הכנסת האחת עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 60

מישיבת ועדת הבלבלה

מיום רביעי, ו' באב החשמ"ה - 24 ביולי. 1985. בשעה 09.30

חברי הוועדה; היו "ר א. שפייזר

אוריאל לין

י. אלסטר - מנכ"ל משרד התקשורת

מ. אוהלי - משרד התקשורת

ע. ילון - משרד התקשורת

א, סרוסי - משרד התקשורת

ע, אליצור - משרד המשפטים

מ, בן-צבי - משרד האוצר

א, לבנון - משרד האוצר

נ. מאיר - משרד האוצר

א, מינטקביץ - משרד האוצר

מ, צולר - משרד האוצר

א, שר - משרד האוצר

ר. רוקח - משרד האוצר

יועץ כלכלי ומזכיר הוועדה; ד, לב

רשמה ; ש, צהר

חוק רשות הדואר, התשמ"ג-1983.



חוק רשות הדואר, התשמ"ג-1983

בוקר סיב, אני מתכבד לפתוח אח ישיבת הוועדה. נותר לנו לאשר עוד מספר

סעיפים המתייחסים למעמדו של שר האוצר בחוק הזה.

אני מבקש להפנות תשומת לבכם לסעיף 37 .לפי פקודת הדואר הלק מהתעריפים

בכלל לא מובא לאישור ועדת הכספים של הכנסת, משום שאלה תעריפים המשתנים לעתים

בדחיפות גבוהה ביותר, כאשר הגורמים לשינוי התעריפים אינם תלויים בנו כלל,

אם ניקה לדוגמה משלוח של חבילה לחו"ל, שהסכום המשולם עבור המשלוח שלה מתחלק

בין ארץ מוצא, ארץ המעבר וארץ היעוד. אם חברת התעופה מחליטה להעלות את תעריפי

ההובלה, אין כמובן ברירה אלא להעלות גם את תעריפי המשלוח. נוסף על כך יש גם

שינויים בשערי החליפין וגם זה משפיע על תעריפי המשלוח.

אוריאל לין;

תוך כמה זמן נעשות פעולות כאלה? מאז שאתם מודעים לנושא ועד שהשינוי נעשה

בפועל עובר זמן מסויים, מה משך הזמן הזה?

מ. אוהלי;

השינוי הזה נעשה לעתים תוך 24 שעות, לעתים תוך 48 שעות, אנו מבקשים על כן

לפטור אותנו במקרים אלה מהצורך לקבל אישור של הוועדה.

י. אלסטר ;

מדובר באותם תעריפים הקשורים בהסדרים בינלאומיים, ולא ביוזמה שלנו.

אוריאל לין;

אני מציע שבסעיפים שבהם מתעורר צורך דחוף בשינוי תעריפים, והסעיפים

מפורשות בחוק, יהיה צורך בקבלת אישור יו"ר הוועדה או ממלא-מקומי, והדבר יובא

אחר כך לידיעת הוועדה. עד שזה יובא לאישור הוועדה זה יהיה בתוקף לחודשיים

אחרי שיובא לאישור יו"ר הוועדה או ממלא מקומו.

הוחלט - לתקן את סעיף 37 בצורה שתבהיר כי השינוי בתעריפים יובא

לידיעת הוועדה, ויהיה בתוקף משך תקופה של חודשיים, אלא אם

כן תקיים הוועדה דיון בנושא תוך ההודשיים האלה.

סעיפים 110, 111, 113

היו"ר א. שפייזר;

עמדת ההסתדרות והעובדיס לסעיף 110 היתה ברורה. הם מתנגדים לאמור בסעיף

קטן (ב), ולנסה באופן זהה לזה שבחוק הבזק. בוועדה היתה נטיה לאשר את הנוסח

המוצע. בוועדה לא היו מערערים גם על הנוסח המוצע בסעיף 111 ובסעיף 113.

היתה הבנה עם משרד התקשורת, שהסעיפים האלה ינוסהו כמו שהם מנוסחים בחוק

הבזק, ולמעשה אין זה משנה את המהות,

נציגי ההסתדרות והעובדים התנגדו לסעיף 110 (ב), והציעו להטמיעו בסעיף 111.

ולנסח בהתאם לאמור בחוק הבזק.

מבחינח עקרונית אין אמנם הבדל. זה אותו עיקרון. היתה הסבמה בין משרד התקשורת

ומשרד האוצר להכניס זאת לסעיף 127, ואז זה מתאים בדיוק עם מה שישנו בחוק הבזק.

מ. אוהלי;

ישנה כאן בעיה שאני מבקש להפנות תשומת לבכם אליה. העתקנו מחוק הבזק סעיף 127

האומר, שתחילת החוק ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות. כלומר, הרשות כגוף משפטי-

ונתחיל לפעול רק ביום שחשר יקבע ברשומות. אבל חשר יקבע זאת רק אחרי שייחתמו הסכמים

לפ סעיפים 110 ו-111. בסעיף 110 נאמר שחייב להחתם הסכם בין המדינה הרשות וארגון

העובדים, אבל הרשות הרי עוד איננה קיימת אז, אז איר היא יכולה להתום על ההסכם?

כל עוד זה לא פורסם ברשומות, הרשות איננה קיימת, ואז היא גם לא יכולה לחתום על

ההסכם. לכן אני מציע לפצל זאת לשניים, וצריך כמובן לנסח זאת בצורה משפטית מתאימה.

אני מציע שהרשות לכשעצמה, פרט לפעילות שלה, תקום עוד לפני הפרסום ברשומות

על מנת שהיא תהא רשאית לחתום על ההסכם. היא תתחיל לפעול רק אחרי הפרסום. הרשות

תקום איפוא כתאגיד לפני כן, על מנת שתוכל לחתום על ההסכם. הפעילות האחרת של

הרשות תתחיל אחרי הפרסום ברשומות.

היו"ר א. שפייזר;

הערתו של מר אוהלי במקומה. יש להפריד בין הודעה פורמלית על הקמת הרשות,

שנועדה ' לאפשר לרשות לחתום על הסכם, ובין הודעה נוספת שהשר יתן ברשומות שתאפשר

התחלת פעילותה החיצונית של הרשות. תיקון כזה לסעיף 127 נראה לי.

הוחלט - לאשר תיקון נוסח סעיף 127 ברוח הדברים הנ"ל.

מ. צולר ;

בפגישה שהיתה בין נציגי משרד התקשורת והנציג העיקרי שלנו לנרשא זה, שאיננו

נמצא כאן ברגע זה, הדברים סוכמו לא בפי שהם מיוצגים באן. אני מבקש שהוועדה תדון

בזה בהמשך הישיבה כשהנציג שלנו יבוא ויביא עמו את הנוסח המדוייק שסוכם בין

היועצים המשפטיים.

היו"ר א. שפייזר;

הערתך, מר צולר, נרשמה. סעיף 111 נשאר עדיין תלוי ועימר עד שיגיע היועץ

המשפטי של משרד האוצר.

בזה סיכמנו למעשה את הדיון בסעיפי החוק המתייחסים למעמדו של שר האוצר בחרק

הזה, ואינני מתכוון לחזור ולדון בהם או באחד מהם. לא עברנו על שאר סעיפי החוק,

ונעשה זאת עכשיו.



א. שר ;

האם היה בוועדה דיון על נושא בנק הדואר?

הנושא נדון בוועדה, וסוכם,

א, שר ;

עד כסה שאני הבינותי, אין סיכום בנושא זה,

היי"ר א, שפייזר!

אני סציע לר לקרוא אה הפרוטוקולים.

מה שסוכם כאן היתה עמדת הוועדה, לא נשמעו אנשי האוצר, נמצא כאן- החשב הכללי

והוא רוצה להשמיע את הערותיו,

א, שר ;

אני מתנצל על שלא יכולתי להיות נוכח כאן בכל הישיבות, ברגע שנאמר לי כי

נושא בנק הדואר נדון כאן, בקשתי להופיע בפני הוועדה,

משרד האוצר מתנגד להכללתו של בנק הדואר כמסגרת הרשות,

לא החלטנו כך, אמרנו שהנהלת בנק הדואר תהיה עצמאית במדיניותה ובפעולותיה;

עובדי בנק הדואר יהיו עובדי הרשות,

אנחנו מתנגדים לזה, ועל כך אנחנו מבקשים לערער, מטרות בנק הדואר הן כספיות,

בנק הדואר איננו פונקציה דוארית, מהותו של בנק הדואר לתת שירות למדינה, שירותי

אשנב ושירותי סליקה למדינה, אנחנו לא רואים שום קשר בין שירותי אשנב לשירותי

סליקה, בכל המסגרות הבנקאיות בישראל שירותי הסליקה מנותקים משפטית ומאוגרים

בחברה נפרדת מהבנקים שאותם הם משרתים,

אנחנו חוששים שהעברת עובדים לרשות הדואר, בעוד שהבנק עצמו יהיה במשרד התקשורת

יהפוך את הבנק לריק מתוכן, אנחנו חושבים שאין בין בנק הדואר ובין שירותי הדואר

קשר, שירותי הדואר אינם צריכים לכלול את עובדי בנק הדואר, מה עוד שבנק הדואר מהווה

שירות כספי שדוגמתו ניתן גם על ידי הסקטור הפרטי, אם היה צריך להקים בנק דואר

חדש אני כלל לא בטוח שהוא היה במסגרת דוארית בכלל, אנחנו חושבים שבנק הדואר צריך

להיות פונקציה בפני עצמה, מתחרה בתנאי שוק עם גופים הנותרים את אותו השירות,

ופועל כיחידה תקציבית סגורה בפני עצמה. ויכול לקנות שירותי אשנב או אחרים מכל

גרף אחר וזה יכול להיות על ידי קבלנים או כל גוף אחר, ואפילו משרדי הממשלה,

אף אחד לא התכוון לכך שבנק הדואר יהווה מסגרת בנקאית לכל דבר, הכנסתו למסגרת

דשות הדואר יכולה להורת מנוף ללחץ של העובדים במקרה של סכסוך עבודה, וכולם מכירים

אח הדוגמה של עמק אילה, אנחנו חושבים שהעברת העובדים לרשות יכולה להוות מקור

לבעיות במקרה של סכסוכי עבודה; ומשום כך מבקשים לא להכניס זאת לרשות,

היו"ר א, שפייזר;

אני רוצה להפנות תשומת לבכם לישיבת הוועדה ב-15 במאי, בה נוכחו נציגי

מ,.בן צבי, א. לבנון, מ, צולר, נ. מאיר ור. רוקח, בין היתר אמרתי אז

שהאוצר יכול להגיד שהוא מתנגד לסיכום זה, אבל לו זכות ויטו, הוועדה סוברנית וכו'.

אנחנו שקלנו את הענין לאור הדברים שאתה אומר, הנימוקים אינם חדשים, הבעיה גרורה,



והפשרה היתה פשרה שנראתה אז לוועדה כיחידה שיכולה להתגבר על כל המכשולים והבעיות

שהועלו בפניה.

אני מסכים לכך שאילו היו מקימים היום גוף הרש, היו מקימים אותו בצורה אחרת.

את אותו הדבר אפשר לומר גם לגבי גופים אחרים ואפילו משרדי ממשלה שונים,

אחרי ששמענו אח דעת נציגי ההסתדרות בנדון, את עמדת ועדי העובדים ואת נציגי

המשרד, אלה שהיו כאן, וכן את הגורמים השונים בנושא זה, התלבטנו בענין והגענו

למסקנה שההסדר הזה הוא הפתרון הטוב ביותר . הנוסחה שאליה הגענו אינה עומדת בסתירה

לחלק גדול מהדברים ששמענו כאן היום מפי מר שר, כי היא מותירה בידי ההנהלה את מלוא

מסלקות, בעלות על הכספים וכוי. ההנהלה היא הקובעת בכל הדברים, ורק העובדים

הם עובדי הרשות. ואילו ההנהלה סוברנית לכל דבר.

א. שר ;

הנוסח הזה אינו מותר למעשה שום דבר בידי ההנהלה. הנושא היחידי שיהיה

ברשות בנק הדואר הוא הנושא התפעולי. ולענין הזה יכולות להיות השלכות בעניני שכר.

עובדי יחידת סליקה ועובדי המחשב של המחשב הכללי יכולים לבוא ולטעון שהם רוצים את

אותם התנאים.

יכול להיווצר כאן מצב מיוחד במינו, כאשר העובדים נמצאים ברשות הדואר, והיחידה

התקציבית היא מחוצה לה. ויכול להיות מצב שבשל חוסר יכולת להתחרות יצטמצמו פעולות

הדואר, ורשות הדואר תישאר עם אותם 300 עובדים.

אוריאל לין;

איפה בדיוק ממוקמים עובדי בנק הדואר במערכת של משרד התקשורת? זאת ועוד:

האס יש היום שירותי אשנב ושירותי דואר שהם לא חלק אינטגרלי בסניפי הדואר, או

שכולם נמצאים בסניפי הדואר? כיצד מתבצעת היום בפועל ההנהלה של בנק הדואר?

האם זה דבר נפרד, או שהוא כפוף לשירותי הדואר?

היום בנק הדואר הוא יחידת סמך בתוך משרד התקשורת. הוא לא חלק משירותי הדואר.

השר ממונה עליו. יש היום שירותי אשנב שלא במסגרת שירותי הדואר. אנחנו חושבים

שבנק הדואר צריך לרכוש שירותי אשנב על מנח שיהיה מקסימום פיזור ותועלת לציבור

המשתמשים.

כמה שירותי אשנב יש היום מחוץ לסניפים? האם מוכרים גם בולים מחוצה לדואר?

אנחנו חושבים שניתן לפתח שירותי אשנב בכל מקום. היום הנהלת בנק הרואר אינה

כפופה למנהל שירותי הדואר. היא כפופה למנכ"ל משרד התקשורת ולשר התקשורת. בפירוש

לא למנהל שירותי הדואר.

תפיסתנו לגבי בנק הדואר היא כאל יחידת סליקה מרכזית של תשלומי ממשלה. היינו

רוצים לראות בנק דואר כגרעין שיכול לשכור שירותי אשנב, המבצע את כל שירותי הסליקה,

המיון וכוי.

מדוע הוא נמצא במסגרת משרד התקשורת?

משרד האוצר היה רוצה בהחלט שהוא יהיה במסגרת שלו.

א. שר !

אם היינו צריכים להקים אותו עכשיו, הוא היה צריך להיות אורגנית במשרד האוצר,

אלא שאין לנו רצון לפתוה היום את הנושא הזה, לבנק הדואר כשלעצמו אין שרם הצדקה

להיות במשרד התקשורת, כי למעשה זה שירות של העברת כספיס,

אוריאל לין;

הנושא של בנק הדואר הוא נושא מאד כבד, הוועדה דנה וקיבלה ההלמות לגביו, אני

מודה שיש לי פקפוקים מסויימים לגבי הההלטה של הוועדה, כי כל ההלטה שמשמעותה

יצור כלאיים, כמו זו שהעובדים הם של הרשות ואילו ההנהלה היא נפרדת ועצמאית,

אינה אהובה עלי, באשר אני חושש שתיצור סיבוכים, יהד עם זאת אני תושב שהאוצר

לא הביא בפנינו את טעוניו כפי שצריך היה לעשות בשלב מוקדם יותר, מבל מקום, בגלל

השיבות הנושא אני מבקש שנדון שוב בנושא הזה, יכול להיות שנצטרך להקדיש לו עוד ישיבה

או שתיים. לי אישית יש הרבה פקפוקים לגבי ההחלטה שהוועדה קיבלה בנדון, לההלטה זו

יכולה לחיות השפעה גם על משרדי ממשלה אחרים, ולכן כדאי שנדון שוב בנושא הזה,

נ, מאיר;

לא ניתנה לנו רשות לדבר. מנהל בנק הדואר הציג את הענין אחרי המועד שהזכיר

כאן יושב-ראש הוועדה,

היו"ר א. שפייזר;

זה היה למטרה אחרת,

אני נמצא במצב משונה במקצת, חברי הוועדה מוסמכים לקבל החלטות. הוועדה קיבלה

החלטה, ואני מכבד אותה, ואשר להערה שיש לראות בתוצאות ההחלטה מין יגור כלאיים,

אני רוצה להגיד שגס במתכונת האחרת ישנו כמובן ענין של שעטנז, כי מדובר על כך

שנותני שירות האשנבים הם ברשות אחת, ואילו עובדי המחשב הם ברשות אחרת.

הנושא הוא מאד קרדינלי, אני מצטער שפיזית לא יכולתי להשתתף בכל הישיבות של

הוועדה כי הייתי חייב להיות גם בישיבות אחרות. אבל אני מבין שדיון ממצה ומקיף

בנושא מסובך זה לא התקיים כאן.

היו"ר א. שפייזר;

הבעיה ברורה. לא תקום רשות בלי שתתקבל הפשרה. מי שאומר את הדברים שאמר באן

מר שר, אומר למעשה שהרשות לא תקום בכלל. הפשרה שאליה אנחנו הגענו היא היחידה

המאפשרת הקמת הדשות. נכון שיש בעיות, אבל אנחנו התרשמנו שדו הדרך היחידה המאפשרת

הקמת הרשות. הדברים שאומר מר שר יביאו להתמרדות של העובדים. בנק הדואר ישותק,

כי העובדים לא יאפשרו הפעלתו, וכל הענין הזה לא ייצא אל הפועל. זה יביא בסופו של

דבר לשביתה בדואר,

אחרי ששמענו את כל הגורמים, ראינו את כל הבעיות וכוי פתחנו פתח לסמכויות

להנהלה ולביצוע, ונשארה בעיה אחת שאנחנו מכירים בחומרתה. אבל זו היתה בכל זאת

הדרך היחידה בה אפשר היה להביא את הענין לסיכום. כך גם אמרנו, ובך גם סיכמנו.

אתם רשאים כמובן להגיש הסתייגות, אם אתם רוצים לעשות זאת.



הדברים הרצגו בפנינו, הכל ברור, בולל הקשיים והבעיות, ברור גם מה בל אחד

סובן לוותר אס אבן רוצים שהרשות תקום, אין אנו רגועים בענין הרשות, כי אנחנו

יודעים פה הן הבעיות שעלולות להתעורר, והעובדה היא שגם איננו ממהרים להניח זאת

על שולחן הכנסת. אבל הגענו אל הסיכום היחידי שלדעתי ניתן להגיע אליו, ושהוא גם

בר ביצוע,

א, שר ;

אני מביא בפניכם נימוק חדש: הרצון לא להסתכסך עם העובדים,

שוחחתי עם השר מספר פעמים בנושא, בדקנו את הענין, והדברים די ברורים,

ראינו את הארוזיה הזאת פועלת בחברת הבזק, ואנחנו יודעים עד כמה אנחנו לא

מאושרים ממה שקרה, וכל זאת בכדי לשמור על שקט עם העובדים בתקופת ההקמה,

אנחנו עוברים היום למבנה הסכמי חדש עם המערכת הבנקאית בנושא תביעות באמצעות

המערכת הבנקאית, זה יעמיד בפני בנק הדואר את הצורך להתמודד, והוא לא יוכל להתמודד

כאשר הוא יושב ברשות הדואר, כי אז אין מחיר לשירותים שהוא מקבל כי הוא יושב בתוך

בתי-דואר, הוא לא קגובה את הכסף מאותם קבלנים וכוי, הוא פשוט לא יכול לנהל מערכת

המחירים כשהוא ברשות הדואר, אם אנחנו רוצים להגיע למערכת תמחירית אמיתית

אנחנו חייבים לדעת מה הוא מחיר כוח-האדם, צריך שתהיה לבנק הדואר השפעה על כוח

האדם וכוי, אנהנו רוצים שבנק הדואר יהיה מסוגל להתמודד עם מערכות אחרות בצורה

יעילה, שאם לא כן יהיו לנו 300 עובדים מיותרים שאף אחד לא יידע מה עושים אתם,

ולא יהיה תחשיב שיראה כמה הם עולים למערכת וכו,

היו"ר א, שפייזר;

למעשה יש לך שני נימוקים, אחד מהם הוא חדש, אבל לכל הענין יש גם צד שני,

כל המערכת הבנקאית של הבנקים היא מערכת מסובכת בפני עצמה, צריך היה לקבוע בבנק

את העלות של שירותים רבים שהבנק עושה, והס עושים שירותים, אין שום סיבה לכך

שלא תימצא דרך לגבוע אח ה"קוסט אקאונטינג" של גוף כזה הנמצא ביחידה אחרת,

לדעתי זה דבר בר-ביצוע,

מר שר מעורר בעיה שניה, שאנחנו היינו ערים גם לה, אנחנו יודעים שהעובדים לא

רוצים שבנק הדואר ייצא מפגי שזה נותן להם עוצמה וגם יוקרה, הם לא רוצים להראות

כדוורים בלבד, אלא גס בעלי תפקידים נוספים, שמענו את הנימוקים של העובדים, והנושא

מובן לנו, אבל מי יערוב לך שאם יקום בנק דואר במשרד האוצר, כיחידה באוצר, בנק-

הדואר לא יצבור גם שם כוח ויהפוך להיות כמו חברת החשמל, וישבות עם הזמן? יכול

להיות שבמסגרת רשות הדואר כוחו לשבות הוא קטן יותר, אס לעומת זאת תקום יחידה

חזקה, כמו חברת החשמל למזל, שתחזיק את כל הכסף וכוי, מחר היא תחזיק אותך בצוואר,

כמו יחידת מיכון גדולה האומרת שהיא לא תשלם את המשכורות אם לא ימלאו את דרישותיה,

אתה יכול להקים חברה עצמאית, לא בתוך מערכת אחרת, אלא כיחידה נפרדת, וגם היא

עשויה להחזיק אותך בצוואר, אין שום בטחון בענין זה, יש כמובן פנים לכאן ולכאן,

השאלה העומדת בפנינו היא אם אנחנו רוצים לקדם את הנושא, אפילו לא נצליח

להשיג את האידיאל, ולהגיע לאיזו שהיא פשרה המאפשרת הליכה קדימה, או שאנחנו רוצים

את המצב הקיים, רבים היו מעדיפימ להשאיר את המצב הקיים כפי שהוא, ללא צורך

ברשות,



לדעתי נוצר פה אילוץ. היד סיכומים, היו הבטחות, דיברתי עם ראשי הממשלה

ועם השר, ראיתי לאן זה, הולך. אנחנו לא ממהרים לסיים את הענין, איננו רוצים

לפרסם אותו. לכן זו היתה הפשרה שאליה הגענו. מובן שיש גם הסתייגויות. איננו

מתכוננים ממהרים .עם הגשת החוק.

א. שר ;

אילו במקום חברת חשמל אחת היו מספר הברות חשמל, אזי יבולת ההפחדה של אותו

גוף היתה יותר קטנה. הקונצפציה היתה שלגוף הזה לא יהיה כוח להשבית את המדינה.

בנק הדואר כפי שהוא היום, כגוף מתחרה הנותן שירותי אשנב וסליקה, אין לו יכולת

השבתה, כי יש לו אלטרנטיבה. זה לא יהיה בך אם בנק הדואר יהיה ברשות. ישבות

בנק הדואר, אזי המערכת עוד לא תשותק. אבל ישבות בנק הדואר יחד עם רשות הדואר,

אזי המצב יהיה שונה לחלוטין. הסיבוי לבך שתהיה שביתה גם של רשות הדואר וגם של

בנק הדואר, כאשר שניהם יהיו שתי רשויות נפרדות, הוא סיכוי קלוש ביותר.

איננו מתנגדים לכך שתהיינה שתי רשויות נפרדות. אנחנו מתנגדים לכך ששתי

הרשויות האלה תהיינה ביחד, בי אין בכלל קשר בין האחת לשניה.

נוצר כאן מצב שאיננו יכולים להתעלם ממנו. הממשלה הגישה הצעה חוק, והיא

מחייבת את משרד התקשורת כשם שהיא מחייבת בל משרד ממשלתי אחר. אין להתעלם מבך

שאחרי שהוגשה הצעת החוק הזאת היה משרד התקשורת מעוניין במציאת פתרון לבנק

הדואר, ואיני אומר דברים כדברי ביקורת. יחד עם זאת היה משרד התקשורת מעוניין

בכך שאנחנו נכנים אלמנו שלא היה כלול בהצעה המקורית. מבלי לשנות את החלטת

הוועדה אני מציע שמשרד התקשורת ידון עם משרד האוצר על נושא בנק הדואר, על רקע

החלטת הממשלה, ויבול להיות שיגיעו לסיכום הצעה שיבולה לפתור את הבעיות.

אני חושב שכל הענין הזה מחייב דיון מעמיק ומחודש בין שני המשרדים שהזכרתי.

אם יגבשו ביניהם הצעות חדשות, יביאו אותן בפני הוועדה.

היו"ר א. שפייזר;

אני חושב שכדאי להביא את הצעת חבר הכנסת אוריאל לין בפני ראשי שני המשרדים

הנוגעים בדבר, וטוב שזה יובא גם בפני ראש הממשלה. ישקול ראש הממשלה אם אפשר

להביא את משרד האוצר ואת משרד התקשורת למכנה משותף, או אולי ישקול אם כדאי

לקחת את הצעת החוק בחזרה, ואולי יחליט לעשות בה שינויים וכו'. הענין יובא

לידיעת ראש הממשלה, ונראה מה הוא יחליט בנדון. אס תובא בפניני הצעת חוק מוסבמת

ולא, תהיינה הסתייגויות.

שמענו את הדברים, רשמנו אותם לפנינו. ניתן להם ביטוי מלא ונביא את הדברים

לשיקול נוסף.

נעבור עתה על שאר סעיפי החוק. נתחיל בסימן אי :הקמת הרשות ותפקידיה.

הקמח הרשות ותפקידיה. סעיפים 5-2

מאחר ואין הערות, אנחנו יבולים לאשר סימן א', סעיפים 2 - 5.

הקמת הרשות ותפקידיה. סעיפים 2-5

התקשרויות וחובות במישור הבין-לאומי, 7-6.

אין הערות גס לסימן ב', סעיפים 7-6. אני מציע שנאשר זאת,

ה ד ח ל ס - לאשר סימן ב': התקשרויות וחוברת במישוי- הבין-לאומי, סעיפים 7-6,

מועצה הרשות, סעיפים 20-8

אני רוצה להזכיר לעצמנו, כי הוועדה החליטה להוסיף כי בין נציגי הציבור במועצת

המנהלים יהיה נציג אחד שהוא נציג העובדים, ונציב אחד שהוא נציג הצרכנים,

מ, אוהלי;

אחרי שהוועדה החליטה שבנק הדואר נמצא בתוך הרשות, וישנה החלטה קודמת של הוועדה

האומרת שהשירות הבולאי הוא בתוך הרשות, האס יש טעם שמנהל בנק הדואר ומנהל השירות

הבולאי יהיו חברים במועצה? אני חושב שאין טעם בכך שעובד הרשות יהיה גם הממונה

על הרשות בהיותו חבר מועצה, אין זה מקובל להכניס עובדים כאלה בתוך המועצה הממונה

על אותו גוף, לבן אין לקבל זאת, לדעתי,

היו"ר א, שפייזר;

ההערה הגיונית ביותר, אני מציע על כן להסתפק בכך שסעיף8(ב) יקבע: חברי המועצה

מקרה עובדי המדינה יהיו שלושה נציגי שר האוצר ושלושה נציגי שר התקשורת", מבלי לפרט

מי הם,

בסעיף 11 (ב) לא ברור לי מדוע צריך להשאיר "רשאי השר לבטל את מינויו",

זה לקוח מחוק חברות ממשלתיות,

אוריאל לין;

בחוק החברות הממשלתיות זה שונה, שם נאמר,,, העדרות מניעה לביטול המינוי,

אלא אם כן זה חודש,

הנוסח שלפנינו נותן בידי השר אפשרות לנהוג איפה ואיפה, אתד שהוא חבר מפלגתו

של השר ולא בא לשלוש ישיבות רצופות וכו' יהיה רשאי להמשיך חברותו שם: ועם אחר

שאיני נמנה על מפלגתו של השר, ינהגו אחרת,

מ, צילר ;

גס במשרד האנרגיה נתקלני בבעיה זי, נניח שהמיעצה מתכנסת היום ומחליטה להתכנס

גם מחר וגם מחרתיים, האיש המסויים נמצא שבוע ימים במילואים, או בחו"ל, הוא לא

יידע או לא יכול לדעת על הישיבה, לכן נראה לי הנוסח המוצע,

אני מציע לשנות סעיף 11(ב). השר לא ישתמש בסמכותו לבטל את המינוי אלא א0

כן יהיו לו סיבות מוצדקות, אפשר להוסיף שנעדר חבר מועצה ולא הודיע מראש בכתב

בה ימסור סיבה אובייקטיבית המונעת זאת ממנו, יראו את ביטול חברותו במועצה אוטומטית,

מוצע שחבר המועצה צריך להודיע על הסיבה שמנעה ממנו השתתפות, לא הודיע, תהא

לשר הסמכות לשיקול דעת לבטל את מינויו,

אולי אפשר להתנות את ההעדרות בסיבה סבירה, סיבה סבירה היא שירות במילואיס,

למשל,

המונה "סיבה סבירה" יהיה נתון אחר כך לפירושים שונים, כי זאת סיבה סבירה?

מדובר כאן בנציגים של השר, יש להניה שהאנשים שהשר מינה כמייצגים שלו יעשו

את עבודתם כרארי, אם לא יעשו כן, השר יבטל את המינוי שלהם,

היו"ר א, שפייזר;

נכון שהשרים רוצים בטובת הענין, אבל יכול להיות מקרה שהשר יחפה על איש שהוא

מינה, ולמרות העובדה שאותר איש לא מופיע לישיבות, אינו יעיל ואף מזלזל בשליחותו,

השר ימשיך להחזיק בו שם,

לשר יש שם שלושה נציגים, והוא מעוניין בכך שהם יפעלו שם בשמו כראוי.

ע, ילון;

אני רוצה למסור כיצד זה ברשות הנמלים, שם נאמר שהממשלה רשאית על פי המלצת

שר התחבורה להעביר חבר מועצה וכו' אס נעדר ללא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רגילות

של הרשות או משש ישיבות רגילות בשנת כספים אחת, חבר שנעדר ללא סיבה מספקת

מכל הישיבות במשך חצי שנה רשאית הממשלה וכו',

סעיף 22(א)(ג) בחוק החברות אומר, שנעדר מארבע ישירות רצופות של הדירקטוריון

או משש ישיבות תוך שנה, זולת אם השר לאחר התייעצות אם הרשות קבע שהיתה סיבה

מוצדקת להעדרית וכו'.

היו"ר א, שפייזר;

אני חושב שאנחנו יכולים לאמץ את הנוסח שבחוק החברות,

אני ריצה לחזור לרגע לסעיף 8(א), הוועדה הוסיפה נציג של העובדים, אני מבין

שהנציג הזה הוא על חשבון עובדי הציבור, ופה יכולה לחתעורר בעיה, הדעת לא נותנת

שהמדינה, שהיא הבעלים של אותה רשות, תהיה ללא רוב באותה רשות, אם נציג העובדים

יבוא על חשבון מספר עובדי המדינה שבמועצה, עלולה המדינה, שהיא למעשה הבעלים,

למצוא את עצמה במיעוט, אני מציע על כן שנציג העובדים יהיה מבין נציגי הציבור,

התיקון נראה לי. צריך לציין שנציג העובדים וכן נציג אגודת הצרכנים

יהיו במניין מכסת נציגי הציבור במועצה.

ע. אליצור;

בהצעת החוק כתוב 6 חברים מקרב עובדי המדינה. אם נוסיף אליהס את נציג העובדים

שגם הוא עובד מדינה, יהיר במועצה 8 אנשים שהם עובדי מדינה.

גם נציג ציבור יכול להיות עובד מדינה, אלא שהוא לא מייצג שם את המדינה, אלא

את הציבור, זה לא צריך למנוע מאדם שהוע עובד מדינה לשמש נציג ציבור במועצה

יש כאן חלוקה ברורה מאד, ישנם נציגי עובדי המדינה המייצגים את המדינה,

וישנם נבחרים אנשי ציבור, זו איננה אותה קבוצה, גם אם בחוק זה לא נאמר במפורש,

הלכה למעשה זה המצב. נציגי הציבור יבחרו מקרב אנשים שאינם עובדי מדינה,

היו"ר א, שפייזר;

ניקה לדוגמה את שמורות הטבע, יש עובד מדינה, עובד בדואר, והוא אוהב את הארץ

ופעיל בתחום השמירה על הארץ וכו', האם אינו יכול להיות חבר מועצה בשמורות הטבע

רק מפני שהוא עובד בדואר? כמה פחותה זכותו של עובדה מדינה להיות נציג ציבור

במועצה מזכותו של כל אזרח אחר?

א. שר ;

מצפים מנציג מדינה שהוא ייצג את האינטרסים של המדינה, ומנציג ציבור שהוא

יעמוד על המשמר של זכויות אחרות,

עובד מדינה שנתמנה להיות נציג ציבור ממלא את תפקידו כנציג ציבור, כמו כל

אדם אחר, ולא כעובד מדינה, נראה לי שזו פגיעה בזכויות האזרח של עובד מדינה

כאשר מונעים ממנו את הזכות להיות נציג ציבור במועצה כלשהי רק מפני שהוא

עובד מדינה,

7 עובדי מדינה, שאחד מהם היא נציג העובדים,

ו-4 נציגי ציבור שאהד מהם הוא נציג הצרכנים, אם יתברר שאתה לא צודק, ישאר

הנוסה של סעיף 8(ב) כפי שהוא מופיע בהצעת החוק, ובתיקון שקיבלנו,

אני מבקש שתבואו אלינו עם חוות דעת מוסמכת בענין זה תוך שבועיים,

ע, אליצור;

השר הוא שממנה את המועצה הזאת, ולשר האוצר יש שלושה נציגים במועצה, ושלושה

נציגים לשר התקשורת, אם שר התקשורת ממנה את אנשי הציבור, אז אם הוא ממנה עובד

מדינה יהיו ממילא 4 נציגיס של עובדי מדינה במועצה,

השר ימנה אותו כאיש ציבור, ולא כעובד מדינה.



הוחלט - בסעיף 8(ב) למחוק הסיפא, אחרי הסלים "נציגי שר התקשורת".

הוועדה עוד תחליט אם יהיו במועצה 7 עובדי מדינה, שאחד מהם

נציג העובדים ו-4 נציגי ציבור שאחד מהם נציג הצרכנים;

או שיהיו 6 עובדי מדינה ו-5 נציגי ציבור, שאחד מהם נציג

הצרכנים ואחד נציג העובדים, בהתאם להחליטה יתוקן סעיף 11,

סעיף 11(ב) יתוקן בהתאם לנוסח המקביל בהוק חברות ממשלתיות,

סימן ג' - מועצת הרשות, אושר בתיקונים הנ"ל,

סימן ד' - תפקידי המועצה וסמכוי2תיה, סעיפים 21 - 25,

היו"ר א, שפייזר;

מאחר ואין הערות, אנחנו יכולים לאשר הסעיפים שבסימן ד'.

תפקידי המועצה וסמכויותיה, סעיפים 25-21,

סימן ה' - מנהל הרשות ועובדיה, סעיפים 26- 36.

היו"ר א, שפייזר;

אני מציע לאשר סעיפים 26 - 36, בהתאם לתיקונים שנתקבלו בישיבות הקודמות

של הוועדה לכמה מבין הסעיפים האלה,

מנהל הרשות ועובדיה, סעיפים 26 - 36 בהתאם

לתיקונים למספר סעיפים, כפי שאושרו בישיבות הקודמות של

הוועדה,

א, שר ;

אני רוצה להתייחס לסעיף 37(ר), בנק הדואר בלי עובדים ובלי קרן יהיה

ללא הכנסות, אז מהיכן יקח כסף לשלם? אין לו מקור הכנסה,

היו"ר א, שפייזר;

אמרנו שהנהלת בנק הדואר היא עצמאיתך לחלוטין, היא תשלם מחשבונה ומכוחה,

היא יכולה להחליט מה שהיא רוצה, היא תשלם מחשבונה,

א, שר ;

יש לה מנהל שיכול לתת עצות, אין לה שום דבר אחר, ההנהלה לא יכולה לשלם, זולת

משכורתו של המנהל אין לה כלום, ממה היא תשלם? הכנסתם הכל לרשות אז בנק הדואר

יצטרך לשלם לרשות,

היו"ר א, שפייזר;

הנהלת בנק הדואר היא עצמאית לחלוטין, גם במדיניותה וגם בביצועיה, היא

תחליט מה היא ערשה, היא תשלם מהכספים העוברים ברשותה,



א. שר ;

בנק הדואר היא בסך הכל מעבר. אין לו כספים.

היו"ר א, שפייזר;

אני טוען שבנק הדואר היא ההנהלה שעליה אנחנד מדברים, והיא תחליט,

י. אלסטר ;

אם רשות הדואר היא רשות נפרדת וכל עובדיה וכל עובדיה משרייכיס לה, והיא

צריכה לקבל עמלות מבנק הדואר, כאשר בנק הדואר הוא במסגרת ממשלתית, אז המדינה

היא ז7 שתשלם לבנק הדואר.

א, שר !

לבנק הדואר אין כספים. בנק הדואר איננו בנק. הרא יחידת סליקה, יחידה הנותנת

חותמות קופה, עושה מינויים וכו'.

י. אלסטר;

האם אתה יודע שלבנק הדואר יש היום מאזן עצמאי, רווחים וקרן שמורה?

זה גוף שיהיו לו המון כספים.

א. שר ;

לבנק הדואר יש היום כסף תקציבי. הוא מקבל תקציב על זה שהוא מחזיק עובדים,

מחשב וכוי. ברגע שהוא יהיה ברשות, בנק הדואר לא יוכל לשלם כספים. כי אין ולא

יהיו לו כספים.

היו"ר א. שפייזר;

במה אתה רואה את המצב מחד- שונה מזה של היום? בנק הדואר היום הוא בנק לבל

דבר, יש לו חשבונות שיקים, חשבונות חסכון וכו'. לפי כתב הסמכויות שהגישו לנו

הבנק עוסק בכל פעילויות בנק.

א. שר ;

זה איננו כך. יש לו חוק מסגרת המאפשר לו לעשות הרבה דברים. בפועל אין לו

אפשרות לעשות שום דבר. אני מצטער שלא היינו כאן בזמן שהתקיים הדיון על בנק

הדואר. אינו היינו פותחים בדיון בנושא הזה היינו יכולים להעיר הערות רבות,

הערה אחת מן הראוי להעיר, כדי שהוועדה תדע שבנק הדואר מתחרה בגופים פרטיים ונותן

שירותי חינם לכל מיני גופים עיסקיים שאף אחד לא הסמיך אותו לתת, אף אחד לא הסמיך

אוחו לעשות גביות במחיר אפס עבור אמפ"א, למשל.

היו"ר א. שפייזר;

אנשי בנק הדואר אמרו לנו שיש להס ציוד לייזר משוכלל שבו הם משתמשים גם

לגבייה, ושהם מוכרים שירות זה לציבור.

א. שר ;

הם מספקים שירות חינם לציבור, כאשר הממשלה היא זו שהשקיע ב הס אמצעים, והם

מתחרים בגרפים אחרים.



מ. אוהלי;

בתקנות ישנו גובה העמלה שגובה בנק הדואר עבור שירותים. זה מתפרסם. יתכן

שהסכום איננו ריאלי, אבל אי אפשר להגיד שאין שום דבר, הבנק גובה זאת מבעל

החשבון.

א. שר ;

מקימים באן יצור שלא יוכל לעבוד, אני מציע לקבל את הצעתו של הבר הכנסת

אוריאל לין, ולקיים ריון ממצה בנושא, חבל להעביר נושא בל כך מורכב כמו זה

שבו אנו דנים ללא דיון עוד יותר ממצה ומקיף,

היו"ר א, שפייזר;

האמנם אתם רואים שינוי מהותי בנוסח של סעיף 37(ו)? האם האוצר מציע שינוי

בסעיף זה?

א, שר ;

אני חושב שהנוסח שהוצע לא יכול להחזיק, זה יהיה יצור שלא יוכל לעמוד על

רגליו,

היו"ר א, שפייזר!

ואם היצור הזה בכל זאת קיים?

אז תקציב המדינה צריך יהיה לשאת אותו, וצריר יהיה גם לדאוג להגדלת

התקציב בהם,

אם המצב הוא כפי שהוא היום, ומה שישנו היום הופך מחר לרשות הדואר, האם

אז הסעיף הזה כביל, או לא?

י, אלסטר;

זה אינו מתיישב עם הסעיפים האחרים של החוק.

היו"ר א, שפייזר;

איר היה הדואר פועל היום?

היום הדואר הינו חלק מתקציב המדינה, הוא יחידה תקציבית בתוף מערכת תקציבית

של המדינה, אנחנו מקימים עכשיו רשות כלכלית שצריכה לעמוד על רגליה היא, ואיננו

יכולים ליצור מין יצור כלאיים,

היו"ר א, שפייזר;

יש לך עכשיו מין מפלצת כזו, ואתה צריך להתמודד אתה, איך היית עושה זאת?

א, שר ;

אפשר כמובן לזרוק הכל על תקציב המדינה, אבל הבוונה היתה שלא לעשות כן,

כפי שזה מופיע כאן לפנינו, זה פשוט לא מתקבל,



היו"ר א. שפייזר;

נוצר מודל שבו יקי רשות דואר. לידה ובתוכה ישגו גוף שקוראים לו הנהלת

בנק הדואר, זה גוף עצמאי, ההנהלה שלו אחראית על כל כספי בנק הדואר. והיא

מגיעה להסכם עם רשות הדואר, שהיא חלק ממנה, אבל לא חלק ממנה, בדבר הכספים,

מדוע זה בלתי אפשרי?

א, שר ;

משום שלכנק הדואר אין כספים משלו.

היו"ר א. שפייזר;

אותם 6000 חשבונות של אסירים שבנק הדואר מנהל, האם הם שלו?

א. שר ;

אין לו הכנסות בגינם, זה כסף שאין עליו הכנסות. אי אפשר לעכוד עם בנק הדואר.

אדם סביר לא יוכל לעבוד עם הבנק הזה בשל צרכים עסקיים שונים. נכון שהוא מספל

באותם 6000 חשבונות של אסירים, אכל היתרות קטנות ביותר.

אנשי בנק הדואר טוענים שיש להם יתרות. חוץ מהשכונות האסירים, הם מטפלים גם

בחשבונות של עובדי מינהל ביהודה שומרון ועזה, ניהול חשבונות מטבע זר ליהודה

שומרון ועזה, עוסקים בקליטה אופטית בשביל חברת הבזק על כל מה שהיא עושה, חשבונות

לזכאי השיכון יכו',

א. שר ;

יש כאן ערבוכ תחומים. בנק הדואר אומר שהוא מנהל את השיקים של הזכאים. הסיכה

היא שהבנקים למשכנתאות על מנת שיוכלו להעמיד לרשות הזכאים את הכסף מיד איפשרר

לעשות זאת על ידי בנק הדואר. בנק הדואר לא יכול להגיע לרווה סביר, בנק רגיל לא

יכול לבנות עצמו על השכונות עו"ש, ובוודאי שלא בנק הדואר.

י, אלסטר;

אז איר התכוונתם לשלם עמלות לרשות הדואר?

א, שר ;

כאשר בנק הדואר עומד כבנק נפרד יש לו יכולת תפעול, להגדיל צוות עובדים או

להקטין, הוא ישלם מעמלות. היום אין לו שליטה על העובדים שלו,

מה הקשר בין העובדים והכסף?

אם יש עובדים בתוך רשות הדואר, בנק הדואר אינו שולט על מספר עובדיו,

הקונצפט הוא יחידה עסקית שיכולה להתאים את כוחה בהתאם לתגמולים שלה, אבל

בנק הדואר איננו יחידה עסקית, העובדים אינם שלו.



היו"ר א, שפייזר;

הניהול העסקי אינו עומד בסתירה. יש לנר יחידה הנמצאת בתוך רשות הדואר

והיא יחידה בפני עצמה. מדוע היא לא יכולה לטפל בדבר הזה?

א. שר ;

סעיף 37(י) לא יפעל. הגשנו ביחד הצעה.

י. אלסטר;

נכון, ואנחנו עומדים על סעיף 37(ר) כלשונו. בעצם אני עומד על כל הסעיפים.

כולל סעיף 5 האומר מה הם תפקידי הרשות, ושם לא מדובר על בנק הדואר. וזה

איננו הסעיף היחידי שצריך לתקן.

אנחנו מנסים להכנס לגופו של ענין בסעיפים הללו. אתם אמנם אומרים שהממשלה

הגישה את הצעת החוק, ועל כן היא מחייבת את שני הצדדים. אבל אתם בכל זאת אינכם

הולכים ביחד, וזו האמת. מעבר לנושא הזה אנו דנים בסעיף ספציפי. שמענו את

הערות משרד האוצר בנושא זה. אנשי משרד התקשורת סבורים שלמרות השינוי שחל הסעיף

הזה יכול להשאר בלשונו, ושזה כן עובד.

הרושם שלי הוא, שלמרות ההצהרות שאתם כאילו הולכים ביחד, עם השינוי שהוצע

על ידי הוועדה, אנשי התקשורת סבורים שגם אם סעיף 37(ו) ישאר, העסק מתפקד ויתפקד,

למרות שנציג האוצר טוען שאין זה כך.

א. שר;

השאלה הקובעת היא איך הוא יתפקד, באיזו צורה יתפקד? מכספי תקציב.

ל. אלסטר;

ההיפך מזה הוא הנכון.

א. שר ;

אני רוצה להפנות תשומת לבכם לסעיף 44 האומר; כל הכספים שתקבל הרשות או שיתקבל

בשבילה יהיו קופת הרשות וכל תשלומי הרשות יבוצעו מתוכה. גם זה אינו תופס כאשר

בנק הדואר נמצא ברשות. כי אם הרשות מקבלת תשומי בנק הדואר, הכספים האלה אינם

כספי הרשות, כי המדינה אינה מוכנה לוותר על הכספים שעוברים את בנק הדואר. אלה

כספי המדינה שהרשות משמשת להם תחנת מעבר.

מ. אוהלי;

הרעיון הוא שהרשות תקבל בשביל עצמה, ולא מה שהיא מקבלת בשביל אחרים. גם היום

שירותי הדואר גובים כספים של המכס, למשל. זה לא חופך להילת טכנית כספים של

שירותי הדואר. הם מעבירים זאת מיד למכס.

א. שר;

כשאני משלם שיק לבנק, זה הופך להיות רכוש הבנק, והוא מעביר לי את הכסף.

הרשות היא חלק מהמדינה ועושה גבייה עבור המדינה. אם המדינה תחליט שהיא עושה

אגרה עבור תשלום ברשות, זה לא כסף של הרשות.



מ. צרלר;

בסופר של דבר נצטרך להקים בנק של המדינה.

מ. אוהלי;

אם הרשות חייבת להעביר בספים לבנק הדואר זה נבנם לאותה קופה, ומתובה היא

גם משלמת.

היו"ר א. שפייזר;

אני מבין כי מר שר רוצה בסעיף המבטיח שהכספים הללו הם לא בספי הרשות, אלא

כספי מי שהעביר אותם.

א. שר ;

הייתי מבקש הגדרה מה הם הכספים שהרשית מקבלת והם כספיה. צריך להבטיח שכל

הכספים לא ייחשבו בכספי הרשות, אלא שהבנק רק מעביר אותם מיד ליד.

פרק ב' מעורר קדשי עקרוני אחר. חברה ממשלתית מרוויחה, והיא מעבירה

דווידנדים לבעלי מניות, זה תאגיד של המדינה. יש לקלוח שהתאגיד הזה ירוויח כספים.

לפי מתכונת זו בעל המניות לא יקבל מזה דבר, וצריך להבהיר את זה.

היו"ר א. שפייזר;

ישנו כאין חשש, שלדעתי אהוא רק חשש, שאיננו קיים במציאות. קיימת רשות. זה

דבר חדש. יש להבטיח שבקונסטלציה החדשה לא ייווצר ערבוב שבעבר היה אולי בלתי-

אפשרי. כלומר, שאתם תקבלו כספים שהם יעברו דרככם, שתגידו שהם כספי הרשות. ואם

תעסר עסקאות לא מוצלחים ולא טובים בתחום אחר, תקזזו מזה בעוד שכספים אלה אינם

למעשה שלכם. זה החשש, כפי שאני מבין אותו.

מ. אוהלי ;

אני מבין זאת. זה מקרבל, וצריך לתקן בהתאם.

היר"ר א. שפייזר;

צריכים להיות קריטריונים כלכליים לפעולת הבנק. החשש הוא שאם יהיו גרעונות

אתם תחזיקו בבספים האלה.

מלכחחילה סברנו שיהיה בנק דואר על אנשיו, משקו ומנהליו, והרא יקנה שירותים

מהרשות. במסגרת הזאת המדינה או בנק הדואר רוכש שירותים, קונה בולים וכו'.

אם הקונצפט משתנה, כל המערכת מסתובבת בתוך הרשות עצמה; לא עוד קונים שירוחים

אלא הבנק מתנהל מאליו.

אני מציע שלאור ההערות והתיקונים נחבר עכשיו נוסח משולב. קריאה מחודשת

של הנוסח החדש תסייע בהחלט לקבלת החלטה נבונה.



היו"ר א, שפייזר;

אני מסכים לכך שיונח בפנינו נוסח חדש, יצריך להיות ברור בו שכל אותם

הכספים העוברים לא ייחשבו ככספי הרשות לכל צורך שהוא. את הדבר הזה צריך להגדיר

בצורה ברורה.

א. שר ;

אולי מוסב נגדיר כצורה חיובית מה הם כספי הרשות.

אני תומך בהצעתו של מר שר להגדיר זאת בצורה הפוססיבית, כדי שיהיה מובן מה

הם כספי הרשות,

היו"ר א, שפייזר;

אני מבקש שנציגי הבנק, האוצר ונציגי משרד התקשורת יעשו את העבודה הזאת

ויגיעו להסכמה בענין נוסח חדש,

הבנק יחליס באילו עובדים הוא רוצה, על פי אילו קריטריונים היא רוצה ארתם,

והוא יפעיל אותם מתוך הרשות, העובדים יבואו מתוך הרשות, במקום שיבואו ממקומות

אחרים.

א, שר ;

הרשות תצטרך להתחרות על מכירת שירותים, בנק הדואר יוכל לקנות אותם שירותי

אשנב מבנק דיסקונט, למשל,

א, שר ;

כיוון שהיו"ר אמר שבנק הדואר הוא הבעלים הקובע מספר העובדים וכו', הבעיה

מצטמצמת לשכר, אולי ייקבע כי תנאי השכר של עובדי בנק הדואר יהיה כשל עלבדי

הרשות, ושלא יהיו ברשות,

היו"ר א, שפייזר;

מר שר, אתה מכניס כאן מוקש נוסף ומיותר,

אני רוצה לסכם את הדברים, ענין העובדים אינו מהווה בעיה, והוא גם איננו

הנושא המרכזי, הנדסח האומר שהעובדים באים מתוך עובדי הרשות אינו מקשה על הענין,

וגם אינו מקל, להנהלה יש סמכות לקבוע כמה עובדים היא צריכה, ואיזה עובדים,

העובדים יבואו מבין עובדי הרשות, זה לא משנה דבר במערכת ברלה,

נשאר החלק השני, שהרא המהותי; מה יכולה היחידה הזאת לעשות עם הכספים, האם

היא יכולה לשים ידה על הכספים? האם היא יכולה, בצורה זו או אחרת, לסבסד גרעונות

של רשות הדואר, דבר שהוא בלתי אפשרי בבנק אתר, שם, אם הוא גובה עבורך, הוא צריך

לתת לך את מה שהוא גובה,

א, שר ;

חוק הפיקוה על הבנקים אינו מאפשר לבנקים להכנס לפעילות שאיננה בנקאית,

כי אם בנק ההליט להשקיע כספו בהמצאת אנרגיה תדשה, למשל, אז הוא יכול לפשוט את

הרגל, ואין לו כסף של לקוחותיו,



היר"ר א, שפייזר;

אתם צריכים להביא בפנינו נוסח סעיף שיבטיח הכספים של המדינה, שיתגבר על

החשש של האוצר שכספים שיהיו ברשות הדואר ישמשו לצרכים אחרים, או שרשות הדואר

תרכל לשים ידה עליהם. אתם יכולים לעשות זאת בדרך של הגדרה חייכית, שתבהיר מה

הם כספי הרשות, או בדרך השלילה שתכהיר איך שומרים שלא ישימו יד על כספים

אלה,

אנו ממתינים איפוא לנוסח חדש של סעיף 44 שיבהיר את הנקודות שהזכרתי, ויגדיר

מה עושים בכספי המעבר,

תודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11,20)