הכנסת האחת עשרה

מושב ראשון



פרוטרקרל מס' 59

מישיבת ועדת הכלכלה

מיו0 רביעי כ"ח בתמוז, התשמ"ה - 17 ביולי, 1985 , בשעה 09.30

חברי הוועדה; היו"ר א, שפייזר

אוריאל לין

מ, פלד

ו. שם-טוב

מוזמנים; י. אלסטר - מנכייל משרד התקשורת

מ. אוהלי - משרד התקשורת

ע. ילון ~ משרד התקשורת

א. סרוסי - משרד התקשורת

ע, אליצור - משרד המשפטים

מ, צולר - משרד האוצר

מ. בן-צבי - משרד האוצר

א, לבנון - משרד האוצר

נ, מאיר - משרד האוצר

א. מנקביץ - משרד האוצר

ר. רוקה - משרד האוצר

א, שר - משרד האוצר

יועץ כלכלי ומזכיר הוועדה; ד, לב

ש, צהר

סדר היום; א) אישור מסקנות הוועדה בענין המלחמה בתאונות דרבים

והערכות רשויות המדינה לטיפול בנושא!

ב) חוק רשות הדואר, התשמ"ג-1983.



1. אישור מסקנות הוועדה בענין המלחמה בתאונות דרכים

והערכות רשויות המדינה לטיפול בנושא

(מסקנות חלקיות)(בעקבות המלצות ועדת המשנה לבטיחות בדרכים)

היו"ר א. שפייזר;

מונחות לפנינו מסקנות הוועדה בענין המלחמה בתאונות דרכים והערכות

רשויות המדינה לטיפול בנושא, לחברי הוועדה ניתנה ההזדמנות לעיין בהן לפני

הישיבה, כדי שנוכל להצביע היום.

קראתי את המסקנות, אני תושב שועדת המשנה עשתה עבודה חשובה ומבורכת

ומעניינת, והלוואי ויהיה למדינה הכוח לממש את המסקנות, אם אין לאף אחד

התנגדות, אני מציע שנאשר את המסקנות,

אוריאל לין;

אנחנו נמשיך להאבק לישום המסקנות, אני מאמין שאם נטפל בזה בשיטיות

ובהתמדה תבוצענה המסקנות,

הוחלט - לאשר מסקנות הוועדה בענין המלחמה בתאונות דרכים והערכות

רשויות המדינה לטיפול בנושא, (המסקנות מצורפות לפרוטוקול),

2, חוק רשות הדואר, התשמ"ג - 1983

אנחנו עוברים לסעיף מס' 2 שעל סדר היום שלנו: חוק רשות הדואר, התשמ"ג-1983.

עד כה עברנו על שני הנושאים המרכזיים שבהצעת החוק, האחד קשור בשירות הבולאי

השני מתייחס למעמד הדומיננטי שניתן לשר האוצר במערכת הזאת,

כפי שזה בא לידי ביטוי. במספר ניכר של סעיפיס שבהצעת החוק, עברנו על כל הסעיפים

המתייחסים לענין הזה, וריכזנו את ההצעות וההשגות השונות המתייחסות לסעיפים

השונים, ואני מציע שנעבור על הדברים האלה,

סעיף 8 - מינוי המועצה

בסעיף הדן במינוי המועצה סיכמנו, גם על דעת שר התקשורת, שמתוך 11 חברי

המועצה תהא נציגות של צרכנים וגם נציגות של עובדים, גם השר הסכים שיהיה

נציג אחד לפחות של העובדים ונציג אחד לפחות של צרכנים במועצת הרשות, וכי הדבר

ייכתב כך במפורש.

הוחלט - לאשר הסיכום הנ"ל.

סעיף 28 - תנאי העסקת מנהל

בוועדה התעוררה השאלה מדוע אי אפשר להסתפק בצירך בתיאום עם שר האוצר,

מבלי שיהיה צורך באישור שלו כפי שזה מוצע בהצעת החוק,

משרד האוצר סבר שניתן לאחד את סעיף 28 עם סעיף 34 אי סעיף 35.

הוחלט - לאחד סעיף 28 עם סעיף 35.



סעיף 34 - תנאי העסקתם של עובדי הרשרת

היר"ר א. שפייזר;

להסתדרות היו מספר השגות לגבי סעיף זה. א) זאת קביעה חד צדדית, ולא

משא ומתן- ב) יש כאן שליטה של שר האוצר- ג) יש באן שליטה מעבר לשנה אחת

כפי שחוקק בבזק.

עמדת האוצר היא שצריך פיקוח על השבר בדי למנוע התפרצויות בתחום זה במשק,

חברי הוועדה העלו את הדברים הבאים: א) שר התקשורת יביא קונצפציה בנושא

לממשלה, ואם היא תאשרה אותה הוא יפעל לפיה; או - ב) יש צורך באישור שר האוצו

אר - ג) יש צורך בהתיעצות עם שר האוצר.

הנטיה של הוועדה היתה למתן את השתתפותו של שר האוצר במספר סעיפים. אבל

בנושא כח אדם סבר חלק מחברי הוועדה צריך לתת לשר האוצר איזה שהוא סטטוס,

אוריאל לין;

אני עושה הבחנה בין אותם נושאים שלגביהם יש לשר האוצר סמבות והם נוגעים

בעצם לדרך ניהולה ותפקודה של רשות הדואר, ובין אותם נושאים המתייחסים לתנאי

העבודה של עובדי הדואר. דעתי היא בי מה שנוגע לתנאי העבודה חשוב מאד שלשר

מה שנוגע לניהול רשות הדואר. אין לדעתי סיבה

ליצור שינויים בהסוואה לדברים אחרים, אין אנו מבקשים משר האוצר שינהל כל

רשות. כל גוף בל חברה ובל מוסד. אבל כאשר מדברים על תנאי עבודה, מאחר וזה

דבר רגיש ביותר ועלול להשפיע על בל המשק, רצוי שלשר האוצר תהיה סמכות בענין

הזה,

היו"ר א. שפייזר;

האם הכוונה היא לתת לשר האוצר את האפשרות להתערב בנוהלי קבלת העובדים

כשיש תקן?

אוריאל לין;

המונח "תנאי עבודה" הוא הבולל ביותר שישנו,

היו"ר א. שפייזר;

אפשר להגיד שמינויים ותקנים על בסים התקנים הקיימים עושים באישור

השר, בדברים אחרים כמו גימלאות וכו' יש צורך באישור שר האוצר,

א. שר ;

הבעיה של שיא כוח אדם היא בעיה בלל משקית. אנחנו מדברים באן על דבר נוסן

שאיננו חדש, אלא קיים לפחות בשלושה חוקים נוספים, הבוונה היא לשים סייג

לשר האוצר בענין זה,

היו"ר א. שפייזר;

אני מציע שנחלק סעיף זה לשני סעיפים, האחד יאמר, בי תנאי עבודתם של

עובדי הרשות, שכרם וגימלאותיהם יהיו מותאמים לאלה של עובדי המדינה, וייעשו

בהסכם בין הצדדים ובין האיגוד היציג של עובדיה באישור עיני השרים, הסעיף

השני יאמר שסדרי קבלתם של עובדי הרשות ומינוייהם יקבעו בידי המועצה

באישור השר,



1. שם-טוב;

אם אנחני אומרים שזה יהיה כשל עובדי המדינה, אין צורך באישור השרים,

כי זה יהיה על פי המקובל עם עובדי המדינה, ענין שיא כוה האדם והתקנים

צריכים את אישור השרים, עניני שכר ותנאי עברדה הם דברים הנקבעים על פי

משא ומתן בין הארגונים היציגים וההנהלה.

היו"ר א, שפייזר;

ציינתי שזה יהיה בהתאם למו"מ שיתנהל בין הארגון היציג וכו', ובאישור השרים,

התנאים אינם בדיוק כמו אלה של עובדי המדינה, ולכן גם ציינתי שזה יהיה בהתאם

לנסיבות וכו',

אנהנו יודעים שכאשר מקימים רשות יש קורלציה בין תנאי העבודה של עובדי

המדינה ובין תנאי העבודה של עובדי הרשות, אבל אין הם אותו הדבר בדירק, שהרי

בגלל זה הוקמה הרשות, לכן צריך להוסיף את המלה "מותאמים", .כדי שיהיה ברור שאין

הם בדיוק אותו הדבר,

א, שר ;

המלה "מותאמים" היא פתח למחלוקת רצינית ביותר. לכן עדיף שיהיה כתוב "כשל"

עובדי המדינה, בהתחשב בתפקידים וכוי, כפי שזה מנוסח בסעיף 34 שבהצעת החוק.

לדעתי אין להפריד בין קבלת עובדים ותקנים ובין תנאי עבודה, זו מקשה אחת,

אני גם לא הייתי רוצה לגרום לכך ששר התקשורת ייעלב,

השאלה היא בהפרדה עניינית בין תנאי עבודה ובין תנאים וסדרי קבלה לעבודה,

האם ברשות הנמלים יש לשר האוצר הסמכות לאשר תקנים וסדרי קבלה לעבודה?

ע, ילון;

בחוק רשות הנמלים כתוב "מותאמים לאלה של עובדי המדינה", תנאי העבודה

הם על פי מו"מ בין הארגון של העובדים וכוי, כלומר, סדרי קבלת עובדים לשירות

רשות הנמלים ומינוייהם יהיו מותאמים לאלה של עובדי המדינה, בשינויים שתקבע

הרשות באישור הממשלה,

תנאי עבודתם של עובדי הרשות והשכר ייקבעו בהסכם בין הרשות ובין ארגון

העובדים המייצג את המספר הגדול של העובדים,

אוריאל לין;

אנחנו מציעים להוסיף את הצורך באישור שר האוצר,

א, שר ;

זה לא הוכיח את עצמו, גם שיא כוח האדם וגם התנאים הייביס להיות באישור

השרים, אם מדובר בסדרי קבלה לעבודה הרי זה בסמכות הרשות ובאישור השרים,

היו"ר א, שפייזר;

האם נראה לכם שסדרי קבלתם של עובדי הרשות ומינוייהם יקבעו על ידי המועצה

ובאישור השר? מדוע סדרי קבלתם ומינוייהם צריכים להיות על דעת שר האוצר?



מ. צולר ;

מה פירוש המליס "תנאי קבלתם"? כשאני קולט עובד אני יכול להחליט לתת

לו דרגה 6, ואני יכול להחליט לתת לו דרגה 8, למ חרת אני יכול להודיע שכל

העוכדים שלנו שדרגתם 8 הועלו לדרגה 9י יכך נתתי להם למעשה תוספת שכר בגובה

של 15%.

אפשר למחוק את המלים "סירי קכלה לעכודה", כי ברור שזה נופל כתחום

אחריות הרשות, ענין התקנים צריך את אישור הממשלה, כי הממשלה צריכה לאשר את

הגודל ואת ההיקף של רשות הדואר החדשה

שני השרים קובעים את מספר המשרות שהרשות רשאית למלא, .

אוריאל לין;

שיא תקן זה לא התקנים הקבועים, התקנים חייבים להיות מובאים כהצעה שלמה

בפני הממשלה,

א, סרוסי;

בחוק רשות הנמלים כתוב שסדרי הקבלה והמינויים הם באישור הממשלה,

נושא התקנים יפול במסגרת סעיף 38 וסעיף 39 . אם נאמר שהתקנים הם באישור

הממשלה, זה יעמוד בסתירה מסויימת לסעיף 38 ולסעיף 39. כי התקציב ייקבע

על ידי שני השרים,

היו"ר א, שפייזר;

אני מציע שנאשר את סעיף 34 בלי המלים "וסדרי קבלתם לעבודה",

ו. שס-טוב ;

אינני שלם כל כך עם המעמד השווה הניתן לשני השרים, שר התקשורת מעוניין

לתת לציבור את השירות הטוב ביותר, וזה השיקול המנחה אותו, ואילו לשר האוצר

יש גם שיקולים נוספים אחרי-ם, ולכן אני שוקל עדיין אם לא צריך לתת פה עדיפות

לשר הממונה על הרשות עצמה, ושהוא יפעל בתיאום עם שר האוצר מבלי שיצטרך לבקש

את אישורו.

היו"ר א, שפייזר;

בהתאם לכל הדברים שנאמרו כאן, אני חושב שלשר האוצר אכן צריך להיות כאן

איזה שהוא מעמד, אני מציע שנאשר את סעיף 34 כדלהלן;

תנאי עבודתם של עובדי הרשות שכרם, גימלאותיהם ותקנינם יהיו כשל

עובדי המדינה. בהתחשב בתפקידים המיוחדים של הרשות ובהתייעלותה ויקבעו בהסכם בין הרשות

והארגון היציג של עובדיה באישור השר ושר האוצר.

ה ו ח ל ט - לאשר הנוסח הנ"ל של מעיף 34.

זכות הסתייגות לחבר הכנסת ויקטור שם-טוב.



סעיף 35- תנאי העסקה של ממלאי משרוח מיוחדות

היו"ר א. שפייזר;

עמדת ההסתדדות והעובדים היא שנוסח הסעיף יכול לרוקן מתוכן את כל

הסעיפים הדנים בתנאי עבודה, האוצר טוען כי סעיף קטן די הוא סעיף קריטי,

כי מדובר בהסכם ספציפי שעלולות להיות לו השלכות מרחיקות לכת,

א, שר !

אנחנו מוכנים לוותר על הסעיף הזה,

המטרה היא להגיע למצב בו ניתן יהיה להשיג בתנאי שכר מיוחדים אנשים

בעלי כישורים מיוחדים הדרושים לרשות,

ו. שם-טוב;

אני מציע שהנוסח יקבע כי המועצה באישור השר ובתךיאום עם נציגות העובדים

רשאית לקבוע וכו',

היו"ר א, שפייזר!

ההצעה דיברה על הצורך בתיאום עם נציגות העובדים,

א, שר ;

התוצאה המעשית תהיה שוער העובדים יהיה בר פלוגתא עם הרשות לענין נושאי

משרה בכירים, וזה ממש מצחיק,

בהקשר זה כדאי להזכיר שהכנסנו נציג של העובדים למועצת הרשות, וההחלטות

בנושאים אלה צריכות ממילא להיות על דעת המועצה, ובמועצה יש, כאמור, נציג

של העובדים,

ו, שם-טוב;

כבר היו דברים מעולם, קרה כבר שבמוסד, לרבות חברות ממשלתיות, העובדים

רואים עצמם נפגעים כאשר הנהלת המפעל או הרשות מחליטה פתאום להפוך תפקיד

מסויים לתפקיד מיוחד, זה מונע קידום של עובדים וכוי, כך שסכסוך ממילא יהיה,

אבל אם, על פי ההצעה שלי, נגיד לעובדים שלא יעמידו אותם בפני עובדה מוגמרת

אלא יתאמו אתם תחילה את הדברים, אין ספק שזה ירגיע אותם,

י, אלסטר ;

הרעיון שמאחורי הסעיף הזה הוא לאפשר עריכת חוזים אישיים עם מספר עובדים

בכירים על מנת שניתן יהיה להתניע את הרשות ולשבץ בתפקידים בכירים עובדי מפתח

בתפקידים בכירים, ניסוחו של הסעיף הזה מבטא את הכוונה הזאת, כל מלה נוספת

רק תגרע, המלה "תיאום" ניתנת לפרשנויות רבות מדי עד כדי שימת מחסום לכל

אפשרות שהיא,

בתחילת הדרך יתנהל מו"מ עם נציגות העובדים, אם הדברים לא ייראו להם

יש להם מספיק כלים כדי להביע באמצעותם את מחאתם, אבל לא נראה לי שצריך

להכניס זאת בחוק ממש, המלה "תיאום" נראית לי מסוכנת מדי,



היו"ר א, שפייזר;

המלה -"תיאום" אומרת שאתה צריך להודיע לנציגות העובדים על כוונתך,

אם אין מצדם הסכמה, הם דשאים להביע אותה בפניך. ואחד כך אתה מחלים,

המלה "תיארם" עלרלה למנוע זכות החלטה ללא הסכמת נציגות העובדים,

ו. שם-טוב ;

העובדים יכולים לחשוב שאת אותו תפקיד בכיד אפשד למלא גם ללא חוזה

מיוחד,

היו"ר א, שפייזד;

מאחד ובמועצת הדשות יש נציג של העובדים והוא יכול לרשום את הסתייגותו

לכל ענין, והיות ואנחנו יודעים מהפדקטיקה שלוועדים יש מספיק כלים כדי להביע

את התנגדותם. אני מציע שנאשד את סעיף 35 כמות שהוא,

מ, פלד;

אני דוצה שיהיה בדוד מעל לכל ספק שהכוונה היא למקדים יוצאים מן הכלל

ומיוחדים.

אודיאל לין;

אחדי ששמעתי את חכדי הוועדה אני נוטה להסכים אתם, מפני שאכן ישנה תופעה

ששדים נוטים לדכז סביבם הרבה מאד אנשים שאינם מתאימים דווקה לתפקידי ניהול

מבדיעים, אלא שקשודים יוחד במטדות הפוליטיות של השדים, הנוסח הנובחי של

סעיף זה יכול לפתוח פתח לתופעה הזאת, לכן אני מקבל את הצעתו של חבד הכנסת פלד

שיהיה בדוד שמדובד דק במשדות שיש להן אופי של ניהול כללי, או דודשות דמה

מקצועית מיוחדת, כמו למשל מומחה מיוחד לעניני תקשודת וכוי,

א, מינקביץ;

יש תקדים דומה בחוק חבדות ממשלתיות, שם מזכידים שש משדות בסעיף

ההגדדה, ומונים; מנהל כללי, חשב, יועץ משפטי וכו',

מ, צולר;

מדובד שם במנהל כללי, במשנה למנכ"ל, בסמנכ"לים, דאשי אגפים, יועץ

משפטי, מזכיד, חשב ומבקד, אלה התפקידים המופיעים בחוק תבדות ממשלתיות,

היו"ד א, שפייזד;

לפנינו שתי אפשדויות, האחת - לצמצם את הענין במספד מסויים של תפקידים

השניה - לדבד על תפקידי מינהל בכידים ותפקידים מקצועיים מיוחדים,

אודיאל לין;

אני מציע להגביל זאת לעובדים מקצועיים טכנולוגיים,

צריך לזכור שבעלי התפקידים המיוחדים מתמנים לתקופות קצובות בחוק,

ל-5 שנים, כך שוועדי העובדים ישקלו פעמיים אם כדאי להם להלחם על דבר כזה,

כי לא כל אחד יהיה מוכן לוותר על הקביעות שלו וללכת על דבר כזה,

היו"ר א. שפייזר;

אני מציע לאשר סעיף 35 אחרי שיובהר כי מדובר בתפקידי מינהל בכירים

ובתפקידים מקצועיים מיוחדים,

הוחלט - לאשר סעיף 35 . ברוח התיקון הנ"ל של היו"ר,

זכרת הסתייגות לחבר הכנסת ויקטור שם-טוב.

סעיף 37 - קביעת תשלומים

הערות הוועדה לסעיף זה היו: הפיקוה הכללי של משרד האוצר, כפי שהוא

מופיע בהחלטות שונות, הוראות וחוקים כמו חוק יסוד: התקציב, מספיק, מדוע לא

לאפשר כתחום זה יותר חופש פעולה למועצת הרשות?

היות ומדובר בתשלומים, בשירותים שנותנת הרשות למנויים, צריך להיות כתוב

שזה באישור השר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת,

זה לב לבו של הענין, אנחנו מבקשים להצמד לנוסח שלפנינו, מדובר כאן באגרה

ולא יתכן שהשר יקכע זאת בעצמו מבלי ששר האוצר יהי בר-שיח,

יש לשר האוצר אפשרות להתערב גם מחוץ למסגרת הזאת, לכן לא מובן לי מדוע

לא נאפשר לרשות לקבוע את התעריפים,

ישנן החלטות ממשלה, ועל פיהן גם כשיש לשר סמכות לקבוע תעריפים לשירותים

הדבר כא לאישורו של שר האוצר, לשר האוצר אין אמנם סטטוטורית, אבל ישנה החלטת

ממשלה האומרת שהעלאת תעריפים ואגרות יהיו בפיקוח כולל ומביאים זאת לאישור

ועדת האגרות באוצר, הממשלה החליטה שהיא רוצה ששר האוצר יאשר זאת,

זה נעשה כך בכוונה, כי אם מישהו יתן שירות במתיר שמתהת לעלותו, הרי

מישהו יצטרך לכסות את היתרה,

אם מישהו ירצה להוריד תעריף זה ישתקף בתקציב, ובתקציב יש לשר האוצר

מעמד, כך שאין מקום לחששות,

אם במקומות בהם אין חובה סטטוטורית להביא זאת לאישור שר האוצר קבעה

הממשלה שיש להביא נושאים כאלה לוועדת האגרות, ובראש ועדת האגרות עומד איש

משרד האוצר.



מכאן ששר האוצר הוא בעל ענין בנושא, אין פשוט מנוס מזה. לא יתכן שייקבע מחיר

שאיין לו השלכה על תקציב הרשות, אילו גביית האגרות היתה חד שנתית בעת קביעת

התקציב, ניחא, אבל אגרות זה דבר המתעדבן באופן שוסף, ובתקופת אינפלציה זה

מתעדכן לעתים קרובות ביותר,

היו"ר א, שפייזר;

אתם הרי יושבים בתוך המועצה, ישנו תקציב כללי לרשות, כאשר רוצים לשנות

תעריפים האמנם צריך לרוץ אל שר האוצר לקבל את אישורו?

א, שר;

המועצה היא אמנם מועצה, אבל לשר האוצר יש אחריות על התקציב, על כלל המשק,

אם המועצה תחליט על תעריף נמוך בצורה אבסורדית, הרי יהיה בכך משוס תחרות לא-

הוגנת, אז צריך להיות כאן מישהו אם ראייה כוללת, ושר האוצר הוא הגורם הזה,

היו"ר א, שפייזר;

האם אתם קובעים תעריפים ברשות, הנמלים?

א, מינקביץ;

שם יש בעיה שנובעת מתעריפי יתר שהרשות גובה,

היו"ר א, שפייזר;

חיפשנו דרך לרסן קצת את מידת השפעתו של שר האוצר בחוק שלפנינו, היה לנו

הרושם שבחוק הזה ניתנה לו דומיננטיות יתרה, חשבנו שאם יש לאוצר נציגות במועצה

אפשר להסתפק בפחות מעורבות מצד שר האוצר,

אני מציע שנאשר את סעיף 37 בתיקון האומר שתהיה זו החלטת השר באישור

ועדת הכלכלה של הכנסת,

יכולה להיות כאן בעיה, כי יש כאן אלמנט תקציבי, ויכול להיות קונפליקט

בין המתוקצב ובין המאושר, מה גם שועדת הכלכלה אינה ועדה המאשרת תקציב

אוריאל לין;

הבב ניקח לדוגמה את תעריפי החשמל, שם. אין לשר האוצר שום סמכות,

אבל לא יעלה על הדעת להגיש לוועדת הכספים של הכנסת בקשה להעלות תעריפי

החשמל ללא אישור שר האוצר,

יש להבין בין סמכות סטטוטורית, שהיא סמכות קבועה בחוק והיא נותנת

שליטה מלאה ומשנה את יחסי הכוחות, לבין החלטות ממשלה והסדרים פנימיים

בתוך הממשלה, יש הסדרים פנימיים בתוך הממשלה שהם חזקים מכל דבר סטטוטורי,

היו"ר א, שפייזר;

אני מציע לאשר סעיף 37 ללא הצורך באישור שר האוצר, ולהוסיף את אישור

ועדת הכלכלה של הכנסת בכל מה שקשור בתעריפים,

א, שר;

בסעיף 37 (ד) אנחנו מבקשים להוסיף ואת המלים "ורבית על רבית" אחרי המלים

",,,חובת תשלום ריבית פיגורים",



היו"ר א. שפייזר;

אינני חושב שאנחנו צריכים להכניס כאן את ענין הריבית על ריבית,

מ. אוהלי;

הסעיף המגביל לסעיף (ג) בחרק הבזק אינו מחייבת אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

היו"ר א. שפייזר;

אנחנו מבקשיס להוסיף את הצורך באישור ועדת הכלכלה של הכנסת כל מה שנוגע

לתעריפים .

הוחלט - לאשר סעיף 37 בתיקון האומר שיש צורך באישור השר ובאישור

ועדת הכלכלה בכל הקשור בתעריפים,

הסתייגות למשרד האוצר,

סעיף 38- תקציב רגיל_ותקציב פיתוח

היר"ר א. שפייזר;

ההסתדרות והעובדים התנגדו לסעיף קטן (ה), הוועדה העלתה שאלה אס אמנם יש

צורך כסעיף קטן (א) שהרי לממשלה יש רוב במועצת הרשות,

אחו-י ששמענו כל מה שנאמר בסעיף הזה אני מציע להשאיר את הסעיף כמו שהוא,

ובשינוי קטן כלבד כסעיף קטן (ה) שיהיה כדלקמן; השר, בהתייעצות עס שר האוצר,

רשאי לקבוע וכו'. בעוד שבהצעת החוק כתוב: שר האוצר, בהתייעצות עס השר. רשאי

לקבוע וכוי, כסעיף קטן (א) במקוס "התקציב טעון אישור המועצה והממשלה". יבוא

"התקציב טעון איסור המועצה. השר ושר האוצר",

הוחלט - לאשר סעיף 38 עס התיקונים הנ"ל שהציע יו"ר הוועדה,

סעיף39 -1הפחתת תקציב או שיא כיח אדם

היו"ר א. שפייזר;

גם בסעיף קטן (א) כאן צריך להיות כתוב; השר, בהתייעצות עם שר האוצר

ועל פי החלטת הממשלה וכוי,

אוריאל לין;

אנשי האוצר הגישו חוק חדש כו הכניסו סעיפים רבים שנועדו לתת לשר האוצר

סמכות מבחינה של ויסות תקציבים לגופים מתוקצבים, לחברות ממשלתיות וכו', והחוק

מסובך מאד, האם אינו מחייב גם את רשות הדואר?

א, מינקביץ;

הוא מחייב. אבל רק לתקופה של שלוש שנים, וזו מגבלה רצינית לגבי החוק

הנדון כאן, זאת ועוד, השליטה הנובעת מחוק יסודות התקציב פחות דומיננטית

מכפי שהיא נראית, יש שם סמכות מאד כללית, אבל בדיעבד ולא מראש, ואילו אנחנו

רוצים לתת כאן לאוצר מראש את הסמכות הזאת, במיוחד שמדובר בגוף חדש שעוד לא

עומד על רגליו,

הצעת החרק הזו הוכנה זמן רב לפני שהגשתם השנה את החוקים הספציפיים

של חוק יסודות התקציב הבאים להקנות לאוצר שליטה, החוקים האלה הם חוקים

מפורשים מאד, ההצעה שלפנינו לא שונתה לאור החוקים החדשים,

חוק יסודות התקציב מתייחס לרשויות שהזיקה התקציבית שלהן למשרד האוצר

היא הרבה יותר חלשה, לא זה המקרה שלפנינו, לפנינו רשות שלא יהיו לה מקורות

אם לא תכסה את הוצאותיה באמצעות תעריפים, אלא מקורות ממשלתיים, חוק יסודות

התקציב מדבר על גופים מתוקצבים כמו אוניברסיטאות ועוד גופים שהזיקה הישירה

שלהם לאוצר היא יותר חלשה,

אוריאל לין;

האם אין הבדל בין חברת החשמל לדואר?

א, שר;

שם יש חוק ספציפי, חוק הזכיון לחברת החשמל, וכל גרעון של הברת החשמל

מכוסה על ידי תקציב המדינה, כך שחברת החשמל יכולה למעשה להילת אדישה

לתעריפים וכוי,

אוריאל לין;

אנחנו רוצים למנוע היווצרות מצב כזה במקומות אחרים, באשר יש מצב בו

שר האוצר אחראי על התקציב ועל אי חריגה ממנו, אז אפשר למנוע את מה שקרה

בחברת החשמל, הברת החשמל היא בביה לדורות, ואם אמנם חברת החשמל היא טעות

כל כך גדולה, הרי אפשר להגיש הצעת חוק שתתקן את הטעות הזאת,

היו"ר א, שפייזר;

סעיף 39 נותן סמכות לשרים ועל פי החלטת הממשלה להפחית את תקציב הרשות

ואת שיא כוח האדם שלה,. יש כאן צורך בשני שרים ובהתלטת הממשלה כדי להפחית

תקנים או תקציב, לכאורה זה סעיף סביר, טוענים, ובצדק, שהמדובר הוא ברשות

שהיא רשות מונופוליסטית ציבורית, שאם הלילה לא תעמוד במסגרת התקציב שלה

לא יפרקו אותה, כי היא חייבת להמשיך לפעול, ואז מישהו יצטרך להשלים את

התקציב שלה,

אוריאל לין;

הסעיף הזה נראה לי בפרט משום שבתוב "על פי החלטת הממשלה", אני רק מצטער

על כך שאין סעיפים דומים גם בחברות אחרות,

מ, פלד;

אני מציע שגם פה יהיה כתוב "השר בהתייעצות עם שר האוצר", במקום"שר האוצר

בהתייעצות עם השר",

הוחלט - לאשר סעיף 39 עס התיקון הנ"ל שהציע הח"כ מ, פלד,



סעיף 40 - חרזה של הרשות

אני מציע למחוק את המלים "ושר האוצר" מסעיף זה, ולהחליף את המלה "שיקבעו"

במלה "שיורה",

ה ו ח ל מ - לאשר סעיף 40 בתיקון הנ"ל, וזה כוסה הסעיף: "בחוזה של הרשות

שהיקפו עולה מעל סכום שיורה השר, יצויין - (1)...

סעיף 41 - דו"ח שנתי

היו"ר א. שפייזר;

חברי הוועדה טענו בי אין תקדים לסעיף דומה לזה בחוקים אחרים. אולם יחד

עם זאת מצאו שאפשר לאשר את הסעיף הזה,

הוחלט - לאשר סעיף 5,41נוסה שבהצעת החוק,

סעיף 42 _- קרבות

היו"ר א, שפייזר;

מאחר וסעיף זה אינו קשור בעובדים ואף לא בנושא התפקודי, מדוע יש צורך

באישור שר האוצר, בנוסף לאישור המועצה והשר?

א, מינקביץ;

אני חושב שהוועדה תובל לאשר את הסעיף בנוסח הבא: המועצה תקבע את שיעורי

ההפרשות, את אופן ההפקדות של בספי הקרנות יקבע השר ושר האוצר,

הוחלט - לאשר סעיף 42 בתיקון הבא: (ב) המועצה באישור השר תקבע

את שיעורי ההפרשות, אופן ההפקדות של בספי הקרנות יהיה

טעון אישור השר ושר האוצר,



סעיף 43 - מילדות ואיגרות חוב

היו"ר א. שפייזר;

בוועדה נשאלה השאלה מדוע יש צורך בסעיף זה כאשר יש הנחיות כלליות בענין

גיוס הון מהציבור. האוצר השיב כי הוא חושש שגיוס ההון ייעשה שלא בתיאום עם

האוצר ולא לפי מדיניותו הכללית. השאלה היא מדוע לא לתת לגוף לנהל את עסקיו

כמסגרת הכוללת. תוך ידיעה שבמועצה הרי יש לממשלה רוב,

אוריאל לין ;

סעיף 43 (א) אומר "הרשות רשאית על פי ההלסת המועצה ובכפוף לאמור בכל הוק

וכו', המלים "בכפוף לאמור כסל חוק" לא נראות לי, אס יש לכס בעיות עקרוניות

וכלליות הן נרגעות לא רק לרשות הדואר, וצריך למצוא להן תיקון מתאיס. אם

נלך בדרך הקיקה כזו שבכל מקרה ספציפי נתקן את הבעיות הכלליות, אנהנו ניצור

מצב לא בריא,

א. מינקביץ ;

מאחר ורצינו לעגן בחוק את סמכותה לגבות כספיס בדרך זו ניסהנו את הסעיף

כפי שהוא מנוסה בהצעת החוק שלפנינו,

א. שר ;

ישנה כאן רשות ממשלתית שיכולה ליצור איגרות הוב בתנאיס עדיפיס אר פחותים,

והס יכולים להתהרות באיגרות הוב של המדינה,

אוריאל לין;

איננו חולקיס על כך שזה צריך להיות באישור שר האוצר, השאלה היא אס

ההסדר ההוקי הקייס בחוק רשות ניירות ערך ובהוקיס אהריס אינו עונה,

א, שר ;

נניח שהכנסת או הממשלה מחליטים לבטל את ההסדר הכללי, רשות הדואר עדיין

הצטרך לקבל את הרשות של שר האוצר, כי הדעת לא נותנת שרשות דואר תיצור מלווה

ספציפי בתנאים עדיפיס על אלה שנותנת הממשלה,

היו"ר א. שפייזר;

אס יש בושאיס שבהם יכולים להיות הילוקי דעות בין נציגי שר התקשורת

ושר האוצר, אז בא שר האוצר שלו סמכות יתר לקבוע בעניני מסגרת למדינה כולה,

במקרה שלפנינו יש לממשלה רוב במועצה,

א, שר ;

המועצה מייצגת את האינטרסים של רשות הדואר, מעשית טובת הרשות היא העומדת

לנגד עיניה. יכול להיות מצב של אי שיווי משקל,

היו"ר א, שפייזר;

אני חושב שאנחנו יכוליס לאשר סעיף 43.

הוחלט - לאשר סעיף 43.

היו"ר א, שפייזר;

בישיבה הבאה נסכם את הסעיפיס הנותריס, תודה לכולכס, ישיבה זו נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 11,00)