הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 73

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום ג', כ' בכסלו תשמ"ו, 3.12.85 , בשעה 14.00

בנוכחות;

הברי הוועדה; היו"ד אי שפיזר

מי פלד

אמנון לין

ר' כהן

ו' שם-טוב

אוריאל לין

מוזמנים; מ' צפורי - יו"ר מועצת המנהלים מספנות ישראל

א' ארן - ראש מנה"ר משרד הבטחון

א' לאור - ר' חטיבת ים במשה"ב

ע' בלוך - הוועה"פ של ההסתדרות

יי בן-נון - מועצת פועלי חיפה

אי חיים - יו"ר ועד מספנות ישראל

אי ברדוגו - ועד מספנות ישראל

מ' נוס - " "

מי אלמליח - " " "

נ' בקכיס - יו"ר ועד עובדי מספנות ישראל

י' לייט - משרד האוצר

מזכיר הוועדה; די לב

ת' בהירי

סדר-היום; מספנות ישראל - הצעה לסדר-היום של חברי הכנסת אמנון

לין ומ' פלד



מספנות ישראל - הצעה לסדר-היום של חברי הכנסת אמנון לין ומ' פלד

היו"ר א' שפיזר;

אני פותח את הישיבה. ניגש לנושא העומד על סדר-היום - מספנות ישראל. לאחרונה

הועלה הנושא על סדר-יומה של הכנסת. מאז 1982 ועד היום המחזה חוזר ונישנה: כמעט

אותו מילים נאמרות על-ידי אנשים שונים בזמנים שונים. ועדות בהרכבים שונים מגיעות

למסקנות דומות, אר דבר לא נעשה. לעיתים נזרקת הצעה לפתרון ביניים, אך הרושם הוא

שאין קו מנחה. בוועדת הכספים הוקצבו לאחרונה 500 מליון שקל לתשלום משכורות. חלק

מחברי הוועדה אמרו - ובצדק - כי כל עוד לא תגיש הממשלה תכנית הבראה, לא יסכימו

לחזור ולהתייחס לענין. ועדה בראשותו של חה"כ אמנון לין דנה בענין, ובסוף חודש

מרץ הגישה מסקנות. ועדת המישנה שעמד בראשה מונתה על-ידי ועדת החוץ והבטחון, אך

המסקנות טרם אושרו על-ידי ועדת החוץ והבטחון. נכונות ועדה זו לדון בנושא היתה

בערבון מוגבל. יו"ר ועדת החוץ והבטחון פתח ואמר כי לא ברור לו אם הנושא שייר

לוועדתו או לא.

מתעורר הרושם כי הטיפול בנושא הוא ברוח אותה בדיחה, על היהודים היורדים

ממזח האניה זה אחר זה , ואת הטיפ לאיש הצוות נותן רק האחרון בשם כולם, לאחר

שהוציאו לו את הנשמה.

מתחילת הקדנציה הזו של הכנסת דנו פעמים רבות בנושאים הקשורים לספנות

הישראלית בכלל ולצי"ם בפרט. התרשמנו כי כל נושאי הים עלו על שרטון. אני מתרשם

עתה כי העסקים אף גרועים יותר: הספנות טובעת בים, ואילו הממשלה אומרת שירה.

סמכויותינו לפעול מוגבלות, אך במסגרת זו אנו עושים את מה שניתן. אני קובל על-כך

שלאחר הסטוריה ארוכה של התייחסות לנושאים אלה, הפירות מוגבלים.

אני מבקש להבהיר איפה אנו עומדים היום: למספנות יש היום גרעון כספי אדיר.

גם לדעת האוצר וגם לדעת שר התחבור, הגרעון שלהן מגיע ל-31 מליון דולר, נכון לסוף

נובמבר השנה. הגרעון יגיע ל-35 מליון דולר עד ה-1.4.86. בנוסף לכך, אם ירצו

להמשיר לקיים פעילות בקנה-מידה דומה לזה של היום, צריר יהיה להזרים עוד 13.5

מליון דולר. 7.5 מליון חסרים היום, וצריר יהיה להשלים את הסכום ל-13.5 מליון.

מ' צפורי;

זוהי הגישה של כל מי שמתייחס למספנות ישראל, גם בממשלה וגם בקרב הצבור.

צריר לשאול גם כמה עבודה יש למספנות.

היו"ר א' שפיזר;

נגיע גם לכך. אני מוסר את הדברים כי הם מופיעים בניירות שהוגשו על-ידי

משרדי האוצר והתחבורה. לגבי נתונים אלה יש תמימות-דעים.

ו' שם-טוב;

האם החובות הם לבנקים?

היו"ר אי שפיזר;

85% -80 מהחוב הוא למדינה. לנושא יש היבטים כלכליים ובטחוניים כאחד. הוא

נדון בוועדת מישנה של ועדת החוץ והבטחון כביכול בגלל ההיבטים הבטחוניים, אך מי

שקורא את פרוטוקול הוועדה, רואה שלא נאמר בו שום דבר סודי שלא יכול היה להאמר

סביב כל שולחן. כולנו יודעים שכ-%70 מהעבודה במספנות בעבר היו של משרד הבטחון.



פרט לאמירה כללית של שר התחבורה בענין זה, לא נאמר שם שום דבר סודי. נכון שלמפעל

יש היבטים בטחוניים, שבגללם יש לשקול אותו לא רק מבחינה כלכלית. משרד האוצר כבר

ערר תחשיב מדויק, כמה יעלה חיסולן של המספנות. כאשר חושבים על עלות חיסולו, יש

להתחשב גם בערכו הבטחוני ולכך אין מתכחשים.

מדובר על-כך שלאחר תקופת שפל, בעוד שנתיים-שלוש יגיע המפעל למצב בו יוכל

להעסיק כ-500 עובדים. לא מדובר במפעל שתחזיתו לטווח הארוך גרועה, אלא במפעל שיש

ירידה בבקוש לתוצרתו בטווח הקרוב. לאחר-מכן אין וכוח על-כך שיוכל להיות כלכלי.

עליו לעבור את תקופת השפל, בה צריר לדאוג לייצוב זמני.

מדובר על מפעל שכולם תמימי-דעים על-כך שיש לשמור על תשתיתו הטכנולוגית,

התכנונית וההנדסית לטווח ארוך, וגם על כח-האדם שלו: מהנדסים, אנשי מקצוע ועובדים

אחרים שזוהי תעסוקתם. מדיניותה של ממשלת ישראל היא לקיים מפעלים חיוניים גם

בתקופות שפל, תוך מציאת פתרונות ביניים לתקופות אלה. לכן מוסכם שיש לשמור על

התשתית לקראת העתיד.

לעומת זאת יש עוררים על המדיניות . בתכנית שהכין המישנה לנגיד בנק ישראל,

מר פלסנר, ב-1982, מדובר על שלושה תחומי עיסוק: על שיפוצים ותיקונים, על עבודות

קרקע ועל בניית ספינות. הוקצו תקציבים לתחומים אלה, אך היום יש חלוקי-דעות.

לדעת שר התחבורה וגורמי תחבורה אחרים, אין לבנות אניות במדינת ישראל. לישראל,

שלא כלמדינות ימיות אחרות, אין צי. יש לה בסך-הכל 800 ימאים, ואין היא זקוקה

למספנות לבניית אניות. היא יכולה להזדקק למספנות בחו"ל. אין חלוקי דעות ביחס

לשפוץ אניות בחו"ל, אין חלוקי-דעות ביחס לעבודות עבור חיל-הים, אך יש חלוקי דעות

לגבי בניית אניות. בכל העולם תעשיות הים מסובסדות. אומר שר התחבורה כי לדעתו אין

לסבסד את המספנות. בנקודה זו יש חלוקי דעות.

נושא אחר הוא, מי יהיה אחראי על המספנות. על-פי תזה אחת יש להעביר את

הבעלות למשרד הבטחון. על-כך המליצה ועדת לין. ההנחה שלה היתה שעיקר העבודות הן

של משרד הבטחון, והוא גם הגוף שמסוגל לקדם את נושא השיווק. יש חולשה במערכת

השיווק ובכושר המכירות של המספנות, וזהו נמוק נוסף להעברת המספנות למשרד הבטחון.

מול דעה זו יש כאלה הטוענים כי המשמעות היא חיסול הנושא בצורה אלגנטית, שכן

שקולי משרד הבטחון יהיו שונים משקולי המספנות. האם ירצו לבנות אניות או לשפץ

אניות עבור צי"ם? הם ילכו על ה"ליין" הצבאי וכל השאר יקמול. קיימת איפוא המלצה

לה שותף שר התחבורה וועדת המישנה, אך גם כאן קיימים חלוקי דעות.

י' נאמן;

מהי תגובת משרד הבטחון על-כך?

משרד הבטחון אינו רוצה בכך. הבעיה היא שיש שני בעלי-בית והנושא נופל בין

שני הכסאות. משרד התחבורה אינו מטפל בענין כמו בעל-בית טוב, כי הוא סבור שהילד

הזה אינו שלו, מצד שני משרד הבטחון אינו רוצה בכך.

אם לא תועברנה המספנות למשרד הבטחון, יש המציעים לחפש משקיעים. אין מוצאים

משקיעים, אר זהו פתרון לזמן-מה. אני מסופק אם על רקע המשבר בספנות העולמית

והמיתון בישראל, מישהו ירצה להכנס לנושא. הספנות היא תחום ממלכתי בכל מקום

בעולם. מי שיהיה מוכן להכנס לתחום זה, ירצה ערבויות וכספים שאם יזרימו אותם,

אפשר יהיה לקיים את העסק גם בלעדיו. גם זו המלצה , אר היא בבחינת חזון אחרית

הימים.



בעיה נוספת שעלתה במסגרת הדיונים היא הזדקקות גורמים ישראלים למספנות. יש

כאלה הטוענים כי חלק גדול מהגורמים הישראלים אינו נזקק למספנות ישראל. יש אומרים

כי אם היו מחייבים את כל הגורמים הישראלים להזדקק למספנות, היה מצבן משתפר. יש

טענות אחרות המוכיחות כי במספנות בגרמניה ניתן היה לבצע עבודות במחיר זול יותר

מאשר במספנות ישראל, אך משרד התחבורה חייב גורם מסוים לבצע את התיקונים דווקא

במספנות ישראל.

בעיה נוספת היא עודף כח אדם וציוד שלא נוצל. לכך התייחס גם מבקר המדינה.

ישנם החושבים כי כרבע עד שליש מכה האדם אינו מנוצל. יש תחזית לגבי חעתיד, כמה כח

אדם לא ינוצל . משרד התחבורה ערך תחזית העסקת כח-אדם על-פי שלוש אלטרנטיבות א.

אם תזכינה המספנות במכרז עבור מדינה זרה; ב. אם לא תזכינה במכרז; ג. אם תקבלנה

עבודות מחיל-הים,ואם לא תקבלנה עבודות לאה. אלו שלו האלטרנטיבות. ההבדלים

בתחזית עודף כח-אדם על-פי שלוש האלטרנטיבות הללו נעים בין 250 ל-500 עובדים.

רובעיה היא שהמספנות פועלות עתה בתנאים של אי וודאות.כך אי אפשר לבנות תכנית

עבודה לטווח ארוך כך אי אפשר לגייס כח אדם ואי אפשר לקיים עבודה תקינה כאשר אין

כסף לתשלום משכורות וכאשר לא קיימת מדיניות ממשלתית ברורה.

השאלה היא אם נוכל להגיע להמלצות חד-משמעיות, אשר תפתורנה את הבעיה

לשנתיים-שלוש, מבלי להיתלות בשנויים מבניים שספק . אם יתממשו. אם המספנות צריכות

להתקיים, מה זה משנה מי יהיה בעל-הבית? אם יש עבודות, מה משנה מה יהיה הלאה?

אני רוצה להביע הערכה רבה לכושרו של היו"ר ללמוד את מסקנות הוועדה ולהקיפו

במהירות כה רבה. אילולא שוכנעתי כי המספנות הן צורך בטחוני חיוני של מדינת

ישראל, עם כל הצער שבדבר , בנסיבות הקיימות הייתי מציע לסגור אותן. נקודת המוצא

שלי היא השכנוע שהמספנות נחוצות. גם אם יאמרו לי שזול יותר לקנות נחתות או

סטי"לים במקום אחר, עדיין קיים חשש שכל השווקים ייסגרו, וברגע קריטי נצטרך לבנות

אותם במספנות ישראל. אני משוכנע שמספנות ישראל הן צורך בטחוני וצבאי חיוני. אם

זוהי נקודת המוצא, אני יוצא מתוך הנחה שלא קיימת אפשרות שיהפכו להיות מסגריה, כי

אז תאבדנה את ייחודן כמפעל שיוכל לענות על הצרכים הבטוזוניים של המדינה. זה מנחה

אותי למסקנה כי כאשר מדובר בצמצומים, הם חייבים עדיין להשאיר את התשתית של

המספנות ככאלו שתענינה על צרכי הבטחון של ישראל.

אני סבור שמדינה אשר מגיעה למסקנה כי המפעל הזה היוני מבחינה בטחונית,

רשאית לחשקיע בו כך וכך מליוני דולרים, מתוך ידיעה שלאחר שיזכה במכרזים, נחזיר

את הדולרים האלה לקופת המדינה. איני רואה כל פסול בכך שמדינה תחליט לעשות צעד

כזה. יכול להיות שאנו צריכים לפעול למיזוג של שתי המספנות למספנה אחת. לא

חייבים לעשות זאת במכה אחת, אפשר לעשות זאת בשלבים.

דברים אלה מביאים אותי למסקנה שאין ממנה מנוס, שזהו מפעל החייב להיות בתחום

אחריותו של משרד הבטחון. אני מעריך מאד את שר הבטחון, אני סבור שיש לו יוקרח רבה

ואני מוקיר את שיקוליו, אך אני מבקש שינסה לשכנע אותי שיש צידוק בהתנגדותו לכלול

את.. מספנות ישראל במסגרתו. איני מקבל את התפיסה הזו. אני סבור שהמספנות צריכות

לעבור לתחום האחריות של משרד הבטחון. יתכן שצריך יהיה לקבל החלטה שוועדת הכספים

תהיה ערבה להפניית התקציב עליו דברתי, כדי שהמספנות לא תהיינה למעמסה על תקציב

משרד הבטחון. איני רוצה בהבטחות הממשלה, אני רוצה בערבות ועדת הכספים, שהתקציב

המיועד לתקופת המעבר יימצא.

ייתכן מאד שמתוך שיקולים כאלה ואחרים, כל ההמלצות של הוועדה שעמדתי בראשה

לא יתקבלו. לא ייתכן שמפעל שהוקם על-ידי המדינה יתמוטט. לא מדובר כאן ב"אתא",

זוהי אחריות של המדינה. אם קיימת מדיניות לא נכונה, זוחי אחריות המדינה. לא

ייתכן שלא יהיה כסף לפצויים ולגימלאות לעובדים, כאשר המדינה נושאת באחריות.



1

נאמר במפורש כי יש אחריות לתשלום מאה אחוז של הפצויים.

אם זה לא יהיה, אצא להפגין בראש חוצות, כדי שלא יקרה לפועלי מספנות ישראל

מה שקרה לפועלי אתא.

מי פלד;

כאשר העליתי את ההצעה הדחופה לסדר-היום, לא התכוונתי להכנס לעובי הקורה,

אלא להעלות סימן שאלה גדול לגבי הנחת היסוד, שיכול להיות שיקול בסחוני לקיים

מפעל לא כלכלי. זוהי הנחה שאין לה כל יסוד, אלא אם נצא מתוך הנחה שאין כל אפשרות

להשיג את הכלים האלה במקום אחר. הדגש צריך להיות על-כר שיהיו אמצעי תשלום, על

מנת שניתן יהיה לשלם עבור אותם כלים גם במקום אחר. ידוע כי מספנות ישראל התקיימו

כל השנוים גם בגלל שיקולים של יוקרה לאומית, מחם נפרדו במשך הזמן, וגם בשל

השיקול הבסחוני. אם שתי ההנחות האלה אינן קיימות עוד, נשאלת השאלה הלגיסימית אם

יש צורר או אפשרות לקיים את המפעל.

אני חושב שיהיה זה מאמץ חסר תועלת, אם יכפו על משרד הבטחון את מספנות

ישראל. למשרד הבסחון יש מספיק מפעלים אחרים שהוא צריר לקיימם. מח שיקרה באופן

מעשי הוא שיחסלו את המספנות. אם התחזית לשנתיים-שלוש היא אמינה, השאלה היא מה

עושים בשנים אלה? בהו"ל במצבים דומים מאכסנים את הציוד, מפסרים את העובדים

ומקבלים אותם אחר-כך. אי אפשר לחייב את הממשלה להשקיע כסף במפעל שכרגע אין לו

זכות קיום.

צריר לקבוע אחת ולתמיד האם ניתן להחזיק מפעל,

כאשר אין לכר כל הצדקה מבחינה כלכלית.

היו"ר אי שפיזר;

אני מבקש מכם להשכילנו, האם יש לכם תכנית הבראה. ברור לנו כי משהו חייב

להעשות.

מי ציפורי;

השאלה היסודית היא אם יש או אין עבודות למספנות. אני נמצא במספנות כמה

חודשים. לפני שהסכמתי להתנדב לעבודה הצבורית הזו, הכנתי שעורי בית. הנהלת המפעל

והדירקטוריון עוסקים בחודשים אלה בנושא אחד בלבד - כיצד לשלם משכורת לעובדים. כל

היתר הפך לשולי.

. במספנות יש חסא קדמון ויש הסאים שוספים. החטא הקדמון הוא בכר שאלה שניהלו

את המספנות על יסוד התפיסה שעליהם לבנות אניות. נושא התחזוקה לא קיבל את המשקל,

המתאים, וכר נוצר העיוות הראשוני. לחיל-הים עם "הצי האדיר" של מדינת ישראל , יש-

מספנה שעובדים בה 1600 איש, בעוד שבמספנות ישראל השאלה היא אם יהיו 390 או 475,

עובדים. אני פוסל את כל האלסרנטיבות שהועלו כאן, משום שהן תלושות מהמציאות. מה

שנעשה הוא חלוקת שעות העבודה לאנשים. אין זה רציני כשם שאין זה רציני לא לשלם את

המשכורת בזמן, או כשם שאין זה רציני שמדינת ישראל תטיל עיקול בגין החוב שהמספנות

חייבות להן, שהוא 85% מכלל החוב של המספנות. בגלל עיקול זה אין העובדים יכולים

לעבוד. אם לא יעמדו בלוח הזמנים, הם ישלמו קנסות. כלומר יש כאן דבר די מעוות."

ברוך שהעובדים שנמצאים שם לא אשמים. ההנהלה אשמה בכך שיכלה להתפטר ולא עשתה-

זאת. אני מנעתי בעדה להתפטר.



אני סבור שיש צורך לאומי במספנות, ויש הצדקה כלכלית לקיומן, בתנאי שתתקבלנה

ההחלטות הנכונות. אני הולק על התזה לפיה המספנות צריכות להיות בתהום משרר

הבטחון. יש אפשרות וצידוק כלכלי לכר. אפשר לבנות את המספנות כר שתיתנה כל שרות

דרוש. אם מספנות חיל-הים לא תעסוקנה בתקוני דרג די, כשם שחיל-האוויר אינו עוסק

בכך אלא התעשיה האווירית, תהיה הצדקה כלכלית לקיומן של מספנות ישראל.

הגשנו מסמכים רבים, אר קרה להם מה שקורה במרבית המוסדות הרשמיים שלנו לא

היו בהם דיונים יסודיים. בשלב מסוים ההליטה הממשלה על צמצום כח-האדם במספנות

ב-250- איש, כלומר העמדת כח-האדם על 475 איש , אשר ישמרו את התשתית. הגשנו מסמך

שעל-פיו היו צריכים האוצר ומשרד התחבורה לקיים דיון ולהגיש המלצות לממשלה, אך

מאחר והיו הכרזות על-כך שאת המספנות יש לסגור, מובן שלא היה דיון רציני במסקנות.

באיזה תאריך הגשתם את המסמר הזה?

ב-6.10.

ניתן לצפות להפיכת מספנות ישראל לגוף כלכלי ויעיל, במידה

ויקוייימו התנאים שיפורטו במסמך זה... אחד התנאים הוא שתוף פעולה בין משרדי

המערכת השווקית שלנו צריכה להיות יותר אגרסיבית, עם

שתוף פעולה רחב יותר עם מוסדות הממשלה. התייעלות והגברת פריון העבודה: עקב

תנאים אוביקטיביים ניתנו משכורות לעובדים שלא עבדו.

הפועלים לא אשמים בכך.

זו שאלה של הנור.

מאות אלפי אנשים במדינת ישראל נמצאים על התקן הזה.

במקום לשלם למובטלים סמויים, הייתי בונה משהו. האמן לי שחיל-הים כבר עבר

את הקו האדום. בין הסטי"ל האחרון שקיבל לבין הראשון שיקבל - מתי שיקבל - תעבורנה

כעשר שנים. יש לזכור שהאויב של הטוב הוא הטוב מאד.

במידה שתימשר המדיניות הנוכחית, אין כל סכוי

לשיקום מספנות ישראל, ורצוי לקבל החלטות בהקדם. אם שר הבטחון לא היה מגלה

יוזמה ומרבר עם הצי האמריקאי, לא היה סכוי לקבל מהם עבודות בהיקף של 6-12 מליון

דולר. הילקנו את דרישותינו מן הממשלה לפי המשרדים השונים, מה כל משרד צריך לעשות

כדי שהמספנות יוכלו להיות יעילות. בין הנושאים הנוגעים למשרד התחבורה: לחייב את

הברות הספנווו הישראליות , ואלו המועסקות בהובלת מטענים בבעלות הממשלה, לבצע את

עבודות ההספנה והתקונים במספנות ישראל. בארצות-הברית ובארצות רבות בעולם המערבי,

ישנם הוקים המחייבים זאת. הברה אמריקאית המבצעת תקונים שלא במספנה אמריקאית,

משלמת קנס בערר של 45% משווי התקונים. נושא נוסף הנוגע למשרד התחבורה, הוא הרהבת



הפתח לנמל הקישון, בו הקימו מספנה, מכיוון שכיום אין אניה יכולה להכנס אליה.

זוהי אחת ההתניות של הצי השישי, לבצוע עבודות אצלנו.

מהו גודל ההשקעה בכך?

מי צפורי;

אין מדובד בהשקעה גדולה, כ-2 מליון דולר.

נושא אהר הנוגע למשדד התחבורה הוא: לחייב את בעלי האניות הישראליות או אלו

הנושאות דגל ישראלי, לבצע עבודות הסבה או הגדלה במספנות ישראל.

משרד הבטחון הוא הבעיה המרכזית, ראשית בגלל גישת היסוד שלו. בתור מי שהיה

סגן שר הבטחון ועוזר ראש אג"מ, יודע שיש מלחמה מתמדת בין אלה שרוצים לגשת מיד

לאצטבאות, לבין אלה שמוכנים להמתין לייצור ישראלי.

לחייב את משרד הבטחון לכלול את מספנות ישראל בתכניות השנתיות

של חיל-הים בהחזקות דרג די, התקנות ושפוצים של כלי השייט, במתכונת ההסדר הקיים

בין התעשיה האווירית לחיל-האוויר, במגמה להעברה הדרגתית מירבית של משימות החזקה

בדרג די ממספנות היל-הים למספנות ישראל.

משרד הבטחון וחיל-הים אומרים שהם מוכנים לכך, אך אנו צריכים להוכיח להם

שאנו מסוגלים לכך. אנו מוכנים לקחת אחריות ולתקן את האניות. אם לא נצליח בכך

יוכלו לבוא אלינו בטענות, אך בינתיים לא הועברה אלינו העבודה. יש וכוחים על

המחירים. על-פי העקרון שלי, אני מוכן להוריד גם מן המחיר, כי הנזקים שיש לנו

מתשלומי ריבית גבוהים מכל נזק אחר.

להטיל על חיל הים להזמין במספנות ישראל את עבודות הפיתוח,

התיקון והבניה של ספינות הבט"ש העתידיות. מספנות ישראל איבדו עבודות רבות אשר

נמסרו למדינות אוזרות. אני מכיר את נושא כספי הסיוע, אך אפשר היה על-ידי

קומבינציות שונות, לשמור את מקור הפרנסה הזה למדינת ישראל. המלצה אחרת: להבטיח

את שילובן של מספנות ישראל בתכנון המפורט ובבניית ספינות הטילים העתידיות. כדי

שעובדי המספנה לא יתבטלו, החלו לבנות את סער-4 בהשקעה של 8.5 מליון דולר. אך

חיל-הים ממשיך לנסוע בעקשנות רבה עם ספינות שרבורג, ואילו לספינה הזו לא מצאנו

קונה עד היום. הכסף הושקע , אך החלודה אוכלת את הספינה. צריך להשקיע עוד כ-2

מליון דולר, כדי שהספינה תוכל לשייט על הימים. עדיף להשקיע בכר מאשר בדמי אבטלה.

אנו קונים מערכות נשק ולא ספינות שטות. לספינה שאתה מדבר עליה אין מערכות

נשק.

אפשר להשקיע גם בפיתוח מערכות נשק. המלצה אחרת שלנו היא לפעול בוושינגטון,

על מנת לצרף את מספנות ישראל לרשימת המספנות המבצעות תקונים עבוד הצי השישי.

שמעתי כי הם מתכוונים לעשות זאת.

באיזה שלב זה נמצא?

הם בדקו והתרשמו, עם הצי השישי אפשר להתחיל בהדברות חוזית.

אמנון לין;

מה יהיה היקף העבודה הזו?

מי צפורי;

מינימום 6 מליון דולר לשנה השוטפת,

אני רוצה לעבור עתה לנושאים שבאחריות משרד האוצר; בהתאם להחלטת הממשלה,

בדבר השלמת הגרעון בתזרים המזומנים, כדי להבטיח תפקודה הסדיר של המספנה עד לגמר

השנה התקציבית הנוכחית. הדיון חשוב, אר יש חשיבות רבה לסיכום. יש פער גדול בין

מה שהגשנו לבין הסיכון. מכך יוצא שבקושי מזרימים את הכסף לשכך. אם אין משלמים

דמי בטוח לעובדים העובדים בעבודות מתכת ואש, כאשר לא משלמים בטוח הדדי - זה לא

נקרא תזרים מזומנים.

סעיף אחר בהמלצות הנוגעות למשרד האוצר; סיוע למטפנה במימון תשלומי הפצויים

המוגדלים לצורך צמצום מצבת כח האדם. אנו מנועים מלהפר את הסכמי העבודה. המלצה

אחרת היא להעמיד קרן הלוואות לחידוש ענף הדייג. ענף הדייג שלנו בהתמוטטות. אנו

יודעים שהם מנסים להשיג היום כספים על מנת לבנות ספינות במספנות ישראל.

אמנון לין;

מה היקף ההזמנות מסוג זה?

אי לאור;

2 מליון דולר.

מי צפורי;

בינתיים אנו בודקים אפשרויות נוספות. אין שום סיבה שלא נכנס גם לשוק

היכטות. היה אצלי עורך-דין המייצג וזברה בארה "ב, אשר מתענינת בייצור 6 יכטות

כאלה.

הכספים שנותנים לנו עתה לתשלום משכורות, גם הם עומדים בסימן שאלה. שני

השרים היו צריכים להגיע להחלסות על סמך החומר שהנחנו בפניהם. אם הדבר לא ייעשה,

עדיף לסגור את המספנות מוקדם ככל שאפשר. הריבית שאנו משלמים גדלה בקצב מהיר

ביותר, ואין טעם להשהות את קבלת ההחלטה. עד היום היו הכרזות, אך לא החלטות. שר

הבטחון ושר התחבורה אומרים שאינם רוצים את המטפנות, ושר האוצר אומר שאינו רוצה

לתת כסף, אך בסופו של דבר אין בכך תשובה לעובדים או לדירקטוריון.

מי פלד;

אם יש לכם קליינטים, מדוע אינכם מתקדמים במגעים איתם?

מי צפורי;

אין זה ענין שנפתר מהיום למחר. יש לנו קליינט אחד די גדול. עד סוף החודש

נדע אם נקבל ממנו עבודה.



חיפה ואזור המפרץ מהווה בעיה קשה מבהינה תעסוקתית. יש פליטה אדירה של

עובדים ממפעלי ייצור באזור זה. יש היום כ-8500 מובטלים באזור זה, וצריך יהיה

לחשוב על יצירת מפעלים ולא על סגירתם.

היו"ר אי שפיזר;

הועלו כאן מספר נקודות רלוונטיות, כמו חיוב חיל-הים להעביר הזמנות מסוג

מסוים, או חיוב הצי הישראלי להעביר עבודות למספנות והקדמת עבודות.

לדעתי, הממשלה יכולה למצוא פתרון שלא יהיה בו נטל על משרד הבטחון, לבניית

ציוד הדרוש לחיל-הים. אני חושב שמדינת ישראל יכולה לבנות עוד שתי ספינות מסוג

סער-4, ולא לחכות לסער-5.

לשם-כך יש צורך במימון עכשיוי.

נשאלה השאלה, האם מפעל זה יוכל להתקיים בתקופת הביניים בצורה סבירה. תשובתך

היא חיובית, במידה וחיל-הים יעביר את העבודות שהזכרת, ובמידה וצי הסוחר הישראלי

יבצע את עבודות התיקונים שלו אליכם.

אם לא יתמלאו התנאים האלה, חבל לפטר היום רק 150 עובדים - עדיף לסגור את

המספנות.

אתה אומר שיש למצוא את הכסף לתשלום פצויים מוגדלים למפוטרים, כשם שהכסף

נמצא במפעל מנועי בית-שמש, שכן שניהם בבעלות המדינה.

אני חושב שיש כאן כמה הנחות בסיסיות שאינן נכונות. אי אפשר לבוא ולומר כי

ישנם צרכים וכל הבעיות תיפתרנה תוך שנתיים-שלוש.

האם אין צרכים?

מפקד שהיה לי פעם, בני פלד, היה אומר כי אי אפשר להכין מרק מגרזן. כדי

להכין מרק צריך גם "לוקשן". מה שמנסים לעשות הוא לומר: תקציב לא תקבל, אך מן

התקציב שלא תקבל אתה צריך להצטייד. את ההצטיידות קובעים בהתאם לצרכים, אך גם

בהתאם לאפשרויות. אם נושא כזה או אחר אינו נמצא בתוך סדר העדיפויות, איננו

יכולים להזמין נת"קים ולומר שבחיל-האוויר יפסיקו להתאמן.



היו"ר אי שפיזר;

האם אתה יכול לומר לנו אם בעוד שלוש-ארבע שנים תהיינה הזמנות עבור חיל-הים?

אי אורן;

לא תהיינה. אנו חיים "על חשבון הברון" היושב בארה"ב, תקציב הסיוע הוא כסף

שהאמריקאים נותנים, אר על-פי המצב היום לא ברור מה אנו עומדים לקנות בו ועם אלו

החניות, במסגרת זו הם מעמידים סכום מסוים כל שנח, אך אין להם התחיבות לגבי השנים

הבאות. כל שנה יש לנו וכרה עם האמריקאים על גודל תקציב הסיוע. השנה חיה הסכום

1.8 מליארד דולר. אנו מקווים ליותר בשנה הבאה, אך בכל נושא הם נכנסים לקרבינו,

כדי לבדוק מה אנו עושים בכסח. אנו דנים בשאלה מה קודם למה, אך הדברים

ייחתכו בסופו של דבר מהתקציב שיעמוד לרשותנו. הנושא חזה טרם סוכם.

בשונה משנים קודמות, בהן נאמר כי נושא מסוים אושר להצסיידות, והמערכת היתה

מתוקצבת בהתאם, - התכנית חזו אינה מאושרת על פרטיה. גם אם נניח שהתקציב האמריקאי

אכן יעמוד לרשותנו וסדר העדיפויות יתאים, כלומר צה"ל יחליס להצסייד בספינות משני

הסוגים, - מתעוררת בעיה נוספת; לו חיה לנו כסף, חיינו מצסיידים מחר בסטי"לים אך

מסתבר שבמקרה הטוב יתנו לנו לבנות בארץ צוללות ולא סטי"לים. האמריקאים אינם

מעונינים עוד לבנות בארה"ב צוללות קונבנציונליות, ואותן יהיו מוכנים לאשר לבניה

בארץ. אך אם מחר יתגלו עוד כמה פולארדים, שום דבר לא ייצא מכאן. לכן, לומר היום

כי הכל תלוי בכמה מליוני דולרים, לא יחיה זה אחראי.

האמריקאים רוצים לשחוט פרה קדושה - ה"אופסט". בשנים האחרונות הצלחנו להחזיק

את התעשיה המקומית והצבאית על-ידי שימוש בכספי האשראי לייצור מקומי. בלחץ

התעשיות האמריקאיות התקבלה החלטה לסתום את הצינור הזה ולבטלו לחלוטין תוך

שנתיים. הטענה האמריקאית היא שמדינות באירופה משלמות בכספן , כאשר הן קונות

במקום אחר. לכן יש להן זכות לדרוש "אופסט". ישראל משתמשת בכסף אמריקאי, ובנוסף

לכך היא עוד רוצה להעביר חלק מחעבודות לביצוע בישראל. האמריקאים מנסים להעביר את

העבודות לצנור אחר ,"off shore perforance"כלומר מתוך סכום האשראי נאפשר לקנות

בסכום מסוים מחוץ לארה"ב. יש לנו הסדר על סכום של 250 מליון דולר במסגרת זו מדי

שנה. הם יהיו מוכנים אולי להגדילו ל-300 מליון דולר, אר אם תאושר בנייתן של

צוללות בארץ, חן תכנסנה למסגרת ה-300 האלה. כלומר, הם מוכרים פעמיים אותה סחורה.

אני רוצה לראות שמישהו יזמין צוללת ב-50 מליון דולר.

ניסו להשוות בין מספנות חיל-הים למספנות ישראל. הלוואי ומספנות ישראל חיו

דומות לתעשיה האווירית. בעית התחזוקה לא קיימת בתעשיח האווירית. התעשיה האווירית

נמצאת היום במצב בו משרד חבטחון מהווה בה אולי 30% מכלל הייצור. בחיל-האוויר יש

מדיניות מסוימת האומרת שקו ראשון אינו יוצא החוצח.

אמנון לין;

אתח יודע שאנו צריכים לחדש את כל הצי. איפה אתח רוצה שהדבר ייעשה - בחוץ או

כאן?

אני רוצח לעשות זאת כאן, אך איני יכול. יש לי צורך ב-20 סטי"לים, אך איני

יודע אם אקנח אותם. חושבים שעל-ידי העברת מספנות ישראל למשרד הבטחון יפתרו את

הבעיה. דובר כאן קידם על הסטי"ל הבלתי גמור. אין היום מערכות נשק עבורו, ואיש

אינו מעלה על דעתו ©נשקיע מכספינו בפיתוח מערכות נשק כאלה.



היו"ר א' שפיזר;

האם הנושא נבדק על-ידכם?

כו.

אמנון לין;

וועדת המישנה שלנו קיבלו דו"וז על-פיו יש לנו הידע והכישורים לטיפול בנושא.

היו"ר אי שפיזר;

האם משרד הבטחון בדק את הסוגיה הזו?

לקראת הדיון שהיה צריך להתקיים בממשלת ישראל , אף עדיין לא התקיים, הכינונו

מסמך ובו נאמר; "אין בידי חיל-הים מערכות הנשק וציוד אתר להשלמת הסטי"ל, אין

בידי היל-הים תקציב לנ"ל. כמו-כן הלק גדול מן המערכות אינו ניתן להשגה. לאור

האמור לעיל, לא מומלץ רכש הסטי"ל".

היו"ר אי שפיזר;

האם מה שאתה אומר הוא לאהר בדיקה?

אי אורן;

כן.

מי צפורי;

היות ושפוץ טטי"ל נמשך כשנה, אפשר היה למצוא פתרון עם קצת רצון טוב,

חיל-הים בגלל מלחמתו לטוב מאד, הפטיד את כל התקציב, והיום אין לו נמל ואין לו

ספינות.

אי אורן;

נמצאת בידי הצעה של מטפנות ישראל, המדברת על שיפוץ. אני מצפה שהמהיר

שקובעות מטפנות ישראל יהיה שווה לזה שבמקום אתר. עובדה היא שהוגשה הצעה המתייהטת

ל-30% מסך-כל עבודת השיפוץ, במהירים הגבוהים פי שניים מאלה שאנו יכולים לבצע בחם

את העבודה בעצמנו. באשר לשיפוץ מערכות הנשק, אומרים לי כי הוא ייעשה ב"קוטט

פלוס". גם זו אינה גישה שיכולה לתת משהו למטפנות ישראל.

היו"ר אי שפיזר; י

קביעת מהירים על בטיט ה"קוטט" שלכם, יכולה להיות שונה מקביעת מחירים

אובייקטיבית. האם מישהו בדק גם אותכם? האם מישהו בדק אם אכן כדאי להחזיק שם אותם

1600 עובדים?

אני מדבר על כמות שעות העבודה.

מתעורר הרושם שקיימת כאן כפילות. חיל-הים מחזיק ב-1600 איש. אולי הוא צריך

להעבירם לשרות אהר.

א' אורן;

רוב העובדים האלה הינם אזרוזים. אם התעשיה האווירית ייצרה מערכת נשק מסוימת

בעבר, אם יש לה היום עבודה אהרת, היא לא תכנס לעבודה מן הסוג הקודם, ואם תיכנס -

היא תקבע עבורה מחיר הגבוה פי עשר. מבחינת היקף העבודה , אין זה פותר דבר. לא

תיווצר עבודה יש מאיין. בסך-הכל מדובר ב-70 אלף שעות עבודה שאנו יכולים להוציא

החוצה. חיל-הים אומר לנו לגבי הענין הזה את הדברים הבאים: הנושא עלה פעם נוספת

בעת ביקורו של ציפורי במספנות חיל-הים. דעתנו היתה שמספנות ישראל צריכות להיות

קבלן לשיפוץ הנ"ל, רק כאשר תוכלנה להוכיח כי בידיהן הידע והיכולת,

ובאפשרותן להגיע להסדר עם תעשיות אחרות באשר ליכולת החסרה. ביקשנו הצעתן בנדון,

אך עד היום לא קיבלה הצעה זו. הוצאת עבודה זו מחיל-הים, מבלי להוסיף תקציב

לחיל-הים, תגרום לצמצומים במספנות חיל-הים, ובכר לא פתרנו דבר אלא להפך: נצטרך

סכומים גדולים יותר, כי שפוץ אותו חלק מחוץ למספנות חיל-הים, יעלה כסף רב יותר

מאשר בחיל-הים".

אנו סבורים שאין זו הדרך. לא תועיל כאן שום החלטה אדמיניסטרטיבית. להפתעתי

הרבה מצאו עובדי המספנות להפגין בזמן הכי פחות מתאים; כאשר היו כאן אורחים

ממדינה המתכננת אצלנו הזמנות.

אם ממשלת ישראל תביא לכך שמספנות ישראל תבצענה כ 30%-מהיקף העבודה, יש להן

עתיד. אם לא יהיה זה כר, צריר לסגור את המספנות האלה ככל שאפשר מוקדם יותר.

ר' כהן;

את דעתי בנושא זה כבר אמרתי. הדבר הראשון שאנו חייבים ויכולים לעשות, הוא

לאלץ את הממשלה לקבל תור זמן סביר החלטה באשר לגורלן של המספנות. נראה לי שגם

הדירקטוריון חייב ללכת בדרך זו. אי אפשר להחזיק את הדירקטוריון, את ההנהלה

ובוודאי לא את העובדים עם חוסר החלטה. היות וזהו המצב, הממשלה צריכה להתחייב עתה

בתשלום משכורות נובמבר, דצמבר וינואר, כדי לתת למספנות פסק זמן לעבוד בצורה

סבירה יותר.

יש לך טעות, המשכורות אינן מאפשרות למספנות לעבוד.

די כהן;

היות ומדובר על-כר שאין למספנות אפשרות לשלם כספים לספקים ולא את התנאים

הסוציאליים של העובדים, את זאת חייבת הממשלה לשלם. השאלה היא אם הממשלה תשלם זאת

לאחר שתוציא לעובדים את הנשמה, או תשלם מיד.



לא מתקבל על הדעת שממשלת ישראל תאמר שצריך לצמצם את מספר העובדים, תוכנה

רשימות מפוטרים, אך לא יהיו הכספים שצריד לשלם להם.

היו"ר אי שפיזר;

כל פורום שיחליט על גורלן של המספנות, יצטרך לקבל תחזית ממשרד הבטהון, אשר

תאמר מה הוא יכול להזמין בעוד שלוש-ארבע שנים.

אי אורן;

שר הבטחון אמר לראש הממשלה - וצפורי שמע את הדברים יהד איתי - כי אם תקציב

הבטחון יהיה בגודל הנוכחי, בעשור הקרוב לא יוזמן שום דבר.

היו"ר א' שפיזר;

כלומר לא תהיינה ספינות. אם זהו אמצעי לחץ על מנת לקבל תקציב, זהו דבר אהד;

אך אם הכוונה היא לכך שבעשור הקרוב לא תהיינה ספינות חדשות, זהו דבר אחר.

אי אורן;

ראיתי ביום ו' האחרון את הצגת התקציב, ואני יכול לומר לך עם יד על הלב; אם

זהו המצב, לא נזמין עוד ספינות.

מי צפורי;

נפגשתי בשבוע שעבר עם הרמטכ"ל ולפי המצב הנוכוזי, צה"ל לא יזמין דבר עבור

חיל-הים. לכן הפניה שלי היתה אל הממשלה. הממשלה צריכה להחליט מה היא רוצה. אפשר

למצוא פתרונות, גם את בה"ד ו בנינו בתקופה של חוסר עבודה.

אוריאל לין;

מה צריכה הממשלה להחליט? מהן האופציות העומדות בפניה?

מי צפורי;

אני מתכוון להקדמת עבודות,

היו"ר אי שפיזר;

לסגור את המספנות, אם אין היא מחליטה על תכנית הבראה.

מ' צפורי;

האלטרנטיבה העומדת בפני הממשלה היא הקדמת מימון. אם ממשלת ישראל חושבת שיש

צורך במספנות, היא צריכה למצוא אפשרות להקדים עבודות. אי אפשר לשחק עם הענין

ולהוציא כספים על הוסר יצרנות.

יי נאמן;

לטווח ארוך איננו יכולים לבנות מפעלים על סבסוד. גם אנשי "מרכבים"

ו"הארגז" טענו כאן כי בכל העולם מסבסדות ממשלות את ייצור האוטובוסים. גם הספנות

טענה כך. איננו יכולים להתבסס על הסבסוד, כי אז נשאלת השאלה מי יסבסד את מדינת

ישראל. האם נערכה בדיקה אשר תקבע כי המספנות תוכלנה להתקיים בסדר-גודל מסוים,



ומה שמעבר לו צריך לבטל? אני בעד חיובה של הספנות הישראלית לבצע עבודות תקונים

בארץ. אני מניח שחיל-הים לא יקבל דבר בעשור הקרוב, אם תקציב הבטחון ימשיר להראות

כפי שהוא נראה היום. המפתה הוא ביכולת השיווק החוצה, והשאלה היא אם המספנות

ניבנות בהתאם.

שמענו כאן פרטים רבים ומענינים. מה שמר צפורי אומר הוא, שאם מערכת הובטחון

לא תקדים עבודות, המספנות לא תוכלנה להתקיים, גם אם מדינה נוספת תזמין עבודות.

ו' שם-טוב;

נכנסנו כאן לעומק הענין. אני חושב שתפקידה הראשון של הוועדה, לאור מה

ששמענו כאן, הוא למצוא דרך להפנות את תשומת-לב הממשלה לצורך בהכרעה מהירה ביותר.

היות והוצגה כאן תכנית אלטרנטיבית לסגירה, אני חושב שהוועדה צריכה להתייצב

מאחורי תכנית זו על כל סעיפיה, כולל הייעול, כדי לתת גיבוי למספנה וכדי לאפשר לה

אורך נשימה של שלוש שנים. בעוד שלוש שנים אני מקווה כי האופק ייראה אחרת.

אוריאל לין;

איני מכיר את הנושא לעומקו, אר הבעיה המרכזית נראית לי די ברורה. אתם

אומרים שאם משרד הבטחון אינו מוציא הזמנות בעתוי הנכון, צריף לסגור את המספנות.

אני חושב שחה"כ נאמן נגע בנקודה המרכזית: מדי פעם בפעם אנו שומעים בוועדת הכלכלה

נציגי תעשיות אשר אומרים כי לא יקבלו הזמנות מהממשלה או מגופים מונופוליסטיים

הנתמכים על-ידי הממשלה, יצטרכו להיסגר. נאמר כאן אף מעבר לכך; לא רק לחייב, אלא

אף לגרום להקדמת הזמנות של משרד הבטחון. זה אומר שמי שמקבל החלטות במשרד הבטחון,

צריך לשקול אם להקדים הזמנות למספנות, כדי שתוכלנה להוסיף להתקיים. כאשר הוקמו

המספנות, על בסיס איזו הנהה הוקמו? האם הבסיס היה קבלת הזמנות ממשרד הבטחון

על-יסוד הזמנות מצי"ם, שהיה לה אז צי ענקי.

אוריאל לין;

היום הכל מתנקז בכיוון אחד - תקציב המדינה.

כדאי להביא בחשבון שיש סכוי להשגת שותף, במידה ויהיה הסכם עם האמריקאים על

בניית הסטי"לים בארה"ב. השותף האמריקאי יזרים עבודות לכאן וגם ישתתף בתשלום

החובות.

המומוזה מספר אחד בעולם בנושא המספנות, אמר כי יש בעולם כ-1200 מספנות שאפשר

לקנות כל אחת מהן במחיר הקרקע עליה היא יושבת. אף מספנה בעולם לא תוכל להכנס

להשקעות במספנות ישראל, אלא אם תיתן לה סובסידיה. כך הדבר גם בכל תהום אחר. בכל

העולם מסבסדות ממשלות 30-50% מהוצאות המספנות.

היו"ר אי שפיזר;

נגענו בנושא הסבסוד ואמרנו כי יש חלוקי-דעות לגביו. הבעיה היום היא

המפעל הוא בטחוני וכלכלי, ולא בכדי הבאתי את עיקרי האספקטים אשר נדונו



בוועדת המישנה של ועדת החוץ והבטחון. השיקולים הבטחונים אשר הועלו בוועדת חוץ

והבטחון בדבר המשך קיום המפעל, נראים עתה מישניים. חברים שאלו אם מדובר בתקופת

מעבר. אם תור שלוש שנים מובטח כי המצב ישתנה, זהו מצב אחד. אם מדובר על מפעל

דועך שאין לו עתיד, זהו מצב אחר. חסרים לנו כאן מעצבי המדיניות - ראש הממשלה, שר

האוצר, שר הבטחון ושר התחבורה. איני יודע אם ועדת הכלכלה יכולה להזמין את כל

הגורמים האלה, על מנת לשמוע מה בפיהם.

מי כהן;

בשבוע בו ביקרה אצלנו הוועדה אשר בדקה את נושא מספנות ישראל, הזמין משרד

הבטחון תכנון של כלי מסוים בחו"ל, בסכום של 95 מליון דולר. אמרתי לחברי הוועדה:

אל תתנו לנו אף אגורה לצורר בניית התשתית, אך תנו לנו את העבודה כדי ליצור את

התשתית. זוהי הדואליות שבה אנו שרויים. יש כאן נסיון לזרות חול מכל הכיוונים.

ברור כי אם יהיה שלום, צריך יהיה להשבית עוד תעשיות, לא רק את המספנות. גם

בתעשיה האווירית יהיה צורך לסגור מחלקות שלמות, ואנו בקושי מהווים אג אוזד בתור

התעשיה האווירית. אנו ממלאים היום פונקציה בטחונית עבור מדינת ישראל, בכל הנוגע

לטכנולוגיה ימית. אין שום אלטרנטיבה אחרת, אי אפשר לפתור את כל הבעיות על-ידי

הזמנות בחו"ל . אי אפשר להזמין בגרמניה מערכות שאנו מייצרים.

אם לא ייקבע בצורה הברורה ביותר, על ידי מי שצריך לקבוע, כי יש לקיים את

המספנות, כל היתר יהיה חסר ערך. ועדה צבורית יכולה לקבוע, מהו הגודל הרצוי

למספנות ומה צריכה להיות זיקתן למשרד הבטחון.

היו"ר אי שפיזר;

כיצד אתם מתייחסים להעברתכם למערכת הבטחון?

מי כהן;

אני הייתי בעד. אמרתי כי יש לצרף את שר הבטחון כשר שלישי, על מנת לחחליט על

עתיד המספנות. מאחר ושר הבטחון מתנגד לכר, אי אפשר לכפות זאת עליו. אי אפשר

לחפש כאן את הפתרונות, אך צריך לקבוע גורם שיהיה אחראי בלעדית, גורם אשר יקבע

באלו נסיבות צריכות המספנות להוסיף להתקיים.

היו"ר אי שפיזר;

נמצאים כאן גם אנשי ההסתדרות וועד העובדים. גם אותם אנו רוצים לשמוע, אך

השעה כבר 4.00, ואין הוועדות עובדות בזמן שמתקיים הדיון במליאה. לכן נפסיק

בנקודה זו.

אמנון לין;

אני מציע שנחליט כי הוועדה תיפגש עם השרים הנוגעים בדבר.

היו"ר אי שפיזר;

צריכה לצאת קריאה אל הממשלה, להחליט בהקדם. כל סחבת הינה בלתי מתקבלת על

הדעת וגורמת נזק למפעל, כי אינה מאפשרת תפקוד יעיל. אבקש מראש הממשלה והשרים

הנוגעים בדבר להזדמן לשיחה בנושא. אם לא - נסכם את הדיון בלעדיהם. טרם נאמר הכל

בענין זה.

הישיבה ננעלה בשעה 16.10