הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 75

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ג', כ"ז בכסליו תשמ"ו, 10.12.85, בשעה 14.00

בנוכוזות;

חברי הוועדה; היו"ר א' שפיזר

מי פלד

ו' שם-טוב

שי ארבלי-אלמוזנינו

אי שלום

מוזמנים; פי קימר - מ"מ יו"ר ההתאחדות

יי טרוקמן - התאחדות בעלי מלאכה ירושלים

מי קלוגמן - ממ"ק יו"ר ההתאחדות

י' כץ - מזכ"ל סניף ת"א של ההתאחדות

אי רום - מזכ"ל סניף חיפה

י' מאירי - יו"ר סניף ת"א

שי יהלומי - יו"ר הוועדה הכלכלית בהתאחדות

יי איזנברג- ממ"ק יו"ר סניף חיפה

די זהבי - מנהל חטיבת מת"מ במשרד התעשיה

אי כהן - סגן מנהל החטיבה

יי אופיר - ממונה על המלאכה והתעשיה הזיערה

צ' דורי - משרד התעשיה והמסחר

מזכיר הוועדה; ד' לב

הקצרנית; ת' בהירי

סדד-היום; מצב המלאכה והתעשיה הזעירה



מצב המלאכה והתעשיה הזעירה

היו"ר אי שפיזר;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הנושא שעל סדר-היום הוא מצב המלאכה והתעשיה

הזעירה. נושא זה לא זכה מעולמ לתהודה נכונה. היו תקופות בהן היה נדמה כי הוא

מתחיל לזכות בתהודה, אך האמת היא שכל השנים לא זכה לתשומת-לב ולטיפול. הוא נמצא

תמיד בשוליים, וזאת כתוצאה מחוסר מודעות לנושא ומחולשת הגוף המטפל בעניו. גופים

חזקים מצליחים לזכות בתשומת-לב, בעוד שגופים וולונטריים לא תמיד מצליחים להסב

אליהם את תשומת-הלב המתאימה. היות והארגון בנוי כפי שהוא בנוי, ובעלי המלאכה הם

אינדיבידואליסטים השקועים בבעיותיהם - הנושא סבל מחוסר תשומת-לב. הנושא מעולם

לא מוצה, וודאי לא כמו באירופה ובארה"ב, שם יש כבוד רב לבעל המלאכה, וגם המשק

בנוי על שתוף המלאכה. בארצות מסוימות באירופה, המלאכה מהווה עד 90% מן התעשיה.

ישראל הולכת לצנטרליזציה גם בשלטון המרכזי וגם בתעשיה, והדבר פוגע במלאכה.

מה שנאמר בתזכיר שלכם אינו חדש. בעיה מספר אחד לדעתי, נוגעת לאי הקמת

המועצה למלאכה, עליה הוחלט בשעתו. גם שרי התעשיה והמסחר הקודמים וגם הנוכחי לא

מימשו את החוק. לו היתה מוקמת, איני יודע אם היתה מסוגלת למלא את תפקידה, ואיני

יודע אם תוקם אי-פעם. אין ספק שזהו עקב אכילס של הבעיה . בארצות רבות קיימת רשות

לטיפול במלאכה. גם גוף כזה אינו קיים בישראל. אם לא תהיה גם כתובת כזו, ספק אם

המלאכה תצא אי-פעם ממצבה הנוכחי.

רגעיות עליהן צריך לשים-לב לקראת העתיד הן מודרניזציה. ישראל סובלת

מתת-תזונה בתחום הזה. בעולם נבנים בתי-מלאכה משוכללים, בארץ אין נבנים מספיק, אם

מחוסר מודעות ואם מהוסר כדאיות. כל נושא פיתוח הטכנולוגיה הוא נושא מרכזי. כל

הנושא של הפנייה לייצוא גם הוא מוזנה. אתם מייצרים היום כמעט רק לשוק המקומי,

בעוד שבעולם יש פריצה גדולה החוצה. הדבר טעון תיקון אם במסגרת למועצה ואם במסגרת

רשות, כאשר תוקמנה.

באחד המסמכים שהגשתם הופיע נתון האומר כי מימשל רייגן החליט להקים צוות

נשים לשילובן בענפי המלאכה. צוות חשיבה זה יושב וחושב עתה, כיצד להביא לפריצת

דרך בתחום זה. אצלנו אין די ערנות לנושא זה. הייצוא קשור גם בזכויות שאתם מבקשים

להכרה כייצואנים עקיפים המשולבים בתעשיה. המלאכה אינה משולבת היום בייצוא, כי

לא נוצרו הכלים שי יאפשרו לה ייצוא, ואין היא מכירה כשותפה לייצוא גם במקרים בהם

יש לה חלק בו. יש גם החלשות בתחום ההשקעה במלאכה. אנו זוכרים את והקופה בה פיתחו

את קריות המלאכה והתעשיה בחיפה, בתל-אביב ובמקומות אחרים - בתקופותיהם של

רבינוביץ' וחושי המנוחים. ביוזמה משותפת נוצרו הקריות, אך בשנים האהרונות לא קמו

קריות נוספות, ולא ניתנה תמיכה לתעשיה הזעירה ולמלאכה. הקונספט של קריה היה טוב

גם בגלל הסיוע לעצם הקמת הקריה , וגם ברכוז מפעלים במסגרת אחת.

לכך אפשר להוסיף את נושא קרנות המימון, עזרה במצוקה וסיוע בבעיות מסוי. כל

הנושאים האלה אינם זוכים לטיפול מרכזי. החוק לא מומש, לא הוקמה מועצת המלאכה

עליה הוחלט לפני שנים, אין מחשבה בכיוון של הקמת רשות. הכנסת לא הצליחה לתבוע

מהמוסדות המבצעים את מימוש החוק, וכתוצאה מכך לא הוקמה המועצה, לא הוקמה רשות,

ונושאים הקשורים בתנאי מימון ובקשר עם הבנקים לא בוצעו. עוד זכורה לנו פרשת בנק

המלאכה. בעלי המלאכה נאלצו למשכן את הבנק שהיה להם ולוותר עליו. כתוצאה מכך

סובלים כל נושאי הטכנולוגיה, המודרניזציה, הייצוא ורכוז המידע. המלאכה היא

בן-חורג על כל ההיבטים שהזכרתם, אז מעמידים סימני שאלה לגבי התפקוד גם בעתיד.

אני חושב שעל בעיות מרכזיות אלה נצטרך לשים את הדגש. נתחיל בדיון, נסכמו

ונגיש המלצות לכנסת. נתבע בקולי-קולות את מימוש ההתחייבויות שניתנו לכם, וננסה

לעזור לכם לחזק את הכלים העומדים לרשותכם, על מנת שתוכלו לתבוע ביתר כח את מה

שמגיע לכם.



אני רוצה לברך את החברה שושנה ארבלי-אלמוזלינו , שהצטרפה לוועדה במקום וזה"כ

יצחק ארצי שפרש מהוועדה. שושנה עברה אלינו מוועדת העבודה והרווחה, והיא בהחלט

יכולה לשמש כח עזר למימוש כמה מהנושאים שטיפלנו בהם ועוד נטפל בהם.

מי קלוגמן;

למעשה הצגת חלק ניכר מן הנושאים שרציתי להציר. נותר לי רק לתמוך במה שאמרת.

לפני כמה שנים ישבנו כאן עם יו"ר הוועדה הקודם, וביקשנו לאפשר לנו ייצוג בכנסת.

גם אתה אמרת כי לבעלי המלאכה אין ייצוג מטפיק ולא שומעים די הצורך את קולם .

בעלי המלאכה הם אנשים העובדים במו-ידיהם, ואין להם זמן לעטוק בעניני צבור.

ביקשנו להקים בכנסת ועדה בה ישתפו את בעלי המלאכה.

הנושאים שלנו די מכאיבים . איננו באים לממשלה בבקשת עזרה, כי אנו יודעים

שאין עתה כטף לשם-כך, אך אנו מבקשים שיעזרו לנו לא להגיע למצב בו לא נוכל עוד

להמשיך. 90% מאנשינו עובדים בכטפים שהם מגלגלים בינם לבינם עצמם. ישנם מיסים

שאיננו יכולים עוד לשאת בהם, כמו מט יטף ומט רווחי הון. אם יימצאו כמה חברי-כנטת

שייצגו אותנו, אולי נצליח לפתור את בעיותינו.

א' רום;

בדבר אחד זכינו - בכך שמלאכתנו נעשתה על-ידי יו"ר הוועדה. אני טומך ידי על

כל מה שאמרת בפתח הישיבה. אוטיף כמה הערות: שינינו את שמנו להתאחדות המלאכה

והתעשיח, לא משום שאנו מתביישים במלאכה, אלא משום שאופי עבודתנו השתנה. אנו

עוטקים בתחומים רבים ומגוונים, מקוטמטיקה ועד לייצור חלקים עבור תותחים. מצד אחד

אנו עוטקים בשירותים אישיים, מצד שני בייצור ובאמצע במלאכה לשוק המקומי. היצרנים

עובדים בחלקם לשוק המקומי ובחלקם לשווקי חוץ. המסוי נוגע יותר לשירות האישי.

לענפים שונים בהתאחדות שלנו יש בעיות שונות. ישנם ענפים בהם מצוי ציוד מהחדישים

והמשוכללים בעולם, אך הוא מושבת. זוהי בעיה הקיימת במשק כולו, אך היא גורמת לנו

נזק רב.

עד אשר תקום הרשות, אנו חייבים להזיז את קרון הייצוא. לשם-כך אנו זקוקים

לתמיכת הממשלה. אני חושב שמחובתנו ומתפקידו של משרד התעשיה והמטחר לעזור לנו.

בחיפה ניבנו 600 יחידות , אליהן הועברו בתי-מלאכה ששכנו קודם לכן בכוכים. אנו

מבקשים שיוקצו שטחים מרוכזים לבתי המלאכה שלנו בקרבת מפעלי התעשיה. קשה לקבוע

איזה הוא מפעל גדול ואיזה קטן. האם מפעל מחשבים המעסיק 10 עובדים, אך יש בו ציוד

משוכלל ביותר, הוא מפעל קטן יותר מבית-אריזה או מתפרה המעטיקים מאה עובדים?

משרד התעשיה והמטחר חייב לחערך לטיפול בבעיותינו. באזור חיפה ישנם כמאה

מפעלים אשר עבדו קודם עבור מערכת הבטחון, חלקם אף פרצו את הטדק הראשון בכיוון של

ייצוא לארה"ב. אך קרה מה שקרה במשק, והם נכנטו למשבר. האם הם יכולים לשאת בו

לבדם? צריך לקבוע צוות חשיבה אשר יבדוק כיצד ניתן לעזור להם. אנו מהווים היום

טקטור יצרני אר נופל בין הכטאות. חייב להיות שנוי בגישה אלינו. אין אנו נמצאים

עוד בשנות החמישים אלא ב-985ו.

היו"ר אי שפיזר;

דיברת על ציוד מושבת, אך לא אמרת באלו ענפים. שמעתי שישנם בתי-מלאכה אשר

ייבאו ציוד יקר בתחום הדפוט, אך ציוד זה מיוצא היום לחו"ל, לאחר שהבעלים פשטו את

הרגל, או הגיעו למטקנה שאינם רוצים עוד לייצר. כיצד הטכימו בעלי המלאכה למצב

הקיים, כאשר במשך שנים לא הוקמה המועצה?



יי מאירי!

אני רוצה להתייחס לחוק רשוי המלאכה. ישנס בתי-מלאכה של אנשיס שאינם בעלי

מקצוע, והס מוליכיס שולל את הצבור. חוק רשוי המלאכה יכול היה למנוע מצב כזה.

הרשות צריכה להיות מורכבת מ-21 נציגיס - שבעה שייצגו את הממשלה, שבעה את התאחרות

בעלי מלאכה ושבעה אנשי צבור. אני הושב שרשות כזו היתה יכולה לפתור חלק ניכר

מהבעיות. ייתכן שמשרד התעשיה והמסחר רואה בביצוע החוק נטל , אך אני סבור כי ניתן

היה להקיס את הרשות.

שי יהלומי;

ייתכן שהיה זה מישגה לא להפוך שולחנות, אר כך חונכנו. 80% מהייצוא התעשייתי

מייצאים 2% מהתעשיינים. כמעט 40% מבעלי המלאכה הס יצואניס עקיפיס. אלה בעלי

מלאכה המשרתים את התע"ש, את התעשיה האווירית, את מפעלי המתכת ואת מפעלי הסכסטיל.

למרות זאת אין המדינה מעודדת את המשך קיוס המלאכה, אלא אף חונקת אותה. בנו של

בעל חברה אשר עובד בחברת אביו, הוא חייב לשלס מס יסף. אילו עבד במפעל אחר, לא

היה צריר לשלס את מס היסף. האס לכך נקרא ערוד המלאכה?

אי שלוס;

נקודה זו לא ברורה לי. אס אתה בעל חברה והוא עובד אצלך, הוא נחשב לשכיר.

כשכיר הוא לא צריר לשלס מס יסף.

היו"ר אי שפיזר;

הוא משלס כי הוא אחד הבעליס.

שי יהלומי;

החוק אומר שבעל החברה שיש לו מעל ל-10% ממניות החברה, וקרוב משפחתו עובד

בחברה, הוא חייב לשלס מס יסף. קרוב משפחה הוא בן, אשה או אח.

יי איזנברג;

אני מחיפה, אך בשנה-שנתייס האחרונות אני מגדיר את עצמי כמי שבא מעיירת

פיתוח. אני רוצה להתייחס לנושא הציוד המושבת; מפעלי המתכת שלנו בנו עצמס בהתאס

להנחיות התעשיה הצבאית. חיינו תקופה מסוימת בחממה, היתה מספיק עבודה לכולס.

אר מה שקורה היוס הוא שהמכונות מושבתות. כל מכונה כזו עולה כ-50ו אלף דולר.

אנשיס קנו את המכונות בליסינג, ואת החובות הס צריכיס לשלס. אס לא יימצא פתרון,

אני צופה שתוך חודשיים-שלושה 60-70% מהמפעלים האלה ייסגרו. אם המפעלים ייסגרו,

השקעה של שניס תרד לטמיון.

חייביס להקיס צוות שיעזור לנו לעבור את התקופה הקשה הזו, שהייתי מגדירה

כקשה יותר מהמיתון של 1965.

היו"ר אי שפיזר;

אלו ענפיס ייפגעו במיוחד?

יי איזנברג;

מתכת, עץ, חשמל ואלקטרוניקה. אס מפעליס אלה ייפגעו, הס לא יקומו פעס נוספת.

ציוד במליוני דולריס עומד מושבת. לעומת זאת משרד הבטחון, התעשיה האווירית ומכון



3, עומדים לחדש את בתי-המלאכה שלהם, כדי להעסיק את עובדיהם, ולשם-כך הם צריכים

לייבא ציוד שהוא אותו ציוד העומד מושבת אצלנו. נדמה לי שבכל מקום בעולם היו קודם

כל נותנים את הדעת על כמות הציוד הקיימת באותה אדץ.

אני דוצה לעבוד לנושא המסוי: כל הזמן עודדו את המעבד מהשידותים לתעשיה, אך

הוקי המסים היום הם כאלה , שכל מפעל קסן אשד מעסיק אפילו המישה עובדים בלבד,

זקוק למעדכת אדמיניססרסיבית מיוחדת, על מנת לספל בנושאי המסוי - מס-הכנסה,

בסוח-לאומי, מע"מ ומבסחים. מה שקודה הוא , שבעצם מעבידים אנשים מן השדותים אל

התעשיה - על מנת שינהלו שם את מעדכת גביית המסים. מדוע אי אפשר לקבוע בחוק

שמס-הכנסה יגבה את הכסף עבוד כל הגורמים, ואחר-כך יחלקו אותו ביניהם? זהו כח-אדם

שאינו מייצד אלא אוכל כסף. מדוע אני צדיך להיות אחראי על הגביה, ואם אסעה בסעות,

יקנסו אותי או ישלחו אותי לבית-סוהר.

צריר להוריד מעלינו את הנסל הזה. איננו בעלי מלאכה, אנו דוצים לייצר כסף,

לא פקידות ולא ניירת, אך החלק העיקרי בעסק שלי היום הוא הניירת. אם אני סועה

בחישובים, יוצא שאני עובד חינם עבור המדינה. מוכרחים לתת את וזרעת על-כר עכשיו,

אחדת כל התשתית התעשייתית שלנו תרד לסמיון. אני לא אקים עוד מפעל אחד במדינה

הזו.

יי כץ;

יש לנו כ-45 אלף בתי-מלאכה המתחלקים לכמה קסגוריות - קסנים, בינוניים

וגדולים. חלקם עובדים עבור השרותים וענף הבניה, אך מפעלים רבים עובדים עבור

מערכת הבטחון. אלה המפעלים היותר מתוחכמים. במפעלים הקסנים מספר העובדים הוא

בממוצע 3-4. בסר-הכל עובדים אצלנו בין 100 ל-110 אלף עובדים, כך 70% מהמפעלים

מעסיקים כ-4 עובדים, %15 בין 5 ל-9 ו-%10 10-19.

הוזכרה כאן בעית המסויף כדאי שחבדי הוועדה ידעו שהגענו לקצה גבול היכולת

בתחום זה. מס היסף, אשר הוסל בלחץ ההסתדרות, יכול להיות הקש שישבו את גב הגמל.

אנו מתנגדים להארכת תוקפו של המס הזה.

הוזכרו כאן עודפי הציוד במפעלים בהם העבודה ידדה עד לאפס. יחד עם זאת ישנם

בתי-מלאכה הממשיכים לייצר, וכדי להתפתח הם מזמינים ציוד חדש. הצרה היא שאין הם

יכולים לקבל את ההלוואות לשם-כך. כאשר מדובר בציוד מיובא, אפשר לקבל הלוואות

בגובה של עד %85 מערך הציוד, אר ציוד בשווי 15-20 אלף דולר, אינו נכנס

לקריסריונים של קווי האשראי. לאחר מאמצים ודרישות, הוקמה באמצעות הבנק לפיתוח

התעשיה קרן אמיסיה שבאמצעותה ניתנות הלוואות המאפשרות לנו ייבוא ציוד. כאשר הקרן

החלה לעבוד, יכול היה כל אדם לקבל הלוואות בשעור %40 מן הסכום עד לתקרה של 10

אלפים דולר. היום בגלל מחסור בכספים, התקרה ירדה. כאשר אדם רוכש מכונה ב-30 אלף

דולר, מה שהוא מקבל כמעס ואינו עוזר לו. עכשיו אומרים לנו כי האמיסיה הזו אינה

עוד אסרקסיבית עבור קופות הגמל, ולא כדאי להן להשתמש בכספיהן לצורר זה.

פרס לכך אין לנו שום עזרה בגיוס הון חוזר באמצעות הבנקים המסחריים. מה שבנק

הפועלים נותן לנו הוא סכום של 2 מליון שקל ובנק-לאומי 4 מליון שקל. בנק-לאומי

גובה ריבית של %5 לחודש ובנק -הפועלים %3.5. אלה לא סכומים שפותרים בעיות,

מוכרחים למצוא דרך לגיוס הון חוזר לבעלי מלאכה.

על-פי הערכתנו, היקף העבודה שלנו ירד ב-35% ומספר הפועלים שפוסרו מתקרב

ל-0,000ן, אך הדברים לא קיבלו הד מספיק. כאשר מפעל גדול עומד לפסר 200-300

עובדים, כל המדינה מזדעקת, אר לפיסורים אצלנו אין כמעט כל בטוי. ההשקעה ביצירת

מקום תעסוקה חדש בייצור, היא בגובה של 200-250 אלף דולר. אפשר היה להעסיק עובדים

רבים נוספים במלאכה בהשקעת סכומים פעוטים יותר.



בארה"ב קיימת רשות למסחר הזעיר, אשר כפופה ישירות לנשיא ארה"ב. לרשות זו יש

רשת על-פני כל ארה"ב, והיא עוסקת גם במסחר, בבתי-מלון ובמסעדות. הרשות נותנת

עזרח בהלוואות לפיתוח מפעלים ולהקמתם, היא עוזרת גם על-ידי הפעלת פנסיונרים

הנותנים יעוץ למפעלים חדשים. על-פי החוק כל מפעל גדול, כמו ג'נרל מוטורס למשל,

המקבל הזמנה מרשות צבאית או אזרחית, הוא חייב להפריש %10 מהיקפה למפעלי התעשיה

הזעירה. אנשים מיווזדים מפקחים על-כך. אנו חושבים שאם וכאשר יוקם גוף כזה בישראל,

הוא יוכל להביא למיפנה בכיוון הרצוי.

היו"ר אי שפיזר;

מדוע הם עושים זאת?

י' כץ;

כדי שהענקים לא יבלעו את הכל.

היו"ר אי שפיזר;

כנראה שזה קשור גם בנושא הקרטלים והמונופולים. חוק הקרטלים והמונופולים

עומד גם אצלנו לדיון. קיימת בארץ קונספציה וזדשה בנושא זה, אותה רוצים לפתח.

וי שם-טוב;

איני מציע להתעלם מכל הבעיות הספציפיות שהעליתם, ביניהן יש נקודות הראויות

לתשומת-לב מיוחדת. אני בטוח שאין מיגזר במשק שאין לו בעיות ספציפיות המיוחדות

לו. למשל, כל תעשיין יוכל לומר לנו כי עליו לגבות את המסים עבור האוצר. אם הייתי

רוצה להעלות את הבעיה המרכזית שלכם, הייתי אומר כי היא היחס של המערכת הממשלתית

ומשרד התעשיה והמסחר בעיקר, אל המיגזר של המלאכה והתעשיה הזעירה. קיים כאן חוסר

הבנה לגבי המשקל שיש למיגזר זה כחלק מהתשתית הכלכלית של המדינה. היחס אל המיגזר

הזה הוא כאל בן-חורג במשק. אני זוכר את יחסו של מי שהיה בשעתו שר האוצר וגם שר

התעשיה והמסחר, אל התעשיה הזעירה. המפעלים הגדולים והמודרניים של היום, גם הם

אינם יכולים להתבסס ולהתקיים בלי התעשיה הזעירה. כל מה שאמרתם מוכיח באיזו מידה

התרחקנו מהתיאום הזה, אולי מתוך רצון לפתח את המפעלים הגדולים והמודרניים.

לתכנית הכלכלית החדשה של הממשלה, יש כוונות יוצאות מן הכלל. רוצים להציל

אותנו מהמחיר הנורא של האנפלציה, אך כל המאמצים של המערכת הם להקל על התעשיות

וללכת לקראתן, כדי לקיים אותן, ואינך שומע התייחסות לתעשיה הזעירה. אם אתעלם מן

הייצוא העקיף, עיקר התעשיה הזעירה היא עבור השוק המקומי המצטמק. קונים פחות,

בגלל שחיקת השכר, ואת המחיר משלמת בעיקר התעשיה הזעירה. לפני הישיבה הזו פגשתי

בנגר בולגרי, בעל מלאכה מעולה, אשר סיפר לי כמ מפעלו מתמוטט בין אצבעותיו. הוא

נאלץ לפטר עובדים ואינו יודע כיצד יוכל להתחיל לבנות אותו מחדש. הצרה היא שאין

לו כתובת, אין לו למי לפנות כדי להציל את מפעלו. נאמר כאן כי ישנם 45 אלף

מפעלים כאלה, שהם חלק מהתשתית הכלכלית ששל המדינה.

שמתי-לב כי בכל מו"מ בין הארגונים היציגים - ההסתדרות ובעלי התעשיה, על

עסקות חבילה וקביעת מחירים, מתייחסים למיגזר הזה כאילו אינו קיים. הבעיה המרכזית

שאנו עומדים בפניה כוועדה פרלמנטרית, אינה רק מה ניתן לעשות בתחום גיוס הון חוזר

או חידוש ציוד, אלא כיצד ללחוץ בשני כיוונים. אנו עדים לזלזול בבעלי המלאכה.

התקבל חוק הנוגע להקמת המועצה, אך אין היא מוקמת. פעם היו שרי האוצר והמסחר

והתעשיה הכתובת לבעלי המלאכה, היום אינכם עוד על המפה. אם תקום רשות מתאימה,

שאינה צריכה להיות מעין מחלקה במשרד התעשיה והמסחר, היא תצטרך להיות הכתובת

לטיפול בכל הבעיות המיווזדות של המלאכה והתעשיה הזעירה. רק דאז יש אולי סכוי

לשיפור המצב.



ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני רוצה להודות ליו"ר על הברכות. אני שמחה לחזור לוועדה זו, שהייתי חברה

בה בכנסות השישית והשביעית ואני מכירה אותה. אני מקווה שאוכל לתרום את תרומתי

לדיוני הוועדה.

היתה לי הזכות להגיש את הצעת החוק כאשר הייתי יו"ר ועדת העבודה והרווחה של

הכנסת. היה זה כמה חודשים לפני שהמערך הפסיד את השלטון. אני מצטערת לשמוע שהחוק

הזה לא יושם מעולם. אני זוכרת היטב את המאבקים שהתנהלו אז כדי להעביר את החוק.

אני חושבת שנקבעו בו כמה נקודות בעלות חשיבות עקרונית ממדרגה ראשונה, שאילו היו

מיישמים אותן, חיה המצב היום טוב יותר. קודם-כל מדובר בחוק על הזכות לגביית

מיסים גגם מאלה שאינם מאורגנים. כיצד ייתכן שהם יהיו מיוצגים, מבלי שייגבו מהם

מיסים. לא ידעתם לצערי להשתמש גם בסעיף הזה. זוהי הסיבה לכך שאין שומעים את

קולכם. אין לכם מי שינהל את המאבק שלהם. אתם עושים חטא לעצמכם, אינכם מנסים

לצבור כח, כדי לייצג את 10 ואלף האנשים המועסקים ב-45 אלף המפעלים שלכם. הגדרנו

בשעתו כל מפעל שיש בו למעלה מ-20 עובדים, כמפעל שאינו משתייר לתעשיה הזעירה.

אמרנו שצריכה להיות זכות גם לבעלי המלאכה והתעשיה הזעירה , להשתתף במו"מ

ובדיונים שמקיימת הממשלה עם הארגונים הכלכליים, כדי שקולם יישמע.

במשך שנים היו עליות ומורדות, אך לא ייתכן שהמצב יימשך כפי שהוא היום. יש

שנות שגשוג ושנות שפל, אך לא ייתכן שלא תוקם מועצה ולא תהיה לכם נציגות מוסמכת.

כיצד אתם שותקים במשך כל השנים הללו? אני חושבת שמשרד התעשיה והמסהר ראה כל

השנים במלאכה ובתעשיה הזעירה בן-חורג. לא טיפחו אותו, לא נתנו לו הקלות כאלה

ואחרות הניתנות לכל פרוייקט במשק. אני חושבת שהיחס הזה חייב להשתנות. המלאכה

והתעשיה הזעירה הם חלק חשוב מאד בייצור הישיר והעקיף. בלעדיו יווצר חלל שאי אפשר

יהיה למלא. חלק מהייצור לייצוא נעשה בבתי-מלאכה.

אני רוצה להזכיר את השר ספיר ז"ל. אם היה שר אשר דאג לסקטור הזה, היה זה

השר ספיר. הוא העמידו על הרגליים ונתן לו תשומת-לב מיוחדת. דאחריו היתה תקופה

מסוימת בה התקדמו. בתקופת השר בר-לב התקבל חוק הרשוי של בעלי המלאכה, שנועד לתת

להם מעמד לו הם ראויים.

אם הוועדה הזו יכולה לתרום תרומה, הרי זה קודם כל ביישום החוק הלכה למעשה.

צריך להקים את המועצה, כדי שיהיה מי שבפניו אפשר יהיה להעלות את הבעיות. אני

שומעת בפעם הראשונה על נושא הרשות. אני רוצח לדעת, כיצד אתם רואים את תפקידה

ומטרותיה. אתם חייבים לקבוע זאת קודם כל עבור עצמכם .

מילה אחרונה לאנשי משרד התעשיה והמסחר: לא יכול להיות שמשרד התעשיה והמסחר

לא ישנה את גישתו כלפי הסקטור הזה, ולא יתן לו את הזכויות שיש לסקטורים אחרים,

מבחינת קבלת הלוואות, אשראי, עידוד וסיוע. לא ייתכן שבעלי המלאכה ימשיכו לעבוד

בתנאים כה קשים. הקימו שני מרכזי מלאכה, בחיפה ובתל-אביב, אך מה שהקימו עדיין לא

מספיק. הגיע הזמן להעניק לבעלי המלאכה תנאים הוגנים, כדי שיוכלו לעבור את תקופת

הביניים הקשה הזו. אני רוצה לברך את היו"ר ומקווה כי יחד עם הוועדה יקדם את

הנושאים שהועלו כאן.

אי שלום;

אני המום במקצת מהדברים ששמעתי כאן. ישנם שני חוקים - חוק עדוד התעשיה וחוק

עדוד ההשקעות בתעשיה. מחודש יולי השנה בוטלו גם כל ההטבות במסוי, ומנסים למצוא

תחליף להלוואות הפיתוח. אני רואה כאן צבור של 45 אלף בעלי מלאכה המעסיקים 135

אלף עובדים. זהו בערך מספר המתפרנסים בחקלאות. אני רואה באיזה להט ואינטנסיביות

מטפלים שם בבעיות, ואיני יכול אלא להשוות זאת למה שקורה בסקטור של בעלי המלאכה

ולהיות נבוך. כאשר דובר השנה על כניסת חקלאים לשוק המשותף, היתה הצעה דחופה

ו



לסדר-היום של הכנסת, משלחת יצאה לחו"ל, משרדי החוץ, החקלאות ךוהתעשיה עוסקים בכר

כל. הזמן, והכל תודות לפעולתם של החקלאים. למשרדי התעשיה והחקלאות ישנן לשכות

מיוחדות העוסקות בנושאים אלה, ואילו לבעלי המלאכה אין אף גורם אשר יעסוק

בענינים.

אנו צריכים להוציא את החוק מן המגירה, ולבדוק אלו חלקים ממנו אפשר לבצע כבר

היום. איני מבין מדוע מילאתם פיכם מים במשך תקופה ארוכה, ואילו עתה, כאשר התקופה

קשה, אתם באים לכאן. עכשיו אין תקציבים, ישנה אבסלה ומפעלים נסגרים, אני חושב

שהגעתם לכאן מאוחר מדי, אם כי עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא. איני מכיר את החוק

מ-977ו, חוק שלא הופעל. נצטרך לבדוק מה אומר החוק, כדי לנסות להחיותו ולהפעילו

הלכה למעשה. אולי אפשר יהיה ליזום דיון ומו"מ להקמת קרן משותפת להלוואות, אך זאת

בתנאי שיהיה זה גוף שניתן יהיה לנהל איתו מו"מ.

בעית המסוי היא בעיה כבדה. איני מתעלם ממנה. ועדת הכספים הקימה ועדת מישנה

לבעית מסוי העצמאים. מה שהוצע הוא שהכנסתו של העובד תגדל על-ידי כך שלא יגבו

ממנו את ה-5.35% לבטוח-הלאומי. על-פי המצב הקיים היום, מנכים מהעובד את דמי

הבטוח-הלאומי, משלמים לו את הסכום נטו, ואחר-כך צריכים לגבות את הכסף בחזרה מן

הבטוח-הלאומי. הוא הדין בעניני מס-הכנסה. גם ממס יסף נתנו פטור עד לתיקרה

מסוימת. אני לא בטוח שאפילו מחצית מבעלי המלאכה קוראים את התקנות ויודעים

כי עד לתיקרת הכנסה מסוימת, הכסף שהם משלמים נחשב כמיקדמה לצורך תשלום מס. אני

מסכים עם הדעה שיש לפשט את תהליכי הגבייה, משום שהיום כל בעל מלאכה צריך להעסיק

רואה חשבון מדופלם , כדי לצאת מן הסבך.

היו"ר אי שפיזר;

יש הבדל בין התעשיה לבין המלאכה, בה מועסקים 3-4 עובדים במפעל, אך נופל

עליה נטל דיספרופורציונלי של העסקת רואי-חשבון ומנהלי חשבונות. בכל העולם,

תפקידו של ה "small buisness ADM1N1STRAT01N"-הוא לחשוב על פישוט ההליכים עבור

בעלי-המלאכה, כדי שיוכלו לסדר את עניניהם לבד. כל התחום הזה מאד בלתי מפותח

בישראל.

אי שלום;

לפני שבועיים קיימנו דיון על מפעלי "הארגז" ו"מרכבים" והפיטורים העלולים

להיות שם - כ-200-300 עובדים, ואילו כאן, אם יפגעו רבע מהעובדים - מדובר בלמעלה

מאלף איש.

היו"ר אי שפיזר;

לו היית נותן לבעלי המלאכה את הפצויים שקיבלו פועלי בית-שמש, כ-2.5 מליון

דולר---

אי שלום;

יכול להיות שניתן לבוא בדברים עם האוצר ולהפוך את קופות הגמל לקרן לסיוע

הדדי ולחידוש הציוד.

חה"כ שלום הישווה בין החקלאים לבעלי המלאכה. יש לזכור כי לחקלאים יש כמה

נציגים מבין חברי-הכנסת, ואילו לנו אין אף אחד.



היו"ר אי שפיזר;

לבעלי המלאכה תמיד היו טענות למפלגות, על שאינן מעמידות ברשימות לכנסת אף

אחד מחבריהם.

י' מאירי;

אני רוצה להעיר עוד, כי למרות ההקפאה במשק, מיסי העיריה לא הוקפאו.

היו"ר אי שפיזר;

הטענה מוכרת, אך יש לזכור כי המס העירוני מנוכה ממס-הכנסה.

יי מאירי;

מפעל קטן לא מרוויח די , אפילו כדי שיהיה חייב במס הכנסה.

היו"ר אי שפיזר;

אי קיום החוק אינו ענינכם. זה היה מהלך פוליטי של השרים בקדנציות

האהרונות, אשר נשען על שיקולים פוליטיים ולא עניניים.

די זהבי;

יושבים כאן שלושה נציגי משרד התעשיה והמסהר אשר עוסקים במלאכה. בארץ

קיימים 21 אלף מפעלים השייכים להגדרה תעשיה זעירה, וזאת מתוך 23 אלף מפעלי תעשיה

בכלל. בארה"ב ה"סמול ביזנס אדמיניסטריישן" מטפלים בכל המפעלים העסקיים

הקיימים. הם עוסקים בשלושה נושאים עיקריים: במימון, בהקיקה ובהדרכה. במסגרת זו

מועסקים אנשים שפרשו לפנסיה, והם משמשים כמדריכים ויועצים למפעלים הדשים. הוק

רשוי המלאכה עוסק רק בפן אהד של התהומים האלה - ברשוי. במשרד התעשיה והמסהר אנו

עוסקים בכל הנושאים הנוגעים לקשר שלנו עם התאהדות בעלי מלאכה.

אני רוצה לגעת בנושא מבני המלאכה, הציוד וההדרכה; משרד התעשיה והמלאכה

מקיים בעזרת המרכז לסיוע למלאכה ולתעשיה הזעירה והמכון לפריון עבודה, מערכת יעוץ

והדרכה למפעלים המעונינים בכר. בשנה שעברה ביקר המרכז הזה בלמעלה מאלף מפעלים.

כבר נאמר כאן כי בעל המלאכה והתעשיה הזעירה הוא אינדיבידואליסט. האינדיבידואליזם

הזה מתבטא גם בכך שהם לא מצליהים לארגן את כולם. השנה השתדלנו להכניס שני נושאים

מיחשוב שייאפשר להם להכין תמהירים ורובוטיקה. הלוואי והיו

מפעלים המוכנים לקבל את העזרה, כפי שאנו מוכנים לתת אותה.

באשר למבני מלאכה, הוקמה קרן אמיסיה הקיימת רק עבור המפעלים הקטנים. במידה

ומדובר על סיוע בסדר גודל של 15-20 מליון דולר, יש בכך תשובה.

היו"ר אי שפיזר;

הטענה היתה שזהו לעג לרש.

די זהבי;

ישנם היום מפעלי תעשיה גדולים וממוהשבים , המעסיקים רק 5 אנשים. לעומת זאת

יכול להיות מפעל שהיקף העסקים שלו קטן, למרות שהוא מעסיק מאה עובדים. אנו עומדים

להקים עם התאהדות בעלי התעשיה הזעירה שני צוותים. צוות אחד יעסוק בשאלה איר

להעביר את המפעלים לייצוא. לפני כמה שנים ניסינו לדחוף את נושא הייצוא העקיף, אך



היו בעלי מלאכה שאמרו כי בכך הס יכולים לטפל לבד. צוות שני הוקם כדי לבדוק כיצד

אפשר לנצלד את הקרנות הקיימות במשרד, לטובת בעלי המלאכה.

צי דורי;

אין אצלנו שום אפלייה לרעה ביחס לבעלי המלאכה והתעשיה הזעירה. הם טוענים

שקיימים שיש אפלייה לרעה בתחומים מסוימים ובתחומים אחרים אי אפלייה לטובה.

בתחום האפלייה לטובה, ייתכן שלא נעשה מטפיק, בהתחשב בבעיות המיוחדות שלהם.

אני רוצה להתרכז בבעיות שונות שהעלו, ואחת מהן מימון הייצוא העקיף. זהו

נושא בעייתי מאד. רשומון הייצוא הוא המקנה לייצואן את כל הטבות המימון. יצרן

מישנה יכול לקבל משבצת ברשומות, והיא אשר מקנה לו את ההטבות הישירות. אם למשל

יצרן המייצר בדים, מוכר את הבדים ליצרן חולצות המייצא את טחורתו, אם יירשם

ברשומון הייצוא כי ערך הבדים הוא 30% ממחיר הסחורה, הוא יקבל הטבות ייצוא בשעור

30% מהעלות. הבעיה העיקרית היא כיצד למנוע כפילות וכיצד להבטיח כי קבלן המישנה

יקבל וזלק מהמימון העקיף, מבלי שהיצואן הישיר יקבל את כל ההטבות, כלומר כיצד

למנוע מערכת הטבות כפולה. המדיניות המוצהרת שלנו היא לבטל אחד המערכת הכפולה

הזו.

היו"ר א' שפיזר;

את מעלה את הקושי שהם העלו. אל תתני הטבות כפולות, אך תבטיחי שבעל המלאכה

יקבל את חלקו.

צי דורי;

אתה נוגע לבעיה כללית של הון חוזר לתעשיה.

היו"ר אי שפיזר;

את אומרת שקשה לפרק את הענין לגורמים. אם ניתן לפרק לגורמים, מדוע לא תתנו

לו את חלקו בהון החוזר?

צי דורי;

אין זה בהתאם להטדר.

היו"ר אי שפיזר;

מדוע לא תשני את ההטדר? יכול להיות מפעל ייצוא אשר יקבל משלושה בעלי

מלאכה שלושה חלקים שונים . הוא לוקח את שלושת החלקים ורק מרכיבם יחד. שלושת בעלי

המלאכה לא יקבלו דבר, ואילו אותו מפעל יקבל את הכל. מדוע לא תפרקי את המוצר

לגורמים?

צי דורי;

טיבה אחת לכך כבר מניתי, אך הטיבה היותר חשובה היא הטיבה העקרונית.

הייצואן לוקח על עצמו טיכון גדול יותר; הוא צריך לחפש שווקים, הוא צריך למכור

מבלי לדעת מהי תמורת הייצוא בהשוואה להוצאותיו. על כל אלה אנו נותנים לו פצוי.

באשר לבעל המלאכה, אין הבדל גדול בין מכירותיו לשוק המקומי לבין הייצוא העקיף

שלו.



קיימת היום קרן לעידוד הייצוא, שעומדים לרשותה 60 מליון דולר . כל יצואן

המגיש תכנית מפורטת, זכאי לקבל מן הקרן הלוואה בשעור של 75% מההוצאות שלו. הבעיה

של בעלי המלאכי! והתעשיה הזעירה היא שהם כה קטנים, שאין הם יכולים לעסוק בכר

ביעילות. רק אם יקימו מערכת שיווק אחת, יש סכוי שתהיינה לכך תוצאות וזיוביות. אנו

פועלים עם משרד האוצר כדי להבטיח הטבות גדולות יותר בצורת מענקים, ואז אני מקווה

כי גם הענף שאתם מייצגים יוכל להנות מכך.

בחוק לעידוד השקעות הון אין אפלייה רשמית פורמלית של התעשיה הזעירה, אך

כיוון שהתקציב היום מצומצם יותר, הוחמרו גם הקריטריונים והדגש מושם בעיקר על

תעשיה לשם יצוא.

היו"ר אי שפיזר;

גם אני מדבר על עידוד התעשיה אר ורק לצורר יצוא.

צי דורי;

כרגע איני רואה שום טכוי לשנוי.

היו"ר אי שפיזר;

הבעיה היא לא בדרג שאתם עוטקים בו. כמות המאמצים שאתם משקיעים בנושא המלאכה

ניתנת לבדיקה. ברור לנו כי מדובר בארגון חלש, שהמדינה היתה צריכה להגיש לה טיוע.

מדובר באנשים העוטקים בנושא זה שנים רבות. הצעירים מתרחקים מן המלאכה, והשאלה

היא אם זה הכיוון שרצינו בו. לכן אני טבור שהמדינה צריכה ליטול יוזמה ולראות מה

ניתן לעשות. הביקורת היא קודם כל כלפי השרים שלא מימשו את חוק המלאכה מאז 1977,

ולא הקימו את מועצת המלאכה שהיתה צריכה לתת תוכן לענין. אילו הוקם גוף זה, ייתכן

שהיו צומחים רעיונות חדשים ושיטות פעולה חדשות. אני טבור שהיה כאן מחדל, אם

הכנטת מצאה לנכון שכר יהיה וזה לא נעשה. אני יודע שהדבר לא קרה כר טתם, אלא לא

היה רצון לקיימו בגלל שיקולים שונים. גם זה אומר דרשני.

המחשבה צריכה להיות בכיוון של רשות לעטקים קטנים, אשר צריר להתאים את תוכנה

לממדים הישראלים, ולא להעתיקה ממדינות אחרות. זהו נושא אחר שיש לתת עליו את

הדעת. היות ועלו בעיות לא מעטות בתחום הייצור, טכנולוגיה, הקמת קריות, מימון

והשקעות, נושאים שהטיפול בהם נופל בין הכסאות, שכן הפתרונות גזורים על-פי

מיגזרים אחרים, - יש למצוא פתרון גם לבעיותיכם. איני בטוח שנושאים אלה זוכים

לתשומת-הלב הראויה אצל מעצבי המדיניות, כלומר אצל ראש הממשלה העוטק אישית בנושאי

כלכלה ואצל שר האוצר. חלקה של הכנטת בענין זה קטן. היא קודם-כל מוטד מחוקק.

התחלנו היום לעטוק בענין. ננטה להקים ועדת מישנה ולעקוב באופן קבוע אחר

הנושא. לוועדת הקבע אפשר יהיה להעביר בעיות שונות, ולבקש ממנה הצעות לפתרון.

אנו רוצים שתהיה לכם כתובת קבועה ולא "לובי" הקם ונופל.

שי ארבלי-אלמוזנינו;

אמנם קיים דרג פוליטי הקובע מדיניות, אר אל נמעיט מחשיבות הפקידות הבכירה

המטפלת בנושאים באופן שוטף. היא המביאה את ההצעות לשר, היא המציעה הצעות. הרבה

מאד תלוי במה שהיא מציעה. לכן איני רוצה לשחרר את מר זהבי או מישהו אחר מן

האחריות לנושא. אני מציעה שיביאו הצעות לוועדת הכלכלה ויאמרו כיצד הם חושבים

לקדם את הטיפול בכל הנושאים שמנו כאן. אנו צריכים לשמוע מהם כיצד הם חושבים

להקים את המועצה. צריר לדרוש מהם הקמתה של המועצה לאלתר. את החוק צריר לקיים.



היו"ר אי שפיזר;

הדבר הראשון הוא יישום החוק והקמת המועצה. הדבר השני הוא בדיקת האפשרות

להקמת הרשות אשר תעסוק במפעלים ועסקים קטנים, תוך הסבת המתכונת האמריקאית

למתכונת הישראלית. הנושא השלישי הוא מכלול הבעיות העניניות אשר הועלו כאן. כל

אהת עומדת בפני עצמה. אם מדובר בקריות מלאכה, צריך להתייחס לנושא בפני עצמו.

אולי יש מי שחושב כי עבר זמן של קריות המלאכה. אני סבור שיש לרכז את מפעלי

. המלאכה באזור מסוים עם כל השרותים הנדרשים. אנו יודעים שבתקופה זו אפשר לעשות

רק מעט דברים. צריך להחליט מה מהדברים ייעשה מיד ומה ימתין. צריכה להיות ועדה

שתעקוב אחר הנושאים. אני מקבל את הצעתה של חה"כ ארבלי-אלמוזלינו, שעובדי משרד

התעשיה והמסחר יגישו לנו תוך חודשיים שורה של הצעות.

די זהבי;

יש צורר ביותר מחודשיים, כי אנו נמצאים עתה לקראת הגשת התקציב.

היו"ר אי שפיזר;

אנו מבקשים לקבוע כיווני פעולה. אנו יודעים כי לחלק מהדברים לא יהיה כסוי,

אך אנו רוצים להצביע על כיוונים קונסטרוקטיביים, שבהם אפשר למצוא רעיונות חדשים.

נפנה אל השר ונתבע ממנו את מימוש החוק.

(הישיבה ננעלה בשעה 16.00)