הכנסת האחת-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 63

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ל' בתשרי התשמ"ו, 15.10.1985, שעה 14.00

חברי הוועדה; א. שפייזר - היו"ר

ח. גרוסמן

י. כהן-אורגד

אוריאל לין

ע. לנדאו

י. נאמן

ש. עמר

מ. פלד

מ. פרוש

א. שלום

ב. שליטא

מוזמנים; שר התיירות א. שריר

ד. וילק, סמנכ"ל משרד התיירות

י. אלברנס, משרד התיירות

ד. קולני, משרד התיירות

מ. ריגל, משרד התיירות

א. שובל, משרד התיירות

גבי ד. גנני, דוברת משרד התיירות

ס. סימון, יועץ פרטי

א. רייס, איגוד סוכני תיירות

ס. שרף, איגוד סוכני תיירות

י. בן-חיים, האוצר

מ. קסוטו, התאחדות בתי-מלון

מ. עגור, התאחדות בתי-מלון

מ. פדרמן, התאחדות בתי-מלון

א. פפושדו, התאחדות בתי-מלון

ש. טל, החברה לפיתוח מפעלי תיירות בע"מ

י. טובלי, החברה לפיתוח מפעלי תיירות בע"מ

מ"מ מזכיר הוועדה; ד. פלר

קצרנית; ח. אלטמן

סדר-היום; אישור ועדת הכלכלה בעניין מחירי בתי-מלון לעונה הקרובה

וכן דיון אודות ענף התיירות.



אישור ועדת הכלכלה בענייו מחירי בתי-מלון לעונה הקרובה וכן דיון אודות ענף התיירות

היו"ר א. שפייזר; אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה,

אני מקווה כי הנושא שעל סדר-יומנו ברור ונהיר

לכולם. הונחו בפנינו צו ותקנות שירותי תיירות (בתי-מלון), הוראת שעה התשמ"ו-1985

שאנו אמורים לדון בהם. הכוונה היא למחירי החדרים בבתי-המלון.

אני מבקש להדגיש שאין מדובר במחירי מזון,

משקאות או מחירים לישראלים אלא רק על שירותי מלון לתיירים ובזה בלבד,

הזדמן לי לשבת מספר פעמים בעבר ולדון בעניין

התיירות, אולי לא מספיק פעמים כאשר מדובר על ענף כה מרכזי שהופך להיות ענף כלכלי בארץ

ושזכה להכרה בדברי שר האוצר כענף מתקדם

שר התיירות א, שריר; מדוע אתה מזכיר בדבריך דווקה את שר האוצר?

היו"ר א. שפייזר; ענף התיירות נחשב במשך שנים ל"כבשה השחורה"

והנה היום הוא זוכה לתפוש מקום מרכזי שצריך

להקדיש לו יותר זמן לאו דווקה בהקשר מה שקרה בשבוע-שבועיים האחרונים.

אנו מודעים ליוקר שירותי התיירות, לדוגמה,

שירותי חברות התעופה, ונצטרך לדון גם בנושא הזה בבוא הזמן,

אישית אני מצטער על נוסח הוויכוח שהונצח מעל

דפי העתונות בין המלונאים לבין שר התיירות, כמו-כן על צורת ההתבטאות. לא יעלה על הדעת

שכאשר מתגלעים חילוקי-דעות הצדדים יטיחו דברים זה בזה או שיסרבו לשבת יחד. אני משוכנע

ששר התיירות ואנשי משרדו פועלים מנקודת ראותם שהיא לגיטימית ואף שאפשר לחלוק על דעתם

יש דרך נאותה יותר לעשות זאת.

יש "משקל" לדעתם של אלה העוסקים בענף המלונאות

ויש לשמוע את דבריהם. צריך לשקול ביחד את הדברים.

הדברים, כפי שקרו, אינם מתקבלים על הדעת.

הצדדים צריכים לשמוע זה את זה.

אוריאל לין; כאן לא ועדת הכספים.

היו"ר א. שפייזר; מי שלא ירצה לשמוע את הדברים - יצא החוצה.

נשמע את הדברים ונחליט כאשר יהיה צורך להחליט.

לעניין עצמו, בקיצור. קיים ויכוח עקרוני וגם

מהותי על מידת התערבותה של המדינה בנושאים השונים שנוגעים למשק וקיימות קונספציות שונות.

רוב הטיעונים טובים, יחד עם זאת נשאלת השאלה; האם באמת יש צורך בהתערבותה של הממשלה

בכל מקרה שקולה במשק?

כולנו בדעה שבמקום שהממשלה איננה צריכה להתערב

. היא לא מתערבת.

השאלה הנשאלת בהקשר הזה היא; מתי יש צורך

והצדקה שהממשלה תתערב?

יש טוענים כי צריך להניח לדברים כמות שהם

אולם במקרה שעל סדר-יומנו אין מנוס מלהתערב; יש זכות להתערב. אי-אפשר להשאיר את הדברים

ל"יד הגורל" בגלל הנימוקים; 1. החשש לפגיעה בענף התיירות שהמלונאות מהווה חלק ממנו;

2. מדובר במוצר שאיננו מוצר ייצוא רגיל. אין מדובר במשקפיים, לדוגמה, שיצואן לוקח אתו



לארצות-הברית כדי שהקניין יוכל לראותם, את המוצר שעליו אנו מדברים אין רואים.

בענף התיירות קיימים מרכיבים שנחשבים לשונים

ממוצרי ייצוא רגילים אף שלגבי מוצרי ייצוא רגילים המדינה, לעתים, מתערבת, מה שמאפיין

את הייצוא הזה הוא שהוא איננו נראה לעין ושהוא מכיל מרכיבים ממרכיבים שונים כגון:

טיסה, מלונות, שירותים וכיוצא באלה,

קיים קרטל בענף והטענה שלא להתערב בו איננה

עולה בקנה אהד עם אישורו של הקרטל,

בתשובה לשאלה האם יש למרינה זכות להתערב בנושא

אני קובע שלמדינה יש אמנם זכות כזאת, יכולה להישמע דעה שונה מזאת שאני הבעתי אולם אני

חוזר וטוען כי למדינה יש זכות להתערב, איך? - זאת כבר שאלה אהרת,

אין לנו נתונים מובהקים בקשר רווהיות הענף,

יש הנחיות ויש אינדיקציות אולם לא הונח בפנינו חומר משמעותי שאפשר יהיה להחליט על הבסיס

שלו,

אנו מתרשמים שאין "ניתוח" של רווחיות הענף,

מושמעות טענות על מידת שיתוף-הפעולה בין הגורמים הקשורים לנושא הזה,

שולם עבור הכנת סקר שלושים אלף דולר, נקבע בורר,

אן; אין קביעה משפטית מדוע העבודה לא בוצעה, ברגע זה אין חומר על רווחיות הענף.

קיים ויכוח שעובר כחוט השני לאורך כל החומר על

מידת הפגיעה ובשאלה באיזו מידה יושפע מספר התיירים כתוצאה מהעלאת המחירים? נשאלת שאלה

מה יקרה בעוד שנה-שנתיים אם יעלו את המחירים היום?

אם תקראו את החומר שהונח בפניכם תראו מה קרה

במקומות שונים בעולם בעקבות ההעלאה, תמצאו גם דוגמאות לכך כי העלאת המחירים לא השפיעה

על העתיד,

כולנו יודעים מחוקי הכלכלה הפשוטים שבסופו-של-

רבר המחירים גם הם קובעים את הנושא, אי-אפשר לומר כי המחיר איננו משפיע על הביקוש,

אך כמה הוא פועל או כמה הוא ישפיע - אלו הן עדיין הערכות, אין לנו חומר בנושא הזה,

אין ספק שההעלאות תגרומנה לסיכון לטווח מסויים

האם כדאי "לקטוף את הפרי" היום במחיר של נתינת "מכה"

לעתיד? לעומת השאלה הזאת מושמעת הטענה כי מדובר בענף ייצוא, בתוספת דולרים שהמדינה

זקוקה להם היום ונשאלת גם כאן השאלה: מדוע להתערב בנושא הייצוא?

כאשר מדובר על חופש המסחר והתחרות אנו יכולים

איר אפשר לתבוע מבעלי בתי-המלון שישאו מכיסם את ההפסד? בעלי בתי-המלון

טוענים כי חלק גדול מהם נמצא כבר על גבול הקו האדום, אם אמנם הללו נמצאים על גבול הקו

האדום כיצד אנו יכולים לתבוע מאנשים פרטיים לשאת מכיסם את ההפסדים? בעלי-בתי המלון

מדברים על הפסדים ועל-כך שהענף חותר לקראת הקו האדום,

בחומר הרב שנמצא בתיקים שהונחו בפניכם ובחומר

שנמסר לנו בעל-פה מדובר על עלויות יקרות במדינת-ישראל, ענף התיירות סובל מתשומות יקרות

כגון מים, חשמל, שטיחים וכיוצא באלה שעלותם יקרה פי שניים או שלושה מאשר במקומות אחרים

בעולם.

נשמעה טענה כי בשנת 1983/4 המחירים היו גבוהים

יותר, אחר-כך הם ירדו, ועדיין הם לא עלו לגובה של שנת 1983/4, בדולרים,

המלונאים אומרים שאם לא נעלה את המחיר "נכה"

את עצמנו שכן אם המלונאים ייפגעו - ענף התיירות ייפגע, לטווח הקרוב הרמה תיפגע, האחזקה

תיפגע, המבנים ייפגעו כיוון שלא יטפלו בהם במצב של דוחק ולכל אלה יהיה היזון חוזר לגבי

ענף התיירות,



חלק מן החדרים נמכר במחיר פחות מזח שמפורסם

בעדו. כאשר מפרסמים שחדר עולה מאה דולר, אפשר לקנותו, בחבילה, במחיר של חמישים-שישים

דולר ולפעמים אף פחות מכך, קיימות הנחות ויש טווח תימרון שבו עוסקים בחוץ-לארץ שמקנה

"מרחב מחייה" לבתי-המלון.

קיימות מספר בעיות ש"מלוות" את נושא בתי-המלון

ואחת מהן היא בעיית איכות השירות והתקנים של הדרישה שנדרשים מבתי-המלון, יש לא מעט

תלונות באשר לאיכות כפי שהיא ניתנת לעומת המחיר שמשלמים, נשאלת השאלה: מה זה ספל קפה

וכמה הוא עולה? מה כמות היין וכמה הוא עולה?

הטענה היותר מהותית היא בקשר דירוג בתי-המלון.

חלק מבתי-המלון קיבל דירוג של ארבעה וחמישה כוכבים בעזרת מישהו שיימשך בחוטים" מאחורי

הקלעים, למרות שהמלונות האלה אינם ראויים לקבל את הדירוג הזה, ה"מושך בחוטים" היה כוח

פוליטי.

צריו להיות גורם בלתי-תלוי שיבדוק את הנושא הזה.

אני שומע את הדברים האלה פעם ראשונה.

ח. גרוסמן; מי קובע את דירוג בתי-המלון?

י. כהן-אורגד; קל מאד "לזרוק" האשמות.

היו"ר א. שפייזר; אני יכול למסור לכם שמות וגם מקומות.

י. כהן-אורגד; אתה משמיע הערה חמורה. כדאי שהוועדה תשמע

דברים בנושא הזה.

היו"ר א. שפייזר; בהחלט. דבר נוסף; מדובר על ענף שיש בו הרבה

סיכונים. יש נושאים שאינם קשורים במלונאים או

המצב בארץ ובעולם. הייתי משווה את הנושא הזה לבצורת. יכולה להיות

"בצורת" בענף התיירות כתוצאה ממצב בטחוני מסויים ואז הדברים יוצאים מכלל שליטה. אז

כאשר מדברים על עניינים כאלה אפשר לשאול את השאלה: מדוע לא יהיה לצורך נושא כזה ביטוח

כמו זה שיש לגבי בצורת?

לסיכום דברי ברצוני לומר כי לגבי המקרים בהם יש

שינויים באייכויות, אם מדובר בשיפוצים, הרחבה וכיוצא באלה, גם לפי הצעת משרד התיירות

עדייו נשאר מרחב מחייה. יש הגיון בכך שבכל מה שקשור לאייכויות, גם ללא נתוני הרווחיות,

- יש צורך בקונפנזציה.

באשר לנתוני הרווחיות - אין נתונים מובהקים.

ייתכן שצריך להעזר בנושא הזה בגורמים חיצוניים. נשמע את דעת הגורמים הקשורים לנושא,

את דעת משרד התיירות ונרצה לשמוע עוד דעה אובייקטיבית. הטיעונים המושמעים בענין הזה

מנוגדים לחלוטין. מצד אחד מושמעת טענה על הפסד ומן הצד האחר - שלא היו דברים מעולם

וישנן הרבה אינדיקציות שמובילות לכאן ולכאן.

רשות הדיבור לשר התיירות, מר אברהם שריר.

קודם שרשות הדיבור תינתן לשר היה ברצוני להעיר.

הרבה דברים נזרקו לחלל האוויר בנושא הנדון.

אינני מדבר על הסגנון. כל אדם וסגנונו שלו. אולם נעשה בנושא הזה דבר יוצא-דופן שאיננו

הצהרה בריש גלי כאילו מחרימים את שר התיירות ואת משרדו

וזה דבר שלא יעלה על הדעת.

קודם כל אני רוצה לומר כי אני מתחיל לפחד.

אני חופשי להצביע בנושא הזה לפי מצפוני ואני פוחד מכך שאם אני אצביע בכיוון מסויים גם

אני אהיה מועמד להחרמה. תארו לכם שאני אגיע עד מלון אביה סונסטה וישלחו אותי חזרה?

אני צריך לדעת אם גם אני מועמד להחרמה בנושא הזה.



עוד לפני שהדברים נבדקים מה שיש לי להגיד הוא

שאבי בטוח שאתם רוצים מאד בטובת הענף עליו מדובר ואני מניח שגס שר התיירות וגם אנשי

משרדו רוצים קצת בסובת העם, אז קודם כל יש לצאת מהנחת היסוד הזאת,

קיים במדינת-ישראל מימשל, יש סדר, ומותר לשר

התיירות להחליט מה שהוא מחליט ואני משוכנע כי גם השר, גם אנשי משרדו וגם הכלכלנים

"פתוחים" לשמוע את כל הדברים; תשכנעו אותם,

נעשה בנושא הזה דבר מרחיק-לכת ואנו לא נפתח

בדיון עד שאנשי המלונאות יקהו בחזרה את עניו ההחרמה, לא יעלה על הדעת ששר במדינת-

ישראל לא יוכל להוציא צווים כפי שהוא רואה לנכון,

היו"ר א. שפייזר; דיברתי בדברי הפתיחה שלי על הסגנון ועל מה שקרה,

אנו רושמים לפנינו את הערתו של חבר-הכנסת שליטא,

אני רואה בענין אפיזודה חולפת. נעבור עתה לדיון,

אני מזכיר לנוכחים כי הדיון שאנו מקיימים עתה

מתנהל בשני מישורים; בתי-המלון והתיירות, וההחלטה שצריכה להתקבל, של ועדת הכלכלה,

האם לאשר את הצעת שר התיירות או להציע הצעה אחרת?

ב. שליטא; אדוני היושב-ראש, למען האווירה הנינוחה של

הדיון צריך לקחת את "הצרה" שנוצרה בחזרה,

האווירה הקיימת עתה איננה נוחה ואיננה נכונה להמשך הדיון, ציבור מסויים איננו יכול

להכריז כי הוא מחרים שר בישראל, קודם כל אותו ציבור יקח את דבריו בחזרה ולאחר מכן נדון

בגופו-של-ענין.

היו"ר א, שפייזר; המלונאים ישאו את דברם כאשר הם יקבלו את רשות

הדיבור לעשות כן, יושב אתנו השר ואנו מקיימים

אתו דיון ענייני על הנושא, שר התיירות יקבל קודם כל את רשות הדיבור ואחריו יקבלו אותה

הגורמים השונים ואז הם יוכלו לייצג את דעותיהם,

רשות הדיבור לשר התיירות, מר אברהם שריר,

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נציגי ענף התיירות,

נציגי המשרדים השונים, גבירותי ורבותי,

בראשית דברי ברצוני להודות ליושב-ראש הוועדה על הסקירה המקפת והמפורטת שהוא העלה בדבריו,

ניכר בו שהוא "למד" את הנושא ומן הבחינה הזאת לפחות יש סיכוי שנוכל לקבל החלטה אחרי

שנשמע את ההתייחסויות לענין.

הצו שהוצא מטעמי מונח בפניכם, הצו מובא

לאישורה של ועדת הכלכלה ובהקשר הנושא הזה היה ברצוני להוסיף ולומר כי זו לי פעם ראשונה

שאני מבקש את אישורה של ועדת הכלכלה לצו שאני מוציא, יכולתי להוציא את הצו לפי חוק

אחר אולם העדפתי להעביר את הצו דרך ועדת הכלכלה של הכנסת מרצוני החופשי על-מנת שיתקיים

על הנושא הזה דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת כך שתינתן לכל הגודמים הקשורים לענין אפשרות

להשמיע את דבריהם ועל-מנת שיוכל להתקיים דיון מקיף ומלא, ההחלטה שתתקבל צריכה להיות

החלטה ציבורית בעיני, אני מעוניין שתתקבל החלטה ציבורית בנושא הזה, אני רוצה לקבל

גיבוי ציבורי,

ההחלטה שתתקבל בוועדת הכלכלה איננה נוגעת רק

. לצו הזה המונח על שולחננו; היא חורגת מעבר לכך, ההחלטה תקבע מדיניות אם אכן יש לממשלה

אפשרות להתערב בנושא כזה או לאו, בהתערבות זאת תתקבל גושפנקא בקשר התערבות המשרד על-

ידי ועדת הכלכלה של הכנסת, אם ועדת הכלכלה תקבע שזאת הדרך - זו תהיה הדרך. אם הוועדה

תאמר - לאו, לא נבוא יותר לוועדת הכלכלה בקשר נושא המחירים,

הנושא שעל סדר-יומנו הוא נושא בעל השלכות

קרדינאליות יותר מאשר הצו עצמו והצו חשוב ביותר בשל ההשלכות הכלכליות-משקיות שעליהן

אני עוד אדבר,



אדוני היושב-ראש, הזכרת בדבריך את "הכבשה

השחורה" ובקשר התבטאות זאת היה ברצוני לומר כי זו איננה "הכבשה השחורה" אלא זה היה

"הבן החורג" במשק,

בשנתיים האחרונות היה גידול משמעותי במספר

התיירים שהגיעו לארץ וסוף-סוף חדרה הכרה לחוגי השלטון בארץ ולציבור בישראל שהאוצר

הטבעי הגדול ביותר של מדינת-ישראל הוא ענף התיירות שיכול להוות ענף הייצוא מספר אחד

עם סיכוי לגדול לטווח הארוך, דבר שיתן "מנוחה" מבחינת העצמאות הכלכלית שלנו,

טעות היא לחשוב שכאשר "חותכים בבשרו החי"

של איש ציבור לא "יורד דם", אנו עשויים בשר ודם ואנו נפגעים קשות מצורות התבטאות

מסויימות, ממתקפות אישיות ומביטויים אישיים,

אני ממלא את חובתי כמיטב הבנתי וישנם דברים

שקשה לי מאד להתמודד אתם כמו כאשר מפרסמים שביסוד הצו ישנם שיקולים זרים, באיזו דרך

אני יכול להתמודד עם דברים מסוג אלה?

אנו משתבחים בהישגים רבים במשק הישראלי;

בתעשיה, בחקלאות ובצדק ומן הראוי לציין כי גם בענף התיירות ישנם הישגים בקנה-מידה

בינלאומי,

כאשר המטבח הישראלי זוכה לשבחים מפי מומחים

ואם אמצעי האכסון הסטנדרטיים הם בקנה-מידה בינלאומי הרי שמשהו נעשה בתחום הזה ועל-כך

אנו צריכים להיות גאים וחדורי-בטחון שיש באפשרותנו ה"כלים" למלא את המשימה,

אדוני היושב-ראש, אנו רוצים, מעוניינים

וסבורים שרק על-ידי שיתוף-פעולה עם כל הגורמים הנוגעים לנושא בענף התיירות אפשר יהיה

להגיע להישגים שאנו שואפים להגיע אליהם, אין מדובר בהקשר הזה על מלחמה או על נצחון,

הנצחון היחיד שעליו אפשר לדבר הוא הבאת יותר תיירים למדינת-ישראל והכנסת יותר דולרים

אליה, שום נצחון אחר,

איננו יכולים להתעלם מהתדמית שהודבקה לנו, של

ארץ יקרה ואני שומע דברים אלה גם במסדרונות הכנסת וגם בממשלה, כאשר אני דורש תקציבים

נוספים השאלה הראשונה שמטיחים כנגדי היא: מה בקשר המחירים? מי צריך לתת על-כך תשובה?

בתיקים שחולקו לכם יש מבחר של קטעי-ידיעות על הבעיה הזאת, פניתי אין-ספור פעמים אל

ראשי התאחדות בתי-המלון וביקשתי התייחסות לנושא, זוהי חובתכם ואתם הכתובת הראשונה

לבעיה הזאת, אדוני היושב-ראש, לא זכיתי לכך שראשי התאחדות בתי-המלון יתייחסו לענין

ואני סבור כי הם אלה שצריכים לענות עליו,

נמתחה עלינו ביקורת כי אנו פועלים בדרך של

חקיקה, רבותי חברי הכנסת, למעלה מארבע שנים אני מכהן כשר התיירות, בשנת 1982 הוצאתי

תקנה שמחייבת בתי-מלון שיש בהם 130 חדר שיהיה בהם מנהל מקצועי, ניסף על-כך לא היו כל

צווים להוציא אחד שביטלתי לאחר-מכן,

מעורבות השר נחשבת לבעיה חשובה מאד, השאלה

הנשאלת בהקשר הזה היא האם באמת השר צריך להתערב בקביעת מחירים? השר הוא איש פוליטי

ואנשי המשרד הם אנשי מקצוע ואני מוכן לקבוע כאן כי אנשי ענף התיירות שזהו מקצועם,

יודעים יותר טוב בענין הזה; הם חייבים לדעת יותר טוב,

יושב-ראש הוועדה הזכיר בדבריו את דבר קיומו של

הקרטל וכאן נשאלת השאלה הפשוטה האם בנקודה אחת אפשר לדרוש את מעורבות המשרד ובנקודה

אחרת לא?

לא רציתי לתמוך בנושא הקרטל, קרטל בעיני זו

מלה לא יפה, היו לי בענין הזה חילוקי-דעות עם הגורמים הקשורים לנושא ונכנעתי כיוון

שהיכרתי בצדקת הענף ולא ארחיב על-כך את הדיבור עתה,



ברצוני לצטט בפניכם קטע מתצהיר שמוגש על-ידי

מנכ"ל התאחדות המלונות למועצה להגבלים עסקיים בתמיכה לבקשת ההתאחדות לאשר לה הסדר

"תוך הכרה בתרומתה הגדולה של התיירות למשק המדינה קבע משרד

התיירות חוקים ותקנות שאין להם אח ורע בשום ארץ מערבית, תקנות אלה שלפיהן מתנהלת

התיירות היום במדינת-ישראל, תוקנו ונחקקו רק מתוך הכרה כי מערכת התיירות בארץ עדיין

איננה בשלה לפעילות עצמאית על-סמך נוהלי התנהגות מסחרית וולנטארית.".

"כל אלה באו כדי

להבטיח כי הכללים המקובלים בעולם התיירות יישמרו גם בישראל. לכן הטענה האומרת כי הסדר

כובל אינו מקובל בשום מדינה מערבית ורק בגלל זאת אין להפעילו - אין לה שוב על מה להסתמך,"

לא הייתי מעז לכתוב זאת ולא הייתי מעלה את

הדברים הללו אילוליא הטענה שהושמעה כי השר איננו יכול לקבוע דברים או להתערב.

יושב-ראש הוועדה הזכיר בדבריו כי ההכנסות

המקובלות בענף בתי-המלון הן בסדר-גודל של 30%, ובדולרים - סכום גבוה ביותר. נוסף על-

כר ברצוני לציין כי זה כמעט הענף היחיד שיכול לקלוט השנה עוד כמה אלפי עובדים. אז

כשר תיירות אני צריר לדאוג בשל כך? כאשר אני רואה אפשרות של עוד חמשת אלפים מקומות

עבודה כתוצאה מריבוי מספר התיירים אני צריר לדאוג?

הכפלנו את תקציב השיווק בחוץ-לארץ אף שהוא עדיין

איננו מספיק.

אם הממשלה מוציאה כ-10 מיליון דולר האם יש ל

אפשרות לומר משהו לגבי רמת המחירים?

למחירים יש פונקציה בביקוש. האם אני צריך

להיות מודאג שמא כתוצאה מהעלאת המחירים ירד מספר התיירים או לא? האם אני צריר לדאוג

מכר שמספר המועסקים ירד?

אני מבקש לשאול אתכם את השאלה: מהו מוצר

ייצוא? יושב-ראש הוועדה הביא בפנינו את הדוגמה של המשקפיים. מהו מוצר הייצוא שלנו?

איננו יכולים לשלוח משקפיים לחוץ-לארץ. המוצר שלנו נמצא כאן ואי-אפשר לשלוח אותו

לחוץ-לארץ. תסתכלו דרר החלון החוצה ואז תוכלו לראות את מוצרי הייצוא שלנו; השמש,

החופים, ירושלים, אילת, נצרת, טבריה. אלה מוצרי התיירות שלנו ואותם אי-אפשר לשלוח

לחוץ-לארץ. אותם עלינו למכור, אי-אפשר לארוז את כל אלה ולשלוח אותם לחוץ-לארץ למכירה.

צריר להביא לכאן את הקליינט ולכאן הוא יביא אתו דולרים וזה ענף ייצוא שלנו.

לפני תייר שבא אלינו עומדים שני שיקולים

מרכזיים; מחיר הטיסה ומחיר בית-המלון, אנו מצדנו משקיעים מיליונים כל שנה כדי

לשפץ, לשפר ולתחזק. אז נשאלת השאלה: האם מותר לי או אסור לי, כממשלה, להביע דעה,

עמדה ולנסות לעשות כמיטב שיקולי והבנתי?

אף אחד לא יוכל לומר כי ההחלטה התקבלה בחיפזון

או שלא דיברנו על-כר או התרענו. מה שכן אפשר לטעון הוא שלא היו כל הנתונים, אבל מתי

ישנם כל הנתונים?

לכן רבותי אני אומר לכם עם כל השכנוע העצמי

שאני יכול לגייס לעזרת עצמי שיש לי הזכות ויש לי גם החובה, אני יכול לתאר לעצמי מה

היה עלול לקרות אילוליא התערבתי, מלבד כלי התקשורת אתם יכולים לתאר לעצמכם מה הייתי

שומע בבית הזה? שאינני דואג לנושא שעליו אני מופקד, שאינני מתעניין וכי הדברים אינם

נוגעים לי, הייתי צריר, בהחלט, לקבל את ההחלטה שקיבלתי, שלא לדבר על-כר שאני מודאג

ממה שקורה במסעדות. זה עתה ביקשתי מן המסעדות לקבוע תפריטים עממיים מיוחדים לתיירים.

אם יש 30% הכנסות באמצעות המלונות, אז יש 70%

הכנסות מענפים אחרים שיכולים להיפגע אם תיירים יחליטו שלא לבוא ארצה. הדולרים

שהתיירים משאירים בארץ מתחלקים בין ידיים רבות ביותר ואין עוד הכנסה מדולרים כמו

ההכנסה בענף התיירות שמתחלקת דווקה בין השכבות החלשות. בענפים אחרים קיימת יותר

ריכוזיות אולם בענף התיירות נהנים יותר גורמים בחברה הישראלית.



אני מודאג בקשר רווחיות בתי-המלון. מדוע

שלא אהיה מודאג? האם הנושא הזה איננו נוגע לי? קודם לכל ברצוני להבהיר לכם כי אני

שותף לעניו, ככל שאתם מרוויחים יותר - כך אני שותף יותר גדול שלכם,



אני מעוניין שתרוויחו יותר אולם לא על-ידי

העלאת המחירים אלא אם כן יימצאו קליינטים שישלמו. האם אני מתנגד לכמה שתעלו את

מחירי החדרים בבתי-המלון? אבל אני שואל את השאלה: מאין תקבלו קליינטים שישלמו את

המחיר?

איו ספק בקשר הקביעה שהמחיר הוא פונקציה

ישירה לגבי הביקוש,

בשנת 1985 חלה ירידה תלולה בתיירות לספרד,

הלירה הבריטית נחלשה ופרט לכר המלונאים העלו את המחירים ב 12%-עד 15%, המחירים עלו

ב20%-והתוצאה הישירה היתה ירידה של 40% בביקוש לחבילות תיירות מבריטניה, יש עוד

הרבה דוגמאות כאלה באמתחתי וכמובו שאפשר גם להביא דוגמאות אחרות, אבל איו ספק בכך כי

מדובר על ענף מורכב ורב-פנים, רב-צדדי, המחירים בנושא הזה נחשבים למורכבים ושונים

ואפשר להביא הרבה דוגמאות בקשר אליהם אולם צריך להסתכל על הגרעיו הנוקשה של הטיול

המסחרי,

אני מצדד במדיניות של תפוסה גדולה יותר,

אני מעדיף רווח צנוע השנה ובטחוו לשנים הבאות. עדיף "לבנות" לשנים הבאות מאשר למצב

של היום וזו הסיבה שאני חרד מכל זעזוע,

יש לנו תפוסה של 54%. אם נרד לתפוסה שמתחת ל-

50%, ניקלע לבעיות קשות, אם נרשה לעצמנו עכשיו העלאת מחירים מול אפשרות של

סיכון ירידה בתיירות - הסיכון יהיה גדול מדי.



אנו נמצאים עתה בעידו של תקופה חדשה, אנו

חיים בתקווה שנתקרב לשניים-שלושה מיליוו תיירים ויותר לאחר שנים רבות של "דריכה במקום."

כולנו השתתפנו במאמץ ותרמנו למצב הזה ואני נותו את הקרדיט בנושא הזה לענף התיירות,

לא לאנשים הפוליטיים, זאת עובדה, אז לסכו את ה"צמח" הצעיר ששתלנו עם תקוות רבות?

אנו צריכים לאפשר לו לגדול ולהתפתח, היום לא נסכו את המצב הזה בשום פנים ואופו,

לרדת קל מאד אולם לטפס חזרה - קשה. מה תעשו אם מחר תהיה ירידה בענף? מה אנו נעשה?

קיימים גורמים שאיו לנו שליטה עליהם, כמו הגורם הבטחוני לדוגמה,



בשנת 1982 כאשר כל "מכות מצרים" נחתו עלינו,

המצב הכלכלי באירופה, השביתה ב-אל-על, סברה ושתילה, מלחמת לבנוו, כל החודשים הללו

בהם כלי התקשורת היו מלאי ידיעות על המצב, באו לישראל מאה אלף תיירים לחודש, איו

למצב כזה אח ורע בשום מדינה אחרת בעולם,



מדברים על עליה ממוצעת של 6% - - -



היו"ר א. שפייזר! ממוצע משוקלל.

שר התיירות א. שריר; מה זאת אומרת ממוצע משוקלל? כאשר אני צריר

לשלם לבתי-המלון - אני משלם, מה מענייו אותי

הממוצע? האם נתון סטטיסטי יכול לנחם אותי?

במשרדי עשו חשבון שבירושלים, ב 65%-מהחדרים

העלו מחירים בממוצע % ; llבתל-אביב, ב 68%-מהחדרים העלו מחירים בממוצע ב-10% ; באילת

ב-93% החדרים העלו את המחירים בממוצע ב-20%; בטבריה, ב-70% מהחדרים העלו את המחירים

ב-28%; ובנתניה, ב 44%-מהחדרים העלו את המחירים בממוצע ב-9%.

ח. גרוסמן; מי הוריד את המחירים כדי להגיד לממוצע של 6%?



היו"ר א. שפייזר; הנוכחים יוכלו למצוא בתיקיט שלפניהם טבלאות

מפורטות לפי התפלגויות. מתמטית החישוב נכון.

שר התיירות א. שריר; אל נשכח רבותי חברי הכנסת כי לענף התיירות

השפעה על מוצרים חקלאיים ותעשייתיים. מגיע

אלינו שוק של מיליון וחצי צרכנים שאוכל את המלפפונים שלנו, את הגבינות ואת הפירות

השונים. בהקשר הזה עלי להדגיש כי איננו עושים מספיק על-מנת לנצל את השוק הזה.

מיליון וחצי תיירים רואים את ארץ-ישראל היפה

שלנו; אלו הם שגרירים של רצון-טוב שלנו וחשוב שהם יבואו ארצה. אם הם יהיו מרוצים -

הם ישלחו אלינו תיירים אחרים, נוספים.

באשר לדירוג בתי-המלון אני סבור שנעשה שירות

מהדרגה העליונה אם נדאג לרה-דירוג בהקדם ואני תקווה שנקבל את שיתוף הפעולה המלא לשם

כך מהתאחדות בתי-המלון. זה צריך להיות גם האינטרס שלכם. אין מדובר כאן על טובות

אישיות. מה זאת אומרת עשיית טובות אישיות? שר התיירות עשה לכם קודם טובות אישיות?

הרה-דירוג הוא אינטרס של הענף. צריך להגדיר

איזה מלון יקבל ארבעה כוכבים ואיזה יקבל חמישה כוכבים ובנושה הזה שיתוף הפעולה חשוב

מאין כמוהו.

אני מצטער על הוויכוחים הקיימים בנושא הזה.

הייתי מעדיף שתהיה הסכמה. אינני נהנה מהמצב הקיים ואינני צריך לומר לכם זאת.

אני משוכנע כי אני משרת את האינטרס של ענף

התיירות במשק הישראלי בצעד שעשיתי. כל אלה שתקפו אותי בעבר באו לאחר מכן ואמרו,

בפומבי, שצדקתי. הללו סיפרו כי אנסתי אותם ועכשיו הם שמחים שעשיתי זאת.

אנו יכולים לצפות היום קדימה בתקווה גדולה

שהענף שיביא את הישועה הכלכלית למדינת-ישראל הוא ענף התיירות. בואו ניתן לכך הזדמנות.

בואו נטפל במצב, כולנו, בזהירות רבה ונפתח את הענף.

אני מבקש מיושב-ראש הוועדה ומחבריה לקבל החלטה

חיובית באשר לצו שהנחתי על שולחנם.

אני מודה לשר התיירות על דבריו.

רשות הדיבור למר אלי פפושדו.

א. פפושדו; לפני שאפתח בדברים לגופו-של-עניין ברצוני להשיב

לדבריו של חבר-הכנסת שליטא ולומר כי איננו

מפחידים אף אחד וכי אנו איננו נחשבים לגיבורים גדולים כאלה.

ב. שליטא; כבר חששתי מכך שאצטרך להצטייד בשק שינה.

א. פפושדו; לעצם העניין; מאז שנבחרתי לתפקידי נהגתי

בניגוד לדעת חברים אחרים ואמרתי כי אני דורש

מהתאחדות בתי-המלון שתקיים שיתוף-פעולה עם שר התיירות. עד היום השר ואנכי ידידים.

קיבלתי משר התיירות תעודת הוקרה, כמו-כן מנשיא המדינה, לזכר אשתי זכרונה לברכה, על

. הקמת אחד המלונות שנחשב ליצירה בעלת אמות-מידה חדשניות בתחום הזה. אני מודה לשר

בהזדמנות זאת על הוקרתו.

אני משתף-פעולה עם השר ושיתפתי אתו פעולה לאורך

כל הדרך אולם קיימת בנושא שעל סדר-יומנו בעיה עקרונית.



אני מבקש לומר לכבוד השר שמדובר בענף רציני

ביותר ובאנשים שהקימו מלונות בכל רחבי הארץ תוך הכנסת עצמם תחת עול כבד. מדובר על

25 אלף עובדים, על מיליארד וחצי דולר מושקעים ועל הכנסה של שלוש מאות מיליון דולר

בשנה,

אנו נחשבים לכמעס הענף היחיד שיסודותיו בנויים

בתור מדינת-ישראל. אף מלונאי לא יכול לקום מחר בבוקר ולקחת את המלון שלו לחוץ-לארץ.

גורלנו קשור לכאן שלא כמו גורל מטוסים או גורמים אחרים בענף,

הענף שלנו בנוי על הון עתק וכדי שיצור הכנסה

צריר להשקיע בו מיליוני דולר; משרד התיירות יודע זאת.

לצערנו משרד התיירות, בשנים האחרונות, קבע

קריטריונים חמורים מאד לגבי בניית בתי-מלון, כל הדור החדש של בתי-המלון נבנה על-פי

קריטריונים שנקבעו על-ידי משרד התיירות.

משרד התיירות רצה להקים בתי-מלון ברמה גבוהה

אולם יש לתת את הדעת על-כך שיש קשר בין העלות לבין המחיר שנגבה, אי-אפשר להקים פאלסים

לתיירים במחירים של חמישה דולר - - -

ב. שליטא; ניסיתם לשכנע את הכלכלנים של משרד התיירות

בנושא הזה?

אוריאל לין; מה הקשר של פאלסים למלונות,

א. פפושדו; יש כלל קבוע במלונאות שמחיר עלות חדר הוא

פונקציה של המחיר שצריר לגבות, אחרת המלון

נשחק. התיזה הקיימת בעולם הרחב אומרת שהמחיר חייב להיות פרומיל אחד מן ההשקעה,

אם הושקעו במלון 70-40 אלף דולר לחדר, המחיר שצריך לגבות עבור לינת לילה, בתפוסה של

%70, פרומיל אחד,

מה שהיה ברצוני לומר הוא שאני מצטער על-כך

שהיינו צריכים להגיע לשולחן הזה. אני סבור שלא היינו צריכים להגיע לכאן,

על מה מדובר? - פנינו לשר התיירות, ישבנו

אתו והסברנו מדוע אנו זקוקים להעלאת מחירים השנה, בעקבות מה שקרה בשנת 1983/4 הוקם

הקרטל, הקרטל הוקם כיוון שבבת-אחת הוקמו במדינת-ישראל אלפי חדרים ונוצרה תחרות

קשה בין בתי-המלון.

בעלי בתי-המלון נחשבים לאנשים אינדיווידואליסטים.

הם יושבים בישיבה ומסכמים מחירים אולם הם אינם שונים מכל עם ישראל. נוצרה בעיה של

דמפינג נוראי; מלונות מכרו חדרים במחירים זולים מאד,

סוכני הנסיעות טענו כי אנו "משגעים" אותם.

הם קיבלו מחיר, פרסמו אותו ברחבי העולם, השקיעו בפרסום והנה בא פתאום מישהו שמקבל

מחיר נמוך. סוכני הנסיעות אמרו עלינו כי איננו רציניים, ביקשנו את הגנת הקרטל כדי

למנוע דמפינג. כתוצאה מכר בשנת 1983/4, אם אני מעמיד כבסיס את הספרה 100, אז בשנת

1984/5 המחירים ירדו מ-100 ל-88, בשנת 1985/6 הם עלו ל-90. אני חוזר ואומר כי אני

מבסס את דברי על הסיפרה 100. בשנת 1986/7, אחרי ההעלאה של ה ,6%-הגענו ל-96 שמשמעו

פיגור של 4% לעומת שנת 1983/4, זאת ללא החשבון האינפלציוני של הדולר העולמי.

אוריאל לין; אפשר לראות את נתוני שנת 1983/4?

א. פפושדו; אני אראה לך.

"מכים" אותנו על דבר שאיננו קיים. "מכים"

אותנו בשל רכילות של כאלה שטוענים שאנו יקרים וכנגד זאת אני אביא בפניכם מספרים

שמוכיחים כמה בתי-המלון מקבלים דהפקטו ואתם תגידו אם בתי-המלון בכלל יכולים להתקיים.



ב. שליטא; ואתה משוכנע שתיירים יבואו במחירים כאלה?

א. פפושדו; ללא כל ספק. אבו מביאים לארץ תיירים במחירים

כאלה,

אפשר להביא תיירות גם במחיר של 5 דולר, אולם

בשביל זה לא צריך את כל המנגנון של משרד התיירות.

אתם יודעים מה מחיר העגבניות, מה מחיר המים

וכל יתר המצרכים שאנו צריכים לספק. האם מישהו מכם עשה פעם את החשבון?

ב. שליטא; התחרות בעולם הרחב גם צריכה לעניין.

א. פפושדו; אני מבקש את הגנת היושב-ראש; אין מאפשרים לי

לומר את מה שאני מבקש להגיד.

היה מיותר בשבילנו לבוא לכאן. היינו אצל השר

והגשנו לו את הרשימה של כל בתי-המלון שנמצאת על שולחנכם.

בתי-מלון שהורידו 15%, בממוצע היו 5 בתי-מלון,

סך-הכל 821 חדר; בתי-מלון שירדו ב 6 - 5%-בתי-מלון, סך-הכל 643 חדר; בתי-מלון שלא

העלו מחירים - סך-הכל 154, 11 אלף חדר. בתי-מלון שהעלו בממוצע 5% - 74 בתי-מלון

שמהווים 11 אלף חדר.

23 אלף חדרים חלקם לא העלו וחלק קטן מהם העלה

ב-5%.

כאשר היו עיוותים כאלה הודענו כי אנו מוכנים

לשבת עם השר. מעולם לא פנינו לעתונות. כיבדנו את השר לאורך כל הדרך. הבנו שמה שנסכם

עם המנכ"ל יהיה מוסכם על דעת השר וישבנו עד שעה ארבע וחצי ביום חמישי כדי להגיע לכלל

סיכום והנה בשעה חמש וחצי שמענו מכלי התקשורת שהוגש צו נגד העלאת מחירים וכי המלונות

רוצים להעלות מחירים מ-25% עד 100%.

לא נוכל להביא תיירות לארץ באמצעות עתונות.

ששר התיירות יאמר לכלי התקשורת שאנו מעלים מחירים כאשר מדובר על 6%? זה כאילו ללכת

ולומר שמדינת-ישראל יקרה. אל תבואו אליה.

הנוהג להופיע בעתונות איננו נוהג ששר התיירות

היה צריו לאמץ לעצמו.

הגענו לרמה גבוהה מאד של בתי-מלון חדישים ואני

מסכים עם מה שהשר אמר בנושא הזה אולם דבר זה עולה בעמל רב ובעבודה רבה. אי-אפשר להגיד

לעתונות שאנו יקרים יותר ב-160%; זה איננו נכון.

האם שר החקלאות אמר אי-פעם כי תוצרת החקלאות

הישראלית יקרה יותר? האם שר התעשיה והמסחר אומר כי הסחורות שלנו יקרות יותר? הוא

אומר כי הן מתוחכמות יותר. האם זה תפקידו של שר התיירות לומר כי בתי-המלון בארץ יקרים

יותר מבתי-המלון ברחבי העולם?

אנו רוצים לשבת עם השר וללבן את העניין. ישבנו

אתו בעבר ונשב אתו בעתיד.

אי-אפשר להטיל צו כאשר עוד לא "הדבקנו" את

מחירי 1983/4. אנו נמצאים בפיגור. יחד עם זאת אנו מוכנים לפתור את הבעיה בהידברות.

אני מבטיח לכם שלמלונאים יש מנגנון הכי בדוק

לקביעת מחירים נמוכים והוא התחרות העצומה שקיימת בינינו עד זוב דם מכיוון שיש עודף

חדרים בארץ ואני אומר את דברי אלה במלוא האחריות.



אוריאל לין; למרות חקרסל?

א. פפושדו; הקרטל בגמר.

ב. שליטא; התיירים נוסעים ליפאן; כאן יקר מדי עבורם.

אתם יכולים להסביר לנו מדוע חמישה מיליון

תיירים נסעו ליפאן?

היו"ר א. שפייזר; תוקף הקרטל הוא עד סוף ינואר 1986. אם לא תוגש

בקשה עד אז - הוא יסתיים.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת פרוש.

אני יושב כאן מדי פעם בפעם וכל מה שאני שומע הוא:

מהירים, מהירים ושוב פעם מחירים. יש מקום שנקרא

ונציה ואני מזמין אתכם לנסוע לשם ולבדוק ששם גובים את המהירים הכי גבוהים שרק אפשר.

המקום הזה נחשב מוצר מבוקש.

כאן יש תשתית יוצאת-מן-הכלל. אנו נחשבים לעם

צעיר. כבוד החברים שיושבים כאן מתעלמים מהמצב הגיאופוליטי ומכל מה שקורה כאן.

אם נסתכל על מלון סונסטה

בירושלים שמשווק את הסחורה ב-24 דולר בממוצע לחדר עבור שני אנשים

מה המחיר המופיע בפרסום?

הכוונה איננה רק למלון סונסטה אלא לכל הסובבים

אותו. כנ"ל מלון רמדה רנסנס. מה שהיה ברצוני

לציין הוא שאין במחיר כזה להשיג מוצר כזה בעולם כולו.

בספרד רוב בתי-המלון הם בגדר ז'אנק. אני אקח

אתכם לשם כדי שתוכלו לוודא מה השירות שהם נותנים.

בין המחיר המשווק לבין המחיר המפורסם קיים פער

שנע בסביבות 45-35 בממוצע.

מה מופיע מול ה-24 דולר?

א. פפושדו; 42-40.

ממה הדבר נובע? מדוע עשינו זאת? אנו משווקים

סחורה כמו כל סחורה אחרת בעולם. יש פער תיווך. בלי פער התיווך לא היינו יכולים לשווק

את הסחורה.

לדעתי פער התיווך בענף התיירות נחשב לנמוך

ביותר. לעומת פער התיווך לגבי סחורות אחרות פער התיווך בענף התיירות נמוך.

כאשר אתה מוכר חבילה יש לך הוצאות. אתה "משחק"

עם השוק. האם איננו נמצאים במצב כזה בו הפער

בין המחיר האפקטיבי לבין מחיר המוצר גדול ממה שמקובל במקומות אחרים בעולם?

האם איננו מפחידים בגובה המחיר כאשר בפועל

במקומות אחרים מורידים אותו?

תשובתי: לא.



באילת נפתחו בבת-אחת הרבה חדרים חדשים מפוארים

אז "הלכו כאסאח" במחירים. נתנו לאירופים בשנה שעברה ביטוח שער שאנו נטפוג את ההפרש

ולצערנו הענף הפטיד 40 מיליון דולר, מה קרה השנה? אילת העלתה ב-20 ומשהו כיוון

שבשנה שעברה היא היתה נמוכה.

מה שאנו זקוקים לו עכשיו זה רק דבר אחד: שקט.

שקט בעתונות ושקט בגבולות. אם שני אלה יהיו לנו אנו מבטיחים שנעשה את עבודתנו נאמנה

אבל לא בכל מחיר. אנו רוצים תיירות במחיר כלכלי כדי שהמלונות ישמרו על רווחיות מינימאלית.

אני מודיע לשר, אנו מוכנים לשבת יומם-ולילה

ולגלות אחריות כפי שגילינו בעבר אבל:"תוריד" את הצווים. תדבר אתנו. אנו מוכנים לשבת

אתר ולשכנע אותך. שב ודבר אתנו. יי

הנושא נמצא בדיון בוועדת הכלכלה של הכנטת.

העמדות ברורות. הדיון שמתנהל עתה הוא ענייני.

הוויכוח הוא על העלאת מחירים. אתם צריכים להמציא לנו נתונים וראיות לשכנע אותנו

בנכונות טענתכם שיש להעלות את המחירים.

הועלה כאן גם הנושא של התערבות או אי התערבות

וכבר אמרנו, מראש, שיש מקום להתערב. חבל להתווכח על הנושא הזה; הוא לא יוטיף לענין.

אני חוזר ואומר כי עליכם להמציא לנו נתונים

וחומר שיצדיקו את מה שאתם אומרים. כדי לשכנע את הוועדה עליכם להמציא לה חומר מתאים.

איננו מטיימים היום את הדיון; אין טיכוי כזה.

רשות הדיבור למר פדרמן.

בגלל הזמן הקצר שנותר עד סיום הישיבה אומר את

דברי בקיצור, לשר התיירות יש זכות מוקנית

בחוק. אנו מבקשים מוועדת הכלכלה לא לאשר את בקשת השר. לדעתנו עושה השר טעות כלפי

המשק. על-ידי הקפאת מחירים כפי שהשר מבקש לעשות, התוצאה הטופית בשנת 1986 תהיה:

פחות הכנטת מטבע זר למדינת-ישראל ופחות תשלום מס-הכנסה שיגיע למשק מצד המלונות.

אני מוכן לשכנע אתכם בנימוקים האלה. מה שלא אוכל לשכנע אתכם נוגע למה שיקרה בשנת

1987/8. אם היום מעלים מחירים - דבר כזה לא ישפיע מהר.

במקומות מסויימים המחירים נמוכים. באילת

מכרו חדרים לאדם בפחות מ-10 דולר. העלו את המחיר ב-30% כדי שלא תהיה ירידה ועל זה

אני מוכן להתווכח. אולם הוויכוח צריר להעשות בצורה רצינית ואחראית.

לדעתי לא צריר לאשר את הצו לשנת 1986/7 אלא

להקים ועדה לבדיקת הנושא.

רוח הדברים בינינו לבין משרד התיירות היא של

חוטר אמון. קיימת אווירה של "עליהום" מצד פקידי משרד התיירות שפוגעת בנו ושאחראית לא

מעט לאווירה שנוצרה. אינני טוען שהללו אינם צריכים לקרוא אותנו לטדר אולם אני טוען

שאם הם קוראים אותנו לטדר הם צריכים לעשות זאת במקומות שצריר. מה שקורה עכשיו הוא

שאין יותר אמון. לחלק גדול מפקידי משרד התיירות אין בנו אמון והשר "מוזן" מהם.

אני מחזיק בידי עתון מה-9 בטפטמבר בו הרוב

מצביע בעד העלאת מחירים. אני רוצה להוכיח שבמשרד התיירות ישנם אנשים

"לעבוד" על עובדי המדינה - זה איננו מקובל עלי.

אני נחשב לתעשיין יותר גדול מאשר מלונאי ואני

יודע כיצד מדברים אתי כאשר אני מופיע תחת

"כובעים" שונים, אני מודיע לך בחכנעח רבה שבשום מקום לא מדברים אלי בזלזול, אין יחס

לענף התיירות וחלק מהבעיה הוא האמון שהמשרד נותן בו,

אני "מלווה" את הענף הזה הרבה שנים ועבדתי

עם שרים רבים ומה שהיה בכוונתי לומר הוא שאף פעם לא שררה אווירה כזאת, אינני יכול

להגדיר את המצב במדוייק אבל מה שאני כן יכול לומר הוא שקיים חוסר אמון בין הענף לבין

משרד התיירות,

אני מקבל בברכה את העובדה שוועדת הכלכלה של

הכנסת שהוסמכה לפסוק בנושא הזה על-ידי החוק תיקח לידיה את הנושא ומציע להקים ועדת

מומחים שתוך תקופה קצרה תצטרך לפסוק מרו סוב למשק,

אם היום יוציאו את הצו שכרנו יצא בהפסדנו,

סוכני הנסיעות יוכלו לאשר שאין דבר יותר גרוע

מזה שמשנים מחירים, כולל הורדת מחירים, המחירים הם פונקציה של החוברת, הסוכנים כבר

הדפיסו את החוברות, הם לא יוכלו למכור את המוצר שלהם ויצטרכו לשנות אותן, החדרים

יימכרו בחוץ-לארץ יותר ביוקר מאשר בארץ, היום מאוחר מדי להוריד את המחירים, דבר

כזה יהיה בגדר זריקת התינוק יחד עם מי האמבט, אינני אומר את דברי אלה כיוון שהם נוחים

לי אלא מכיוון שזוהי האמת לאמיתה,

י. כהן-אורגד; מה בקשר להתקשרויות שלכם?

מ, פדרמן; החוברות כבר בחוץ, אם יוציאו היום את הצו,

תיווצר אנדרלמוסיה במשק,

על איזה בסיס מבוססות החוברות?

מ, פדרמן; אסור למכור בגרמניה חדר במלון "המלך דוד"

במחיר יותר גבוה מזה שמצויין על דלתו,

מדובר על פער. אם יצא מחר צו לא יוכלו לשווק

את הסחורה כיוון שלא יהיה מספיק פער,

כאשר בגרמניה היה מצב כזה שהמטבעות האירופיים

ירדו, החברות הפסיקו לשווק לישראל כיוון שלא היה מספיק פער, אם אין מספיק פער לא

משווקים ואז השכר יוצא בהפסד,

לא ייתכן שמשרד התיירות יקבע- מחירים בצורה

חד-צדדית, בלי לדון אתנו על-כך, לא ייתכן שמשרד התיירות יהיה אחראי רק על צד אחד של

ה"משוואה".

קובעים לנו "מכסה על הסיר" אבל כל מה שבפנים -

זה לא,

אני סבור כי אין ברירה אלא לדחות את הצו וללמוד

את הנושא על כל השלכותיו,

ב, שליטא; הצו שרירותי?

מ, פדרמן; אתה טועה, נכנסת לחדר עם דעה מוקדמת כי השר

צודק, מראש, השר איננו צודק, כלכלנים יאמרו

לכם כי שכרנו יצא בהפסדנו בשנה הבאה,

ועדת מומחים אובייקטיבית צריכה לבדוק את הנושא

ולהגיש את מסקנותיה לוועדת הכלכלה של הכנסת,



ב. שליטא; אם תוכיחו שאתם מפסידים - זה יהיה "סיפור"

אחר.

מ. פדרמן; אם אני אוכיח שאיננו מפסידים אבל שעם ישראל

יקבל יותר במי תתמוך?

לכן אני מציע להקים וערת מומחים לצורך הנושא,

ברצוני לומר לחבר-הכנסת יגאל כהן-אורגד כי

רשת מלונות "דן" העלתה את המחירים בצורה חכמה ומקצועית. מסתבר שהמלונאים עושים את

עבודתם במקצועיות רבה יותר מאשר משרד התיירות. במלונות המבוקשים ביותר של רשת מלונות

"דן" העלו את המחיר ב-4% בחדרים הזולים; מקסימום 7% בחדרים היקרים.

הפקידים שלנו עשו עבודה מקצועית ונכונה

ולא מקובל עלי שיבוא מישהו ממשרד התיירות ויאמר שהוא יודע יותר סוב.

היו"ר א. שפייזר! העלת נקודה שהיא "בנפשנו" והיא טעונה הוכחה.

אתה אומר שלהערכתך גם בשנת 1986 לא יקטן הביקוש

ושיש זמן לחשוב על מה שיהיה ב-1987.

מ. פדרמן; לגבי אילת - הוכח.

היו"ר א. שפייזר; מן הצד האחר אינך מעריך היום מה תהיה השפעת

הדברים למועד ארוך יותר.

מ. פדרמן; על זה אפשר להתווכח.

היו"ר א. שפייזר; אלה הם דברים שדורשים הבהרה ופיתוח. ברגע זה

הדברים האלה יקבעו לגבי המקרו.

דבר שני; רווחיות הענף. אין לנו עדיין חומר

שמוכיח את טענתכם הבסיסית כי הענף נמצא על גבול "הקו האדום". טרם קיבלנו חומר מכם.

אני קובע שביסוד הוויכוח קיימים שני אלמנטים;

א. פגיעה בענף התיירות; גודל הביקוש הוא דבר שצריך להוכיחו או להמציא נתונים לגביו

או לשכנע. השר הניח בפנינו חומר לפיו במדינות אחרות העלאת מחירים הביאה בעקבותיה

"מכה" לאחר זמן. אינני אומר שדברים אלה נכונים או שאינם נכונים. צריך לקבל הבהרה

בקשר אליהם..

ב. נושא הרווחיות של בתי-המלון. אתם צריכים

להמציא לנו חומר. .

א. פפושדו; אנו יכולים להמציא את החומר המבוקש; תנו לנו

זמן.

היום לא תתקבל הכרעה בנושא שעל סדר-יומנו.

אתם מתבקשים להמציא לנו חומר נוסף.

השאלה המרכזית איננה כל-כך רווחיות הענף.

רווחיות הענף הוא נושא שקשה להציגו אף שהרווחיות חשובה. השאלה המרכזית הנשאלת בהקשר

הזה היא מה רמת המחירים בישראל בהשוואה לארצות אחרות שאתן אנו מתחרים?

השאלה אם מדינת-ישראל היא מדינת תיירות יקרה או

לא היא השאלה המשמעותית.

קריאה; בהשוואה למי?



אוריאל לין; בהשוואה לארצות שאתן אנו אמורים להתחרות,

היו"ר א. שפייזר; שמעתם את השאלה שהעלה חבר-הכנסת אוריאל לין,

תהא דעתכם אשר תהא השאלה במקומה והיא דורשת

תשובה.

השאלה הזאת צריכה להדריך אותנו,

מהי המדיניות של העלאת המתירים?

הבנתי מהדיון שהתקיים כאן שקיימת מגמה להעלות את מחיר החדרים היקרים בבתי-המלון.

היו"ר א, שפייזר; את טועה, ב"טופ" הם היו זהירים יותר,

ה, גרוסמן; על איזו מדיניות מדובר? אם יש מלון סוב צריך

לדאוג לכך שהוא לא יהפך מלון ל"סלמס", אנו

הרי רוצים לדאוג לכך שיהיו לנו בתי-מלון ברמה מסויימת, לכן אני שואלת: מהי המדיניות?

היו"ר א, שפייזר; עלינו לסיים את הדיון, אנו נקראים להיכנס

למליאה,

אני מבקש ממשרד התיירות, כמו-כן מהמלונאים,

להמציא לנו הערכות לשנת 1986/7, כמותיות, לפי

קבוצות בתי-המלון, בהנחה של העלאת מחירים ובהנחה של הקפאת המחירים,

היו"ר א, שפייזר; הישיבה נעולה,

הישיבה הסתיימה בשעה 15.55