הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 49

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום ד', ט' בסיוון התשמ"ה - 29.5.95 - בשעה 10.30

נוכחים - חברי הוועדה; א' שפייזר - היו"ר

א' שלום

ו' שם-טוב

מוזמנים; אי אנטוניר - רשות שדות התעופה

ני פרוטל - מנכ"ל משרד התחבורה

שי שוהמי - ראש מנהל התעופה האיזורית

מי גרינגרז - המועצה לענף הלול

ד"ר ר' קטהיין- וטרינר ארצי, המועצה לענף הלול

מזכיר הוועדה; ד' לב

קצרנית; י י חובב

סדר היום; תקנות הטייס (רשיונות לעובדי טייס)

תקנות הטייס (נהלי תיעוד כלי טייס וחלקיהם)

תקנות הטייס (הפעלת כלי טייס וכללי טיסה)

תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים)

אגרה בעד מתן שרותים - המועצה לענף הלול

בוקר סוב. לפנינו שלוש חקיקות משנה: בענף הלול, מסופי מעבר

ותקנוה הטייס. נתחיל בחוק הטייס, ונשבע את נציגי משרד התחבורה על

תקנות הטייס (רשיונות לעובדי טייס)

תקנות (נהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)

תקנות הטייס (הפעלת כלי טייס וכללי טיסה)

כל התקנות האלה בנושא המטוס הזעיר, מטוס העתיד לאדס יחיד

ולמרחקים קצרים? מה משקלו? מה מהירות הטיסה? איפה מייצרים אותו

בארץ?

אלה הס אווירונים זעירים (אז"מיס). משקלו של אווירון זעיר אחד

150 ק"ג. מהירות הטיסה איטי יחסית. מייצרים אוחו בארץ במפעל ציקלון.

האז"מים הללו הם כלי טייס מסוג חדש אשר נכנסו לשוק התעופה רק בשנים

האחרונות. הייחוד שלהם הוא שהם פשוטים מאד להפעלה, קלים מאד, ולמעשה

פותחים אפשרויות רחבות בפני אנשים שעד היום לטוס ולנצל את האפשרויות

האלה, ראשית משום פשטות ההפעלה; שנית, משום שעלות ההפעלה קטנה ביותר,

יחסית להפעלת מטוסים רגילים. לשם השוואה - עלות שעת טיסה במטוס רגיל

היא ביז 80 ל1001 דולר לשעת טיסה, בעוד שעלות הפעלת האז"מים היא

בין 25 ל-30 דולר.

כמה עולה מסוס כזה?

מחירו בין 4 ל-6 אלפים רולר. כן, בהחלט זול מאד. האפשרויות

לשימוש בו כמעט בלתי מוגבלות. כרגע מדובר על שימוש לצרכי ספורט

והנאה בלבד. מפתחים אותם עתה לכיוון של ריסוס חקלאי. בארצות-הברית

משתמשים בהם בעלי חוות מזה הרבה זמן.

מה מצבם מבחינת בטיחותו היו לא מעט תאונות במטוסי ריסוס.

מבחינת הבטיחות הדבר תלוי בגישה, איך ניגשים לכלי הטייס הזה. דווקה

בארצות הברית, שהיא משמשת מודל לכולם, עד היום לא רואים באז"מים הללו

כלי טייס. למעשה אין בכלל תקנות אשר מסדירות את הפעלתם, כל אחד יכול

לעלות על אז"מ ולטוס כאוות נפשו; אין רשיון לא למקום, לא לאדם ולא

לחברה המפעילה.

ומה התוצאה מבחינה בטיחותית?



ש' שוהמי;

כתוצאה מהגישה הזאת המציאות בארצות-הברית היא שהיו הרבה מאד תאונות

והרוגים יחסית למטוסים הרגילים.

ו י שם-טוב;

הם ממריאים ונוחתים בשדות תעופה?

שי שוהמי;

מאחר והם מאד פשוטים להפעלה מספיקים 40 מטר להמראה ולנתחיתה, לכן בדרך כלל

הם יכולים לנחות ולהמריא מכל שדה, בדרך עפר, בשדות מעובדים. גם המהירות שלהם

נמוכה מאד.

היו"ר אי שפייזר;

חזון העתיד.

שי שוהמי;

למעשה בתעופה חוזרים אל האחים רייט. הגישה היא לחזור לדבר הפשוט ביותר

האפשרי.

בישראל נקטנו מלכתחילה בגישה מאד זהירה והחלטנו לראות באז"ם כלי טייס לכל

דבר. זאת אומרת, כדי להטיס אותו צריך רשיון גם לטייס, גם לכלי הטייס וגם לגורם

שמפעיל אותו. בנוסף לשלושת המרכיבים האלה צריך רשיון גם למתחזקים, כמובן,

שצריכים להיות בעלי הסמכה מיוחדת לתחזוקת האז "מים. עד היום, מזה שנתיים שהם

מופעלים בישראל, הם הוטסו בסך הכל 1500 שעות טיסה. קיימים היום חמישה בתי ספר

מורשים ללמד טיסה על האז"מים, ועד היום הוכשרו כ-200 טייסים, בעיקר בני נוער

בגילאי 16 שנה ומעלה. עד היום כתוצאה מהגישה שלנו היתה תאונה אחת בלבד באז"מים,

בה נהרגו שני אנשים ברמת הגולן, וזה בגלל רשלנות הטייס. מטוס הדרכה הוא

דו-מושבי. המטוס עצמו מורשה לאדם אחד.

התקנות שלנו בנושא הזה קיימות כבר מזה שנתיים, ומצאנו לנכון לעשות בהם מספר

תיקונים בעיקר כדי לאפשר טיסת אז"מים למטרות מסחריות. למעשה כל מטרת התיקונים

האלה הם ליצור התשתית הרישויית להטסת אזמ"ים למטרות מסחריות, אטור העיקרית בהם

תהיה הפעלתם לצרכי חקלאות, ריסוס, ויש כבר מספר קיבוצים שרכשו מטוסים כאלה

ומחכים לתקנות שיאושרו.

היו"ר אי שפייזר;

הם יכולים להיות שימושיים גם לתנועה. הרי זה דבר יפהפה ויעיל - חמשת

אלפים דולר בלבד; ואדם יכול לצאת לעבד את שדהו במרחק 20 ק"מ מביתו, ובכך הוא

חוסך זמן רב.

שי שוהמי;

המגבלה העיקרית היא מגבלת המרחב האווירי, המרחב האווירי שלנו מאד מצומצם

וברובו מנוצל לצורכי הצבא, אי אפשר להשתמש במטוסים כאלה כדי לטוס מכל נקודה לכל

נקודה.



היו"ר א' שפייזר;

יש איסור על כר?

שי שוהמי;

בגבהים שהאז"מים טסים יש תנועה ערה מאד של הליקופטרים צבאיים. הצבא קודם

לכל. הצבא משתמש ב-90% מהשמיים, נשארו לנו לכל השימוש האזרחי 10%. אלה מוקצים

בעיקרו של דבר למטוסים הגדולים, לטיסות המסחריות, לטיסות הפרטיות של מטוסים קלים

יותר ולמטוס י ריסוס. בגבהים האלה יש תנועה ערה מאד של מטוסי ריסוס חקלאים. מה

שנותר לטיסות האזמ"ים הוא כ-1%. כדי שהאזמ"ים יוכלו לטוס בטיסות-מרחב, בטיסות

ניווט, צריך שיוקצה להם מרחב אווירי מיוחד. זו בעיה שאנחנו עכשיו עובדים עליה.

היו"ר אי שפייזר;

הדמיון והחזון מובילים לצרכים מאד נרחבים ולפיתוח הענין. העקרון הוא

שאנשים ממקומות שונים יוכלו לנוע בצורה יותר חפשית. אם תוציאו רק איסורים הרי

שלהמצאות הקטנות הללו לא יהיה כר פעולה בארץ.

שי שוהמי;

המטרה שלנו היא להתיר את האיסורים. האיסורים מוטלים עלינו מטעם חיל האוויר.

למעשה אנחנו עובדים עם חיל האוויר במטרה לפתוח יותר ויותר את המרחב האווירי.

היו"ר אי ששייזר;

זה באמת נושא חדש ומעניין. יש פה תקנות שהן תקנות טכניות הנוגעות באשר

להשגחה ואחזקת המטוס. יש צורך לנהוג כהלכה והמומחים ודאי דאגו לכך. יש גם תקנות

שקשורות להכשרת שהטייס, זאת אומרת; כמה שעות טיסה עליו ללמוד, כמה שעות טיסה

לקבלת רשיון טייס, וכן הלאה. זו החקיקה הראשונה.

בארצות הברית אין שום תקנה בנושא הזה. ארצות הברית היא ארץ עם סטנדרטים

בטיחותיים מאד גבוהים, ובכל הקשור בתרופות ותקנים אנחנו מפגרים אחריה. מדוע

בנושא הזה אנחנו רצים לפני ארצות הברית? מדוע אנחנו צריכים יותר הכשרה?

ש' שוהמי;

ארצות הברית היא מדינה עצומת ממדים. יש בה היום 300 אלף מטוסים. האמריקאים

לא משתלטים גם היום על כלי הטייס הקיימים. אין להם כמעט שליטה על כלי הטייס

הקלים. בגלל זה רמת הבטיחות של הכלים האלה יותר נמוכה.

היו"ר אי שפייזר;

אני מדבר על הכשרת האנשים לא על רמת הבטיחות של הכלי..

שי שוהמי;

כי אנחנו דואגים לאנשים. זו רגישות מיוחדת שלנו.

היו"ר אי שפייזר;

האם זה לא מוגזם לדרוש 70 שעות סיסה מאדם שמסיס מטוס שמחירו ארבעת אלפים

דולר?



ש' שוהמי;

זה לצורך שימוש מסחרי כי זה דורש הרבה יותר נסיון. לשימוש פרטי מספיקים 16

שעות טיסה, ורובם עוברים מבחנים אחרי 20 שעות טיסה.

אי שלום;

פחות מאשר במכונית.

חיו"ר אי שפייזר;

אכן, זח דיבר מפליא.

ו י שם טוב;

אני רוצח להקשות בטיעון הפוך. לנו יש כבר בארץ אסון אתד ברמח בינלאומית -

תאונות הדרכים - ומחיר הדמים יקר מאד. אני פוחד שבכך יתוסף לנו אסון מקביל

שעלול לקבל ממדים המוניים. הדבר הזה יכול ללכת ולהתפתח, לא נוכל לעמוד בפני זה,

זאת היא הטכנולוגיה המתפתחת. מר שוהמי אומר שהמגמה היא לחזור אחורה לפשוט ביותר

כדי שכל אדם יוכל לטוס. הבעיה בעיני היא לא רק שהטייס יכול להיהרג, הוא יכול גם

להרוג, כי המטוסים האלה יטוסו גם מעל שטחים מאוכלסים.

ש' שוהמי;

נתיבי הטיסה אסור שיעברו מעל איזורים מאוכלסים.

ו י שם-טוב;

להבדיל מארצות הברית אני מבין שהמגמה שלכם היא לקחת בחשבון את האלמנט

הבטיחותי באופן רציני. אינני מומוזה בנושא, אינני יודע מה זה איקס שעות טיסה

לצעיר, שלא היה אף פעם טייס, להפוך לי יס לכל דבר. זה יכול להגיע לממדים די

המוניים - מאות או אלפים אנשים שיטוסו. זאת אומרת, אני מאד בעד מגמה מחמירה,

לפחות עד אשר נרכוש נסיון.

נ י פרוטל;

שר התחבורה היה ער לבעיית הבטיחות הזאת לעתיד דגלתי צפוי. הוא הכיר

בפעילות הזאת של המטוסים במסגרת של רשיונות מבצעיים למשך שנה אחת. כל הפעולה

הזאת היא פעולה נסיונית לשנה אחת, לאתריה תיערך בדיקה של הנושא על ידי מינהל

התעופה ויוצאו המסקנות.

היו"ר אי שפייזר;

אנחנו נאשר את התקנות לאותו משך זמן של שנה אחת. זה

יאפשר גם לנו לקבל דין וחשבון בתום השנה - איך זה התקבל, איך זה התפתח. מעבר

לצורך לשמור על בקרה הנושא הוא גם מעניין, לדעתי. זה כיוון שיכול להתפתח ואולי

רצוי שיתפתח. נקבל דיווח נוסף חדשיים שלושה לפני תום השנה.

הוחלט - לאשר את התקנות לשנה אחת.



ש' שוהמי;

אם יורשה לי כמה הערות. ראשית, בשם כל המפעילים אני מזמין את דוברי הוועדה

לביקור באתד מבתי הספר לראות איך הדברים פועלים בשטח וגם לנסות להטיס את

האווירונים האלה. נקבל אתכם בשמחה.

היו"ר אי שפייזר;

זו הצעה שאפשר לקבל אותה בשמחה.

ו י שם-טוב;

אלה בתי-ספר מורשים.

שי שוהמי;

בוודאי, ובתנאים מאד חמורים לקבלת הרשיון.

הדבר השני שאני מבקש לומר הוא שמה שאנו מציעים פה הוא תוספת די שולית לבסיס

שכבר קיים ואושר. אין לתוספת זו משמעות רבה לגבי הבסיס.

היו"ר א' שפייזר;

המשמעות היא שהדברים אשר הובאו לידיעתנו יובאו אלינו מחדש לפני תום השנה

על-מנת שנוכל להתייחס אליהם שנית. זה גם הבעת ענין, גם הבעת דאגה, ובזה סיימנו

בסעיף הזה. תודה לכם.

הסעיף הבא; תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים)

זה עניו קטן ומייגע שנוגע בתשלום סכומים מינימליים במסופי המעבר היבשתיים:

ברפיח - 60 3 שקל; בניצנה - 90 שקל; בסאבה - 240 שקל.

אי אנסוניר;

אבל, כדי שלא תהיה כאן טעות, השקלים האלה צמודים לדולר בתאריך

מסויים. דהיינו, במדוייק מדובר על סכום של 12 דולר -ברפיח, 3 דולר - בניצנה

ו-8 דולר - בסאבה.

ו י שם-טוב;

כמה לוקחים דמי רציף בחיפה או בשדה וזתעופה? מדוע כל כך מעס בניצנה?

אי אנטוניר;

בשדה התעופה - 10.5 דולרים. יש ענין למדינת ישראל לפקוז ולכוון את התנועה

לכיוון ניצנה וכוונה הפוכה של מצריים. השקענו שם כספים רבים במסדה לעודד זאת.

עוד נקודה אחת לידיעת הוועדה, היום מס ערך מוסף משולם מתוך התעריף הקיים.

בהצעה הזאת מס ערך מוסף הוא מעבר לזאת, משום כוונת הממשלה להקטנת הסובסידיות.

התשלום הזה הוא למשרד האוצר ולא לרשות שהיא למעשה קבלן משנה של הממשלה. היום

ההפסדים הם על חשבון האוצר, וגם בתעריפים האלה יכוסו רק % 80.

אלה הם כל האלמנטים הקשורים בתקנות הללו.

היו"ר אי שפייזר;

תודה. קבלנו את ההסבר ואני מציע לאשר את האגרות. הוחלט - לאשר.

כללי המועצה לענף הלול (קביעת אגרה בעד מתן שירותים)

זו מועצה שצריכה לכסות את הוצאותיה. מודיעים שצמצמו בהתאם להנחיות ב10%-

ובהתאם לעלויות של שנת 1985 תתאימו את האגרות, על מנת שיוכלו לעמוד

בהוצאותיהם. יש כאן רשימה של פירוט האגרות שעל האנשים שמקבלים מהם שירותים,

יצרנים, משווקים, לשלם. בתעריפון שלפנינו ארבע קטגוריות ולכל אחת מהן נקבעה

אגרה. חבר-הכנסת שלום מכיר את המערכת טוב ממני.

אי שלום;

נכון שאני מכיר את המערכת, ועליהם לכסות את השירותים

הווטרינריים והפקחים. מקובלת עלי אגרה של 7.20 שקלים על פטומים, אכל מדוע על

אווזים פי וזמש. זה ענף ליצוא, בעיקר במשק המשפחתי ואלה אותם יהודים שעובדים כה

קשה בענף.

אנחנו רואים פה שני סוגי אגרות, דברים שונים לגמרי. פיקוח משחטות - זו

אופרה ארזת; פיקוח יבוא - זו אופרה שניה. פיקוח יבוא זו אגרה מיוחדת שאנו

גובים על חומר מיובא. כלומר, סעיפים א-ב - מקומי, ג-ד - יבוא.

אנחנו מדברים על תעריפון האגרות כפי שהוא מצויין תחת הסעיף "אגרת שירותים".

יש כאן הבדלים גדולים מאד במחירים.

עלי להסביר את מהות הענין. פיקוח יבוא אנו נדרשים לעשות בגלל פיקוח על

מחלות בעלי חיים, להחזיק כל חומר מיובא בתנאי קרנטינה בשמירה מיווזדת כדי לא

להפיץ מחלות במדינת ישראל. האגרות האלה גבוהות משום שהחומר המיובא הוא די

מינימלי, והשמירה או הטפול שהוא דורש, כולל חיסונים מיוחדים שנותנים עבור אגרה

זו לאנשים שמחזיקים את הלהקות האלה, הם בעלויות גבוהות ביותר.

עיקר המסה הוא באמת בפיקוח משחטות. אנחנו גובים אגרות כדי לשמור על בריאות

הצבור. בזמנו כל המערכת הזאת היתה בממשלה והיא הועברה למועצת ענף הלול ונאמר לנו

לגבות אגרות על אותם עופות ולכסות בזה את המערכת. אנו מחזיקים מערכת בפיקווז

במשחטות תעשייתיות, כאשר כל עוף עובר בדיקה. בכל משחטה בתהליכי היצור יש גם

רופאים וגם פקחים. לאחר מכן אנחנו מעבירים את הסחורה לבתי קירור שלנו, קונים את

העופות מהמשחטות בשם הממשלה ומוכרים אותם בחזרה למשווקים. כל זאת בפיקוח של

תנאי טמפרטורה, תנאי בריאות ותנאי הגיינה, כדי שהצרכן יקבל סחורה ראויה.

על פי מספר הטונות שאנו צורכים מדי שנה במדינת ישראל, לצערי, אנחנו צריכים

פחות וקונים יותר. זה לא בגלל מניעים שלנו אלא בגלל מניעים כלכליים. אני שומע

שמדברים על הנחות סובסידיה החל מאוגוסט ואילך של 18% כדי לאזן את כל השנה ב-25%

אשרי המאמין. אני לא רואה איך עושים זאת. שלשום המחיר התייקר ואני רואה שזה

הולר ומעמיק.

אותם 7.2 שקלים, שהם 0.5% מעוף שמחירו מגיע ל-1500 שקל ויותר, משמשים לנו

להחזיק אח אותה מערכת של עשרות רופאים ופקחים.



מדוע לאווזים ומולידים יותר ולעופות פוזות? א) יש לנו קו מנוזה שאומר שאסור

לנו לסבסד יצוא בחומר מקומי. יכולנו בהחלט לקחת 7.4 שקלים לעוף, כי המסות הן

אדירות, ועל אווזים ומולרדים - פחות, והיינו מכסים את ההוצאות. אבל ההנחיות

אומרות - קח מכל דבר לפי מה שהוא עולה לך.

היו"ר אי שפייזר;

מי נותן את ההנחיות? מי נותן את ההנחיות איר לעשות את תחשיב כיסוי

ההוצאות?

האוצר. האוצר אומר לערוך את התחשיב לכל ענף ולכל שלוחה לפי העלויות שלה.

ואם יש שלוחה שהיא כולה יצוא, כמו אווזים ומולרדים, לקחת מהם את העלות שלהם. ואם

הכמות היא קטנה והפיקוח גדול, ואתה צריך לעמוד בתקנים של שוק אירופי משותף,

ולפעמים גם של ארצות הברית שאנחנו מנסים לחדור לשווקיה, אז קח את העלות האמיתית

שעולה אותו אווז. אם האווז הזה אינו עומד בכוחות עצמו אז יש מסלול אחר שהאוצר

עוזר לנו מעבר לביטוח השער.

אי שפייזר;

ההנחיות האלה הוצאו בכתובים או שזו תורה שבעל פה? למשל, אם נותנים מים

למושב חקלאי אשר יש לו גידולים וחקלאות ליצוא וגידולים אחרים, איך הוא מחלק את

התחשיב אם הוא משתמש באיקס כמות מים?

מי גרינגרז;

אני יודע שכשאני נדרש לחתום על המלצות לרשיונות יצוא, זה קורה לעתים

קרובות, יש פסקה שאומרת שהחומר המיוצא איננו מסובסד, וזה מחייב אותי.

היוייר אי שפייזר;

ההנחייה הגיונית מבחינת התחשיב. השאלה אם בזה נטלו מכם את האפשרות לאזן

דברים. בדרך כלל כל גוף יש לו הזכות לאזן את האגרות, יכול לקבוע מדיניות משלו.

אני רק שואל אם נטלו מכם את הזכות לשקול.

מי גרינגרז;

כן, נטלו מאיתנו את הזכות לשקול. יחד עם זה במליאת המועצה שאמורה לאשר את

תקציב המועצה משתתף נציג האוצר ושואל שאלות.

אי שלום;

זה דבר חדש.

היו"ר א' שפייזר;

יש לי אליך שתי שאלות החורגות מהטכניקה של חלוקת המס. אמרת שיש לכם מערכת

רופאים וכולי. אני יודע שיש הרבה מאד משחטות בלתי חוקיות אשר שוחטות עופות

בשפע. בתל-אביב ישנן מסות של משחטות שלא ראיתי שם אף פעם רופא או פקח שלכם והן

שוחטות כמויות אדירות של עופות. איך זה יכול להיות? איפה אתם?

ד"ר ר' קטהיין;

המספר הולך וקטן. היום אנחנו שוחטים 80% מהעופות במשחטות תעשייתיות

מבוקרות, ונשארו עוד 20% לא מבוקרים. מזה בתל-אביב - 12%-15%. אתה יודע היטב

כי בתל-אביב ישנם שניים שלושה מקומות כאלה. שוק הכרמל, שם אין כל אפשרות להיכנס,

ידועים לכל הקשיים שם.



היו"ר אי שפייזר;

ניסיתם?

דייר ר י קטהיין;

הוצאנו משם פעמיים רופא על אלונקה.

היו"ר אי שפייזך;

נכנעתם? הרי יש משטרה בישראל.

דייר ר' קטהיין;

אנחנו דורשים מעירית תל אביב מזה עשר שנים להקים משחטה ראויה לעיר ואיננו

נענים.

היו"ר אי שפייזר;

כלומר, נכנעתם.

דייר ר' קטהיין;

אנחנו כותבים לראש העיר בכל שנה. איננו מקבלים תשובה. אנהנו יכולים ללכת

רק בדרך אדמיניסטרטיבית, ולנטות ללחוץ קצת פה ושם.

מי גרינגרז;

ברשות היושב-ראש, אין זה נאה לבוא ולהאשים אותנו.

היו"ר אי שפייזר;

אני בהחלט אינני מאשים אתכם.

מי גרינגרז;

אנחנו היינו אלה שתבענו במשך שנים בבית הזה לחוקק חוק כפי שיש במדינות

נאורות שאטור למכור עופות חיים בשווקים. לא נענינו ולא קיבלנו את הרווק הזה,

ואנחנו גם יודעים למה.

היו "ר אי שפייזר;

למה?

מי גריגרז;

משום שיש רבדים פוליטיים אשר מעוניינים בעוף החי. אני, עבדך הנאמן, עשיתי

את המלוזמה לסגירת המשחטה במחנה יהודה בירושלים ואף ספגתי איומים. יש התנגדות

לטגירת המשחטות האלה.

היו"ר אי שפייזר;

מדוע? מבחינה כלכלית?

מבחינת כשרות, מבחינת הרגלי צריכה של עוף טרי. נלחמתי על סגירת המשתטה

במחנה יהודה, אבל השאירו את האפיק במאה שערים.

היו"ר אי שפייזר;

מדוע זה מונע פיקוח באותו מקום ובאותם תנאים?

מי גרינגרז;

יש פיקוח של הרופא העירוני באותה משחטה במאה שערים.

היו"ר אי שפי יזר;

אבל זה איננו בפיקוח שלכם.

מי גרינגרז;

זה פיקות של הרשות המקומית. כדי לעשות פיקות צריך דבר ראשון את רגלים,

היסוד, המתקן המתאים. אפשר לפקח אבל לא באותם כוכים. על הנעשה בשוק הכרמל אני

יודע מתוך ידיעה אישית.

היו"ר א' שפייזר;

בכל עיר ומועצה מקומית ישנו מכון וטרינרי ויש מנהל האחראי לנושא הזה. איך

אתם משתלבים? מה תפקיד הרופאים שלכם ומה תפקיד הרופאים שלהם?

מי גרינגרז;

כנראה שהכלכלה חזקה יותר מכל חוק. המצב הגיע לידי כך שהציבור עבר בסופו של

דבר לעוף הקפוא בגלל מחירו, והגענו למצב של סדר גודל של 18-20 אחוז מהעופות

הנשחטים במדינת ישראל נמכרים כעוף חי. החלוקה לפני שש-שבע שנים היתה - 40-60

אחוזים. כלומר, זה הלך וירד. כדי להכות את ה 20%-הנוספים, שזה ממש בשוליים, יש

לנו שתי אפשרויות; אפשרות אחת, באמצעות החוק. אבל זה כנראה לא הולך; אפשרות

שנייה, שאנחנו עובדים על פיה - יש בשירותים הווטרינריים רופא מיוחד לנושא

המשחטות העירוניות, אשר פועל עם הרבה עצבים, עם הרבה הבנה וסבלנות, ומסב את

המשחטות הללו למשחטות עירוניות אמנם, אבל תקניות שאפשר לפקת עליהן. בזה עוזרים

לנו, מצד שני, גם הרופאים העירוניים שאינם נהנים בשלב זה מהאגרה שלנ ו.

היו"ר א' שפייזר;

מהי חלוקת העבודה ביניהם?

מי גרינגרז;

הם עושים שם את "הצרות", עם צווי סגירה, עם איומים בבתי משפט מקומיים,

ומעבירים אותם למתקנים יותר סולידיים ויותר "נורמליים" עם פיקות.

הנכון הוא שאנחנו לוקחים את האגרה מכל העופות הנשחטים במדינת ישראל ומפנים

אותה לקטע שאנחנו שולטים בו. יכולנו לעשות אחרת - לקחת יותר אגרה מאותה כמות

אשר נשחטת במשחטות התעשייתיות. כי בסך הכל כל זמן שהעוף הזה מסובסד כולנו

מבינים שמי שמשלם את האגרה זה שוב האוצר ולא האזרח,



היו"ר אי שפייזר;

אתה אומר ש 20%-נמכרים היום שלא באמצעות מערכת המשחטות התעשייתיות. כמה

עופות בכלל עוברים במשחטות שלכם שאין בהם דריסת רגל לפיקודו המשוזטות?

מ' גרינגרז;

אני מעריך סדר גודל של 30 אלף סון בכל שנה, בסך הכל מתוך 50ו אלף סון.

היו"ר א' שפייזר;

כלומר, אנחנו חוזרים לאותם 20 אחוז. אם כך, מה חלוקת העבודה בין הווטרינר

"העירוני" לבין האיש שלכם באותם מקומות בהם יש משחטות מוסדרות? מה עושה כל אחד

מהם?

המשחטות המוסדרות שאנחנו מדברים עליהן לא מצויות בערים.

היו"ר א' שפייזר;

במועצות איזוריות אין וטרינר אחראי מטעם המועצה המקומית?

מי גרינגרז;

זה לא שייך למשחטה.

היו"ר אי שפייזר;

שלא כמו בערים הגדולות שם יש וטרינרים. כלומר, אתם עושים את העבודה.

היו"ר אי שפייזר;

רבותי, אני לא מומחה בנושא עופות. הם טוענים שזה התחשיב והוא מכסה את

ההוצאה. החשבונות מונחים לפנינו, הם אמונים על עריכת חשבון, ושמענו את ההסבר.

הוחלט - לאשר את האגרות.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11.15