הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מ סי 61

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"ב באב התשמ"ה, 30.7.1985, שעה 13.00

נ כ וז ו ;

חברי הוועדה; מ"מ היו"ר אוריאל לין

מ. פלד

ב. שליטא

מוזמנים; י. פורר - מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר

גב' צ. דורי - סמנכ"ל משרד התעשיה והמסחר

י. לוי - עוזר המנכ"ל, משרד העשיה והמסחר

י. ארליך - מדען ראשי, משרד התעשיה והמסחר

ב. נויהוף - משרד התעשיה והמסחר

י. סרוסי - אגף התקציבים, האוצר

מזכיר הוועדה; ד. לב

קצרנית; ח. אלטמן

סדר-היום; א. מפעלי תמנע - הצעה לסדר-היום מטעם

חברי-הכנסת; א. גרנות, ת. טובי, מ. פלד

ו-ג. כהן,

ב. ענף האלקטרוניקה.



מפעלי תמנע

היו"ר אוריאל לין;

אני מתכבד לפתות את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת.

יושב-ראש הוועדה הקבוע, הבר-הכנסת אליהו שפייזר, לא יכול היה לבוא היום

לכאן והוא ביקש ממני לנהל את הישיבה במקומו.

א. מפעלי תמנע; ב. ענף האלקטרוניקה.

מפעלי תמנע, נושא שהונח על שולחננו מיוזמתם של חברי

כנסת שלא כולם נוכחים כאן מלבד חבר-הכנסת מתי פלד.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת פלד.

הנושא עלה במליאה בעקבות שביתה שהיתה בתמנע לפני מספר שבועות וגם בעקבות

ידיעה שיתכן שיש מקום לנסות לפתח איזשהו מוצר חדש, לא נחושת אלא מלח נקי.

העובדים של תמנע סבורים שלמוצר הוזדש יש פוטנציאל עקרוני ואולי גם מסחרי אם אפשר

יהיה להמשיך לפתח אותו בתמנע.

כפי שכבר אמרתי הנושא הזה הועלה במליאת הכנסת ושר התעשיה והמסחר אמר כי

עקרונית יש מקום לבחון את האפשרות הזאת. השר ביקש מהנהלת כימיקלים לישראל לתת

לנושא הזה תשומת-לב מחודשת.

כאמור אין מדובר על חידוש המכרות או על חידוש הכרייה אלא על משהו ספציפי,

משהו מיוחד, שמחייב איזושהי התמחות מיוחדת, גישה מחקרית ותעשייתית.

לפני ש"סוגדים את הגולל" היה כדאי לעשות בחינה מחודשת של הנושא.

ביום שהתקיים הדיון על הנושא הזה היתה ידיעה שהשר הורה לכימיקלים לישראל

לבדוק את הנושא מחדש ולברר אם יש סיכוי לייצר מוצר חדש ולייצא אותו אולם מאז לא

שמענו כלום, פומבית, על הענין.

אינני יודע אם הנהלת כימיקלים לישראל בדקה את הנושא. הוא איננו נזכר בחומר

שהונח בפנינו.

בשביל זה יושבים כאן אנשים שהוזמנו לישיבה זאת.

כמה עוד חברי כנסת הגישו את ההצעה לסדר-היום בנושא הזה?

עוד שלושה חברי כנסת: חברת-הכנסת גאולה כחן וחברי הכנסת: גרנות וטובי.



היו"ר אוריאל לין;

אנו נקיים את הדיון למרות שחברי הכנסת האלה לא נמצאים אתנו.

רשות הדיבור למנכ"ל משרד התעשיה והמסחר, מר פורד.

י. פורר;

אני אומר את הדברים בצורה כללית ואבקש את מר ארליך להשלים את דברי.

איננו מעוניינים לשמוע על הנושא בצורה כללית אלא מבקשים התייחסות

לדברים שנשמעו מפיו של חבר-הכנסת פלד.

י. פורר;

ברצוני לומר כללית כי הענין איננו נמצא בהכרעתו של משרד התעשיה והמסחר או

בשליטתו. הנושא הזה נמצא בדיון אצל חברת כימיקלים לישראל שהיא חברה ממשלתית

שפועלת על-פי שיקולים עסקיים.

ביקשנו מהחברה לשקול שוב את הנושא של הקמת מפעל מלחים נקיים לאור שתי

העובדות; א. לפי תזכיר שהוכן והוגש על-ידי אנשי כימיקלים לישראל למועצת המנהלים

בינואר 1985 נמצאה כדאיות כלכלית בהקמת מפעל המלחים הנקיים בתמנע.

כי"ל החליטה להדמים לחלוטין את הפעילות של חברת תמנע.

הבעיות התעוררו כאשר ההנחיה עברה לחברות הבנות ואף חברה לא רצתה לטפל בהן,

הנושא שוב חזר להנהלת כימיקלים לישראל ואז כי"ל אמרה שאין כדאיות כלכלית לפתח את

העניו בתמנע וכי מחליטים לסגור את תמנע ולהפסיק את הפעילות גם בתחום המלחים,

אם כר הסיבה הראשונה היא התזכיר החיובי שהובא לידיעתנו ואשר הוגש להנהלת

כימיקלים לישראל. הסיבה השניה היא סיבה פחות כלכלית ויותר לאומית. קיימת מצוקה

תעסוקה באילת אף כי היום קיים סיכוי לפריצה קדימה בעקבות החלת אזור הסחר החופשי

באילת.

לא רצוי ולא ראוי שעכשיו, בתקופה כזאת, תתחולל מהומה ותהיה תסיסה בעקבות

סגירת מפעל,

מצבו של המפעל היום מבחינת הפעילות הוא מצב של הדממה כמעס מוחלטת,

מועסקים בו כעשרים עובדים בתפקידי אחזקה, חיסול המכרה ופעילות בתחום גופרת המנגן,

איו פעילות ייצורית בתמנע.

המפעל שעליו אנו מדברים יתעסק בפעילות עסקית חדשה לחלוסיו; גם בפעילות

ייצורית וגם בנושא של מחקר ופיתוח, הוא איננו ייחודי דווקה לתמנע, אפשר להקים

אותו בכל מקום אחר בארץ,

היו"ר אוריאל לין;

האם לתמנע יש יתרונות על-פני מקומות אחרים בארץ?



י, ארליך! ההשקעה הראשונית בתשתית יכולה להיות יותר נמוכה

בתמנע.

מ. פלד! האם נעשה משהו בנדון?

י. פורר! לאור בקשת השר ועדת ההשקעות של כימיקלים לישראל

בודקת שוב את הנושא. ועדת ההשקעות תתכנס ביום

8 באוגוסט, וביום 22 באוגוסט תתכנס שוב מועצת המנהלים של כימיקלים לישראל לדון בענין,

יש לכם מספיק חומר בקשר החלטות ההשקעה?

י, פורר! כן,

י. ארליך! מר פורר הציג את השתלשלות העניינים, כימיקלים

לישראל הפסידה עשרות מיליוני דולר עקב פתיחת

תמנע מחדש לכן כל נושא שקשור בתמנע מהווה עבורה טראומה, ההחלטה שהתקבלה

היתה לסגור כל ענין שקשור בנחושת, הנושא הזה סגור,

כימיקלים לישראל בדקה את נושא הקמתו של מתקן

מלחים מיוחד ואמרה שיש סיכוי להקמתו בתמנע בתקווה שעלות ההשקעה תהיה נמוכה, מועצת

המנהלים החליטה להעביר את הענין לחברת ים המלח וזו הגישה חוות-דעת כלכלית וטענה כי

לא כדאי להקים את הפרוייקט הזה בתנאים של היום,

כימיקלים לישראל עשתה השוואה בין הבדיקה שלה

לבין הבדיקה של חברת ים המלח והגיעה למסקנה שלא כדאי להקים את הפרוייקט, יחד עם זאת

השר ביקש אותה לבדוק את הענין מחדש,

חוות-הדעת הראשונית היתה שהפרוייקט עשוי להיות

כדאי,

לפי הניירות שהונחו בפנינו אין ספק שאם הפרוייקט

יוקם הוא יהיה יותר כדאי בים המלח מאשר בתמנע יחד עם זאת אם יימצא שהוא לא מפסיד

בתמנע יכולה ליפול ההכרעה על תמנע למרות ששם הוא עשוי להיות פחות רווחי,

היו"ר אוריאל לין! הרעיון לא "נולד" בקשר לתמנע?

י, ארליך! לא, אולם אפשר לנצל את המצוקה של תמנע לגביו,

על-כל-פנים הוא יפתור בעיה לסך-הכל עשרים איש,

היום חמישה-עשר מעובדי תמנע עובדים באחזקה והשאר מובטלים, יש עשרים איש שממילא

יצטרכו לפטרם,

היו"ר אוריאל לין! מתי צפויה ההחלטה בנושא הזה?

ועדת ההשקעות תתכנס ב-8 באוגוסט ותבדוק את הנושא

בהתאם לנתונים שהוגשו לה, בשלב הזה נראה כי

הפרוייקט איננו כדאי, מועצת המנהלים תחליט,

היו"ר אוריאל לין! רשות הדיבור לחבר-הכנסת בני שליטא,

ב, שליטא! עקרונית, כדי שלא יצטרכו בעוד מספר שנים לסגור

מפעל ועל--מנת למנוע שביתות, צריך להקים היום

מפעלים רק על בסיס רווחי שנבדק ביסודיות רבה,

כל השיקולים הזרים אינם צריכים להיכלל בהחלטה

האם להקים את הפרוייקט הזה או לא אלא רק היכן הוא יהא רווחי יותר,



היו"ר אוריאל לין; אבל אם תתקבל ההחלטה על אזור סחר חופשי באילת?

ב. שליסא; אנו צריכים להיות כבר למודי-נסיון בנושאים האלה,

אנו יודעים מה קרה למפעלים, אנו צריכים להיות

זהירים ולא להיתפש לאשליות , את המפעל האמור צריך להקים במקום הרווחי והמתאים

אם בכלל, צריך לבדוק היטב,

היו"ר אוריאל לין; רשות הדיבור למר פורר,

י, פורר; ברצוני להעיר הערה לדברים שהשמיע חבר-הכנסת שליטא,

בעיקרון אני מסכים אתו אלא שקיימים מקרים בהם

חייבים לשקול שיקולים נוספים מעבר לשיקולים הכלכליים,

לעיר אילת יש יתרונות מובהקים בתחום התיירות

אולם יש לה חסרונות מובהקים בתחום התעשיה, אם אנו רוצים לשמור על נוכחות פיסית שלנו

באילת ועל אוכלוסיה רבה ובריאה איננו יכולים להסתמך אך ורק על תעסוקה הקשורה בתיירות,

היו"ר אוריאל לין; אבל מה לגבי מפעלים לא רווחיים?

י, פורר; חברה כמו כימיקלים לישראל שמרוויחה כסף מהעובדה

שהיא מוכרת את אוצרותיה הטבעיים של מדינת-ישראל

צריכה לקחת על עצמה את הסיכונים הנדרשים מהבחינה הלאומית, במקרה שעל סדר-יומנו רק

שיקולים כלכליים לא יועילו לנושא,

ברצוני להשמיע שתי הערות; א, כימיקלים לישראל

יכולה להיכנס להשקעה עסקית רק אם היא תאמין

שמדובר על השקעה עסקית, אם כי"ל מחליטה על ענין שאיננו בהתאם לשיקוליה העסקיים

היא צריכה לקבל אישור גם של הממשלה וגם מאת ועדת הכספים של הכנסת,

ב, מבחינה מדינית אתם יכולים להחליט כי הנושא

כדאי אולם אס כימיקלים לישראל תחליט שהפרוייקט איננו מתאים לשיקוליה העסקיים אז גם

אם היא תקבל את הגיבוי לביצועו הענין לא יהיה לא רווחי ולא עסקי,

שמענו את ההסברים בקשר לנושא תמנע, אנו נחכה

לשמוע דיווח מפיו של המנהל הכללי של משרד התעשיה והמסחר ב-10 באוגוסט, הוועדה רוצה

לדעת מה היתה ההחלטה,

י, פורר; ב-22 באוגוסט מועצת המנהלים תתכנס,

היו"ר אוריאל לין; אם כך נדחה את שמיעת התשובה לסוף חודש אוגוסט,

אנו עוברים לנושא השני שעל סדר-יומנו

ענף האלקטרוניקה (אלסינט)

היו"ר אוריאל לין; אני מציע לא לגולל היום את מצבו של ענף האלקטרוניקה

בישראל שכן אין טעם; הענין לא יהיר. רציני, אנו

צריכים לסיים את הישיבה עד שעה שתיים,



אני מציע שנדון היום ספציפית רק בנושא אלסינס.

לוועדה יש הרגשה שבנושא הזה פעלו שלא על-פי נתונים נכונים ולא על-פי שיקולים נכונים

בהערכת המצב,

בזמן מסויים היו הערכות שחברת אלסינס מצליחה

בהשקעתה בחברה בחוץ-לארץ ושזאת היתה החלטה עסקית נכונה, אולם בשלב מסויים, אחרי

שאי-אפשר היה להימנע מפרסום ההפסדים בסך 33 מיליון דולר, התקבל הרושם שנערכות

הקודמות היה יסוד של הטעיה,

באיזו מידה

אתם מאמתים את ההנחה הזאת?

באיזו מידה אתם רואים עצמכם אחראים, כאנשי המשרד

שאחראי על תעשיית האלקטרוניקה?

האם אתם סבורים שלמה שקרה באלסינט יש השלכות

ספציפיות על תעשיית האלקטרוניקה בכלל?

רשות הדיבור לחבר-הכנסת מתי פלד,

מ, פלד; כשלושה שבועות לפני שהדבר התגלה התקיימה כאן

ישיבה בה הושמעה סקירה אופטימית לחלוטין מאלסינט,

היו"ר אוריאל לין; רשות הדיבור למר פורר,

י, פורר; נמצא עמנו המדען הראשי של משרד התעשיה והמסחר,

מר ארליר, שעסק בעידוד מו"פ של אלסינט, מר נויהוף

הממונה על שטח החשמל והאלקטרוניקה במשרדנו והגב' צביה דורי שעסקה גם היא בנושא של

אלסינט,

אתחיל מנושא רכישת החברה בחוץ-לארץ, התלבטנו

תקופה ארוכה ואנו עדיין מתלבטים בשאלה העקרונית באיזו מידה הממשלה יכולה לעמוד בפני

שאיפה של חברות גדולות בתחומים האלה להפוך מחברות ישראליות בלבד לחברות בינלאומיות

כאשר הן טוענות כי הן אינן יכולות להתמודד עם השוק הבינלאומי אם לא תהיינה להן

שלוחות בחוץ-לארץ,

שלוחות בחוץ-לארץ דרושות לצרכי ייצור,

קיימות מדינות בעולם שאינן מוכנות לתת לשווק

את התוצרת אלא אם כן הפעילות היצרנית תהיה באותה ארץ, זאת הסיבה שאלסינט קנתה חברה

בצרפת שמייצרת עבורה, החברה היא בבעלות אלסינט והיא נמצאת בצרפת,

לפני כשנה חברת אלסינט ביקשה לרכוש את חברת

זוניקס בארצות-הברית בטענה שהחברה הזאת עוסקת בשיווק מוצרים זהים, על עובדיה ומתקניה,

כדי שאפשר יהיה לשווק את המוצרים בארצות-הברית ביעילות גבוהה יותר, המחיר היה

הזדמנותי,

התלבטנו כאשר התבקשנו להמליץ על הרכישה הזאת

בפני בנק ישראל כיוון שאנו נחשבים רק לגוף ממליץ,

היו"ר אוריאל לין; בלי המלצה שלכם אי-אפשר לקנות מטבע זר,

י, פורר; אינני ממעיט מאחריותנו בנושא הזה,

יש לנו לבטים כאשר קומץ אנשים, בעלי יכולת די

מצומצמת להתמודד עם העוצמה המקצועית של החברה,טוען בפנינו שאם לא נאשר את הבקשה נגדע

את יכלתו להתפתח,

כאמור היתה לנו התלבטות ולאחר זמן רב החלטנו כן

לאשר את הבקשה,



בשום-פנים-ואופן אינני סבור שהיה כאן ענין של

הטעייה. מה שכן היה הוא אווירת-חזון של חברת אלטינט, במיוחד של מר סוחמי בתחום הזה.

ב. נויהוף; מה שקרה באלטינט נובע מארבע סיבות עיקריות.

ברצוני להקרים ולומר כי מה שקרה לאלסינט הוא

מקרה פרטי לחלוטין ואין לו כל קשר למה שקורה בענף האלקטרוניקה במרינת-ישראל.

מה שעשוי לאיים על תעשיית האלקטרוניקה במדינת-

ישראל זה לא מה שקרה לאלסינט.

ההפסד של כ-34 מיליון דולר שנגרם לאלסינט נבע

מארבע קבוצות של גורמים; א. מכירות. בארצות-הברית חלו בתקופה האחרונה שינויים

בתקנות המתייחסות להחזר בער טיפול רפואי שמוחזר גם על-ידי הממשלה. "זרועות" שונות

של המימשל משתתפות בהוצאות בעד טיפול רפואי מטעם חברות הביטוח.

היו"ר אוריאל לין; על אילו שינויים אתה מדבר?

ב. נויהוף; כאשר מימשל רייגן עלה לשלטון הוא התחיל להיות

מודאג מחלקן של ההוצאות הרפואיות בארצות-הברית.

י. פורר; 250 מיליארד דולר עבור הוצאות רפואיות.

ב. נויהוף; החלק היחסי מתוך התוצר עלה והמסקנה היתה שגם

הממשלה וגם חברות הביטוח שינו את ההחזר עבור

הוצאות הטיפול הרפואי כאשר הוא מתבסס על סוגים שונים של חוליים וכאשר יש מחיר

קבוע לכל סוג של מחלה או פציעה.

אתן לכם דוגמה כדי להמחיש את דברי. כאשר אדם

נזקק לניתוח קטרקט הוא זכאי ליומיים אישפוז ולהוצאות כאלה וכאלה. מעבר להן אין

מקבלים כלום. מכאן שבית-החולים צריר להצטמצם. הוא איננו יכול לספק את הטיפולים

שסיפק לאותו מנותח בעבר או מעבר לאותם יומיים.

השינויים האלה הכניסו אי-שקט למערכת של בתי-

החולים שעובדים על בסיס רווחי והדבר הראשון שהם הפסיקו היה - השקעות. דבר זה פגע

בשוק של הציוד הרפואי ואלטינט נפגעה יחד אתו. היו, כמובן, עוד חברות שנפגעו מהשינוי

בנושא הזה.

החברה שעד השנה שעברה הגדילה את מכירותיה משנה

לשנה, תכננה להגדיל אותן גם בשנה שעברה. לצורך הנושא הזה אלסינט רכשה את חברת

השיווק של זוניקס. הגדלה במכירות לא היתה. אם החברה נערכה לסדר-גודל מסויים של

מכירות והוא לא בוצע - משמע שהיא הפסידה.

ב. שינויים בתנאי המימון למיניהם שהיו בארץ.

הסיבה הזאת לא היתה תלויה בחברה.

ג. התחשבנויות עם לקוחות, בעיקר באירופה,

והפרשות לחובות אבודים. היה צורך להגדיל את ההפרשות לחובות אבודים של לקוחות במאזן

של החברה.

היו"ר אוריאל לין; המעמד הכספי של הלקוחות התערער?

ב. נויהוף; בהחלט. לא רק שמעמדם הכספי של הלקוחות התערער

אלא שגם רואי-החשבון היו פחות ליברליים.

ד. התאמת מלאים. החברה העבירה ממקום אחד

למקום אחר מפעל ושינתה את שיסות הרישום של המלאים - דבר שנחשב גם הוא בגדר הפסד.



כל אחד מארבע הסיבות שציינתי היווה רבע סיבה

להפסד.

היו"ר אוריאל לין; אני מציע לעשות הפרדה מסויימת; תנאי השוק

המשתנים אינם קשורים לחברה. אתה קונה נכס,

עושה הערכות לגביו, ואחר-כך מתברר שהן לא מומשו.

העריכו את החברה כחברה סובה, עשו הערכות לגביה,

אולם חלק מהן לא התאמת או ששגו לגביו. אני מתייחס בדברי לחברת זוניקס.

החלק השני מתייחס לתנאים האובייקטיביים שאינם

תלויים בהחלטה.

השאלה שאני מבקש לשאול בהקשר הזה היא: האם צדקו

בהערכות ובניתוח כאשר רכשו את אותה חברה?

ב. נויהוף; העובדות מדברות בעד עצמן.

היו"ר אוריאל לין; יכולים להיות שינויים כאלה בשוק שאי-אפשר להטיל

בגינם אשמה על החברה.

ב. נויהוף; העובדות הוכיחו שהם לא צדקו אולם בהקשר אליהן

האם יכלו לדעת זאת?

אולי היו צריכות להעשות הערכות טובות יותר?

הערכות אינן נחשבות למדע מדוייק. היתה תחרות

לרכוש את חברת זוניקס גם מצד חברות אחרות.

בעבר חברת אלסינט רכשה חברות והסתבר שהרכישות היו

כדאיות; הן הגדילו את כוחה של החברה.

כאשר דובר על רכישת חברת זוניקס היה מדובר על

שיקול של אספקת מגוון יותר רחב של מוצרים ללקוחות - דבר שזוניקס איפשרה. אי-אפשר

היה לדעת מראש מה שיקרה.

נגד חברת זוניקס הוגשו תביעות שהביאו אותה לידי

פשיטת-רגל. בנקים שהיו הנושים של חברת זוניקס דרשו בבת-אחת את הכסף, בלי אתראה.

עלינו להתמקד בדברים יותר ספציפיים. אנו מבינים

ששיקולים והערכות אינם בגדר מדע מדוייק.

משרד התעשיה והמסחר היה צריך להעביר לבנק ישראל

המלצה בקשר אישור הבקשה. באיזה סכום של מטבע זר הנושא הזה היה כרוך?

בין שמונה לעשרה מיליון דולר.

לא כל הסכום היה בגדר הרצאה מהמדינה. עשרה מיליון

דולר במזומן וחמישה מיליון - ערבויות.

תבררו על איזה סכום היה מדובר.

על-כל-פנים כאשר אתם מספקים המלצה כזאת - בנק

ישראל איננו בודק את הנושא מבחינת הצד העסקי שלו אלא פועל על-סמך המלצת המשרד האחראי.

אם אתם אומרים שההשקעה טובה וכדאית - בנק ישראל מאשר אותה.

הלוואי שהנושא הזה היה פועל כך.



היו"ר אוריאל לין; השאלה שאני מבקש לשאול פשוטה; לפני שהעברתם

את ההמלצה שלכם לבנק ישראל הונחו בפניכם

עובדות והערכות שנדונו. האם מה שהונה בפניכם היה מדוייק?

ב. נויהוף; ספציפית אינני יכול לענות על שאלתך מכיוון

שבזמנו לא טיפלתי ברכישת חברת זוניקס,

היו"ר אוריאל לין; זו אחת השאלות החשובות בנושא שעל סדר-יומנו.

ב. נויהוף; לא נמסר לי כי יישאלו שאלות כאלה בישיבה לכן

לא הכנתי תשובות מתאימות

היו"ר אוריאל לין; איננו נוהגים להעביר שאלות לפני קיומה של ישיבה,

אנו מניחים שהנושא הרלוונטי נלמד לפני שבאים

אליה.

ב. נויהוף; נוכל להשיב על השאלה הזאת במועד יותר מאוחר.

היו"ר אוריאל לין; אני מבקש שנקבל תשובה גם בקשר השאלה ששאלנו

קודם לכן; על איזה סכום במטבע זר היה מדובר?

י. פורר; גבי דורי מעירה את תשומת-ליבי לכך שבמרבית

המקרים בנק ישראל איננו מבקש בכלל המלצה מהמשרד,

גב' דורי מעריכה את שיעור ההמלצות שלנו לבין 5% ל- 10%בקשר חברות תעשיה בחוץ-לארץ,

צ, דורי; בחודש מאי הקימו ועדה משותפת לאוצר ולבנק ישראל,

עד השנה ממש מקרים ספורים הגיעו אלינו, לא

היו קריטריונים ברורים בנושא, השנה "עשו סדר" והקימו ועדה שיושבת מחודש מאי, חברים

בה ארבעה אנשים, שניים מהאוצר ושניים מבנק ישראל, מאז אחוז המקרים שמביאים אלינו

הרבה יותר גדול,

היו"ר אוריאל לין;מעבודת במשרד האנרגיה ידוע לי שבנק ישראל

לא אישר את הנושא מבלי לקבל עמדת אנשי מקצוע,

אני מציע שנזמין לכאן את אנשי בנק ישראל ונשמע

מפיהם מהי המדיניות של מטבע זר בנוגע להשקעות בחוץ-לארץ,

מ, פלד; אני מבין שהמשרד כן המליץ,

צ, דורי; כן,

י, פורר; נתבקשנו, קורים מקרים בהם היזם עצמו פונה

אלינו,

צ, דורי; הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת דנה

בנושא הזה ובעקבות דיוניה הוחלט על הקמת הוועדה

המשותפת עליה סיפרתי קודם,

היו"ר אוריאל לין; צריר להיזהר מאד מריבוי ועדות, משרד ממשלתי

ממנה ועדה, אחר-כך עוד ועדות שתיישם ואחר-כך עוד

ועדה שתעקוב אחר ישום הדברים, כל זאת במקום לקבוע "תמרור"; במקום להשתמש בסמכות

פשוטה,

ב, נויהוף; חברת אלסינט עד היום הצליחה וכאשר מתייחסים לחברה

לוקחים בחשבון את הרקורד שלה,



היו"ר אוריאל לין; אותנו, כחברי כנסת, מעסיקה שאלה כזאת. יש יזמים

פרסיים ויש משרדי ממשלה, יכול להיות מצכ בו

יזמים פרסיים, בגלל התלהבות-יתר, מציגים תמונה ורודה יותר מזאת שהם היו צריכים להציג

לא בגלל שהם רוצים להסעות אלא בגלל התלהבות-היתר.

מתי מסתמנים כשלונות גדולים? - לאחר שורה של

הצלחות. חברות מקבלות בסחון ורוצות עוד.

מאחר ומדובר על מסבע זר ועל הרשות המפקחת חשוב

לדעת מה היתה מידת הבדיקה שלכם? מצד אחד: כיצד הנושא הוצג, ומן הצד האחר - מה היתה

מידת הבדיקה שלכם?

אני מציע שנחזור לדון בנושא הזה לאחר שאנשי

משרד התעשיה והמסחר יבדקו את כל הנתונים.

רשות הדיבור למר ארליך.

י. ארליך; ברצוני להוסיף עוד מספר דברים על אלה שכבר צו יינו.

קודם כל צריך לקבוע מדיניות ואז לבדוק אם היא

באותו הקו של בקשת החברה ואז הבעיה יותר טכנית.

איו לי ספק כי רכישת חברות בחוץ-לארץ היא דבר

שאי-אפשר בלעדיו. אחרת אי-אפשר לקדם חברות. הבעיה את מי אתה רוכש היא קודם כל בעיה

של החברה עצמה ורק אחר-כך שלנו.

בחברת אלסינס יש בעיה של צמיחה מהירה שאני סבור

שגרמה לבעיות בשטח הניהול. אולי חברת זוניקס לא היתה החברה הכי סובה לקנייה ואולי

לעיתוי לא היה מזל. קנו חברה בעיתוי לא מתאים.

באשר לנזקים - יש שניים לסווח הקצר; נזק אחד -

גיוס כסף. קיימים קשיים בנושא הזה. יחד עם זאת עלי להדגיש כי חברת אלסינס נחשבת

לחברה סובה בסך-הכל. מבנה ההון שלה היה סוב. חברת אלסינס נחשבת לחברה סובה מהבחינה

שיש לה מוצרים חדשים וקיימים סובים.

הנזק השני - העקיף - הוא הנזק לתדמיתה.

הדברים האלה ידועים בעולם הרחב. איננו נחשבים

לראשונים שיש להם בעיות עם חברות כאלה. ברגע שחברת אלסינס תחזור לעצמה - הנזקים

יעלמו.

אילו לא היינו נכנסים לאלסינס בזמן - התחום הזה

לא היה קיים במדינת-ישראל. היום להיכנס לתחום כזה כמו שאלסינס נכנסה לתוכו ולהיות

מהראשונים בעולם - זה נושא שיוצר קשיים, יחד עם זאת אין כל ספק בכך שאם לא היתה

פעילות בתחום הזה נושא כזה כפי שאלסינס מתעסקת בו לא היה קיים בכלל במדינת-ישראל.

היו"ר אוריאל לין; תודה.

כדי שהדיון לא "ישאר על-פני השטח" וכדי שנוכל

לעסוק בדברים שאנו צריכים לעסוק בהם אנו מבקשים לקבל תשובות לשאלות; א. מה היו

ההוצאות במטבע זר למדינת ישראל? ב. איך הוצג/הנושא והנתונים על-ידי החברה?

ג. מה היו עומק הפיקוח והבקרה?

אולי נקיים את הדיון הבא יחד עם נציגים מבנק

ישראל, במשותף.

י. ארליך; הושמעה כאן הערה שמר סוחמי הופיע בפני ועדת הכלכלה.



היו"ר אוריאל לין; היכחשתי את הדבר בצורה פומבית. כאשר מדובר על

קביעת אשמה אישית על אדם - צריר להיזהר.

מר סוחמי לא בא לישיבת ועדת הבלבלה כדי לפרס את

מצב עסקיה של חברת אלטינט אלא כנציג התעשיה האלקטרונית. הוצג כאן הנושא של חוק עידו

השקעות הון ונטענה טענה שעל-פניה נראתה מעניינת. בני פלד טען כי אנו צריכים לגדול

החוצה אולם בולמים אותנו. הוא טען שלחברות זרות נותנים הטבות שמרוקנות מתוכנו את

כל התוכן. זאת היתה תמצית התיזה שהוא הציג ואשר לא התקבלה על-ידכם.

ד"ר סוחמי שהיה כאן באותה ישיבה תאר את מצב

התעשיה בכלל ורק נגע, אגב אורחה, באלסינט. הוא לא היה אמור למסור לנו דיווח על מצב

עסקיה של חברת אלסינט.

אני מודה לכל הנוכחים על השתתפותם בדיון.

הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 13.55