הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוסוקול מס' 98

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום בי, י"ג באדר בי תשמ"ו, 24.3.86, בשעה 9:00

בנוכחות;

חברי הוועדה; היו"ר אי שפיזר

אוריאל לין

ו' שם-סוב

מוזמנים; די פרבר - מנכ"ל משרד התיירות

מר בריר - משרד התיירות

א' רייס - מזכ"ל איגוד סוכני התיירות

ט'שפניץ - משרד המשפטים

די קולני - משרד התיירות

ע' קדמי - " "

ע' מיכאלי - " "

ש' בהירי - " "

י' שטראוס - משרד האוצר

פי מולד - התאחדות סוכני נסיעות.

מזכיר הוועדה; ד' לב

הקצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; ערבויות סוכנויות נסיעות



ערבויות סוכנויות נסיעות

היו"ר אי שפיזר;

אני פותוז את ישיבת הוועדה.

אוריאל לין;

לפני שניגש לעצם הענין, הערה כללית אהת: אני מקווה שנמצא כאן הלק גדול

מגורמי התיירות. בדרר-כלל נמנעתי מלהתייהס לווכוחים בין גורמי התיירות לשר

התיירות. אוזת הסיבות לכך היתה ששר התיירות הוא גס הבר טוב שלי, וכל דבר שאומר

יישמע כאילו אמרתי אותו, משום ששר התיירות הוא הבר שלי. אר עתה הגענו למצב

שאינו נוגע רק ליחסי שר התיירות עם גורמי התיירות. אני הושב שאלה הנקראים גורמי

תיירות צריכים לתת תשובה ברורה, שכן מדובר עתה בכבודה של הכנסת ובדרך עבודתה.

מדוע אנו צריכים לקרוא, שגורמי תיירות מתלוננים על-כך ששר התיירות מביא נושאים

להכעת ועדת הכלכלה, כאילו הבאת נושאים לוועדת הכלכלה פירושה התחמקות מדיון בעצם

הנושא. איני אוהב להתייחס ל"גורמי תיירות" המופיעים במסגרת כתבות בעילום שם, אך

עם קצת נסיון אני מעריך מיהם אותם גורמי תיירות, שמסיבות שונות לא רצו לנקוב

בשמם - וחבל.

אני חושב שכדאי היה שגורמי התיירות יתנו תשובה בפני הוועדה, האם הם הושבים

שהדיון כאן מיותר ובלתי נחוץ.

קריאה;

גורמי התיירות אינם נמצאים כאן.

אוריאל לין;

אני יודע שאינם נמצאים כאן, אך אני מקווה שדברי יועברו אליהם, והם יתנו

עליהם תשובה מוסמכת. אני רואה בדבריהם פגיעה בכבודה של הכנסת. בוועדת הכלכלה אנו

עושים ,מאמצים גדולים , על מנת להכנס לנושאים מתוך ראייה צבורית מסוימת, לא רק

על- פי החלסה או שקול-דעת של שר, והנה כאן תוקפים את הכנסת ואת השר גם יחד. קשה

לי להבין איזה מאבק מתנהל מאחורי הקלעים. אני לא מבין מהי המוסיבציה שיש

למתקיפים, וכיצד מתנהלים המגעים איתם. אני חושב שאנו צריכים לבקש הסבר מכל גורמי

התיירות.

היו"ר אי שפיזר;

"צדיקים - מלאכתם נעשית בידי אוזרים".

הסיבה לכך שאנו מתכנסים היום היא כפולה: ראשית, החלטנו שתוך שלושה שבועות

אנו מסכמים את הנושא, ואם הלף כבר חודש מן הראוי שנדע מדוע הדברים לא מגיעים

לידי סיכום. תפקידה וסמכותה של הוועדה להחליס, לאחר שהשר העביר אלינו את הנושא

וניתן זמן לפנים משורת הדין, כדי לסכם את הנושא.

הדבר השני הוא הדיווח המרגיז בעתון. ברור לי לחלוסין מדוע הופיע הפרסום הזה

ומה כוונתו. כוונתו להפעיל לחץ על השר, על מנת להגיע להסכם הנוח יותר לענף על

חשבון גורמים אחרים. הכוונה היא להעמיד את השר ואת משרדו במצב לא נוח. הכוונה

היא ליצור סיטואציה שבה יהיה יתרון למישהו. מישהו צריך לחשוב אם מגיע. לו היתרון

הזה, ולא על חשבון אחר.

הנושא כולו מדאיג. כזכור, היינו עדים לא מכבר לפרשת התמוססותה של חברת

"קלרין", אשר עוררה תשומת-לב רבה בקרב הצבור. כאשר עיינתי במצב מפלגת העבודה,

מצאתי שם סעיף האומר כי ייעשה על מנת למנוע נזק מהצבור, כתוצאה מפשיסת-רגל של

קבלנים" סעיף זה בוודאי הועתק מסעיף דומה במצע קודם. גם בענף התיירות עלול לקרות

מצב דומה, ואז נצטרך לפעול בלחץ הנסיבות, בצורה השונה מזו שבה נפעל אם נכין

עצמנו לקראת מצב כזה.



מדוע לא יכולה לשבת קבוצת אנשים ולסיים את מטיפול בעניו תוך פרק זמן נתון?

מדוע לא ביתו היה, אדוני המנכ"ל, לשבת במהלך שלושים הימים האחרונים, על מנת

להביא הצעה מגובשת? איזו ערובה יש לנו, כי אם ניתן לכם עשרה-עשרים ימים נוספים,

אכן יקרה משהו? אני מתרשם כי אין כלל רצון להגיע להסכם.

גם בנושא בתי-המלון, אשר הסתיים בכי טוב, בעצם לא היה קיים רצון מפורש

להגיע להסכם, אך כאשר קלו כל הקיצין ונקבע זמן ומועד - הושג גם הסדר. עובדה היא

שלאחר-מכן ברכו כולם על ההסדר.

הייבים להגיע להסדר מספק ואמיתי גם בענין שעל

הפרק. אם אינכם מסוגלים להגיע להסדר, לא יהיה מנוס מלכנס פגישה של הוועדה בעת

הפגרה, ולהחליט על ההסדר על-פי האינפורמציה שתובא לפנינו.

ר' פרבר;

אדוני היו"ר, כמצוות הוועדה קיימנו דיונים עם נציגי הענף. לצערי, הגורמים

הדומיננטים מביניהם לא הגיעו לכאן עדיין. אני מקווה כי בהמשך יגיעו. נפגשנו עם

נציגי הברות התעופה והמלונאים. נציגי הברות התעופה אמרו בריש-גלי כי לא יצטרפו

להסדר, ואילו המלונאים לא באו לפגישה ובכך ביטאו את דעתם, כי אין להם ענין

בפתרון הבעיה. נשאר מיגזר הסוכנים, שהוא למעשה עיקר הענין. אנו רוצים להבטיה

מפני מצב של כניסה לצרות מצד סוכני הנסיעות. ישנה הבנה כביכול, כי אין מנוס

מלהקים קרן הדדית, וההנוזה היא כי הסדר מסוג מתן ערבויות בנקאיות , עלול להקשות

על הצבור. מאידך, אין בהבנה זו כמעט דבר, כי הבנה מסוג זה היתה גם בשנה שעברה,

אך הדברים לא הגיעו לידי קונקרסיזציה. אני הושש כי גם עתה איננו עומדים בפני

יישום הפתרון, וזאת כתוצאה מסוגיות שמעלים סוכני הנסיעות, אשר לא יוליכו את

הענין לגמר טוב.

אני רוצה לומר לוועדה, בדוה דברי היו"ר, כי הממשלה תכין אקט הקיקתי בו

יובהר כי מתאריך אשר ייקבע בתאום עם הוועדה (לא יאוחר מה-1.6 שנה זו), תינתן

האופציה לכל סוכני הנסיעות הפועלים על-פי החוק, לבחור באחת משלוש אפשרויות: א.

להפקיד בידי משרד התיירות ערבות בנקאית על-פי סקאלה שהצגנו בפני הוועדה; ב.

ביטוח "בונד" שייעשה על-ידי חברת ביטוח; ג. הקמה באופן וולונטרי של קרן הדדית

אשר תגיש את תקנונה לאישור משרד התיידות.

בידי כל סוכן נסיעות בישראל תהיה האפשרות לבחור באחת האופציות. אחת הבעיות

אשר עלולה לטרפד את הענין היא, שהתאחדות סוכני הנסיעות תקים קרן רק לחברים

בהתאחדות, משום שאינה מכירה את המבנה הפיננסי של החברוח האחרות או מסיבות אחרות.

נשאלת השאלה, מה יהיה על הגורמים האחרים, אשר לא יוכלו להיות חברים בקרן. אני

מציע שתינתן לחברות אלה אפשרות להביא ערבות או ביטוח. אני חושב שצריך להגביל את

כל הענין בזמן, ולתת לו אופי חקיקתי. יבחרו נציגי סוכנויות הנסיעות את הדרך

הטובה ביותר עבורם.

אני רוצה להתייחס להערתו של חה"כ לין. הארגון שלנו, המיוצג כאן, אינו חושש

לדבר כאשר יש לו טענות כלפי הממשלה-

דיברתי עם העתונאי שפירסם את הכתבה, והוא אישר לי כי קיבל את החומר מכם.

העתונאי הזה הוא צרה צרורה. אלה שדיברו איתו, דיברו רק בשמם-הם ולא בשם

הארגון. גם עתוי הפרסום לא נבחר על-ידנו , והדברים לא פורסמו על מנת להפעיל להץ.

מישהו מצא לנכון לומר את הדברים, כדי לשחרר את שעל ליבו. אני סבור כי אני מדבר

כאן בשם הארגון, כאשר אני אומר דברים אלה. יחד עם זאת, העחונות היא כלי לגיטימי,



ולא צריך לראות את הפרסום כאילו הוא דבר כה בלתי מקובל.

אוריאל לין;

העתונות לגיטימית, אך תוכן הדברים אינו לגיטימי. אם זוהי הביקורת, צריך

לומר זאת בפני הוועדה.

אי רייט;

אני רוצה להתייתם לנקודה אחת בביקורת: לפני שמגיעים אל הוועדה, נראה לי כי

צריך היה לטכם את הנושאים העומדים לדיון בין המשרד לבין המיגזר הנוגע בדבר.

במקרה שלנו מדובר בהבאת תיירים לארץ. באשר לעצם הענין, אין זה נכון שאנו חלוקים

בדעות עם ההתאחדות השניה. אנו חלק ממנה, ואנו מייצגים את חטיבת התיירות. הנושא

כולו הוא נושא ייחודי, ומה שאי אפשר לעשות הוא להטיל על כתפי טוכני התיירות את

מלוא האחריות למתן השירותים לתייר, כאשר אין מבטיחים את החוליה הכטפית, כלומר את

הכסף שצריך להגיע מחו"ל. סוכנויות ישראליות רבות כבר שילמו בעבר עבור טוכני

תיירות מחו"ל, אשר שלחו תיירים אך לא העבירו את הכסף.

אי אפשר למצוא פתרון לבעיה כה סבוכה, הקשורה בביטוח ובביטוח-מישנה, כאשר

הדברים נעשים במחי-יד. זהו נושא שצריר להתייחס אליו במלוא הרצינות. כאשר מדובר

בענף הבניה, מדובר בכסף שכל-כולו נשאר בארץ, ואילו כאן מדובר בכסף אשר צריך

להגיע מחו"ל. בדקתי את נושא הביטוח עם מספר חברות ביטוח - עם "הסנה", "אריה"

ו"הפניקס הישראלי". התברר לי כי אין ביטוח מפני פשיטות רגל, ויש לעשות זאת

על-ידי קרן מיוחדת או ביטוח מישנה בחו"ל. כל הדברים האלה גוזלים זמן.

אוריאל לין;

האם אתה מדבר על שלב ההחלטה או על שלב הביצוע?

ההחלטה מסתמנת. מדובר בהקמת קרן אשר תקבל חטות של חברת ביטוח. גס מציאת

מסגרת לביטוח מישנה אינה נעשית תוך שלושה שבועות או חודש. משום-כך ביקשנו אורכה.

ההחלטה כבר נתקבלה?

בקווים כלליים לחלוטין, אך אפשר להמשיך להתקדם. מבחינת התיירות הנכנסת,

הדברים אינם כצעקתה. אם המלונאים יקפידו שלא לתת אשראי מעבר למה שההסכם אומר,

איני רואה כאן בעיה. אם הלינה מובטחת, מה עוד צריך? אני יכול להבטיח לכם כי

התיירים לא ישארו ברחוב. ההסכם עם המלונאים מבטיח שדבר כזה לא יקרה.

מתקבל מדי פעם בפעם הראשום שהנושא כאילו הדש, בעוד שלמעשה הוא עתיק יומין.

דנו בו פעמים- רבות במשך השנים, קיבלנו חומר למכביר, מדובר בנושא שאינו יוצא

דופן. הוועדה ואנוכי לא היינו מעלים הצעות שאינן מבוצעות במקומות אחרים. מר

קולני הביא לנו נתונים על המקובל בתחום זה בעולם, ומסתבר כי בעשרות מדינות קיימת

ערבות, עם שנויים קטנים פה ושם. בדרך הפתרון המוצעת, הביטוח יהיה זול יותר,

הטיפול בנושא יהיה זול יותר וגם הערבות תהיה קטנה יותר.

המנכ"ל הציע שיטה של קביעת סולם. הווכוח יכול להיות על גודל הערבויות, אך

ניתך להחיל ערבויות בגובה יחסי לסיכון. תוקם קרן שמי שירצה יוכל להיות חבר בה,

וניתן יהיה לפתוח גם אפיק של ערבויות בנקאיות. מכל מקום יש לגשת לפתרון באופן

מיידי, ואם יסתמנו בעתיד פתרונות טובים יותר , ניתן יהיה להוסיף ולשנות.



א' רייט;

הבעיה היא בערבויות. אם יטילו ערבויות, זה יביא להתמוטטות משרדים.

האם הכוונה היא להרוויח זמן? אם כן, עליכם לומר זאת.

פי מולר;

אני רוצה להעיר הערה לדברים שאמר היו"ר: בחלק גדול מהמדינות בהן קיים

"בונד", ה"בונד" הוא כלפי יאט"ה - ארגון התעופה הבינלאומי . ליותר משליש מסוכני

הנטיעות בארץ, יש "בונד" כלפי הברות התעופה הפועלות בישראל. ישנן מדינות אשר

שיכללו את השיטה, כדי לעזור לחברות הנטיבות בתשלום הערבות, ולשם-כך יצרנו קרנות

מיוחדות.

אני נמצא כאן בשם הנהלת ההתאהדות, כדי להודיע לכם כי התאהדות טוכני הנטיעות

החליטה להקים קרן. אנו לא מחזירים את הגלגל אחורנית, אנו עובדים על הנושא מזה

שמונה חודשים. הקרן מוקמת, ויש לנו מבטחים ומבטהי מישנה מהטובים בעולם. להערכתנו

הענין יבוא על פתרונו תור חודשיים, לכל היותר חודשיים וחצי. חברי הוועדה צריכים

לדעת כי הקרן הזו ביטודה היא קרן הדדית, ומעצם היותה כזו איננו יכולים לקבל כל

אחד לקרן. ברור שלא נוכל לקבל כאלה שאינם חברים בהתאחדות, וישנן שישים סוכנויות

כאלה במדינה. חברים בהתאהדות אשר לא יעמדו בקריטריונים של הצגת מאזנים,

ביקורת ואתיקה מקצועית, לא יוכלו להיות חברים בקרן. לצורר הביטוה אנו מגדירים גם

מקרים של קטטטרופה, כמו פשיטת-רגל של 50 טוכנויות מתור 300 קיימות. אני מניה כי

בשתוף עם משרד התיירות, נוכל להפעיל את לתכנית תור חודשיים עד שלושה חודשים.

אם כר, מה מונע בעדנו לחוקק חוק אשר יאמר כי עד ח-15.7 תוקם קרן, שמי שיהיה

חבר בה יהיה מכוטה. תקנונה של הקרן יאושר על-ידי ההתאחדות. מי שלא יהיה חבר

בקרן, יצטרך להגיש ערבות על-פי טולם אשר ייקבע בהתאם למציאות הכלכלית בישראל

ויחטי הגומלין בין חברות התעופה, טוכנויות הנטיעות וכוי. אנו יכולים לקבל טיכום

ברוח זו, והוא יובא תוך חודש לאישוד. זו תהיה מטגרת הפעולה, והמועד להפעלת

התכנית יהיה ה-5.7ו. מי שלא יעמוד במטגרת הזו, יצטרר לתת את הערבויות האחרות

הקשורות בה.

אם טוכנויות הנטיעות ומשרד התיירות מוכנים לקבל הצעה זו, ולחברי הוועדה אין

הערות, זהו הטיכום שאנו מאשרים.

(הישיבה ננעלה בשעה 9.40)