הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 64

מישיבת ועדת הכלכלה

מיוס רביעי, ה' בחשון, התשמ"ו - 23 באוקטובר. 1985. בשעה 9.30

חברי הוועדה; היו"ר א. שפייזר

י, נאמן

מ, פלד

מ. פרוש

א, שלום

ב. שליטא

מוזמנים; שר התיירות א, שריר

ו, אלברנס - משרד התיירות

ד, וילק - משרד התיירות

ד. קולני - משרד התיירות

א, שובל - משרד התיירות

י, שובל - משרד התיירות

ד, גנני - דוברת משרד התיירות

א. רייס - איגוד סוכני תיירות

ר. שמואלי - איגרד סוכני תיירות

י. יוציס - התאחדות המלונות

ז. פייט - התאחדות המלונות

א. פפושדו - התאחדות המלונות

מ, קסוטו - התאחדות המלונות

ש, חזקיה

רשמה ; ש, צהר

סדר היום; אישור ועדת הכלכלה בענין מחיר בתי מלון לעונה הקרדבה

המשך דיון בענף התיירות.

בוקר סרב. אני מתכבד לפתוח את הישיבה של הוועדה הבלכלה, הנושא העומד

היום על סדר יומנר. והדן במהיר בתי המלון לעונה הקרובה, עורר ענין רב אצל

המשתתפים בישיבה הראשונה של הוועדה שדנה בנושא הזה, בישיבה הקודמת שמענו את

דברי נציגי בתי המלון ואת דברי שר התיירות, אני חושב שהתמונה ומערבת הנתונים

שהוצגו כאן הם די בהירים, לפני שאנחנו ניגש לסיבום הדיון. אני רוצה לאפשר

לסוכני הנסיעות להביע את עמדתם, בבקשה מר רייס,

א, ר י יס ;

אנחנר מבקשים להתייחס להחלטות שקיבלה ועדת הכלכלה של הכנסת לפני 4 שנים

בנושא הספציפי הזה, בין היתר החליטה אז ועדת הכלכלה של הכנסת שהגורמים השונים

הקשורים בענף הזה. מלונאים. נציגי התאחדות המלונות. סוכני התיירות. בראשות

נציגי משרד התיירות יקיימו התייעצויות. שיסתיימו בחודש אוגוסט. בכל הנוגע

למדיניות המחירים של העונה, משרד התיירות מביא את האינפורמציה המצוייה בידו

רשנאספה על ידי הלשכות שלו בחו"ל. וסוכני הנסיעות מביאים את המידע שבידיהם

לגבי ההזמנות בדרך וההתפתחויות בתחום הזה, והמלונאים מביאים את הבעיות הכלכליות

שלהם והשפעתן על תחשיבי המחירים של החדרים במלונות, וביחד אפשר לקבוע מדיניות

של מחירים שתחייב את כל הצדדים הקשורים בתיירות את סוכני הנסיעות, המלונאיים

ואת כל יתר הענפים המרכיבים את חבילת התיור, הדבר הזה נראה לנו חשוב ביותר,

אנחנו ממליצים שאכן הדבר הזה ייעשה.

מ. פלד;

עליכם לזכור כי מדובר בהמלצה של הוועדה, האמנם נהגו כל הגורמים בהתאם

להמלצה הזאת של ועדת הכלכלה?

כן, כך נהגו, בשנה שעברה אכן היתה פגישה כזאת, אינני יכול לומר באיזו

מידה הדברים באמת מחייבים ומקויימים. אבל אין ספק שהם משפיעים, ואין ספק

שיש להם משקל רציני כאשר הדבר נעשה ברמה בכירה. בדרך כלל בראשותו של השר

או לפחות מנכ"ל המשרד. ואכן יש לדברים האלה משקל,

אני רוצה לציין כי 85%. ואף למעלה מזה. מתנועת התיירות לארץ איננה

תנועה של תיירים בודדים הקונים רק כרטיס טיסה כדי להגיע לארץ. אלא תנועה

של תיירות הבאים במסגרת של חבילת תיור, אלה הן הבילות המאורגנות על ידי

סוכני התיירות הקונים נפך מלון. ארוחות, תחבורה, איכסון, כניסה לאתרים,

הדרכה וכוי, הם מרכיבים את חבילת התיור לפי אופי התיירים. והם משווקים זאת

בין סיטונאי תיור בחו"ל. המוסיפים על זה את כרטיס הטיסה ואת ההוצאות שלהם,

הוצאות שיווק דרך קמעונאים וכוי, המסתכמים ב- 35% בערך, כלומר, הם מייקרים

את החבילה בכ-35%.

מחיר הוצאות המלון במחיר הכולל של החבילה הוא גורם מכריע, אנחנו משווקים

סידורי קרקע, אנחנו משווקים הבילה המורכבת מסידורים הניתנים לתיירים בישראל.

ויש לראות את הענף הזה כענף יצוא תעשייתי לכל דבר, אבל לצערנו הרב לא תמיד

מתייחסים אל חבילת התיור כאל מוצר יצוא. וחבל מאד שזה כך, בי זה מייקר ללא צורך

את החבילה עצמה בצורה של מיסוי שונה וכו'. אף על פי שאנחנו גם מקבלים עזרה

מסויימת,

מחיר המלון בתוך חבילת התיור שאנחנו משווקים נע בין 50% ל-80% ולמעלה

מזה, אם מדובר בחבילת תיור לאילת, בחבילת נופש. הרי זה עולה על-80%. ואני

לא לוקח בחשבון את מחיר הטיסה,



מחיר המלון בתוך החבילה הוא מרכיב מרכזי, רלכן חשוב שמחיר המלון יהיה

אטרקטיבי על מנח שיפיע על מחיר כל החבילה. שאני כסוכן מציע לסיטונאי בחו"ל.

כי זה משפיע באופן בולט על רצונם של הקימעונאים לשווק אח ישראל. חשוב מאד

שהמחיר הזה יהיה מחיר אטרקטיבי וחחרוחי, הכוונה איננה למחיר המתפרסם בחיברת.

אלא במחירים העומדים במו"מ מסחרי מלון-סוכן. המחירים האלה הם זולים ייתר

ממחיר החוברח באחוז כזה או אחר, הפער הזה חייב להישמר. כי זו דרכו של שיווק

חיירות בעולם כאשר מחיר האיכסון המחפרסם בחוברח לבודדים גבוה באחוזים

מסויימים מהמחיר הניגבה כחלק בחבילה,

המלצחנו כיום היא להחיות את אותה המלצה של ועדת הכלכלה מלפני 4 שנים,

שכל הגורמים של התיירות ישבנו ביחד, בראשות נציג משרד התיירות. כדי לקבוע

דיניות מתאימה לשנה הבאה, המחירים חייבים להימסר בחודשים אוגוסט-ספטמבר,

כי החוברות היפות המוכרות את התיירות חייבות להימצא בדוכנים באירופה כבר

בחודש נובמבר, שאם לא כן זה לא יהיה שיווקי ולא יהיה מסחרי, זה הפתרון

הנכון הנראה לנו, ועל כך אנחנו ממליצים,

מה עמדתכם לגבי הנושא הקונקרטי העומד היום על הפרק?

ר, שמואלי;

אנחנו חושבים שלגבי השנה הקרובה זה כבר מאוחר להכניס שינויים, כולנו

כבר עשינו את ההסכמים עם בתי המלון השונים, ואף פרסמנו זאת בחו"ל, ועכשיו זה

מאוחר מדי לשנות את הדברים,

אני גם חושב כי למעשה אין העלאת מחירים דרסטית ברוב בתי המלון בארץ,

יש קומץ קטן של בתי מלון שהעלו את המחירים, ובאלה צריך אולי לטפל. אבל, כפי

שאמרתי, אין העלאה דרסטית במחירים, ישנם בתי מלון רבים. ובמיוחד בחי- הארחה,

שלא העלו את המחירים לקראת השנה הבאה. וחלק קטן בלבד שהעלה אח המחירים,

באילת. למשל, ישנה בעיה של העלאת מחירים בבתי מלון מסויימים. ובדבר הזה צריך

לטפל,

אני נגד הוצאת צווים, אני גם לא חושב שהטיפול בבתי מלון אלה צריך להעשות

באמצעות צו, אלא בצורה של מו"מ בין הצדדים,כשבסופו של המו"מ יגיעו הצדדים

להסכמה,

אני לא חושב שאנחנו צריכים להשוות את עצמנו ליוון או לארצות אחרוח. אנחנו

בנויים אחרת , ואנחנו צריכים לנהוג בהתאם לכך מבלי לנסוח להשווח עצמנו לאחרים.

יש לנו בעיות שלנו, עלויות שלנו ויתרונות שלנו,

אני מאמין שבמו"מ בינינו ובין הסוכנים בחו"ל ובין בתי המלון בארץ

אפשר יהיה לפתור את כל הבעיות בענף הזה. ואז לא תהיינה בעיות שתפרענה לתנועת

תיירות ערה ורצינית,

אני רוצה להעיר כי עלינו להיזהר -בזמן השימוש בחומר הסטטיסטי שקיבלנו,

כי ישנו שוני רב בין מערכת יציבה הבנויה על מסורת של תיור. על לחצים חברתיים,

כפי שזה קיים בארצות בהן כל איש מהמעמד הבינוני, באנגליה למשל, מבלה אח חקיץ

באיטליה, וכך נוהגת משפחתו מזה 150 שנה, והוא מתכונן להמשיך במסורת הזאת,

וגם אם החופשה באיטליה עולה קצת יותר ביוקר מאשר בילוי חופש במקום אחר הוא

ימשיך לנסוע לאיטליה. ובין תיירים סתם שאין להם עדיין מסורת בתחום הזה,



אנחנו מדברים על תיירות שונה. אני זוכר עוד את השנים בהן הגיעו אלינו

100 אלף תיירים, ולא יותר. אנחנו בונים מערכת מסויימת. וכאשר בונים מערכת

צריך להיות ברור שעם כל הרצון ביוזמה חופשית ופרטית צריך לקחת בתשבון את

ההשפעה שתהיה להעלאת המחיר על לקוחות שאין להם מסורת של ביקור בארץ דווקה

ושאנחנו בכל זאת רואים שיבואו אלינו. ולכן, אם אתה עושה מעשה לא זהיר אחד

אתה עלול לקלקל רבות בתחום הזה. ובשנה הבאה אתה תסבול מזה.

דווקה מפני שיש אצלנו בעיה גיאוגרפית המחייבת מחיר טיסה גבוה יותר,

אנחנו נמצאים במצב התחלתי יקר יותר, וצריך לקחת גם זאת בחשבון. עלינו

לזכור שהתייר הגר באירופה יכול לקחת את מכוניתו ולנסוע בא למדינה שכנה כדי

לבלות בה את חופשתו, מה שאין כן כאשר מדובר בביקור בישראל.

יש הגורסים שצריך לתת למחירים להתייצב על סמך היוזמה החופשית של כל אחד,

ובאופן תאורטי זה גם יעבוד כך. המלואני חושב בדרך כלל רק על הרווח שלו.

ואין הוא חושב על המדינה ועל העתיד. ועל כן הוא מעלה את המחיר. ואז הוא

ייווכח כי בעוד שנה יהיו לו פחות תיירים. ובעוד 10 שנים הוא יסבול מאד

מהעובדה שהוא העלה את המחיר. ואז הוא יבין את הלקח. אלא שאנחנו לא יכולים

להתיר לדברים להתפתח בדרך הזו.

אינני בטוח שאמנם יש צורך בצו. ויתכן שהדיבור על הצו צריך לשמש קלף

מיקוח במו"מ. אבל אני מבין את החשיבות שיש בהסדרת הנושא הזה בכדי לא להשאיר

את המערכת הזאת לחישוביו של כל פרט בענף.

טוב שנכיר את המציאות כמו שהיא. לצערי ולצער כולנו לא הגענו עדיין

למצב בו מגיעה אלינו התיירות שצריכה היתה להגיע אלינו. כ-10% בלבד מהעם

היהודי מבקר בישראל, והמספר הזה איננו מספיק. איך זה שאחרי אלפיים שנות

גלות, כאשר סוף סוף זכינו למדינה. ואחרי 37 שנים לקיומה של המדינה, מספרנו

בארץ מגיע ל-4 מליון בלבד. זה מעורר את השאלה אם אנחנו בכלל רוצים במדינה,

ולא זו בלבד שמספרנו בארץ איננו גדול. אלא שגם התיירות היהודית איננה גדולה.

זו מציאית מצערת מאד, וצריך לחשוב עליה. אם נבדוק את מצב התיירות בארצות

אחרות. שיש להן להציע פחות משיש לנו. ובתחומים רבים, זה יעורר אצלנו מחשבות

בקשר לסיבות.

שמעתי וקראתי על הוויכוח והאווירה העכורה בין המלואבים ובין משרד התיירות,

והדבר כאב לי מאד. אני רואה חשיבות גדולה בטיהור האווירה. תפקידו של משרד

התיירות להגדיל את התיירות לארץ, והצלחתו של המשרד תימדד בהגדלת אחוז התיירים

הבאים לארץ.

אני מעריך מאד את העבודה הרבה שמשקיע שר התיירות בעבודה ואת השקידה

והעקביות שהוא מגלה, אף שאפשר לחלוק על דבר זה או אחר שהיא עושה. אבל אין

ספק בכך שהשר ושמשרד התיירות שוקדים על הנושא הזה. ואני חושב שיצירת יחסים

תקינים בין משרד התיירות וגורמי התיירות האחרים רק תפעל להגדלת התיירות

לארץ;

לישראל יש תדמית של ארץ תיירות יקרה, בהשוואה למדינות אחרות. ואני רואה

בזה את אחד הגורמים הקובעים את יעד הנסיעה של התיירים בעולם. אני חושב

שאם שר התיירות ייצא מכאן ב"נצחון" ובהרגשה שהוא הצליח לקבוע מחירים קבועים

ומבוקרים למלונות בארץ, הדבר הזה יתרום לנושא הרבה יותר משתתרום העובדה

שהמלונאים ייצאו מכאן בסיכום שלא מאפשר לשר התיירות להוציא את הצו שהוא

רוצה להוציא בענין מחירי המלונות. אינני מבין מדוע אנחנו צריכים לצאת

מכאן עם הרגשה שהמלונאים כאילו מנצחים כאשר אין לשר התיירות האפשרות להגביל

את מחירי החדרים במלונות? למי זה יביא תועלת ממשית?



אני פונה אל חברי הוועדה ואל נציגי המלונאים וסוכני הנסיעות לפעול

למען קידום התיירות, ולכן צריך להבין שלמען קידום התיירות חשוב להסיר מאתנו

את התדמית של מדינה יקרה שאין בה ביקורת על המחירים, ואני בוודאי לא צריך

ללמד אתכם איך אפשר אחר כך לאזן את הדברים.

הבה נקבע כאן שתהיה ועדת מעקב, מין ועדת ערעורים. שתעקוב אחר הנעשה

בתחום הזה. ותשמע את רל שישמיעו לה הצדדים בסוגיה הזאת. אני חושב שאם

יפורסם ברבים שהמלונאים מוגבלים בכל הנוגע להעלאת מחירים, הדבר הזה יתרום

בצורה רצינית להגברת התיירות לארץ. אני יודע עד כמה אנחנו סובלים מהתדמית

היקרה שיש לנו. כל שינוי בתדמית הזאת יעזור לנו, ועלינו לחשוב היטב איך

לשנות את התדמית הזאת.

כולנו יודעים שהמציאות הכלכלית בארץ היא די קשה. גם קודם לכן היינו

במצב קשה, אלא שאז נדמה היה לנו שמצבנו סוב יותר מכפי שהיה באמת, לצערי

אין במדינה שלנו אוצרות טבע והכלכלה שלנו תלויה ביבוא, יש לנו גם קשיים

גדולים בתעשיה, ועלינו לפעול ולעבוד בתנאים האלה ולעשות כמיטב יכולתנו,

לשמחת כולנו יש לנו ראש יהודי טוב, יש לנו טכנולוגפיה מתפתחת, וגם האקלים

הנוח שלנו יכול לתרום את תרומתו ולעזור לני, אבל צריך לדעת איך לנצל זאת

לטובתנו,

אני בא מהמגזר החקלאי, ועוד זוכר את התקלפה בה היצוא החקלאי היה

גורם מספר שניים במדינת ישראל בכל הנוגע לערך מוסף. שהיה קרוב בתקופה

מסויימת לזה של התעשיה, כיום הוא ירד בהרבה, אבל לשמחת כולנו הולך ענף

התיירות ומתפתח, ואני רוצה לברך בהזדמנות זו את שר התיירות ואת אנשי משרדו,

את המלונאים ואת כל העוסקים בענף התיירות על שהצליחו לקדם את הנושא הזה

בשנים האחרונות. ענף התיירות הפך להיות ענף היצוא מספר 2, אחרי התעשיה,

זה גם ענף המעסיק מספר לא מבוטל של אנשים, עלינו לעשות כל מה שאפשר כדי

שהענף הזה יילך ויתרחב ויגדל, אמרתי דברים אלה גם בזמן הדיון על תקציב

המדינה. כאשר מתחתי ביקורת על גישת האוצר בשל התקציב המוקדש לסעיף התיירות

והחקלאות. כי במציאות אנחנו נותנים מעט מדי לענפי היצור והיצוא, לסעיף

התעשיה ניתנו 2% מהתקציב. בעוד שלסעיף התיירות ניתן פחות מ-1/2% . ואותו

הדבר לחקלאות,

אני חושב שכולנו צריכים לעשות במשותף על מה שאפשר לעשות כדי לפתח את

התיירות לישראל. ובוודאי שלא להביא למשבר בענף חשוב זה,

אני חושב שאתם לא צריכים להתעכב על ענין הצו של השר, הצו חשוב, וגם

כלפי העולם הוא חשוב, וטוב יהיה אם יתפרסם, כדי שיראו הכל שיש אצלנו ביקורת

ויש אצלנו מעקב אחר מחירים, טוב יהיה אם התייר יידע שהוא יכול לבוא לארץ

מתוך בטחון שהמחירים ידועים ומבוקרים, ולא יהיו לו הפתעות, חשוב על כן

שזה יתקבל. ואני חושב שזה יהיה גם לטובתכם, זה חשוב, לדעתי, שיידעו בעולם

שיש פיקוח ויש ביקורת על המחירים אצלנו, והדבר יתן מידת בטחון גדולה יותר

לתיירים הבאים אלינו.

סעיף אחד אומר כי השר הממונה רשאי מנימוקים מיוחדים להתיר לבתי מלון

להעלות מחיר של שירות וכו'. זו תקנה שישנה גם היום, ומאחר והשר יכול

לשנות בה כל סעיף. אני פשוט לא מבין את ההתנגדות שלכם,



הייתי שסח מאד אילו התקבלה כאן היום החלטה בדבר הקמת ועדה מעכב משותפת

לכל הגורמים, כמו בוועדת המסתר רהתעשיה, והוועדה הזאת תעקוב אתר הדברים

הקשורים בתיירות. במתירים וכו', שהרי כולנר יודעים שהשר איננו יושב באן כדי

להזיק חלילה לענף שהוא מופקד עליו, אלא עושה כל מה שהוא עושה על מגת להרחיב

את הענף הזה וכדי לפתחו, תוקם איפה ועדה משותפת. שתהיה ועדת מעכב, ובמידה

ויגיעו בה למסקנה שיש צורך בשינויים, אפשר יהיה לעשרת את הדבר בצורה הטרבה

ביותר ומחוך שיתוף פעולה מלא, אני מאמין שזה יהיה רק לטובת הענין, אינני

מאמין שיש ניגוד אינטרסים בינכם ובין משרד התיירות,

בהיותי חבר בוועדת הכספים אני מנסה לעזור לענף הזה, כמו שאני מנסה כמובן

לעזור לענף החקלאות, בהיותי שייך לסקטור המושבי, בכל הנוגע למיסוי וכו', ואני

יכול להגיד לכם שאיש אינו רוצה להפריע לפיתוחו של הענף הזה, ההיפך מזה הוא

הנכון ,

בדיון הקודם היה לי הרושם שנאמר לנו כי אנחנו נקבל תחשיבים של בתי מלון

כדי לקבל תמונה מלאה יותר על הדברים בהם אנו דנים, טרם קיבלנר תחשיבים אלה.

את שאלתי הבאה אני רוצה להפנות אל שר התיירות, שמענו כאילו ממילא מאותר

כבר להוציא היום את הצו. בי החומר כבר פורסם, הייתי רוצה על כן לשמוע את .

תשובת השר לטענה הזאת,

ב, שליטא!

אין ספק בכך שהמלונאות זה אחד הענפים המרכזיים במערכת התיירות ובשירוק

התיירות במדינה . אבל זה בכל זאת רק מגזר אחד או קטע אחד בכל המערבת הזאת,

ויש בה כמובן קטעים נוספים, בכדי שכל הקטעים של מערבת התיירות גם יררויחו

וגם יביאו יותר תיירים לישראל צריך לעשות חשבון כולל בכל הנוגע למה שצריך

וניתן לעשות בתחום הזה,

את משרד התיירות צריך להדריך דבר אחד עיקרי: איך להביא יותר תיירים

לארץ, החשבון לא צריך להעשותש בקטע צר שלכם בלבד, יתכן ויש מבין המלונאים

העושים את החשבון הצר שלהם ואומרים כי אפילו יבואו פחות תיירים, אם אלה

הבאים ישלמו יותר הרי הם יימצאו מורווחים, החשבון הזה מוטעה, הוא יבול

לפגוע במגזרים האחרים של התיירות, ובסופו של דבר הוא יבול לפגוע בכל ענף

התיירות,

אני גם לא בטוח שאתם עושים את החשבון לטוות ארוך, ויש לי החשש שאתם

מתכוננים לשחוט את התרנגולת המטילה ביצי זהב, ובסיכומו של דבר לא צריך

אדם להיות כלכלן גדול בדי להבין שככל שיגדל מספר התיירים המגיעים לארץ כן

ייטב לענף כולו. גם למלונאים, זה גם לא יכול להיות אתרת, זה מוברח לפעול כך,

כדאי בכל זאת לבדוק ולראות מה נעשה בתחום התיירות אצלנו ומה נעשה

בתחום הזה באותו זמן במדינות ים-תיכוניות אתרות כאשר להן יש אולי פחות

מקומות אטרקטיביים מאלה שיש לנו. בהעדר מקומות קדושים אצלם ובו', התמונה

אצלנו יש מליון תיירים בשנה, וביוון השכנה היו למעלה מ-5

מליון תיירים,

האם אינך יודע מדוע זה כך? מפני ששם שקט, שם אין טרוריזם. שם אין

מלחמות. יש להם תדמית של מדינה שקטה,

אני מסכים שנרשא השקט מהורה פונקציה. אגל לא כל כך גדולה כפי שאתה

נוטה לייחס לה, אין זו פונקציה מכריעה כל כך,

לנו יקי אטרקציה כלפי העם היהודי במיוחד, דבר שאין דומה לו במדינה אחרת.

כארץ מצויים דברים ההשובים ומיוחדים לתושבי כל העולם. ובכל זאת אנחנו מקבלים

נתח קטן בלבד מהתיירות העולמית, אני חושב שהדבר נובע גם מכך שאנחנו רוצים

להשיג הכל מהר מדי, להרוויח מהר והרבה, והדבר נעשה כמובן על חשבון התכנון

לטווח ארוך,

יש לי ההרגשה שהמעשה אותו מתכנן משרד התיירותי בענין מחירים מבוקרים וכוי,

ישרת בסופו של דבר גם אתכם, אני באמת חושב שכך זה יהיה,

שמעתי שיש עכשיו אפשרות של הידברות. שתקום ועדה משותפת לנושא הזה,

איש אינו מעלה על דעתו שהמלונאים צריכים לעבוד בהפסד, אף אחד אינו רוצה

בדבר כזה, כי כולנו רוצים בפיתוחו של הענף הזה, אבל צריך לחשוב על כך

שתפקידנו הוא להביא תיירים רבים ככל האפשר, כי יש שם בעולם הרחב פוטנציאל

אדיר לתיירות בישראל, מליון תיירים בשנה זה מספר יפה אמנם. אבל לא מספיק,

וצריך לעשות מאמצים בדי להגדילו, לבן אני מבקש גם מהמלונאים שיעשר את החישרבים

שלהם לטורח ארוך. ולא יתמקדו רק על הטווח המיידי, לטובתכם יהיה הדבר אם התיירות

לישראל תלך ותגדל ותגיע בעתיד הקרוב כבר למליון וחצי, ואחר כך ליותר מכן,

היו"ר א. שפייזר;

אין חולקים על כך שכולנו רואים בענף התיירות ענף מספר 1, יכולנו

מתלוננים על כך שהמדינה איננה נותנת לענף הזה תמיכה מספקת, תשומת לב שלו

הוא ראוי או עזרה מספיקה שהענף כה זקוק לה,

יחד עם זאת אני ריצה לציין כי יש בידינו ברגע זה מעט מדי נתונים,

כל הדברים שדיברו על נתוני ריווחיות של הענף. על תקרה של רווח בענף זה וכו'

לא ביצעי מזה שנתיים. ולא חשוב ברגע זה מדוע זה כך, זו עובדה שכדאי לזכור

אותה, עיבדה היא שאין לנו נחונים על כך,

י;זז גם ויכוח על מידת ההשפעה שיש למחיר על פיתוח הענף בטורח הקצר ובטווח

הארוך. לטורח של שנה אחת. של שנתיים ולטורח של שלרש שנים, הדברים האלה באר

לידי ביטרי בפגישה הקרדמת שקיימנו, שהרי הם פונקציה של גרבה ההעלאה רשל

הערכות לגבי מידת השפעתה למשך הזמן, השר הביא לנו נתונים על מה שקרה בתיירות

בספרד ושהשפיע על התיירות מאנגליה. למשל,

כאשר מדברים על פיקוח על מחירים מתעוררת כמובן השאלה כמה פיקוח, איך

ומתי, כי תמיד יש שינויים במחירים, המחירים אינם עומדים במקום אחד. ויש

גם הפתעות, לא הצלחנו לקבל בשלב זה הערכות מוסמכות מגרמרים שלמדו את חעגין

על בוריו. מגורמים בלתי תלריים כמרבן, אנחנו זקוקים לסקר מסרג כזה. רטרב

יהיה אס יברצע סקר כזה, מזה שנתיים מדברים על כך, אבל עד כה לא נעשה דבר.

טוב היה אילו קיבלנו גם תכנית פיתוח, וכן פרטים על ההטבות שצריכות להינתן

לענף התיירות כענף יצוא חשוב. וכן פרטים בדבר העידודים השונים שלהם זקוק

הענף הזה,



כולנו השתכנענו כי אכן צריך לחזק אוו התחרות בענף הזה. כי בסופו של דבר

אנחנו חייבים להתחרות עם מדינות אחרות שסביב הים התיכון, על כל הפלוסים

והמינוסים שבהן. וכן להתחרות בכל הקשור בתיירות גם עם ארצות העולם בכלל,

אין מנוס מהצורך לעמוד בתחרות כזו.

אם ישראל תמשיך להיות יקרה יותר. בעוד שארצות אחרות תמשכנה להיות זולות

יותר. הרי ברור מה תהיה השפעת הדבר בטווח הארוך. זה ישפיע בצורה קשה על סוג

התיירים המפתחים הרגלי נופש והרוצים לשוב ולחזור למקום נופש בו הם נהנים.

יבואו אלינו תיירים הרוצים לבקר בארץ לפחות פעם אחת, וספק אם יחזרו שוב.

מדינה העושה אח החשבונות הכללים שלה צריכה לעשות גם את החישוב הזה, וצריכה

על כן לתרום את חלקה לנושא החשוב הזה. יש לי הרגשה שהמדינה אינה תורמת את

מלוא חלקה לנושא הזה. אנחנו חייבים לעשות משהו בענין זה לטווח ארוך. כדי

להקטין את הוצאות התיור בארץ בהשוואה למדינות אחרות בעולם. צריך לעשות גם

לשיפור השירותים בארץ וכו', ואיני רוצה לחזור על דברים שכבר הועלו כאן, אף

שאפשר לכלול אותם בהמלצות הוועדה, בדומה להמלצות שעליהן המליצה הוועדה בכבר.

אף שלא כולן מולאו.

הטעונים המרכזיים שהועלו בפנינו בפגישה הקודמת על ידי המלונאים היו

נעוצים בעובדה שהמחירים ירדו מאז שנת 1983 ובצורך לעדכן את המחירים כיום.

הם טענו עוד כי הם נמצאים על הקו האדום ממש. ושאי מתן תשומת לב לענין הזה

תגרום להורדה בהחזקה וכו' דבר שבסופו של דבר יפגע בתיירות.

שמענו טענה. עליה חזרו שוב ושוב המלונאים. שהמחירים כבר פורסמו. שהמהלך

כבר נעשה ושאין על כן להחזיר את העגלה אחורנית. מר פדרמן אמר כאן שהחזרת

העגלה אחורה עלולה להביא לאנדרלמוסיה ועלולה לגרום נזק.

שמענו גם את דברי השר על הפגיעה בענף כולו. המדובר הוא בענף מגוון,

במין רכבת שכאשר פוגעים בקרון אחד שלה פוגעים בכולה. משום כך צריך לראות

את הנושא הזה בראייה כוללת. אסור להתייחס אל היום מבלי לראות גם את מחר.

אין לאכול היום אח המחר גם כאשר התיאבון היום גדול, שמא ייפגע הענף בעתיד,

ואשר לצו. הצו הובא לכאן מבאין הסכם אחר. אילו היה הסכם בין משרד

התיירות ובין המלונאים לא היה מובאן לכאן הצו. אילו היה הסכם בין הצדדים

היינו מתכנסים כאן כדי לשמוע דו"ח על נושא התיירות ועל ההסכם בין הצדדים.

הצו הוא תוצאה של העדר הסכם. מובן שיש להעדיף את ההסכס על הצו, ואילו אכן

היה הסכם בין הצדדים לא היה צורך בשום תוספת שהיא, ואני עוד מקווה שהסכם

כזה יושג.

כפי ששמענו, מקובל על כל הצדדיס למנות ועדה לנושא הזה, מין ועדת מעכב,

ואנחנו נקבע מי יהיה יו"ר הוועדה הזאת, זה צריך להיות אדם בלתי תלוי, שאיבנו

איש משרד התיירות. בוועדה יהיו נציג התיירות ונציג הענף והיו"ר שהוא אדם

בלתי תלוי, הוועדה תדון בבעיות של מלונאות. ואני מאמין שהמלונאים יקבלו אוז

אשר הוועדה תקבע שמגיע להם. עד כמה שאני זוכר את הדברים, אמר השר שבכל

הנוגע למשרד התיירות הדברים ייעשו ברוחב לב ובהתאם לנתונים שיהיו על השולחן.

נשאר נושא אחד שעדיין שנוי במחלוקת בין המלונאים ובין משרד התיירות,

לכאורה הגישו רק 130 בתי מלון בקשה להעלאת המחירים בהם. כל שאר בתי המלון

לא ביקשו להעלות את המחירים. בהיותם סבורים שלא צריך להעלותם, חלק מבין

130 בתי המלון שביקשו העלאה ביקשו העלאה גבוהה מאד, והחלק הגדול ביקש

העלאות מתונות. ויש מלונאים המציעיס על כן שמוסב אולי להסבים על העלאה

כללית קטנה. של 2%, למשל, ורק המלונאים שיבקשו העלאה גדולה יותר יצטרכו

לפנות אל הוועדה המיוחדת. זו למעשה הנקודה היחידה שלגביה קייס עדיין ויבוח,



אם אכן יגיעו המלונאים ומשרד התיירות לסיכום דברים, כי אז יובא הדבר

לשולחננו תוך יום או יומיים. אם לא יהיה סיכום נצטרך להחליט על הצו כפי

שהוצג בפנינו. גם ענין הקמת הוועדה יצטרך להעשות אז בצו.

בדרך כלל אין הוועדה נוהגת לקבל מסקנותיה והמלצותיה בנוכחות המוזמנים.

אנחנו נשב שוב שלא בנוכחות מוזמנים כדי לסכם את הדברים ולגבש את עמדתנו.

אם יש לכם ארגומנטים נוספים. עכשיו הזמן להעלותם.

א. פפושדו ;

אני מצטרף בכל לב למשאלות שלכם, כפי שהועלו כאן, ואני בעצמי הייתי יכול

לנאום נאום חזק ביותר על הדרכים להבאת יותר תיירות לארץ, על הוזלת המחירים

לתיירות. על תדמית של ארץ תיירות זולה וכו' וכו'. עלינו לזכור שהתיירות

המגיעה לישראל עושה את דרכה אליה במטוסים בעיקר. ומשום כך מדובר בחבילת תיור

יקרה. אלא שבארץ יש גם שירותי קרקע. בנוסף לטיסה לארץ. ובענין זה כדאי אולי

להזכיר דברים הכתובים בסקר שנעשה בשנה שעברה עבור משרד התיירות. ודן במחירים

הפסדיים של ישראל עם צעדים אלטרנטיביים.

אם הממוצע הוא 100. נמצא כי אילת היתה 77% מתוך ה-100. אני מדבר על

מחירי שהייה. תורכיה - 99% מתוך ה-100 יוון - 79% מתוך ה-100 מצרים -

108% מרוקו - 92% קפריסין - 87%. מכאן תראו שישראל היא הזולה ביותר.

הדו"ח הזה מתייחס למחיר השהייה מסך הכל של החבילה, ונמצא גם שמחיר הטיסה

מהווה 35% ממחיר החבילה; בתי המלון - 25% והשירותים הנלווים - 40%.

אנחנו מהווים איפוא 25% ממחיר החבילה, ולא יותר. ואנחנו זולים מכל המדינית

שבשמותיהם קראתי זה עתה. אל לנו לשכוח שיש אצלנו גורם נוסף שאותו אנו צריכים

לקחת בחשבון. הלא הוא גורם הבטחון שאף הוא עולה בכסף. מחירי הבטחון אינם

נתון שבשליטתנו. הדו"ח הגיע למסקנה שהתיור לישראל בחבילה יקר מתיור בחבילה

לתורכיה, למשל. ב-15% בסך הכל. אנחנו עומדים די יפה בתחרות במדינות ששקט

שורר בהן.

ישנם גורמים. המהווים חלק בחבילת התיור. שאין לנו שליטה עליהם, אבל יש

לנו שליטה על חלק מהגורמים כמו למשל הטיסה לארץ, כי יש לנו חברה לאומית

"אל-על". על מנת להיות תחרותיים עם מדינות היעד יש צורך בהורדת מחיר השהייה

והשירותים הנלווים. כמו השכרת מכוניות, דבר שיקר אצלנו במיוחד בהשוואה למדינות

אחרות. ועוד.

אנחנו חכי זולים בכל הנוגע לשהייה בבתי מלון, ובכל זאת- אומרים לנו שאנחנו

צריכים לסבסד את כל החבילה בעוד 15%. אני יכול להגיד לכם שבכדי לסבסד את החבילה

ב-15% עלינו לגבות אפס בעד השהייה. מאחר ואנו מהורים רק 25% ממחיר החבילה

אני מבקש מכם לא להטיל עלינו את האשמה להיותה של מדינת ישראל יקרה לתיירות.

לא ראיתי צו מטעם משרד התיירות או מטעם מדינת ישראל האומר לסוכנים

להסתפק בפחות רווח, או צו האומר למובילים לקחת פחות מהנוסעים, או צו האומר

למשכירי כלי הרכב לקחת פחות מהתיירים הבאים לשכור רכב. רק מבלי בתי המלון

אתם דורשים זאת, והדבר הזה לא יכול להתקבל. זה פשוט לא יכול להיות.

אנחנו למעשה גובים את המחירים הנמוכים ביותר בשיווק. התיירות המגיעה

לישראל מגיעה אלינו בשל המחירים האטרקטיביים שלנו, שהם מחירי הפסד, והנה

עכשיו באים אלינו ומבקשים מאתנו לסבסד עוד. הייתי שמח אילו בא גורם ממשלתי

והיה אומר שכל החבילה צריכה לרדת ב-15%. כי אז היינו גם אנו עושים את המאמץ

הנדרש. אבל מדוע אנחנו צריכים להיות הקורבן הבלעדי?

באילת עשינו זאת .

מה שעשו באילת הוא בהחלט בגדר פעולה ברוכה מאד,

ישנה כאן בעיה עקרונית. ואני פונה אל חוש האחריות והצדק שלכם. לא

יתכן לדרוש מענף התיירות. שהעלויות בו עולות והתחזוקה שלו עולה, ראפשר

להוכיח זאת. שהוא צריך להיות זה שיעשה את המאמץ, המדד ערלה ב-28% יותר

מהדולר. והחובות של בתי המלון צמודים למדד, וכך מוצאים עצמם בחי המלון

בחובות כבדים ביותר בגלל המחירים המוקפאים לאורחים ישראלים ובגלל הדולר

המוקפא, אנחנו נתנו לישראלים מוצר מוקפא, סבלנו הפסדים במשך כל הקיץ. אבל

שמחנו על שנתנו את חלקנו להורדת האינפלציה בארץ. אבל צריך להבין אח מצפנו,

במה למעשה מסתכמת הדרישה שלנו? אפשר להגיד שזה מסתכם למעשה בהרצאה

נוספת של דולר אחד ליום לתייר, האם יכול מישהו להעלות על דעחר שהתייר לא

יבוא לישראל רק מפני ששהותו בת 10 הימים בארץ תעלה לו בתרספח של 10 דרלר?

האם בגלל תוספת כזו יוותר התייר על תכניתו לבוא לישראל? בהחלט לא,

אני מצטרף לכל הדברים שנאמרו כאן בשבחה של התיירות. בחשיברתה למדינה,

בצורך להוריד מחירים וליצור תדמית טובה יותר, אבל בענין התדמיח אני ררצה

לציין כי התדמית היא תוצרת עצמית שלנו. כמו שגם השנאה היא תוצרת עצמית,

אנחנו מדברים על הזמן על היוקר שאצלנו, ואנחנו מדברים על זה יותר משמדברים .

על כך התיירים הבאים אלינו, נכון שצריך להלחם בתופעה הזו. אבל קודם לכל

עלינו להפסיק לדבר על הדבר הזה. אנחנו צריכים להפסיק להעיד על עצמנו

כעל מדינה יקרה, הדיבורים האלה רק גורמים לנו נזק, כי אם אנחנו בעצמנר מעידים

על עצמנו שאנחנו יקרים. מדוע יבואו אלינו תיירים?

ענף התיירות הוא ענף שרגיש מאד לפרסומים. ועלינו לזכור זאת כל הזמן,

לפני שאנחנו יוצאים בפרסומים שונים עלינו להתחשב בעובדה הזאת רלזכרר ער

כמה הענף הזה רגיש לפרסרמים,

אנחנו מוכנים לשבת עם השר בצורה הכי אחראית ולדבר אתו בנושא הזה,

אבל בלי פרסומים מיותרים שרק מזיקים לנו,

שר התיירות א, שריר;

אני מבקשי לחלק ליו"ר הוועדה ולחבריה מחמאה על הצורה האחראית רהעניינית

בה מתקיים כאן הדיון. ואת אותם הדברים אני מבקש לומר גם לגורמי התייררח

שהופיעו כאן והציגו את הענינים מנקודת הראות שלהם, אף הם עשר זאח בצררה

אחראית ועניינית,

אין לבי לוויכוחים ולמחלוקת, כמו ברוב המקרים, גם כאן אפשר לטערן

טעון בעד וטעון נגדי, הסקר אותו הזכיר כאן יו"ר התאחדות הנהלת בתי המלרן,

הרי זה איננו סקר סופי, בימים אלה ממש היטלנר עול מר דוד כוכב לבדוק אח

מרכיבי החבילה, כשיהיו בידי נתונים סופיים נוכל להתייחס לנושא הזה בצררה

יותר רצינית.



אין זה נכון שאין לנו פיקוח גם על ענפים אחרים. ישנו פיקוח על רכב-

אשכול. יש פיקוח באוטובוסים. ישנו צו על מחירים מכסימליים של מובילים.

וזה שנים שאינם מבקשים להעלות מחירים, אבל אינני רוצה לעסוק כאן בדברי

האלה,

חבר הכנסת פלד שאל בענין מחירים שכבר נקבעו, מדובר כאן בקבוצות.

כיוון שדברים נעשו בלא ידיעה ובלא הסכמה, האם אנחנו צריכים

להמשיך ללכת לפי זה?

אני חושב שיש לנו בעיה חריפה מאד בענין התדמית, ראשי התאחדות בתי המלון

טוענים אמנם שיש לי חלק בכך. אבל זה טעון שקל להעלותו אף שאיננו מציג את כל

החסינה, הכעיה לא תיעלם גם אם הקול המעלה אותה יושתק, צריך לתת תשובה לבעיה

הזה. ומי יכול לחח לה את התשובה אם לא בעל המלצר? בעל המוצר הוא זה שצריך

להתמודד עם הבעיה הזאת בארץ, כי זה הפך להיות כבר נחלת הכלל,

אני רוצה לומר ליו"ר הנהלת התאחדות בתי המלון שאם אנחנר ניתלה בטעונים.

שאולי נשמעים טוב לאוזן אבל אינם בדוקים עד הסוף, בסרה שלא נובל להלחם

בתופעה, אשר לשקט ובטחון, למשל, אני מסכים ששקט ובטחון הם תנאי יסררי לתיירות,

התייר איננו רוצה לנסוע למקום בו זורקים עליו רימונים, ובהקשר לזה אני ררצה

להזכיר נתון סטטיסטי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המצביע על בך שבחמישה החודשים

ה"חמים" של מבצע של"ג. למרות הפרסומים ההרסניים שפורסמו בכל העולם, הגיעו

לישראל למעלה מ-100 תיירים מדי חודש, אם נזכור את מצב התיירות בקפריסין,

למשל. כאשר התנהלה שם מלחמת הדמים הפנימית נבין את משמעות הדבר, התיירות

לקפריסין פסקה לחלרטין באותה תקופה,

אני בהחלט מסכים להקמת ועדה, ואפילו מקדם זאת בברכה, הייתי ררצה שיהיה

גורם ניטרלי שיקבע בנושא זה. גורם בעל אמינות מקצועית גבוהה שיוכל לקבוע,

איננו שואפים לתת מתנות למישהו, אם ישנו שוק וישנה דרושה וישנה יכולת

לקבוע תמורה רבה יותר. כי אז אני בהחלט בעד זה,

אני מציע שנתמודד עם הבעיה בדרך המתאימהי ולדאוג לכך שלא נקבע היום מתיר

שעלול לגרש תיירים פוטנציאלים שלנו היום ואולי גם מחר, במיוחד בתקופה הרגישה

הזאת בה יש לש ההרגשה שעלינו על דרך המלך, יתכן מאד שבעוד שנתיים או שלוש

שנים נגיע ל-2 מליון תיירים, ואפילו ל-3 מליון תיירים, אל לנו לנענע כיום

את הקיפון יתר על המידה,

אם ניתן יהיה להגיע להסדר ולהסכמה, אשמח מאד לעשות זאת, אין את לבי

ללכת בדרך של צווים, אשמח מאד אם נוכל להגיע להסדר ולהבנה, ואולי הוועדה

תוכל לתרום להשגת הדברים האלה מחוך תבונה ציבורית, משקית וכלכלית, אני

בוודאי אקדם זאת בברכה,

אני רוצה ל0כם את הישיבה הזאת, בענין הקמת הוועדה הדברים ברורים

ומוסכמים, הכוונה להקמת ועדה בראשותו של אדם שיתמנה על-ידינו, ובוועדה

יהיו-נציג משרד התיירות ונציג המלונאים, אם עד יום ג' הבא לא יגיעו

הצדדים להסדר, נעמיד את נושא הצו להכרעה ולהצבעה, אבל כולנו באן מסכימים

שהסכם בין הצדדים עדיף על צו.



- 12 -

נותרה עדיין נקודה אחת פתוחה, ואני מבקש מהוועדה להסמיך אותי לטפל

בה, אם אפשר יהיה להגיע לידי הסכם בדבר העלאה באחוז קטן את מחיר השהייה

במלונות שביקשו זאת. לא צריך יהיה להביא את הענין בפני הוועדה, אם

הצדדים יסכימו לקבל את אחוז ההעלאה שייקבע. אפשר יהיה לראות את הענין הזה

מסודר. ואז ישאר לוועדה הדיון הכללי בנושא התיירות, אם הענין לא יסוכם.

הרועדה תדון בנושא.

אני מודה לכולכם, ישיבה זו נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 10.45)