הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 97

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום גי, זי באדר בי תשמ"ו, 18.3.86, בשעה 13.30

בנוכחות;

בנוכחות;

חברי הוועדה;מ"מ היו"ר אוריאל לין

עי סולודר

מי פלד

ו' שם-טוב

מ' פרוש

בי שליטא

מוזמנים; ט' שפניץ - משרד המשפטים

ר' רוקח - משרד האוצר

יי סרוסי - משרד האוצר

י' ארן - ההסתדרות

ר' רטיג - יו"ר האגף לדמוקרטיה תעשייתית

עי קלמרו - היועה"מ להסתדרות

י' גטניו - התאחדות התעשיינים

די לב

הקצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; חוק מפעלים קטנים(רכישה על-ידי עובדים) התשמ"ה-1985



חוק מפעלים קטנים (רכישה על-ידי עובדים) התשמ"ה-1985

היו"ר אוריאל לין;

אני פותח את הישיבה. בישיבה הקודמת קיימנו דיון עקרוני על החוק. שמענו את

ההערות הנחוצות, ואני חושב שכיסינו את הצד העקרוני. אני מציע שנעבור על סעיפי

החוק ונקבל את ההחלטות הדרושות.

טי שפניץ;

רציתי להביא לידיעת הוועדה כי נתקיים דיון בוועדת השרים לכלכלה . הממשלה

אמנם אינה מתנגדת להצעת החוק, אד גם אין היא בעדה. הצעת הממשלה היא להעביר את

הנושא לוועדה שבראשה יעמוד שופט עליון, אשר תדון בצווי ניהול. ועדה זו הוקמה,

ועומד בראשה השופט העליון שלמה לוין. הוועדה נתבקשה לתת עדיפות לנושא הזה. השבנו

כי אם הוועדה תוכל להמליץ על המטגרת בה הנושא יתנהל, זה יכול להיות מועיל .

מי פלד;

מהו תפקידה של הוועדה שהזכרת.

טי שפניץ;

מדובר על החייאת מפעלים. הוועדה נתבקשה לבדוק בין השאר גם את נושא החייאת

המפעלים וניהולם על-ידי צוותי ניהול, מטגרת הקיימת גם בארה"ב.

היו"ר אוריאל לין;

אני ךחבר-כנטת זמן קצר, אך נסיוני עם ועדות מטעם הממשלה הוא לא רק עגום אלא

גם מדכא. לפני זמן מה החלטנו לבחון את נושא למוד הנהיגה בישראל. דנו בנושא זה

וגיבשנו המלצות, ואז נאמר לי על-ידי שר התחבורה כי הוא מינה ועדת מומחים, בה

יושב בין השאר גם פרופטור טדן, מנכ"ל האוצר לשעבר. מאז חלפה שנה, אנשים נהרגים

בינתיים בדרכים, אך רק עתה כותבת הוועדה את המלצותיה. יש לי נסיון גרוע עם ועדות

שהממשלה ממנה. ועדה אחרת מונתה לאחרונה, לבדיקת הנהגת שעון הקייץ, וזאת לאחר

שוועדות מומחים כבד דנו בנושא וקבעו את מטקנותיהן. דווקא עתה, כאשר צריד להנהיג

את שעון הקייץ, ממנים ועדה שתבחן מחדש את הנושא. יש לי דעה קדומה נגד ועדות

ממשלה. אני מקבל בברכה את עצם ההחלטה של הממשלה לבדוק את הנושא שעל טדר-יומנו,

אך אני מעריך שהטיפול בכך במטגרת ועדה ממשלתית ייארך שנים.

הצעת החוק שלפנינו היא בעלת דהיפות רבה. היא מתייחסת למציאות הקיימת היום.

מפעלים נופלים ונטגרים, במקרים רבים בגלל שאין להם קונה. העובדים אינם אחראים

לכשלון המפעלים, ברוב המקרים ההנהלות הן האחראיות לכך, אך לעובדים אין הזדמנות

אמיתית לקומם את המפעל. אין זה משנה מה דעתי האישית על הצעת החוק, אני לא חושב

שאנו יכולים להשהות את הדיון, בגלל שהממשלה רוצה לבחון את הנושא בראייה רחבה.

עי טולודר;

אני שמחה על שאמרת את הדברים, לאו דווקא כמי שהציע את החוק. אני יושבת מספר

שנים בכנטת, ואני יודעת שבדרך-כלל יש העדפה לחקיקה של חברי כנטת. את עמדת הממשלה

כבר שמענו. זוהי הצעת-חוק שהוגשה על-ידי חברי-כנטת, אני שמחה על שהממשלה דנה

בנושא, אד איני מטכימה בשום פנים ואופן, כי נטיר את הצעת החוק שלנו, רק משום

שהממשלה רוצה לבחון את הנושא. לממשלה יש זמן, אך אנו צריכים לקדם את הטיפול

בהצעת החוק.



ו' שם-טוב;

הנמטק שהובא כאן על-ידי נציגת הממשלה, אינו. נראה לי בשום פנים ואופן. ישנה

ועדה פרלמנטרית, ותפקידה הוא לקדם את הדיון בהצעת החוק.

מי פרוש;

אני בעד קיום הדיון. אם הממשלה הקימה ועדה, והוועדה הזו תוכל לספק לנו

חומר, נקבל אותו. מכל מקום אני בעד המשר הדיון.

היו"ר אוריאל לין;

נעבור לקריאת החוק. אני מציע שנדון בו סעיף-סעיף. אקריא את סעיף ההגדרות

ואחר-כך נעבור על כל הגדרה בנפרד.

(היו"ר מקריא את סעיף ההגדרות)

ו' שם-טוב;

אני רוצה לשאול את חה"כ סולודר; מדוע לא נאמר לגבי "גוף יציג", כי הוא

יוגדר על-פי מה שנאמר בחוקים המתאימים. השאלה היא אם רוב העובדים במפעל מסוים

אכן מאורגנים באותו גוף.

עי סולודר;

כלומר אתה בעד אמוץ הגדרה הקיימת בחוקים אחרים.

היו"ר אוריאל לין;

אני חושב שלא. ארגון יציג יכול להיות על-פי הגדרת החוק לא רק של העובדים

במפעל עצמו, אלא גם של עובדים מחוץ למסגרת המפעל. כאן אנור מעונינים לתת את

הפקוד והיוזמה לאלה שקשורים במפעל ועובדים בו. לכן אני חושב שההגדרה של הגוף

היציג הקיימת כאן היא היותר קולעת.

ו' שם-טוב;

אם מקבלים את החלטת ועד העובדים, ועד העובדים במקום חייב לבטא את דעת

העובדים, אך כאשר מדברים על הגוף היציג, הוא הגוף המייצג את רוב העובדים בישראל.

לכן אני מציע שנאמר; הגוף היציג, כמקובל בחוק ההסכמים הקבוציים.

היו"ר אוריאל לין;

האם ההגדרה הזו מקובלת על דעת נציג ההסתדרות?

עי קלמרו;

כן.

היו"ר אוריאל לין;

אם כך נאמר; ארגון העובדים, כהגדרתו בחוק ההסכמים הקבוציים.

מי פלד;

אני רוצה להעלות את שאלת הגדרת מפעל המעסיק לא יותר מ-400 עובדים. אין לי

שום דבר נגד הגדרות, אך בהמשך הצעת החוק, בסעיף 7(ב), ברור כי הגדרה זו אינה

משמעותית, כי הוועדה רשאית להתייחס גם למפעל הגדול מ-400עובדים. אם הכוונה היא



להגביל זאת במפורש למפעלים קטנים, יש מקום להגדרה זו, אך אם אין כוונה להגביל את

גורל המפעל, איו טעם להכניס זאת כאן.

עי טולודר;

אני רוצה להתייחס לדבריו של הה"כ מתי פלד. גם לי נראה כי כדאי אולי למצוא

נוטה אהר, ולא לקבוע תקרה של מטפר העובדים. אולי צריך להגדיר את הרצפה.

היו"ר אוריאל לין;

כלומר, את טבורה שלא כדאי לקבוע קריטריון של מטפר עובדים. האם יש צורך

לקבוע הגדרה למפעל? האם אנו מתכוונים רק למפעל תעשייתי? אולי אנו מתכוונים גם

לתהום השיווקי?

עי טולודר;

התכוונו למפעלים אך לא לבתי-מלאכה. למשל, מספרה לא תהיה כלולה כאן.

היו"ר אוריאל רלין;

הברת שיווק אינה כלולה בתהום זה?

עי טולודר;

לא, אם כי הכל עוד יכול להיות פתולז לדיון.

מי פרוש;

מדוע נקבעה הגדרה "מפעלים קטנים"? מדוע לא מפעל כמו את"א?

יי טרוטי;

הה"כ אמרי רון היה זה שהתהיל בשעתו בהליר חזה. הוא טען שהנושא הזה לקוח

מארה"ב, ושם ההגדרה של מפעל קטן היתה מפעל המעטיק עד 400 עובדים. אם נשליר

מטדרי-הגודל של ארה"ב לטדרי-הגודל שלנו, אני חושב שצריך יהיה לדבר על מטפר קטן

יותר של עובדים. אני טבור כי הבעיות אצלנו שונות מהבעיות שם.

היו"ר אוריאלך לין;

האם כדאי שנגביל את החוק רק למפעלים קטנים?

יי טרוטי;

עמדתי האישית היא שצריך להבחין בין מפעלים בגדלים שונים. הבעיה היא במפעלים

הקטנים, כי מפעלים גדולים יותר, זוכים לטיפול נפרד. ההוק יכול לטייע בפתרון

בעייתם של המפעלים הקטנים, שכן אין כל משמעות לטיוע של הפועלים במפעלים שיש צורך

להשקיע בהם עשרות מליוני דולרים.

עי קלמרו;

נדמה לי שהמטפר 400 עובדים, אינו מייצג מפעל קטן במציאות הישראלית. אני

מציע להשמיט את המילה "קטנים" משם החוק ולהשמיט את המטפר 400. אני מציע להשאיר

את שקול הדעת לשר או לשרים הממונים על ההוק, במטגרת התקנות. הם ישקלו באיזה טדר

גודל מדובר.



היו"ר אוריאל ליו;

אנו רוצים לשמוע מה כדאי לעשות. יכול להיות שבכל זאת כדאי להגביל את הצעת

הוזוק למפעלים קטנים.

ר' רטיג;

כדאי לזכור מהי רוה החוק. רוח החוק היא יותר חברתית מאשר כלכלית.

היו"ר אוריאל לין;

יכול להיות שזו תפיסתך, אך איו זו תפיסת הוועדה. רוח החוק היא שהסיוע יינתן

רק כאשר הוכח שקיימת כדאיות כלכלית.

רי רטיג;

כאשר הכוונה היא לאפשר ניהול עצמי על-ידי העובדים, ברור שהדבר בהישג יד

במפעל קטן יותר מאשר במפעל גדול. למפעלים גדולים קל יותר למצוא אבא מאשר לקטנים,

לכו הדגש צריך להיות על המפעלים הקטנים.

עי סולודר;

החוק הזה בא בעקבות החוק האמריקאי. החלטנו להתחיל קודם-כל במתכונת המתאימה

למפעלים קטנים. מפעל של 400 עובדים אינו נחשב למפעל קטן במציאות הישראלית, אך

צריכה להיות איזו שהיא הגבלה של מספר עובדים. צריך להיות ברור כי אנו עוסקים

במפעלים הקטנים והבינוניים, ולכו הייתי משאירה את שם החוק ומוצאת את ההגדרה

המתאימה לגבי גודל המפעל.

היו"ר אוריאל לין;

אני מציע שנתחיל בקנה-מידה קטן. החוק הוא חדש, העקרונות שבו לא נוסו אף פעם

במציאות הישראלית. אפשר יהיה בקלות לשנות את הגדרת החוק, לאחר שהחוק יעמוד במבחן

המציאות. לכן אני מציע שנצטמצם במפעלים תעשיתיים בלבד בשלב ראשון, ורק במפעלים

קטנים של לא למעלה מ-200 עובדים.

האם מקובל עליכם שנגדיר את הפעל כמפעל תעשייתי, שעובדים בו לא יותר מ-200

עובדים?

(ההצעה התקבלה ללא התנגדות)

ו' שם-טוב;

מדובר בהגדרה האחרונה על מפעל העומד לפני סגירה (מקריא את ההגדרה).

היו"ר אוריאל ליו;

אני מביו שעניו ה-6 חודשים מתייחס רק לשיתוק המפעל.

ו' שם-סוב;

בהמשך נאמר; "ואשר לא נמצא לו קונה שתקופה של לפחות חודשים".

אני מבקש לדעת ממתי יתחילו למנות את ששת החודשים. אני לא חושב שבמציאות

הישראלית ישנם בעלי מפעל המצהירים על כוונתם לסגור את המפעל בעוד 6 חודשים. אף

מפעל אינו מכריז על סגירה. אני מניח שאם יסגור, צריך יהיה לקבוע ממתי מתחילים

לספור את ששת החודשים בהם לא נמצא למפעל קונה.



היו"ר אוריאל לין;

אני סבור שההערה מצו לינת. יכול לחיות שבעל המפעל עומד לסגור אותו בעור

חורש, ובנקורת זמן זו הוא מחפש קונה. לאחר הסגירה צריכים לחלוף עור 5 חורשים.

כלומר יש כאן שני תנאים מצטרפים, וכל הענין יכול ליפול, כי לא עברה תקופת ה-6

חודשים בה מחפשים קונה. אפשרות כזו עלולה להכשיל את המטרה המרכזית של החוק.

הנושא נראה לי ראוי בהחלט לתיקון. אני מציע להוסיף: והיה ולא נמצא לו קונה, עד

למועד סגירתו, שיתוקו וכדי, כלומר עד התאריך בו בעל המפעל מתכוון לשתק או לסגור

את המפעל.

ו י שם-סוב;

סביר להניח כי הבעלים מתחילים לחפש למפעל קונה, עוד בטרם סגדו את המפעל.

היו"ר אוריאל לין;

ההגדרה כאן אינה פשוטה.

מי פלד;

אני מסכים לדעה שיש לתקן את ההגדרה הזו. מה שחשוב הוא שיהיה ברור, שבעל

המפעל, המפרק או הנאמן החליטו לפרק או לשתק את המפעל. אין שום טעם, לאחר שההכרזה

הזו נמסרה, להמתין עוד ששה חודשים, שכן בתקופה זו המפעל רק יתדרדר ויהיה פחות

כדאי בקנייה. מן הטעם הזה איני רואה כל סיבה להמתין ששה חודשים, עד שנתחיל לחפש

את הקונה. צריך לדבר על הרגע שבו הוכרזה הכוונה לסגור את המפעל והוא עומד

למכירה.

היו"ר אוריאל לין;

לדעתי אתה צודק.

ר' רטיג;

ההסתייגות שלנו שונהעובדים יכולים למצוא עצמם נתונים ללחצים של בעל מפעל

אשר יודע כי אין מי שיקנה את מפעלו. הוא יכול לומר לעובדים; אם אתם רוצים לקנות

ממני את המפעל, לכו לקרן שתעזור לכם לעשות זאת. כדי למצוא מצב של הזרמת כספים

צבוריים ליריהם של אנשים שאולי ינצלו את ההזרמנות למכור משהו שלא ניתן למכירה

בשוק החופשי, אנו מציעים שהקריטריון לא יהיה החלטה של הבעלים על סגירת המפעל,

אלא הגררה של מפעל הנמצא בפרוק מאונס, כאשר הנושים דרשו מבית-המשפט למנות מפרק

נכסים.

היו"ר אוריאל לין;

אנו רוצים למנוע מצב בו בעל המפעל ישתמש בחוק באופן פסול, אך אם הוא סגר את

המפעל, הוא כבר הפסיד כסף. אפשרותו למכור את המפעל בתמורה הולמת פוחתת ברגע שסגר

את המפעל, כך שאיני חושב שצריך לדבר רק על מקרה של כנוס נכסים. אם נעשה

משת מתור שניים; המפעל הועבר לכונס על-פי צו של בית-משפט או נקבע מפרק בצו של

בית-משפט, או שהמפעל נסגר בפועל - אני סבור שהחוק הזה יכול להכנס לתוקף.

עי סולודר;

אני נוטה לקבל את הערות היו"ר וחה"כ פלד. לגבי השימוש שהבעלים עושים בחוק,

יש לנו אפשרות של בדיקה. יש לנו מחסומים מפני ניצול הענין לרעה. אנו צריכים

למצוא את הניסוח המתאים; "מפעל שבעליו, מפרקיו או הנאמן עומדים לסגרו, לפרקו או

לשתקן ולא נמצא לו מונה" מבלי לנקוב בזמן.



היו"ר אוריאל לין;

ברגע שאת אומרת כי לא נמצא לו קוני!, העניו בעייתי. השאלה היא כמה זמן לא

נמצא לו קונה. אני רוצה להוציא לחלוטין את האלמנט של "לא נמצא לו קונה". אם

המפעל הועבר לכונס או למפרק, או שהמפעל נסגר והופסקה פעילותו השוטפת לתקופה של

חודשיים-שלושה (מעבר לתקופה הדרושה לצורך שיפוצים), בקריטריונים האלה החוק נכנס

לפעולה.

ו' שם-טוב;

בין אם המפעל נמצא בתהליך סגירה ובין אם לא, אם יש לו קונה לא קימת בעיה.

יי סרוסי;

אני רוצה להתייחס למהות: יש לנו שתי מגבלות: א. לא לגרום להאצה של תהליך

הסגירה, כתוצאה מן החוק; ב. שהתהליך לא יימשך פרק זמן ארוך מדי. במצב הקיים

היום, ישנן חברות רבות העומדות להסגר. חברות שונות נפתחות ונסגרות לסרוגין.

שאלת העתוי של הרכישה היא שאלה חשובה. כאשר חברה נכנסת לתהליך פרוק, אני יודע כי

המפעל מת למעשה, אך ישנם תהליכי ביניים שאותם צריך להגדיר בצורה מדוייקת יותר,

כדי לא להשיג מטרה הפוכה.

מה אתה מציע באופן קונקרטי?

התחיל תהליך פרוק, או במקרה של השבתת מפעל במשך שלושה חודשים, כפי שהציע

היו"ר;

או במקרה של סגירה ופטורי עובדים. גם טגירה צריך להגדיר, אך לא כל דבר נוכל

להגדיר כאן.

המונח שיתוק אינו ברור ואינו מקובל בחקיקה.

אני מציע לומר: הפסקת עיקר פעילותו של המפעל לתקופה של שלושה חודשים. אם

בעל המפעל מפסיק את פעילות המפעל לשלושה חודשים, אך לא פיטר את העובדים והוא

מתכוון לחדש את העבודה, ברור שהחוק הזה לא יכנס לפעולה.

צריכה להיות תחושה של שוויון בין העובדים לבין יזמים אחרים. לא ייתכן לתת

עדיפות מוחלטת לעובדים על-פני יזמים אתרים.

היו"ר אוריאל לין;

עוד לא קבענו כי אסור ליזמים אחרים לרכוש את המפעל. כל מה שקבענו הוא

שהעובדים יכולים להכנס לתמונה. שינינו את הגדרת המפעל, וידובר רק במפעל תעשייתי

שאין בו יותר מ-200 עובדים. שינינו את הגדרת הגוף היציג, ונדבר על ארגון העובדים

היציג כמשמעותו בחוק ההסכמים הקבוציים, ושינינו את הגדרת המפעל העומד בפני

סגירה. בשלב זה אנו מדברים על הוצאת צו כנוס נכסים, צו פרוק או צו פשיטת רגל, או



שהופסקה עיקר פעילותו של המפעל לתקופה של שלושה חודשים, או שהמפעל נסגר. בכל אחד

מהמקרים האלה, זה יהיה מפעל העומד בפני סגירה.

ט' שפניץ;

עובד קבוע אינו מופיע כמושג בחקיקה, ורצוי לתרגם זאת למונח החקיקתי.

היו"ר אוריאל לין;

אני מציע שכל מונח בחוק זה, הגדרתו תהיה כפי שמקובל בחוקי העבודה האחרים.

אישרנו את סעיף ההגדרות. אנו עובדים לסעיף 2 (מקריא)

מי פלד;

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לכך שמדובר כאן בקרן לצורר רכישה על-ידי

העובדים. זוהי כוונת החוק מלכתחילה, אך בהמשך יש חריגה מכר.

היו"ר אוריאל לין;

הכוונה של החוק היא להגקים קרן לרכישה רק על-ידי העובדים. עבור רוכשים

אחרים ישנם הסדרים אחרים.

עי קלמרו;

אני מציע לשנות אח הנוסח, שלא ייאמר "לרכישת מפעלים העומדים בפני סכנת

סגירה על-ידי עובדיהם".

יי סרוסי;

לענין הקרן, גם בישיבה הקודמת הוצגה הבעייתיות של שני חלקי הקרן. צריך

לשאול מה יעמידו העובדים מן הצד השני. השאלה היא אם צריך להגדיר למה מיועדת הקרן

הזו ומיהו הצד השני לקרן הזו. ברור שלא הממשלה תנהל את המפעלים. צריכה להיות

התייחסות לכך.

היך"ר אוריאל לין;

ישנם סעיפים שמסבירים זאת בהמשך.

ר' רוקח;

בדיונים קודמים הבנו שהכוונה היא שמקורות המימון של הקרן לא יהיו רק

מהממשלה. מאחר והסעיף הזה הוא הסעיף הקובע את מקורות המימון של הקרן, מן הראוי

לבחון מה יהיו המקורות. צריך להשיב על השאלה, האם הכוונה היא להשתתפות ארגון

העובדים היציג, המעסיקים או הממשלה.

היו"ר אוריאל לין;

אני מקבל את הערתך. אין כל כוונה שהממשלה לבדה תממן את הקרן. הממשלה היא

האחראית על הקמת הקרן. אם בסעיפים הבאים לא נמצא תשובה לשאלת משאבי הקרן

והשותפות בהם, נכניס זאת. נראה לי כי ההתייחסות לכך צריכה להיות בסעיפים הבאים,

שכן הסעיף הזה רק מגדיר את אחריותה של הממשלה להקמת הקרן.

ר' רוקח;

בעקבות דיונים קודמים, צריך לומר למה הכספים האלה מיועדים.



עוד נגיע לכך. אט איו הערות נוספות, אנו מאשרים את סעיף 2, בשנוי ניסוח

על-פי הערת עו"ד קלמרו.

אני עובר לסעיף 3 (מקריא).

האס לא צריר לומר מי יקים את הקרן?

ר' רוקח;

בחקיקה נאמר לפחות מי ממנה.

צריר לפרט יותר.

עי סולודר;
:
אם אנו אומרים שהממשלה תקים את הקרן, אני בעד שתוף ההסתדרות והעובדים בקיו.

מכר משתמע כי הממשלה היא זו שצריכה למנות גם את חברי הוועדה.

היו"ר אוריאל ליו;

ההגיון ברור, ואנו רוצים לסגור זאת גם מבחינה משפטית.

מי פלד;

האם איו זה מובו מאליו, ששר התעשיה והמסחר הוא הממונה על ביצוע החוק?

היו"ר אוריאל לין;

אני מציע שלא נאבד זמו רב על הסעיף הזה. אני מציע שטנה תעביר למזכיר הוועדה

נוסח מתאים יותר לגבי הקמת הקרו. ברור כי האחריות בעניו זה היא של הממשלה, ושר

התעשיה והמסחר הוא הממונה על ביצוע החוק הזה.

מי פלד;

האם הוועדה אחראית להחלטה על היקף השקעות הקרו?

היו"ר אי ליו;

כו. יכול להיות . שבנק פיתוח התעשיה יהיה מוכו להעמיד כספים לרשות הוועדה,

והוועדה תעביר את הכספים ישירות למפעל הנרכש.

אנו עוברים לסעיף 4 (מקריא).

מבנה דומה קיים היום בקרנות הסיוע. בראש קרו הסיוע עומד נציג משרד התעשיה

והמסחר, וחברים בה נציג האוצר, נציג התעשיינים ונציג ההסתדרות. זהו הרכב מאוזן

מכל הבחינות.

מי פלד;

אני סבור שמוזבקש שיהיה חבר בקרו גם נציג האוצר.



יכול להיות שוועדה של ארבעה היא ועדה מספקת, כאשר יו"ר הוועדה הוא נציג שר

התעשיה והמסחר.

ע' סולודר;

מספר זוגי של חברי ועדה אינו רצוי.

יי סרוסי;

ליו"ר יש זכות הכרעה.

עי קלמרו;

אני רוצה להרהר לגבי משרד התעשיה והמסחר. אנו לא רואים את החוק רק באספקת

הכלכלי. כרוכים בו גם בעיות חברתיות, בעיות של יחסי עבודה ובעיות אחרות. המחשבה

המתגבשת אצלנו היא שיש לשתף גם את שר העבודה, כלומר ששני שרים יהיו ממונים על

החוק, בעיקר על האספקטים החברתיים הקשורים בחוק.

היו"ר אוריאל לין;

נדמה לי שאבסא גם את דעת חברי הוועדה האחרים, אם אומר שאין לנו כוונה

שהוועדה תיתן סיוע לקיומו של מפעל שאיו לו סכו י כלכלי להצליח.

עי סולודר;

יש בהצעת החוק משפט המדגיש זאת.

היו"ר אוריאל לין!

חשוב להבליט תמיד את ההיבט החברתי, אך אין ספק שההיבט החברתי יבוא על

פתרונו כאשר המפעל יצליח. עדיף שיהיה כאן נציג האוצר, ועדיף שתהיה מעורבות שלו.

הקרנות הפועלות היום מתחשבות בכמה שיקולים: קשיי המפעל והתרומה שלו

לייצוא. הקרנות נותנות למפעלים הלוואות בגובה של 200 אלף דולר ואף מליון דולר.

מדובר בהלוואות ולא במענקים.

היו"ר אוריאל לין;

אנו יכולים לסכם כי יהיו בוועדה ארבעה נציגים": נציג משרד התמ"ס, נציג

האוצר, נציג התעשיינים ונציג העובדים. היו"ר יהיה נציג משרד התמ"ס, והוא גם בעל

זכות הכרעה. איני יודע אם נחוץ לומר בחוק כי הנציגים ימונו אחת לשנתיים.

ר' רוקח;

יש לי הע4רה טכנית: המינוי נעשה על-ידי אדם אחד, המקבל המלצות. כאן אנו

מפצלים את המינוי וקובעים שכל שר ימנה את נציגו.

היו"ר אוריאל ליל;

הפרסום ייעשה על-ידי שר התעשיה והמסחר. לא הייתי רוצה לסרבל את החוק. מה

שאת אומרת ששר התעשיה והמסחר ימנה על-פי הצעה את הנציגים האלה.

ר' רוקח;

בדרך-כלל זה נעשה כך.



היו"ר אוריאל לין;

בסדר.

מי פרוש;

האם לא צריכה להיות הגבלה לזמן המינוי?

היו"ר אוריאל לין;

נקבל את הצעתה של רונית, ששר התעשיה והמסחר ימנה על-פי המלצת ארבעת הגופים

את נציגיהם בוועדה.

אנו עוברים לסעיף 5(ו)(מקריא). אני סבור שסעיף זה מיותר.

(מקריא סעיף 5(2) סעיף זה אינו מפריע. הוא יכול להישאר. הסעיף כולו ייקרא

סעיף 5, ללא סעיפי מישנה.

אני עובר לסעיף 6 (מקריא סעיפים (א) ו-(ב)

מי פרוש;

אני חושב סעיף 6(ב) מיותר.

היו"ר אוריאל לין;

צריך להיות ברור שהוועדה חייבת לקבל את החלסתה על סמך בדיקה של מומחים.

בדיקת המומחים חייבת לעסוק גם בשאלות כלכליות וגם בשאלוח משפטיות, וכל מה שקשור

להפעלת המפעל העומד על הפרק. היא לא יכולה לקבל החלטות, מבלי שקדם לכר ניתוח

המצב.- אך הוועדה אינה חייבת לפנות לגוף העוסק בייעוץ כלכלי לצודד זה.

עי סולודר;

אני מציעה שבמקום לחלק את הסעיף לסעיפי מישנה אי ו-ב', נכניס הכל למסגרת

אחת ונדגיש את הנושאים שהיו"ר העלה.

ט' שפניץ;

השאלה היא אם אנו רוצים להטיל חובת יעוץ. קיימת כאן בעיה של שמירת סודיות.

אם הגוף אינו ממשלתי, האם אפשר לחייב אותו למסור פרטים לגוף חצוני?

היו"ר אוריאל לין;

אני חושב שצריכה להיות חובת יעוץ הנושא יכול להראות פשוט, אר אין הוא

פשוט. אנו חייבים להבטיח כי כל ההיבטים ייבדקו. אם הוועדה תקבל החלטות חפוזות,

כל הרעיון שאנו רוצים להשיג עלול להיכשל.

יי סרוסי;

אני סבור שצריד לפשט את הענין. צריך להיות כתוב שהוועדה תתקין תקנות על סמך

עקרונות אלה. במקרים מסוימים אנו יכולים לרצות חוות דעת של חברה לייעוץ ובמקרים

אחרים לא. צריך להאמר כי הוועדה תפעל בהתאם לתקנות שהיא תוציא.

היו"ר אוריאל לין;

שר התעשיה והמסחר מוסמר להתקין תקנות לגבי סדדי עבודתה של הוועדה.

אנו צריכים להגדיר מה אנו רוצים להביא כאן לידי בטוי, ואני סבור שאנו רוצים



להדגיש את העקרון שהוועדה אינה יכולה להמלץ על סיוע מכספי הקרן, לפני שהוגש לה

דו"ח מעמיק, הבוחן היבטים כלכליים, משפסיים ותפעולי ים הקשודים במפעל שעובדיו

מבקשים סיוע. יכול להיות שהוועדה תקבל חוות-דעת מכלכלנים של הבנק לפיתוח התעשיה

או מכלכלנים של אהד הבנקים. הנוסח הקיים כאן הועתק כנדאה מן הנוסח האמדיקאי. אני

מציע שנסתפק בעקרון הזה לגבי סעיף 6. איני מציע כדגע את הניסוח הסופי, אלא את

העקרון שחייב להיות בפני הוועדה דו"ח המנתח את ההיבטים הכלכליים, המשפטיים

והתפעולי ים של אותו ארגון, קודם שהיא מקבלת החלטה למתן סיוע מכספי הקרן.

סעיף 6(ג) מובן מאליו, ולא הייתי מכניסו כלל לחוק. ברור כי הקרן חייבת

לכסות את הוצאותחוות הדעת.

עי סולודר;

אם כך, סעיף 6 נשאר ללא סעיפי מישנה.

היו"ר אוריאל לין;

נכון.

אנו עוברים לסעיף 7(מקריא). סעיף 7(ב) נראה לי מיותר. אני מציע שנמחק אותו.

עי סולודר;

לדעתי הסעיף כולו מיותר. הייתי משאירה מקום ל"קומון סנס". אם יהיו במפעל

220 עובדים ולא 200 עובדים, על-פי הקריטריון שנקבע בסעיף זה, אסור לקרן לטפל בו.

הייתי מחפשת דדך שתאפשר לנו להיות גמישים.

יי סרוסי;

'אין מקום לסעיף הזה. יש מקום לשיקול-דעת של הקרן.

היו"ר אוריאל לין;

אנו מוחקים את סעיף 7. אנו עוברים לסעיף 8 (מקריא).

סעיף זה מעורר שאלה עקרונית, האם צריך לאפשר גם לבעלים לפנות לקרן, או י

שהאפשרות הזו שמורה רק לעובדים. האם יש מי שסבור כי גם הבעלים יכולים לפנות

לקדן?

י' גטניו;

התעשיינים מתנגדים לכל החוק הזה. הגשנו תזכיר בענין זה. אנו סבורים שנוצר

כאן מצב של אי שוויון בין היזמים הפרטיים לבין העובדים. מי אומר שלעובדים יש

כשרון לנהל את המפעל?

היו"ד אוריאל לין;

החוק הזה יופעל רק כאשר הבעלים איבדו כל תקווה. נשאלת השאלה, אם הבעלים

איבדו כל תקווה ויש סכוי להציל את המפעל בעזרת העובדים, מדוע לא ניתן להם סכוי?

מדובר הלי במצב בו בעל המפעל מיצה את יכולתו. הייתי אומר כי לבעלים של המפעל

צריך להיות מעמד בפני הוועדה. לא הייתי אומר שהוא יכול לפנות לוועדה בבקשת סיוע,

אך צריך להיות לו מעמד, כלומר שיוכל להופיע בפני הוועדה. יכול להיות שיאמר כי

העובדים חיבלו במפעל כדי לקנות אותו. השאלה היא אם בעל המפעל יכול לפנות לוועדה,

והאם אנו צדיכים לתת לו מעמד מיוחד בהופעתו בפני הוועדה.



מי פלד;

אני חושב שענינו על-כך גם בסעיפים הקודמים. ברור שלבעלים יש מעמד, אד

הבעלים הודו שאינם יכולים לנהל את המפעל והוציאו עצמם מכלל העניו. בסעיף 6

המתוקן קבענו כי הוועדה תקבל חוות-דעת אובייקסיביה. אם חוות-הדעת תאמר כי המפעל

נסגר בגלל קבוצת עובדים שהיבלה בעבודה, אני מניח שהוועדה לא תיתן לעובדים את

הסיוע.

ברגע שהבעלים סגר את המפעל, החוק נכנס לפעולה.נאמר שחודשיים-שלושה אחר-כך

קיבל הבעלים הצעת קניה סובה, אשד אמודה לפתור את הבעיות (צריר להיות ברוד כי

הצעת קניה טובה, עדיפה על מה שהחוק הזה מציע, כי יש בו סבוכים רבים, כולל ריב

בין עובדים), - מדוע שנשלול מהבעלים מעמד בפני הוועדה? מדוע שהוועדה לא תשקול את

הצעתו?

מי פלד;

אמדנו שאנו מחכים שלושה חודשים.

היו"ר אוריאל לין;

אמרנו שאנו ממתינים שלושה חודשים במקדה שהוא לא סגר את המפעל, אלא הפסיק את

עיקר פעילותו. אם בעל המפעל רוצה להופיע בפני הוועדה, מדוע נשלול זאת ממנו?

יי סרוסי;

לבעל המפעל יש מעמד במובן של שמיעת דבריו. אם בעל המפעל יבוא עם הצעה

חדשה, יפנו אותו למי שיטפל באותה הצעה. החוק הזה מציע להקים קרן שעדיין איננו

יודעים מה סיבה. אפשר לתת לבעל המפעל להשמיע את דבריו, אך לא ברור כאן לאיזה

צורר נועדה הפניה.

היו"ר אוריאל לין;

אני מבין שמוסכם על דעת המשתתפים כאן, שהכוונה אינה למתן סיוע לבעלים מכספי

הקרן, אר חובה לשמוע אותו. יכול להיות שיש לו מידע חשוב להעביר לוועדה, וכדאי

שהוועדה תהיה בתמונה. אם ירצה ידבר, אם לא - לא ידבר.

עי סולודר;

ככל שאנו מרבים לדון, אנו מבררים לעצמנו נקודות נוספות הקשורות בחוק. ממה

שנאמר כאן ברור כי אנו מייחדים את החוק הזה לעובדים. זהו החידוש שבחוק הזה, יחד

עם זאת אני מקבלת בהחלט את מתן האפשרות לבעל המפעל להשמיע את דבריו בפני הוועדה.

השאלה היא אם החלסה רצינית כמו רכישת המפעל, צריכה להיות בידיד ועד

העובדים. אנו יודעים במה עוסקים ועדי עובדים בדרר-כלל. השאלה אם הם יכולים

לההליס עבור כל העובדים גם בנושא כזה.

היו"ר אוריאל לין;

השאלה היא אם אנו צריכים לקבוע כי הוועד צריר לקבל אישור מסעם האסיפה

הכללית של העובדים, לפעול מסעמם, או שהוא יכול לפעול על דעת עצמו. ההנחה היא

שוועד העובדים מייצג את העובדים, אך אנו עוסקים כאן בשאלה עקרונית מאד. כאן

נכנסים העובדידם להרפתקה שהיא מעבר לתחומים הרגילים של חיי המפעל. ועד העובדים

רשאי לפנות לקרן, אר לאחר שקיבל הסכמה של האסיפה הכללית של העובדים. בתנאים אלה

תהיה גושפנקה סובה יותר לפעולתו.



י' גטניו;

אני לא בטוח שוועד עובדים שמונה על-פי תקנון הבחירות, יש לו את הכושר

האדגוני להחליט בעניו כזה. צריך אולי לדבר על נציגות העובדים אשר תקבל את הסכמת

העובדים.

אני מקבל את הצעת היו"ר. לא הייתי נכנס לבעייתיות של נציגות עובדים. ועד

העובדים רשאי להתייעץ עם מי שהוא מוצא לנכון.

היו"ר אוריאל לין;

אני מקבל את הערתו של מר גטניו. אני חושב שהיא במקומה. צריכה להיות הסכמה

של האסיפה הכללית, כלומר שאותה אסיפה כללית תסמיך את הוועד או נציגות אחרת לצורך

ענין זה. מדוע צריך לקבוע שרק ועד העובדים רשאי לפנות? אולי אפשר יהיה להסמיר

נציגות טובה יותר, מבלי לפגוע בסמכותו של הוועד?

ע' קלמרו;

אנו עולים כאן על בעיה עקרונית בתחום ההסתדרותי. ועד העובדים הוא גוף שנבחר

על-ידי האסיפה הכללית של העובדים. אני חושב שלא רצוי לתת אפשרות לאסיפה הכללית

לדחוק הצדה את הוועד, כאשר מדובר בנושא זה או אחר, ולבחור בנציגים אחרים למטרות

אחרות. מה שניתן לעשות הוא להסמיר את הוועד ככזה, להעביר את סמכויותיו בנושא זה

לגורמים כפי שיוחלט עליהם על-ידי הוועד עצמו.

יי גטניו;

יכול להיות שהוועד שנבחר, הוא ועד מיליטנטי, שנבחר על-מנת לעזור לעובדים

כאשר המפעל נקלע לקשיים, אך אין זה הוועד המתאים לנהל את המו"מ על רכישת המפעל.

האסיפה הכללית היא הגוף ממנו יונק הוועד את סמכותו. יכול להווצר מצב שהוועד

ירצה לנהל את המו"מ, אך הוא יעשה זאת בצורה גרועה והעובדים יאבדו את מקום

עבודתם. לפעמים דווקא האמביציה של הוועד עלולה להכשיל את הענין.

עי קלמרו;

מהחלטה כזו אנו יכולים להקיש על עשרות נושאים אחרים. אפשר לנטרל את הוועד

מכל תפקידיו, כאשר למטרות שונות יוקמו ועדים שונים. אני יוצא מתוך הנחה כי

האסיפה הכללית אשר בחרה בוועד, בחרה בו לניהול כל הענינים הנוגעים לעובדים, וגם

הנושא הזה נכלל בהם. אני מציע לתת לוועד העובדים את האשראי להתייעץ עם מי שיראה

לנכון, או למנות מומחים שייעצו לו. לא נראה לי שניתן להחזיר את הנושא לאסיפה

הכללית, כדי שתמנה ועד אחר.

מי פלד;

נראה לי כי יש לתת בחוק בטוי לצורך בקבלת החלטה מפורשת של כל העובדים, לגבי

רכישת המפעל. באותה הזדמנות צריך צבור העובדים להחליט גם מי ייצגו. הוא יכול

להחליט כי הוועד ייצגו, או קבוצה אחרת תעשה זאת. איני רואה כאן כל מקום לחשש

שהביע עו"ד קלמרו.



ו

מי פרוש;

אני חושב שיש צורך לתת לוועד העובדים את כל הסמכויות.

ט' שפניץ;

רצוי שההחלטה על-כך תתקבל ברוב של שני-שליש מהעובדים.

היו"ר אוריאל לין;

אין צורר לקבוע רוב של 2/3. ייתכן שאלה שיצביעו נגד ההצעה לרכוש את המפעל,

לא מתכוונים כלל להישאר במפעל. מספיק רוב של 51%.

טי שפניץ;

צריך להיות ברור שנחוץ רוב של הנוכחים באסיפה הכללית.

עי סולודר;

אין לי ספק שצריך לתת לוועד סמכויות, אך הוועד נבחר בדרך-כלל לא לסיטואציות

כאלה, ולכן מותר בהזדמנות זו לתת אפשרות לבחירה מחודשת.

היו"ר אוריאל לין;

אני מסכם את הדיון בסעיף זהף על דעת רוב חברי הוועד יש צורך בהחלטה של

האסיפה הכללית של העובדים במפעל, ברוב של 51%לפחות; ב. האסיפה תהיה מוסמכת

לבחור נציגות מיוחדת לענין זה; ג. אנו נותנים מעמד לבעלים של המפעל, כלומר

הוועדה חייבת לתת להם אפשרות להופיע; ד. אנו מוחקים את סעיף 8 (ב) ו-(ג).

עי קלמרו;

אני מציע שנדבר לא רק על מתן מעמד לבעלים, אלא גם למי שבא מטעם רובעלים,

כלומר הכונס, המפרק וכדי.

היו"ר אוריאל לין;

ברור.

אנו עוברים לסעיף 9 (מקריא).

סעיף זה אומר דבר עקרוני; חייבים לתת פרסום לחוות-הדעת, באופן שקונים

אפשריים ידעו על-כך, ולהמתין חודשיים על מנת לראות אם יש קונים אחרים.

מי פלד;

סעיף 6 קבע כי הוועדה תפנה לקבלת חוות-דעת על מפעל שהעובדים שלו פנו בבקשת

עזרה מהקרן. ברור שאת תוצאות הבדיקה יש להציג בפני הקונים האפשריים שהם העובדים.

היו"ר אוריאל לין;

חוות-הדעת לא נועדה לצורך הקונים - העובדים. היא נועדה לעזור לוועדה לקבל

החלטה אם לתת סיוע לעובדים. נכון שחשוב גם לעובדים לקבל תמונת מצב מדוייקת יותר,

אך המטרה העיקרית של חוות-הדעת היא לאפשר לוועדה קבלת החלטה נכונה, על בסיס

ניתוח אובייקטיבי של המצב. השאלה היא אם לאחר קבלת חוות-הדעת, אנו נותנים אפשרות

של חודשיים נוספים, לשם חיפוש אחר קונים פוטנציאליים חצוניים.



מי פלד;

הוועדה קמה כדי לסייע לעובדים לרכוש את המפעל. כאשד העובדים פונים, הוועדה

בודקת ומוזליטה על סמר הדו"ח שנמסד לה. היא אינה פותוזת פתח חדש בפני קונים חדשים.

היו"ר אוריאל לין;

איו ספק שחוות-הדעת נועדה לסייע לעובדים, אך כאשר אתה בא לעזור למישהו, אתה

יכול להציב תנאים מקדמיים. סעיף 9 מציב תנאי מקדמי נוסף-. הוא אומר שאין הוועדה

יכולה לתת את הסיוע, אלא אם היא משוכנעת שלא קיימים קונים נוספים . השאלה היא אם

אין זה מן הראוי לומר, כי במשך שישים יום לאהר קבלת חוות-הדעת, תיתן הוועדה

הזדמנות לקונים פוסנציאליים נוספים.

עי קלמרו;

שם ההוק הוא "חוק מפעלים קטנים - רכישה על-ידי עובדים". אני מבין את ההוק

כבא לאפשר רכישה אר ירק על-ידי עובדים. איש לא מנע מקונים אחרים להגיש הצעות עוד

לפני שהוזל התהליך הזה.

היו"ר אוריאל לין;

אולי לא ידע על-כך?

עי קלמרו;

כשבעל המפעל נכנס לקשיים, הוא מחפש קונים. אם נאפשר גם לקונים אחרים לרכוש

את המפעל, העובדים יצטרכו להתחרות עימם בתנאי מכרז.

היו"ר אוריאל לין;

העובדים לא משתתפים כאן כלל. כאן מדובר בתנאי מוקדם. אנו רוצים להיות

בטוחים שאין קונה חצוני, ורק אז מתחיל ההליך של רכישת המפעל על-ידי העובדים.

עי קלמרו;

האם זהו תפקידה של הוועדה?

הין"ר אוריאל לין;

לא אני ניסחתי את החוק, זוהי ההצעה המונחת לפנינו. אני מסביר את ההגיון של

מנסחי החוק. הגישה העקרונית היא, שטוב שמפעל ים וחברות יתנהלו על-ידי בעלים על-פי

השיטה הקפיטליסטית, כלומר חברה בע"מ או בעלות אחרת, כאשר העובדים אינם בהכרח

הבעלים. אך במקרה שלפנינו המפעל נקלע למצוקה והעובדים עומדים להפסיד את מקום

עבודתם. אם הוועדה תהיה משוכנעת כי אין גורם עסקי שיהיה מוכן לרכוש את החברה או

המפעל, אז- נכנסים להרפתקה של סיוע ישיר לעובדים. זהו הגיונו של החוק, ויש בו

טעם. צריך להציב את התנאים לפעולת הקרן. איננו צריכים לחשוב שזו תהיה קרן שפע,

צריך יהיה להשתמש בה באופן סלקטיבי.

אני חושב שיש טעם בסעיף זה. אנו מדברים על מצב בו המפעל נסגר. הוא יכול

להיסגר גם כתוצאה מתהליך של גסיסה ממושכת, או כתוצאה מתנאים נסיבתיים, כמו שקרה

לאחרונה לחברת "פיט". גם אם המפעל נסגר, אין זה אומר שמוצו כל האפשרויות של

קנייתו על-ידי גורמים אחרים. אני מציע שבמקום לקבוע חודשיים, ניתן חודש ובלבד

שנשאיר את התנאי המיקדמי. נלך קדימה, כאשר נהיה משוכנעים כי אין למפעל קונים

חיצוניים. אם יתברר כי ישנו קונה חיצוני בתנאים טובים יותר, ניתן אורכה של

שלושים יום נוספים.



ר' רוקח;

הוועדה בוודאי תקבע את מחיר המפעל, ויש לתת אפשרות לבעל המפעל ולקונים לנהל

מו"מ.

בי שליטא;

מהו מעמד בעל המפעל בקביעת המחיר?

היו"ר אוריאל לין;

הוא נושא ונותן ככל אדם , בתנאי השוק הפתוח.

י' גטניו;

האם לא כדאי היה לשקול, אם אין להעמיד פרק זמן לניהול מו"מ עם קונים

פוטנציאליים אחרים? השאלה היא אם כדאי להסמיך את הוועדה לטפל בכך.

לוועדה יש שקול-דעת שאחד ממרכיביו הוא האם נמצאים בשטח עוד קונים

פוטנציאליים. זה יכול להיות גורם שימנע מהוועדה כל החלטה חפוזה בדבר מתן תמיכה

לעובדים בקניית המפעל. הצעת החוק אינה נותנת לוועדה אפשרות לפעול, אלא אם חלפה

תקופה של שלושים יום.

אני מציע שסעיף 9 יתוקן לאור השנויים שהצענו. עם קבלת בקשת התמיכה, לא

תפנה הוועדה לגוף המייעץ, אלא תדאג לקבלת חוות דעת כנאמר בסעיף 6; ב. חוות הדעת

תועבר ככל הניתן לידיעת קונים אפשריים; ג. אם תור 30 יום מיום פרסום חוות הדעת

לא ייימצא קונה ראוי, רשאית הוועדה לפעול למתן תמיכה בהתאם למדיניותה וחוות הדעת

שהוגשה לה.

ר' רוקח;

באשר לחוות הדעת, קיימת בעיה של סודיות הנתונים. כאן אנו נותנים לוועה

לחדור לתחום הנתונים העסקיים והכלכליים של המפעל, כאשר לא תמיד מדובר במפעל

פושט-רגל.

היו"ר אוריאל לין;

בכל מקרה שקיים צו פרוק, סגירה או הפסקת פעילות, לא מדובר במפעל פעיל.

אך עדיין יש למפעל בעלים . צו העברת נתונים כלכליים מנוגד לחובת הסודיות.

היו"ר אוריאל לין;

אני מקבל את הערתך ומציע שנסמיך את הוועדה לקבוע אלו נתונים לא יימסרו

בפומבי.

החוק הוא גם לטובת הבעלים.



ר' רוקח;

אס הנתונים נמסרים בהסכמת הבעלים, אין בעיה. השאלה היא מה קורה כאשר אין

הסכמה של הבעלים.

היו"ר אוריאל לין;

במצב זה גם אין לו אפשרות להסתיר את הנתונים גם ממי שמנהל עימו מו"מ. יש

לתת אפשרות לוועדה שלא לפרסם נתונים, אם היא סבורה שכתוצאה מכר ייגרם נזק מיותר

לבעלים.

מי פרוש;

הבסיס להוק הוא הבנה עם העובדים. אם רוצים להציל את המפעל, רובעלים צריר

לתתת לשם-כר את מלוא העזרה. אם הוא מסתיר נתונים, זה אומר דרשני.

ר' רוקוז;

בנוסף לוזוק הזה, קיים גם החוק להגנה על הפרטיות וקיימים חוקים אחרים.

היו"ר אוריאל לין;

אני לא חושב שתתנגד לכך שאם הוועדה תהיה סבורה שיש פרטים שעלולים לפגוע

במפעל, תחול עליהם סודיות.

אנו עוברים לסעיף 10(מקריא). אני מציע שלא נכנס עתה לדיון בסעיף זה. עדיין

לא דני בשאלה, מהיכן יגיעו הכספים לקרן, והאם הקרן היא שצריכה לתת את כל הכסף

הדרוש לקניית המפעל, או שאנו רוצים שתהיה גם השתתפות שלהעובדים או הארגון

היציג.

אני מציע שבישיבה הבאה נסיים לקרוא את כל סעיפי החוק, אחר-כך נכין את החוק

לקריאה הבאה, ונביאו לאישור הסופי של הוועדה.

(הישיבה ננעלה בשעה 15.30)