הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 33

מישיבת ועדת מכלכלה

יום שלישי, כ"א בשבט התשמ"ה, 12.2.1985, שעה 14.00

נכחו;

חברי הוועדה; א. שפייזר - היו"ר

אוריאל לין

ב. שליטא

מוזמנים; ז. גלמור - הממונה על ההגבלים העסקיים,

משרד התעשיה והמסחר

גבי מ. מזרחי - משרד התעשיה והמסחר

ע. פרי - משרד התעשיה והמסחר

ע, שרגאי - משרד התעשיה והמסחר

גבי ב. מילר - הרשות להגנת הצרכן בהסתדרות

צ. פשדצקי - המועצה לצרכנות

י. לייסון - האוצר

גב' ט. שפניץ - משרד המשפטים

מזכיר הוועדה; ד, לב

קצרנית; ח. אלטמן

סדר-היום; חוק ההגבלים העסקיים (המשך דיון).



חוק ההגבלים העסקיים (המשך דיון)

היו"ר א. שפייזר; אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת.

אני מתנצל על-כך שישיבה זו מתקיימת רק עתה.

נאלצנו לשנות את סדר- היום שלנו בפתאומיות, בגלל סיבות שלא היו תלויות בנו,

ובכוונתנו לשמוע, בישיבה זו, את סיום דברי הגורמים הקשורים לנושא שעל סדר-יומנו.

עד עתה הופיעו בפנינו ארבעה גורמים, בישיבה אחת,

והיום ישמע עור שלושה גורמים הקשורים לחוק ההגבלים העסקיים.

חברות הביטוח לא יכלו לבוא לישיבה.

אחרי שנסיים את שמיעת כל הגורמים נכין מדבריהם

תקציר רלוונטי לסעיפי הצעת החוק השונים והווערה תדון בהם.

היום נשלים את שמיעת הגורמים שהוזמנו אלינו בקשר

להצעת החוק ולאחריה מזכיר הוועדה יכין את החומר לפי ההערות שהושמעו. לאחר מכן

נוכל לקיים דיון על כל סעיפי החוק עצמו.

מופיעים בפנינו שני ארגוני הצרכנים. בתיק

שמונח בפנינו יש תזכיר מהחומר הקודם שהם הגישו בקשר הצעת החוק ואני מציע שהם

יגישו לנו, בכתב, תזכיר מפורט המתייחס לסעיפי החוק.

רשות הדיבור לגבי מילר מהרשות להגנת הצרכן.

ב. מילר; אני מייצגת בישיבה זאת את הגב' נוזהת קצב.

היועץ המשפטי שלנו נמצא כרגע במילואים ואני מקווה

שתינתן לו הזדמנות נוספת להשמיע את דבריו.

אבקש להשמיע מספר הערות המתיחסות להצעה בדבר

חוק ההגבלים העסקיים.

קודם לכל ברצוני לברך על הצעת החוק. כללית -

אנו תומכים בה.

הבעיה העקרונית שלנו מתבטאת בכך שלדעתנו שום חוק

איננו יכול להיות יותר טוב מרמת האכיפה. בעיית הצרכנים איננה מתבטאת בהעדר חוקים

אלא באכיפת החקיקה הקיימת. די מפתיע שמגיעים להצעת חקיקה כל-כך נרחבת. קיימת

מגמה של ריכוזיות במשק הישראלי ותהא בעיה כיצד לאכוף את החוק. האכיפה איננה

תלויה בנוסח החוזים אלא בדברים המהותיים.

כמי שמייצגת את הרשות להגנת הצרכן אני מעוניינת

שאנו נהיה מעורבים בנושאים החשובים ששייכים לחוק הזה.

בעייתנו מתבטאת בבעיית כח אדם שהבסיס לה הוא

תקציבי. אנו צריכים לקבל תקציבים ממשרדי הממשלה כדי שעניינם של הצרכנים ייוצג

כיאות. ברצוני לתת דוגמה להמחשת דברי. בנושא של חוזים אחידים יצא חוק חדש לפני

שנה וחצי ובגינו נאלצנו להוסיף עורך-דין בחצי משרה שישיב על הבקשות. רק בשביל

הנושא הזה היינו צריכים להוסיף עורך-דין שיעבוד בחצי משרה. מגיעות אלינו הרבה

בקשות לאישור חוזים אחידים ואנו נמצאים במצוקה מבחינת כח אדם.



אנו רואיט בחיוב את הרחבת זכויות המונופולין

והוספת הפרק בדבר מיזוגים. חשוב היה להגדיל הסדרים כובלים, נושא זה ימקד את

תשומת-הלב להסדרים ציבוריים.

היו"ר א. שפייזר; מה אתם מציעים?

ב. מילר; יש לנו בעיה עם סעיף 12 של הצעת החוק. סעיף זה

מקנה סמכות לבית הדין לבטל אישור שנתן או לשנות

את תנאיו אם שוכנע, על-פי בקשה של הממונה, כי חלו שינויים מהותיים בנסיבות שהיו

קיימות בעת מתן האישור.

אנו, כארגון צרכנים, מבקשים שתינתן גם לנו

סמכות לפנות לבית הדין ולבקש לשנות או לבטל אישורים.

סעיף 12 של הצעת החוק מהווה נסיגה של המצב הקיים

לגבי ארגוני הצרכנים. קיים בו דבר לא הגיוני.

בסעיף 13, המדבר על הסדר כובל,

אנו מבקשים להשאיר את המצב הקודם שנותן גם לנו

סמכות לפנות לבין הדין ולבקש לשנות או לבטל אישורים.

סעיף 15.(ג) של הצעת החוק אומר: "החלטת אב בית

הדין לא תינתן אלא לאחר שניתנה לצדדים להסדר הכובל ולממונה הזדמנות להשמיע

טענותיהם.".

משום-מה נראה לנו כי ארגוני הצרכנים הושמטו

מהסעיף הזה.

היו"ר א. שפייזר; מה את מציעה?

ב. מילר; לא להשמיט את ארגוני הצרכנים מהנושא הזה.

אני עוברת לפרק המדבר על מיזוג חברות. בסעיף

17.(א)(1) של הצעת החוק הכחולה מצויין שחלקן של החברות המתמזגות בכלל הייצור,

האספקה או הרכישה של טובין מסויימים וטובין דומים או בכלל מתן שירות מסויים ושירותים

דומים יעלה על מחצית.

צריר להרחיב את ההוראה הזאת ולהכניס את הסמכות של

השר.

בסעיף 19 של הצעת החוק כתוב ש"לא יתמזגו חברות

אלא כם כן ניתנה תחילה הודעת מיזוג ונתקבלה למיזוג הסכמת הממונה, ואם היתר" הסכמתו

מותנית - לפי התנאים שקבע.".

לדעתנו עדיף היה לתת את הסמכות לבית הדין ולא

לממונה.

סעיף 20.(ב) אומר; "תוך שלושים ימים מיום שקיבל

הודעת מיזוג מאת כל החברות המבקשות להתמזג, יודיע להן הממונה אם הוא מסכים למיזוג

או מתנגד לו או מתנה אותו בתנאים שיציין; אי מתן הודעה כאמור תוך שלושים הימים

האמורים דינו כהודעה על הסכמה, זולת אם הוארך המועד לפי סעיף 38.".

אם הממונה איננו מגיב - רואים זאת כמאושר. אנו

מתנגדים לנוסח הזה. לדעתנו צריך לתת אפילו ארכה מעל שלושים יום מכיוון שהארכה

הזאת קצרה מדי, ביחוד כאשר צריך להתייעץ עם הוועדה.

אנו מציעים שב מקרה תהא תגובה של הממונה.



לגבי סעיף 22 של הצעת החוק יש אי-בהירות.

אנו, כארגון צרכנים, איננו יודעים אם אנו יכולים להופיע לפי הסעיף הקסן הראשון

או לפי הסעיף הקטן השני, צריך לברר את הדברים האלה בצורה מפורשת, אי-הבהירות

שבסעיף הזה איננה טובה לעניין.

בסעיף קטן (2) של סעיף 22 של הצעת החוק כתוב:

"הסכים הממונה למיזוג, בין בתנאים ובין ללא תנאים, רשאים כל אדם העלול להיפגע

מן המיזוג וכן ארגון צרכנים להגיש לבית הדין ערר על החלטת הממונה, תוך שלושים

ימים מיום שההודעה על החלטת הממרנה פורסמה בשני עיתונים יומיים או ברשומות, לפי

המוקדם,". האם היתה כוונה שזה יהיה חילופי או שבאמת תהא כפילות? במקום אחר היה

כתוב משהו אחר.

בסעיף 23 של הצעת החוק יש טעות במיספור,

בקשר למונופולין קיימת סתירה בין הטיפול במיזוג

חברות לבין טיפול במונופולין. מיזוג שהתוצאה שלו היא מונופולין צריך לקבל אישור

של מיזוג. מונופולין איננו צריך לקבל אישור מוקדם,

לדעתנו צריך להיות חוק פיקוח זהה, כל חברה תצטרך

בעצמה לבקש אישור בדומה למצב שקיים לגבי מיזוג, המטרה היא פחות או יותר זהה,

בסעיף 26 של הצעת החוק כתוב: "הוראות פרק זה יחולו

על סוגי טובין או שירותים שהשר יקבע בצו,",

ההוראה הזאת איננה קיימת בחוק הקיים ואין מקום

לשנות אותו, צריך להשאיר את המצב כמות שהוא,

יש לר רעיון אחר?

הייתי מבקשת לבטל את סעיף 26, סעיף 27 מגדיר

מונופול,

מישהו צריך לבדוק את הדברים,

קיימים קריטריונים,

מישהו צריך להגיד משהו, מי יעשה זאת?

זה לגבי מצרכים או שירותים שלגביהם יש מונופולין,

אם זה לא מוכרז זה לא

גבי מילר טוענת שלא צריך להכריז,

במצב הקיים לא צריכה להיות הכרזה,

הערתי האחרונה מתייחסת לסעיף 27,(א) של הצעת החוק,

"לענין חוק זה יראו כמונופולין ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת טובין או מכלל

רכישתם, או של יותר ממחצית מכלל מתן שירותים, או מכלל רכישתם, בידיו של אדם

אחד (להלן - בעל המונופולין), אם הממונה קבע זאת לפי סעיף 43 (א)(4),",

הסעיף הזה מגדיר, מצד אחד, מהו מונופול, ומן הצד

האחר הוא דורש מהממונה להגדיר, מה שמשונה כאן הוא שמי שמפקח - הוא זה שצריך

לקבוע את הדברים.



היו"ר א. שפייזר; יש לך הצעה אלטרנאטיבית?

ב. מילר; אני מציעה לוותר על הסיפא של סעיף 27,(א).

"...אם הממונה קבע זאת לפי סעיף 43(א)(4)"

צריכות להימחק.

היו"ר א. שפייזר; תודה. רשות הדיבור למר פשדצקי מהמועצה לצרכנות.

צ. פשרצקי; נגיש לכם תזכיר בכתב תוך מספר ימים.

היו"ר א. שפייזר; אני מבקש ממך לא לחזור על דברים ששמענו מפי גבי

מילר.

צ. פשרצקי; ברצוני להתייחס בראשית דברי לפטור בנושא מקרקעין.

איו סיבה שיהא פטור כולל בנושא המקרקעין. יש לנו

הסתייגות מההצעה הזאת.

איננו רואים שום סיבה לכך שנושא המקרקעין יקבל

מימד שונה מזה הנהוג בכלל המשק. אם אנו קובעים שהגבל עסקי דורש אישור - אין סיבה

שלא נדרוש אותו דבר ביחס למקרקעין.

אני מתייחס לחברות בניה שמקימות אזורים ומעניקות

מונופולין למתן שירותים באותו אזור. לדוגמה, הקמת סופרמרקט בתנאי שלא תינתן

אפשרות לבעלי חנויות מכולת לפתוח חנות באותו מקום.

מגיעות אלינו תלונות על פגיעה ברמת השירותים כתוצאה

מהליך כזה.

בסך-הכל לממונה יש אפשרות להתערב והוא לא חייב

להתנגד לכל הגבל עסקי .

על-פי אותה קטגוריה ניתן לבדוק הגבל עסקי בנושא

מקרקעין והממונה יחשוב אם מדובר על טובת אותו אזור. איננו מתעלמים מן המצב הכלכלי.

בפועל בהרבה אזורים בהם לחברות הגדולות יש מונופולין

הדבר פוגע משמעותית ברמת השירות שניתן לאוכלוסיה.

אין סיבה לכך שיינתן פטור כולל בנושא המקרקעין.

אני מציע לבטל את הנושא הזה.

אני מבקש להשמיע הערה כללית לגבי סעיפים 9 ו-10

אולם קודם לכן ברצוני לומר כי אנו בדעה, וזה רוח החוק, שהגבל עסקי כלשעצמו הוא

לא דבר פסול בכל מקרה אולם זה דבר חשוד.

בעיקרון אנו נגד הגבל עסקי. אנו בעד תחרות.

ייתכן שטובת המשק, במקרים מסויימים, מחייבת אישור

של הגבלים עסקיים.

בחוק צריכה להיות התייחסות אידאולוגית לפיה ההגבל

הוא דבר פסול ותחרות היא דבר מותר אלא אם כן הממונה או בית הדין יקבעו אחרת.

בנוסח החדש קיימת החלשה לגבי הנוסח הקודם.

בסעיף 9 של הצעת החוק החדשה כתוב; "בית הדין יהליט לאשר הסדר כובל, כולו או חלקו,

אם הוא סבור כי הדבר הוא לטובת הציבור, ורשאי הוא להתנות את אישורו בתנאים,".

בנוסח הקודם נאמר שהמועצה לא תאשר הסדר אלא אם כן

היא תהיה סבורה שהוא לטובת הכלל. הנוסח החדש חלש יותר.



היו"ר א. שפייזר; מה ההבדל? אני אינני רואה הבדל.

מה אתה מציע?

צ. פשדצקי; לכתוב סעיף כללי בו ייאמר שההגבלים העסקיים הם

דבר פסול לכשעצמו. החוק מעודד תחרות בכל מקרה

שהיא ניתנת לביצוע.

אנו מעדיפים את הנוסח הקודם. בנוסח החדש יש

השמטה מהנוסח הקודם. בנוסח הקודם היה כתוב שבית הדין חייב לנמק את ההחלטה והפיסקה

הזאת הושמטה בהצעת החוק החדשה. אני מציע להכניס את הפיסקה הזאת להצעת החוק,

יש לנו הסתייגות כללית מסעיף 13 של הצעת החוק

המדבר על היתר זמני. מה שמוצע עתה הוא יותר מצומצם מפרק הזמן הקודם.

כאשר נותנים היתר זמני הבדיקות יותר מצומצמות

וכאשר מגיעים לדיון עצמו ונתקלנו בכך בפועל, לאחר זמן באים ואומרים שהחברות השקיעו

כספים והתארגנו לצורת שיווק מסויימת וקשה להן לחזור למצב הקודם.

אינני סבור שמדובר במצבים שדורשים פתרונות בצורת

סעד זמני.

אנו מתנגדים לעצם ההיתר הזמני. אני מבקש לבטל

את הסעיף הזה, כולו.

הסעיף הדן בבית דין להגבלים עסקיים עוסק גם בנושא

חברי בית הדין.

עצם העובדה שהממונה הוא פקיד ממשלה - בעייתית.

כמייצג את עמדת הממשלה יש לו מראש, או כחלק מן המקרים, בעיה להתנגד להגבלים עסקיים

שמקובלים על הממשלה.

מעמד ארגוני הצרכנים די חלש בגלל בעיות תקציב.

בהרבה מקרים ארגוני הצרכנים אינם מתערבים בגלל בעיות כלכליות ובמרבית המקרים הממונה

נשאר היחיד כדי להגן על עמדת הציבור.

הממונה, כפקיד ממשלה, נתון מדרך הטבע ללחצים של

הממונים עליו. הוא רואה את עצמו חלק מאותה מערכת שקובעת מדיניות מסויימת.

כוונתנו היא לחזק את מעמד חברי בית הדין ואנו

מבקשים שלא יותר משליש יהיו עובדי מדינה. מדוע עובדי מדינה בכלל צריכים להיות

חברים בבית הדין?

הנושא הינו כלכלי ואנו רוצים שבין חברי בית הדין

יהיו מספר אנשי מקצוע, אולי כלכלנים מהאוניברסיטאות. אנו מציעים להכניס שני אנשי

מקצוע ניטראליים שיהיו חברי בית הדין. אין כוונתנו לבקש להגדיל את מספר החברים

אלא שמתוך המספר הכולל ייקבע ששני חברים יהיו אנשי מקצוע.

היו"ר א. שפייזר; על-חשבון מי?

צ. פשדצקי; אנו מבקשים שבסעיף המדבר על יתר חברי בית הדין

יוסיפו שניים שיהיו אנשי מקצוע.

היו"ר א. שפייזר; אם אתה לא תגביל את הנושא יכול להיווצר מצב כזה

שימנו עובדי מדינה או יוסיפו שניים.

צ. פשדצקי; כוונתנו היא להוסיף התייחסות של אנשי מקצוע שיהיו

חברים בבית הדין ולמנוע מכך שחברי בית הדין יהיו

עובדי מדינה.



אבקש להעיר הערה טכנית לסעיף 17 בפרק של מיזוג

חברות.

"17.(2) מחזור המכירות של החברות המתמזגות ביחד,

בשנת המאזן שקדמה למיזוג, עולה על מאה מיליון שקלים; השר רשאי בצו להעלות את הסכום

האמור, ובלבד שלא יעלה מעל הסכום הנובע מהצמדתו למדד המחירים לצרכן מן המדד שפורסם

ערב החודש שבו נתקבל חוק זה בכנסת אלא באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;".

מאחר שעבר פרק זמן ארוך מאז שקבעו את הסכום - אנו

מבקשים לתקן אותו.

היו"ר א. שפייזר; חשבנו על זה.

צ. פשדצקי; אני מבקש לחזור לסעיף שעוסק בחברי בית הדין.

אין התייחסות לנושא כיצד מתפטרים חברי בית הדין

מתפקידם,ויותר מזה; אין התייחסות לדרכים להעברתם מתפקידם אם מתעורר צורך כזה.

לדעתי צריך לקבוע סעיף מיוחד לנושאים האלה. כרגע

על-כל-פנים - אין התייחסות כלל. אולי צריר לקבוע אמות-מידה כמו אלה שנקבעות לשופטים?

בקשר למעמדו של הממונה על ההגבלים העסקיים: קודם

ניסיתי להכניס חברים בלתי-תלויים לבית הדין עצמו. הנקודה הבסיסית מתמקדת במעמדו של

הממונה כיוון שהוא בעצם זה שקובע, במרבית המקרים, אם הגבל עסקי מאושר או לא. צריך

לנטרל את הממונה על ההגבלים העסקיים, ככל שהדבר ניתן, מכפיפות למשרדים ממשלתיים.

בפרק יי המדבר על הממונה על הגבלים עסקיים, תפקידיו

"41. (א) הממשלה תמנה ממונה על הגבלים עסקיים.". כאן צריר

להוסיף פרק זמן. לדוגמה - חמש שנים - אחרת יכולתו להתנגד למדיביות השר היא אפסית.

אני מבין שאתה מציע להוסיף את פרק זמן כהונתו.

אני מציע שהוא לא יהא כפוף למשרד ממשלתי. הוא

צריר להיות עצמאי. זו הצעה אופטימאלית.

אם ההצעה הזאת לא תתקבל אני נבקש שהדבר ייעשה כך שתוך כדי

כפיפות למשרד הממשלתי תהיה לו כמה שיותר עצמאות - בין השאר על-ידי קביעת פרק זמן /

לכהונתו.

אתה בודק עכשיו את החוק?

קודם בואר הושמעו הערות על-ידי גבי מילר ואני

ביקשתי ממר פשדצקי שלא יחזור על דברים שכבר נאמרו

על ידה. הוא יכול רק להוסיף על דבריה.

בכדי להפיס את דעתו של מר פשדצקי ברצוני לציין כי

בדיון הקודם שקיימנו על הנושא הזה בדקנו בדוק היטב את סוגיית מעמדו של הממונה על

ההגבלים העסקיים. גם אצלנו הנושא הזה עומד בסימן שאלה.

ההצעות שהוצעו בעניין הזה - נרשמו. עלינו לבדוק

האם מעמדו של הממונה הוא מספיק בלתי-תלוי בנושא העדין הזה?

כאשר מר גלמור התמנה לראש ועדת המעקב המפקחת על

המחירים ברכתי אותו אולם יחד עם זאת הבעתי צער על-כר שאדם עסוק כמוהו צריר לעסוק

בנושא שיגזול ממנו כל-כר הרבה זמן. מדובר על עניין שרגיש עכשיו במשק במיוחד.

הרבה דברים נעשים מתחת לפני השטח בימים הללו וכח האדם שעומד לרשות הנושא - קטן.



צריו לדאוג לכך שלממונה על ההגבלים העסקיים תהא

מידה מסויימת של אי-תלות כפי שציין מר פשצדקי ואי-התלות הזאת יכולה להתקבל על-ידי-

כר שהממונה לא יהא איש משרד התעשיה והמסחר בכלל אלא אדם מהתחום המשפטי, הממונה

לא צריר להיות איש משרד התעשיה והמסחר או אדם שכפוף ישירות לתעשיה ומסחר.

צריכה להיות בנושא הזה מחשבה יותר מרחיקת-לכת

וצריר לחשוב על אדם שגורלו איננו תלוי במשרד הזה מבחינת עתידו. ההערה שהושמעה

בנושא הזה אמנם נכונה.

בתוך הקומפלקס הכולל היתה סוגיה מעניינת בקשר

מעמדם של ארגוני הצרכנים. הללו צריכים לקבל חיזוק. נציגי ארגוני הצרכנים צריכים

להופיע באופן גלוי והם צריכים לקבל לשם כך סטטוס. צריך למצוא איזון במערכת בנושא

העדין הזה.

ז. גלמור; גם לפי החוק הקיים היום כל אחד רשאי להגיש התנגדות.

ארגוני הצרכנים הנוגעים לנושא הגישו התנגדויות

והשתתפו בדיונים.

היו"ר א. שפייזר; צריך למצוא נוסח כזה בחוק שיתן להם מעמד שיאזן את

המערכת. שמענו הצעות בנושא. כאשר נדון סעיף אחר

סעיף בהצעת החוק - נדון גם בנושא הזה. צריך למצוא שיווי-משקל שיתן איזון ומעמד

לארגוני הצרכנים.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת אוריאל לין.

אוריאל לין; פרק ג' של הצעת החוק המדבר על מיזוג חברות הוא

פרק חדשני מבחינת החוק. האם, פרט לפרק גי שהוא

כפי שציינתי חדשני, יש שינויים חדשים אחרים, מהותיים, בפרקים האחרים?

ז. גלמור; יש מספר שינויים בפרקים אחרים שהם משמעותיים מבחינת

הביצוע והפרקטיקה השוטפת.

אוריאל לין; מבחינתכם יש משמעות להחלטות האלה גם בלי פרק גי?

ז. גלמור; בהחלט.

אוריאל לין; אני מתכוון להציע לוועדה שאולי נאשר את החוק בלי

פרק ג', ופרק גי יהווה הצעת חוק נפרדת?

הפרק הזה מעלה שאלות קשות ומורכבות ביותר.

את ההצעה לאשר את החוק בלי פרק גי ולהגיש את פרק גי

כהצעת חוק נפרדת אני מעלה על דעתי האישית. הפרק הזה יכול להיות בעיה חקיקתית מאד

ממושכת.

אני מבין שמבחינתכם החוק הוא בעל חשיבות גם בלי

פרק גי.

היו"ר א. שפייזר; הצעתו של חבר-הכנסת אוריאל לין נחשבת להצעה לגיטימית

והיא תידון לגופו-של-עניין כאשר נדון בסעיפי החוק.

אם זה מספיק חשוב שניתן לכם את מעט ה"שיניים"

עד שנברר את בעיית המיזוגים ייתכן שכדאי יהא להפריד בין הדברים. נדון בכך.

היום שמענו דברים מפי ארגוני הצרכנים ובכך סיימנו

את שמיעת הגורמים מבחוץ. האם לארגוני הצרכנים יש עוד משהו להוסיף?



אתם מתבקשים להעלות את כל הערותיכם על הכתב

על-מנת שהללו תהיינה לנגד עיניה של הוועדה כאשר היא תדון על סעיפי הצעת החוק.

מזכיר הוועדה יכין טבלה של הסעיף המוצע, הסעיף הקודם וההצעות השונות שהוצעו בקשר

אליהם.

אני מודה לארגוני הצרכנים על השתתפותם בישיבה.

(שני ארגוני הצרכנים עוזבים את החדר)

חברי הוועדה, אם אתם רוצים לקיים דיון ענייני

ומהיר בהצעת החוק אני מציע שנגמור את שני הפרקים בקשר קרטלים ומונופולים, נעביר

אותם למליאה ורק אחר-כך נמשיך בדיון. יש לפנינו רק עוד שש ישיבות עד גמר מושב

החורף של הכנסת ויש לא מעט נושאים שאנו צריכים עדיין לדון בהם. אפילו אם נוסיף

עוד ישיבה או שתיים על אלה שמתוכננות, בקצב הזה של הדיונים הנושא יארך חודשים.

מהפעם האחרונה שהחלו לדון בנושא הזה - עברה שנה.

אם נשיג הסכמה לפרק את החוק לשנים - נוכל לסיים

את החלק האחד בישיבה אחת ולהשיג את השיפורים שאנו מבקשים להכניס לחוק.

ז. גלמור; פיקוח ומיזוג הם חלק אינטגראלי של השיפורים.

קיים היום פתח שמנצלים אותו כדי לצאת ממערכת הפיקוח.

מדובר בבעיה כבדה.

היו"ר א. שפייזר; אני מבקש שתבדקו את מה שהצעתי עם הגורמים הנוגעים

לנושא ותתנו לנו תשובה. הצעתנו איננה מפחיתה מן

האינטנסיביות של הענין. אני מעמיד בפניכם אופציה.

אוריאל לין; תבחנו את הנושא בחינה פרגמאטית.

היו"ר א. שפייזר; לפי קצב העבודה שלנו אתם עלולים להפסיד חצי שנה

לכן אני מציע לכם לשקול את ההצעה ולתת לנו עליה

תשובה בהקדם.

הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה15.00