הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 74

ישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי. כ"א בכסלו התשמ"ו, 4.12.1985, שעה 9.30

חברי הוועדה א. שפייזר - היו"ר

י. ארצי

אוריאל לין

ו. שם-טוב

מ. אהלי - היועץ המשפטי של משרד התקשורת

א. מנצורי - מ"מ מנכ"ל משרד התקשורת

גב' ע. ילון - משרד התקשורת

גבי א. סרוסי - משרד התקשורת

גבי ע. אליצור - משרד המשפטים

א. מינטקביץ - האוצר

מ. בן-צבי - האוצר

ר. חקלאי - האוצר

א. לבנון - האוצר

גבי י, מזוז - האוצר

מ. צולר - האוצר

גבי ר. רוקח - האוצר

א. שר - האוצר

ד. לב

ח. אלטמן

חוק רשות הדואר.



חוק רשות הדואר

היו"ר א. שפייזר; אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת.

על סדר-יומנו - חוק דשות הדואר. אם זכדוני

אינו מסעה אותי נותדו שלוש זוטות בהצעת החוק הזאת שעומדות בפני סיום; א, המענה

שלכם בקשד לתקנות, אנו הצענו שכל התקנות תהיינה באישודה של ועדת הכלכלה של הכנסת

ואתם אמרתם שבידיעה -- נראה לכם. הוספנו וביקשנו שתמציאו לנו רשימה לישיבה זאת

באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, מפריע לכם

מ, אהלי; לא בהכרח מפריע לנו,

היו"ר א, שפייזר! עוד דקות מספר אני אתן לר את רשות הדיבור ואתה

תוכל לומר כל מה שיש לר לומר בנושא הזה,

הנושא השני שנשאר פתוח היה עניין הממונה על בנק

הדואר, אנו שאלנו בהקשר הזה מדוע הממונה לא ייקרא: מנהל? מדוע השם שונה?

ו, שם-טוב; האם הנוסח שמונח בפנינו הוא הסיוסה האחרונה

שהוועדה עיבדה?

היו"ר א, שפייזר; כן,

האם יש הסתייגויות לנוסח הזה?

היו"ר א, שפייזר; כן, אני אעזור לר בקשר להסתייגויות,

אני שומר לעצמי את הזכות להגיש הסתייגויות,

היו"ר א, שפייזר; העניין השלישי שנשאר פתוח מתייחס לנציגי האוצר,

נציגי האוצר ביקשו לומר את דבריהם בקשר ההוק,

רשות הדיבור למר אהלי,

אנו מבקשים להוסיף סעיף קטן אחד המתייחס לשירות

הבולאי, בסעיף 51,

קיים עיקרון כללי כאשר נאמר בחוק כלשהו שהשר מוסמר

להתקין תקנות וזאת היא הצהרה קונסטיטוציונית המתייחסת לסמכותו הכללית של השר,

משתמשים בסמכות הכללית הגורפת של השר לשם התקנת תקנות, יש תקנות שבמפורש אומרים

נעבור על הסעיפים אחד אחר השני ואתה תציין את

המקומות היכן צריר להיות כתוב; באישורה של ועדת

הכלכלה של הכנסת,

בסעיף 6 כתוב: "חובות המוטלות על מדינת ישראל

מכוח אמנות בין-לאומיות בענין שירותי דואר,

יקויימו בידי הרשות או בידי מי שהשר יקבע,", לצורר רשומות,

אלה לא תעריפים,

הסעיף הגורף אומר כי השר מוסמר להתקין תקנות לעניין

ביצוע חוק זה, הוועדה ביקשה שכל התקנות תהיינה

באישורה,

מדוע לא?

אוריאל לין! דנו כבר בנושא הזה, כדי לגמור את החוק אני

מציע לוועדה לא לנהל עכשיו דיון מפורס,

משרד התקשורת יציג את הסתייגויותיו ואנו נחליט

אם אנו מקבלים אותן או לא.

אני הצעתי להכניס לסעיף הגורף את המלים: באישור

ועדת הכלכלה של הכנסת, ואז בא נציג משרד התקשורת

ואמר שיש סעיפים בהם העניין הזה הגיוני אולם יש סעיפים שלא הגיוני שהם יהיו באישור

ועדת הכלכלה,

אוריאל לין; סליתה; אני חוזר בי מדברי הקודמים,

היו"ר א, שפייזר; אילו היה כתוב בסוף, בסעיף גורף, באישור ועדת

הכלכלה של הכנסת, לא היתה בעיה, אולם מר אהלי

טוען שיש מקומות בהם הנושא הזה איננו הגיוני,

מ, אהלי! יכול להתעורר משהו רגעי

דווקה לגבי סעיף 6 היה רצוי שהוועדה כן תדע,

היו"ר א. שפייזר; חבר-הכנסת אוריאל לין אמר שמדובר בנושא ציבורי

וכאשר קיים עניין של תעריפים צריכה להיות מוערבות

מצדנו, זה גם יועיל לנושא,

מ. אהלי; יש סעיפים שהוועדה קבעה שהם יהיו בידיעתה,

היו"ר א, שפייזר; לגביהם - שוכנענו,

מ, אהלי; בכל המקומות בהם יש הוראה שהדברים ייעשו באישור -

הם יהיו באישור מלכתחילה, כל תקנה אחרת תהיה

בידיעת הוועדה,

היו"ר א. שפייזר; מדוע לא להיפר? החלטנו על ידיעה לוועדה לאחר

ויכוח שאין צורך באישור, שם ויתרנו והסכמנו

שהנושא יהיה בידיעת הוועדה, מדוע שבמקומות האחרים לא יהיה כתוב; באישור הוועדה?

אוריאל לין; אני מבין את הקונפליקט שבין שתי התפישות, אני

מתרשם שאין ויכוח על נחיצות אישורה של ועדת הכלכלה

בנושא זה או אחר אלא שמתקיים ויכוח על שתי תפישות; א, תנו לשר שהוא בעל שיקול טוב

ונסיון, חופש פעולה ואת האישור של בית-המחוקקים ניתן רק במקרים נדירים יותר,

ב, התפישה של הוועדה היא שהיא רוצה יתר מעורבות

בניהול הדברים, בהתחשב ברמה הכושלת של המימשל בישראל והמספר הרב ביותר של בעיות

ועיוותים שאין מצליחים להתמודד אתם, עדיפה הגישה של יתר מעורבות של הנבחרים ואני

אינני אומר את דברי אלה ביחס למשרד התקשורת אלא בכלל, רצוייה יתר מעורבות של חברי

הכנסת בניהול המשרדים,

אני תומר בהכנסת המלים; באישורה של ועדת הכלכלה

של הכנסת,

היו"ר א, שפייזר; בנושא הרשות אנו נוטלים אחריות די ישירה,

הקמת הרשות הזאת "נשענת" על הקמת רשויות קודמות

לא מוצלחות כל-כך שפועלות לא כפי שציפו ועוד יתבררו לנו דברים לא נעימים,



על-כל-פנים בשלב הזה אנו מצדדים במעורבות יותר

גדולה כדי להבטיח את הצלחת הנושא.

מה בענייו הממונה?

מ. אהלי; בסעיף 37 (ד) ו-(ה) הוועדה לא דורשת את אישורה,

אם תהיה הוראה גורפת, היא תכלול גם את הסעיפים

האלה,

בשביל זה יש הוראה גורפת,

מ, אהלי! בתשובה לשאלתו של היושב-ראש אני משיב כי אנו

איננו מתנגדים לכך כי הממונה ייקרא מנהל,

אם כך אין התנגדות לכף כי הממונה ייקרא מנהל,

א, מינטקביץ; האם גם לנו תינתן האפשרות להשמיע את הסתייגויותינו?

היו"ר א. שפייזר אחת הסיבות לכך שאתם נמצאים כאן היא כדי שתוכלו

להביא את הסתייגויותיכם,

א, מינסקביץ; הכנו היום בבוקר מכתב בו כלולות כל ההסתייגויות

שלנו, אני אעבור סעיף אחר סעיף ואציין אותן.

בסעיף 37 לצערי כנראה שיש אי-הבנה בינינו לבין

משרד התקשורת, אני מפנה את תשומת-לבכם לסעיף 37,(א) של ההצעה החדשה בו כתוב: "השר,

באישור הוועדה, יקבע בתקנות את התשלומים בעד השירותים המנויים בתוספת, שנותנת הרשות;"

וכוי,

סוכם בין משרד התקשורת לבינינו שצריך להיות בנושא

הזה גם אישורו של שר האוצר,

כנ"ל לגבי פיסקה (ב): "השר, באישור הוועדה, רשאי

לשנות בצו את התוספת,",

אני רוצה להתייעץ עם היועץ המשפטי של הכנסת בשאלה:

האם משרד ממשלתי יכול לרשום הסתייגות?

לא, הוא איננו יכול לרשום הסתייגות,

הוא מגיש את ההסתייגות בשם הממשלה, הממשלה מגישה

את ההסתייגות,

מי מייצג כאן את הממשלה?

הסתייגות יכול להגיש שר או חבר הוועדה,

בשלב הזה מר מינטקביץ מדבר.

כוונתי היא לכף שאם יש נושא מסויים שלמשרד התקשורת

יש עמדה מסויימת לגביו ולמשרד האוצר עמדה הפוכה,

אי-אפשר להגיש הסתייגות במליאה.

הטכניקה ברורה, מר מינטקביץ מציג עתה את

הסתייגויות האוצר להצעת החוק כפי שהיא, מר

מינטקביץ, בבקשה,



א. מינטקביץ; אם יש מחלוקת ביו המשרדים אזי הנוסח הכחול הוא

הנוסח שמחייב, עליו החליטה הממשלה. במקום

שיש סטייה ממנו - - -

היו"ר א. שפייזר; זה איננו רלוונטי לדיון. לא מונח בפנינו הנוסח

הכחול אלא הנוסח של הוועדה.

א. מינטקביץ; הנוסח הכחול הוא זה של הממשלה.

או לקחת את הצעת החוק בחזרה,

או לבקש מהשר להגיש את ההסתייגות.

א. מינטקביץ; מה קורה כאשר משרד האוצר ומשרד התקשורת אינם

מגיעים לכלל הסכמה?

על העניין הזה יתקיים דיון מיוחד בכנסת.

לא זכור לי ששר הביע הסתייגות בוועדה פרלמנטרית.

לשר יש כאן קואליציה; יש חברי כנסת בוועדת

שתומכים בממשלה.

החוק יעבור למליאה כפי שהוועדה החליטה. הממשלה

יכולה להגיד בדיון הראשון שמתקיים אם היא מסכימה לנוסח ואם לא היא לוקחת את הצעת

החוק בחזרה. הממשלה גם יכולה לטעון: נושא חדש.

אחרי שהוועדה כבר החליטה מה שהחליטה - מדובר

כבר על מסמך שעליו אי-אפשר להגיש הסתייגויות, אלא רק על-ידי חברי הוועדה.

אני חולק על דבריך. מותר לממשלה בכל שלב לומר

כי היא מסתייגת.

רק באמצעות חבר הוועדה.

מנסיוני אני יכול לומר כי הממשלה יכולה להסתייג

משינויים שהוועדה הכניסה בהצעת הממשלה.

השאלה ה"חותכת" צריכה להיות מוכרעת. אתמול

פגשתי בשר התקשורת והוא אמר לי שהוא מתכוון להביא הצעה מוסכמת כדי שלא יהיו לגביה

חילוקי-דעות.

יש לי השגות על מה שנעשה כאן. שר האוצר הניח על

שולחן הממשלה הצעה לפיה הממשלה תימשוך את ההצעה.

ע. אליצור; קיבלתי הוראה מהיועץ המשפטי לממשלה להודיע כי

הממשלה עומדת על ההצעה הכחולה וכי על כל סטייה

ממנה תהיה לממשלה הסתייגות.

א. מינטקביץ; בסעיף 37(ב) אנו מבקשים שיהיה כתוב: השר, באישור

שר האוצר, וכוי. אני מדבר כמובן על הנוסח החדש

של ההצעה שהונח בפנינו.

הוא הדין לגבי סעיף (ג). אנו מבקשים שיהיה כתוב:

בהתייעצות עם שר האוצר.

בסעיף 37, סעיף קטן (ז), בסיפא כתוב: "...ובלבד

שאגרות ועמלות שגובה בנק הדואר בעד שירותיו יועברו לרשות כחלק מן התמורה.". את

המשפט הזה אנו מבקשים שתמחקו.



בסעיף 38(ה) נאמר: "השר, בהתייעצות עם שר האוצר,

רשאי לקבוע את מספר המשרות שהרשות רשאית למלא.", אנו מבקשים שיהיה כתוב: בהסכמת

"בהתייעצות עם שר האוצר,",

סעיף 123 מדבר על תיקון חוק בנק הדואר, אנו

מבקשים לא לתקן את חוק בנק הדואר בכלל,

כאלטרנטיבה אני מציע שבפסקה (3) המדברת על אופן

במקומות אחרים שייקבעו לכך על-ידי שר האוצר,

מה פירושן של המלים: מקומות אחרים? היכן מוזכרות

מקומות אחרים?

אנו מבקשים שהמלים האלה תתווספנה לניסוח, אנו

רוצים שבנק הדואר יוכל לקבל שירותים לא רק בבנק

הדואר אלא גם במקומות אחרים, אתן לכם דוגמה להמחשת הדברים: משרד פקיד השומה,

במשרד של פקיד השומה יש גביה מרוכזת של כספים וזאת איננה רשות הדואר אלא אחד

המקומות שבחם שר האוצר יכול לקבוע שיקבלו שירותים, זה יהיה מעין סניף,

מובן, גם זאת בהסכמת שר האוצר?

לא, בסעיף 123,(4)(2) נאמר: "(ב) שר התקשורת,

בהתייעצות עם שר האוצר, ימנה ממונה על בנק הדואר

(להלן - הממונה); הממונה יהיה עובד המדינה,",

"...בהתייעצות..." אנו מבקשים שיהיה

כתוב: בהסכמה,

",,,ממונה,,,", אנו מבקשים שיהיה

כתוב: מנהל, גם יותר מאוחר כאשר מדובר על סמכויות הממונה אנו מבקשים שיהיה כתוב:

המנהל,

בהתאם להנחיות שר האוצר אנו מבקשים:המנהל ינהל את עסקי הבנק בהתאם להנחיות שר

האוצר, זאת סטייה מהנוסח הקיים,

ב. המנהל יעסיק עובדים שיסייעו לו במילוי

תפקידיו, והם יהיו עובדי מדינה, צריך להגדיר את הנושא הזה באופן מדוייק,

עובדי מדינה אינם עובדי הרשות,

בהמשך, בפיסקה (ד) צריך להיות כתוב המנהל במקום

"הממונה", 1-באישור שר האוצר,

ברצוני להפנות את תשומת-לבכם לסעיפים 14 ו-15

של חוק בנק הדואר, הסעיפים האלה אינם נמצאים בפניכם,

סעיף 15 לחוק בנק הדואר אומר כי המדינה אחראית

על מילוי התחייבויותיו הכספיות של בנק הדואר, כיוון שלא מדובר על עובדי מדינה אז

המדינה לא תוכל להיות אחראית עליהם אלא רק על עובדי הרשות, הקונספציה השתנתה,

זאת על-כל-פנים הצעתנו.

כיוון שכמעט כל העובדים יהיו עובדי רשות הדואר,

לא מתקבל על הדעת שהממשלה תהיה אחראית על מעשיהם,

אח סעיף 14 של חוק בנק הדואר אנו מבקשים למחוק,

אנו מבקשים לבטל את המושג הנקרא: קרן שמורה,



"(8) בסעיף 20(א), בפיסקה (5), אחרי "אגרות"

יבוא "ועמלות".". אנו מבקשים להוסיף אתרי המשפט הזה את המלים: התקנת תקנות טעונה

הסכמת שר האוצר. הנושא הזה מופיע בהוק בנק הדואר.

אם זכרוני איננו מסעה אותי זה כל מה שרציתי

להביא בפני הוועדה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת ארצי.

ברצוני להשמיע הערה לסדר; ההערות שאנו שומעים

הופכות את כל הקערה על פיה, איננו מדברים על

מה שאנו צריכים לדבר אלא על משהו אחר,

הוא מדבר על משהו אחר.

אם כר ברצוני לשאול: אם ההחלטה תהיה כפי שתהיה

עם ההסתייגויות הרדיקאליות והטוטאליות, האם יש

טעם בכך שהדיון על ההסתייגויות יהיה דיון מהותי?

האם לא יותר הגיוני יהיה לומר: חבל על כל העבודה

העצומה שהשקענו בנושא?

הממשלה שינתה מן הקצה את עמדתה.

ידענו שזה יבוא; ידענו שעם סיום החקיקה משרד

האוצר יבוא ויהפוך את הקערה על פיה בסעיפים

העיקריים מבחינתו, שקשורים לבנק הדואר.

התפישה שלנו היתה אחת אולם משרד האוצר, לאורך

כל הקו, ניהל אתנו מערכה עקבית והיא נמשכה עד הרגע האחרון.

האוצר רוצה את בנק מדואר אצלו; זאת כל הכוונה.

זאת איננה התזה שהתקבלה. נציג האוצר הודיע מה דעת האוצר.

י. ארצי; האם מתקבל על דעתכם שכאשר יש מחלוקת רצינית בין

שני משרדי ממשלה ששדה הקרב תהא הוועדה?

מאד מתקבל על הדעת. בשביל זה קיימות ועדות כנסת.

הגיע הזמן שוועדת הכנסת תדון, תגיע לפשרה ותגיש

את ההצעה. תרצה הממשלה אחרת - אזי היא תעשה מה שהיא רוצה. על-כל-פנים היא איננה

יכולה "לקפוץ" מעלינו. התחזית שלי היא שהממשלה לא תעשה הרבה.

הנציגים שמופיעים בפני הוועדה מציגים את העמדה

כפי שהוטל עליהם להציגה. ייתכן שהעמדה הוצגה באור קצת מוגזם בגלל הצגת הדברים.

אנו עשינו את העבודה לפי מיטב הבנתנו. לדעתי

ה"דליקה" תהיה קטנה יחסית,

מה יהיה המצב אם בינתיים תושג פשרה בין משרד

התקשורת למשרד האוצר ואנו מגישים

נושא הפשרה איננו מענייננו, היה פרק זמן של שישה-

תשעה חודשים להשגת פשרה. הוועדה הגיעה להחלטה,

אם יוצג בפניה דבר מספיק חשוב לדיון - היא תשקול אותו. בשלב זה סיימנו את עבודתנו,



יכול גם להיות שכאשר תושג פשרה - אנו נקבל אותה,

רשות הדיבור לחבר הכנסת אוריאל לין,

אוריאל לין; דעתי פשוטה והיא מבוססת על הכרת הנושא,

הממשלה יכולה לעשות אחת משתיים; א, הממשלה

יכולה לקחת הזרה את החוק - דבר שאינני סבור שהיא תעשה; ב. להגיש הסתייגויות

במליאה להצעות שלנו כדי להביא את הנושא להכרעת המליאה.

אני מציע לבדוק זאת,

היו"ר א, שפייזר; הנושא נחשב לפוליטי, ציבורי וכלכלי, אנו את י

שלנו עשינו באמונה,

ע, אליצור; הנוסח הכחול הוא הצעת הממשלה, כל עוד הממשלה

לא קיבלה החלטה אחרת - הנוסח הכחול נשאר בעינו,

חילוקי-הדעות בין השרים צריכים להתברר בממשלה,

המצב היום הוא כזה, הממשלה לא החליטה למשוך את

הצעת החוק חזרה והיא עדיין בדיון, הממשלה מודיעה שהיא עומדת על עניין בנק הדואר.

הנוסח שיוגש לפי ההצעה הכחולה, והיא תגיש הסתייגות לגבי כל הסעיפים שבהם בנק הדואר

מוזכר כחלק מהרשות,

הודעתך נרשמה, על-כל-פנים הממשלה תחליט, לא

מי שנמצא כאן,

ברגע זה סיימנו את עבודתנו,

אוריאל לין; ביקשתי, עוד בישיבה הקודמת, להשמיע את הערותי,

אני מבקש להוסיף את הסתייגויותי האישיות ואני

גם רוצה להסביר אותן,

א, ברצוני להדגיש כי אוננו מוצאים ביטוי מספיק

לאחריות המיניסטריאלית כאשר אנו מקימים גופים סטטוטוריים חדשים, נכון שהאחריות

המיניסטריאלית טבועה בשיטת המשפט שלנו אולם היא איננה מספיקה כיוון שהיא לא באה

לידי מימוש אמיתי,

אני מציע שבכל מקרה ששר מבקש להקים רשות

סטטוטורית חדשה, יהיה סעיף מפורש המטיל על אותו שר אחריות מיניסטריאלית בתוקף אותו

חוק,

אני מציע שבסעיף בחוק רשות הדואר ייאמר כי שר

התקשורת הוא השר האחראי על ביצוע החוק, ושהוא האחראי העליון לתיפקוד הרשות ולפיתוחה

בהתאם לחוק זה,

אם השר לא יעמוד באחריותו, אני אשען על הסעיף

הספציפי הזה,

אני מציע להכניס סעיף כזה בכל חוק בו מוקדמת

רשות סטטוטורית חדשה,

הצטרפתי בהסכמה לחוק הזה לאחר היסוסים רבים

מאד כיוון שאנו מכירים את המציאות הישראלית, ראינו את מידת העצמאות שמונופולים

לקחו לעצמם ואחר-כך אי-אפשר היה להשתלט עליהם, בחברת החשמל לדוגמה מקבלים 33% פנסיה

ואי-אפשר לפתור את הבעיה, מדובר על פי שלוש ממה שמקובל במשק ואף ממשלה לא יכלה

להתמודד עם הנושא,

י,, ארצי; מה תהיה התוצאה של אחריות מיניסטריאלית?



אוריאל לין; תהיה לי כתובת.

י, ארצי; מה תהיה הסנקציה?

אוריאל לין; כמקובל במדינה דמוקרטית, אינני מדבר על סנקציה.

מה שאני רוצה הוא שתהיה כתובת ברורה.

הגופים הסססוסוריים עושים דברים שהציבור וגם

הממשלה אינם יודעים עליהם; בעצם הם עושים מה שהם רוצים. הממשלה איננה יכולה

להתמודד אתם וזאת המציאות עליה אני מדבר.

ב. סעיף 21 של ההצעה מדבר על תפקידי המועצה

וקובע את אהריותה ובהקשר לזה היה ברצוני לומר כי במציאות הישראלית "מכבדים" אנשים

שונים ב"כיבודים" שונים והללו רואים בכך הישג אישי עבורם בלי שתחול עליהם כל אחריות.

אני רוצה שלסעיף 21 של ההצעה יווסף סעיף קטן בזה

הלשון; המועצה אחראית על טוהר המידות ברשות, על עשיית פעולות ייעול, על עשיית

פעולות חסכון ועל העלאת רמת השירות.

אני רוצה שהמועצה תדע שגם אלה נמצאים בתחום

פעולותיה, לא רק הדברים הכלליים שאין בהם ממשות.

אני עובר לסעיף 29 של ההצעה המדבר על תפקידי

המנהל. ההגדרה יותר מדי כללית. במקרה הזה של רשות הדואר אני רוצה שהמנהל יהא

אחראי גם על ייזום שיפורים טכנולוגיים, הכנסת שיפורים טכנולוגיים שיצעידו את

רשות הדואר לעידן הטלקומוניקציה ושיהיה גם אחראי על פעולות חסכון וייעול. לצורך

כל זה צריך להוסיף סעיף קטן (ג).

סעיף 34 דן בכהונת המנהל ותנאי העסקתו והצעתי

"גזורה" ממה שמתרחש במציאות הישראלית. יש הרבה מקרים בהם מנהל איננו מבצע את עבודתו

כפי שהוא צריך לבצעה וקיימת תפישה מסויימת לפיה שמירה על שמו ומעמדו של מנהל חשובים

יותר מאשר האינטרס הלאומי.

אני רוצה שעל השר תחול חובה לפטר את המנהל אם

יתברר שהלה נכשל בתפקידו או לא ביצע את התפקיד ברמה הנאותה כפי שנאמר בחוק.

מדוע אני מעוניין בזה? כדי שיהיה סעיף שמכוחו

אני אוכל לתבוע מן השר הממונה לפטר את אותו מנהל. אני גם רוצה שהשר ידע שזה

בתחום אחריותו הבלתי-נעימה, אבל האמיתית, לפטר מנהל אם הלה נכשל בתפקידו או שלא

מילא את התפקיד שהוטל עליו ברמה הנאותה.

לשם כך יש להוסיף לסעיף 34 עוד סעיף קטן, סעיף

(ה).

אלה ההסתייגויות שאני מבקש להכניס לחוק.

חברי הכנסת שהם חברי הוועדה - יכולים להגיש את

הסתייגויותיהם. ההסתייגויות תועלנה על דף נפרד

שיוגש כדף הסתייגויות עם החוק.

רשות הדיבור למר מינטקביץ.

ברצוני לשאול שאלה. האם יתקיים דיון על הערות

משרד האוצר כפי שהן הושמעו היום?

לא.



א. מינטקביץ; מה בקשר לסעיף שהזכרתי בקשר לכך שהמדינה איננה

יכולה להיות אחראית לפעולות שנעשות על-ידי אנשים

שהם אינם נחשבים לעובדי המדינה? סעיף 14 לחוק בנק הדואר,

r

המדינה יכולה להיות אחראית להם, היא צריכה

להיות אחראית על פעולות בנק הדואר, בנק הדואד

קשור לשר התקשורת,

א, מינסקביץ; אין מדובר על פעולות בנק הדואר אלא על עובדי

רשות הדואר.

לדעתי: כן, בנק הדואר נחשב לבנק של מדינת-ישראל

ולא משנה ממי הוא מקבל את שירותיו, הוא יכול

לקבל שירותים מקבלו פרטי, העובדה הזאת איננה משנה את אחריותו,

אם אתם רוצים להגיש הסתייגות בנושא הזה תגישו,

ויתקיים על-כך ויכוח במליאת הכנסת.

א, מינסקביץ; אני רוצה להיות במצב כזה שאוכל לדווח בממשלה

היו"ר א, שפייזר; קיבלת תשובה,

בוויכוח אל תאמר שלא יתקיים דיון אלא שגישת

הוועדה שונה מזו שלף,

לפי הגישה שלנו הממשלה אחראית גם על עובדי הרשות,

א. מינטקביץ; הנקודה הזאת איננה מובנת מאליה, היא ראוייה

לדיון.

היושב-ראש דוחה את הגישה הזאת אולם מבחינתי אני

צריך להעמיד את הוועדה על-כך שישנם סעיפים לגופו-של-ענייו שלא נדונו ושנוגעים

לסמכויות השרים ולנושאים שלא יורדים משורשו של ענייו,

היו"ר א, שפייזר; כו קיימנו דיוו, קיימנו דיונים על כל סעיפי

ההצעה, בכל סעיף שבו נזכר שר האוצר היה דיון.

אפילו עברנו על כל סעיף פעמיים, והחלטנו מה שהחלטנו, עכשיו אתה בא ב"מלחמת מאסף"

ומעלה את כל הנושא מחדש,

א, מינטקביץ; אני מבקש להסתייג מו המושג: "מלחמת מאסף", :

איננו מנהלים מלחמות אלא מציגים עמדות עקביות,

איו מדובר על "מלחמת מאסף" כי אם על "המשך המלחמה".

אבקש להשמיע הערות לעוד שני סעיפים עליהם הודעתי

עוד בתחילת הישיבה.

תגיש הסתייגות,

בענייו השירות הבולאי - הוועדה החליטה כי הנושא

הזה נכלל במסגרת הרשות, אנו זקוקים לסעיף קטו

כדי להכניס את הנושא הזה להצעה,

אנו מבקשים שסעיף 51 יהיה סעיף 51(א), ונוסיף

עוד סעיף - (ב) כדי להשלים את התמונה,



הרעיון הכללי הוא שהמדינה היא זאת שטהליסה על

צורת הבולים אולם חסרה לנו ההשלמה כדי להכניס את הנושא הזה לתמונה.

ברצוני לקרוא בפניכם את נוסה סעיף קסו (ב)

"השר רשאי לקבוע בתקנות את הדרכים שבהם יפעל השירות הבולאי והתשלומים

בעד שירותיו; בתקנות כאמור רשאי השר להטיל על הרשות תפקידים הקשורים בשירות

הבולאי,".

היו"ר א. שפייזר; זה לא מובן מאליו?

מ. אהלי; לא. הרעיון המרכזי הוא שמשרד התקשורת לא

יעסוק עם מינויי השירות הבולאי.

סעיף קסן (ב) שאנו מציעים ישלים את התמונה כפי

שציינתי.

היו"ר א. שפייזר; אני רואה בזה דבר מובן מאליו.

ע. אליצור; הרישא של התוספת צריכה להיות בתוק הזה?

מה פתאום אנו מדברים על השירות הבולאי? את הרישא

צריך למתוק ולהשאיר רק את הסיפא.

מ. אהלי; ברצוני להביא לידיעת הוועדה כי המשרד מתכוון

להציע חוק מיוחד לנושא של בולי ישראל ואז גם

נתקן את סעיף 51. בינתיים נשאר חלל ריק; לא נאמר מי מוציא בגלים במדינה.

ע. אליצור; המצב שהיה קיים עד היום יכול להמשיך להתקיים.

היו"ר א. שפייזר; קבענו שני דברים לרוח החוק; א. נושא הנפקת

בולים איננו קשור לרשות הדואר. הנושא הזה מנותק

לחלוטין. ברגע מסויים יעבירו את הבולים לרשות הדואר ומאז היא תעשה בהם כל מה שהיא

רוצה. מה שמר אהלי טוען הוא שאם הדברים לא יהיו כתובים יכול לבוא מישהו ולומר;

איר אתם עושים מה שאתם רוצים? הגיוני. לי זה נראה מובן מאליו.

ע. אליצור; אין לי התנגדות לסיפא של התוספת.

היו"ר א. שפייזר; הסיפא איננה מספיקה?

אוריאל לין; יכול להיות שהם יהיו צריכים לעשות פעולות שאינן

במסגרת הסמכויות הרגילות של רשות הדואר אלא

פעולות יותר רשמיות. אינני יודע בדיוק על מה מדובר אולם ייתכן שהם יצטרכו לעשות

פעולות מסחריות לא רגילות ואז הם יצטרכו את הסמכות.

ע. אליצור; איננו באים להסדיר את עניין השירות הבולאי.

בהמשך להגיד; והוא רשאי להתקין תקנות, זה מתקבל

על הדעת, אולם ההתחלה איננה שייכת להצעה.

S

היו"ר א. שפייזר; יכול להיות מובן שיש להם סמכות לגבי השירות

הבולאי שחורגת ממה שרצינו להקנות

ע. אליצור; כדי שלא יחשבו שיש למישהו אחר זכות על הנושא הזה,



א. מינטקביץ; אם לגוף יש סמכויות אז יש לו ממילא סמכויות

ביצוע,

אוריאל לין; כנראה שזח לדעתם לא עונה על הבעיה,

ע. ילון; בסעיף 65 לפקודת הדואר נאמר: "השר רשאי לקבוע

בתקנות את דרכי השירות הבולאי ואת התשלומים

בעד שירותיו,", אם מורידים זאת - נשארת לאקונה, זאת הרישא שאנו רוצים להכניס

לתוספת,

מ, אהלי; תשלומים בעד השירות הבולאי אינם שירות פרופר

לפי סעיף 37,

האם מישהו סבור שאין אלה מסמכויותיו של שר להתקין

תקנות? האם מישהו רוצה לשנות את העניין?

ע, אליצור; חוק רשות הדואר לא בא במקום פקודת הדואר,

הסעיף הזה לא בטל בפקודת הדואר?

ע, אליצור; צריך לא לבסל אותו,

ע. ילון; החוק מבטל את פקודת הדואר.

ע, אליצור; החלק הזה איננו רלוונטי לענייננו.

אוריאל לין; הוועדה נכנסת כאן לנתיב שהיא לא היתה צריכה להיכנס

אליו, אז לא רק שאתם באים לא מוכנים מבחינת תיאום

ביניכם אלא שאתם גם מפריעים לחברי הכנסת בדבריהם,

עלינו לסיים את הישיבה. אם תביאו עד יום שלישי

הבא הצעה מוסכמת - אני אכלול אותה. אם לא -

ההחלטה תישאר בעינה,

מ, אהלי; יש עוד נושא שמחייב השלמה; כוונתי לסעיף 126(א),

בעיית התחילה, אנו מציעים שהתחילה תהיה גם כן

ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות,

היו"ר א, שפייזר; הגיוני,

הישיבה נעולה,

הישיבה הסתיימה בשעה 10,30,