להישמע, אלא בראשי-

וראשונה יש לו משמעויות כלכליות רבות ומרחיקות-לכת. ה"ביזנס וויק" אשר התייחס

למערכת התקשורת באירופה, אומר במאמרו כי מערכח תקשורת משופרת חיוניות לעמידה

בתחרות כלכלית. אם אירופה לא תתקדם במהירות בתחום אספקת שרותי תקשורת, ואם

מחיריה יוסיפו להיות גבוהים פי שניים ופי שלושה מאשר ביפן ובארה"ב, החברות

האירופאיות "תאכלנה את אבק שווקי הכלכלה העולמיים". אם הדברים נכונים לגבי

אירופה, על אוזת כמה וכמה הם נכונים לגבינו.

אני רוצה להתייחס לתקנות אשר נראה לנו כי הן מחייבות תשומת לב מיוחדת, בכל

הנוגע לעיבוד נתונים ולקשר מחשבים. אנו מתייחסים לחלק א', הקובע כי זכות המנוי

לשרות בזק היא אישית ואינה ניתנת להעברה. הנושא נבדק עם שר התקשורת, וכפי שתראו

בסיכום, הפרקטיקה היתה מקובלת על משרד התקשורת ואנו סבורים כי יש לחת לה בטוי

הולם בתקנות. אנו מבקשים שזכות המנוי תורחב גם לחברות הבנות, ויינתן לכך בטוי גם

בתקנות. הדבר נעשה חשוב יותר כאשר חלק מהחברות הבנות מספקות שרותי בזק. סעיפים

17 ו-18 מכוסים בדיונים עם מועצת הבזק. צו הייבוא החופשי מתקשר עם סעיפים 17

ו-8ו, בעיקר לחלק הנוגע לחיבור ציוד קצה לרשת הבזק. כל יבוא מחשבים מחוייב גם

באישור של משרד התקשורת, אך משרד התקשורת אינו ערוך לטיפול בכך. אנו נתקלים

בקשיים אשר מעכבים את יבוא המחשבים ארצה, אנו סבורים כי תחום זה מחייב התייחסות.

היכן נאמר כי כל יבוא של מחשבים מחוייב באישור שר התקשורת?

י' מאור;

שר התעשיה והמסחר אליו פנינו בענין זה, היפנה אותנו אל שד התקשורת, האחראי

על ביצוע ההוראה הזו.



י' אלסטר;

המטלה הזו הוטלה עלינו על-ידי המכס, בגלל חוסר יכולתו להבחין בין מחשבים

הכוללים את הציוד המתחבר אל רשת התקשורת. אנו חייבים לאשר את הציוד הזה, שכן הוא

חייב להיות בסטנדרט מסוים.

היו"ר א' לין;

אנו מסתבכים כאן בבירוקרטיה לא הוגנת כלפי המשתמשים. אנו נתקלים יותר מדי

בתופעות של הטלת העומס על המיגזר העסקי, כדי להקל על המימשל.

י' אלסטר;

מדיונים משותפים שהיו לי עם נציגי חברות המחשבים, אני סבור כי אנו נמצאים

עתה על הדרך לפתרון שיקל עליהן.

יי מאור;

ראינו לעצמנו חובה להעלות את הנושא, כי הסיכומים שהתקבלו עם משרד התקשורת

לא יושמו והענין אינו מתקדם.

חי קידר;

הוועדה צריכה לדעת אם היא רוצה שיובא ארצה ציוד אשר ממילא צריר לקבל אישור

משרד התקשורת, כדל לחברו לרשת הטלפונים. עדיף למנוע את כניסתו של הציוד ארצה

בשלב מוקדם, מאשר לאפשר את יבואו ולפסול אותו לאחר מכן.

ישנה גישה לפיה אתה יכול לקבוע את האסור על יבוא ציוד לא תקני, ומי שייתפס.

בייבואו ייענש, וקיימת גישה שניה לפיה אתה בודק את כל מייבאי הציוד, כדי לגלות

אם מישהו לא הפר את האיסור. השאלה היא איזו שיטה עדיפה. בדרך-כלל אנו מעדיפים

להשתמש בשיטה ההרתעתית, ומטילים את הסנקציות המתאימות על מי שנתגלה כי הפר את

החוק.

צי אמיד;

אני מסכים לכך שהאפשרות השניה שהצגת היא האפשרות העדיפה, אך אנו עדים מזה

מספר שנים לייבוא ציוד בדרך בלתי חוקית. ציוד זה מחובר לרשת ולא ניתן לאתרו

באמצעים הקיימים בידינו. השאלה היא באיזו דרך אנו נוקטים עד שהחוק יתוקן. תיקון

החוק צריך להיות ביוזמת השר.

א' סרוסי;

התיקון הובא לידיעת איל"א. הס העירו את הערותיהם, ואת חלקן קיבלנו. אנו

רוצים להסדיר את נושא הייבוא, ההפצה והשיווק במסגרת התקנות. לא ייתכן שייבאו

מחשבים באופן חופשי. בינתיים אנו מבקשים לפשט את ההוראות. אנו מוכנים לאשר יבוא

ציוד על סמך מיפרטים, אך הדבר לא נעשה. מייבאים ציוד אשר מעוכב במכס, ואחר-כך

טוענים כי חל עיכוב בהוצאת הציוד.

היו"ר אי לין;

ועדות הכנסת יכולות לעסוק גם במה שאינו מונח לפניהן. הנושא שהועלה כאן נוגע

ליחסים שבין המיגזר העסקי לבין המימשל. נתקלתי פעמים רבות בתופעות בהן שיקולי

הנוחות של המימשל גברו על שיקולי המיגזר העסקי.



י' מאור;

מצאנו לנכון להעלות כאן את הנושא, כי היתה לנו הרגשה שאין התקדמות בטיפול

בנושא והתשובות שקיבלנו אינן מספקות. זוהי גם הטיבה שעדיין לא הגענו לסיכום

בנושא.

היו"ר אי לין;

נפנה בענין זה אל שר התקשורת, ונבקש ממנו כי ברווז העקדונות הללו יכניס את

התיקון בתקנה.

יי מאור;

אני עובר עתה לתקנה 22; שימוש בצנרת טלפון: אנו סבורים שהניצול צריך

להעשות בהתאם לקריטריונים אשר ייאפשרו שימוש יעיל ביותר בנכס הזה. צריכים להיקבה

קריטריונים בדודים לצודך זה. הקריטריונים צריכים לקבוע גם מה מחיר ניצול האופציה

הזו. מה שאנו מציעים הוא שייקבע לווז זמנים למימוש ההסכמה בנושא זה. אנו מתנגדים

לסבסוד שרותים, ותומכים בדעה כי שהתשלום יבוסס על העלות.

י' אלסטר;

היחידה הכלכלית במשרד התקשורת בודקת את כל תעריפי הבזק במגמה לשנותם ולקבוע

אותם באופן צודק יותר.

יי רוזן;

התעריף של 14.4 הוא תעריף חדש.

מ' אהלי;

התשלומים על-פי סעיף 15 לחוק הבזק נקבעים באישור ועדת הכספים של הכנסת, אשר

בוחנת את הענין לעומקו. אזכור נושא התשלומים בתקנה 45 בא לקבוע את העקרון שהשרות

טעון תשלום. ועדת הכספים היא הקובעת מהו גובה התשלומים המוצדק.

יי מאוד;

אנו מציעים שייקבעו קריטריונים נכונים לגבי תשלום סביר,

היו"ר א' לין;

האם קיימים תעריפים בלתי סבירים?

אנו בוחנים את הנושא.

צי אמיד; .

התעריפים על-פי סעיף 5ו נקבעים על-ידי ועדת הכספים של הכנסת, על-פי שיקולים

כלכליים, עדיפויות לאומיות וכו'. סעיף 17 מאפשר לחברת הבזק להעניק שרותים על-פי

תנאים של תחרות חופשית בשוק. אשר למדיניות התעריפים, יכול להיות שמישהו יאמר כי

שנוי של 30% בתעריפים הוא שנוי סביר, ואחר יאמר כי אין זה שנוי סביר.

היו"ר א' לין;

השאלה היא אם השיקולים הם כלכליים או אחרים.



צ' אמיד;

בכל המקרים השיקולים הם סבירים, עניניים ולאומיים. אם היינו הולכים רק

על-פי שיקולים של עלות , לא היה טלפון במקום כמו גרופית.

אין זה נכון לומר כי קו 14.4 וקו 9.6 הם אותו קו. קו 14.4 הוא קו קשה יותר

להתקנה. הוא דורש יכולת והקפדה גבוהים יותר. כל הפרמטרים האלה מובאים בחשבון

בקביעת המחיר. איני אומר שאין מקום לשנות דבר, מיגזרים שונים נמצאים אצלנו

ברוויזיה מדי חודש בחודשו. נכון יהיה לומר כי עם ציוד קצה מתאים, אשר צריך

להשקיע בו כסף רב, ניתן, להעביר גם 14.4.

יי מאור;

אנו מבקשים להדגיש כי המחיר צריך להיות מבוסס על עלות. אנו מניחים שצריכים

להיות גם שיקולים נוספים - כלכליים בעיקרם. אם על-ידי השקעה נוספת בציוד קצה,

אנו מצליחים לשדר נתונים במהירות גבוהה יותר, איני רואה בסיס להעלאת תעריפים

ב.40%-

צי אמיד;

אנו מגישים את נמוקינו להעלאת תעריפים לוועדת הכספים.

י' אלסטר;

את שנוי התעריפים יוזם משרד התקשורת, על בסיס החומר שמוגש לו על-ידי חברת

הבזק. כלכלני האוצר בודקים את החומר שלנו, ורק לאחר מכן הוא מוגש לוועדת הכספים.

היו"ר א' לין;

אם כך, גופים צבוריים אינם יכולים להגיש השגות?

Vי

י' אלסטר;

רק ועדת הכספים.

יי מאור; י

לגבי תקנה 39, הצעתנו היא שחברת הבזק תגיש המלצות בהתאם לקריטריונים

המקובלים בעולם. כדי שההמלצות תתממשנה, אנו מבקשים שייקבע לוח זמנים . אני מקווה

שניתן יהיה להתייחט להערות אלה בהמסגרת אותו לוח-זמנים.

י י רוזן;

לנושא צו הייבוא החופשי יש משמעויות שאנשיס שאינם עוסקים בכך אינם מודעים

להן. ברגע שפריט נמצא ברשימה זו, הוא חייב ברשיון יבוא אשר צריך להיות תואם את

המשלוח. יש צורך בהשוואה בין הניירות לבין המשלוח, ומכיוון שלא תמיד מגיעים

הניירות בזמן קורה לא פעם שהיבואנים משלמים קנסות והציוד נתקבע במחסני הערובה.

כאן יש לא רק טירדה אלא גם הוצאת כספים מיותרת.

היו"ר אי לין;

כל דבר הקשור ברשיון יבוא, מסרבל את הייבוא.

י' זיסאפל;

הקו מחוייב על-פי מהירות העבודה. קו של 9600 מהיר פי שניים מקו של 4800. אם

הוזמן קו של 9600, אך משתמשים בו על-פי 4800, על-פי איזו מהירות צריך בעל הקו



לשלם? עדיף שיזמין שני קווים של 4800 מאשר אחד של 9600. בסיכומו של דבר, שימוש

בקו כזה מגדיל אולי את הכנסות מזמין הקו, אר יש בו פגיעה באינטרס של המדינה. אני

חושב שעצם העובדה שקיימת תקנה שאיו הבזק יכול לאכוף אותה, גורמת לתנור אזרחי

גרוע. אנו מבקשים שמדדי האיכות ייקבעו על-פי קריטריונים נכונים.

לא כל הדברים שנמסרו כאן הינם מדוייקים: נאמר כאן כי בעולם לא מקובלת עוד

חלוקת קווי נתונים על-פי מהירויות. גם על--פי נתוני ה-ICTT נקבעת חלוקה על-פי

שלוש מהירויות אשר מותנות באיכות הקו. אנו מרבדים על מעדכת בינלאומית בסטנדרט

מוגדר. את המערכת בונים עבור מכשיר ביתי מצוי. מי שמשקיע יותר, יוכל להפיק יותר

מן הקו. כאשר משקיעים יותר בציוד קצה, ניתן לקבל ממנו יותר. אם ציוד הקצה יקר

ואינו ממלא את יעודו, אנו נדרשים לתקן את הקו ונגרמות לנו התרוצצויות רבות.

איננו נוהגים על-פי מדיניות או כללים שאינם מקובלים על כל חברות הטלקומוניקציה

בעולם. אנו מתייחסים לשרות שאנו נותנים כאל שרות לכלל הצבור, והוא מסופק על-פי

הממוצע ולא על-פי הקצוות. אנו מבקשים לקבל את כל הפרטים על ציוד הקצה המיובא,

כדי להבטיח שלא יחובר לרשת ציוד שלא אושר. איננו נוהגים בכל דרך חריגה במה שנוגע

לקביעת תעריפים. התעריפים שאנו קובעים אינם נקבעים בצודה סתמית, הם מבוססים על

מה שמקובל בעולם, על עלות ועל גורמים טכניים נוספים. הנל"נים פועלים על-פי

מהירות מותרת, ואין אנו מתעלמים מהעברת נתונים.

היו"ר א' לין;

במונחים דולריים, המחירים אצלנו גובהים או נמוכים מאלה המקובלים בעולם?

צי אמיד;

הם יותר זולים מאלה המקובלים בבריטניה , בכל הנוגע להעברת נתונים.

א' לין;

ומה בארה"ב?

צ' אמיד;

בהשוואה למחידי חברת "בל" בניו-יורק, המחירים שלנו זולים יותר בכל הנוגע

להעברת נתונים ולמחיר שיחה. לעומת זאת בהתקנה אנו יקרים יותר.

מי אהלי;

אם מנוי בוחר להיות אישיות משפטית נפרדת, הוא חייב לשאת בהוצאות. כאשד

חברת-בת רושמת טלפון על שמה , היא חייבת לשאת בתוצאות כאישיות משפטית נפרדת,

תברת בזק אינה יכולה להכנס אל כל חברה וחברה ולשאול אותה, האם היא חברת-אם או

חברת-בת. ברגע שהזכות היא אישית, יש לכר מובן משפטי טהור. אני מעיר הערה זאת

בהקשר לתקנה 14. המדיניות הבאה לידי בטוי בתקנה היא , שטלפון נשאר בדירה כמו

חשמל. אי אפשר לבדוק כל חדר בכל בנין, כדי לדעת אם נמצאת שם ישות משפטית אחת או

שתיים. איש לא יאסוד על חברת-בת להשתמש בטלפון.

צי אמיר;

תקנה 34 משמעותה היחידה היא לגבי אפשרות ההתקנה.

י' מאור;

אני רוצה לחזור לנושא המחירים. אם שימוש בקו נתון מטיל הוצאות נוספות על

משרד התקשורת, זוהי סיבה לקבוע מחיר גבוה יותר. אנו מציעים שהמתיר ייקבע על-פי

העלויות. אם שימוש בציוד בקצב מהיר יותר, פרושו הוצאות אחזקה גבוהות יותר, יש

הצדקה להעלות את המחיר. אם יימצא שיש לשלם עבור העברה, יש לקבוע מחיר לכך.



היו"ר א' לין;

אם יש הסכמה בין מנוי לבין מי שרוצה לקבל את הטלפון ממנו, האם חברת הבזק

תעביר את הבעלות?

צי אמיד;

חברת הבזק תעביר את הבעלות, למרות שיש בכך פגיעה בסדר העדיפויות. על-פי

השיטה הזו, מי שקונה או שוכר דירה עם טלפון, קופץ מעל לממתינים. בכל מקרה שהדבר

ניתן, אנו מאפשרים העברה מאחד לשני.

היו"ר אי לין;

נדון בנושא מיד עם התחדש מושב הכנסת. אני מציע כי עד אז נשתדל לצמצם את

הנושאים השנויים במחלוקת. טוב שנציגי איל"א נמצאים כאן, כדי שנוכל לחדד את

הנושאים השנויים במחלוקת. אני מציע כי לקראת הישיבה הבאה נרכז את הנושאים

שיישארו שנוים במחלוקת, כדי שנוכל להתרכז ולהכריע לגביהם. אם תהיינה לחברי

הוועדה הערות, הן תובאנה לישיבה הבאה, על מנת שלא נצטרך לעבור בקריאה על כל

התקנות.

אנו מאשרים את מסקנות הוועדה בנושא משקיפי התנועה.

(הישיבה ננעלה בשעה 15.30)