הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 92

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום די יי אדר אי התשמ"ו - 19.2,86 בשעה 09.30

חברי הו ועדה: היו"ר אי שפייזר

- אוריאל לין

וי שם-טוב

מ י שט ר י ת

מוזמנים ; מי אהלי - יועץ משפטי משרד התקשורת

אי פורז - ראשי מינהלת ההקמה של הרשות העצמאית לשידורי

רדיו וטלוויזיה. משרד התקשורת

ר' רביב - עוזר שר התקשורת

מי קוק - משרד הכלכלה

ד' בן-כנען - מרכז השלטון המקומי

ע' אליצור - משרד המשפטים

א' לבנין - משרד האוצר

ד י לב

רשמה ; שי צהר

סדר היום; טלוויזיה בכבלים - הוק הבזק (תיקון מס' 3) התשמ"ה-1985,

(הצעת חבר הכנסת מי שטרית)



טלוויזיה בכבלים - חוק הבזק (תיקון מס' 3). התשמ"ה-1935.

(הצעת חבר הכנסת מ' שטרית)

היו"ר אי שפייזר; ,

בקר סוב אני מתכבד לפתוח את הישיבה, קיימנו מספר שיחות בנושא הנדון

כאן טלוויזיה בכבלים ובתוק הבזק. עוד לפני שההצעה של חבר הכנסת שטרית הועברה

אלינו דנה הוועדה מספר פעמים בנושא הזה. שמעה על תכניות החקיקה בנושא זה. על

הבעיות השונות הקיימות בתחום הזה על המצב בשטח וכיוצא באלו דברים, לאתר מכן

קיימנו את הדיון בחוק המונח לפנינו, אמרנו גם שאנחנו רוצים בתקיקה מהירה. ובחוק

קצר שיענה על עיקר הבעיות שעלו במסגרת הדיונים,

העלו כאן סברה. כי ישנם נושאים שאם אינם כתובים בחוק הם מחלישים אותו,

כלומר אי אפשר להסתפק בהעלאת נושא במספר משפטים בחוק ולומר שהשר יתקין תקנות

בענין ובזה לפתור עצמנו מכל הנושא, אין די בזה אלא צריך לפרט בחוק את כוונותיו.

מטרותיו וכו' על מנת שהחוק יהיה מספיק חזק ויוכל לעמוד איתן לאחר מכן, מר בר-סלע .

הציג את העמדה הזאת. והיו גם אחרים שסברו כך, י

אני הושב שנוסה החוק המונח לפנינו היום עונה על עיקר הבעיות הקשורות

בנושא הנדון, חבר-הכנסת שטרית ראה את ההצעה הזאת. ולפי מיטב הבנתי הוא הביע

את הסכמתו לדברים הכתובים בה,

התוק הזה מסדיר כל מה שקשור במערכת הפיקוח הציבורי על נושא הטלוויזיה

בכבלים, הוא מדבר על מועצה מייעצת שהרכבה מפורט בהצעת החוק. ויש בה יציג לכל

הגורמים שאנחנו סבורים צריכים ליטול הלק בנושא הזה, משקל יתר יהיה במועצה לנציגי

הציבור על פני נציגי הממשלה, גם בנושא המכרזים וועדות-המכרזים הובטח שהדברים

ייעשו בצורה מסויימת והדבר מוזכר כאן בהרחבה, החוק דן גם באיסור שידורים מסוג

כזה או אחר וענישה על העוברים על האיסור הזה. וכן גם ציון האיזורים הזכיונות

וכו' תופסים את מקומם בהסדר הזה,

בסוף החוק הכנסנו גם סעיף המתיר לשר להטיל על הרשויות המקומיות מימוש

ההוק לתקופת מעבר של שנתיים, המדובר הוא בתקופת מעבר של שנתיים בלבד.. או עד

שהחוק יכנס לתוקפו ויותקנו התקנות שיאפשרו את ביצועו המפורט, זו אמנם נקודת

הולשה של החוק. אני מודה אבל פתחנו את הפתח הזה מתוך התחשבות במצב ובכדי

שבינתיים יהיו בידי השר הכלים הדרושים לפעולה ובמשך שנה או שנה והצי הוא יוצא

תקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת המאפשרות לעיר או לעיירה מסויימה להפעיל את

הטלוויזיה בכבלים בסגנון הזה, .

אני הושב שלפנינו חקיקה מהירה על בסיס איתן אף שיש בה גם כמה פגמים

ואני מציע לכם לא לחפשאותם, יש בה פשרה מסויימת עם המציאות, ולדעתי יש בה

גם מענה מהיר של הכנסת לבעיה קיימת הדורשת תשובה מהירה, תפקידה של הכנסת הוא

לפתור במהירות האפשרית בעיות מסויימות ולא לחכות תמיד לממשלה לעשות משהו, כאשר

הממשלה אומרת שהיא עובדת על הנושא ושזה יקח עוד זמן מה, חכינו הרבה שנים. והמצב

הנוכחי הוא כבר ללא נשוא, בהצעה המונחת לפנינו יש משום פתרון לבעיה, ונראה

לי שזה יתרום ויעזור גם לממשלה,

אני מבקש שהוועדה תעביר את ברכתה למשטרת ישראל כי אחרי הדיון שהתקיים

בוועדת הכלכלה היא הוכיהה שאם רוצים לאכוף את החוק במדינה הדבר אכן אפשרי,

מתברר שאפשר לאכוף את החוק במדינה כאשר שמים על כך דגש, אני אומר דברים אלה שלא

בדרך השלילה. אלא שמה לציין שטוב הדבר שהמשטרה יונקת גם מעבודת הוועדות, על כן

אני מציע שוועדת הכלכלה תעביר למשטרה את ברכתה על הפעולה המהירה שלה, ועל שהיא

מוכיחה לעם ישראל שאפשר לאכוף את ההוק במדינת ישראל,



אני מסכים שנעשתה כאן חקיקה מהירה כי לזמן ולקצב החקיקה נודעת חשיבות

גדולה ביותר בדרך כלל ובאופן מיוחד בנושא הנדון. יכול להיות שאחרי שנצבור

נסיון בתחום הזה נכנים בחוק שינויים מסויימים, מבלי לפגוע ביעילרת העבודה. הייתי

רוצה לראות מצב בי אנחנו משלבים יותר את משרד החיכוך והתרבות לפחות במה שנוגע

לתוכן השידורים, הייתי רוצה שנשלב כאן סעיף האומר שהטלוויזיה הלימודית שהיא

מחלקה במשרד החינוך והתרבות. תעמיד לרשות המועצה שבה אנו מדברים את שירותיה' כי

המועצה הזאת תפעל במשרד התקשורת"

בטלוויזיה הלימודית הצטבר במשך הזמן נסיון רב ביותר. הייתי רוצה על בן

שבחוק ייאמר במפורש שהטלוויזיה הלימודית תעמיד לצורך ענין זה את שירותיה

המקצועיים במלואם לרשות המועצה ולרשות השר. בצורה שלא תפגע ביעילות עבודתה,

אני רוצה לציין עוד כי כאשר ענין מסויים צריך להעשות על-ידי שני שרים

הוא עלול להיתקע באיזה שהוא מקום בין שני השרים האלה ואני חושש מאד מפני דברים

כאלה. כי כבר ראינו בעבר שזה קורה. כדאי לזכור זאת ולפעול בהתאם אם לא רוצים

שהדברים יתקעו באיזה שהוא מקום. אלא רוצים שהדברים יזוזו וייעשו, אם נקבע בתוק

כי שר החינוך והתרבות למנה שלושה אנשים למועצה כנציגי הממשלה, אז אם השר ירצה

להכשיל את החוק די יהיה אם לא ימנה את האנשים האלה, מובן שאני מעלה את הדוגמה

הזאת באופן תאורטי בלבד אבל כדבר שבכל זאת עלול לקרות, מכל מקום, האפשרות הזאת

מחייבת משנה זהירות, התנגשות אינטרסים בין משרדים יכולה להכשיל את הענין, הייתי

רוצה לכן ששר החינוך והתרבות ימנה , שני אנשים למועצה הזאת תוך זמן קצוב שייקבע.

הייתי רוצה גם שיהיה לוח זמנים מוגדר ומסויים בקשר למינוי חברי המועצה,

אני רוצה לציין עוד כי נעשתה כאן עבודה יוצאת מן הכלל טובה על ידי

. מנסחי ההצעה, שעשו אותה גם במהירות מירבית, אני רוצה להגיד שאני התרשמתי מאד

מהעבודה הטובה הזאת, אני מבקש עוד שלא נאפשר הסתייגויות לחברי כנסת נוספים לאלה

הנוכהים בישיבות הוועדה בנדון,

ו' שם-טוב;

הספקתי לעבור על סעיפי החוק ברפרוף בלבד ויתכן שמאוחר יותר תהיינה לי

הערות נוספות. סעיף 6ה(א)(3) מדבר על סוגי שידור שישודרו על ידי בעל זכיון-

השידור. ובכלל זה תכניות מידע שידורי חדשות ואקטואליה במישור המקומי והארצי,

סרטי טלוויזיה. תכניות בידור- מוסיקה. אמנות חינוך תרבות וספורט תוך מתן ביטוי

נאות לנושאים לאומיים ולצרכים היחודייס של האיזור, לא ברור לי למה בדיוק

הכוונה כשאומרים "תוך מתן ביטוי נאות לנושאים לאומיים..". אם הכוונה היא למתן

ביטוי נאות להטפה דתית כביטוי לנושא לאומי. למשל, הרי זה לא מקובל עלי. אני

"מציע על בן למחוק את המשפט המדבר על נרשאים לאומיים.

אוריאל לין;

האם הנוסח בנדון בחוק רשות השידור מקובל עליך. חבר הבנסת שם-טוב?

בסעיף 6ח(א) לא מובן לי פירושן של המלים "טעמים שבטובת הציבור". ואני

מציע למחוק מלים אלה.

בסעיף 6י(א) אני מתנגד לכך שהשר רשאי להורות וכו' הודעות למטרות

ציבוריות מאת הממשלה, אני מסכים להודעות של צה"ל. אבל לא להודעות של הממשלה,

מי שטרית;

אני רוצה להודות ליועצת המשפטית מיה קוק למזכיר הוועדה ולחברים נוספים

היושבים כאן נציגי משרד התקשורת ואחרים שסייעו בגיבוש הצעת חוק זו על העבודה

היפה והטובה שעשו, תשרב להזיז קדימה את החקיקה הזאת במהירות האפשרית, יתכן מאד



שבהמשך הדרך אפשר יהיה להכניס בחיק זה ו1יקרנים נוספים. בהתאם לצורך, יהיה לנו

זמן לעשות זאת בתקופה שבין הקריאה הראשונה של ההוק לבין הקריאה השניה והקריאה

השלישית שלו.

אני רוצה להתייחס לשאלה שהעלה באן חבר-הבנסת אוריאל לין. ולמעשה הוא

גם השיב עליה. גם אני סבור שיש סבנה גדולה בזה שהמשרד יקבע את האנשים שיהיו

במועצה. ונכון גם שיכולה להתעורר מחלוקת בין המשרדים השונים שיעי להם נגיעה

בנושא וזה עלול להכשיל את כל הענין. משוס כך נקבע שיהיו 5 נציגי ממשלה במועצה,

ההגיון אומר שביניהם צריכים להיות גם נציגי משרד החינוך והתרבות, והדבר צריך

להקבע בתקנות,

אשר להצעה לחייב את הטלוויזיה הלימודית להעמיד את שירותיה למועצה, ושהדבר

ייאמר במפורש בחוק אני בטוח שהטלוויזיה הלימודית תענה לבקשה כזו ואינני בטוח

שזה צריך להיות בחרק,

אוריאל לין;

בוודאי שאפשר לחייב כחוק משרד ממשלתי לתת שרותים לגוף ממשלתי אחד.

במו המועצה,

מ' שטרית;

הערתו של חבר-הכנסת שם-טוב בקשר למלים בטובת הציבור וכוי. כל אחד יכול

לפרש בצורה שונה את טובת הציבור, אבל אני חושב שכדאי לדחות את הדיון בנושא זה

עד אחו- י הקריאה הראשונה של החוק. לדעתי טוב יהיה אס בתקנות ייאמר שלא יקבל

רשיון כזה אדם שיש לו עבר פלילי או שעבר עבירה שיש עמה קלון וכו'.

אשר להערות של חבר הכנסת שם-טוב לגבי סעיף 6 י' אין לי עמדה בענין זה

לכאן או לכאן. ואני פתוח לשמוע השגות בענין זה,

אשר להפעלת שידורים בכבלים באמצעות רשויות מקומיות לתקופת מעבר. אני

מקווה שהתקנות תטפלנה בזאת. כי יש להניח שיעבור זמן עד שהחוק הכללי יכנס לתוקפו.

אוריאל לין;

אם הכוונה היא לאסור שידור בטלוויזיה בכבלים כל מה שאסור להקרנה

בקולנוע או מה שאסור להצגה בתיאטרון אינני בטוח שסעיף 6ז(א) עונה על כך,

אני מציע על בן שהענין הזה ייבדק. כי איסור שניתן להצגת מחזה בתיאטרון או

איסור שניתן להסרטת סרט בקולנוע איננו איסור אבסולוטי ואוטומתי גס לשידור של

טלוויזיה בבבלים. ומה שנאסר להצגה בתיאטרון או להקרנה בקולנוע אינני רוצה שיוצג

בטלוויזיה בכבלים.

אני מציע שהסעיף הזה ינוסח בצורה שתבטיח כי בטלוויזיה בכבלים לא יוקרנו

סרטים שהמועצה לביקורת סרטים אסרה הצגתם בקולנוע או בתיאטרון, כמו כן נבקש

מהיועצים המשפטיים לנסח סעיף נוסף אחרי הסעיף המדבר על המועצה הציבורית.

שיקבע בי הטלוויזיה הלימודית תיגש את מלוא הסיוע למועצה הציבורית,

לא מקובל עלי שכל מה שנפסל על ידי הצנזור ואסור להצגה בקולנוע או

בתיאטרון יהיה אסור אוטומטית להצגה גם בטלוויזיה בכבלים.

איר אתה מציע להתגבר על הסרטת סרטים כחולים. למשל. בטלוויזיה בכבלים?

מ' אהלי ;

אני רוצה להתייהס להערותיו של הבר-הכנסת אוריאל לין. הטיוטא שלפנינו

לא נולדה יש מאין. אלא היא מבוססת על שני מסמכים השובים: האחד - דו"ח בר-סלע:

השני - הטיוטה שהממשלה הגישה לוועדת שרים. ושממנה לקוח חלק ניכר מהחומר

שבטיוטה של פנינו,

באקדמיה ללשון העברית המליצו על מינוח שונה: במקום טלוויזיה בכבלים

הם מציעים את השם טלוויזיה ככלית, דוגמת טלוויזיה אלחוטית, כי הטלוויזיה איננה

נתונה בכבלים ועל כן אין לכנותה בשם טלוויזיה בכבלים,

אשר לחוק עצמו המשרד שלנו לא נתן ברכתו לכל הנושא הזה אבל אני מוכן

להעיר מספר הערות לעצם הענין, בסעיף 1 מוצע להוסיף: "למעט שידורי טלוויזיה

בכבלים", אנו סבורים שמוטב לסייג זאת בצורה כזאת שיהיה ברור שהכוונה היא

שההגדרה היא אך ורק לצורך פרק זה ושיהיה כתוב "שידורי טלוויזיה כבליים",

ואשר להגדרה של שידורי טלוויזיה בכבלים אני מציע שיייאמר "שידורי

טלוויזיה לציבור המופצים כאמצעים שאינם אלחוטיים", אשתדל להסביר את המניעים

להצעה זו, ראשית מטרתה העיקרית והראשונית של הטלוויזיה בכבלים כמות שהיא.

היא לשדר באמצעי שאינו אלחוטי, השימוש באלחוט הוא רק חריג לכלל. לאיזורים

המשתמשים במיקרוגל, אבל מוטב לא לעשות זאת. כי זה עשוי להביא לעריץ שני, כי

יכול אדם לסתפק במטר אחד של חוט והרי לנו ערוץ שני, והרי ברור לכולנו כי לא

זו הכוונה, סעיף 6ט(א) אומר שצמתי קשר אלה יכולים להיות אלחוטיים,

אתם יכולים לקבוע בזכיון את התנאים הנראים לכם,

יאכל יכול אדם לפנות לבג"צ ולהגיד שהוא רוצה הכל אלחוטי,

אנחנו צריכים לחשוב אם אנחנו רוצים לתת אפשרות לפתוח ערוצים נוספים,

או איננו רוצים בזאת,

צריך להסיר ספק בענין זה ולהבהיר כי אין בכוונת החוק לאפשר שידורים

אלחוטיים,

אם הדבר מקובל. אנחנו נמצא את הנוסח המתאים שיבהיר את כוונת המחוקק.

בסעיף 6ח (3) אני מציע להוסיף: או פסול דין. ואם הוא תאגיד בעל הזכיון

יחליט על פירוקו מרצון,

י אשר לסעיף 6 יא'(א) סעיף העונשין, אני מציע לא ליצור סעיף עונשין עצמאי

אלא להפנות הכל לסעיף 28 בחוק הבזק ולתקן אותו לפי הצורך. בחוק הבזק ישנו כבר

סעיף עונשין. למען אחידות הענישה מוטב תהיה ענישה אחידה לגבי כל הפעולות הנעשית

ללא רשיונות. מדוע צריך ליצור כאן סעיף עצמאי ונפרד כאשר בחוק הבזק יש סעיף

באותו ענין? זה לא נראה לי.

א' פורז ;

אנחנו בדעה שגם אם רוצים לעשות חקיקה מהירה כדאי להקים רשות, ולא להטיל

את הנושא הזה על משרד ממשלתי. אבל יש בעיה בשידורים ממשלתיים ובפיקוח ממשלתי

על שידורים. בגלל הנסיון השלילי של רשות השידור אנשים מתחילים לומר שהטלוויזיה

הלימודית היא אידיאלית. במדינות דמוקרטיות לא מקובל שהממשלה מפקחת על תכנים של

שידורים לציבור. גם כאן אפשר לעשות רשות שתהיה גוף אוטונומי גם מבחינת תקציבי

הפעולה שלו.

היו"ר א' שפי יזר ;

רשות היא יותר חזקה ממועצה. רשות כזו הופכת למשרד ממשלתי מלא עם יותר

פיקוח וכו'. והרי השר שלך. מר פרז. רוצה ברשות כזו בגלל סיבות אחרות.

א' פרז ;

לא מזמן אישרתס את רשות הדואר משום שהוכח שכאשר הממשלה מטפלת בנושא מסויים

היא עושה זאת בצורה יותר גרועה מהצורה בה מטפלת רשות באותר הנושא,

היו"ר א' שפייזר;

זה טרם הוכח,

אוריאל לין;

אם מדברים על שידורי הטלוויזיה הלימודית למשל הרי זה נכין שהם ייתר

יעילים מאלה של רשות השידיר,

א' פרז ;

משים שיש לה וחיים לא קיים, הקינצפציה צריכה להיית שלא הממשלה מפקחת על

התכנים של שידורים הניתנים לציבור, אשר למועצה אם אתם מחליטים ללכת על

ענין מועצה. צריך לקבוע בחוק מועצה שתוכל לתפקד בצירה יעילה,

איריאל לין;

האס יש לכם תקציב להקמת רשות?

אי פרז;

הרשית צריכה להתקיים מהכסף שיתני בעלי הזכיינית, בעלי הזכיינית הם שצריכים

לקיים את הרשית, ברגע שאתה מטיל על משרד כמי משרד התקשירת לטפל במערכת הזאת,

הריי זה דירש כוח אדם מסייים, זה דורש תקציב ומערכת סגירה כדי שזה לא יהיה סמוך

על שולחן תקציב המדינה, צריך לקביע בחיק במפירש שהמיעצה תהיה יחידת סמך, שתנהל

מערכת סגירה של כספים, כלימר. היא תגבה כספים מבעלי הזכיינית יתשלם אח העלייית

שלה,



היו"ר א' שפייזר ;

האם אתה מציע לקברע שכספי הזכירן יהיר מייעדים לתפעול של המועצה, וכי

המועצה תהיה יתידת סמך גוף נפרד?

כן. את זה אני מציע, אני מציע שזו תהיה יחידת סמך מכל בחינה שהיא. אני

רוצה לאפשר לגרף הזה לתפקד באילרצים התקציביים ובמיוחד לאור העובדה שאין כל

כוונה לכך שתקציב ממשלחי יממן זאת, זו חייבת להיות מערכת סגורה.

אשר להרכב נציגי הממשלה והציבור במועצה. אני חושב שצריכה להיות יותר

פתיחות בנושא זה. לא צריך לקברע נציגים של משרדי ממשלה, אלא נציגים של שרים,

כמו שזה מופיע בחוק התכנון והבנייה. תפקיד המועצה הוא לעצב מדיניות. חשוב על כן

שמועצה כזו תהיה בלתי תלויה. וששיקוליה לא יהיו תלויים בממשלה. אני לא רואה את

המועצה כגוף של פקידים. אלא יותר כגוף ציבררי מייעץ. אני מציע שחברי המועצה

יהיו נציגי שרים. רכך יוכלו שר התקשורת ושר החינוך והתרבות למנות למועצה גם מי

שמש דיקן של חוג חינוך. למשל אם הדבר ייראה בעיניהם. ולא רק פקידים במשרד

החינוך והתרבות. אני מציע להשאיר זאת לשיקול דעתי של השר למנות מישהו ממשרדו

או מישהו מהאוניברסיטה.

מ' שטרית;

כאשר כתוב שימנו נציג ממשלה אין זה אומר שהאיש חייב להיות עובד מדינה.

א' פרז;

אם העקרון שהזכרתי זה עתה מקובל על חברי הררעדה אפקיר יהיה למצוא את

הנרסח המתאים שיבטא זאת.

בסעיף 6ג(ג) צריך לקברע מי פסול מלקבל זכירן. זה לא נאמר בנוסח שלפנינו,

ואני חושב שהדבר צריך להאמר בחוק במפורש, או שצריך להסמיך את השר לקבוע זאת

בתקנות.

6ד ועדת מכרזים. צריך להוסיף: שיהיה מקרב חברי המועצה. כלומר,

חברי המועצה הם שיקבעו את הזוכים במכרזים, ולא השר יקבע זאת. אנ י מציע לקבוע

בשלב זה כי חברי ועדות המכרזים יהיו מקרב חברי המועצה.

ו

מ' שטרית;

הרעיון שלי הוא כי יהיו שידורים איזוריים. והשר יפרסם מכרז באיזור

מסויים, והשר ימנה לוועדת המכרזים נציגים מאותו איזור.

א' פרז;

זה דבר בעייתי מאד. איננו צריכים לחשוב בהקשר זה על שר ספציפי הממלא היום

את התפקיד הזה. אלא על שר שיכול לנצל את הדבר הזה. ואס זה גוף פקידותי יובל

השר להעדיף אנשים ממפלגתו בקבלת המכרז. אנחנו רוציס למנוע אפשרות של

פרוטקצירניזם מהסוג הזה. צריך גם לחשוב מה קורה במקרה של ביטול זכיון לרשת-

כבלים. יכול אדם להשקיע בהכנות להפעלת רשת כבלים מליוני דולרים לעתים. ואם

הסריט סרט כחול ברשת שלו דבר שבעקבותיו צריך לבטל את הזכיון שלו, הרי לא

יעלה על הדעת שפשוט יזרקו אותו החוצה כך סתם אחרי כל ההשקעה שהוא השקיע ברשת,

החרק צריך למצוא תשובה למצב כזה. או להסמיך את השר להתקין תקנות מתאימות

בנושא זה ולאפשרות כזו.



אביא בפניכם דוגמה להבהרת הענין, קבלן בדנה בית ספר עבור רשות מקומית

מסויימת. בשלב מתקדם או אפילו לא בל בך מתקדם של הבנייה, התברר שהקבלן לא עמר

בתנאי החוזה, והרשות המקומית מחליטה להפסיק קשריה אתו ולזרוק אותו מהאתר, האס

לא תשלם לו אף פרוטה על העבודה שכבר עשה? פרישת רשת בבלים זה ענין הנמשך

מספר ניבר של שניס. האיש עושה עבודה סובה, עד שיום אחד הוא נקלע לקשיים ואינו

יבול להמשיך בעבודתו, צריך לקבוע בי מי שיבנס לנעליו ויקבל את הזכיון במקומו

יצטרך לשלם לו, החוק צריך להסדיר ענין זה.

אני יודע שחבר הכנסת שטרית חושב שצריך לאפשר לרשות המקומית לספל בנושא

הזה, אבל אני חושב שהדבר יהיה מסובן מפני שבבל מקום יש רלזות מקומית שונה, מה

גס שמדובר ברשת בבליס שצריך לפרוש במשך שנים רבות, והרבב הרשות המקומית יבול אף

הוא להשתנות בינתיים, ובמיוחד שהרשות המקומית איננה גוף הערוך לספל בביזנס,

אין כל סיבה לכך שהרשות המקומית לא תעזור לאנשים ללכת לקראת עשייה בתחום הזה,

אבל היא בעצמה לא צריכה לעשות זאת,

כשאנו רואים בי צד פועלות רשתות הכבליס הפירטיות אנו עלולים לחשוב בי אכן

מדובר באן במתיחת כבלים בין מספר בנייהים בדי להפעיל רשת טלוויזיה בכבלים. וזה

הכל, אלא שאין זה בך בלל ובלל, המדובר הוא בעבודה רצינית ביותר. בהשקעה גדולה

בעבודה של הקמת רשת תת-קרקעית וכו',

אינני מבין את מה שנאמר כאן לגבי מחוייבותה של הטלוויזיה הלימודית לסייע

למועצה וכוי, אם המועצה תהיה סבורה שהיא רוצה לקנות שידורים בתשלום מהטלוויזיה

הלימודית הרשות בידה לעשות כן, והטלוויזיה הלימודית בוודאי תענה ברצון לבקשתה,

אבל אני מציע לא לקבוע בחוק דבר בענין חובתה של הטלוויזיה הלימודית לייעץ או

לסייע למועצה, היא יבולה כמובן לעשות זאת באופן וולונטרי, המועצה יכולה לפנות

ולהסתייע בטלוויזיה הלימודית ויכול כל בעל זכיון לקנות מהטלוויזיה הלימודית

תכניות הנראות לו, אבל אינני רואה מקום להכניס בחוק הוראה מחייבת בענין זה,

מ' אהלי;

באשר לעקרון של סובה הציבור המחייב קלא לתת את הזכיון, אל לבטלו , אני

רוצה להפנות אתכם לחוק הבזק, עד כמה שאני זוכר את הדיוניס, זה לא כפוף

לקפריסות אלא למקרה שיווצרו בתקופה מסויימת נסיבות מצדיקות שהמחוקק לא צפה

אותן מראש, כמו, למשל, כאשר יש התפתחות טכנולוגית חדשה המוזילה את השירות

הזה, דבר שיכול כמובן להוזיל את ההוצאות של הציבורי אז באים אל בעל הזכיון

ראומרים לו שעליו לעבור לשיטה החדשה הזולה יותר, אם הוא לא מוכן לעשות כן,

יכולים להגיד לו כי טובת הציבור מורה על הצורך לבטל את הזכיון שלו,

ד' בן-כנען;

הערתו של מר פורז בענין הרשויות המקומיות מעוררת אצלי דאגה גדולה מאד

לגבי הכוונה והגישה של משרד התקשורת או של השר לכל נושא הטלוויזיה בכבלים,

אני תושב שלרשויות המקומיות יש מה לומר בנושא זה כי כל הענין הוא עבורם,

על בן אני מציע שבסעיף בו מדברים על מספר הנציגים במועצה ייקבע בי במועצה

יהיו 3 נציגים של השלטון המקומי, כי נציגי השלטון המקומי יודעים בדיוק מה

נעשה בתהום הרשות המקומית שלהם, ולא אף אחד אחר בירושלים או במקום, הם גם

אחראים לאיכות החיים במקומותיהם וכוי,

הניסוח של סעיף 6יב'(א) איננו די ברור, לדעתי, האס הכוונה היא לכך

שהשר יובל להתיר לרשות מקומית אחת או למספר רשויות יתד להפעיל שידורי טלוויזיה

בכבלים עד ליישומו של החוק על דעתו שלו, או האם אפשר יהיה לעשות זאת רק

אחר בינון המועצה, הדברים פשוט אינס ברורים די הצורך,



אשר להערתו של חבר הכנסת שם-טרב לסעיף טג'(ג). ההצעה היא שיהיה כתוב

יי מדובר בענינים ארציים ומקומיים,

בסעיף המדבר על גובה דמי הזכיון שישלם בעל הזיון למדינה אינני רואה

את מקומה של הרשות המקומית. אני חושב שצריך להיות איזה שהוא הסדר לגבי הרשות-

המקומית.

עבור מה?

דמי הזכיון צריכים להתחלק בין המועצה ובין הרשות המקומית,

צריך לקבל החלטה לגבי מספר דברים: האם יהיה כתוב שבמועצה יהיו נציגי

משרד ההינוך, או הממשלה. והאם צריך לקבוע שזה יהיה מינוי אישי של השר- או לא,

האם אתם מבקשים לכתוב במפורש שבמועצה יהיו שני נציגי משרד החינוך והתרבות?

אוריאל לין;

אני חושב שכן, אבל בתנאי שזה לא יאפשר לשר החינוך לעקב את הרכבת המועצה,

משרד התקשורת מטפל אמנם בנו;י1אי תקשורת אבל הוא איננו המשרד האחראי לתכן

השידורים.

אנחנו לא רוצים לתת לשני השרים את הסמכות להרכיב את המועצה מחשש שהדבר

יתקע ביניהם, אבל תוך הבטחה שהדבר לא יגרום לעיכוב אנחנו רוצים שבמועצה יהיו

שני נציגים שהם אנשי חינוך מומלצים על ידי שר החינוך,

אני מציע שהניסוח יבהיר מי יהיו במועצה שני אנשים ממערכת החינוך. ששר

החינוך והתרבות ימליץ עליהם, כמו כן ייאמר שהם יכולים להיות גם לא עובדי-

מדינה, אני חושב שניסוח ברוח זו יוכל להתקבל על דעת כולם,

באשר לטלוויזיה הלימודית. הכוונה שלנו היתה בעצם לתת כיוון מסויים,

אנחנו רוצכים שהטלוויזיה הלימודית תגיש את מיטב השרות שלה למועצה, איננו

רוצים לקבוע שתובה להתייעץ אתה בכל ענין,

אוריאל לין;

מאד לא הייתי רוצה שיווצרו מנגנונים כפולים במדינה לגבי דברים שכבר

נעשו והושגו, יש כבר מצבור של ידע אצל הטלוויזיה הלימודית ואין צורך בהקמת

צוותים ומנגנונים נוספים כדי להגיע לאותו ידע, מה טעם בהקמת מערכת כפולה?

איננו רוצים שתהיה רשות נפרדת, אני יודע איזה בעיות משפטיות ואחרות יש עם

הקמתה של רשות נפרדת, אנחנו רוצים שתהיה מועצה שתעבוד מתוך משרד התקשורת,

תקבל שירותים של משרד התקשורת, למשרד התקשורת יש די עובדים ודי יועצים שבהם

תוכל המועצה להעזר,

אני מציע לההליט שהטלוויזיה הלימודית תהא חייבת לתת למועצה את השררתים

המקצועיים כדי שלא יהיה צורך בהעסקת אנשים נוספים בחו זים|אישיים ובתשלום

משכורות נוספות, הטלוויזיה הלימודית תהא חייבת ותשמח לתת את שרותיה למועצה,

זה כערך הסיכום '.-זל3ר. היועצים המשפטיים ימצאו את הנוסח שיבהיר זאת,

כמו כן אנחנו מחליטים למחוק את ענין הנושאים הלאומיים כפי שהציע

חבר הכנסת שם-טוב אבל אני מציע להשאיר את ענין טובת הציבור, יש אפ7,זרות לערער

בענין זה בפני כל בית-משפט. ואני חושב שאפשר בהחלט להשאיר את הנוסח כמות 7.'הוא,

חבר הכנסת שם-טוב מתנגד להודעות הממשלה למטרות ציבור אבל אני מציע

להשאיר את הנוסח הקיים, אם המשמלה מוצאת לנכון להעזר ברשת הזאת בדי להעביר

איזו ידיעה וכו' איני רואה טעם שלא לאפשר לה לעשות זאת, לכן אנחנו יכולים

להחליט להשאיר את הנוסח בענין זד, כמות שהוא,

אישר לצנזורה. סיכמנו כינינו שכל מחזה או סרט או הצגה שיימצא אסור

להקרנה או להצגה על ידי הרשויות המוסמכות. אוטומטית ייאסר להקרנה גם בטלוויזיה

בככלים, אם המועצה לביקורת סרטים ומחזות פסלה את המחזה או הסרט, הוא לא יוקרן

גם ברשת הטלוויזיה,

מה המצב לגבי סרט שיובא ארצה ללא כוונה להקרינו בבתי קולנוע ולכן גם

לא נפסל על ידי המועצה לביקורת סרטים. האס סרט כזה אסור להקרנה על פי החוק

הפלילי? האס החוק הפלילי עונה על הבעיה הזאת?

החוק הפלילי עונה על הבעיה הזאת אבל ליתר בטחון נבדוק ;שוב את הנושא הזה

מי שרוצה להציג או להקרין סרס או הצגה חייב לפנות אל המועצח לפיקוח על סרטים

ומחזות ולבקש את אישורה, גס מי שרוצה להשיג סרט בטלוויזיה בכבלים חייב לקבל

אח אישורה של המועצה,

זו פרוצידורה שספק עם נעמוד בה, אני הייתי תחת הרושם שאסרר להקרין

בארץ- סרט תועבה, מי שמקרין אותר או משדר אותו עובה עבירה פלילית, הבינותי

שבחוק יש איסור על הצגת דבר כזה,

מ' קוק;

צריך מישהו להחליט כי זה אכן סרט תועבה, אנחנו רוצים למנוע מראש הקרנה

של סרט כזה, איננו רוצים שתחילה יקרינו אותו, ואחר כך יבואו אנשים ויטענו כי

זה סרט תועבה ובי יש להפסיק הקרנתו,

היו"ר א' שפייזר;

אי אפשר למנוע זאת מראש. כי תמיד אפשר להקרין סרט כזה גם כשיודעים

שאסור להקרינו, אלא שאז יידע מי שעושה זאת כי הוא עובר עבירה וכי ייענש כל כך,

הגברת מיה קוק מעלה מחשבה אחרת שמסבכת את הענין, כי היא אומרת שכל סרט. אפילו

סרט פרסום. צריך יהיה לקבל את אישור המועצה תחילה,

ע' אל יצור ;

אם לא יהיה צורך בקבלת אישור להסרטת סרטים הרי יהיו סרטים שלא יפסלו

כיוון שלא בקשו את אישור המועצה להקרנתם



ע' אליצור ;

אם לא תהיה פסילה אוטומטית לשידור בטלוויזיה בכבלים של כל מה שנפסל

להקרנה בבתי קולנוע או בהצגות. ואם לא יהיה צורך בקבלת אישור מראש להקרנת

סרטים בטלוויזיה בכבלים הרי יהיו סרטים שלא ייפסלו על ידי הצנזורה כיווון

שלא בקשו כלל את אישורה של המועצה להקרנתם,

היום אסור להקרין בקולנוע סרטים שלא קבלו איי.:.יור להקרנתם. מי שמקרין

סרס כזה שלא קיבל עליו אישור. הרי הוא עובר עבירה שיש עליה עני;י\וו. היועצת

המשפטית אומרת למעשה שגם סרט שרוצים להקרין בטלווזיה בכבלים חייבים להביא

תחילה לאישור הצנזור.

אני חושב שהדבר הזה הוא בלתי אפשרי .

אי פרז ;

השר יקבע בתקנות דרך לפעולת צנזורה בתוך המועצה. כי עלינו לזכור כי

יכול להיות מדובר כאן גם בסרטי אקטואליה.

ו' שם-טוב ;

האם כאשר ירצו להסריט משחק כדורגל בטלוויזיה צריך יהיה לקבל אישור

הצנזור לכך?'

די בן-כנען;

האם וידאו נכלל בתקנות ובהוקים של הצנזורה?

מ' אהלי;

ב ו ו דאי שכן .

היו"ר א' שפייזר ;

אנחנו צריכים למצוא דרך פרקטית מבלי להרוג את הטלוויזיה בכבלים שצריכה

לפעול בעשרות איזורים בארץ ולעשות ;;יידורים שונים שלפיה יהיה בכל זאת פיקדה

על סרטים. הקרנות או הפקות אחרות 'שיראו בטלוויזיה הזאת.

אין ספק כי זו בעיה הראויה לבדיקה. אבל זה לא מפריע לנו להביא את החוק

בקריאה ראשונה. היועצים יבדקו את הנו7.זא וימצאו את הדרך להבטיח את הענין.

אנחנו בונים על זה שהמכרז ימסר לגורמים רצינים ואחראים המכירים את הנושא.

דובר על כך שהכסף שיכניס מהזכיונות ייועד לתפקוד המועצה ולמימון

פעולותיה. הרעיון הזה נראה לי. צריך רק למצוא את הניסוח המתאים שיבטיח

שכספי הזכיון יהיו מיועדים למימון הוצאות המועצה בלבד.

מאחר והוועדה אינה רוצה שהמועצה תהיה רשות אז היא למעל1ה חלק מתקציב

משרד התקשורת. גם אם היא תהיה יחידת סמך היא חייה מתקציב משרד התקשורת,

אין זה מקובל שחוק אחר יקבע דברים לגבי תקציבי המשרדים.



היו"ר א' שפייזר;

האם אתה מתנגד לכך שיהיה כתוב כי דמי הזכיונות ייועדו לתפקוד

המועצה? מדוע זה רע בעיניך?

א' לבנון;

כספי תמלוגין מזכיונות שהמדינה נותנת עוברים כולם לאוצר המדינה, כך

המצב עם מפעלי ים המלח, כך זה גם עם כזק ועוד ועוד. לא כתוב שכספים אלה

מיועדים לפעולה ספציפית, זה כסף שניתן בתמורה לזכיון שהגוף קיבל מהמדינה,

לכן הכספים צריכים להגיע לאוצר המדינה,

היו"ר א' שפייזר;

אנחנו בכל זאת קובעים שהכסף מהזכיונות הנדונים יועברו למועצה לצורך

תפקודה, את עמדת האוצר רשמנו לפנינו,

היתה כאן הצעה להסמיך את השר לקבוע מי אינו זכאי לקבל זכיון. ושהדבר

יקבע בחוק ולא בתקנות, אינני מבין מדוע לא סוב שהדבר יקבע בתקנות,

א' פורז;

חקיקת משנה צריכה לינוק מחקיקה ראשית,

אוריאל לין;

הטענות הן יפות מבחינה משפטית, אבל לא נכונות מבחינת המציאות הישראלית,

אין שום בעיה לקבוע תנאי זכיון בחקיקת משנה,

יכול כמובן השר לקבוע כי מי שהורשע בעבירה פלילית בחמש השנים האחרונות

לא יוכל לקבל זכיון, אבל אם לא כתוב שהשר מוסמך לעשות זאת, הוא לא יכול לעשרת

זאת,

1

היו"ר א' שפייזר;

אנחנו נכתוב בחוק כי השר מוסמך לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של

הכנסת. מי אינו זכאי לקבל זכיון,

אוריאל לין;

אם אנחנו קובעים מי כן זכאי לקבל זכיון. האם צריך לקבוע גם מי אינו

זכאי לקבל זכיון? כאשר אנחנו קובעים מי כן זכאי לקבל זכיון אפשר לפרט

בי מי שלא עבר עבירה פלילית, אינו פסול דין וכו', אנחנו יכולים להוסיף

בסעיף 6ג(ג) שהשר רשאי לקבוע זאת קל דרך החיוב,

היו"ר א' שפייזר;

טענו כאן שעלינו להסמיך את השר לפרק ולבטל חוזה, ולקבוע מה קורה לאחר

מכן בכל הנוגע לפיצויים. וכי צריך להסמיך את השר להסדיר ענין זה בתקנות,



אורי אל לין;

לא ברור לי מדוע צריך לתת פיצוי לאדם שהפר חוזה, כיוון שהפיקוח לא

יכול להיות יום יופי אני רוצה שהסנקציה תהיה חמורה במקרה רהאיש נתפס בהפרת

חוזה.

היו"ר א' שפייזר;

לחלק ניכר מהרשויות המקומיות יש זכות לבטל הסכם עם קבלן שלא עמר בתנאים.

זר זכות מוחלטת. ובכל זאת מגיעים תמיד להסכם בין הצדדים. כך זה במציאות. מדוע

לא להשאיר זאת כך גם בחוק?

מ' שטרית;

החשש הוא מפני מצב בו ימאס לקבלן כל הענין ואז הוא יפסיק את הבנייה

שלו. יפר את התנאים בכוונה תחילה וידרוש אחר כך פיצויים.

א' פורז;

אנשים לא יסכימו להתחייב לבצע פרוייקטים אם הם ידעו שקיימת סכנה שהם

ישקיעו בפרוייקט מליון דולר. למשל, ואחר כך תופסק עבודתם בגלל איזו שהיא

הפרה של תנאים.

היו"ר א' שפייזר;

בסעיף ההגדרות "שידורי טלוויזיה בכבלים" מדובר על אמצעי בזק אלחוטיים

ושאינם אלחוטיים. את השאר אנחנו יכולים לקבוע בתנאי הזכיון.

מ' קוק;

השאלה היא מה יהיה אם נשאיר בחוק הוראה האומרת שאסורה קליטה בדרך

אלהוטית. אלא רק בכבלים. אני מציעה להבהיר כי חובת הקליטה היא באמצעות

כבלים.

ע' אליצור;

אין ספק כי אילו היתה זו הצעה ממשלתית היינו מנסחים זאת קצת אחרת,

לגבי הרכב המועצה היה ערעור בענין מספר נציגי השלטון המקומי במועצה.

מ' שטרית;

אנחנו בקשנו שכל נציגי הציבור במועצה יהיו של מרכז השלטון המקומי.

כי הוא מייצג את כל השלטון המוניציפלי. בהצעתי המקורית הצעתי 5 נציגי מרכז

השלטון המקומי ונציג ציבור אחד שהשר או הממשלה ימנו. אם ההצעה נראית כבדה

מדי בעיני מישהו לא איכפת לי שיהיו 3 נציגי שלטון מקומי במועצה.

אוריאל לין;

אני לא הייתי רוצה בוועדות מכרזים מחוזיות. אני רוצה ועדת מברזים

ארצית אחת ולא ועדות מכרזים איזוריות או מחוזיות כי ועדות מכרז איזוריות

יכולות לפעול בצורות שונות. כל אחת על פי קריטריונים שלה. תחת לחצים מקומיים

וכוי. לכן יש צורך בוועדת מכרזים ארצית אחת שתהיה חסרת תלית ככל האפשר.

אני מציע שנשאיר זאת בינתיים כפי שזה. יש לנו עוד זמן עד לקריאה

השניה והשלישית כדי לטפל בזה. אין לנו כוונה להפוך את הטלוויזיה בכבלים

לטלוויזיה של הרשויות המקומיות. כי לדעתי זה כיוון לא נכון. לכן אני מציע

שנשאיר זאת בינתיים כך. ההסתייגויות נרשמו. וכאמור. יש לנר עוד זמן עד

לקריאה השניה והשלישית. ואם יהיה צורך נוכל לדון בזה שוב.



באשר לנציגים ומספר הנציגים במועצה, בחוב בהצעה כי לפחות 2 יהיו

ממרכז השלטון המקומי, הוא יוכל למנות גם יותר. אני מציע להשאיר זאת כפי

שזה מופיע בהצעה,

אני מבקש להתייחס עכשיו לענין הענישה,

אוריאל לין ;

אם יש סעיף עונשין כללי בחוק והוא עונה גם לדברים שלפנינו. אפשר לקבל

אותו, יש פה רק בעיה לגבי גובה הקנס, הקנס המוצע כאן הוא ממש מגוחך ויש

להגדילו בצורה ניכרת, ברגע שייקבע קנס בגובה המתאים אין סיבה שסעיף העונשין

בחוק הבזק לא יענה גם על הנדון כאן,

למה להיות ולויים בחוק הבזק בנושא ההולך ומתפתח במיוחד שאנחנו רוצים

להחזיק את היד על חדופק, בחוק הזה הכל כפוף לאישור ועדת הכלכלה. וחשוב לזכור

זאת, אני מסכים שגובה הקנס כאן נמוך מדי, אני מציע שסכום הקנס יועלה

ל-15 מליון שייח,

אוריאל לין;

אני מציע למחוק את סעיף העונשין על הצרכנים. סעיף 6 יא' (ד), זה לא

ישמש שוס מטרה, זו דרך קלוקלת לתפיסת הצרכן ללא צורך. כי המשטרה צריכה לתקיף

את המשדרים, ולא את הצרכנים,

הוחלט - למחוק סעיף 6יא'(ד),

היו"ר א' שפייזר!

יש מספר דברים שכדאי אולי שיהיו כלולים בחדק, אבל אני מציע לא להכנס

לזה בשלב זה כי בין השלב הראשון של החקיקה לשלב השני נספיק לשפץ כמה דברים,

ע' אליצור;

סעיף 6ב(א) אומר כי השר יקבע בכללים, באישור הוועדה דרכי מינויה

וסדרי עבודתה של מועצה מייעצת לשידורי טלוויזיה בכבלים. אילו היה זה חוק ממשלתי

לא היינו כותבים זאת, אם כותבים שהשר חייב להתקין תקנרת אי כללים באישור הדועדה

יכול להיות מצב בו השר מבקש להתקין תקנות מסויימות והוועדה לא מסכימה להן. או

רוצה להתקין אחרות ונוצר מצב בו הוא לא יתקין את התקנות ונמצא שהוא בעצמו

עובר בזה על החובה שיש לו בחוק, משום כך אנחנו נרהגים לכתוב במקרים דומים

שהשר רשאי לקבוע בכללים באישור הוועדה וכו'.

שר המשפטים ביקש אותי להודיע על דעת הממשלה שהחוק שעליו יוחלט בוועדה

ייעצר לפני הקריאה הראשונה,

מי שמקבל זכיון על פי פרק זה ייראה כאילי קיבל רשיון על פי חוק הבזק.

וגם כתיב "משתמש בתשתית בזק קיימת", אנחנו יודעים שחברות שהתקינו אנטנות

מרכזיות היו צריכות להשתמש בתשתית של חברת בזק והן היו בקשיים כי חברת

בזק התנגדה, אני מציע איפוא שיהיה כתוב: מי שמקבל זכיון על פי הוק זה

ייראה כאילו קיבל רשיון מיוחד על פי חוק הבזק", כי כתיב גם שבעל רשיון אתד

יהיה חייב לתת לבעל רשיון אחר להשתמש בצנרת הקיימת,



אני מבקש שעל בעל זכיון תהיה הרבה לגבי כל מינוי שהוא. במר בן אני

מבקש שהמרעצה אד השר יקבער את חלוקת הארץ לאיזורים מראש, בי זר נקודה מאד

קריטית. אם משאירים זאת לשלב המברז באשר גם גרדל האיזור רגברלרת האיזרר הם

חלק מהמכרז. זה לא טרב. המרעצה אר השר הייבים לקברע את החלוקה לאיזררים

לפני תהליך מתן הזבירנרת.

ארריאל לי7!

הצעתר האהררנה של מר לבנרן נראית לי.

היר"ר א' שפייזר;

אני חרשב שהדברים האלה יברלים להמתין לתקופה מאותרת ירתר בין הקריאה

הראשונה לקריאה השניה והשלישית. נדון בהם אחרי הקריאה הראשונה.

שמענו את בל הדברים שהועלו ובאמור נובל לדון בהם מאוחר יותר. בעקרון

לא מצאנו דברים מרבזיים החסרים בהצעת החוק. אנחנו מאשרים לבן את הצעת החוק

במו שהיא ומעבירים אותה לקריאה ראשונה.

ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.10)