הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 93

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום שלישי ט"ז באדר א', התשמ"ו - 25 בפברואר. 1986 .בשעה 14.00

חברי הוועדה: היו"ר א' שפייזר

אוריאל לין

א' שלום

ב' שליטא

ו' שם-טוב

שר התיירות א' שריר

ר' פרבר - מנכ"ל משרד התיירות

ש' בהירי - משרר התיירוח

ו' אלבראנס - משרד התיירות

די גנני - דוברה משרד התיירות

ע' מיכאלי - משרד התיירות

ד' קולני - יועץ משפטי משרד התיירות

י' שטראוס - אגף התקציבים, משרד האוצר

ט' שפניץ - משרר המשפטים

ג' מגון - יו"ר התאחדות סרבני הנסיעות

פ' מרלד - התאחדות סרבני הנסיעות

גי קרני - התאחדוח סרבני הנסיעות

ג' ריבלין - התאחדות סוכני הנסיעות

אי רייס - איגרד סוכני נסיעות

ר' שמואלי - איגוד סוכני נסיעות

ד' לב

רשמה ; ש' צהר

סדר הי ום ; ערברירת לסרבנרירת נסיעות ,



ערבויות לסוכנויות נסיעות

היו"ר א' שפייזר;

אני מתכבד לפתוח את היש יבוז, ומקדם בברכה את כל האורחים.

הנושא העומד היום על סדר יומנו, ערבויות של סוכנויות נסיעות, עמד לפנינו

כאשר דנו בעמלות של מודי הדרך, ולא הספקנו לגעת בו באותה ישיבה. אין ספק כי זה

נושא פרובלמסי ויש לו פנים לכאן ולכאן.

קיימת היום רגישות גדולה סביב התמוססות של מספר הברות בארץ, כמו חברת קלרין

שלהתמוטסותה היינו עדים לאחרונה, כמו גם חברת-תעופה "מעוף", וסוכנויות נסיעות

שלהתמוססותן יש השלכה גדולה על כל ענף התיירות. לא מזמן התמוססה סוכנות נסיעות

גדולה במיוחד, והתמוססו גם סוכנויות-נסיעות לא כל כר גדולות, וציבור רחב נמצא

נפגע כתוצאה מכך. אינני יודע את מימדי הפגיעה כתוצאה מהתמוססות סוכנויות

הנסיעות, אבל אני יודע כי ממדי הפגיעה של התמוססות חברת "מעוף" היו רציניים,

וגם שמעתי על הפגיעה שנפגעו רבים מהתמוססות חברת "קופל". אבל אינני יודע מה היה

גודל הפגיעה כתוצאה מהתמוססות סוכנויות נסיעות אחרות. אני מדבר כמובן גם על

תיירות יוצאת וגם על תיירות נכנסת.

כשרואים את הפגיעה הקשה שנפגעו אנשים שהיו קשורים בחברת קלרין מתעורר הרצון

לשריין את הציבור מפני פגיעות אפשריות מהסוג הזה. זה מעורר מחשבות על שריון

הציבור מפני פגיעות אפשריות גם מצד גורמים אחרים, כמו גורמי התיירות.

עד כה תבע משרד התיירות מסוכנויות נסיעות ערבות בגובה של 300 אלף דולר עבור

משרד ראשי, וערבות בגובה של 150 אלף דולר עבור סניף. בתום שלוש שנים בערר היה

המשרד מוותר על הערבות הזו משהוכח לו שסוכנות הנסיעות מתפקדת בצורה מסודרת.

קיים חשש שלא רק סוכנויות נסיעות וזדשות עלולות להתמוסס, אלא גם ותיקות

יותר, ועובדה היא שאכן סוכנויות נסיעות ותיקות התמוססו כבר. הסוכנויות החדשות

סוענות שבעצם העובדה שהן צריכות להפקיד ערבות גבוהה כל כך יש משום אפלייתן לרעה,

והן שואלות מדוע דורשים ערבות זו רק מהן ולא מכל הסוכנויות, גם הוותיקות. בעלי

סכונויות הנסיעות החדשות סוענים שהערבות מפרה את כללי התחרות החופשית ומכבידה

עליהם מאד. ערבות בסכום נכבד, שיש עליה גם עלות מסויימת, מגבילה את כושר

התחרות של הסוכנות הזאת בסוכנויות אחרות שאינן חייבות לתת ערבות.

בארץ יש כ-350 סוכנויות נסיעות. יש הסוענים שהמספר הזה גדול מדי. בעולם

מקובל שיש סוכנות תיירות אוזת על 40 - 30 אלף נפש. בישראל יש סוכנות אוזת על 8000

נפש. המקצוע הזה הפר להיות פופולרי מאד. האם הריבוי בסוכני נסיעות הוא דבר

חיובי? האם זה לא מקטין בסופו של דבר את כושר התחרות של הסוכנים כאשר יחידות

מאד קסנות מתחרות בבינוניות ובגדולות. יש בוודאי גודל אופסימלי של משרד כזה

המאפשר תחרות סובה בתחום הזה וגם קיום הוגן לעוסקים בזה.

השר הודיע כי לפני חודשים רבים חוא פנה אל הגורמים הקשורים בנושא הזה ותבע

מהם להסדיר את הענין. סוכני התיירות וגורמים אחרים אמרו שהם יביאו הצעות מתאימות

ויסדירו את הענין בצורה כו או אהרת, אלא שעד היום לא נעשה הדבר. דבר לא סודר,

ויש סכנה שהמצב הנוכחי יימשך גם להבא. כיוון שכך העלה השר מהדש את הצעתו להחיל

את הערבות על כל סוכני הנסיעות, חדשים כוותיקים, על מנת להבסיח את זכויות

הציבור.

המציאות בחודשים האחרונים יצרה הידברויות בין הגורמים השונים. המלונאים הם

המסתכנים ביותר, כי עיקר ההוצאה של התיירות המגיעה ארצה היא על בתי מלון

והארחה, והם דאגו להשיג הסדרים מיוחדים עם סוכני הנסיעות. ההסדרים האלה הם

נוקשים הרבה יותר מאלה שהיו בעבר, כאשר סוכני הנסיעות חייבים לשלם במזומן ומראש

80% מהוצאות האירוח בבתי מלון, ואת יתרת התשלום הם חייבים לשלם תור 10 ימים.

המלונאים דאגו להבסחת האינסרסים שלהם.



גם חברות התעופה דואגות להסדרים מיוחדים הנראים להן. כל הגורמים העובדים עם

סוכני התיירות מציגים בפניהם תנאים ודרישות, והסוכנים נאלצים למלא אחריהם, החשש

מפני התמוטטות אפשרית של סוכני נסיעות הביא לכר שהשותפים האתרים לנושא התיירות

תובעים, ואף מקבלים, סידורים מיותדים שיבטיחו אותם מפני פגיעה בהם.

וכד נוצרו בעצם תנאי שוק שסגרו קצת את הפערים שהיו קודם לכו, והמבטיחים

יותר מאשר בעבר את האינטרסים של התיירות הנכנסת ושל התיירות היוצאת. המצב הוא

כזה בשל הדאגה שגילו הגורמים השונים שהששו מפני פגיעה בהם, כמו המלונאים, חברות,

התחבורה, חברות התעופה וכדי. סוכני הנסיעות אומרים שדי באמצעים הנקוטים כיום,

ואין צורך להוסיף עליהם.

סוכני הנסיעות אומרים שאם בכל זאת רוצים להייב אותם לתת ערבות, הרי הם

מעדיפים אמצעי אחר, כמו יצירת קרן מיוחדת למטרה זו, כשחלק נכבד מהקרן יבוא

מהסוכנים עצמם, אבל גם שותפים אחרים לתיירות, כולל משרד התיירות, יתנו חלקם

לקרן. הקרן הזאת תבטיח את הנושא בהתאם לנוהלים שיקבעו. סוכני הנסיעות אומרים

שהם מעדיפים הקמת קרן מיוחדת למטרה זו על פני מתן ערבות שתוריד אותם עד דכא.

סוכני הנסיעות טוענים כי המצב שופר לאחרונה בגין תנאי השוק החדשים ובגין

ההסכמים החדשים, אבל קשה להאמין שאפשר להלים עם הדברים כמו שהם מבלי ליצור כלי

שיבטיח את המערכת הזאת מפני אפשרות של התמוטטות סוכני נסיעות נוספים. הכוונה היא

להבטיח את התיירים המגיעים לארץ וגם את הישראלים היוצאים לחו"ל, ולדאוג לכך כי

במקרה וסוכנות הנסיעות המטפלת בהם פושטת את הרגל יהיה מי שישלם בעד החדר במלון

שהזמינו עבורם בחו"ל ובעד השירותים הנוספים שעבורם הם שילמו בארץ לסוכנות

הנסיעות שפשטה בינתיים את הרגל.

הבה נתאר מצב בו אנשים קנו כרטיס טיסה חודש או חודשים מראש, שילמו עבור

חדרים במלון בחו"ל ושירותי תיירות נוספים, וסוכנות הנסיעות שטיפלה בענייניהם

וגבתה מקם כספים התמוטטה בינתיים. כיצד אפשר להבטיח שהם לא יימצאו נפגעים?

הכוונה שלנו היא על כן להבטיח את הציבור מפני פגיעה במקרה של התמוטטות סוכנות

הנסיעות בה רכשו שירותי תיירות. בעקיפין זה מבטיח גם את בתי המלון, את חברות

התעופה וכו'. כאשר אתה מבטיה את הצרכן אתה מבטיח גם את אלה שאצלם הוא הזמין את

השירות התיירותי שלו ושלהם הוא שילם עבור זה.

משרד התיירות היה מאד ספציפי בענין זה, ודרש ערבות. אבל שמענו שהסוכנים

מעדיפים הקמת קרן. ברור לכולנו כי משהו חייב להעטות בנושא הזה. חכינו מספיק זמן,

בעניו זה. אם בעוד חודש, בעוד שבוע או בעוד חודשיים תתמוטט סוכנות נסיעות נוספות

או אפילו מספר סוכנויות כאלה אפשר יהיה להפנות אצבע מאשימה כלפי המשרד ולהגיד

לא פעלתם בזמן, לא עשיתם מה שהייתם צריכים לעשות.

''כולנו מבינים שאם תהיינה בעיות בתחום התיירות, והיום כבר יש בעיות בתחום

הזה והתיירות לארץ לא רק שלא גדלה אלא אפילו פתתה במקצת, מספר סוכנויות ימצאו

עצמן בקשיים רציניים. מי שבונה על התרחבות התיירות בוודאי לא יהיה מסוגל לעמוד

בנטלי כאשר התיירות תצטמצם, והסכנה לכר היום גדולה מזו שהיתה בעבר.

אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה, נציגי הענף. יושב ראש הוועדה הציג את הנושא

בצורה מאד מפורטת ותמציתית, כדרכו. רואים שהוא למד את הנושא ושהוא שולט בחומר,

והוא,הציג את הדברים בצורה חטובה ביותר, וכר הקל על מלאכתי.

אני מבקש לגעת במספר נקודות בלבד. לכאורה יכולתי לקבל במשרד החלטה כזו או

אחרת בנדון. החוק מאפשר לי לעשות זאת. אבל העדפתי להביא את הנושא לדיון בפני

ועדת הכלכלה של הכנסת כדי לאפשר לכל הגורמים להשמיע את את דעתם, כדי לאפשר לחברי

הכנסת לשמוע, להתרשם ולהביע את דעתם הם, וביחד לנסות לקבל כאן המלצה משותפת.



אני מאמין בדיון ציבורי, אני מאמין - על פי המדיניות שקבעתי - בשיתוף פעולה

מלא עם הכנסת, כדי שמבחינה וולונטרית מצדי יהיה בנושא זה מגע מלא ושלם עם הכנסת.

אני רוצח גם לאפשר לנציגי הענף הנמצאים כאן אתנו להביע את דעתם, להעלות את

השגותיהם ואת עמדתם, כדי שנוכל למצוא את הדרר הנכונה והטובה ביותר לטפל בנושא

הזה.

הנושא הנדון כאן איננו נושא פשוט כלל ועיקר. מה שעושה אותו עוד פוזות; פשוט

היא הירדה הצפויה בתנועת התיירות לארץ, וכתוצאה מכך ירידה בהכנסות. וכאשר יש

ירידה בהכנסות מכבידים על הסוכנויות. יחד עם זאת, כאשר יש יריה בהכנסות

ובתיירות קיימת סכנה גדולה שהסוכנויות יכנסו לקשיים, וכר עלולים להכנס למעגל

קסמים שאין לדעת איר אפשר להתגבר עליו.

אני מעדיף הסדר וולונטרי על פני כל הסדר כפוי על ידי רשות ממשלתית. מיניתי

אדם מיוחד לטיפול בנושא הזה. זה אדם שיש לו נסיון בפיקוח, אדם שהבאתי מחוץ

למשרד. רציתי מאד לנסות לגבש הסדר וולונטרי שיענה על צרכי ציבור הלקוחות, שהרי

הממשלה חייבת לדאוג לאינטרסים של הציבור. וכר אנו רוצים לדאוג לאותו לקוח שקנה

את המוצר ורוצה וצריר לקבלו במלואו בחו"ל.

ישנה כאן רגישות גבוהה מאד, מפני שכאן מדובר באדם שאם אינו מקבל את

השירותים שעבורם הוא שילם ושהובטחו לו, הוא מוצא עצמו ברחוב ממש. לכן אפשר להבין

את הרגישות הרבה לנושא הזה. כר גם התייר המגיע לארץ, אחרי ששילם בחו"ל עבור

שירותים שונים שביקש לקבל כאן, והוא מגלה עם בואו שלא שולם בעד חדר עבורו וכוי.

דבר כזה משאיר אצלו טעם רע מאד בפה, וזכרון איום ודעה גרועה ביותר על המדינה.

סיפרו לי מלונאים שבסיורים האחרונים שלהם במדינות שונות בעולם טענו כלפיהם

סוכני נסיעות שם כי נרשמו אצלם אנשים המבקשים לתייר בארץ, אבל הם פשוט לא יודעים

אם מי הם יכולים להתקשר בארץ, עם מי בארץ בטוח להתקשר. הם חוששים מאד מפני פגיעה

בקבוצות התיירים שלהם בבואם לארץ. לצערי יש משהו בדברים האלה, ואין ספק שמחשבות

כאלה וחששות כאלה גורמים נזק רציני לכל הענף. אחרי שהסוכנים בחו"ל שמעו על מקרים

של פשיטת רגל של סוכנויות נסיעות בארץ ואי כיבוד הסכמים לגבי תיירים הם פשוט לא

יודעים מה לעשות ועם מי בארץ להתקשר. מספר מלונאים הציעו: שיתקשרו אתנו ישירות, י

ולא באמצעות סוכן נסיעות. אפשר אולי לעשות זאת, אבל זו לא פרקטיקה נכונה ואף לא

מקובלת, וזה גם כורת את הענף של הסוכנים שיש להם תפקיד חשוב מאד בקידום התיירות

ובעידודה.

הסוכנים בחו"ל אינם יודעים מה הם צריכים לעשות כדי להגן על עצמם הגנה נוספת

מפני אפשרות של פגיעה בהם. יתכן מאד שזה גורם נוסף להאטה בתנועת התיירות לארץ.

אילו יכולתי להצביע בפניהם על הסדר מסויים שיכול להבטיח את התייר המגיע אלינו

מפני אי נעימותת ופגיעה כזו, זה היה בוודאי מקל עליהם בהרבה, וקרוב לוודאי שזה

היה גם מגביר את התיירות לארץ.

אני יודע שיש הטוענים כי בארץ יש יותר מדי סוכני נסיעות. היתה תקופה

שהקפאתי מתן רשיונות חדשים לסוכני נסיעות. אחר כר ה פשרתי זאת שוב. אני לא יודע

אם יש לי סמכות ורשות לעכב גורמים נוספים מלהכנס לענף הזה, אם בוחרים לעשות כן,

גם בגלל השקפת עולם שלי וגם מפני שנדמה לי שלמדינה אין אפשרות ואין רשות לעכב

אנשים נוספים מלהכנס לענף הנראה להם. היא צריכה לדאוג לכר שהם יעמדו בדרישות

מסויימות, בקטיגוריות שונות שהענף הזה דורש, ותו לא. כאמור, אינני חושב שאנחנו

צריכים ויכולים למנוע ממישהו להקים סוכנות נסיעות נוספת אם הוא רוצה בזאת ואם

הוא עומד בכל הדרישות הקשורות בזה. דרישה דומה היתה גם למורי הדרך, שדרשו בשעתו

לסגור את הקורסים למורי-דרר.

אני לא חושב שיש מספר גדול מדי של סוכנויות נסיעות. לסוכנויות הטובות יותר

יש ציבור לקוחות גדול יותר, כפי שזה נהוג בכל ענף אחר.



כאמור, אני מעדיף שהגורמים השונים הקשורים בענף הזה יגיעו להסכם וולונטרי.

אם ההסדר הזה ינח את הדעת ויענה על הצרכים אפשר יהיה להציגו בחו"ל ולהגיד שם לכל

הסוכנים שבעבר היו אמנם מקרים לא נעימים שפגעו בשמה הטוב של התיירות שלנו, אבל

מקרים כאלה לא יקרו שוב, כי יש לנו הסדר העונה על כר והמבטיח זאת. אם לא נגיע

להסדר וולונטרי אנהנו נהיה חייבים למצוא הסדר שיגן על הלקוח, יגן על הענף כולו,

על השם ועל המוניטין שלו. כי המצב הקייס אינו נותן לנו את ההרגשה שאנחנו יכולים

להמשיר ולתפקד בצורה כזאת גם בעתיד.

האם היו בעבר מקרים שתיירים הגיעו מחו"ל לבית מלון שאליו שלחו אותם, והתברר

להם שלא שילמו בעד החדרים שלהם?

ר' פרבר;

כן, היו מקרים כאלה.

פי מולד!

מעולם לא. אפילו לא כאשר קרה מה שקרה עם "קופל".

היו"ר אי שפייזר;

כן היה מקרה כזה או לא היה אין זה משנה את העובדה שצריר לחשוב באופן רציני

על הענין הזה, מה גם שקיימת סכנה שדברים כאלה יקרו בענף, ושזה קשור בציבור גדול

שצריר למצוא את הדרך להבטיח אותר מפני אפשרויות כאלה.

י י קרני;

ההרגשה הכללית שלנו היא כי יש כאן רוב מהומה על מאומה. אם הכוונה היא להגן

על הצרכן הישראלי, הרי שיש פתרון לבעיה שלו. ישנה פוליסת ביטוח, העולה 7,5 דולר

בסר הכל, ובאמצעותה מוגן התייר הישראלי הרוכש בארץ שרותים תיירותיים בחו"ל.

הואמוגן נגד פשיטת רגל של סוכן הנסיעות שלו ונגד אי העברת הכספים המופקדים אצל

סוכן הנסיעות שלו. הפוליסה הזאת הוצגה בפני חברי הוועדה בישיבה הקודמת. הנוסע

הישראלי יכול לעשות לעצמו ביטוח כזה.

) בי שליטא;

מדוע לא יחייבו אותו לעשות את הביטוח הזה?

אין אנו מתנגדים לכר שיחייבו את הנוסע הישראלי לעשות את הביטוח הזה. לא

נתנגד לזה שיחייבו אותנו למכור לנוסע את הביטוח הזה, ואת הנוסע לרכוש אותו,

ובלבד שלא ייווצר הרושם כאילו יש אנרכיה בתחום הזה. הנוסע הישראלי מוגן בשני

אופנים; ראשית, כרטיס הטיסה שהוא מחזיק ביד הוא ערובה של חברת התעופה לגבי

התשלום, והאחריות מאותו רגע ואילר היא של חברת התעופה כלפי הנוסע המחזיק בכרטיס

שלה; שנית, פוליסת הביטוח שעליה דיברתי אף היא מבטיחה את הנוסע.

אוריאל לין;

האם הפוליסה הזאת מוצעת אוטומטית לכל נוסע?

היא אמורה להיות מוצעת אוטומטית לכל נוטע. אנחנו מטכימים שתהיה תקנה שתחייב

אותנג להציע את הפוליסה הזאת לכל נוסע.

היו"ר א' שפייזר;

במשרד התיירות יש מחשבה להחתים כל נוסע על ביטוח כזה, בין שהוא רוצה בכך

ובין שאינו רוצה.

עד היום כמעט ואין נוסעים ישראלים שנפגעו בגלל סוכני נסיעות ישראלים. רבים

נפגעו מחברת התעופה "מעוף", אבל לא בגלל משרד נסיעות מסויים. הנוסע הישראלי יכול

להיות מוגן גם באמצעים העומדים היום לרשותו.

בנוטף לכל הדברים שאמרתי, ואף על פי שהנוטע הישראלי מובטח למעשה גם במצב

הנוכחי, הציעה התאחדות סוכני הנסיעות הקמת קרן לביטוח הדדי מתור מטרה להגיע למצב

של יתר בטחון, ומתוך כוונה לכלול בענין הזה את כל הגורמים הקשורים בענף התיירות.

היינו רוצים שבקרן הזאת יהיו שותפים כל הצדדים הנוגעים בדבר, כלומר: חברות

התעופה, בתי המלון, וגם משרד התיירות אם אמנם המדינה כל כך מוטרדת מהענין הזה.

מובן שטוכני הנטיעות ישאו בחלק הארי של הקרן הזאת.

באנו אל משרד התיירות ואמרנו שם שאנחנו מצפים לטיוע המשרד בשני דברים.

ראשית, בקרן לביטוח הדדי בה סוכן נטיעות אחד ערב לטוכן נטיעות שני, ובקשנו

שהמשרד יאמץ את כללי האתיקה של סוכני הנסיעות כדי שאפשר יהיה לפקח על כל מי

שמצטרף לקרן הזאת. אננו מבקשים איפוא ממשרד התיירות שיאמץ את כללי האתיקה שלנו

כחלק מתקנות שירות התיירות.

אי שלום!

באיזה טדר גודל של קרן אתם מדברים?

אנחנו מדברים על קרן בת 1 או 1,5 מליון דולר, והקרן הזאת חייבת לקבל הזרמה

שוטפת קבועה. לכן היתה לנו הצעה קונקטית, שחברות התעופה ישקיעו אף הן בקרן; הזאת,

ואנחנו יכולים להוטיף למטרה זו 1 דולר למחיר כל כרטיס טיסה. אם בתי המלון ירצו

להצטרף לקרן, נקבל אותם ברצון ונמצא את המודד להצטרפותם.

חברות התעופה לא נענו עד עתה להצעה שלנו. בענין זה היה צורך בהתערבותו של

משרד התיירות או של משרד התחבורה. הכתפיים של טוכני הנטיעות צרות מדי מלשאת בכל

המטלה הזאת. אנחנו זקוקים לעזרת משרד התיירות כדי להרים את הנושא הזה. ואי אפשר

לאיים על טוכני הנטיעות ולהגיד להם שאם הם לא יצליחו להקים את הקרן הזאת משרד

התיירות ייאלץ להטיל עליהם תשלום ערבות גבוהה.

מדוע לפי דעתך צריכות חברות התעופה לקחת חלק בקרן הזאת? הרי מדובר כאן

בפרנטתכם, בעטק שאתם מנהלים, מדוע צריכות חברות התעופה להשתתף בעטק שלכם? אתה

רוצה בביטוח הזה, אז תבטיח את עצמך בדרך הנראית לר. חברות התעופה עושות את המוטל

עליהן, הן אחראיות לכרטיסים שהן צריכות להשתתף אתך בקרן הזאת?

חברות התעופה הפסידו בגלל נפילת סוכנות הנסיעות "קופל" פי כמה משהפסידו

בתי-המלון בארץ. הם הפסידו מליוני דולרים כיוון שלא מצאו לנחוץ לדרוש ערבות

בנקאית מתאימה. אנחנו מחזיקים בכסף של חברות התעופה. אנחנו מקבלים מהנוסעים

תשלום בעד כרטיסי הטיסה שלהם, ואנחנו משלמים את הכספים האלה לחברות התעופה

אחתלחודש. הסכומים המצטברים מדי חודש אצל סוכני הנסיעות מגיעים לעשרות מליוני

דולרים. כאשר סוכני הנסיעות מחזיקים ומגלגלים כל כד הרבה כספים של חברות התעופה,

מטבע הדברים שחברות התעופה תגלינה ענין בהגנה על הכספים האלה המגיעים להן. אבל '

חברות התעופה כנראה לא מוטרדות בענין זה. אם היו מוטרדות היו מבקשות שנשלם להן

מזומן עבור הכרטיסים, כמו שבתי המלון דורשים מאתנו עכשיו תשלום מראש בעד החדרים-

שאנחנו מזמינים עבור התיירים. בתי המלון כן היו מוטרדים ודאגו לכספים המגיעים

להם, ולכן מצאו תשובה לדאגה שלהם ודרשו מאתנו, כאמור, תשלום במזומן ומראש עבור

החדרים והשרותים השונים שהם נותנים. חברות התעופה אינן מוטרדות. כאשר תהיינה

מוטרדות תבקשנה אף הן תשלום במזומן ומראש. כיום אין חברות התעופה רוצות להיות

שותפות ביחד עם בתי המלון בקרן הדדית הזאת. המדיניות הזאת גבוהה מדי בשבילנו,

ויש כאן צורר בהתערבות מיניסטריאלית על מנת לפתור את הבעיה הזאת.

לסוכני הנסיעות אין שום אפשרות לעמוד בדרישות לערבות בנקאית, כי זה איננו

ענין לשנה אחת או לשנתיים בלבד. אומרים לנו שכל זמן שמשרד הנסיעות יהיה פתוח

נהיה חייבים לתת ערבות בנקאית. מישהו טרח לפרסם אתמול בעתון "הארץ" שדורשים מכל

סוכנות נסיעות ערבות בנקאית בגובה של 500 אלף דולר. האם זה בכלל מציאותי לדרוש

דבר כזה? זה דבר שסוכני הנסיעות לא יוכלו לעמוד בו.

אנחנו בעד פיתוח וישום הקרן. הגענו עד לנקודה שאיננו יכולים לזוז ממנה.

התרוצצנו בין כל חברות הביטוח במדינות אירופה, מהגדולות בעולם, כדי להשיג ביטוח

משנה לקרן הזאת, ואחרי חודשים של מאמץ בלתי נלאה הגענו לתקרה שאחריה צריכה

להעשות פעולה נוספת. גורמים נופסים צריכים לתרום לקרן הזאת כספים בצורה שוטפת.

אי אפשר להטיל את כל המעסה על כל סוגי הערוביות השונות רק על סוכני הנסיעות.

כבוד השר הזכיר כאן את תגובת אנשי התיירות בחו"ל למצב בארץ, ודאגתם באשר

למי שמבטיח את כספם. רבותי, מי מבטיח את הכסף שלי כאשר סוכן נסיעות בגרמניה חייב

לי 5000 מרקים גרמנים, וכאשר סוכן נסיעות מאנגליה חייב לי 5000 לירות שטרלינג?

בשנה האחרונה היו לי חובות אבודים בסך של 20 אלף דולרים מישראלים. מי מבטיח

אותי? האם אני צריך לתת לכל הסוכנים האלה הגנה ולעשות את עבודתה של ממשלת גרמניה

ושל ממשלת אנגליה וארצות הברית? האם אני צריר להגן על האזרח האמריקאי? ממשלת

ארצות הברית צריכה להגן על האזרחים שלה. יש בארצות הברית משרד תיירות ויש שם

תקנות הנותנות הגנה לכספם של התיירים של ארצות-הברית.

השמירה על האזרחים הישראלים הוא התפקיד של ממשלת ישראל. אם מדובר כאן

באינטרס ממלכתי, אז אני מבקש שהממלכתיות הזאת תתבטא גם בחלק שתיטול הממשלה בקרן

הזאת שעליה דיברתי. לא יתכן שהממלכתיות תתבטא רק בדגל ושלא תהא השתתפות ממלכתית

מתאימה בקרן הזאת.

מה בעצם תהיה התוצאה של מתן ערבות בנקאית כנדרש מאתנו? התוצאה תהיה

שסוכנויות הנסיעות לא יוכלו לעמוד בזה, ואז יתחילו לעבוד במחתרת וללא רשיון. אחת

הסיבות לריבוי מספר סוכני הנסיעות בארץ היא תוצאה מכך שמשרד התיירות טען בזמנו

כי מוטב שסוכני הנסיעות יעבדו עם רשיון מאשר בלעדיו. וכך קרה שמשרדי נסיעות

שעבדו בעבר בצורה לא חוקית הגיעו בסופו של דבר למעמד של משרדים מורשים, כי לא

היה טעם להשאיר אותם בלא רשיון. אחרי שטרחו והנפיקו להם רשיונות, מה טעם להחזיר

אותם למצב שהיה בעבר? אם כך יעשו, אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

אני חושב שבדיון הזה צריך להפריד בין תיירות כללית לבין תיירות נכנסת. ואני

רוצה להתייחס בדברי לתיירות נכנסת, כי. אני מטפל רק בנושא הזה. התיירות הנכנסת

היא בעצם היצוא האמיתי של המדינה עם ערך מוסף גבוה ביותר, וחבל מאד שלא מכירים

בנו ואין רואים אותנו כיצואנים לשום דבר ולשום נושא, וכל האחריות גם לפיתוח

התיירות, כמו גם הנשיאה בעול האחריות כלפי הלקוחות מוטלים עלינו בלבד.

כשמדברים על תיירות נכנסת אין מקום לדבר על הבטחת כרטיסי הטיסה, כי הנושא

הזה מוסדר על ידי סוכני הנסיעות בחו"ל שאצלם רוכשים התיירים את כרטיסי הטיסה.

הנושא מוגבל איפוא לבתי מלון ולשרותי תחבורה בארץ. כפי ששמעתם, בתי המלון בארץ

דורשים מאתנו תשלום מראש ובמזומן בגובה של 80% מהחבילה ו_ 15% - 10% לשרותי

התחבורה.

אוריאל לין;

אני מבין שהבעיה של כרטיסי הטיסה היא רלבנטית יותר לחברות התעופה, ולא

לתייר. כי ברגע שהתייר קיבל את כרטיס הטיסה שלו, חברת התעופה היא האחראית כלפיו

בנושא הזה, והיא זו שנושאת בסיכון.

כרטיסי טיסה מתו"ל לישראל אינם מהווים גורם בדיון שלנו. יש, כאמור, להפריד

בין שרות הניתן לישראלי ובין תיירות נכנסת, שהיא היצוא המובהק ביותר של הארץ

ולכן הממשלה חייבת לקחת כאן חלק כגורם משתף פעולה ועוזר. התיירות הנכנסת מורכבת

משני אלמנטים. האלמנט האחד והעיקרי הם בתי המלון, והאלמנט השני הם שרותי

התחבורה לתיירים. הדיון בנושא הזה התעורר במיוחד בעקבות נפילת חברת הנסיעות

קופל. נפילת "גמא", למשל, או חברת נסיעות אחרת כמוה לא גרמו נזק אלא למלונאים

ולמסחר, אבל לא לבודדים. ההתמוטטות של קופל-טורס הזכירה לי נהג פרוע הנוהג

בצורה פרועה ברחובות העיר והתוצאה של הנהיגה הזאת צפויה. הנפילה של קופל גרמה

לתוהו ובוהו, אבל צריך להבין כי זה דבר חד פעמי ולא צריר לקחת זאת כדוגמה

למה שעשוי לקרות גם לאחרים.

בנושא התיירות הנכנסת כולנו מנסים להבטיח את עצמנו. אף קבוצת תיירות לא

יוצאת היום מחו"ל מבלי ששמים את הכסף בחשבון נאמנות. אנחנו מקבלים את הכסף רק

אחרי שהקבוצה חזרה לארצות הברית ומסרה שם למארגני התיור שהכל בארץ היה לשביעות

רצון חברי הקבוצה. אנחנו משלמים מראש לבתי המלון, על פי הסכם בינינו, 80% מדמי

השהות של הקבוצה בהם, ואת היתרה אנחנו משלמים תוך שבועיים בערך. למעשה אנחנו

משלמים זאת פעמיים בחודש. וכך יוצא שאנחנו צריכים למעשה לממן מכיסנו ובדולרים את

תנועת התיירות הנכנסת באמצעותנו, ועובר זמן עד שאנחנו מקבלים את הכסף חזה. וכר

יוצא שאנחנו נפגעים מכל הכיוונים.

ישבתי הבקר עם משה אמיר ושאלתי אותו אם יש לו עיה עם התיירות הנכנסת, והאם

צריך להבטיח אותה באיזו שהיא צורה נוספת. הוא אמר שהענין מוסדר. אנחנו מוכנים

להצהיר שאנחנו נכבד כל שובר של הסוכנים המורשים לתיירות. לא יהיה אף מקרה שתייר

יבוא לארץ עם שובר והמלון יסרב לתת לו את שירותיו. אל אותו הסדר אפשר להגיע גם

עם חברות תחבורה המשרתות את התיירות. כך שאין כאן כל בעיה ואין צורר בערבות

בנקאית. אם נצטרר להשקיע בבנקים את הכסף שבו אנחנו צריכים לפעול לטווח ארוך אין

ספק שחלק ניכר מחברינו למקצוע יפול ולא יוכל להמשיר לעבוד וחלק אחר יעבוד

במחתרת, אין בזה כל הגיון, ואין כל צורר בזה. לא יכול לקרות שתייר המגיע לארץ לא

יקבל את השירות המגיע לו.

שמענו כאן טוענים כי האמצעים הקיימים מגינים על התיירות הנכנסת.

וכי היא מכוסה היסב" יחד עם זאת שמענו גס הצעה מצד גורמי התיירות להקים

קו-הגנה נוסף בצורת קרן.

ר' שמ ו אל י ;

הראתי ליוייר הוועדה שיק בסך 25 אלף דולר שהגיע לידי ב-13 לחודש זה,

אלא שהסוכן ששלח אותו פשוט שכח לחתום עליו" כשהתקשרתי אתו למחרת בכוקר. הוא

אמר לי שהוא מעביר אלי את הכסף ישירות. מדובר כקבוצת תייריס גדולה שכבר עזבה

את הארץ. ואני עוד לא ראיתי את הכסף המגיע לי. חכרת כנס הפסידה בשלוש השנים

האחרונות מסוכני נסיעות שונים בחו"ל סכום של 300 אלף דולר,

המצב קצת פודוכסלי. רוצים שאנחנו נכסיח את המלונאים. את הסוכן בחו"ל

וגורמים אחרים הקשורים כענף. אלא שאותנו אין אף אחד מכסח, אני רוצה להוסיף

עוד כי עד כמה שידוע לי אף תייר לא נזרק לרחוב ובמיוחד מובטח עכשיו שדבר

כזה לא יקרה כאשר אנחנו חייבים לשלם לבתי המלון 80% מהוצאות האיכסון אצלם

מראש. ואת השאר אנחנו צריכים לשלם להם תוך 5 - 8 ימים מגמר השהות, סידור דומה

קיים לגבי חברות התחבורה, כך זה מוסדר בהסכם שנכפה עלינו.

בתי המלון דורשים מאתנו תשלום מראש של 80% מהוצאות השהייה. אותו הדבר

גם לגבי חברות התחבורה, משרד התיירות רוצה שאנחנו נבטיח את התייר ביטוח הדוק

ביותר, צריך רק להבין שמהאהוזים המעטים שאנחנו מרוויחים לא נוכל לעמוד בזה

בכוחות עצמנו. אלא נצטרך לגלגל זאת על התיירים,

מתח הרווחים של סוכני הנסיעות נכון בוועדת פלומין. והסתבר כי הוא נע

מסביב ל-6%. וזה כוודאי איננו מתח רווחים גבוה, הוא מכסה בקושי את ההרצאות פלוס.

מידת האמינות שרוחשים לנו כיום בחו"ל מפריעה לתיירות, ואנחנו מנהלים עכשיו

מו"מ עם בתי המלון ועם המובילים מתוך כוונה לצאת בהצהה, משותפת כדי שהסוכנים

בחו"ל יהיו בטוחים שהתיירים המגיעים לארץ מובטחים מפני כל הפרעה אפשרית, ואנו

רוצים שהם יעבירו את המידע הזה אל לקוחותיהם, חשוב לנו מאד שהסוכנים בחו"ל יהיו

משוכנעים כזה, כדי שגם הנוסעים שלהם ירגישו כך, אנחנו מכירים סוכנים בחו"ל

האומרים לנו כי יש להם קבוצות הרוצות לנסוע לארץ, והם רוצים לשלוח אותן ארצה,

אלא שהם דורשים ערבויות, כולם דורשים מאתנו ערבויות. גם המלונאים. גם משרד-

התיירות וגם הסוכנים בחו"ל.

נפגשנו עם מר קסוטו ועם מר פאפו ואנחנו חושבים שתוך זמן קצר נגיע

להסכם מיוחד שיאפשר לנו לצאת בהצהרה משותפת ברוח הדברים שהזכרתיי אנחנו רואים

בזה את אחד הדברים החשובים שצריך לעשות כבר היום כי התיירות לארץ היא בסימן

של ירידה. וכמיוחד התיירות מארצות-הברית.

אני חוזר ומדגיש כי אם יעמדו על כך שסוכני הנסיעות בארץ יתנו ערבויות,

אני בטוח כי % 60 ואולי אף 70% מהמשרדים לא יוכלו לעמוד בדרישה הזאת והם

ייסגרו ואני חושכ שזה דבר רע לענף. כי אני חושב שככל שמספר משרדי הנסיעות

יהיה גדול יותר התייר ייהנה מזה, אף כי אולי לנו כסוכני נסיעות זה לא כל כך

טוב. יש כסך הכל 60 חברות העוסקות בתיירות נכנסת. ואף כי מוכן שריכוי מספר

המשרדים מפחית את חלקנו בתיירות הזאת ובעקבות זה גם את הרווחים שלנו. זה

בכל זאת מגדיל את מספר התיירים הנכנסים,



אני ררצה להסביר לבם מה היא בעצם העבודה שלנו, אנחנו מרבים לנסוע

לחו"ל. משכנעים שם סוכני נסיעות שטרם עובדים עם הארץ לנסות לעבוד עם הארץ

ולהביא אליה תיירים" זה כמובן מגדיל את נפח העוגה"

אני חושב שההסכם שיש לנו היום עם בתי המלון ועם חברות התחבורה מספק

בהחלט ומבטיח את התיירות הנכנסת. כך שאין צורך בערבויות ואף לא בקרן מיוחדת.

נראה לי כי עקרונית מוסב לאפשר למשרדים הפועלים בתחום הזה להגיע

להסדר וולונטרי ביניהם. ובלבד שיבטיח את אותו הדבר, כלומר, שלתייר יובטח

שלא יזרק לרחוב, ושיקבל כל מה שהובטח לו ושעבורו שילם, אף כי גם בעבר לא

היה אף מקרה כזה.

זה קרה בעבד. ואני לא רוצה שיהיו אי הבנות בענין זה,

היה מקרה של שני תיירים בלבד-

המשמעות האמיתית של הערבויות. שעליהן מדבריים. היא סגירת משאבים שלנו.

במקום להפנותם לצורך קידום התיירות לארץ ופרסומה בחו"ל על מנת להגדיל מספר

התיירים המגיעים אליו. ו. יופנו משאבים אלה אל המערכת הבנקאית דבר שבוודאי

יעשיר אותה. אבל לא יגדיל את התיירות לארץ" זה כנראה הסידור הבזבזני והבלתי

כדאי ביותר למערכת כולה" עדיף לתת לגורמים העיקריים בענף למצוא ביניהים את

הסידור המתאים שיבטיח את התוצאה הסופית אליה כולנו שואפים. ושגם לא יהיהי

יקר מאד,

מוצע שהמלונות. המהווים את החלק הארי בחבילת התיירות, יובטחו על ידי

החברה לביטוח אשראי. והדבר מקובל בעיקר על הגדולים שבמלונות. לזה דרושה ברכתו

של משרד התיירות ומשרד האוצר- על מנת שאפשר יהיה להגיע להסדר הדרוש עם חברת

הביטוח בענין סיכון סחר חוץ" אלה סידורים עסקיים ומסחריים יותר. ועלינו

לשאוף להשגתם"

נדמה לי שבמקום לדרוש ערבויות טוב יעשה משרד התיירות אם יכנס את כל

הגורמים הקשורים בענף הזה ויציע להם למצוא ביניהם סידור משביע רצון שחייב

יהיה לקבל את ברכת המשרד וחייב להיות תחת חסותו. אני מדבר על החברה לביטוח

סיכוני סחר חוץ" על זה אנחנו ממליצים. סידור כזה היינו מקבלים בברכה.

היו"ר א' שפייזר;

לפנינו שלוש אפשרויות" האחת, להסתפק בתנאי השוק הקיימים, כמו ההסכם

עם המלונות ועם חברות התחבורה, וביטוח התיירים הישראלים; הקמת קרן בה

יהיו שותפים גורמים נוספים בענף התיירות ביטוחים נוספים כמו ביטוח סיכוני

סחר חוץ וביטוח אשראי על ידי בתי מלון וכו'.

לפי התחזית שלכם לא תזדקקו לכספי הקרן הזאת" אתם רואים זאת כמין ביטוח-

משנה שלדעתכם אינו נחוץ כל כך" כך שזה יכול למעשה להיות רווח שלכם, כאשר

מאוחר יותר תוכלו לחלק לעצמכם דיווידנדה מהקרן הזאת.

אני חושב כי מסרת משרדי הנסיעות וסוכני הנסיעות הוא לעשות הכל כדי

לשפר את השירות ועל מנת לתת בטחון מכסימלי הן לתייר הנכנס והן לתייר

הישראלי היוצא. שהרי אף אחד מאתנו אינו רוצה במדינה סגורה מפני יוצאים,

כי אם לא יהיו תיירים יוצאים לא יהיו גס תיירים נכנסים, אנחנו רוצים איפוא

להבטיח גם את התייר הישראלי היוצא וגם אוו התייר הנכנס.

אני מעריך את הגורמינ? העוסקים בענף חשוב זה. אבל אני חושב שהדברים

שאתם משמיעיט מדי פעם וההכזות שאתם מכריזים אינם במקום, כי אני חושב

שמשרד התיירות עושה את עבודה בצורה הטובה ביותר ואתם בוודאי לא צריכים

להשמיע ביטויים כמו אלה ששמענו מכם לאחרונה, הפרסום של הדברים האלה אינו

פועל לעידוד התיירות מחו"ל, אינני מתכונן חלילה לשפוט אתכם אבל אני רוצה

להציע לכם לא לחזור על דיבורים כאלה בעתיד, אינני נמנה על מפלגתו של שר-

התיירות גם לא בחרתי בו. ואת הדברים שאמרתי כאן אמרתי לגוקו של ענין, אני

חרשב שהתנצלות היתה מתאימה במקרה כזה,

יש לי מספר שאלות לגופו של ענין, אני רוצה להתייחס לישראלי היוצא

לחו"ל, האם אתם מציעים לו לבטח עצמו, והאס זה מייקר את הרצאות נסיעתו? והאם

בגלל העובדה שזה מייקר את הוצאות הנסיעה שלו אתם מעדיפים לא להציע לו את

הדבר? אני חוש שביטוח כזה יש להטיל על כל ישראלי יוצא כחובה. ולא כדבר

שהוא רשאי לכחור בו אם מציעים לו אותו , ואם הוא רוצה בכך, הישראלי היוצא מוציא

מינימום של 1000 דולר על נסיעתו, מוטב יוסיף עוד 7.5 דולר ובלבד שיהיה מבוטח,

זה יהיה רק לטובתו, צריך על כן לחייב את התייר הישראלי היוצא לעשוח אח הביטוח

הזה.

הבה נתאר מצב בו אני יוצא לחו"ל, וגם עשיתי אח הביטוח הזה בסך 7,5 דרלר,

אני מגיע לאיזו שהיא ארץ בחו"ל, ואין עמי כסף רב, כי את רוב המטבע חוץ הרצאתי

בארץ כשהזמנתי חדר בבית מלון וכו', ואז אני מגיע לבית המלון ומתברר שהסרבן

שלי בארץ לא שילם עבור החדר שלי במלון, או שהוא מסר לי שם של מלון שאינו קייס

כלל, או ששכח להזמין עבורי חדר, מה אני עושה עם 200 דולר שנותרו בידי? נכון

שיש לי ביטוח, אבל בינתיים אין לי כסף לשלם עברר חדר במלון, איך אני יכול

להבטיח עצמי מפני מצב כזה?

מובן שאנחנו רוצים להבטיח כל תייר המגיע אלינו לארץ. לבל תיפגע התדמית

שלנו. כדי שזה לא יפגע בתיירות לישראלי די לנו במצב הבטחוני שלנו שאינו מעודד

תיירות. ואיננו צריכים למכשולים נוספים. השאלה היא איך אפשר להבטיח את

התייר שקנה שירותים שונים לפני הגיעו לארץ שאבן יקבל כל מה שהובטח לו, האט

הוא מקבל בחו"ל אישור מטעם המלון בארץ המבטיח לו שאכן מחכה לר חדר במלון

בהגיעו לארץ? האם הסוכן בחו"ל מקבל מהסוכן בארץ אישורים מתאימים? ומה קורה אם

הסוכן בארץ לא שילם למלון מראש את אותם 80% שהוא נדרש לשלם? הרי זר אפשרות

שמפניה אנחנו מבקשים את הביטוח,

אני לא שמעתי על אף מקרה כזה.

א' שלום;

אני לא אומר ששמעתי על מקרה כזה, אבל זה יכול לקרות. קניתי כרטיס

טיסה- שילמתי עבור מספר ימים במלון, אלא שהסוכן שכח להזמין את החדר עבורי.

אני מגיע למלון ומסתבר שלא הוזמן חדר עבורו, ומובן שלא שולם עבורו, ואין

להם חדר פנוי בשבילי, לי עצמי אין גס די כסף כדי לשלם עבור חדר במלון אחר.

מה אני עושה במקרה כזה?



איר אפשר להבטיח שסוכן הנסיעות בחו"ל יקבל אישור מבית-המלון בארץ

המאשר- כי מספר בזה של חדרים הוזמן עבור הקבוצה שלו למספר ימים מסויים?

אם יקבל אישור כזה הוא יהיה בטוח שאכן הסוכן שלו בארץ עשה את הפוסל עליו

והזמין עבור הקבוצה הזאת את מספר החדרים הדרוש. ושום הפתעה לא נעימה לא תצפה

לאנשי הקבוצה הזאת בהגיעם לבית המלון בארץ.

שמענו כי מדובר בקרן בגובה של 1.5 מליון דולר בערך. מה מידת השתתפותם

של הגורמים השונים בקרן הזאת? מקובל עלי שתוקם קרן שתבטיח אל התיירות לישראל,

מה הסכום בו אתם מרבנים להשתתף בקרן הזאת. ומה הסכום שאתם חושבים שגורמים

אחרים צריכים להשקיע בקרן הזאת?

ב' שליטא;

אני תומך בדברים שאמר כאן חבר-הכנסת אפרים שלום, גם אני חושב שאין דבר

שיכול לבוא במקום הידברות ישירה. התקפות והשמצות לא ישיבו דבר. אף כי אינני

מומחה בתחום הזה. אבל כיוון שאני קצת מקורב למשרד התיירות אני יודע מה עושה

המשרד על מנת להבטיח תנועה גדולה ככל האפשר של תיירים לארץ, מה עושה המשרד

על מנת להביא עוד תייר ועוד תייר לארץ" אגי יודע שהמשרד עושה מאמצים כדי לעזור

לכם בין השאר, כדי שכולנו ביחד נוכל לעזור לתיירות לארץ. אנשי המשרד עושים

מאמצים גדולים ורצינים. ולכן אין מקוט ואין הצדקה לנוסח דיבור כמו זה ששמענו,

אינני יודע אם הסכום שנקבתם מספיק, או לא. אני חושב שהשר ואנשי משרדו

פתוחים להצעות, אדרבה. העלו הצעות ורעיונות, המטרה היא להבטיח את הנוסע. את

התייר, אם תהיה חלילה מפולת שבה יפגעו תיירים, ברור לכל כי לדבר הזה תהיה

השלכה חמורה ביותר על תנועת התיירות לארץ, הכוונה היא להבטיח את המערכת, ואין

רצון שרירותי לפגוע בענף, אני חושב שיש מקום לבדוק אפשרויות להקל על הסוכנים

כדי שהכסף הנזיל לא יהיה מונח בצורת ערבות בבנקים. כאבן שאין לה הופכין.

יחד עם זאת ברור לכולנו שצריך להבטיח את הנוסע,

סוכני הנסיעות מהווים אחת החוליות המרכזיות בתעשיית התיירות שהיא

רצינית וגדולה והערך המוסף שלה הוא אולי הגבוה בארץ שעה שמשקיעים בר אולי

את הסכום הקטן ביותר, אני שואל עצמי מדי פעם איך זה קורה שיוון נהנית מתנועה

של 5 מליון תיירים בשנה, בעוד שאלינו מגיעים בסך הכל בין 1. ל-15 מליון

תיירים בשנה, ליוון ולנו אותה שמש, אותו ים. ובכל זאת שינוי משמעותי כל כך

במספר התיירים, מה גם שאצלנו מצויים המקומות הקדושים,

אני מציע לכם ללכת בכיוון של הידברות שקטה ועניינית עם המשרד. כי

כל אנשי המשרד מעוניינים באותו דבר בו אתם מעוניים, להגדיל את מספד התיירים

המגיעים לארץ- וככל שיגדל מספר התיירים תגדל גם מידת ההכאה שלבם מזה.

אני חוזר ומציע הידברות בין כל הגורמים למשרד, אין דבר שיכול למלא מקומה

של הידברות כזו,

אני רוצה להזכיר כאן, כי לפי סקר שנערך על ידי ארגון הגג של התאחדויות

סוכני הנסיעות מתברר כי ב-30 מדינות נדרשים סוכני הנסיעות לתת שטרי ערבות

והדבר שונה ממדינה למדינה, קשה למצוא קריטריון אחד משותף לכולן, אנחנו יכולים

להמציא לכם העתק החוזר שקבלנו, הם לא נכנסו לפרטי פרטים, אני חוזר ואומר

כי מתוך 35 מדינות בהן נערכו הבדיקות יעו 30 מדינות שבהן נדרשים סוכני הנסיעות

לתת ערבויות, בין המדינות האלה נמנות: בלגיה, דנמברק. פינלנד, צרפת, יוון,

הולנד, נורבגיה. פורטוגל. ספרד. שבדיה ועוד, זה מדגם מייג היטב. ארצות הברית

לא היתה בין המדינות שנבדקו, ארצות הברית היא סמל היוזמה החופשית. ובכמה מדינות

בארצות הברית נדרשים סוכני הנסיעות להפקיד את הכספים שקיבלו מהתיירים בחשבון-

נאמנות, במדינת אוהיו, למשל, נדרשים סוכני הנסיעות להפקיד ערבות בנקאית

בגובה של 100 אלף דולר, מכאן שהדרישה בארץ איננה סתם קפריזה, הבעיה הזאת

משמשת מקור דאגה בעולם כולד. גם אצלנו, ויש למצוא לה פתרון.



במספר ניכר של מדינות יש קרנות ערבות בצורות שדנות, בקנרה, למשל, יש

על סי חוק קרן ערבויות ממשלתית, שהסוכנויות צריכות להפקיד בה כסף, והממשלה

אחראית על הקרן. בהולנד ובבריטניה קיימת קרן של הענף. לפי האינפורמציה

שבידי הקרן היא של הענף בלבד, אגב, הזמנו הנר הנהלה של הקרן ההולנדית להסביר

לגר כיצד זה פועל שם. הוא ינוא לארץ לכנס נינלאומי המתקיים כאן, ואז תהיה לנו

הזדמנות לשמוע זאת ממנו, נהולנד גובים מכל נוסע תוספת קטנה מאד על חבילת התיור

שהוא קונה, אותה קרן הולנדית עושה גם כן ביטוח בכלי להגן על עצמה עוד יותר,

וגם נמצאה חברת ביטוח שהסכימה לעשות את הניסוח הזה"

היו"ר א' שפייזר;

אתה היועץ המשפטי של המשרד. קראתי את דבריך השונים כנושא זה. עכשיו אתה

מעלה אפשרות נוספת. המשרד הציע שהסוכנים יתנו ערבות. אתה מעלה כאן אפשרות של



נכון, מלכתחילה אמרנו שלפי המצב הקיים אין לנו דרך אחרת אלא לדרוש

ערבות. אבל אמרנו שנהיה מוכנים לכל הסדר אחר שיבטיח את התייר, בתנאי שיהיה

סביר ויבטיח את כספי התייר הישראלי ואת השירותים לתייר המגיע אלינו מחו"ל. אם

מדובר בהקמת קרן של סוכני נסיעות, אנהנו בדרוש מכל סוכן נסיעות להמציא לנו

אישור מטעם הקרן על היותו חבר בה. אם לא יהיה חבר בקרן, אנחנו נידרש ממנו

ערבות בנקאית.



נאמר כאן כאילו משרד התיירות פגע בסיכויים להקמת הקרן הזאת כאשר לא אימץ

את תקנון האתיקה של ההתאחדות. אנחנו אמרנו שהקרן של ההתאחדות תקבע את הכללים.

מי שלא יעמוד בהם, יוצא מהקרן. ברגע שיוצא מהקרן, אנחנו נבקש מטנו ערבות-"

בנקאית.

המצב בארץ תואר כאן בצבעים כל כך ורודים עד שלרגע חשבתי שמדובר בארץ

אחרת. נאמר כאילו אין בעיות לגבי תיירות נכנסת ואף לא לגבי ישראלים יוצאים.

אילו אמנם כזה היה המצב, איך אפשר היה להסביר אתת העובדה שעשרות ישראלים, אם לא

מאות, וכן גם עשרות תיירים, אם לא מאות, התדפקו על שערי משרד התיירות ובקשו;

שיצילו אותם, שיעזרו להם.

כאשר חברת קופל התמוטטה עמד להתקיים בארץ כנס של 160 וטרינרים. חלק מהם

הגיע לארץ. התברר שקופל קיבלה 110 אלף דולר בשביל שירותים לכנס עצמו ובשביל

חדרים בבתי מלון. אלא שלא שילמה את הכספים האלה. ובתי המלון הודיעו לבאים אל

הכנס שהם לא יתנו להם חדרים כיוון שקופל לא שילמה עבורם. ר' פרבר: אולי תוכל להגיד גם מי כן שילם?

הערנות שילמה. והבעיה נפתרה. אז אומרים שמה שקרה לחברת קופל זה דבר

יוצא מן הכלל. ובכן, בשנה שעברה נסגרה בירושלים סוכנות נסיעות קטנה בשם

"גלקסי". הגיעו אלינו תביעות חוב בגובה של 261 אלף דולר מהחברה הזאת. ועליכם

להבין כי התביעות האלה הצטברו בתקופה קצרה יחסית. אלה היו תביעות של אנשים

שהתכוננו לנסוע בקרוב דרך סוכנות נסיעות זו. שילמו לה כסף, אלא שנסיעתם לא

יכלה לצאת אל הפועל. היו תביעות בסך 64 אלף דולר מלקוחות בודדים בלבד.

קבוצת רבנים התכוננה להגיע ארצה לכנס מסויים, ושילמה 83 אלף דולר לחברת גלקסי

עבור שירותים ובתי מלון בארץ. הם באו אבל לא מצאו חדרים בבתי מלון וכו'.



- 14 -

כשמדברים על חברות תעופה. כי אז אפשר לראדת בכרטיס הטיסה הגנה מסויימת,

אבל לא כן כשמדברים בסוכנות נסיעות. במקרה האמור של "גלקסי". קבוצה גדולה של

בני נוער אמורה היתה להגיע מארצות הברית, התבוננו להעלותה למחרת היום על מטוס

אל-על. אלא שאז התמוססה חברת גלקסי, ולבני הנוער האלה לא היו ברסיסי הטיסה

המובטחים. הוסוכנות הזאת קיבלה את הכסף, סגרה את הדלתות שלה ולא נתנה להם את

הכרטיסים שעבורם בבר שילמו לה. בכספי הערבות של החברה הזאת נובל לכסות הלק

מחובותיה,

הייתי יכול להביא בפניכם דוגמאות נוספות. אסתפק בעוד אחת. באשר התחילה

תנועת תיירות למצרים וקבוצות גדולות התחילו לנסוע למצרים גם בן קרו דברים.

8 חודשים אחרי שהתחילו לצאת לשם קבוצות של תיירים התברר כי שלוש או ארבע

סוכנויות נסיעות ישראליות חברו חוב בגובה של 600 אלף דולר לסוכנויות נסיעות

מצריות שאתן היו בקשר, חברת פאקא, למשל, היתה מעורבת בזה ונסגרה. במצרים קיים

חוק המחייב כל סוכנות נסיעות שבמשך תקופה של שלושה חודשים הגיעד החוברת שחבים

לה לסכום מסויים לדווח על כך למשרד התיירות שם. אבל הן לא עשו זאת, כאשר שאלו

אותם מדוע לא דיווחתם על כך למשרד התיירות המצרי, כפי שהחוק מחייב, הם השיבו

מי מקיים את החוק? זה רק מוכיח כי קיומו של חוק לא מבטיח תמיד את

מילואו, ומי יכול לבדוק דבר כזה? אוחו דבר קורה גם אצלנו : סוכנות נסיעות

מקבלת כסף מנוסעים עבור כרטיסי טיסה" לכאורה היא צריכה להעביר את הכספים האלה

לחברות התעופהי לבת.י המלון השונים בהם היתה צריבה להזמין חדרים עבור הנוסעים

וכוי, ומה אם לא העבירה כספים אלה? איך אתה יכול לבדוק זאת? ואחר כך זה כבר

הופך להיות ענין למשטרה לענות בו. האם הבעיה של התייר תמצא את פתרונה כאשר

הסוכן יישב בבית-הסוהר, והאם שמה הטוב של ישראל כארץ של תיירות יוחזר לה

על ידי זה?

אני מסכים שהביטוח המוצע לישראלים הנוסעים לחו"ל הוא צעד גדול קדימה.

אבל הביטוח איננו נקי מבעיות. כמו כל ביטוח, ראשית, הביטוח מכסה רק מקרים

של פשיטת רגל של סוכנות הנסיעות,

פ' מולד;

הוא מכסה מקרים של אי עמידה בהתחייבות,

ד' קולני;

אני מוכן לקרוא באזניכם מה אומר הביטוח הזה. ברור מהדברים הנאמרים שט

כי אם אין פשיטת רגל או פירוק הביטוח אינו תופס,

שנית. כמו בכל ביטוח אחר גם כאן יש כל מיני הסתייגויות, מכאן שמה שנשאר

באופן ממשי הוא די מעט. וגם נאמר שאם המבוטח ינקוט בכל האמצעים הסבירים על מנת

למנוע נזק וכו' וכו', ובידי החברה להחליט אם הנוסע אכן נקט בכל האמצעים הסבירים

כדי שלא יקרה לו נזק וכו', ואני לא יודע מה הם אמצעים סבירים ומה אינם

אמצעים סבירים. ובכן, הביטוח הוא טוב, אבל לא מספיק טוב.

נאמר כאן כי הביטוח הזה עולה 7.5 דולר, אבל שכחו לציין שאת הביטוח הזה

אפשר לקנות רק אחרי שקונים ביטוחים אחרים, כמו ביטוח בריאות וביטוח מטען.

כך ש-7.5 דולר אלה מתווספים לסכומים אחרים, ובסך הכל זה עשוי להגיע לסכום של

כ-40 דולר. וזה כבר לא כל כך מעט.



נשאלה כאן השאלה מי מבטיח שסוכן ישראלי אכן משלם לסוכן נסיעות בחו"ל

עבור שירותים שונים שהנוסע קנה אצלו. הערבות הבנקאית הנררשת מסוכני הנסיעות

כ-30 ארצות באירופה וקרן הערבות הם המבטיחים את הכסף הזה. בצרפת למשל דרשו

הרריות בנושא הערבות, וזה כתוב אצלם בפירוש בחוק.

ו' שם-טוב;

הריון הזה היה מעניין מאד, ואני חושב שיש כאן בסיס לסיכום כמעט מהסכם.

השר אמר כי מבלי לוותר על זכותו להכריע הוא מעריף הסרר מוסכם, שמענו הצעה שכל

הגורמים יתכנסו. ביוזמת המשרד כרי להגיע להסרר מוסכם. אי לבך אני מציע שנפסיק

עכשיו את הריון בנושא. יש לנו זמן של מספר שבועות, המשרר ינצל את הזמן הזה

כרי לכנס את כל הגורמים שינסו להגיע להסרר מוסכם. בתקווה שאכן יגיעו להסרר

כזה, ההסרר הזה יובא בפנינו ואז נתליט אם נאשר אותו, או לא.

היו"ר א' שפייזר;

אם תוך שלושה שבועדת יגיעו המשרר ביחר עם כל הגורמים להסרר כזה, מה

טוב. אם לא יגיעו להסרר, אנחנו נתכנס שוב כרי להחליט בנרון.

יש להצטער על כך ששמענו הרים לוויכוחים לא סימפטיים בנרון. הוועדה

הזאת באה ברברים עם הרבה מאר משררים, ואנחנו רואים לא מעט משרדים בפעולה,

את ררכי פעולתם וכו', ואני יכול להגיר לכם כי ער כה לא היתה לנו עילה לברא

בביקורת ובטרוניות לגבי שר התיירות או משרר התיירות. מיתר גם לומר לעתים שכחו

של ארם בפניו כאשר זה מגיע לו. בעיקר כאשר שופכים את רמו במקומות אחרים.

אבל מה לעשות, וזה רינו של איש ציבור,

אני מובן להסכים לכך שניתן למשרר התיירות ולכל שאר הגורמים פרק זמן

סביר בו יוכלו להגיע להסבם המקובל על כולם. אם בכל זאת לא יצליחו להגיע

להסכם כזה, אנחנו נתכנס ונקבל החלטת ביניים ער שתעובר שיטה שתבטיח את

האינטרסים השונים הקשורים בענף הזה, אני חושב על תקופה של שלושה שבועית, או

חורש ימים לבל היותר, אם אחרי עבור התקופה הזאת לא יובא בפנינו הסדר מוסכם

אנחנו נחליט על האמצעים בהם יש לנקוט, אני מניח שמשרר התיירות ייאמץ החלטה זו

ראשית אני רוצה להביא ליריעת הווערה שיש עלינו לחץ של הוועדה לענייני

ביקורת המרינה. בעקברת דו"ח מבקר המרינה ובעקבות ריון שהיה בווערה, להסריר את

הנושא הזה, הנושא הזה לא התעורר היום. אלא שרנו ורשו בו כבר מספר פעמים בעבר

שנית, כרי שלא תהיינה אי הבנות וככדי שלא ייווצר הרושם כאילו המשרר

לא נפגש ולא ישב עם הגורמים אני רוצה לציין כי אני ישבתי עם יועץ מקצועי

שהשר מינה ועם מר קרני וחבריו וביחר קיימנו ישיבות בענין זה, מתוך כוונה להגי

להסרר וולונטרי. לא הצלחנו. נאמר לי בזמגו על ירי מזכיר ההתאחדות, כי ההתאחדות

לא הצליחה להשיג מבטחי משגה באיררפה לפוליסה שכולנו מדברים עליה, היום שמענו

פתאום שכבר הצליחו להשיג מבטחי-משנה, אלא יש בעיה עם חברות התעופה שאינן

מובנות להצטרף להסדר. אני לא מבין מדוע אי אפשר לעשות זאת בלי חברות התעופה.

למשרד התיירות אין הכוח לכפות רבר בזה על חברות התעופה,

אני חו?ר ומציין שקיימנו ישיבות, קבענו גם תאריך אחרון להסרר הענין,

אבל ער כה לא הצלחנו. אני מקווה שהחודש הזה נצליח,



ר' שמואלי;

אני מבקש לעשות הפרדה בין תיירות יוצאת לתיירות נכנסת.

היו"ר אי שפייזר;

אני מבין כי אתה מציע שהמכניזם והתחשיב שיקבע יהיה נפרד לשני סוגי

התיירות. זו היוצאת וזו הנכנסת. ושנפריד בין הביטוחים להם זקוקה התיירות

הנכנסת לביטוחיס להס נזקקת התיירות היוצאת. ומה באשר לערבות?

במדינת אוהיו שבארצות-הברית נדרשים מארגני קבוצות של תיירות יוצאת

להפקיד 100 אלף דולר.

ד' קולני;

בתוך ארצות הברית מדובר בערבות בגובה של 20'.; אלף דולר.

ר' שמואלי;

מר קולני דיבר כאן על חברת קופל ועוד חברות. אני רוצה להזכיר כי הדבר

הזה היה לפני שהגענו להסדר עם בתי המלון שעל פיו אנו נדרשים לשלם 80% מהוצאות

המלון מראש וכו'. סוכן נסיעות בחו"ל יכול לדרוש עותק של אישור מהמלון המראה

שאכן החדרים מובטחיס. ואנחנו נספק לו זאת על פי דרישתו.

כאשר יהיה הסדר בין כל הגורמים יתכן שסוכני הנסיעות לא יצטרכו לשלם

מראש לבתי המלון 80% מהשירותים שהם קונים בהם. אבל הסדר רולונטרי הקיים היום

אפשר לבטל למחרת. האם כוונתכם לכך שהקרן שתוקם היא שתשלם במקרים כאלה.

קי קרני;

כיוון שהתקיפו אותנו כאן על סגנון דיבור והתבטאות. אני רוצה להבהיר

כאן כי אין לנו כל כוונה לתקוף את המשרד ואת עובדיו באופן אישי. הרבה דברים

נאמרו מפני שיש לנו בעיות כבדות מאד ואנחנו חושבים שצריך לטפל בהם בצורה י

אינטנסיבית. אם אדוני השר נפגעת מדברי. אני מתנצל. אם עובדי המשרד נפגעו

מדברי. אני גם כן מתנצל. אני רק מבקש שתבינו שכאשר מגיע רגע בו אנחנו רואים

את המצב שלנו קשה כל כך, ואנחנו מקבלים ידיעות בענין הערבות כאשר אנחנו

עומדים מדי יום בפני אפשרות להגיע ל"ברוך" רציני. ואיש כלל לא מתייחס ברצינות

אל הדברים האלה. אז נלחצים ואומרים דברים שונים.

ההתקשרות שלנו לחברות התעופה צמודה לדולר. שעה שאין לנ ו שום אופציה

בנקאית להצמיד את הכסף שלנו לדולר. נכון שאנחנו מרכזים בידינו כספים רבים

ממכירת כרטיסי טיסה. כשאנו חייבים לשלם זאת לחברות התעופה בממוצע כעבור 30 יום

לפי השער של הדולר ביום בו אנחנו משלמים את הכסף. פירוש הדבר שאם הדור פוחת

בפרק הזמן הזה. ההפסד נופל עלינו. ואיש לא מגלה ענין בנושא הזה. אנחנו כבר

לא יודעים מה לעשות, ולכן אנחנו מגיבים בחריפות. כי אנחנו כבר לא יודעים מה

ואיר להגיב.



קיימת סכנה גדולה ואיומה של התמוססות משרדי נסיעות, משום שאין לנו

אפשרות לעבדד בצורה נכונה, משום כך בקשנו אח הפגישה, כדי שנוכל להעלות את

הבעיות שלנו רלבקש פתרון, הגבנו בחריפות. ואני מצטער על כך, אנתנו כבר לא ,

יודעים מה לעשות ואיך לפתור בעיה כזאת, אני חייב לשלם לחברות התעופה את

מחיר הכרסיס צמוד לערכו של הדולר ביום בו אני צריך לשלם זאת, ואנחנו הרי

יודעים מה יכול לקרות בין היום בו אני מקבל את מהיר הכרטיס ובין היום בר אני

צריך להעביר את הכסף הזה להברת הביסוה,

היו"ר א' שפיייזר;

מדוע לא תשלם לחברת התעופה ביום בו אתה מקבל מהנוסע את מחיר הכרטיס?

ק' קרני ;

כך אי אפשר לנהל עסק, אנחנו מדברים במוצר היחידי בארץ שנקבע בדולרים,

ופה אין הקפאה. אין שער אין שום דבר יציב, אנחנו מבקשים את התערבותו האישית

של כבוד הקור בענין הזה, צריך להבין את ההרגשה של נציגי הענף שצריכים לתת תשר בה

לציבור שחי יום יום בסכנה של הפסד עשרות אלפי דולר סתם כך בשל שינויים בערך

הדולר כשהם צריכים לשלם לחברות התעופה את מחיר הכרטיסים שרכשו מהן במשך

החודש כאשר המהיר צמוד לערכו של הדולר ביום התשלום,

פי מולד;

יש לי הרגשה שיצרנו כאן את הרושם הלא נכון לגבינו ולגבי עבודתנו, מי

אני רוצה להזביר כי כי היתה זו התאחדות סוכני הנסיעות שיזמה הקמת הקרן. היא

עשתה זאת לפני לי ואף 6 שנים. ולא מפני שהיא השכה שיש לנו בעיות עם הלקוחות

שלנו. או מפני שהיו ללקוחות שלנו בעיות כספיות אתנו. אלא מפני שאנחנו חרדים

לתדמית הטובה של התיירות במדינת ישראל, ואם דברים כאלה קיימים במקומות אחרים

בעולם, אנחנו גם כן מוכנים לעשות זאת, הלכנו איפוא בכיוון הזה ובקשנו להחיל

תהליך זה גם אצלנו, היו לנו בעיות בהשגת מבטהי משנה. אבל הבעיה נפתרה סוף סוף

ויש לנו מנסחי משנה, הבעיה היחידה המפריעה להקמת הקרן היא במידת הנכונות של

גל הגורמים שצריכים להיות שותפים בקרן הזאת, כמו הברות תעופה ובתי מלון, אכן

ירצו להכנס לענין הזה,

אנתנו תושבים שעם משרד התיירות יזום פגישה של כל הגורמים הנוגעים

והקשורים בענף זה, כולל בתי מלון וחברות תעופה, אפשר יהיה להתקדם בנושא

הזה, יש לנו כבר מבטחי משנה, ואם תושג נכונותם של כל הגורמים להשתתף בקרן

הזאת, הרי שהדבר יקום ויהיה אפילו תוך שבוע ימים,

חברי הוועדה צריבים להיות מודעים לעובדה שלמשרד התיירות יש בל

האמצעים לאכוף על סוכני הנסיעות ועל גורמים אחרים בענף לתת ערבויות לציבור

או למשרד התיירות, יש למשרד מערך מודיעיני מאד משוכלל, אולי יותר משוכלל

מזה שיש לכל מיניסטריון אתר בארץ, שמדווה למשרד התיירות על מצבם הכספי של

הגורמים השונים בענף התיירות, משרד התיירות יכול להפעיל את הסמכות שלו על מנת

לשים יד על כל גורם המהווה סיכון כספי בענף שלנו ולהשתלט על זה,

רציתי לברך על ההצעה הטובה והנבונה של יו"ר ועדת הכלכלה, אנתנו מוכנים

להידכררת עם כל הגורמים. ומבקשים לעשרת זאת מהר ככל האפשר כדי להתקדם ולגמור

את הענין .



ג' ריבלין;

רציתי להוסיף עוד, כי אח הדוגמאות שהעלה כאן מר קולני צריך לשים

בפרופורציה של מליון וחצי תיירים המגיעים אלינו מדי שנה. כנס הוטרינרים.

אותו הוא הזכיר כאן, הוא באמת מקרה קלסי של פעילות שמחוץ לכללי האתיקה.

קופל לא נהג לפי הנוהג המקובל למקרה כזה.

כל הענף הזה מופיע תהת הכותרת של תיירות. אבל יש בכל זאת להבחין בין

תיירות נכנסת ובין תיירות יוצאת. האלמנטים הקשורים בתיירות נכנסת הם הרכה

יותר פשוטים. אין לנו ענין עם חברות תעופה. וקל יותר לפתור את הבעיות שלנו

גם ללא קרנות.

רבותי. לפניכם שלושה שבועות לפעולה. אם תוך שלושה שבועות אלה לא תגיעו

בה כדי להבטיח את זכויות התיירים לטווח הקצר לפחית.

אני מאחל לכם הצלחה. תרדה לכולכם, ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 15.50)