הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 51

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ב בסיון התשמ"ה, 11.6.1985, שעה 14.00

נכחו ;

חברי הוועדה; א. שפייזר - היו"ר

י. ארצי

א. ליו

ע, לנדאו

א, שלום

מוזמנים; שר החקלאות א. נחמקין

מ. בן-מאיר - מנכ"ל משרד החקלאות

צ. אלון - משרד החקלאות י

א. זייף - משרד החקלאות

נ. יניב - משרד החקלאות

ב. ספרן - משרד החקלאות

י. רז - משרד החקלאות

מזכיר הוועדה; ד. לב

קצרנית; ח. אלסמן

סדר-היום; סקירת שר החקלאות מר א. נחמקין.



סקירת שר החקלאות מר א. נחמקין

היו"ר א, שפייזר; אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת.

כולנו מזועזעים מאסון חרכבת שפקד אותנו חיום.

הייצוא החקלאי. התחלנו

לדון בנושא חזח כאשר שמענו את סקירתו של שר התעשיה והמסחר ו"שיבצנו" במסגרת הדיונים

שלנו את הדיון הזה, על ייצוא חחקלאי, אם כי רוב חברי הוועדה אינם חקלאים.

למיטב ידיעתי ב-12 לחודש זח עומד לחחתם חחסכם של חשוק

המשותף עם ספרד ועד ה-15 ביולי אנו צריכים לתת את הצעותינו בקשר שיפור מעמדן של

חמדינות האחרות כתוצאח מחצטרפותן של ספרד ופורטוגל לשוק האירופי המשותף.

מדברים, באופן כללי, על זרימה מתמשכת של הסחורות, כפי

שזו היתה נהוגה עד עתה, אולם הקריטריונים טרם נקבעו והם יכולים לקבוע הרבה מאד את

גורל החקלאות בישראל.

חייצוא החקלאי מותנח, כמעט כולו, בשוק חאירופי חמשותף.

אין לו אותה אלטרנטיבה שיש לתעשיה לכן חחלטח כזאת או אחרת של השוק המשותף יכולה לחיות

גורלית לייצוא החקלאי שלנו.

ממשלת-ישראל מתנגדת לכך ששר החקלאות יצא לצורך הנושא

לאירופה כדי לשכנע את שרי הכלכלה והחקלאות בעניינינו. אילו היינו עושים חשבון כמה

פעמים חשר אריק נחמקין נסע בכל ימי חייו לחוץ-לארץ - - -

אני מצחיר שבמשך כל התקופה בה הייתי מנכ"ל בשירות

המדינה, חמש שנים, לא נסעתי אפילו פעם אחת על-חשבון

המדינה לחוץ-לארץ. יחד עם זאת עלי להוסיף כי אף אחד לא חעריך זאת.

חיו"ר א. שפייזר; על הנושא הזה צריך להתקיים דיון אובייקטיבי בו צריך

לקחת בחשבון ששר שממעט כל-כך לנסוע לחוץ-לארץ, לעומת

שרים אחרים, מסתבר שנסיעתו במקרח חזה ייחודית וצריך לאשר אותה.

בשיחתנו בנושא של הייצוא החקלאי טקרנו מספר ענפים

בהם ענף ההדרים שהיתה לו שנה ברוכה לאחר הרבה שנות בכי והזנחה. כתוצאה מהכפור במרוקו

ובאירופה וכתוצאה מגידול הביקוש לתעשיה היתה לענף ההדרים עדנה בשנה האחרונה. היה

לנו ייצוא טוב וקיבלנו עבורו מחירים טובים. יחד עם כל זח אין אני אומר שאין בעיות

בענף זח. הפרדסנים סיפרו לנו כי כרתו 70 אלף דונם פרדסים מתוך 400 אלף.

מדובר על בעיות גם במועצה שהשר הוא היושב-ראש שלה.

המועצה איננה יעילה ואין בינה לבין הגורמים הקשורים אליה מספיק תיאום. לפרדסנים יש

טענות כלפיה. צריך "לנער" משהו במערכת הזאת.

לפרדסנים יש מיעוט הכנסה מול כל אלה שנוגסים מן הנתח

וצריך לחול שינוי בשיטה.

למרות השנה חברוכח שהיתה לענף ההדרים אם לא ייעשה

משהו הנושא יוזנח ואיכות הפרי תרד. כבר חיום הפרי נחשב לבינוני מינוס ואם הנושא

לא ישתנה תהא בו ירידה נוספת.

כפי שציינתי קיימות בעיות בענף ההדרים שמכניס "נתח"

די שמן בייצוא החקלאי בפרט ובייצוא בכלל.

קיימים דו"חות טובים לגבי האבוקדו ש"כבש" את השווקים.

90% מהשוק האירופי מוצף באבוקדו שלנו.



ענף הפרחים עדיין נחשב לענף סוב. בענף חירקות

קיים פוטנציאל וידינו נטויות - בתנאי שיאפשרו לנו ייצוא. בסך-הכל התחזיות

אופטימיות בכל התחומים האלה.

לעומת בל אלה קיימות בעיות בדרכי השיווק וקיימת

ביקורת בקשר למועצה בעניין שיווק פרי ההדר כמו כן לגבי אגרקסקו בטענה של חוסר

יעילות וביורוקרטיה.

נשמעו טענות בקשר למועצה לשיווק פרחים בדבר אי-

סדרים שנתגלעו עם הקבלנים.

צריו ליצור תיאום בין הגורמים למען היעילות. צריך

למצוא תיאום בדרכי השיווק.

יושב-ראש המועצה הוא שר החקלא,ות, יושב-ראש אגרקסקו

הוא מנכ"ל משרדו ויושב-ראש המחלקה הכלכלית הוא יושב-ראש מועצת הפרחים כך שאתם,

בעצם, שולטים על הנושא.

הענין השני שהיה ברצוני להסב את תשומת-לבכם אליו

הוא הנהגת ביטוח שער אירופי לחקלאות. אי-אפשר לעבוד יותר לפי דולרים. אנו מייצרים

חקלאות רק לאירופה ורוצים שיהיה ביטוח שער אירופי. החקלאים רוצים לדעת, מראש,

מה הם הדולרים לייצוא חקלאי כדי שהם יוכלו לתכנן את הייצוא החקלאי. גם התעשיינים

ביקשו את אותו הדבר אולם להם היתה הבטחה של שר האוצר שהרו וחיות לא תקטן. יחד עם-

זאת התעשיינים טענו גם הם שאי-אפשר לתכנן את הייצוא מבלי לדעת מה הם הדולרים לייצוא.

באוצר אין מוכנים "ללכת" לקראת דבר כזה.

מהחומר שמסרתם לנו אני מבין שלגבי פרי הדר ואבוקדו

יש דולר ייצוא רגיל. לגבי פרחים וירקות - דולר ייצוא מחוזק.

החקלאות מקבלת דולרים לייצוא כמו אלה שהתעשיה מקבלת,

פלוס הטבה נוספת של 15 סנט לדולר - בנוסף לדולר ייצוא רגיל. אני מדבר על ממוצע

של 15 סנט.

שר החקלאות א. נחמקין; יש ויש. מדובר על ממוצע.

- היו"ר א. שפייזר; מו"פ. דווקה הנושא הזה מנוהל ביד לא רמה ובזרוע לא

נטוייה. הקיצוצים התבטאו בפחות כח אדם, פחות חוקרים

וכדומה. כך המצב גם לגבי זנים חדשים ולכל מה שקשור בהנדסה גנטית ובעיות טכנולוגיות.

יש לי הרושם שישראל בנושא הזה לא נמצאת על המפה העולמית. בסופו-של-דבר מחקר ופיתוח

וההשקעות שייעשו בתחום הזה יקבעו את העתיד.

כמה זמן אפשר יהיה להמשיך "לחיות" על אבוקדו? הרי

משהו חדש יתפתח בעתיד. מה העתיד? התחום הזה היה "עתרת" המדינה בחקלאות.

מדברים על ייצוא חקלאי טרי של 500 מיליון דולר

והאנשים שלכם מדברים השנה על 600 מיליון דולר אם השוק יהיה "נדיב"; זה נחשב ל"נתח"

מכובד.

רשות הדיבור לשר החקלאות, מר אריק נחמקין.

שר החקלאות א. נחמקין; ניכר כי היושב-ראש הכין "שעורי-בית" בנושא שעל סדר-היום.

א. לין; ברשות השר ברצוני להשמיע הערה בקשר החומר שהונח על

שולחננו על-ידכם. כחבר-הכנסת מפריעים לי לא כל-כך

הנתונים שסיפקתם לנו אלא הגישה שעומדת מאחוריהם והגישה איננה מאפיינת רק את משרד

החקלאות אלא את כל משרדי הממשלה.



המימשל, מבחינת ראותה של הכנסת, הוא מימשל לא

דינאמי, מימשל שלא מספיק חושב, מימשל לא יצרני וכזה שאיננו מתמודד עם הבעיות.

הרושט המתקבל הוא של מימשל שמדבר רק על תקציבים. איו תקציבים אז הוא לא יכול לבצע

פעולות.

כאשר אני עובר על החומר שהונח בפנינו, בחלק הנוגע

לייצוא הישראלי, אני מביו שחלה ירידה. ישנם הסברים מדוע חלה הירידה.

בתוך המבנה הפנימי איו שינויים דרסטיים. אפילו בענף

פרי ההדר לא היו שינויים דרסטיים. בסעיפים האחרים גם כו איו שינויים דרסטיים.

אתם מסבירים שיש תחרות עם ספרד וקיימים שינויי מטבע ואתם מגישים לנו "ניתוח" כמו

שהייתי רוצה לקבל מהאוניברסיטה. אולם איננו יושבים כאו עם נציגי האוניברסיטה אלא

עם אלה שצריכים לפתור את בעיות החקלאות.

אני מבקש לשאול את השר איר הוא מתכוון לפתור את בעיות

החקלאות ולהגדיל את הייצוא בתקציבים שעומדים לרשותו?

היו"ר א. שפייזר; רשות הדיבור לחבר-הכנסת ארצי.

י. ארצי; קראתי בענייו רב את הנייר שהוגש לנו שהוא מאד מאלף

ונותו תמונה מדוייקת על המצב יחד עם זאת מפריעה לי

נקודה שאני אנסה "לחדדה". כל המסמך הזה שם את גורל החקלאות שלנו על כף ההכרעה

בנושא של הצטרפות ספרד ופורטוגל לשוק האירופי המשותף. נראה כאילו מעל צוואר החקלאות

שלנו תלוייה חרב דמוקלס - - -

שר החקלאות א. נחמקין; אתה מתכווו שמעל צוואר הייצוא החקלאי תלוייה חרב דמוקלס.

י. ארצי; לזה התכוונתי.

אני יודע מה ההבטחות שניתנו בנושא הזה ואני גם יודע

איר אפשר להתחמק מהו ולתת לנו את הרושם שעוזרים לנו אף שאיו עוזרים במידה מספקת.

התנגשות האינטרסים גדולה מאד. אי-אפשר לשתף-פעולה עם

מרוקו או עם מדינות המאגרב.

לטווח ארור צריר להכין אלטרנטיבה לענייו הזה והאלטרנטיבה

הסבירה ביותר היא תיעוש בחקלאות.

היו"ר א. שפייזר; אתה מתכווו לשימוש בחקלאות בתעשיה?

י. ארצי; לא. אני מתכווו לתעשיה בתור המושבים. אנו מכירים

את התפתחות התעשיה בתנועה הקיבוצית.

הבעיה של הייצוא החקלאי זאת בעיה של תנועת המושבים

יותר מאשר של התנועה הקיבוצית מלבד ענף הכותנה. בענף הזה יש בשורות די טובות.

השאלה שאני מבקש לשאול היא; באיזה כיוון אתם חושבים?

מה אפשר יהא לעשות? אינני רוצה לקבל כעת תכנית מגובשת אולם צריר לצאת לדרר בעקבות

מה אפשר לעשות? מדובר על נושא דינאמי מתפתח. אינני מדבר על-כך שצריר לעבוד

על נושא של עוד קצת עגבניות או עוד קצת ירקות אולם צריר לחשוב על הענין .

השר צריר לומר לנו היכו אנו עומדים במשא-ומתו עם

השוק האירופי המשותף ובנושא הזה אני מאחל לעצמנו שנשמע בשורות טובות, יחד עם זאת

צריר לחשוב מה יקרה אם הנושא הזה לא יסתדר?

היו"ר א. שפייזר; רשות הדיבור לחבר-הכנסת אפרים שלום.



א. שלום; קראתי חלק גדול מן החומר שהונח בפנינו;

הוא איננו "זר" לי. אני מכיר את רוב הנתונים.

אני מצטרף לדעה שהביע חבר-הכנסת לין בקשר אליו ומתייחס בדברי לעתיד.

יש כאן צילום מצב קיים של השנה האחרונה

מה יקרה בגלל הצטרפותן של ספרד ופורטוגל לשוק האירופי המשותף,

מה אנו תובעים מן השוק, באיזה מועדים ובאיזה היקף יאפשרו לנו לשווק את תוצרתנו

איו כאן התייחסות לשאלה של הסחר החופשי עם

ארצות-הברית. אולי, בכל זאת, יש נושאים שאפשר לפתחם בכיוון הסחר עם ארצות-הברית?

ברצוני לשמוע מהשר מה הדיונים שהיו בממשלה

בקשר ביטוח השער מכיוון ש-95% מהייצוא שלנו מועבר לשוק האירופי המשותף הקשור בנושא

הזה.

מה שמפריע לי יותר בעניין הזה הוא שבשנה

האחרונה האשראי לא צומצם בהיקפו. החקלאי מקבל אשראי שקלי וקיימת אצלו שחיקה נוראה

מכיוון שהוא איננו מקבל פיצויים בעד ביטוח השער במלואו.

אם חקלאי מייצא לאירופה, הוא צריך לקבל אשראי

לפי סל המטבעות הזה. זה דבר אחד.

דבר שני; השר מכיר את הנושא ויודע מהי דעתי

בקשר מבנה המערכת של לפני מספר שנים שהיינו שותפים לה. נבנו מערכות שבהיקפן היה

צורך בהן בגודלן ואף לא הסתפקו בכך ולקחו בחשבון תחרות גידול. בתקופתו של שר החקלאות

אריאל שרון היתה סברה שענף הפרחים יגיע תוך שנתיים למיליארד וחצי ולשם כך נבנו מערכות

בהתאם. חלקן עדיין "תקוע ". הממשלה סייעה להציל את מועצת הפרחים לפני שלוש שנים

והנושא הזה עלה לאוצר המדינה בהרבה מאד כסף אולם המערכות נשארו בגודלן כפי שהן היו.

אני הייתי מרכז משק והייתי חקלאי. מועצת

הירקות מילאה תפקיד חשוב כאשר היה מחסור בארץ,אולם מאז חל בנושא הזה שינוי גדול.

כארבעים מוצרי ירקות מיוצרים בארץ כשרק ארבעה מהם מתוכננים ויש לגביהם התחייבות של

המועצה

שר החקלאות א. נחמקין; לא התחייבות אלא הסכם.

א. שלום; הסכם זה התחייבות. באשר לשלושים ושישה מוצרים

לא קיימת כלל התייחסות מצד המועצה באשר לתכנון,

מחיר או היקף.

מחייבים את היהודים להיות צמודים למשווקים

ועושקים את החקלאים. אי-אפשר לגזור על חקלאי גזרות שהוא איננו מסוגל לעמוד בהן.

ההוצאות עומדות על למעלה מ-30%. 16% עמלה שאיננה קיימת באף מגזר אחר במדינת-

ישראל פלוס היטל המועצה פלוס סבלים פלוס כניסה וכו'. מדוע אי-אפשר לתת לחקלאים

את תעודות המשלוח? אינני אומר שלא צריכה להיות תעודה, צריכה להיות כזאת אבל היא

צריכה להיות בידי בעלי האגודות. צריך להוריד את השליטה מידי הסיטונאים. בתקופה

שמחירי התוצרת נמוכים ההוצאות עומדות על מעל ל-50% לכן החקלאים מבריחים את תוצרתם.

צריר לשים את הדגש על פער התיווך בענף

הירקות ולעשות את מירב המאמצים כדי לצמצמו מכיוון שאחרת חלק נהנה מההפקר והצדיקים

משלמים את העלויות.

היו"ר א. שפייזר; ירקות מן הגדה מגיעים לשוק המקומי.

שר החקלאות א. נחמקין; באחוזים הנושא הזה שואף לאפס. אין הרבה נזקים

מהנושא הזה.



היו"ר א. שפייזר;

התייחסו כאן לשני נושאים; האחד - נושא שהעלה חבר-הכנסת ארצי בקשר לגורל

המושבים במערכת. על הנושא הזה הוועדה תקיים דיון. הצעה כזאת הונחה על שולחננו

ואנו נקיים ישיבה על הספציפי הזה.

י. ארצי;

הנושא הזה קשור לנושא שעל סדר-היום.

א. שלום;

בתעשיית השימורים יש תשתית אולם מושמעות טענות לא פעם שאין מקבלים תמורה

מלאה בגלל הכמויות ובגלל שההוצאות עולות.

בעולם מתפתחים היום זנים מיוחדים בתעשיית פרי ההדר שבקשר אליהם נעשים

נסויים במכון הוולקני. האם אי-אפשר להפנות את החקלאים, לאור הפרדסים שנעקרו,

לאלסרנטיבה כזאת? אולי אפשר לעבור לכיוון של גידול לתעשיה?

היו"רא. שפייזר;

רשות הדיבור לשר הוזקלאות, מר אריק נחמקין.

א. נחמקין;

אשתדל לא לפרוס את כל היריעה על-מנת שגם המנכ"ל יוכל להתבטא על רקע הנושא

שעל סדר-יומו. אתחיל את דברי בהשמעת הערה אישית. חברי למשרד טוענים שמחוייב

המציאות הוא שאני אצא להיפגש עם שרי החקלאות שיגיעו לשוק האירופי המשותף. כל שר

יגיע לשוק עם התביעות הספציפיות שלו.

בממשלה, כפי שידוע לכם, החליטו שהשרים לא יסעו לחוץ-לארץ וכאשר אמרו לי לא

לנסוע - בזה הסתיים בשבילי הוויכוח. אינני סבור ששר בממשלה צריך לעמוד בתוקף על

זכותו לנסוע. הממשלה היא זאת שהיתה צריכה לראות את המטרה החיונית שבנסיעה

הזאת. על-כל-פנים לא ניהלתי עם אף אחד ויכוח על הנושא הזה.

א. שלום;

ויכוח מנהלים עם ממשלה נורמאלית.

י. ארצי;

ההחלטה בהחלט היתה לא נורמאלית.

שר החקלאות א. נחמקין;

מוז אני יכול לעשות? כל אחד רואה את נסיעתו כנסיעת-עבודה ואת נסיעת האחר -

כטיול. כאשר דיברתי על-כך ענו לי; אתה סבור שהעניינים לא יתנהלו אם לא תחיה

שם?

י. ארצי;

מי יכול לנהל במקום השר את המשא-ומתן?

שר החקלאות א. נחמקין;

אי-אפשר.



יש לנו משא-ומתן עם שר החקלאות ההולנדי בקשר הגדלת המס על ייבוא פרחים

מישראל. אנו מספקים הרבה פרחים להולנד והנושא הזה מספק מסחר חשוב מאד ביו הולנד

לגרמניה. סוחרים מגרמניה קונים פרחים מהולנד ומשווקים אותם גם לארצות-הברית.

כל נושא כזה נחשב לעולם ומלואו. יש נוחיות בנושא של הסלת מכס כיוון שהוא מכניס

מטבע. בנוסף לכך יש אספקט אחר של "הופעה יפה" בפני הקהילה ואספקט נוסף מכיוון

כל הכבוד על ההגנה.

אני צריר לנסוע לשוק האירופי המשותף אולם אינני יכול לעשות זאת בגלל

הוויכוח שיהיה לי עם עשרים שרים. בלתי אפשרי.

ועדת הכלכלה של הכנסת רשאית לפנות לממשלה בקשר החלטתה לא לאפשר לשרים לנסוע

לחוץ-לארץ ולהמליץ על נסיעת שר החקלאות.

אינני רוצה שמישהו יעלה על דעתו שאני מעוניין בנסיעה הזאת אישית.

על-כל-פנים זה היה הנושא הפחות חשוב שאליו רציתי להתייחס בסקירתי.

היו"ר א. שפייזר;

עד ה-15 ביולי הכל יסתיים.

שר הוזקלאות א. נחמקין;

אחרי ה-5ו ביולי כבר לא יהיה טעם לנסיעה. בשוק האירופי המשותף יסכמו עד

אז את הנושא.

אני אענה על שאלות ספציפיות שנשאלו על-ידי וזכרי הוועדה ואתחיל מהשאלה ששאל

חבר-הכנסת ארצי שתגיע לוועדה לדיון ובינתיים היא עולה כחומר למחשבה. אני,

אישית, בגלל הכרות י עם המבנה החברתי של המושבים סבור שבלתי-אפשרי לשלג תעשיה

במושב ביוזמה ממלכתית, ביוזמה תנועתית או ביוזמה אזורית.

יכול להיות שיזמים יוכלו להקים תעשיה במושב, בשותפות, אולם אני אינני מאמין

שאפשר להקים תעשיה משותפת. לא אכנס לפרטים בנושא הזה. כאשר יתקיים עליו דיון -

נעסוק בו. על-כל-פנים כל תקופת היותי מזכיר תנועת המושבים עשיתי הכל כדי לא

לעודד מצב כזה וגם כשר הוזקלאות לא אתן ידי לנושא הזה. הקמה זאת איננה בעיה אבל

אחר-כך לפתור את כל הבעיות שתתעוררנה - קשה.

י. ארצי;

כוונתך לבעיות חברתיות?

מבעיות חברתיות הנושא הופך להיות נושא בעל בעיות כלכליות.

שר החקלאות א. נחמקין;

אני חוזר ואומר שלא נתתי יד ולא אתן יד למשרד הוזקלאות לממש דבר כזה. יחד

עם זאת אם מישהו אחר יצליח להקים דבר כזה ותהיינה לו תוצאות חיוביות - אני אשמח.

הלוואי שאתבדה בנושא הזה אולם אינני מסוגל ליישם דבר שאינני מאמין בו או שאני

מאמין כי הוא נדון לכשלון.



מושבים שאינם צריכים תעשיה - יכולים להתמודד אתה. מושבים שצדיכים תעשיה -

אינם מסוגלים להתמודד אתה. אז לתת לאלה שמסוגלים להתמודד? לא צריך.

ב. יש לנו בעיות קשות מאד בקשר נושא האשראי עלכל מרכיביו. אשראי ותכנון

אלה הם נושאים המשמשים "כלי" לכוון בו את החקלאות. אין כלי אחד.

האשדאי והתכנון הם "כלי" יוצא-מן-הכלל להכוונת הייצוא.

איננו מצליחים ליישם את הקיצוץ בשידותים. דק היום "התבשדנו" שבשידות

הציבודי התווספו למעלה מעשדים אלף עובדים. היתה כוונה לצמצם את השידות הציבורי

בעשדים אלף והנה התווספואליו למעלה מעשדים אלף עובדים.

מספד העובדים במגזר היצרני יורד. במעדכות היצדניות מצמצמים את כוז האדם.

אי-אפשד לצמצם את המשכודות אז מצמצמים באשראי. אתה מודיע שאינך נותן יותר אשראי

אז מה עושים? מתלוננים.

השפעת "המכשיד" שבעזדתו אתה יכול לכוון את הייצוד קטנה מאד מכיוון שקיצצו

בו.

ג. גם באשדאי לייצוא מקצצים. באשדאי לייצוא יש סובסידיה. נותנים אותו

בתנאים מסויימים ששימשו תמדיץ. בהקשר הנושא הזה קיים גם תמדיץ הכוונה וגם תמדיץ

כלכלי.

הקטינו את האשדאי לייצוא בגלל המצוקה הכספית. בוזקלאות שאיננה מסתדדת בלעדי

הנושא הזה מקטינים את הייצוא או שהוא עובד לאלה שמסוגלים להשקיע את מה שצריך

להשקיע.

המטדה היא להמשיך ולצמצם בכיוון הזה.

ד. שד הכלכלה והתכנון ואנכי הגשנו הצעה לוועדת שרים לענייני כלכלה. ההצעה

נדונה וסוכם שמספד שדים יציעו הצעה בה יפודטו המדכיבים החשובים לייצוא לאידופה.

כשאנו מדבדים על השוק אנו מתכוונים לשוק האידופי אולם ייתכן שנפדוץ דדך לשוק של

אדצות-הבדית. בינתיים הנושא הזה שולי מכיוון שלהוביל סחודות לאדצות-הברית באניה

זאת איננה שיטה ובאוויד היא יקדה מאד.

הצענו שני מדכיבים שגם ידאגו לתמורה אמיתית ומוצדקת וגם יעודדו ייצוא חקלאי

לאידופה. בייצוא התעשייתי איננו מעוניינים מכיוון שאנו דוצים "לדחוף" אותו

1. סל מטבעות אידופיים לייצוא הטדי; 2. תשלום

לפי עדך מוסף.

המצב שונה באם אתה מייצא יהלומים או אם אתה מייצא עגבניות.

כתוצאה מהחוקים הסטנדדטיים הייצוא החקלאי נפגע.

ה. אני מודה בכך כי אנו מעונ יינ ים בייצוא הוזקלאי מכיוון שרובו מיוצא

מאדבעה אזודים שעם ישדאל דוצה ביישובם: מדדונות הכינרת בדמת-הגולן שנחשבים

לאזור יוצא-מן-הכלל טוב לייצור, בקעת הירדן, העדבה ומה שנקרא פתחת-שלום. זה

האזוד שהתפתח אחדי עזיבת פתחת-דפיח. אדבעת האזודים שמנ יתי נחשבים למתאימים

לייצוד החקלאי בגלל מיקומם ובגלל האקלים שלהם. במקדה הזה אנו תופסים

מספד "ציפודים" במכה אחת; האזוד מתאים, אנו דוצים לישב במקומות האלה אנשים

שבצודה אהדת אי-אפשד היה ליישבם בו, אם אותה אוכלוסיה לא תתעסק בייצוא הוזקלאי

ממילא נצטרך להחזיק אותה באותו מקום.

יש לנו קושי עצום לתת לאנשים שגדים במקומות האלה סיוע מעבד מה שמקובל

בסטנדדטים של התעשיה והחקלאות. הענין הזה איננו מסתדד עם היחס היוצא-מן-הכל טוב

שיש כלפי עובדי "אתא" שבהקשד אליהם האדץ "מתהפכת". במושגים שלי מפעל "אתא" נסגד

כבד לפני שנתיים ו"מנשימים" אותו כל הזמן "הנשמה מלאכותית".



אני עובר להשיב על דבריו של חבר-הכנסת לין בקשר המסמר שהונח בפניכם

על-ידינו. חשוב לנו שתקבלו מאזן. נכוו, החומר שהונח על שולחנכם מהוון מעין

מאזן.

יש לנו בעיה בקשר כניסת ספרד ופורטוגל לשוק האירופי המשותף. רמת החיים

בארצות האלה נמוכה, ההתפתחות היתה איטית וחוסר העבודה שם היה נורא. שכר העבודה

שהפועלים מקבלים בארצות האלה נמוך מזה שלנו. אנו משלמים כיום 30% יותר ממה

שנהוג לשלם באירופה. אירופה לא "התביישה" לדאוג למטבעות שלה כדל שהיא תוכל

להתחרות עם התוצרת האמריקאית. לנו יש תשומות אמריקאיות.

מדוע לנו יש תשומות אמריקאיות?

אנו משלמים בעד זבל כימי שמיוצר בארץ פי שלוש ממה שהוא עולה באירופה.

מתרגמים את הנושא בשקלים אולם העלות היא דולרית. אני מדבר על עלות פי שלוש.

אוריאל לין;

אנו משלמים בעד זבל כימי פי שלוש יותר מאשר הוא עולה באירופה?

שר הוזקלאות א. נחמקין;

כן.

אוריאל לין;

האנרגיה בארץ לא יותר יקרה מזו שבאירופה.

זאת עובדה. איננו מייבאים זבל כימי מאירופה - גם זאת עובדה.

אוריאל לין;

אינני שואל את השאלח הזאת מכיוון שאינני מכיר את בעיות הייבוא. ברור לי כי

קיימת כאן בעיה של הגנה אולם אסור שיקרה מצב כזה.

אני מסכים אתך.

אוריאל ליין;

איזה מן דבר הוא זה? התשומות שלנו בארץ הן פי שלוש כאשר האנרגיה לא יותר

יקרה? אם כך -משהו לקוי במערכת הבסיסית.

היו"ר א. שפייזר;

היה ברצוני להעיר את תשומת-לבכם בנושא התשומות כי הסטטיסטיקות מראות ששכר

העבודה בחקלאות הוא מן הנמוכים ביותר.

דבריך נכונים אם כי לא מדוייקים. קודם כל יש להבחין בין שכר העבודה לבין

השכר שעולה למעביד. שנית, בכל המערכות שכר העבודה גבוה מאד. החקלאי נחשב רק

לחוליה אחת בכל היישרשרת".

היו"ר א. שפייזר;

זה מה שאנו טוענים.

שר החקלאות א. נחמקין;

הנושא הזה קיים גם לגבי תופרי הנעלים. היחיד שאיננו מובטח הוא תופר

הנעלים. כל היתר מסודרים; עובדה. אינני רוצה "לנתח" את המצב המוזר הזה עכשיו.

פיתחנו מערכת שירותים ש"זוללת עד להקיא" ולמערכת היצרנית אין כוח להתמודד

אתה. משנת 1978 קיימת "הגיגה" אחת גדולה בשירותים שלא הצלחנו לצמצמה.

ע. לנדאו;

כל עוד משלמים למערכת הזאת -היא ממשיכה לעבוד.

שר החקלאות א. נחמקין;

את הוויכוח הזה צריך לנהל עם ההסתדרות.

הוויכוח הוא על הגישה.

שר החקלאות א. נחמקין;

לא

אני מביע את דעתי. לא מתקבל על דעתי ש"מקורות"/לא תחשב לחלק מהמגזר החקלאי.

75% מהמים מובלים לחקלאות. לא מתקבל על דעתי שעובד "מקורות" יקבל פי ארבע מעובד

בחקלאות.

כמה כלי-רכב צמודים יש להם?

אינני עוסק בנושא הזה אלא מציין בפניכם עובדה.

אוריאל לין;

השאלה ששאלתי היתה בגדר שאלת אגב-אורחה. יוזד עם זאת לא היה מזיק אילו

הייתם יודעים כמה כלי רכב צמודים יש להם.

שר החקלאות א. נחמקין;

זה איננו הנושא שעל סדר-יומנו.

על-כל-פנים מה שהיה ברצוני לומר הוא שמצב כזה לא היה בעבר.

זאת הבעיה שלנו.

מ. בן-מאיר;

לא של החקלאות.

המצב הזח "משגע" אותי.

לא התנגדתי לקיצוצים בתקציב מכיוון שהיה צורך לקצץ קיצוץ יותר עמוק בתקציב

אולם כאשר הנושא חגיע אלינו- קשה לצמצם עובדים. לעומת זאת -קל לצמצם תקציבי

פיתוח. כך לעובדים שלנו יש עוד פחות עבודה. מה לעשות? יצרנו מצב עוד יותר

נורא.

אוריאל לין;

אני אתן לך תשובה למצב הזה. אתם, כממשלה, אינכם עושים מה שצריך לעשות.

שר החקלאות א. נחמקין;

אתה צודק.

אתם אפילו לא חושבים נכון.

שר החקלאות א. נחמקין;

לזה אינני מסכים.

אוריאל לין;

היה צריך להגיע להסכם עם ההסתדרות בקשר הפסקת קבלת עובדים חדשים כך שתוך

חודשיים היה אפשר להשיג שינוי אולם אינכם עוסקים בזה אלא בעסקות-חבילה, ויש

חבילות כל הזמן.

שר הוזקלאות א. נחמקין;

צריך ללכת בדרך כזאת שתיצור מוטיווציח לעבור לייצור, לא "להידבק" לשירותים.

לזכות הסקטור שאני מדבר עליו אפשר לומר שאחוז קטן מאד של האוכלוסיה מספק

את מלוא תצרוכת המזון בארץ. יש מוצרים בסיסיים שמייבאים מחוץ-לארץ. אנו מספקים

100% של התוצרת והעובדה הזאת תחשב לברכה.

אוריאל לין;

מדוע לא להמשיך להאבק לשינוי בהגבלת ייבוא על כימיקלים? אם הנושא הזה

עולה פי שלוש מדוע שלא נייבא?



שר החקלאות א. נחמקין; אני מודה בעוונותי הרבים ששקלתי היטב על

מה להאבק והגעתי למסקנה שיש לי שתי אפשרויות.

אני צריו להיות ישר עם עצמי ולנהוג בעקביות. אם אני אאבק על ליברליזציה בייבוא כאשר

הייצור יקר אני אהיה חייב לוותר על מאבק במניעת מזון מתחרה,

בנושא הכימיקלים - העולם חופשי. לגבי תוצרת

חקלאית - במדינות המפותחות כמה שהמדינה יותר מתקדמת כך החקלאות בה יותר מסובסדת

ומוגנת. הדברים אינם נעשים "תחת השולחן".

אם אני אתבע לייבא זבל כימי מיד יאמרו לי כי

עלי להיות עקבי.

חמאה נמכרת, כמעט, ללא מחיר, אם כך מדוע צריך

לייצר חמאה אם אפשר לקבל אותה ברבע מחיר מאירופה? האוצר רוצה לייבא אלפי טונות של

חמאה שנזרקים באירופה אולם הנושא הזה הוא בניגוד להסכם הכתוב בינינו. זאת היתה

ה"חגיגה" של הבוקר ליד שולחן הממשלה.

היו"ר א. שפייזר; היו זמנים שהיה צריך להוסיף שומן לחלב.

מ. בן-מאיר; זה היה מזמן. היום מייצרים חלב דל-שומן.

שר החקלאות א. נחמקין; ההסכם האחרון שאני מכבד אותו על-אף שהוא איננו

טוב אומר שאנו איננו מייצרים את כל הצריכה,

כל הצריכה יוצרת עודף שומן והשומן מצטבר. סיכמנו שצריכת החלב תותר בארץ על בסיס שלא

יהיה עודף שומן ועמדנו בכך. מה התברר? שהצריכה הרבה יותר גדולה. אז אומרים לנו

שייבאו חמאה מאירופה.

ע. לנדאו; מדוע לא?

שר החקלאות א. נחמקין; מדוע לא נביא חקלאים מאירופה? שם יש עודף.

שמעתי מחבר-הכנסת קופמן ש"תנובה" קיבלה

מהממשלה כ-40-30 מיליון דולר מעבר המגיע לה במסגרת סובסידיות. המחלבות בארץ מעבדות

ליטר חלב בשני סנט פחות מאשר המחלבות האמריקאיות; זה הישג יוצא-מן-הכלל מכיוון

שהאמריקאים נחשבים ליעילים ביותר בתחום הזה, יחד עם זאת יש בעולם, היום, חלב יותר

זול. מציעים לנו בשר מהולנד, לעשר שנים, באשראי בזיל הזול. מה נעשה?

ע. לנדאו; אני מבין מה שהשר אומר יחד עם זאת אם באמת

אפשר לקבל מאירופה מוצרי חלב בזיל הזול אז

מה שאני טוען הוא ששומרים על האינטרסים שלנו ומה שמעבר להם - קונים יותר בזול,

א, שלום; מה תעשה עם המתיישבים?

מ, בן-מאיר; עזבו את הנושא הזה עכשיו,

ע, לנדאו; אם אפשר לעשות זאת לטווח ארוך

היו"ר א, שפייזר; השאלה היא מי מבטיח את הנושא לטווח ארור?

ע. לנדאו; ממשלת-ישראל מחליטה על כושר ייצור מסויים

בחלב ומעבר לזה - מייבאים מהחוץ,

היו"ר א. שפייזר; ברצוני להצטרף לשאלות שנשאלו על-ידי חברי

הוועדה ולהוסיף; מה גבול ההגנה על התוצרת

החקלאית? האם יש גבול או שאין כזה? בתחום של פער התיווך הענין עולה פי שנים מאשר

באירופה



שר החקלאות א. נחמקין; לא אמרנו זאת. שום דבר לא עולה פי שניים.

היו"ר א. שפייזר; אני מדבר על דבר אחר. אם אינכם יכולים לייעל

את המערכת בדרך אחרת, אם אתם לא מציעים איר

לייעל אותה - הדרך היחידה היא על-ידי לחץ. אם אפשר לייצר את אותו מוצר יותר בזול

ואיו עושים זאת משמע שהאשם הוא בכל המערכת, לא רק בחקלאי,

השאלה שאני שואל בהקשר הזה היא: מהו גבול

הכדאיות?

מ. בן-מאיר; אני ארצה להשיב על השאלה הזאת.

שר החקלאות א. נחמקין; מגינים מעט מאד, למעט דברים ספציפיים

אוריאל לין; מה פירושן של המלים: מעס מאד?

א. צריך לעשות השוואה בין הייצור והעלות אצלנו

לעומת הייצור והעלות אצלם; ב. את המערכות

האלה ניסה שר האוצר הקודם, ארידור, שאמר שהדרך לייעול היא לייבא בירה וסודה ותחתונים

בלי מכס אז כל המערכות עברו להיות מערכות מייבאות לא יצרניות. התברר שאחרי תקופה

מסויימת נגמרו הדולרים.

איו אפילו מוצר אחד שהתשתית שלנו איננה

מסוגלת ליצור מעל ומעבר. קיימת בעיה עם פסימים. בהודו לא היה תכנון. בפסימים אנו

נמצאים בפיגור של 30% ושם דווקה יש הסכם.

זה המצב עם האוצר. היכן שיש לו - הוא מחזיק

ואיננו משנה. בנושא הפטימים אנו בפיגור אולם המצב בענף החלב ובענף הירקות והפירות -

בסדר.

בנושאי הירקות והפירות אנו מתחת למחיר.

אנו מסוגלים לייצא במטוס לארצות-הברית ו"להכות"

את העגבניות האמריקאיות. אז איזו הגנה יש כאו?

אנו עומדים מאחוריך. אילו היית מוריד את

עלות המחיר

אני אתייחס לנקודה הזאת. יש מאתיים עובדים

במועצת פרי ההדר ונוריד אותם למאה אז העניו

לא ישנה את העלות.

אז תמשיך להחזיק את המאה האלה הלאה?

עוד לא שמעת את הגישה שלי. גם אם נצמצם

היום מאה איש מעובדי המועצה - בעיית התפוז לא

תיפתר. עלות השירותים היא הבעיה, לא המאה איש המיותרים.

הבעיה שלנו היא שאנו קונים תשומות מכל

השירותים שקיימים בארץ.

חייבים להתחיל חשיבה בצורה מסודרת, תמונת-

המצב שהצגתם בסך-הכל הרבה יותר גרועה מזאת

שעליה חשבתי. היא מדכאת.



שר החקלאות א. נחמקין; לא היכרת אותה?

אוריאל לין; לא עד כדי כך. בכלכלת יש כלל שאם קיים מוצר

שלא כדאי לייצר אותו מכיוון שבשום תנאי תחרות

אי-אפשר להתמודד עם העלות הגבוה ומה שתעשה לא ישנה אותה, אם זה המצב

מ. בן-מאיר; חלילה,

אוריאל לין; אז לא כדאי לייצר, אבל אם לא כך המצב אז

חייבים לבדוק היכן אפשר לצמצם את העלות ואיר

אפשר "לתקוף" את כל המרכיבים שיצמצמו אותה,

כאשר אתם באים אלינו, כמשרד החקלאות, אינני

מצפה שתדברו רק על הבעיות שיש להן השפעות ישירות על המחירים, אתם צריכים לחשוב על

בעיות שיש להן השפעה כוללת על המשק, אם כולם ינהגו כפי שאתם נוהגים ביחס למאה עובדים

של מועצת פרי ההדר. . . בסופו-של-דבר אתם מהווים חלק מהמערכת שמקבלת את ההחלטות

בממשלה ועל הגישה שלכם תהיה השפעה כוללת שבסופו-של-דבר תשפיע גם על העלויות,

מצד אחד קיימות תשומות שקשורות בשירותים

וכל השירותים שקשורים לעלות החקלאית יקרים ואתם אומרים שאין לכם כיוון או תכנית איר

להוריד אותם, מן הצד האחר קיימות תשומות שהמנכ"ל אומר שאי--אפשר להוריד אותן, כמו

מים או דשן ויש עוד צד של תשומות ייבוא שאם תגיד שאתה רוצה לייבא - יאמרו שכר יהיה

גם לגבי מוצרים אחרים,

באיזשהו מקום צריר למצוא דרר לצאת מן המילכוד,

מהו הגבול העליון של הגנה שאתם רוצים לתת

למוצרי החקלאות?

מ, בן-מאיר; ברצוני להתייחס לדברים האלה,

אוריאל לין; המשק צריר להגיע לחשיבה נכונה ולהחליט על

הגנה עד מקום מסויים ששם ייקבע הגבול.

השר, לא כשר החקלאות אלא כממשלה, צריר למצוא

פתרון לבעיות שהוא מעלה בענין השירותים, אם היית פותח פתח לייבוא של כימיקלים, הוא

לא היה פותח פתח בהכרח לתחרות של ייבוא מוצרי מזון, הנושאים האלה אינם קשורים עד-

כדי כר ייאחד בשני, יש לי נסיון בענין, אם קיימת בעיה ספציפית, אפשר להתייחס אליה

בצורה ספציפית; היא איננה מחייבת משהו אחר,

שר החקלאות א, נחמקין; ברצוני לומר עוד מספר משפטים ואחר-כר אני

אבקש ממנכ"ל המשרד להשלים את דבדי,

אני אומר את דברי מנסיון ציבורי; אינני רוצה

להיות ה"דון קישוט" על אף שאני נחשב לכזה שנלחם בכל דרר ובעקביות כדי להגיע למה שחבר-

הכנסת לין הצביע עליו,

א, אני מוכן להתמודד עם יצור עודף, רואים

בי אוייב בכל הקשור לענין הזה. ב. אני בעד הקטנת השירותים בכל דרר אפשרית, גם אם

הנושא יגרור אחריו הפגנות ושביתות,

היחידים שמאורגנים בארץ הם השירותים; הייצור -

לא כל-כך.

אני זוכר שכאשר שאלתי מדוע עובד בחברת החשמל

צריר להשתכר יותר מאשר כל עובד אחר המנכ"ל השיב לי כי מדובר ב- 2,5% מההוצאות וכי

העובדים ישביתו את המשק, אינני צריר לומר לכם כי דבר כזה "מדביק", ובצדק, את כל

האחרים,

מדוע אם אני עושה ברגים

והוא עובד חברת החשמל אני צריך להשתכר שליש ממנו? ככה. אנו עם של משוגעים. אני

מוכן לתת יד לכל תהליך שיהיה כדי לשנות את המצב הזה.

אמרתי לשר החינוך והתרבות, בתשובה לשאלתו,

שהמורים יכולים לשבות שנה. מה יקרה? אם הוא סבור שהם צודקים - הוא צריך לעזור להם.

אבל אם הם אינם צודקים ולא ישלמו להם משכורת, אחרי שבוע הם יחזרו לעבודה. משרד

החקלאות קיצץ, משרד הבטחון קיצץ אולם משרד החינוך והתרבות איננו מקצץ מכיוון שהשר

אומר שהוא איננו יכול להתמודד עם המערכת הזאת.

הייתי בוועדת הכספים, בסיעה ובמליאה ושמעתי

איך תוקפים אותנו על חוסר היחס שאנו מגלים לנושא הרווחה. אינני מתרגש מכך. ישבתי

בכנסת מספר שנים וראיתי כיצד כולם מחלקים לכולם.

אינני רוצה להיות ה"דון קישוט". המערכת

החקלאית תיגמר אם לא נשמור עליה בשכל ובעורמה.

הנושא האחר שעליו רציתי לדבר הוא עניו האמונה,

החזון והתכנית לעתיד. אנו עומדים בפני משבר שמשמעותו בכל העולם: עודפים בתוצרת

החקלאית - בניגוד לתחזיות. קיימות שתי ארצות - הודו וסין - שבניגוד לכל התחזיות

יצאו ממשבר חוסר אספקת המזון והנושא הזה מפחיד את כל העולם. שתי הארצות הללו היו

צרכניות ענקיות של מזון.

באירופה יש שפע. ארצות-הברית עומדת לצמצם

50% מהסיוע הענק שהיא נתנה לחקלאות. בארצות-הברית רוצים לתת היום כסף לחקלאים על-

מנת שהללו לא ייצרו; יש פחד מעודפים. ואנו - "נתקענו" לתקופה הזאת. מטעמים

ציוניים והתיישבותיים אסור לנו לרדת בייצור.

א. לא הורדנו את תקציב מו"פ אולם הוא קטן מדי.

אין יותר כסף ואני לא אתבע להוסיף. אני כן תובע לקצץ את תקציב הממשלה.

ב. אני רוצה להתמודד עם יעול המערכת, גם עם

המערכות האחרות. במועצות היצור צריך לבצע שינוי של השיטות כדי שלא תהיינה כפילויות.

בשנים האחרונות "חגגו".

אתה הוא "בעל-הבית" של המועצות.

אני מספר לכם מה שאני רוצה לעשות. התחלתי.

הדברים קשים.

ארך שנתיים לפטר עובדים; 150 במספר. באיזה

עוד חברה ממשלתית פיטרו עובדים?

שקלנו ארבע פעמים אם נצליח לעשות צעד כזה מבלי

שתקום מהומה. "הלכנו" עד הסוף.

. 130 עובדים כבר עזבו.

ג. שמירת הקיים שנה. אני רואה עצמי במצב של

"ליקוק פצעים" מכיוון שאנו נמצאים בתקופה של

תוהו ובוהו במערכת הייצור והפיקוח. קיימות בעיות למי לתת רשיון ולמי לא לתת רשיון.

בשנה הזאת של ה"הפוגה" אנו רוצים לחשוב על

העתיד לא מכיוון שעד עתה לא חשבו אלא מפני שחיו בהרגשה שלעולם חוסן. אנו סבורים

שצריך להערך אחרת לקראת המשבר. אני צופה משבר בענף הכותנה שעד לפני שנה נחשב לענף

מצויין. התנועה הקיבוצית "רצה עליו".



אנו צריכים לשבת אל המדוכה ולתכנן מה לעשות

ב-400-300 אלף טון כותנה? אינני רוצה לתשוב על כיוון של סובסידיה אז מה ניתן במקום?

האם יש אלטרנטיבה?

לא היה לי חומר שהייתי יכול לומר לגביו כי

הוא בחזקת תכנית לכן לא העליתי את הדברים על הכתב.

בזמן האחרון חל שינוי במצב ואנו חייבים לשנות

את הלו המחשבה שלנו בהתאם אליו. יש אצלנו תקופה של שינויים בתפישה ושינויים בתכנית

עקב הזעזועים שרק מתחילים.

אני מבקש את סליחתכם על-כך שלא הבאתי אתי

חומר שאפשר היה לומר עליו שיש בו הרבה דמיון. הייתם מכניסים אותו למקרר.

אנו גם שומרים על השוט, גם חושבים אנה פנינו

מועדות ובמקביל מוכנים להתמודד עם כל המערכות, אני לא אסכים לכך שהמערכות האחרות

תקבלנה תנאים יותר טובים מאשר המערכות היצרניות, אני אלחם על זה,

היו"ר א. שפייזר; תודה, רשות הדיבור למנכ"ל משרד החקלאות,

מ, בן-מאיר; אני מבקש להכניס לדברי אלמנט שחייבים לדעת

אותו, אני מדבר על האדמה החקלאית שחלק ממנה

נמצא בתור גבולות הקו הירוק מבלי לשכוח מהו אחוז המדבר שיש אצלנו. 52%.

בנוסף על התפקידים הקלאסיים שיש לחקלאות,

לייצר מזון בשפע ובמחיר סביר ושמירה על החקלאי אנו צריכים גם ליישב את הארץ, אין

פאקטור אחר בכלכלה שעושה זאת, כאשר מדברים על גבול ההגנה אל לנו לשכוח את הגורם

הזה,

גורמי הייצור שמיועדים לייצוא חקלאי אינם

גדלים; הקרקע - נתונה; /כמות מים - נתונה. יש מגבלות.

אם, במשך חמש השנים האחרונות, כאשר מדי שנה

בשנה המטבעות האירופיים יורדים בשיעור של 20% לשנה, אנו עומדים במצב כזה שמועצת

ההדרים מצביעה, פחות או יותר, על 225 מיליון דולר ייצוא, זאת אומרת שאנו עולים בייצוא

מדי שנה בשנה, כל שנה אנו מוכרים בפחות דולרים, התמורה הדולרית יורדת, ואנו

מוסיפים לעמוד על אותו שיעור של ייצוא, מי עוד עושה דבר כזה?

הייצוא החקלאי הטרי הוא "סיפור הצלחה"

בנתונים שבהם הוא פועל, מדוע להשמיע רוח נכאים? לפעמים יש אצלנו טיפול לקוי אולם

בסך-הכל מדובר על "סיפור הצלחה".

אנו מוכרים בפחות דולרים

והתמורה הדולרית יורדת? האם הכוונה היא לערך

המטבעות? אני מבין את הקונספציה של שער החילופין, התשומות שלנו לא חייבות להיות

בדולרים, יש הרבה תשומות במטבעות אירופיים,

שר החקלאות א. נחמקין; מה?

אם אין - אז צריך להיות,

הכל מתנהל בדולרים,

אני מתאר עובדות שאי-אפשר להכחישן, קודם כל

צריו להבין את העובדות,

אנו עולים בכמות פיסית ובתמורה ריאלית מדי

שנה אולם הצרה היא שמדובר על תמורה דולרית,



אל לנו לשכוח מרכיב שאתם חייבים לדעת אותו.

כאשר התעשיה מתלוננת על קשיים הולכים וגדלים אנו טוענים שיש לה מספר מרכיבים:

א, אירופה לא בלעדית; ב, היא מייצאת מיחידות יצור הרבה יותר גדולות;

ג, בקצרין לדוגמה, אין תעשיה, מתעסקים במוצרים מתכלים ולא במוצרים ברי-קיימא.

שר החקלאות א, שרון; מגיעה לנו מחמאה בקשר הענבים שאנו מובילים

מקצרין לשוק בלונדון.

מ. בן-מאיר; אנו מעבירים חסה מקוררת מבקעת הירדן לסלסבורי

ובסלסבורי עשו סרט על צורת הייצוא שלנו.

אינני מבקש יותר הגנה מזה שהעולם המערבי נותן

לחקלאות. אם אנו דומים לו אזי יש לנו אמת-מידה. הדברים האלה אינם חדמשמעיים.

היו"ר א. שפייזר; גבול ההגנה הוא אחד כלפי חוץ ואחד כלפי פנים.

מ. בן-מאיר; כלפי פנים, פרט לשניים-שלושה מוצרים, אנו בכלל

לא מקבלים הגנה.

ראש-הממשלה המנוח אשכול הגדיר את הפרה כאוייב

העם מכיוון שפרה בישראל זקוקה למים רבים בשביל לייצר חלב בשעה שפרה הולנדית יוצאת לאחו.

וראה זה פלא; אותה פרה שאמרו שצריך לצמצם את שיעור ההגנה עליה יעילה יותר מהפרה שיוצאת

לאחו בהולנד,

ראה זה פלא?

לתפארת המליצה, כאשר אני מדבר על הגנה אני

מתכוון לשיעורה ולמשך הזמן שאתה נותן לי על-

מנת להתארגן.

על-כל-פנים כיצד קרה הפלא הזה? אנו עומדים

על 11 אלף ליטר חלב וההולנדים על 5 אלפים ליטר לשנה,

בישראל נשאלת עכשיו השאלה כיצד לייצא עוברים

שיש להם ביקוש בכל העולם.

בהקשר מוצרים הבאים מן הצומח - איננו מבקשים

הגנה. בקשר למוצרים הבאים מן החי - המועצות מנופחות וכל הטיפול נחשב למנופח,

היכן אני זקוק להגנה? כושר החקלאות גדל פי

12 במשך 37 שנה על אותו שטח קרקע ועל אותה כמות מים. החקלאים רוצים לייצר; הם

מבקשים לייצר.

כאשר אני מדבר על חקלאות אני מדבר על תנאים

אקולוגיים. אלקטרוניקה, לדוגמה, אפשר לייצר גם במקומות אחרים.

רמת-הגולן מושתתת בעיקר על גידול עדרי בקר

לבשר. איננו יעילים בשטח הזה אולם בעשור האחרון העגל שלנו עלה מ-160 קילוגרם ל-

260.

כמה הוא עלה במקומות האחרים?

אני מצביע על שיעור ההתקדמות המקצועית והכלכלית

במהלך העשור,

היו"ר א. שפייזר; מה שיעור ההתקדמות במקומות אחרים בעולם?

מה שאני טוען הוא שאנו מזינים את העגלים

מלאכותית ובעשור עלינו במאה קילוגרם לעגל

גמול כאשר איו לנו אמצעי אתר ליישב את רמת-הגולן בחקלאות.

בנושא הייצוא אינני מפריר ביו מערכת אחת

למערכת השניה.

אוריאל ליו; אני מצטער על-כך שאני נאלץ להפריע לך באמצע

רבריר אולם לא קיבלנו תשובה בקשר ההגנה.

מ. בן-מאיר; עלינו לקיים עור ישיבה כדי שנוכל לפרס את כל

אשר היה ברצוננו לפרס. תו לי לסיים את רברי

ואחר-כך, אם תהיינה לך שאלות, תוכל לשאול אותו.

היו"ר א. שפייזר; ענית על שאלת ההגנה בצורה עקיפה, דיברת על

השיקול הלאומי.

מ. בן-מאיר; אינני מבקש הגנה.

אוריאל ליו; שאלתי התייחסה להגנה בחקלאות הרגילה.

מ. בן-מאיר; אינני מבקש הגנה. אתה מסבסד אותי? אתה

מדבר על הגנה בפני ייבוא? על זה אני אשיב

בהמשך הדברים. הייתי סבור שכבר השבתי.

כאשר אני מייצר ליטר חלב אינני מסכים שתעמיד

אותי בתחרות מול ממשלות אלא מול יצרנים. ההגנה הזאת היא הגנה יוצאת-מן-הכלל. אתה

אינך עושה שום דבר חריג ואני אינני מבקש שתעשה שום דבר חריג. התחרות צריכה להיות

עם מיצרו, לא עם הממשלה. סבור הייתי שעניתי על הנושא הזה. ממשלת הולנד מסבסדת כל

קילוגרם בשר בדולר על דולר.

שר החקלאות א. נחמקיו; סיבסוד של מאה אחוז.

היו"ר א. שפייזר; אני מצטער על-כך שעלי להפסיק את הדוברים.

עלינו לסיים את הישיבה. אני מבקש שנקבל

סיכום לישיבה זאת לפחות בנושא אחד. על רקע האינפורמציה שנמסרה לנו על מה שצפוי

להיות בקשר ההכרעות הקשורות לשוק האירופי המשותף, עד 15 ביולי, אנו פונים לממשלה

ומחזקים את החלטתה לצמצם את נסיעות השרים לחוץ-לארץ, יחד עם זאת אנו ערים לגורל

הנושא בעקבות כניסתו של ספרד ופורטוגל לשוק האירופי המשותף ומבינים שהמשא-ומתו

שמתקיים עכשיו באירופה יקבע את גורל החקלאות לשנים.

אנו מבקשים מהממשלה, במקרה הזה, לנהוג לפי

שיקול-דעת נוסף בקשר נסיעת שר החקלאות לאירופה במטרה להיפגש עם שישה שרי החקלאות

השונים.

אוריאל ליו; אני מצדד בסיכום הזה אולם אני חושש מכף

שנראה מגוחכים על-ידי-כך שנבקש את אישור

הממשלה לנסיעה לאירופה ושאנו, כוועדת הכלכלה של הכנסת, נביע דעה בנושא.

היו"ר א. שפייזר; הממשלה החליטה שהשרים לא יסעו.

אוריאל ליו; ראש-הממשלה יכול

היו"ר א. שפייזר; הוא לא אישר.

הממשלה תוכל לחסוך הרבה נסיעות לחוץ-לארץ

אם היא תתעמק במה שנעשה בחברות הממשלתיות.

זה איננו שייך לנושא שעל סדר-יומנו.

היו"ר א. שפייזר; אני בעד צמצום נסיעות לחוץ-לארץ לא רק של

שרים,

אוריאל לין; יש הרבה תחומים בהם אפשר לצמצם במשק הציבורי,

קיימת החלסה מקבילה במשק, שר של כל משרד

צריו לאשר את הנסיעה לחוץ-לארץ,

היו"ר א, שפייזר; השר איננו בקיא בכל נושא בפרסי-פרסים, מבקשים

את אישורו, שר הבטחון, לדוגמה, מקבל כל שבוע

רשימה של פקידי המשרד שצריכים לנסוע ושכבר מאושרים למסרת הנסיעה על-ידי כל הרמות

והוא רק צריך לחתום על המסמר שמניחים לפניו, מה הוא יכול לעשות?

שר החקלאות א, נחמקין; הבעיה בנושא הזה היא שקשה מאד לפקח עליו

מכיוון שכל דבר נראה חיוני,

מ, בן-מאיר; במהלך הישיבה נשאלו השאלות: האם, עקב כניסת

ספרד ופורטוגל לשוק האירופי המשותף נגזרנו

לנו? נשאלה גם שאלה בקשר להגנה,

העובדות מצביעות על-כך שלספרד איו נחיתות

אקולוגית לעומתנו, יש לה אזור ענקי עם אותם יתרונות אקולוגיים יחד עם קירבה עצומה

לשוק, אי-אפשר להתעלם מהעובדות האלה,

ברצוני לומר עוד מלה סובה בקשר הנושא שעל

סדר-יומנו, בחנו לאחרונה נתונים בקשר עלות השיווק שלנו והגענו למסקנה שהיא לא

גבוהה יותר מאשר השיווק הספרדי, אני מתכוון בדברי לאגרקסקו.

הכוונה היא מנמל היציאה,

הנושא מתבטא בהתארגנות וביעילות והוא כולל

אוניות שאנו מפעילים בעצמנו, משרד התחבורה

"משגע" אותנו שנעבוד עם אוניות צים,

בענף הכותנה אנו משיגים יבול כפול מזה

שמשיגים האמריקאים, איננו משתווים להם אלא משיגים יבול כפול,

אני מבין שאם נהיה טובים נוכל להתחרות בבעיה

של כניסת ספרד ופורטוגל לשוק האירופי המשותף;

היושב-ראש שאל שאלה בקשר להגנה שעליה היה

ברצוני להשיב כי היא כוללת את היקף ההגנה

ואת משך הזמן שנותנים,

אני רוצה לקבל היום הגנה גבוהה לייצוא ומוכן,

לטווח ארוך, אם יינתנו לי אמצעים - לפתח מחקר ופיתוח,

השעה ארבע ולא נותרה לי ברירה אלא לנעול את

הישיבה,

(הישיבה הסתיימה בשעה 16,00)