הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 31

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום גי, טי באדר אי תשמ"ו, 8.2.86ו, בשעה 14.00

בנוכחות;

חברי הוועדה; היו"ר אי שפיזר

ו' שם-טוב

מי פלד

מוזמנים; פי בן-ישראל - משרד התחבורה

ע' מס - " "

א' לנגר - " "

ר' בלינקוב - משרד האוצר

חי רוקח _ יי "

מזכיר הוועדה; ד' לב

הקצרנית; ת' בהירי

סדר-היום; חוק לתיקון פקודת התעבורה(מסי 19) התשמ"ו-1985



חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 19) התשמ"ו-1985

היו"ר אי שפיזר;

אני פותח את הישיבה. כוונתי להעביר את החוק מהר ככל האפשר, על מנת להסדיר

את המצב בענף. נותרו מספר סוגיות לתיקון. לא קיבלנו את עקרון ההגרלה, אך לאחר

שמיעת דברי השר, הבנו כי בשלב הראשון יש לקבל את העקרון ולראות כיצד הדבר מתבצע.

אם נציגי משרד התחבורה וחברי הוועדה יסכימו, נוסיף סעיף אשר יאמר: "למרות האמור

בסעיר 4ו(ד)(ה), רשאי השר לקבוע בתקנות באישור ועדת הכלכלה, דרכים אחרות לחלוקת

רשיונות, כאשר מספר המבקשים שאושרו עולה על המכסה השנתית". היות וייתכן שבעוד

זמן מה יתברר כי השיסה הנהוגה אינה סובה, ישנה אלסרנסיבה להגרלה, והוא הסעיף

האומר כי השר יוכל לתקן תקנות עם קריטריונים, ולהביאן לאישור ועדת הכלכלה.

ו י שם-טוב;

) אני מבקש לרשום הסתייגות בנושא ההגרלה.

היו"ר אי שפיזר;

היתה פניה מצד חברי הוועדה, שתהיה התייעצות עם ארגון בעלי המוניות בנושאים

הקשורים במכסה. שר התחבורה שאל, מדוע רק ארגון בעלי המוניות, מדוע לא הצרכנים

והנהגים. ייתכן מאד שאפשר לנסח סעיף כולל האומר, כי בקביעת המכסה יתייעץ השר,

לפני שהוא מביא את הנושא לוועדת הכלכלה, עם נציג הארגון היציג של בעלי המוניות,

עם נציגות הצרכנים, הקואופרסיבים לתחבורה, עם גורמי תיירות ועם גורמים אחרים

שימצא לנכון. אני יודע שהשר לא היה מרוצה מכך. ברור לי שיש להתייעץ עם ארגון

בעלי המוניות. בכל מקרה כזה יש לתת מעמד לארגון היציג. השאלה אם לא צריך להוסיף

עליהם עוד שניים-שלושה גורמים. היו חברים שסענו באזני כי ממילא ועדת הכלכלה

י רשאית להזמין את מי שהיא מוצאת לנכון. למרות זאת, הדבד אינו כתוב בחוק ואינו

נותן להם את הסססוס המתאים, כדי להזק את הארגון היציג. אין די באמירה כי הוועדה

תזמין. לכן אני מציע שהדברים יהיו כתובים.

אלה עיקרי הדברים שעלו בשיחה עם השר. .

ו' שם-סוב;

אני זוכר שהשר התנגד כאן להתייעצות עם ארגון בעלי המוניות. אני לא חושב

שאפשר להעמיד בשורה אהת את ההתייעצות עם ארגון בעלי המוניות, עם ארגונים אחרים

כמו בענף התיירות או בעלי תחנות הדלק.

היו"ר אי שפיזר;

אפשר לומר; "...וגורמים אחרים שימצא לנכון".

וי שם-סוב;

בסדר.

מי פלד;

ישנה פניה של בעלי המוניות ביחס לשנוי הגדרת המונית לרכב המסיע עד עשרה

אנשים.

היו"ר אי שפיזר;

בנקודה זו ישנה הסתייגות של חה"כ אוריאל לין. הוא מבקש שהמספר יתוקן מ-7

ל-0ו. אנו דנים היום בשאלת הסדרת ענף המוניות כפי שהוא היום. ייתכן שצריך לקבוע

כללים לגבי גודל המונית והכשרת הנהגים, אך לא זה המקום לעשות זאת.



מי פלד;

בנקודה זו יש מקום להגיש הסתייגות. ההסתייגות נראית לי הגיונית, שכן מספר

הנוסעים במונית הוא בעל השפעה כלכלית.

היו"ר אי שפיזר;

שנוי מספר הנוסעים במוניות יוצר איזון מחודש בענף התחבורה, שעדיין איני

יודע מהו. לא שמענו את עמדת הקואופרטיבים וגורמי התהבורה הארורים. זה דבר שיש לו

השלכה על משק התהבורה בכללו.

מי פלד;

באשר לרשיון להפעלת מונית, י הדבר הקובע הוא שבעל מונית יכול להציע שרות

בתשלום. אני הושב שצריך להאמר במפורש כי זוהי זכות המקנה לבעליו רשות להסיע

נוסעים בתשלום.

ע' מס;

הדברים נאמרים בפקודת התעבורה. מונית מוגדרת שם כרכב צבורי.

מי פלד;

בסעיף 14(ב)(3) נאמר; "...אין בהפעלת מונית על-ידו כדי לפגוע בבסתון

המדינה". אני הושב שיש כאן זיווג מאד לא סביר של שני נושאים. אין לתת בידי מי

שמעניק רשיון להפעלת מונית את הזכות לשקול את השיקול הבטחוני. שיקול כזה צריך

להיות מובא בהשבון על-ידי גורם מוסמר, למשל על-ידי הממשלה. ייתכן מצב בו הוועדה

תקבל הנחיה ממישהו לפסול אדם זה או אחר משיקולים בסחוניים, אך אין לוועדה עצמה

את היכולת לשקול בנושא זה. אני מציע למחוק את הסמכות הזו של הוועדה. ההחלטה

צריכה להיות נתונה בידי גורם מוסמך לענין.

היו"ר אי שפיזר;

אם אתה מציע למחוק זאת, כיצד יש לנסח את הסעיף?

מי פלד;

אפשר לומר; "ותנאי שאין למשטרה הסתייגות"..

היו"ר אי שפיזר;

כוונתר להסתייגות בטחונית?

מי פלד;

בוודאי. ההסתייגות צריכה להיות של גוף המוסמך לשקול את הנושא.

היו"ר אי שפיזר;

הנושא עלה בעת הדיון הראשון, ומה שנאמר לנו הוא שרשויות הבטחון או המשטרה

יופיעו בפני הוועדה ויציגו את נמוקיהם. נאמר לנו שהדברים חייבים להיות כתובים,

כדי למנוע פניה לבית-משפט של מי שנפסל לקבלת רשיון למונית. אפשר לקבוע כי הפניה

לוועדת המוניות תהיה על-ידי המשטרה, ולוועדה יהיה שיקול דעת לאחר שמיעת חוות-דעת

המשטרה.



מי פלד;

נוסח כזה מקובל עלי.

היו"ר אי שפיזר;

מי שיביא את הענין זו המשטרה, והווערה תוכל להוזליט כר או אהרת. גם על החלטה

זו ניתן לערער בפני בית-המשפט.

ו י שם-טוב;

נאמר ששר התחבורה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע מדי שנה את המכסה.

אמרנו כי המכסה תיקבע גם בהתייעצות עם ארגון בעלי המוניות. בסעיף 14(א} נאמר כי

שר התחבורה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע את המכסה לגבי כל שנה. עוד מדובר

באותו סעיף על קביעת ועדת מוניות בהרכב של שלושה, והועלתה הצעה שבכל הרכב כזה

יהיה נציג ארגון המוניות. ההתייחסות כאן היא רק לקביעת המיכסה.

היו"ר אי שפיזר;

אפשר להוסיף ולומר כי ההתייעצות מתייחסת גם לקביעת האגרה.

ו' שם-טוב;

מדובר כאן על תשלום כפול של אגרה, פעם בעת קבלת רשיון המונית ופעם שניה בעת

העברת הרשיון לאדם אחר (סעיף 14(ו). אני סבור שכפל האגרה הזה אינו מוצדק.

פי בן-ישראל;

על-פני השטה זה יוצר בעיה. בעלי המוניות הם אינטרסנטים ברורים, וברור מהי

עמדתם בכל הנוגע לאגרות ולמיכסות. גם ועדה זו וגם ועדת השרים לחקיקה רוצות

להבטיח שההרכב האישי של חברי הוועדה יהיה גבוה. בראשות הוועדה יעמוד שופט, אך

אני חושש - עם כל הכבוד - כי נציגות בעלי המוניות עלולה להתקשות להעמיד את

האנשים המתאימים כחברי הוועדה.

עי מס;

הכוונה היא לוועדה צבורית ולא לוועדה של בעלי אינטרס.

היו"ר אי שפיזר;

אין פסול בכך שבוועדה הקובעת את עתיד הענף, יישב גם נציג הענף.

עי מס;

ישנם עוד גורמים שהם בעלי ענין, כמו ארגוני הצרכנים.

היו"ר אי שפיזר;

גם את הצרכנים הכנסנו לכאן. ליו"ר הוועדה תהיה הסמכות לשקול את מי למנות

כחברי הוועדה.



ע' מס;

במסגרת הסמכות שלו, הוא יכול למנות גם את נציג הצרכנים, ולאו דווקא את נציג

בעלי המוניות.

היו"ר אי שפיזר;

בוודאי. אפשר לקבוע כי לפהות אחד הנציגים יהיה נציג ארגון בעלי המוניות.

אני רוצה לחזור על ההסתייגויות שהבענו בפעמים הקודמות; בענין חובת

ההתייעצות אמרנו כי יש הבדל בין חובת התייעצות בחוק, לבין התייעצות שאנו קובעים

עם כולם בדרכים אחרות. אנו קובעים אגרות ותעריפים שהם מעשה יומיום, ותמיד אנו

מקיימים התייעצות עם בעלי הענין. אך כאשר מדובר בחובה על-פי החוק, לא יוכל השר

לומר כי התייעץ, ולמרות זאת קבע בדיוק ההפך. ועדת הכלכלה היא ועדה השומעת גורמים

צבוריים, והיא שצריכה להבסיח כי החלטת השר לא תהיה שרירותית. אני מציע כי במקום

החובה במסגרת החוק, נאמר כי שר התחבורה הודיע כי יתייעץ עם בעלי המוניות, מבלי

שהדבר יקבל בטוי בחוק עצמו.

אשר למספר המקומות במונית, זהו נושא מרחיק לכת. בחוק הקיים לא קיימת הגדרה

של מונית. המונית מוגדרת אך ורק בתקנות, ומאחר והתיקון נעשה בחוק, היה צורך

י להעתיק את ההגדרה מהתקנות אל החוק.

אשר לסעיף 14(ו), לא תהיה לנו התנגדות לשנוי. יש הבדל בין אגרה על בסיס

כלכלי, כלומר סכום ראלי המבסא את שווי הנכס, במקרה זה הרשיון, לבין אגרה שנועדה

לכסות רק הוצאות אדמיניסטרטיביות, כמו אגרת העברת בעלות על רכב. לא אתנגד לכך

שיבוסל הצורר לשלם בעד היתר להעברת הרשיון להפעלת מונית. הערך הכספי של האגרה

צריך להיות נמוך, והוא נועד רק לכסות את העלויות הבירוקרטיות.

ו י שם-טוב;

אני בעד ביטול הצורך בתשלום עבור העברת הרשיון. אני חושב שחובת ההתייעצות

עם ארגון בעלי המוניות קיימת למרות שברור כי יש להם אינטרס הפוך. בעשרות חוקים

קיימת חובת התייעצות עם הגוף היציג.

היו"ר אי שפיזר;

אני רוצה לסכם ; חובת ההתייעצות היא עם נציג הארגון היציג של בעלי המוניות

ונציגות הצרכנים; ב. באשר לחברות בוועדה, סיכמנו כי נציג ארגון המוניות יהיה חבר

הוועדה; ג. קבענו כי למרות האמור בסעיף 4ו (ד)(ה), יהיה השר רשאי לקבוע בתקנות,

באישור ועדת הכלכלה, דרכים אחרות לחלוקת רשיונות, כאשר מספר המבקשים שאושרו עולה

על המיכסה השנתית. כלומר אם ענין ההגרלה לא יצלח, השר יוכל להתקין תקנות באישור

ועדת הכלכלה; ד. באשר לגודל המוניות, קיימת טענה כי יש לכך השלכה על ענף התחבורה

כולו. לנושא זה עוד נזדקק בהמשר. בנושא זה קיימת הסתייגות של חה"כ לין.

פי בן-ישראל;

בעשר לאגרה השניה, הייתי מוחק את כפל האגרה הקיים כאן.

היו"ר אי שפיזר;

מדובר בדמי העברה, כמקובל בהעברת בעלות על רכב פרטי. כאשר אדם מעביר בעלות,

הוא משלם סכום קסן, הקשור בהוצאות הנגרמות עקב העברת הבעלות. לא מדובר כאן באגרה

בסיסית אלא בדמי העברה. אני רוצה שהדבר יהיה באישור ועדת הכלכלה, כדי להבטיח כי

גובה דמי ההעברה יהיה נמוך.



אנו קובעים כי הוועדה לאישור בעלי המוניות תחליט מי ראוי לקבל את הרשיון

לבעלות על מונית על-פי הודעת המשטרה. אני מקבל את העקרון שהמשטרה צריכה לייצג

בפני הוועדה את הטעונים בכל הנוגע לבטחון. היא יכולה לההליט לאתר ששמעה את

חוות-דעת המשטרה.

פי בן-ישראל;

הצעת תיקון להוראת מעבר טעיף 3 בעמי 37: בגלל הבג"צ שהוגש, לא הספקנו

לסיים את הגדת הוזוק במועד שפטק הבג"צ. שר התחבורה התם על הקצאה חדשה של

רשיונות, אשר תתחיל ב-2.3 ותטתים ב-4.4ו שנה זו. תקנות אלה זהות בתוקפן להוראת

המעבר, ולכן השנוי המוצע בטעיף 14 א(ו), הוא שבמקום שייאמר "לא יאוחר מתוך ארבעה

חודשים מיום תחילתו של חוק זה...", יאמר : "לא יאוחר מיום 4.86. 4ו". הוראת המעבר

הקודמת החלה כבר לרוץ. ההצעה אומרת כי הטיפא של טעיף קטן (1) תהיה כמו מה שנקבע

בתקנות. לאחר שהחוק יכנט לתוקפו, גם אז נצטרך להכות ארבעה חודשים. את ארבעת

ההודשים כבר הפסדנו. המועד האחרון אשר נקבע הוא ה-4.4ו. צריך להיות ברור כי

הכוונה היא לכר שהוראת המעבר חופפת את התקנות שכבר יצאו.

היו"ר אי שפיזר;

אישרנו את התיקונים. נגיש את הצעת ההוק לאישור הכנטת בשבוע הבא.

אנו מצרפים את הסתייגותו של חה"כ אוריאל לין בענין קביעת המיכטות.

(הישיבה ננעלה בשעה 14.45)