הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 47

מישיבת רעדת הכלכלה

מיום רביעי, ב' בסיון, התשמ"ה - 22 במאי, 1985 ,בשעה 09.30

חברי הוועדה; היו"ר א, שפייזר

אוריאל לין

ע. לנדאו

ב' שליטא

ו, שם-טוב

שר התקשורת א' רובינשטיין

ג. אביטל -יועץ השר

י. סחרוב - יו"ר דירקטוריון בזק

צ, אמיד - מנכ"ל בזק

מ. בן-צבי - משרד האוצר

א. לבנון - משרד האוצר

יועץ בלבלי ומזכיר הוועדה; ד. לב

רשמה ; ש, צהר

סדר היום ; דיווה אודות תפקוד חברת הבזק,



דיווח אודות תפקוד חברת הבזק

בוקר טוב, אני פיתח את הישיבה. מצאני לנכון לקיים בירור קצר בנושא

חברת הבזק בשל שתי סיבות בעיקר; ראשית, בגלל ההשלבות שיש לנושא הזה על

נושא רשות הדואר, ושנית, בגלל שמועות בענין הבזק שהגיעו לאזנינו,

כאשר נושא רשות הדואר נדון בוועדה היו מספר חברי וועדה שטענו כי

הדוגמה של רשות הבזק בפעולתה איננה כזאת שמעודדת אותם לתמוך בהקמת רשות-

דואר. מאחר וראינו גם מספר רשויות נוספות במסגרת עבודתנו הקצרה בכנסת

זו, אני מוכרח לומר שתעוררו אצלנו מספר סימני שאלה ביחס לכדאיות שבהקמת

רשויות כאלה, היתה לנו ההרגשה כי זו למעשה אותה הגברת בשינוי אדרת, כאשר

העובדים מקבלים תוספות שכר די נכבדות בהזדמנות חגיגית זו של הקמת רשות,

ושבעצם בשביל זה הוקמה הרשות, ולעומת זאת אין מקבלים את התמורה ביעילות

ובתפוקה ובשיפור השירות, כפי שזה הובטח שיהיה אחרי הקמת הרשות. ואז יש

מקום לשאול אם הקונצפט הזה הוא בכלל נכון.

נתקלנו כבעיות שונות בענין הקמת רשות הדואר. אני רוצה שיהיה ברור שאין

אנו פועלים בלחץ השביתה, אבל אנחנו מודעים לעובדה שהקמת הרשות הובטחה על-ידי

שתי ממשלות; הובטחה מעל דוכן הכנסת באופן רשמי על ידי מר ציפורי, וגם על-

ידי השר מודעי על דעת הממשלה.

אוריאל לין;

זו היתה הודעת שרים, לא הודעת הממשלה.

יתכן שזה היה כך, אבל זה היה הרושם שהתקבל כאשר הדברים הובטחו בצורה

בה הובטחו. כאשר קיימנו דיון בענין היו חברי כנסת שהעלו ספקות ברוח הדברים

שציינתי. נאלצנו לפנות אל ראש הממשלה כדי שיכריע בכמה שאלות הקשורות

בהקמת הרשות בשל חילוקי דעות המסתמנים בין המשרד לבין שר האוצר ואפילו בין

הוועדה לשר האוצר על רקע הדיון שהתעורר בפגישה האחרונה, ומוטב על כן שהממשלה

תקבע את עמדתה בענין זה.

השנה הזו היתה השנה הראשונה להקמת הבזק, וצריך לקחת בחשבון ששנה ראשונה

יכולה להיות קשה יותר מהשנים שתבאנה אחריה. זו שנה של הסתגלות ושל הכנה

לקראת העתיד, ויש להניח כי זו אכן שנה קשה במיוחד. יחד עם זאת נתגלו כמה

דברים שהדליקו אצלנו נורות אדומות. כך, למשל, התבשרנו על העלאות שכר די

משמעותיות שהיו בבזק. מדברים על העלאת שכר בקרוב ל-40% מעל לממוצע של כל

עובדי הבזק בעבר, קראתי את ההסכם והגעתי להעלאה בגובה של 42%. כאשר פגיתי

בענין זה אל משרד התקשורת אמרו לי שהמדובר בהעלאה שבין 35%-ל-40%. מכל

מקום אין ספק שמדובר בהעלאה מאד משמעותית,

גם בנושא התקנים הבכירים היתה כנראה פתיחה של הרבה תקנים של עובדים

בכירים, העלאות בדרגות במיוחד בסקטור הבכיר של המנהלה שאולי אין לו

השלכה לגבי העובדים בשטח, אבל יש לזה הדים. כמו כן עלה לכותרות הנושא

של רכישת בנין רסקו, רכישת המכוניות לעובדים הבכירים, ואיני מדבר על מכוניות

שנועדו להעברת ציוד ובו', אלא למכוניות עבור בעלי משרות בכירות. שמענו

על 40, 50 או 60 מכוניות כאלה. חריגות מהסוג הזה קצת הבאישו את הריח של

חברת הבזק.



אנחנו יודעים שהעלאת שכר בבזק היתה צפויה כי בעצם זה היה חלק מהעסקה.

אבל ההעלאה היתה כנראה גדולה מהצפויה. לעומת כל הדברים האלה יש מקום להציג

את השאלה אם היתה לכל הדברים האלה תמורה הולמת, האם התכניות אכן בוצעו

כפי שנאמר שיבוצעו? נאמר לנו כי בגוש המרכז היה פיגור מאד רציני בביצוע

התכניות. מרכזיה בין-עירונית שהיתה צריכה להיות מוקמת, לא הוקמה עדיין,

בשאר איזורי הארץ בוצעו תכניות, אבל הן היו צנועות,

עיינתי בתקציב שהגשתם, ובין היתר מצאתי כי בתחום העיקרי של התקנת

טלפונים ושיפור הקשר הבינעירוני התוצאה היתה קטנה, נדמה לי כי הותקנו בסך הכל

2000 טלפונים יותר מאשר בשנה שקדמה לשנה הזאת, ואם אמנם התוספת היא קטנה

יש אולי מקום לשאול אם אין זה איתות של אור אדום רהאם אפשר לצפות לכך שבעתיד

זה יהיה טוב יותר,

אינני יודע מה היא הלכה למעשה מערבת יחסי העבודה בחברה, האם הדברים

המתרחשים בה הם תוצאה של לחצים של ועדים? טוענים שהוועדים שולטים היום במקדמות

עבודה רבים, כך טוענים לגבי חברת החשמל ואומרים שהוועדה שם הוא השולט בה,

ולא ההנהלה, האם בבזק אנחנו נמצאים על הדרך בכיוון זה, או לא, ועוד שאלה

האם כוח האדם העומד לרשותכם עונה על הצרכים של החברה

מבחינה מקצועית וניהולית? האם יש לכם מספיק אנשים העובדים בשטח, או אולי

עודף באנשים העובדים במרכז האם מותר לצפות לכך שהתחזיות שעליהם דובר אכן

ימוממשו, והאמנם תוך שנתיים שלוש יהיה טלפון לכל דורש?

הייתי רוצה להעלות כאן שאלה, שאני מצפה לקבל עליה תשובה, מדוע לא

יימכר בזק לציבור הרחב, מדוע לא לצאת עם זה לבורסה? ראיתי שתכניות ההשקעות

שלכם הן עצומות, וכי מדובר ב-250 מליון דולר בשנה וזה סכום נכבד ביותר, איני

יודע אם בשנים הבאות המדינה תוכל לתת כסף רב כזה, מדוע לא להפוך את חברת

הבזק לחברה ציבורית שהציבור ישלוט בה וההנהלה תהיה בהתאם ליחסי הכוחות?

לא שמעתי על כיוון מחשבה כזה, אבל אני חושב שזה צריך להיות הכיוון, אם

מדובר בחברה, תהא זו חברה לכל דבר, וגם הציבור יכנס לענין הזה, יתכן והציבור

גם צריך להיות בתוך הענין הזה, כי זה שירות פר-אקסלנס בשביל הציבור,

ערב יציאתנו לפגרה אישרנו את התקנות החדשות שלכם לתקופה של שלושה חודשים.

ישנם דברים רבים כמו טלפונים לכל ישוב מרוחק - תוך שנה; התקנת 12 קווים

לפחות בכל ישוב מרוחק תוף כך וכך זמן; גם התיקונים ייעשו תוך זמן קצר

ביותר ועוד ועוד, אין ספק שיש לראות בכל הדברים האלה שיפור רציני, אבל יש

לי משאלה בתחום הזה, שהתקנות האלה תעובדה בצורה שתהיה ברורה לאזרחים

ותישלחנה לבתי האב בישראל על מנת שכולם ידעו מה הם הזכויות שלהם ומה מגיע

להם, כי הדבר הזה נראה חשוב ביותר בעיני,

שירות הבזק שולח חשבונות דואר לבתי הצרכנים, יואיל וישלח להם גם תקציב

בדבר זכויותיהם באשר לתיקונים, התקנת טלפונים וכו', כדי שכל אחד ידע מה הן

זכויותיו, ואחר כך נראה באיזו מידה עומדים הדברים במבחן המציאות, הייתי

רוצה לשמוע את דעתכם בנושא זה, והאם אתם סבורים שאפשר לעשות זאת,

בדרך כלל הסתכלנו בעין חיובית על הרעיון של הקמת חברות והוצאת תחומים

שונים מידי הממשלה, תוך דאגה ליעול ולשיפור השירות וכו', הכל תלוי כמובן

גם בביצוע הדברים, האם אתם חושבים שאנחנו נמצאים בדרך הנכונה, או לא?

אדוני השר, קבלתי חשובה מוסמכת מרשות החברות, והיא מאושרת על ידי

סגן שר האוצר, כי בחברת הבזק נרבשו מכוניות צמודות שלא על פי הכללים של

רשות החברית. אינני מדבר על רכילות, אף לא על שמועות, אני מדבר על תשובה

מוסמכת בכתב שקבלתי בענין זה, ואני מבקש ממך, אדוני השר, לפתוח בהליכי

בדיקה של הענין הזה על מנת שיוסקו המסקנות המשמעתיות והאחרות נגד אלה

שהפרו את הוראות החברות, אס נרשה לעצמנו להפר הוראות ולנהוג בחברה ממשלתית

כאילו היה זה רכוש פרטי, הדבר לא יסולח לנו,

את התשובה בכתב בענין זה קבלתי לפני מספר ימיס, ואני מאד מבקש שהשר

יפתח בחקירה לקביעת האחראי לענין הזה, אני עוד אפנה אליך, אדוני השר, בקשה

בכתב בנושא זה,

אני רוצה להעיר עוד כי אני מרגיש מאד לא נוח, גס אם הייתי רוצה להצביע

בעד החוק לא הייתי מצביע היוס, ואני אצביע נגדו רק בגלל האיומים מצד ציבור

העובדים המאיימים בשביתה על כי אין מקימים את הרשות העצמאית, שזה אחד

הדכרים שהובטחו להם, רק בגלל הסיבה הזאת הייתי מתנגד לאישור החוק היום,

לבל יתקבל הרושם במדינה כאילו הכנסת פועלת תחת לחצים מהסוג הזה,

אני כופר בזה שהבטחות שרים מחייבות אותנו, גם אינני יודע על איזה הבטחת

שרים מדברים, יכול להיות שהיתה הבטחה של שר התקשורת לשעבר שניתנה במליאה

הכנסת, אני לא רואה בזח יותר מאשר ערפל המטשטש את הענין, אנחנו צריכים להחליט

אם יש או אין מקום להקים את הרשות, והבטחות שרים בענין זה אינן חשובות בעיני,

אין אנו יכולים להתעלם מעובדות שהנסיון האישי שלנו ושל אחרים מציגות

בפנינו, כוונתי לרמת השירותים של חברת הבזק כיום, אין בידי סטטיסטיקה מלאה

או מספרים מדוייקים, אבל אני יכול לקבוע שכאשר המערכת היא טובה הדברים

שקורים לנו פשוט אינם קורים, בארצות זרות, איפוא שהמערכת פועלת היטב, לא

יכול לקרות שאתה תיתקל בכל כך הרבה בעיות בנושא זה, לא קורה שם שכמעט כל

אדם שני מתלונן על השירות הזה, אצלנו זה פשוט הפך להיות אופנתי להתלונן

על שירותי הטלפונים,

אני יודע שישנם גם מכתבי תודה שנשלחו לחברת הבזק, אבל יחד עם זאת אני

לא יכול להתעלם מרמת השירותים של הבזק, ובטרם הגיע הביצוע של חברת הטלפונים

לרמה הנאותה אני פשוט לא יכול לומר: הבה נקים חברה נוספת של רשות הדואר,

נכון גם שאיננו יכולים להתעלם מהדינמיקה במדינת ישראל, מצד אחד ררציס

להשתחרר מבעיות של יחסי עבודה כשירות המדינה ורואים פתרון לכך על ידי הקמת

החברה, ראינו חברות ממשלתיות שההטבות לעובדים בהן הן מפליגות ביותר,

כמו בחברת החשמל, למשל, או בחברת אל-על, ונראה לי שגם רשות הבזק מתחילה

לסגל לעצמה את הרעיון הזה, בחברות אלה ניתנות הטבות חריגות לעובדים,

ובך נוצר הרושם שבאשר מנסים לפתור בעיות של יחסי עבודה מקימים חברה

ממשלתית, אלא שרמת השירותים לא בהכרח משתפרת כתוצאה מכך, ומסתבר שלמעשה

לא פתרנו דבר,

החלת דין הרציפות על החוק פירושה שהממשלה עומדת מאחורי החוק,

זה נכון, אבל לא הבטחות של שרים מחייבות אותנו,



היו"ר א' שפייזר;

אני מציין שהשרים התחייבו בשם הממשלה, לא בדקתי למעשה אם הם עשו זאת

על דעת הממשלה, או על דעתם, וזה גם איננו הנושא הנדון כאן.

אשר לתקנות ולמשמעותן, אני רוצה לציין שהשר קבע בהודעה שחברת בזק

מתחייבת לתקן 80% מהתקלות שעליהן קיבלה הודעה תוך שני ימי עבודה, והיתר

תוך 6 ימי עבודה. לאחר תקופת התארגנות תתקן הברת בזק % 9 מהתקלות שעליהן

קיבלה הודעה תוך שני ימי עבודה, והיתר תוך 6 ימי עבודה,

ד. שם~טוב;

אני רוצה לציין שהנושא הזה הוא חדש בשבילי, אבל עקבתי אתרי הקמת חברת

הבזק במו בל אזרח במדינה. ואף בי אינני מביר את הנישא אני מקווה שתהיה לי

אפשרות ללמוד אותו, אין לי דעה קדומה לגבי חברות ממשלתיות, ואינני מובן

לומר מראש שאף חברה ממשלתית איננה יבולה להיות סובה ויעילה, אני מביר גם

חברות ממשלתיות שהן יוצאות מן הבלל בתפקודן, יעילות מאד; ואני מביר גם

חברות ממשלתיות שאינן כך,

מה הוא הגורם המשפיע או הקובע בענין זה?

ו, שם-טוב;

אני חושב כי במידה רבה הדבר קשור בהנהלה, אם זו הנהלה סובה או אם איננה

הנהלה סובה. אבל חשוב מאד שיהיה פיקוח רציני על החברות, בשיש פיקוח רציני

על החברות לא יבולה להיות הפקרות, ולא בל חברה יבולה לתת לאנשיה מה שהיא

רוצה לתת להם, מבקר המדינה שם את האצבע שלו על חברות שפעלו לא בסדר, ולא

תמיד מצא לנבון לציין חברות שהיו בסדר,

אני יודע שהיו מקרים באשר מנהלי חברות ממשלתיות הרשו לעצמם לתת העדפות

חורגות לעובדיהם, ואחר בך היו חייבים לחזור בהם,

אוריאל ליז;

גם לי אין דעה קדומה בענין זה, אבל די לי בדוגמה בולסת כמו זו של

חברת החשמל, האם קיצצו את צריבת החשמל לעובדי חברת החשמל? לא, והממשלה לא

יבולה לעשות דבר בנדון,

אני גם לא רוצה להתייחס בקלות להבסחות של שרים, אני חושב ששרים

המבסיחים הבסחות צריבים לקיים אותן,

אשר לחברת הבזק, קראתי את הדו"ח שלפנינו וגם את תבנית העבודה שהגיש

המנהל שלה, ויש לי הרושם שאסור לנו להסיק מסקנות על פעילותה של חברת הבזק

על פי השנה הראשונה לעבודתה, מה גם שאפילו אין מדובר בשנה שלמה של עבירה

והעבודה מקיפה את בל המגזרים, כאשר קמה חברה חדשה היא משקיעה הרבה

בתחילה, והתוצאות תבואנה מאוחר יותר, אותו הדבר אפשר לומר גם לגבי היעילות

בעבודה, התפוקה וכו', אני מוכן על כן לתת לחברה קרדיט לשנה נוספת לפני

שננסה לקבוע אם הנסיון הזה היה מוצדק, או לא, בדאי אולי שנשמע סקירה

על דרך התפתחות הדברים בשנה הראשונה שהיא שנת נסיון,



בתזכיר יש הרבה בתונים, אבל בכמה מקומרת איני יכול למצוא נתונים

השוואתיים בין שנה זו לשנה הקודמת או לשנתיים הקודמות בבדי שאפשר יהיה לקבל

תמונה יותר ברורה על מה שבכל זאת נעשה בשנה האחרונה, אפילו זו תמונה חלקית,

כך אני מוצא כי%73 מהמשפחות בישראל מחזיקות בקו סלמון, האם היה האחוז קטן

יותר בשנה הקודמת? האם מספר השיחות השנה גדול ממספר השיחרת שהיו בשנה

שעברה? האם גדל מספר המועסקים השנה, או לא? האם חל שיפור בהכנסות חברת

הבזק בשנה זו לעומת השנה הקודמת? תשובות לשאלות אלו ואחרות אינני יבול

למצוא בתזכיר המונח חבפנינו, כל הנתונים המופיעים בו הם לשנה זו בלבד ללא

אפשרות לעשות השוואה עם השנה הקודמת או השנים הקודמות. אני מבין בי בסך

הכל הותקנו 2000 קווים נוספים, ולכן לא כל כך ברור לי איר הצטמצם בצורה

משמעותית כל כך פער הממתינים, אין גם נתונים לגבי מספר השנים בהם ממתינים

האנשים לקו טלפון, הייתי מאד רוצה לקבל תשובות לשאלות שהעלתי וכן גם נתונים

נוספים,

אני מסכים להערתו של חבר הכנסת לין בקשר לשביתה של עובדי הדואר,

עובדי הדואר מאמינים שהקמת רשות הדואר תעלה מיד את השכר שלהם, ואינני בטוח

כל כך שהם מתכוונים גם לשיפור השירות של הדואר,

אשר לחלוקת דברי דואר, המצב בתחום הזה הוא קטסטרופלי ממש, מכתבים לא

מגיעים בזמן, ולעתים אינם מגיעים בכלל, אם הם מגיעים, הרי הם מגיעים באיחור

רב, אתה שולח מכתב מהצפון לאילת והוא עשוי להגיע מהר יותר ממבתב שנשלח

מרחוב הרצל לרחוב נחמני בתל אביב, אין ספק שחלוקת הדואר אינה נעשית בפי

שצריר, והדברים בתחום הזה הם חמורים מאד, ערכתי מספר נסיונות, בדקתי וראיתי

שקורה גם שמכתבים שנשלחו אינם מגיעים כלל אל הנמען, או מגיעים באיחור רב,

אין גם כל משמעות לכך שאתה שולח מכתב "דחוף" או מכתב רשום, פרט לזה שהמשלוח

של מכתבים אלה הוא יקר יותר אין כל בטחון שיגיעו מהר יותר, יש לעשות שיפור

יסודי בעבודת הדואר,

אשר לטלפונים, קראתי ושמעתי שב-73% מבתי האב בישראל יש כיום טלפון,

אם אמנם זה כך, כי אז אנחנו יכולים להחשב לאחת המדינות המתקדמות בנושא זה,

אבל השאלה היא איך מתנהלות השיחות, ומה קורה למי שרוצה לטלפן כאשר הקווים

עמוסים מאד, והמדובר במקומות מסויימים יותר מאשר באחרים, באיזור בו אני גר,

למשל, אינך יכול להשיג קו בשעות מסויימות, כולם מטלפנים באותן שעות, והקווים

עמוסים ופשוט אי אפשר לקבל קו,

אני חושב שצריך לתת עדיפות עליונה בהתקנת טלפונים לאותם ישובים בהם

אין עדיין טלפונים, ואם מדובר בישובים ערביים, כי אז הייתי מקפיד על כך

שיינתנו טלפונים לשתים או לשלוש החמולות שישנן באותו ישוב, צריף להקפיד

לחלק שם את מספר הטלפונים בין החמולות,

יכול להיות שחברת הבזק פועלת היום בשביל הסטטיסטיקה, ואכן 73% זה מספר

מרשים ביותר, אבל יתכן שעל ידי זה מעמיסים על הרשת יותר מדי קורים, דבר

הגורם סבל לכל המשתמשים בהם,

הייתי רוצה לדעת מה הוא סדר העדיפויות לקבלת טלפונים, זה דבר שצריך

לשכוח מדי פעם בהתאם לצרכים, אני חושב שעדיפות ראשונה יש לתת למפעלים,

ליצרנים וליצואנים וכך הלאה, מקרה של מחלה לא תמיד צריך להיות בראש סולם

העדיפויות,



ר. שם-טוב;

סקרה של מחלה צריך לעמיד בראש הוזיר, כי בשביל אדם הילה לב, למשל,

הטלפון בבית יכיל לעתים לקבוע את גורלו.

ב. שליטא;

בעיבדה מוציאים אנשים רבים אישירים מריפאים גם באשר הדבר אינני בל בך

מוצדק, ואז מקדימים איתם בהיר המחכים לטלפון,

שר התקשירת א. רובינשטיין;

להברת הבזק יש בעיית קשות מאד. המצב ההתהלתי היה כזה שהחברה ירשה

בעצם מחלקה ממשלתית, ולא הקימה חברה חדשה מאין, נמצאים באן עמנו היום

מר סחרוב שהוא יו"ר הדירקטוריון של חברת הבזק ועושה את עבודתו ביעילות הבה

ובהתנדבות, ומר צבי אמיד מנכ"ל הבזק שעובד ימים דלילות במסירות בלתי רגילה

בדי לפתור את הבעיות הרבות שישנן, כדאי להבין שחלק גדול מהבעיות הם פרי

ירושה ועזובה של שנים רבות,

י. סחרוב;

אני חייב להציג את עצמי בפניבם, אף שחלק מהנוכחים כאן מכיר אותי,

שימשתי בהתנדבות יו"ר הדירקטוריון של התעשיה האווירית, וגם היים אני

יו"ר הדירקטוריון של חברת חימיקלים ישראל, שהיא חברה ממשלתית, ויו"ר

הדירקטוריון של חברת הבזק, משום כך אני גם יכול לעשות השוואות לאור הנסיון

שרכשתי בעבודתי בחברות ממשלתיות, ואני רוצה לציין כבר בראשית דברי כי תנאי

הלידה של הברת הבזק היו יותר קשים מאלו של חברות ממשלתיות עסקיות אחרות,

אוכל לתת לכם דוגמה להבהרת דברי, בשנה שעברה הקפיאה הממשלה לתקופה של

שלושה חודשים את הפעילויות שלה, ואחר בך התקבלה החלטה שההקפאה לא תחול על

חברות ממשלתיות עיסקיות, אלא שאותנו היפלו לטובה, וחברת הבזק לא נכללה

בין החברות הממשלתיות העיסקיות שעליהן לא חלה ההקפאה, ועל חברת הבזק כן חלה

ההקפאה, "התענוג" הזה עלה לחברת הבזק 17 מליון דולר. וכאשר יוגש המאזן

קשה יהיה להסביר מדוע מופיע בו סכום של 17 מליון דולר לספקים שלנו שלא

הקפיאו את המחירים, מבקשים, ובצדק, שנעדכן את המחירים, אבל אנחנו איננו

רשאים לעשות זאת, יכך קרה שההכנסות שלנו מוקפאות, בעוד שההוצאות שלנו אינן

מוקפאות,

הרושם שלי הוא שחברת הבזק היא "נער ההלקאות", ולמי שאינו מכיר את הביטוי

הזה אספר בקיצור שלכל אציל היה בן איכרים שהסתובב בחצר שלו, באשר האציל

רצה להעניש את בנו שלו, הוא היה מלקה את בן האיכרים הזה, ולכן קראו לי בשם

נער ההלקאות, חברת הבזק היא כזאת בעיני עתונאים מסויימים, ומתנהלת מערכת

השמצות כאילו אנחנו עוסקים בשוק האפור של כספים, ובמה חטאנו? כאשר היה לנו

כסף חופשי עברנו בין הבנקים השונים כדי לברר היבן נוכל לקבל את הרבית הגבוהה

ביותר, האם בגלל העובדה שנתנו את הבספים למי שהיה מוכן לתת את הרבית הגבוהה

ביותר צריך לצאת נגדנו במסע השמצות? האם היה זה יותר טוב אילו נתנו את הכסף

למי שישלם את הרבית הנמוכה ביותר עבורו? הרי מדובר בסך הבל בכסף שנמצא אצלנו

במעבר, בנאמנות, במועד שבין כניסתו לבין תשומים שונים שיש לנו לעשות בו,

בל שלושה חודשים אנחנו משלמים הון עתק תגמולים למדינה, גם לספקים, בתקופה

שבין היום בו נכנס הכסף ליום בו אנחנו צריכים אותו אנחנו מכניסים את הכסף

לבנק שנותן לנו את הרבית הגבוהה ביותר, אילו החשב הכללי היה נותן לנו את

הרבית שנותן לנו הבנק, היינו ברצון מעבירים אליו את הבסף,

הדירקטוריון חייב לפעול לטובת החברה, וטובת החברה מהייבת להכניס את

הבסף לבנק שנותן תמורתו את הרבית הגבוהה ביותר, שנותן לנו את התמורה הגדולה

ביותר, היום אין יותר כסף בידינו כי זמן הפרעון שלו הגיע ואנחנו שלמנו את

הכספים, אבל העתונאים עדיין ממשיבים להשמיץ אותנו בענין זה,



ערגדה היא שמותחים ביקורת על החברה, במקום לראות את העובדות ולעשות

השוואה בין מה שהיה בשנה השוטפת ומה שהיה בשנה או בשניס שלפי כן, נבון

שההווה עדיין איננו ורוד, אבל הוא בבל זאת יותר טוב מהעבר,

בעצם מדובר כאן במשימה של 5 שנים. מה שהוזנח במשך 30 שנה אנחנו נתקן

ב-5 שנים, הקצבנו להשגת מסרה זו הון עתק, מקני שאיננו מקבלים הלוואות או

ערבויות מהמדינה, אנחנו מממנים זאת ממקורות עצמאיים ומהלוואות שהצלחנו לקבל

ושעוד נקבל. קבלנו הלוואה של 70 מליון דולר בלי ערבויות המדינה, ועבשיו

אנחנו מנהלים מו"מ על עוד 50 מליון דולר, השקענו את הסכום שקבלנו אצל החשב

הכללי, בתנאי שנקבל אותו כאשר נזדקק לו,

אנחנו צריכים להשקיע מדי שנה סכום של 250 מליון דולר על מנת לשפר את

המצב, אבל השיפור הוא הדרגתי, כפי שאמרתי, הדברים צריכים להעשות במהלך

תקופה של 5 שנים, ולכן אי אפשר לצפות לחוצאות כבר בשנה הראשונה, בשנה הראשונה

אפשר לראות רק שיפור חלקי,

חברת הבזק מופלית לרעה בהשוואה לחברות ממשלתיות אחרות, דומים אנו לבני-

ישראל במצרים שנצטוו לייצר לבנים כאשר נתנו להם רק טיט וקש כדי להכין אותם.

כך גם חברת הבזק לא קיבלה מה שהיתה צריכה לקבל בכדי שתוכל לתפקד כמו הברה

ממשלתית, אבל הציפיות ממנה הן גדולות, וכך עד היום לא הצלחנו לחתום על

הסכם עבודה קיבוצי עם העובדים,

היו"ר א, שפייזר;

מדוע לא?

י. סחרוב;

מנכ"ל חברת הבזק ימסור לכם את הסיבות לכך, אבל עליכם להבין שכל זמן

שהסכם עבודה זה איננו חתום אנחנו לא יכולים לפתח יחסי עבודה ראויים לשמם

בין הנהלת החברה וועד העובדים, כי הם מרגישים עצמם מקופחים,

היו"ר א. שפייזר;

במי האשם? הרי אתם חברה עצמאית, האם יש לכם בעיה בענין זה?

י, סחרוב!

אכן יש לנו בעיה,

שר האוצר מעכב זאת,

ישנן נקודות מסויימות ששר האוצר צריך לסבם אותן עם מזכ"ל חברת

העובדים, והדבר לא נעשה, כל עוד הדבר הזה לא נעשה אסור לנו לחתום על

הסבם העבודה, אינני אומר, חלילה, שזה נעשה מתיך כוונות רעות, או כוונית

בכלל, אבל זאת היא בכל זאת עובדה שהדבר לא נעשה עדיין, וכל עוד אין לנו

הסכם עבודה לא יכולנו לשלם לעובדים שלנו את השכר הנהוג בתברות ממשלתיות.

השכר של העובדים בחברות ממשלתיות רחוק מהשכר המשולם בשוק הפרטי, אף על פי

שלפי חוק החברות חברה ממשלתית צריכה להתנהל כמו כל הברה שאיננה ממשלתית.

זו גם הסיבה לכך שהאנשים הטובים עוברים לסקטור הפרטי שם הם מקבלים משכורות

הגדולות פי שניים ושלושה מהמשכורות המשולמות בתברות ממשלתיות. אנתנו צמידים



לשכר שהעובדים קיבלו בממשלה, ואותה העלאה במשכורת בגובה שבין 30% ל-40%,

שהוזכרה כאן, ניתנה להם רק אהרי שגה, ומההיה ב-12 החורשים לפני כן? האס

יכולנו להגיר להם שבעור שנה יקבלו תוספת, ושבניתיים ימשיכו לעבור במשכורת

שקיבלו. ושבינתיים יתנו יותר לבנים?

הזכירו כאן את בנין רסקו ומכוניות. בענין המכוניות תקבלו מספרים

מרוייקים ממנכ"ל ההברה, היו בינינו ובין רשות החברות הממשלתיות חילוקי רעות

לגיטימיים סביב השאלה איר לפרש את ההוראות שלנו, המדיניות שלנו היא לכבר את

ההוראות, אבל היו פירושים שונים למה שההוראות קבעו, המנכ"ל שלנו נפגש עם

מנהל הרשות. סוכם ביניהם מה שסוכם, אבל אהר כך הרברים התפרשו בצורה שונה,

אבל כפי שאמרתי, תקבלו בענין זה מספרים מרוייקים ממנכ"ל החברה,

ואשר לבנין "רסקו", אני רוצה לציין שחברת הבזק מפוזרת בהמון מקומות,

ואיני מתכוון לכך שהיא מפוזרת על פני כל ד,ארץ שזה רבר טוב, אלא אם ניקה את

תל אביב עצמה הרי שחברת הבזק מפוזרת בין 10 ל-12 מקומות בתל אביב עצמה,

אלף-בית של מינהל תקין מחייב ריכוז הרברים במקום אחר, זה גם זול יותר וגם

מאפשר ניהול סוב יותר של העסק, במשך שנה חיפסה הנהלת החברה מקום בו תוכל

לרכז את עובריה, היו כל מיני הצעות, ההנהלה מצאה שההצעה הכי סובה היתה לקנות

מהקיבוץ הארצי את בנין רסקו, הקיבוץ הארצי הציע את המבנה שברחוב רובנוב במתיר

זול מהמחיר הנהוג בשוק, היתה נסיה לקבל את ההצעה הזאת, מבחינת האינטרס

העיסקי, ואם לא היתה זו חברה ממשלתית הייתי ממליץ על כך בכל הלב,מה גם

שהרכישה הזאת היתה מפנה לנו שסחים שאותם נוכל למכור או להשכיר, אלא שלא

יכולנו שלא להתחשב באספקס הציבורי של הרכישה הזאת, השבוע קיימנו ריון משותף

בדירקטוריון, והוחלט להסיר את ההצעה הזאת מסרר היום של החברה, מבתינה עיסקית

אני יכול להגיד לכם שההחלסה הזאת איננה סובה, אבל מבחינת התרמית של החברה

והביקורת שנמתכה עליה כאשר רק שקלה את האפשרות הזאת, הההלסה הזאת היא החלסה

נבונה,

עכשיו אנהנו צריכים להמשיך ולחיות ולפעול במפוזר, או לחפש מקום אהר,

וזה בוודאי יקה זמן, יש לנו גם תכנית לבנות בשביל חברת הבזק מבנה מרכזי

ברחוב לינקולן, אבל מדובר בתכנית ל-3 - 4 שנים, והשאלה היא מה ואיך אנהנו

פועלים ער אז, יכול להיות שנשאיר את הפיזור כפי שהוא קיים היום ער שהבנין

הזה ייגמר, אף שזה לא סוב, אלא שאין לנו נדמה לי פשרות לפעול אחרת בנסיבות

הקיימות,

ואשר להצעה לצאת לבורסה, לפני שהחברה התחילה לפעול קיימתי פגישה עם

השר ציפורי, עם שר הכלכלה והתכנון מר מרירור, ועם יהורי נהמר מארצות הברית

שהוא היום נשיא מועדון הנשיאים שם, ושוחחנו על אפשרות של יציאה לבורסה

האמריקאית, אבל על מנת לצאת לבורסה האמריקאית, ולמעשה גם הישראלית, צריך

קודם כל להראות מה עשתה החברה, מה היא פעלה, ולכן אנחנו צריכים להכות למספר

מאזנים לפני שנוכל לעשות זאת, אבל אני רוצה להגיד לכם שהיציאה לבורסה זה

דבר שנמצא בתכנית שלנו, וכאן כראי להזכיר גם שהמאזן הראשון שלנו יגרום לבך

שאנחנו נראה תמונה קצת מעוותת בשל כמה גזירות שירדו עלינו, אבל, כאמור, היציאה

לבורסה היא בהחלט בתכנית שלנו, והכוונה לצאת לבורסה בישראל ובחוץ ולהפוך

את חברת הבזק להברה ציבורית על כל המשתמע מזה, זאת התכנית וזאת השאיפה,

אבל עד לביצוע יעבור עוד קצת זמן,

היו"ר א, שפייזר;

האם אתה חושש שהמאזן הראשון לא יהיה כל כך אטרקטיבי?



י. סחרוב;

נכון, מה גם שזה יכול לקבוע אוו המהיר.

ד. שם-טוב ;

כמה מניות ישארו בידי הממשלה?

י. מהרוב;

אני ממליץ לא למכור יותר מ-45% .

האם הדבר הזה יובא לאישור הוועדה הזאת?

אוריאל לין;

זה יובא לאישור ועדת השרים לעניני כלכלה ולממשלה עגמה,

היו"ר א. שפייזר;

אני מציע שאנחנו נבדוק את השאלה ההוקית הקשורה בפעולה כזו.

אף כי אין זה מקובל שהנחתום מעיד על עיסתו. אני רוצה להגיד כי הנהלת

חברת הבזק עשתה את הבלתי אפשרי, אף שזה לא מספיק, כדי לשפר את המגב, ואכן

הצליחה לעשות שיפורים רבים ועוד ידה נטויה, אלא שגריר סבלנות ואורך רוח,

כי זה יקה ערד זמן,

אני רוצה להפנות תשומת לבכם לעמוד 37 בחוברת שהעברנר בין חברי הויעדה,

מהדברים המפורסמים שם ניתן ללמוד, כי אף שבהתקנות לא עשינו הישגים מרשימים

ואפילו לא עמדנו בתכנית, הרי בתקשורת בין-עירונית וביציאת תשתית היה גידול

ביצוע באחוזים ניכרים.

בשנת 1984/85 עשינו 2.5% התקנות יותר מאשר בשנה לפני כן : 96 אלף לערמת

94 אלף שנה לפני כן, ובתכנית היו 109 אלף התקנות, בדברי ההקדמה כתוב כי

במשרד התקשורת היתה נהרגה קיימה על פיה היו מציגים יעדים גבוהיים מאד לביצוע

על מנת לדרבן את ביצוע הדברים. ובאף שנה לא עמדו ביעדים הגבוהים שהגיבו לעצמם,

כתוב גם שהנהלת החברה תבעה להפסיק את הנוהג הזה כי היא מביא לתוצאות שליליות.

תחת זאת בקשה הנהלת החברה ליצור תכנית ריאלית ברת ביגוע. וכך קבענו תכנית

שהיתה ב-15% מעל לביצוע של השנה הקודמת, דהיינו - 107 אלף התקנות, מתוך זה

בצענו בפועל רק 96.5 אלף.

בכל תחומי התשתית אחוזי הביצוע היו השנה הרבה יותר גבוהים מאשר בשנה

הקודמת. כך למשל ברשת המקומית היתה עליה בביצוע חיבורים ב-/,25 לעומת השנה

38.7% יותר בהקמת מרכזיות וכו'. הכל מפורט בעמוד 37.

בעמוד 24 של החוברת שהנחנו בפניכם תוכלו למצוא השוואת כמות המועסקים

השנה לעומת השנה הקודמת, ותוכלו לראות שלא היה שינוי בתחום הזה.

אני רוצה להפנות תשומת לבכם גם לעמוד 32 - מערכות טלקומוניקציה, הנדסה

ותכנון, וכן לעמוד 41 שם תוכלו למצוא התפלגות בקשות ממתינות לפי וותק לתקומה

1984/85 - 1982/83. בעמוד 74 תוכלו למצוא פרסים על פעימות מונה לקו ישיר,

ממוצע שנתי למנוי, שנים 1984/85 - 1980/81. אהת הבעיות של סיב השירות נעוצה



בכר שלמרות העובדה שהשקענו קרוב ל-30 מליון דולר לשיפור סיב השירות, אז

מפני שהוספנו מינויים והתנועה גדלה ההשקעה הזאת עדיין איננה מורגשת במערכת,

והשירות לא השתפר כפי שהיינו רוצים שישתפר.

בעמוד 74 אפשר לראות את עקות עליית השיחות פר-קו, והעליה היא הדה

באופן רציני ביותר. הרגלי הדיבור של מנוי ישראלי שונים מאלה של מנויים

במדינות אהרות, וגם לזה יש כמובן השפעה שצריך לקחת אותה בחשבון.

שר התקשורת א. רובינשטיין;

צריך לזכור גם שאחוז ניכר של המנויים הישראלים איננו משלם עבור הוצאות

הטלפון מכיסוי. וזה מגדיל את השימוש בטלפון משמעותית, גם בשעות השיא. דבר

כזה לא קיים בשום מקום אהר בעולם.

צ. אמיד ;

בעמוד 28 תמצאו אינדיקטור של כוח האדם, ותוכלו לראות שבאינדיקטור הזה

היתה אצלנו ירידה ב-6% לעומת השנה הקודמת. מצבנו מבחינה זו טוב ממצבה של

יפן, של ארצות הברית. של שווצריה ושל גרמניה. המדינה היחידה שנמוכה מאתנו

באינדיקטור זה היא שוודיה, אנחנו רהוקים במספר המועסקים פר קו ממדינות רבות

אחרות בעולם. כל זה היה כמובן טוב מאד אילו רמת טיב השירות שלנו היתה טובה

מכפי שהיא היום. יתכן מאד שרמת טיב השירות שלנו נמוכה יחסית מפני שאין לנו

די עובדים, ויתכן גם שהדבר נעוץ בבעייה של יעילות. בעמוד 37 תוכלו למצוא

פרטים על התייעלות.

מומהה אמריקאי ביקר בארץ, וכאשר הוא שמע מה מספר העובדים אצלנו הוא

מצא לנכון לציין בדו"ח שלו כי הוא לא מבין איך זה שחברה כמו שלנו עובדת

במספר כה קטן של מועסקים.

שר התקשורת א. רובינשטיין!

הוא אמר גם כי הוא חושש כי מספר כזה של מועסקים לא יאפשר טכניקה

מתאימה ושירות מתאים של הרשת.

צ. אמיד;

עלינו לזכור עוד כי כל ההישגים הושגו בשנת מעבר, בשנה בה העובדים

לא קיבלו תוספת שכר כלשהיא, אפילו לא אגורה שחוקה אחת. תוספות השכר הן

בתוקף רק מאפריל השנה. יש ירידה בימי העבודה המושקעים בתחומים השונים

ובכל זאת חלה בהם התייעלות משמעותית ביותר.

בעיות בטלקומוניקציה נוצרו בתהליך רצוף במשך קרוב ל-30 יבמה שנים.

הציבור ציפה לכך שמיד עם הקמת החברה החדשה כל הבעיות ברשת ייעלמו. עם הקמת

החברה פרסמתי את הרעיונות שלנו בדבד תכנית חומש, ופירוש הדבר שהשנה נתקין

130 אלף התקנות, ויש לנו כוונה רצינית לעשות זאת. אנהנו נעשה מאמצים

להגביר את הקצב, וזה יחייב אותנו להתקין למעלה מ-150 אלף התקנות. תכנית

העבודה שלנו בנויה על כך שיש לנו כל האמצעים והכלים ושאר הנתונים בכדי

לבצע את העבודה הזאת.

האם המשרד הוא הקובע את סדר העדיפויות?

כן, המשרד קובע זאת.



היו"ר א. שפייזר;

הנושא הנראה קריטי בעיננו הוא זה של התקנת הקווים, ואתר כך השירות

היום יומי לציבור, מהירות האפשרות להשיג קו, תיקון מהיר של קו מקולקל וכו'.

שמענו שהשנה התקנתם 2000 קווים יותר ממספר הקווים שהותקנו בשנה הקודמת,

ושמענו על התכנית להתקין מספר גדול יותר של קווים, כאשר לוקתים בתשבון את

תוספות השבר ואת ההוצאות על הרכבים וכו' האם התוספת במספר הקווים מצדיקה

את ההוצאות הנוספות?

אמרתי כי בשנה שעברה לא קיבלו העובדים כל תוספת שכר, ולא היתה גם תוספת ו

בהתאם לקביעות להתקנים שנקבעו במשרד התקשורתי נעשתה רק פעולה

כדי להפריד בין קבוצות המתקינים. רוב תוספות הרכב היו למטרות עבודת ההתקנה,

ולכן גם יכולנו לבצע יותר עבודה מבלי להגדיל את כוח האדם שעסק בזה,

האם לא היה נסיון להפעיל לחצים בנושא תקנים, רכבים ותנאי שבר?

צ, אדיר!

בפעם הראשונה בהיסטוריה של משרד התקשורת נקבע תקן רכב, ותקן הרכב נמסר

לאישור הדירקטוריון, הוא טרם אושר, אנחנו עובדים על בסיס תקן בקריטריונים

מאד ברורים, ומוסבר מה זה רכב צמוד ומה זה רבב לא צמוד וכו',

היו"ר א, שפייזר!

ויש גם רכב לעובדים בכירים?

רכב עבודה הוא דו-שימושי,

בניגוד לסיכום עם מנכייל רשות ההברות, כאשר מדובר ברכישת רכב של חברת

הבזק מרובר על בל סדגי הרכב, בתקציב החברה בתחילת השנה היו 450 כלי רבב,

והתקציב הזה אושר, הרכב היה מיועד להחלפות, לתוספת ולדברים אחרים, הוראות

רשות החברות הממשלתיות אינן מגדידות קבלת אישור לרכישת רכב אלא לחלוקת

רכב צמוד לפקידים בכירים, לא חולק רכב בנושא זה ללא אישור רשות החברות

הממשלתיות, יש לנו עדיין היום רכב שנמצא במגרשים ומחכה לחלוקה, כי הנושא

נמצא עדיין במו"מ עם הרשות לחברות ממשלתיות ולא נסגר עריין,

הנחיות רשות החברות הממשלתיות מתייחסות לזה שאפשר לחלק רכב עד לגודל

סמ"ק מסויים,

לא היתה אצלנו חיגה בתחום הזה,

ההנחיות נוגעות לזה שאפשר לחלק רכב צמוד רק למנהלים המוגדרים מדרגה

מסויימת והלאה על ידי מועצת המנהלים, והיתה גם הנחיה של רשות החברות

הממשלתיות הדורשת שקודם שתתבצע הרכישה יובאו הדברים לידיעת הרשות, דברים

אלה נמסרו לי בכתב, ואומרים לי שאתם הרגתם מההנחיות האלה,



צ, אדיר;

אינני יכול לסתור דברים שבחג סגן קיר האוצר, אני יכול לומר שהוראות

כתרבות של רשות החברות הממשלתיות מתבססות על ההלמות הממשלה המדברות על

קריסריונים של סמ"ק של רכב לפקידים לפי סיווג ההברות, הברת הבזק לא הרגה

בשום קריטריונון מהכללים. המכתב הזה מדבר על חלוקת רכב צמוד לפקידים.

בשני קריטריונים; לפי תקן שאושר על ידי דירקטוריון ההברה, והאישור

הזה יובא לאישור רשות ההברות הממשלתיות. פרט לזה אין שם שום מגבלה נוספת.

בכלל יש בענין זה אי הבנה. כשמדברים על 450 כלים של הברת הבזק, הרי

זה כולל 430 כלי רכב שהם דו שימושיים בעבודה, לפי נוחלים שנקבעו על ידי

מנכייל משרד התקשורת וחייבו את המשרד בעבר. כפגישה עם מנכ"ל רשות ההברות

הממשלתיות הודיע לי מר ולדמן שבסוג זה של רכב לעבודת טכנים מתקינים וכך

הלאה אין לו שום מעורבות, ושאני רשאי לחלק אותו ללא מגבלות לבעלי המקצועותי

הרכב הזה חולק, מעבר לרכב הזה נקנו 25 מכוניות "סוברו" 1300 סמ"ק, מכוניות

אלו לא הולקו עדיין לאף אהד, הן צריכות אישור של הדירקטוריון תהילה, לאחר

כך יובאו לאישור רשות החברות,

אוריאל לין;

מדוע נרכשו מכוניות אלה?

צ. אדיר ;

כי הרכישה היתה בתנאים זולים מאד, והן מיועדות לבעלי תפקידים בהברה,

כמו סמנכ"לים וסגני סמנכ"לים, מנהלי מחוזות וכו',

אוריאל לין;

אתם רוכשים את כלי הרבב לפני שאושרה הקצאתם לעובדים, האם אין זו

פעולה חריגה?

צ, אדיר;

לא, אם נמכור את הרכב הזה תזכה ההברה ברווח,

היו"ר א. שפייזר;

זה יכול להיות עסק טוב, אבל זה איננו בתהום העבודה שלכם.

צ, אדיר;

היתה הקפאה של רכישת רכב להברות הממשלתיות באוקטובר 1984. מאחר

והחברה שלנו הוקמה בפברואר 1984, ואנחנו קבלנו בעלי תפקידים בכירים ללא

רבב, פניתי אל מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות בדבר קניית רכב יד שניה

, והאישור התקבל. ההנחיות שם קובעות שבעל תפקיד בביר שקיבל פעם רכב

צמוד, ההלפת רכבו אינה מחייבת צורך באישור. ולבן נקנו המכוניות. מאהר

ואישרו לנו רכישת רכב לסמנכלים, בטעות יצאתי מההנחה שאם אישרו לי את זה

לגבי ארבעה, מותר לי לעשות גס לגבי האחרים. להלק מהאנשים הייתי צריך

להחליף רכב, כי הרכב שלהם היה בן 5 או 6 שנים. משום כך רכשתי את המכוניות,

לא היתה הריגה מהנוהג המקובל,

ענין הרכב הוא בכל זאת ענין חריג, אבל אותי מעניין לדעת אם

כל התוספות למיניהן, שבסך הכל היו די נכבדות ולהערכתי הסתכמו במספר

עשרות מליוני דולרים, הצדיקו עצמן על ידי התייעלות בעבודה, הספק גדול

יותר וכו'.

שר התקשורת א. רובינשטיין;

בענין המכוניות אני רוצה לומר, שדירקטוריון הבזק התליט לאשר רכישת

200 מכוניות מתוך התכנית המאושרת לשנה זו.

ו

אשר לתקנים של עובדים בכירים, בטבלא של כוח אדם תוכלו לראות שאתוז

העובדים במטה לא גדל, ואיני יודע על כן על התבססה הטענה כאילו יש תוספת

בדרגות בכירות בחברת בזק. המצב בתחום זה נשאר בחברת הבזק כפי שהיה,

ואפילו השתפר, משום כך אין לי הסבר או תשובה לטענה הזאת. מספר הבכירים

שקיבלו רכב צמוד נע סביב 5 איש בסך הכל. מה שבוצע בשנת 1984 התבטא בתוספת

רכבים ל-5 אנשים בדרגה של סמנכ"לים ומנהלי מחוזות.

אינני יודע מה היא ההגדרה של רכב צמוד. כי רכב לטכנאי הוגדר לפני

חודש וחצי כרכב צמוד, ועד כה היה רכב עבודה. אנו דנים בחברה עיסקית שצריכה

לבצע יותר עבודה, והנה הטילו עלי מגבלה ואסור לי לחלק רכב זה. אם רואים

רכב זה כרכב צמוד, כי אז נוספו בחברה כ-200 כלי רכב. אם מדברים על רכב צמוד

לפקידים בכירים, ופקידים בכירים אצלנו הם אנשים בעלי דרגה גבוהה, שלישית

מלמעלה, כי אז נוספו 5 כלי רכב בלבד. מנהל מחוז צריך לשלוט על מחוז

שלם, ובלי רכב צמוד הוא לא יוכל למלא את עבודתו כראוי. אני חוזר איפוא

ומציין כי נוספו 5 מכוניות בלבד לעובדים בכירים.

המטרות שלהשגתן הוקמה חברת הבזק היו למעשה בארבעה תחומים: א) הגברת

קצב פיתוח טלקומוניקציה בישראל. ב) שיפור הטכנולוגיה במערכת הטלקומוניקציה,

ג) שיפור טיב השירות. ד) שיפור תנאי העבודה של העובדים.

היו"ר א. שפייזר;

שיפור השירות והתקנת טלפונים נוספים למבקשים הם שני הדברים המעניינים

אותנו ברגע זה, ורק הם.

צ. אמיד ;

התקנת טלפונים מותנית ביצירת תשתית. כאשר התחלנו את השנה הזאת תכנית-

העבודה שלנו לא היתה יומרנית, כי לא היה לנו תשתית מהשנה הקודמת. בשנים

הקודמות פשוט אכלו את התשתית עד לנקודה האחרונה. השנה יצרנו תשתית המאפשרת

לנו להודיע שיש לנו בטחון רב בכך שבשנה הבאה נעמוד במסגרת תכנית העבודה

שלנו עם הגדלה משמעותית במספר הטלפונים שיותקנו.

היו"ר א, שפייזר;

האם תעמדו בסטנדרטים המובטחים שתתקנו תוך יומיים 80% מהתקלות שעליהן

הודיעו, ותוך 6 ימים את שאר התקנות?



צ. אמיד;

הססנדרטים נקבעו ביחד ביחד, אבל יש בהם מדרגות. ישנס היוס הרבה מאד

מקומרת במדינת ישדאל שבהם אנו כבד עומדים בסטנדרטים האלה. אני רוצה להודיע

באן שאין היום ישוב של מיעוטים או של יהודים שאין לו קשר טלפוני ראשוני

בהתאם לתקנות. אין כמעט מקום במדינה בו אין מתקיימים הסטנדרטים של טלפונים

ציבוריים, בהתאם למה שכתוב בתקנות.

אני מבקש שועדת הכלכלה תערוך ביקור בחברת הבזק ותקדיש לו חצי יום לפחות

כדי שתוכלו לראות את הדברים.

היו"ר א. שפייזר;

נשמח להענות להזמנתכם.

בשעתו הסכמנו לאשר למשך שלושה חודשים את התקנות, וסיבמנו שנדון בהן

מחדש בתום שלושה החודשים. אני מבקש שתמציאו לנו בכתב דו"ח על משמעות

התקנות מהבחיינה הביצועית. וכן אנו מבקשים שתמסרוללנו כמה טלפונים ציבוריים

נוספים צריך להתקין עוד בערים וכד', כמה עדיין חסרים, ומתי אתם מתכוננים

להתקין אותם.

ישנו סטנדרט לתיקון הפיגורים.הייתי רוצה לקבל מכם מספרים בענין זה.

אני מבקש שתמציאו לנו זאת בכתב.

אני מציע גם שאתם תכינו תמצית של הדברים הכתובים בתקנות ותשלחו

זאת לכל אזרחי המדינה על מנת שהם ידעו מה הן הזכויות שלהם, או שתמצאו

דרך אחרת לפרסם זאת ברבים.

ג. אביטל;

אנחנו כבר עושים זאת. למעלה ממליון מנויי טלפון מקבלים בשבוע זה ממש

מכתב משר התקשורת, ובמכתב הזה תמצית של 7 הדברים החשובים ביותר.

היו"ר א. שפייזר;

הדבר נראה לי, ויש לברך על כך. אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.10)

?.1