הכנסת האחת-עשרה

מרקיב סבי



פרוטוקול מס' 79

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום רביעי, י"ג בטבת התשמ"ו - 25 בדצמבר. 1985 . בשעה 09.30

חברי הורעדה; היו"ר א. שפייזר

אוריאל לין

י. ארצי

מ. הכהן

ר, פנחסי

מ, פרוש

ו. שם-טוב

מ. דינאי - עו"ד מטעם קיבוץ מזרע

מ, שחם - " " " "

א. הרן - חבר קיבוץ מזרע

מ, לפידות - חבר קיבוץ מזרע

ד. קהת - מנהל אגף מוניציפלי, משרד הפנים

ש, ויגדר - משרד המשפטים

י. לוי - משרד המשפטים

ב. שפט - משרד הפנים

יועץ כלכלי ומזכיר הוועדה! ד. לב

רשמה ; ש. צהר

סדר היום; חוק איסור גידול חזיר (תיקון), התשמ"ו-1985 (המשך דיון)



חוק איסור גידול חזיר (תיקון) התשמ"ו-1985 (המשך דיון)

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. היום אנחנו מתחילים בעבודה מעשית

בבדיקת החוק עצמו, הופיעו בפנינו מספר גורמים על מנת להציג בפנינו את

דעתם ועמדתם בנרשא הזה. אנשי קיבוץך מזרע, להב, נציגי המפעלים שהודיעו

בי ארגנו 25 מפעלים בנושא הזה והקימו ועד משותף להצגת עניניהם. נציגי

המגדלים שלחו אח דבריהם בכתב, והודיעו כי הם מתארגנים, וגם נציגי האיסליזים

והמוכרים הוריער על קיומם וטרם העבירו את עמדתם בנדון.

קבלתי מכתב מספק בשר חזיר לקורפוס הדיפלומטי בירושלים ומספר בשר חזיר

גם לאוכלוסיה נוצרית בירושלים במושבה הגרמנית, ואני רוצה להמציא מכתב זה

לחברי הוועדה כדי שיקראו את הדברים שהוא מעלה במכתבו.

בקשתי מהפונים אלינו להודיע לנו צורת ההתארגנות שלהם, שמות המפעלים

וכד' כדי שלא יופיעו בפנינו 25 נציגי מפעלים ו-300 בעלי החנויות לממבר בשר

חזיר, אלא נציגיהם בלבד. מובן שנענה לפניותיהם אלינו ונזמינם, וגם נשקול

אפשרויות נרספרת לבדיקת הדברים כדי שנקיף את כל הנושא.

לפני שאנו נגשים לדיון בחוק אני רוצה להעיר כי נציגי הממשלה שצריכים

להיות נוכחים בישיבת הוועדה חייבים להיות כאן בזמן, עם פתיחת הישיבה של הוועדה,

ואפילו מספר דקות לפני כן. אני מבקש במפגיע כי נציגי הממשלה יופיעו לישיבות

הוועדה לפני תחילת הישיבה, ולא אחרי המועד שנקבע לתחילתה.

אוריאל לין;

כחבר ועדה אני נפגע מאד כאשר עובדי מדינה מאחרים לישיבות הוועדה, גם

אם חברי ועדה מאתרים לעתים לישיבות הוועדה. אני חוזר ומדגיש שכחבר בנסח

וכחבר ועדה אני נפגע מאד כאשר עובדי מדינה מאחרים לבוא לישיבות הוועדה אליה

הוזמנו. יש שחיקה מסויימת בנורמה של יחסם והתייחסותם של עובדי המדינה כלפי

הכנסת. בוועדית המשנה שאני מרכז אני משתדל שלא לעבור לסדר היום כשעובדי

מדינה מאחרים לישיבח, כי אני חושב שהדבר הזה פוגע בכנסת ובכבודה.

אני מגיע שהוועדה תעיר לשרים שעובדי המשרדים שלהם מאחרים לישיבות של

ועדות הכנסת, ותבקש מהם להקפיד על כך שהדברים לא ישנו. ואם זה יקרה שוב, אנחנו

נגיב בהתאם. איחור לישיבה פירושו זלזול בגוף שאליו הוזמנו. אל לנו לתת יד

לשחיקת הנורמרת של היחס כלפי הכנסת. אחר כך הענין מתחיל לקבל רושם בלתי-

רציני, וזה גם מקרין החוצה. זה אולי נראה כדבר קטן ערך, אבל כשהדברים מצטברים

הס מקבלים מימדים גדולים.

היו"ר א' שפייזר;

הערתו של חבר הכנסת אוריאל לין, מקובלת עלי. אף כי אני חייב לציין

שבהרבה מקרים נציגי הממשלה מגיעים לישיבות בזמן. נמצאים באן מבעוד מועד

וממלאים את תפקידיהם. יחד עם זאת יש מקרים של איחור מעוררי תמיהה ונצטרך לשקול

איר להגיב על הענין בצורה הנאותה.



אנחנו חוזרים לסעיף הערמד על סדר היום שלנו. הדיונים שלנו היום יהיו

מעשיים. עם הערות והסתייגויות. לישיבה של היום הוזמנו נציגי קיבוץ מזרע, אני

מבין שנציגי קיבוץ להב לא יכלו להגיע לבאן היום, נשמע היום את עמדתם והערותיהם

של נציגי המפעל במזרע. שהוא המפעל הגדול, המאורגן והמשובלל בתחום הזה, ממנו נוכל

ללמוד גם על ההשלבוה שיש לנושא על בל הענף, אנחנו מדברים על ענף יצור הן לשוק

המקומי והן לחו"ל, ואיננו מדברים על הבשר המגיע לשוק. אף לא על החנויות או גידול

ההזיר,

אני רוצה לציין בי לפי רוח חוק איסור גידול חזיר לא היה ברור לי מה בדיוק

מותר ומה אסור, בקשתי לבן מהיועץ המשפטי של משרד המשפטים שימסור חוות דעת של

המשרד בנדון. אס על פי הבהוב בחוק אפשר יהיה לייצא מאותם איזורים שבהם מותר

על פי החוק לגדל בשר חזיר, והאם אפשר יהיה ליצא משם בשר חזיר לחו"ל, קיים איסור

על שיווק ומבירה. ולא בל בך ברור אם הכוונה היתה לשיווק ומבירה בארץ. או בבלל,

וזה אמור לא רק לגבי הבשר. אלא גם לגבי שומן חזיר המשמש - בך הוסבר לנו - בסיס

למוצרים נוספים אחרים,

ראשית אני מבקש להתנצל על האיחרר. ואני מקבל את ההערות בנדון,

עוד הבוקר הזה קבלתי הוראות מהמשנה ליועץ המשפטי בבל הנוגע לנושא הנדון

באן היום, לפי המצב הקיים על פי החוק הקיים ובתוספת המוצעת יהיה איסור על

גידול, מבירה, הפצה ושיווק, בל האיסורים הללו לא יהיו קיימים באותה משבצת של

האיסורים הבלולים בתוספת, במצב הקיים המונחים הללו. וביחוד המונחים שיווק,

והפצה. אינם מוגדרים ואינם סגורים דיים, ואין בטחון שניתן להבין בי שיווק אל

מעבר לגבולות ישראל הינו מותר,

המונח יצוא הוא מונח משפטי בלבלי עובר לסוחר בחקיקה, מונח זה היה

מוגדר בפקודת הפרשנות עד שנחקק הוק הפרשנות, מונח זה לא נבלל בחוק הפרשנות

החדש משום שהוא מרנח מילוני מובן, ובך גם הבינו זאת המחוקק ומנסחי התוק,

והראיה, משתמשים במונח יצוא במטבע משפטי בלבלי מסחרי עובר לסוחר גם בחקיקה וגם

בתקנות שלאחר חוק הפרשנות, ובמקרים בהם רוצים להשתמש במיוחד בהגדרה ספציפית של

יצוא מסויים השתמשו במטבע הלשון של יצוא בפי שהוגדרה בפקודת הפרשנות עם התוספת

שרצו להוסיף לה,

מ' פרוש;

אני מבקש ממך להגדיר את המונחים; יצור. שיווק. הפצה,

י' לוי;

לגבי שיווק והפצה אין בטחון שזה לא בולל יצוא, את הפתרון הפרקטי

אפשר לראות בשתי צורות-. או לבלול את בל האיסורים ולכתוב בתחומי מדינת ישראל,

או לבתוב בין האיסורים שלא ישווק ולא ייצאו מוצרי בשר חזיר,

היו"ר א' שפייזר;

אני מבין מדבריך כי מתיך הטקסט עצמר הרבר לא בהיר, רבי ניתן לפרשר

לכאן ולכאן, הוועדה תחליט בנושא זה לפי הענין,

י' לוי;

פעולת מבירה היא פעולת מכירה, זה ברור,



ו' שם-טוב;

אולי תסביר לנו, מר לוי, מה ההבדל בין הפצה לשיווק,

אלה מלים נרדפות שמשתמשים בהן במסחר, השיווק הרא עיסקה מסחרית תמורת

בסף או הסבם מסויים. הפצה זו זבות להפצה במקומות מסויימים, אלה גוונים שונים

של אספקט מסחרי,

מ' פרוש;

אני מצטער. אבל הדבר לא בל בך מובן לי,

מחוות הדעת ששמענו זה עתה הבינונו שהנושא הזה איננו ברור די הצורך,

אם נהיר לנו לחלוטין שבבוונת המחוקק לאסיר בל צורה של שיווק בישראל, והדבר

בררר מרוח החוק. הרי לא בהיר מרוח החוק אם בוונת המחוקק שהציע את החוק היא

לאסור גם יצוא, בא משרד המשפטים ומאשר בחוות דעתו שאמנם זה לא היה ברור,

והוא איננו מסוגל להגיד בצורה חד משמעית דברים ברורים לגבי היצוא, לכאן או

לבאן, הוועדה סוברנית להחליט אם היא רוצה לאפשר יצוא, או לא,

מ' דינאי;

אנחנו נחלק את דברינו לשני מישורים, מישור אחד על העובדות בשטח, על

הזבויות המוקנות מימים ימימה, מישור שני זה הפועל הירצא המשפטי של זכויות-

יסוד וביוצא בזה בתוצאה מהמציאות הזאת, ומה עלול להגרם בתוצאה מגזירות חדשות,

אני מציע שנתחיל בעובדות ובמישור הבלבלי ואחר בך נעבור להשלבות המשפטיות

החוקתיות,

אני רוצה לחלק את דברי לשני חלקים, תחילה אמסור מספר נתונים לגבי המשק.

ואחר בך אדבר על המשק בארפן כללי. ועל הבעיות הספציפיות שלנו,

קיבוץ מזרע הוא מוותיקי ההתישבות, הרא נמצא על הקרקע משנת 1923.

יש בו כיום ב-430 חברים, ב-900 נפש, הענפים העיקריים של המשק הם חקלאות

פחות או ייתר סטנדרטית, ענפי בעלי חיים, מטעים. שלחין, ושני מפעלי תעשיה,

מפעל תעשיה למוצרי מתחת שהוא קטן יחסית, והמפעל השני הוא המפעל לעיבוד בשר,

מעדני מזרע, מפעל הבשר מהווה כ-65% מהכנסות המשק. ובאן מתחילות גם הבעיות,

מפעל שהיא בן קצת למעלה מ-25 שנה ופותת בתהליך איטי ומתמשך ואחראי מאד

הפך להיות במשך השנים לא רק לענף המרבזי במשק, אלא באופן במעט מוחלט מוביל

בבל מערבת עיבוד הבשר בארץ. זה מפעל העימד בסטנדרטים האמריקאיים הגביהים

בייתר המקובלים, לא מזמן היה ביקור של משרד החקלאית האמריקני, שיש לראות בי

את מערכת הביקירת הייטרינרית הקשר בייתר, יאנחני זביני אצלי ב-97 נקידית

מתיך 100 נקידית אפשריית, הבאים אחריני בתיר בארץ קיבלי בערך 70 נקידית,

חוץ מזה שעיקר פרנסתנו על המפעל הזה, עיבדים במפעל הזה ב-70 עיבדים

יביניהם 20 שבירים, ריבם עילים חדשים מברית המיעצית הגרים בנצרת י במגדל

העמק, בעיירות פיתוח בסביבה.

האם המפעל הזה היקם בעזרה ממשלתית אי נהנה מתמיבה ממשלתית?

אגע בנקודה הזאת בשלב הבא של דברי,

מחזור המכירות השנתי של המפעל שלנו מגיע ל-8 - 7 מליון דולר, 25% - 20%

מזה מופנה ליצוא, ההון שהושקע במפעל במשך השנים מגיע ל-10 מליון דולר, מזה

שנים רבות המפעל הזה הוא מפעל מאושר לכל דבר, הוא מקבל את האישורים הגבוהים

ביותר גם ממערכות אחרות, רמתו הווטרינרית גבוהה ביותר, המפעל הזה היה השנה

אחד מארבעה המפעלים היחידים בארץ שזכו ברגל היופי והנקיון במעמד מכובד

בבית הנשיא, אחרי שבמשך כל השנים. וגם בחמש השנים האחרונות ברציפוח, הוא

שומר על הכתר הזח,

עיבוד חומר הגלם במפעל מתחלק לשלושה מקורית עיקריים, המפעל מעבד בשר-

בקר, בשר חזיר ובשר של הודו, עיבוד הבקר תופס 40%, עיבוד בשר החזיר תופס 40%

וכשר ההודו - 20%, חלוקת חבשר במוצרים איננה חלוקה לרוחב. אלא לעומק, זאת-

אומרת שבכל המגוון של עשרות המוצרים של המפעל שלנו אין מוצר שעשוי אך ורק

מבשר בקר, או אך ורק מבשר חזירי או אך ורק מבשר הודו, התערובות בין חומרי

הגלם השונים היא זו שיוצרת את האיכות של המוצרים שלנו. והיא זו שיצרה במשך

שנים, נכון עד היום הזה, את המוניטין שיש לתוצרת שלנו,

איזה מוצרים אתם עושים מהבשר? הייתי בטוח שכל סוג של בקר מעובד בנפרד,

ודק מאותו סוג בשר, אני מבין עכשיו שזה לא בדיוק כך,

א' הרן;

אפרט בקיצור את המבנה התעשייתי של המפעל. המפעל מספק לצרכנים מוצרים

מוצרים מעובדים, בעיקר נקניקים שונים, שבהס ישנה

אותה תערובת של מוצרים שהיא הסוד המקצועי הכמוס ביותר בתעשיה הזאת, כמו בכל

תעשיית מזון אחרת, אחר כך יש מוצרים ספציפיים, מהודו או מבשר אהר. שגם בהם

שי עירוב אלא שהעירוב של המוצרים האחרים כאן הוא שולי בלבד, יש חלק גדול

בשיווק של המפעל שהוא של בשר טרי ומטובל כאופן כזה או אחר, חתוך וממויין,

ארדז בגדלים שונים, בצורות שונות למטרות שונות,

כדי להיות אחראים למוצרים שלנו אנחנו עושים את השיווק באופן עצמאי,

מערכת השיווק נמצאת כולה בידינו, אין שום גורמי תיווך או שיווק בינינו ובין

הקונה הסרפי, פרט לאותן חנויות שלהן אנחנו מוכרים את המוצרים שלנו באופן

ישיר וללא מתוובים, 300 חנויות ובתי עסק קשורים אתנו ישירות ופזורים בכל

רחבי הארץ, בערים, בעיירות וכו', במשך שנים פיתחנו את המערכת הזאת, במשך

כל השנים דאגנו לכך שז לא ישווק בראש חוצות, כי חיינו ערים לבעיות שקיימות

סביב הנושא הזה ועשינו את פעולת השיווק והמכירה בצנעה, אבל פיתחנו את

הנושא הזה בשיטתיות לפי רצון הלקוחות הרבים שלנו,

מכל הבדיקות שעשינו אנחנו מעריכים שקהל הצרכנים של בשר הזיר בארץ מגיע

לכמליון או מליון ורבע נפש, זה ציבור לא קטן, מלבר הציבור היהודי ישנו גם

ציבור ניכר מבני דתות אחרות, וכן אנשים הנמצאים בארץ בסטטוס של לא אזרחים,

כמו כחות האו"מ. תיירים,דיפלומטים, ספינות זרות וכו', זה ציבור לא קטן כלל

וכלל של לקוחות והוא דורש את שלו, ואני חושכ שהוא מקבל זאת באופן מסודר

ולשביעות רצונו.

כאשר מדברים על קהל צרכנים של מליון או מליון ורבע נפש חשוב לדעת

שאין זח רק קיבוץ מזרע, בענף הזה פועלים כ-30 יצרנים נוספים. אחד גדול

ייתר ואחד קטן מאד, חלק מהם מפעלים קטנים מאד, חלק קצת יותר גדולים. וחלק

מהם מעורב גם בנושא הגידול, בסך הכל מעריכים כי מדובר בכ-100 אלף חזירים

הנשחטים כארץ במשך השנה, מדובר בענף שהיצור השנתי שלו מגיע ל-10, 12 או 13

אלף טון,



י' ארצי;

איזה אחוז של היצור מכסה המפעל של מזרע מחוך כלל היצור של כל המפעלים

בארץ?

א' הרן;

אנחנו מהווים כ-15% כקטע של חזירים. על פי בדיקות ממושכנות ורציניות

שערכנו אנחנו מעריכים שהנפך הכולל של הענף, כולל חנויות וכו' מגיע ל- 150 -

120 מליון דולר, אין ספק כי זה ענף שצריך להתייחס אליו ככובד ראש כאשר רוצים

לקבל החלטות לגביו. מספר המועסקים בענף זה. כאשר לוקחים כחשבון את כל העובדים

בחנויות ובמסעדות ובמערכות היצור, מגיע ל- 12 עד 14 אלף איש.

אני רוצה להסכיר לכם היכן אנחנו רואים את הבעיות הספציפיות שלנו,

מעבר לפגיעה כענף המהווה 65% מהכנסת המשק שלנו. ואני רוצה להבהיר כי לנו

אין אשליה בענין זה, ואנחנו בטוחים שגם אם יהיה חוק שיאסור באופן מוחלט את

השיווק ואת המכירה ואת ההפצה ואת הגידול של חזיר, כפי שמנסים לנסח זאת כאן,

יהיה ככל זאת גידול של כשר חזיר ותהיה גם מכירה וגם הפצה של כשר חזיר כארץ,

אלא מה? אנחנו לא ניקח כזה חלק. אנחנו מחזיקים עצמנו כמשק אחראי ומסודר

הפועל כמסגרת החוק. ואנחנו לא נעכור על החוק. אכל בבטחון מוחלט מתוך הכרת

המערכת הזאת, אני יכול להגיד שיתפתח כנושא זה שוק שחור מאד מאד רציני. ושוק

שחור כענף זה יצור ללא ספק בעיות רציניות.

אני מניח שהמגדלים יופיעו בפניכם, ואתם תוכלו להתרשם מהם, אנחנו

מעריכים שהמגדלים אינם נמנים תמיד על אותו קטע בחכרה שפועל תמיד לפי

הקריטריונים המקובלים בחברה מודרנית ודמוקרטית. זה מקיף חלק מהציבור הנמצא

בשולי החברה, ובקלות הם יהיו מוכנים "להרים" שוק שחור כענף הזה. והנזק שיהיה

ברור לכולם. תהיה כמוכן פגיעה קשה בכל הנושא הווטרינרי. כי זה לא יהיה

תחת פיקוח ורמת המוצרים תרד כאופן דרסטי, כך שזה יהווה סיכון מוחשי לכריאות

הציבור הצורך מוצרים אלה. ותמיד יהיה ציבור שיקנה מוצרים אלה.

לפני מספר שנים ישבתי כחדר הזה כאשר הוועדה דנה כנושא של שחיטה של

בקר כפרדסים, אני מניה שחלק גדול מהשחיטה, המסודרת כיום מכחינה וטרינרית,

של חזירים, הנעשית ככתי מטבחיים מסודרים ומתאימים הפועלים תחת פיקוח וטרינרי

כרמה גבוהה, ייעלם מבתי המטכחיים ויעכור לפרדסים, דכר שיעמיד את ציכור

הצרכנים כפני סכנה כריאותית רצינית,

יש נושא נוסף שאין להתעלם ממנו וזה הנושא הקשור לבעיית הטרפה.

מערכות מהסוג הזה פותרות כאופן מאד אלמנטרי גם את בעיות הטרפה שיש במשחטות

וכבתי מטבחיים אחרים. יש סכנה כי במידה ולא יהיה פתרון מסודר, כעזרת מפעלים

כמו שלנו. חלק גדול מבשר הטרפה ימצא את דרכו חזרה לתוך המערכת של שיווק

הכשר הכשר כארץ. מתוך קשר וידע שיש לנו בנושא הזה אני יכול להגיד לכם שיהיה

קשה מאד לפקח על זה ולהשתלט על הנושא הזה. זה יהווה כעיה קשה מאד לכל האנשים

בישראל שענין הכשרות חשוכ להם,

בהקשר זה אנחנו שואלים את עצמנו אם לא עדיף מצכ שבו פועלת המערכת הזאת שהיא

מסודרת ומכטיחה שלא תהיה פלישה של כשר טרף אל המערכת של כשר כשר, בשל העובדה

שאנחנו מסוגלים לפתור את את הכעיה הזאת בצורה הרכה יותר מסודרת,

אני חושב שכאשר מדכרים על החוק הזה באספקטים הכלכליים שלו אי אפשר

להתעלם ממה שמופיע אצלנו תחת הכותרת "פגיעה". מדובר כענף בהיקף של 120

עד 150 מליון דולר שעלול להיפגע באופן קשה מאד. תהיה גם פגיעה ב-12 עד 14

אלף משפחות המתפרנסות ברווחה מהענף הזה. זה ענף כלכלי טוב המפרנם כככוד

את העוסקים בו, אין הוא נשען על תמיכות מטעם המדינה, אלא זה ענף המתפרנס

ומפרנס כאופן מוחלט בזכות עצמו.



על אף חילוקי הדעדת העקרוניים שיש לי עם חברי הכנסת מהסיעות הדתיות

אני רוצה להגיד כי חברי מזרע מרגישים עצמם כמתפרנסים בכבוד מהענף הזה.

מתפרנסים מיגיע כפיהם, מעבודה ממש.

ר' פנחסי;

על ידי עבירה על החוק,

א' הרן;

הגידול מותר באיזורים מסויימים. ואנחנו איננו עוברים על החוק.

נושא שלישי שייפגע בצורה קשה מאד הוא זה של הווטרינריה טהתבוראה

הקשורים כיצור ושיווק הכשר. אני בטוח שהפיקוח הוטרנרי בתחום הזה יהיה נמוך

ביותר.

המפעל שלנו מייצא. כפי שכבר אמרתי. אם הוא לא ימשיך לייצא הרי שתהיה

בזה פגיעה די גדולה בסכום של כמה מליוני דולרים לשנה. בהכנסות המדינה

במטבע זר. בימינו אלה זה איננו דבר מבוטל כלל וכלל.

אנחנו רואים סכנה חמורה בעצם היווצרות שוק שחור בנושא הזה. ברגע בו

יסגרו מפעלים מסודרים כמו המפעל שלנו, המוביל את מערכת היצוא בענף הזה. יתפתח

שוק שחור שלילי שיוחזק וינוהל על ידי גורמים שליליים. תהיה מין אשליה כאילו

הבעיה של בשר החזיר נפתרה באופן חוקי, אבל במציאות זה לא יהיה כך, והנושא הזה

יירד למחתרת. והמצב אף יילך ויחמיר, כי כתנאים המסחריים שיווצרו אז אפשר

יהיה למצוא את בשר החזיר בכל מקום. אבל במחירים הרבה יותר גבוהים מהמחירים שלהם

כיום. ולא תחת אותו פיקוח וטרינרי ואחר הקיים היום.

ו' שם-טוב;

האם אתה אומר בדבריך אלה כי העולם התחתון יבנס למסחר בבשר חזיר?

א' הרן;

אני חושב שמסרתי באופן ברור מה דעתנו בנדון.

אני רוצה להוסיף עוד כי במערכת המסוררת. כפי שהיא עובדת היום. אנחנו

דואגים לזה שבשר טרף מבל סוג שהוא, ומבל מקור שהוא, לא יחזור למערכת השיווק

ובוודאי שלא ימכר כבשר כשר. בתנאים שיתפתחו. אם לא יהיה אפיק לפתרון הבעיה

הזאת, יש סיכוי סביר שחלקים גדולים מאד מבשר הטרפה יחזרו למערכת השיווק,

וככל שהמצב הכלכלי בארץ יילך ויחמיר גדל הסיכוי לכך שהבשר הזה יחזור למערכת.

היו"ר א' שפייזר;

השמעת לנו סקירה כלכלית בעיקרה על מצב המפעל. אולי תוכל למסור לנו

מה המשמעות הכלכלית של קבלת החוק הזה לגביכם. באם החוק הזה יתקבל, מה המשמעות

הכלכלית שתהיה לו לגביכם? בין יתר הדברים אמרת לנו כי אתם משתמשים בבשר

חזיר גם בכל תהליכי היצור האחרים שלכם. אם הבינותי נכון את דבריך, אמרת שאתם

מערבבים את בשר החזיר גם במבצרים של בשר הודו, וגם במוצרים של בשר בקר

וכי 65% מהיצור שלכם מבוסס על בשר חזיר. האם תוכלו להמשיך לייצר מוצרים אחרים

ללא שימוש בבשר חזיר, והאם תוכלו להמשיך להתקיים? מה גורל המפעל שלכם אם

התיק הזה יאושר?



מ' פרוש;

יש לי הגעה לסדר הדירן. כאשר קבלנו החלטה לסגת מסיני ולהרוס אח

ימית. האם ישבה אז בכנסת ועדה שדנה על הההלטה בדבר החזרת ימית והחזרת

בארות הנפט למצרים? אני זוכר שהכנסת החליטה ברוב שאנחנו נסוגים מסיני,

מחזירים את בארות הנפט והורסיס את ימית, והדבר בוצע, אינני רואה ענין בשמיעת

כל ההתפלפלויות האלה שאנו שומעים כאן.

אני מופתע ונדהם לשמוע את הדברים האלה ולראות איך הדבר הידרדר

לצורה שאליה הידרדר, לא באנו כדי לדאוג לכלכלתם של אותם אנשים שהתפרנסו

מהדבר המכוער ביותר שהיה אי פעם בישראל,

חבר-הכנסת פרוש, עשה נא עמדי חסד, ראשית, כבר היו דברים מעולם,

שנית, גם מי שתומך בחוק הזה צריך להבין שצריך לאפשר לאלה שיש להם אינטרסים

כלכליים בנושא הזה והשגות לגבי החוק לומר את דבריהם, להשמיע את השגותיהם,

תפקידה של הוועדה לאפשר לגורמים האלה לומר את דבריהם בקיצור ובצורה מכובדת,

שהרי לא יעלה על הדעת לההליט בנדון לפני ששומעים את אשר יש לגורמים האלה

להשמיע לנו.

אני חושב שגם מי שדעתו נחרצת בענין זה מלכתחילה חייב לשמוע את מה שיש

לגורמים השונים להשמיע לנו בנושא הזה, לראות את היקף הנושא ולבדוק מה ניתן

לעשות גם במקרה זה, מופיעים לפנינו נציגי מפעל שקיים 25 שנה, שפועל בתחום

שלו מבלי שעשה דבר לא חוקי

מ' פרוש;

גם ימית היתה חוקית, הם לא עשו דבר לא חוקי שם,

מ' הכהן;

אולי צריך לשלם גם כאן פיצויים, כמו ששולמו לאנשי ימית,

לאנשים המופיעים בפנינו היום יש גישה עקרונית שונה לנושא, מחובתם

של חברי הוועדה לשמוע את דבריהם, אין באן נסיון לעשות פיליבסטר, הדברים

מוצגים בצורה מכובדת על ידי חברה מכובדת שכונהפידה באה להציג כאן את הענין,

ואני מציע שנשמע את דבריהם,

אני מבקש ממר הרן לשלים את סקירתו, ולהסביר לנו מה יקרה למפעל הזה

עם קבלת החוק המוצע,

מ' לפידות;

אם יתקבל מחר החוק, וקיבוץ מזרע מכבד את חוקי מדינת ישראל, אז המפעל

שלנו עומד משותק, פירוש הדבר שנאבד 65% מההכנסות שלנו, קיבוץ מזרע על

450 חבריו ו-900 תושביו מתפרנס בעיקר מהענף הזה,

היו"ר א' שפייזר;

מדוע אינכם יכולים לעבור למוצרים חליפים?



מ' למידות;

יש פה ענין שחברי הכנסת אולי אינם יודעים אותו. במדינת ישראל יש

עודף בכושר יצור של בשר. המפעלים השונים משתדלים, עד כמה שהם יכולים, לנתב

את עודף כושר היצור שלהם ליצוא. אבל זה לא פשוט. ולא קל. האירופאים לא

אוהבים כל כך את הבשר שלנו. המפעלים עושים מאמצים בעיקר בכיוון של מוצרים

מעובדים. במציאות יש עודף כושר יצור, וזו בעיה שלדעתי תגיע אל השולהן הזה

בעתיד הלא מאוהר. נראה לי שבעוד זמן מה יביאו אל השולחן הזה את בעיות

המשחטות הנמצאות במשבר ואת הבעיות של מפעלי הבשר השונים.

כל מפעל בנה לעצמו את חוק הלקוחות שלו, מהם הוא מתקיים ועליהם

פרנסתו. ברור שאם מחר אנחנו מפסיקים לייצר את המוצרים שבהם יש לנו יתרון

יחסי גבוה על פני מפעלים דומים אחרים, ברור לגמרי שאיבדנו את היתרון שלנו,

איבדנו את המוניטין שלנו ואיבדנו את השוק שלנו. קודם כל בגלל העובדה שהשוק

הזה רווי, והלקוחות עוברים בקלות רבה ממקום למקום, מחנות לחנות. לכן, כתוצאה

מאיבוד מוניטין שלנו אנחנו נפסיד גם את שוק הלקוחות שלנו, והדבר יתרחש

במהירות מסחררת.

אין ספק שקבלת החוק תפגע בנו בצורה מידית, אין לנו יכולת להתארגן

לדבר חלופי. אין לנו שום יתרונות בתחום אחר. מבחינה טכנולוגית המפעל

בנוי על קווי יצור מסויימים. כדי להסב קווי יצור לטכנולוגיה אחרת יש צורך

בתהליך ממושך ומייגע, ויחד עם זאת אין כל בטחון שתהיה לנו האפשרות למכור את

התוצרת שלנו.

אוריאל לין;

ברצוני לשאול את נציגי קיבוץ מזרע שאלות מספר כדי שאוכל להבין טוב יותר

את העמדה שלהם. נדמה לי שאחרי שנשמע מספר גורמים תהיה לנו תמונה כוללת יותר.

אני מעדיף להצטמצם בתכן הדברים שנאמרו כאן, ולשאול שאלות המתייחסות לדברים

שנאמרו. אני מבין את הערתו של חבר הכנסת פרוש, אבל יחד עם זאת אנחנו צריכים

להבין שאנחנו מכינים חוק לקריאה שניה ושלישית, וזה הליך חקיקה מקובל בכל

הוועדות, וחובה עלינו לדעת את כל המשמעויות הנובעות מהחקיקה המוצעת, ראם

יש לחקיקה הזאת מחיר מסויים כי אז יש להציגו כמות שהוא.

אסור שיווצר מצב בו אנחנו מקבלים חוק מבלי שאנחנו יודעים את מחירו הכלכלי

ומבלי שנדע כל מה שכרוך בקבלתו ובהפעלתו.

האם אתם פועלים במסגרת החוק? אני קורא בחוק איסור גידול חזיר 1962,

בסעיף 1 בו; לא יגדל אדם חזירים, לא יחזיקם ולא ינחרם. זאת אומרת שהאיסור

הוא לא רק על גידול, אלא גם על החזקה. ועוד נאמר שם שהוראות סעיף 1 לא

יחולו בתחומי הישובים המפורטים וכוי, ואתם אינכם כלולים בתוספת של אותם

מקומות שעליהם לא יחולו הוראות סעיף 1. המשמעות של המלה "יחזיקו" היא

פשוטה מאד בעיני. הכוונה היא לכך שלא יהיה מגע פיסי, שלא תהיה שליטה.

למלה "להחזיק" יש גם משמעות משפטית מקובלת, ו יש גם משמעות עממית מקובלת.

בלי לקרוא את הצעת החוק אני משוכנע שכאשר כתבו את המלה "להחזיק" הכוונה היתה

לכך שהאיסור יהיה כולל ומקיף, שלא יגע רק בנושא הגידול אלא גם בשאלה של

הטיפול בבשר פשוטו כמשמעו.

האם אינכם עושים היום פעולה של החזקה ומכירה של הבשר? יש חשיבות רבה

בעיני לשאלה אם מ'ה שעשיתם ומה שפיתחתם היה במסגרת החוק הקיים, או א שזה

היה מחוץ למסגרת החוק הקיים. איפה אתם מקבלים את הבשר? האם אתם מקבלים

אותו מאותם מגדלים הרשומים בתוספת לחוק, ושהוראות סעיף 1 לא חלות עליהם,



או אולי אתם מקבלים אותו ממקורות אחרים? מי הם המגדלים המעכירים לכם את

הכשר? שאלות אלה נוגעות לצד ההוקי של הפעילות שלכם,

במה מסתכם היצור שלכם, ומה היתה התפתהות היצוא שלכם כשנתיים-שלוש

האהרונות? כיצד החלוקה כין כשר שאינו מעורככ וכין מיצרים שכהם אתם מערככים

בשר חזיר?

כל אימת שאנחנו מדכרים כנושא שהופך להיות בלתי חוקי, ומדובר כנושא

כלכלי שטמונים בו גם סיכויים לרווח, מיד הוא הופך להיות נשוא לפעולות לא-

חוקיות של עולם תחתון, של גורמים פליליים וגם של הון שחור. אלה הן הנחות

הגיוניות המתקיימים בכל נושא דומה. כמו למשל סמים ועוד.

האם אתם יודעים אם כבר היום יש כאמת חדירה של גורמים פליליים אל תוך

התחום הזה של בשר חזיר? מבלי להזכיר חלילה שמות, האם ידוע לכם שיש ככר

היום חדירה כזאת?

אשר לפגיעה הכלכלית, הייתי מבקש שתגידו לנו כיצד מתחלק מחזור המכירות

שלכם בין מוצרים שאינם מעורבבים בבשר חזיר ובין מוצרים שמעורבב בהם בשר חזיר.

מ' פרוש;

אני אומר שגם עם הדבר כרוך בהפסדים, החוק הזה צריך להתקבל.

י' ארצי;

אני רוצה להתמקד בשאלות עובדתיות. אבל אינני יבול שלא להדגיש שאנחנו

מדברים בחקיקה דרסטית מידית שבאה אחרי הפסקה של 23 שנים. במשך 23 השנים

האחרונות לא התעוררו לנושא הזה, ועכשיו מתעוררים לנושא הזה כצורה דרסטית.

משום כך צריך לשבח את יו"ר הוועדה המאפשר מיצוי הנושא על כל. צדדיו ועל כל

ההיבטים שלו, כי לצד הכספי מתלווה גם שאלה של פיצויים. אני לא מעלה על הדעת

שיימצא מישהו שיהיה מוכן לקנות את העסק הזה ולשלם פצויים. לכן חייבים אנו

לראות את כל ההיבטים והצדדים של הנושא, ורק אחר כך לקבל החלטה.

הייתי רוצה לדעת דבר הנוגע לשוק המקומי, וגם דבר הנוגע ליצוא. שמענו

כאן את נציג מפעל מזרע אומר שהם נזהרו ונהגו בהצטנעות בכל הנוגע לשיווק וכו'.

ביצר נזהרתם, ואיך נראות החנויות שלכם? כיצד היתה הפרסומת של המוצרים שלכם

בחוץ? כאשר דיברת על יצוא, הזכרת שאתם מוכרים את התוצרת שלכם לדיפלומטים,

לאנשי כוחות האו"מ וכו'. שמעתי גם כאילו אתם מנהלים מו"מ גם עם הצי הששי

בענין שיווק המוצרים שלכם להם. האם זה נכון? מה משקל החוזים האלה ככלל היצוא

שלכם, או השיווק שלכם? מה הם שוקי היצוא שלכם?

אני רוצה לגעת בשאלה כללית יותר. אחרי הישיבה האחרונה התעניינתי ושמעתי

שיש רשויות מקומיות שנקטו אמצעים מקומיים בנושא. האם יוכלו נציגי משרד הפנים

למסור לנו פרטים על הרשויות המקומיות שנקטו אמצעים מקומיים כענין שיווק

חזיר, ומה הם האמצעים בהם נקטו? שמעתי שחוק העזר כתל-אביב, למשל, אינו מספיק

או שאין לו תוקף או שאינו יכול לעמוד מול משפטים. מה היא החקיקה בתחום הזה

ומה יכולת העשיה באמצעות החקיקה הקיימת?

הייתי מבקש לשמוע מנציגי מזרע מה ההגדרה שלהם למושג שיווק. ומה ההגדרה

שלהם למושג הפצה.

בראשית דברי אני רוצה לומר כי נדהמתי מהנתונים ששפעתי מסי נציג

מזרע. כשאני חתמתי על הוק אי שיורק בשר חזיר היה בתוקף חוק איסור גידול

חזיר. חתמתי למרות שיש גידול בין 13 ל-14 אלף טון בשנה, ולמרות ששמענו

שיש 14 אלף איש המתפרנסים מזה. אני חושב גם שהשאלות שהציג כאן חבר הכנסת

אוריאל לין היו במקומן. עד כמה אכן שמר קיבוץ- מזרע על החוק. זה דבר שאני

מטיל בו ספק. גס תוך כדי פיתוח הס טענו שהדבריס נעשיס בצנעה ולא בפרהסיה.

הוא טען גס שיהיה חשש שבשר הטרפה יחזור לשיווק כבשר כשר.

אני לא רואה שאפשר לבוא עם ידיים נקיות ולהגיד שהכל נעשה על מי החוק.

האס מפני החשש שמא כל הענין הזה י ירד לשוק שחור לא צריך לחוקק את החוק הזה?

גס בנושא מטבע זר ישנו חוק, והחוק קייס ועומד גס כאשר יש מסחר במטבע זר בשוק

שחור. ואותו מצב קייס גס בנושא הסמיס. האס בגלל זה לא יהיה חוק?

שמענו שהיצור בקיבוץ מבוסס על 40% בשר בקר, 40% בשר חזיר ו20% בשר

הודו. שמענו שבתוך מוצרי בשר הבקר וההודו מכניסיס גס בשר הזיר. וזה מעורר

בעיה נוספת. כיהודיס אנחנו נגד שיווקי, וגס הרבה אנשיס חילוניס הס נגד זה.

צריך למצוא פה פתרונרת מתאימיס כסו שנמצאו גס בדבריס אחריס.

מ' הכהן;

אנחנו מכיריס את אנשי מזרע ויודעיס שהס אנשיס עובדיס המתפרנסים מיגיע

בפיהם. ות מחזיר זה כבוד, או לא, על השאלה הזאת יש חילוקי דעות.

אבל אין חילוקי דעות על כך שהס אנשיס עובדיס.

א' הרן!

הכוונה היא לכך שאנחנו מתפרנסיס מהענף הזה. ללא קבלת תמיכה.

מ' הכהן;

אני בטוח שכאשר הוגשה הצעת החוק הזאת היא לא הוגשה מטעמיס כלכלייס.

זה כלל לא עמד לנגד עיני מגישי הצעת החוק. וכאשר הכנסת אישרה זאת בקריאה

ראשונה השיקול הכלכלי לא עמד על הפרק. מבחינה כלכלית יתכן מאד שמדינת-

ישראל היתה צריכה לעודד גידול בשר חזיר ויצוא כשר חזיר. בהזדמנות אחרת שאלתי

את ידידי חבר הכנסת שס טוב איר היה הקיבוץ הארצי או קיבוץ מזרע מתייחס

להצעת חוק האומרת כי מדינת ישראל לא תייצר נשק לצרכיה הבטחונייס, אלא לצורך

יצואס לארצות מסויימות, כי זה טוב מבחינה כלכלית וזה היה גס מפרנס אלפי

אנשיס, ואילל הפסקת היצוא של הנשק הזה היתה פוגעת כפרנסתס של אותס אלפי אנשיס.

אין לי ספק שאידיאולוגית היו אנשי מזרע, ועוד רביס ממתנגדי החוק הזה, מצביעיס

בעד החוק על אף הפגיעה הכלכלית שיש בו. ואס לא כן, אז אולי אני טועה לגבי

השקפת מפ"ם בנושא יצוא נשק למדינות טוטליטריות.

כאשר מתעסקים גבשר בכלל, ובבשר חזיר בפרט, אמרו חכמינו שזה לא מן

הדבריס המעדניס את הנפש. עיסוק בבשר יאפילו אכילת בשר זה כך. אני גם בטוה

שבמזרע חיים הרבה צמחונים על אף העובדה שהמפעל הזה נמצא ועובד שם. העיסיק

בבשר, ובמיוחד בבשר חזיר, אמרו חבמינו שזה מטמטס את הלב. וכשזה מטמטס את

הלב, הרי באיזה שהוא מקום זה גירר אותך, גם שלא מרצון וגם שלא במודע, לעביר

על החוק גם כשאתה אינך רוצה לעבור עליו. האס למפעל במזרע לא מגיע בשר חזיר

מספר משקים המגדלים אותי בניגוד לחוק? ואיני רוצה לנקוב בשמות המשקים האלה.

טוענים שהבל נעשה על פי חוק, אבל אני אומר שאולי שלא מתוך רצון אלא בגלל

רדיפה אתרי הישגים כלכליים יוצריק לעתים עובדות אחרות.



אני רוצה להוסיף עוד שהדאגה שלכם לאוכלי הבשר נוגעת ממש ללב.

אבל אם זו אמנם הסכנה המאיימת עלינו, הייתי מציע לאנשי מזרע לדאוג לתוספת

כוח לרבנות בדי שתפקח על חוק הכשרות, וזה יפתור מספר בעיות כלכליות אחרות.,

אני מודע לכך שהצנעה בה נעשתה עבודת השיווק וההפצה של מוצרי מזרע

אכן היתה מתוך התהשבות בציבור הדתי, וזה בהחלט מקובל עלי. אף פעס לא חשבתי

את אנשי מפ"ם ואת אנשי הקיבוץ הארצי לרשעיס להכעיס. ואני חושב שצריך לבדוק

את הסטיה הזאת. כאילו בגלל הישגיס כלכליים לא עומד עוד השיקול הלאומי שעמד

בשעתו במרכז השקפתם של ראשוני השומר הצעיר.

הערתי האחרונה מתייחסת לנושא הפצוייס. אין לי ספק שאס אנשי מזרע

פעלו שלא בניגדד לחוק, והקימו מפעל שלפי השקפתס הוא אחד המפעליס היצרנייס

היפים ושחלק מחבריהס מתפרנס ממנו, מדינת ישראל תצטרך לתת את הדעת על מידת

פיצוי נאותה לאנשים שיפגעו. נושא הפצויים הוא נושא הנדון לדיון. גס אנשי

ימית קבלו פצויים. ואינני יודע מה היתה חזירות גדולה יותר ימית או מזרע.

היו"ר א' שפייזר;

אנשי מזרע טענו שהם יקיימו את החוק הזה. הס אמרו שאם החוק יתקבל הס

מתכוננים לקיימו בלשונו, ולגביהם זה אומר את הדברים אותם פרטו. הס אמרו

שלא יהיו אצלס חיפושי דרך לעקוף את החוק, וכי משמעות הדבר פשוטה לגביהס,

והס מסרו לנו מה המשמעות הכלכלית של הדבר הזה לגביהס.

ר' פנחסי;

הם טוענים שהם שומרים גם על החוק הנוכחי, אבל הועלו שאלות שצריכות

עדיין להיבדק.

הס עוד לא השיבו לשאלות שנשאלו. הס רק אמרו שאס החוק הזה יתקבל הס

יכבדו אותו, ושמשמעות הדבר לגביהס היא כך וכך,

ו' שם-טוב;

אי אפשר להחשיד ציבור שלם בהפרת חוק בלי להוכיח זאת.

זו.זכותם הלגיטימית של אנשי מזרע להביע את התנגדותם לחוק. זכותם לעשות

כן גס אס זה לא נראה למישהו. שנית, יש לזה השלכה לגבי מה שכתוב בתקנות

הביצוע והפיצוי. התקנות צריכות להביא בחשבון גס גורמיס מסוג אלה שהועלו כאן.

שמענו את השאלות שנשאלו כאן, אתס מתבקשיס להשיב עליהן.

מ' דינאי;

אני מבקש לענות על שתי קושיות משפטיות שהוצגו כאן. את שאר התשובות

ימסרו נציגי הקיבוץ. אני מקווה כי בישיבה הבאה יורשה לנו להביא

בצורה מסודרת את ההיבטיס המשפטיים.

אני רוצה להתייחס תחילה לשאלות של חבר הכנסת אוריאל לי. זו שאלה שנשאלה

כבר וטרם ניתנה האפשרות להשיב עליה. החוק משנת 1962 שלפנינו, ולפניו חוק

הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) תשי"ז-1957 , אומר בסעיף 1 ; לא יגדל אדם

חזירים, לא יחזיקס ולא ינחרם. המדובר בחזיריס, לא בתולדות, לא בבשר חזיר



ולא במוצרי חזיר. בענין זד, היו פסיקות בבג"צים שונים. אבל לא צריך להזדקק

לבג"ץ כדי שנסכים שבשר חזיר זה לא חזיר. אילו התכוון המחוקק שזה יכלול גס

תולדות וגם בשר חזיר, כי אז היה אומר זאת בחוק. אבל הוא לא אמר זאת.

בסעיף 10 לחוק איסור גידול חזיר תשכ"ב-1962 נאמר: מיום תחילת חוק

זה יימחקו בסעיף 1 לחוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוהדת) תשי"ז-1957

המלים "גידול חזירים והחזקתם". כתוצאה מזה יצא כי מה שנותר מהחוק משנת 1956

הם המלים "מכירת בשר חזיר ומוצריו". המחוקק היה מודע להבחנה הזאת, שהיא

לא רק לשונית אלא גם משפטית.

בחוק משנת 1962 מחקו רק הלק. בסעיף 10 הימנו שינו את סעיף 1 מחוק

שקדם לו, חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) תשי"ז-1957. מה שנשאר בסעיף 1

מחוק 1956 הוא הבחנה בין שיווק וגידול והחזקה. אין וינוח על הביטוי לההזיק.

להחזיק מה? הם לא מחזיקים הזירים. אליהם מגיעה תולדה. אליהם מגיע בשר חזיר

אחרי נחירה. זה שלב מתקדם.

בין השנים 1956 ל-1962 היתה סדרה של בג"צים בהם בית המשפט העליון

קבע שהוק הרשויות המקומיות אין כחו עמו להסדיר דברים אלה. והיה צריך

לקבוע בענין זה חוק ארצי, והוציא מהרשויות המקומיות את הענין של גידול

וכיוצא בזה, והתיר רק מכירה מקומית של הבשר. ההבחנה הזאת בין גידול לבין

מכירת בשר של חזיר ומוצרי בשר חזיר היא הבחנה שרואים אותה בין שני החוקים

האלה.

מ' הכהן;

מדוע לא מדובר על יצור אלא יש הבחנה בין גידול למכירה? אני יכול

לטעון שהיצור הוא חלק מהגידול.

מ' דינאי;

אנשים לא מגדלים בשר, אלא הזירים.

מגדלים חזירים לבשר. אין מגדלים הזירים לרכיבה, אלא לבשר.

עכשיו במקום שהעיריות חוקקו כל אחת חוק לעצמה בקשר לגידול חזירים

והחזקתם, תיקנו חוק כללי בשביל כל הארז. ימה שנשאר עכשיו זו האפשרות של

העיריות לקבוע כללים בדבר מכירת בשר חזיר.

הבאתי זאת בדרך אגב כדי לחזק את הפרשנות כדי לא להשען רק על הגיון.

היו"ר א' שפייזר;

מוטב תשאר עם הפרשנות הראשונה.



מ' דינאי;

מדברים תמיד על כוונת המחוקק, בהצעת החוק שלכם נאמר "חזיר לרבות

בשר חזיר", מדוע ראיתם לנכון לסגור את זה?

המפעל במזרע פעל בחוק, ואני מבקש לקבוע זאת בבר בשלב זה, הוא פעל

לא על-יד החוק. לא על גבול החוק, אלא בחוק. בעידוד שלטונות החוק ובעידוד

המדינה, ואף היה קפעל מאושר פעם אחרי פעם וקיבל פרסים מידי נשיא המדינה י

פעם אחרי פעם, הוא פעל בצורה לגיטימית ועל סמך תחיקה משנת 1962. מדינה

ללא הוק קובעת בשנת 1962 הוק האומר שמותר לשווק מיצרי בשר, אחר כך, אחרי

שהמפעל מתארגן. אחרי דור שלם ממש, אחרי 23 שנה מופיע החצי השני של החקיקה,

זו ממש מלכודת תחיקתית,

מ' הכהן;

מה זו מלכודת תחיקתית? המחוקק אינו עוסק בהצבת מלכודות, המחוקק עוסק

בתחיקה,

מי דינאי ;

בשנת 1962 עשה המחוקק חצי עבודה,

מ' הכהן;

כך המצב בחוקים רבים, יש הרבה חוקים שיש להם תיקונים,

מי דינאי ;

לשאלת חברי הכנסת ארריאל לין ויצחק ארצי. אני רוצה לציין כי הביטוי

שיווק כולל יצוא, והראיה, כל חוקי המועצות החקלאיות הסטטוטוריות, העוברים

לא פעם בוועדה הזאת, כמו חוק המועצה ליצור ולשיווק ירקות, המועצה ליצור

ושיווק פירות. צמחי נוי ועוד העוסקים כיעוד עיקרי ביצוא, שיווק כולל איפוא

יצוא,

אלה שתי השאלות שבשלב זה ראיתי לנכון להשיב עליהן, כאשר יתאפשר

לי להביא את דברי לגבי חוק ומשפט, אשלב את הדברים בצורה יותר מסודרת.

היו"ר אי שפייזר;

התשובות לשאלות הכלכליות תועלנה בישיבה הבאה, אני מבקש שתרשמו לפניכם

את שאלת ההסבה והיצוא, האם אתם יבולים להסב את המפעל. ולמה? כמה זמן יידרש

לכם לשם כך? אם יצוא אכן אפשרי, האם המפעל יוכל להתקיים על היצוא הזה

ולעשות הסבה לדברים אחרים בתחום הבשר?

אני מודה לכולכם, ישיבה זו נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 11,00)