הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מס' 29

מישיבת ועדת הכלכלה שהתקיימה ביום שלישי

ח' בשבט התשמ"ה -9.1.85 2, בשעה 4.00 1

חברי הועדה;

א. שפייזר - יו"ר

מ. פלד

א. שלום

ז. גלמור - הממונה על ההגבלים, משרד התעשיה ו המטהר

ע. פרי - יועץ משפטי, משרד התעשיה ו המטהר

גב' ת. פנחסוביץ - משרד המשפטים

מ. גולדברג -משרד האנרגיה והתשתית

א. אריאן - משרד האוצר

מזכיר הועדה;

ד. לב

קצרנ ית!

ש. אלתרמן

סדר-היום;

ו. חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון מס' 13),התשמ"ה-1985

2. בקשת משרד האנרגיה להעלות אגרות בהתאם להוק הנפט(המשר דיון)



חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים (תיקון מס' 13) התשמ"ה-1985

היו"ר אי שפייזר;

יחד עם חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים(תיקוו מס' 13 ) היה צריך לבוא חוק

הפיקוח על מצרכים ושירותים(יציבות מחירים)(הוראת שעה). אתמול החוק הוגש למליאת

הכנסת. הנהלת הקואליציה דנה והחליטה להעבירו לועדת הכלכלה. בינתיים פנתה חברת

הכנסת שרה דורון לחברת הכנסת עדנה סולודר ושיכנעה אותה להעביר את החוק לועדת

הכספים. חברת הכנסת עדנה סולודר הסכימה מחוסר ידיעה והחוק הועבר לועדת הכספים.

הבוקר דנה ועדת הכספים בחוק.

אנחנו יודעים שהיה דיון במליאה. ראינו את עיקרי הדברים שנאמרו

במליאה בנושא וגם הוגשו לחברי הועדה בתקציר.

יש היום מעין תחילה של מירוץ של מחירים, כאשר יצרנים מתחילים לנצל את התפר

שבין שתי עיסקות החבילה כדי לרפד את עצמם בשומן לקראת תקופת הרזון. זוהי תופעה

שחוזרת על עצמה, כבר ראינו אותה.

בינתיים לא מגיעים מוצרים לשווק. הרושם הוא שיותר סוב לפקח על היצרנים

מאשרעל המשווקים. אנחנו כברחיים את הענין שמוצרים לא מגיעים לשיווק. הבעיה לא

רק של הצגת מחירים אלא שמוצרים לא מגיעים.

הפניתי את תשומת ליבך, אדוני הממונה על ההגבלים, לעובדה שמשרד תעשיה ומסחר

נכנע ללווינים ולא מתחשב בבינוניים והקסנים. כאשר היה לנו דיון איתך בנושא

הקרטלים דובר כל כך שבתקופת מיתון יש לחשוש מכך שהלווינים יבלעו את הבינוניים

והקטנים. בתערוכת המזון שמעתי שענקי המזון מתכוננים לרכוש עוד מפעלים, כאשר כבר

יש להם 0-70% 6של השוק.

אנחנו צריכים לפתוח בחוק, לסיים את קריאתו ולהניח אותו על שולחן הכנסת. אין

צורך להציג את החוק. יש בו שלשה טעיפים רלבנטיים. סעיף 3 נמחק.

האם הסעיף על הפיקוח על המחירים, הצגה בשקלים, נשאר בחוק?

ע. פרי;

הוא נתקבל בחוק השני, אנחנו מוחקים סעיף 3.

היו"ר אי שפייזר;

סעיף 3 יורד. סעיף 3 עבר בועדת הכספים הבוקר.

סעיף 1: המשמעות היא שנותנים לשר אפשרות להכריז על קבוצת מיפעלים או על ענף

שלם כבר-פיקוח. בעבר היה צריך למנות את המוצרים , היום לוקחים ענף ואז הוא כולל

בתוכו את כל היצרנים של אותו ענף. ואז כל החוקים חלים עליהם, גם החוק שעבר בועדת

הכספים וגם שלנו.

מי פלד;

צריך אחר כך לפרס את המחירים.

כן. זה לא רק ענין של מחירים.

לאחר שהוא מכריז על הקבוצה עדיין לא קרה כלום.

עי פרי;

להכרזה יש משמעות. יש הוראות בחוק הפיקוח כמו לגבי סירוב מכירה ,או הפקעת

מחיר או איסור אגירה. ההוראות האלה חלות רק על מצרך בר-פיקוח. מצרך שאיננו

בר-פיקוח ההוראות האלה לא יחולו עליו.

אין לזה קשר למחירים. לגבי יציבות מחירים יש סמכות לקבוע פיקוח על מחירים

גם על מצרכים שאינם ברי-פיקוח. לשמור מפני הפקעה, מפני אגירה, מפני סירוב מכירה.

אי שלום;

כמו שמופיע בחוק השני זה יותר טוב. אנחנו שאלנו בבוקר; מה יקרה אם השר או

המשרד ישכח על נושא מסוים ואז כאילו לא חל. ברגע שמדברים על קבוצת מזון, זה

אוטומתי חל על כל מוצרי המזון. הוא הדין לגבי טקסטיל, ביגוד , עור וכו'.

היו"ר אי שפייזר;

גם בדיון במליאה שאלו חברים האם צריך לתת סמכות כה נרחבת לשר להכריז על

קבוצה שלמה של ענפים ולעשות זאת ללא התיעצות . האם ניתן להוסיף סעיף שיהיה

בהתיעצות עם הועדה או לא?

השר יכול להכריז ואכרזתו חודש ימים בתוקף. בתוך חודש ימים הוא צריך

להביא להתיעצות, על מנת לתת אפשרות שלא רק השר יקבע. זה עונה על הצורך שהשר

יוכל להכריז באופן פתאומי, מבלי שהוא צריך להתייעץ עם אף אחד. היום בלילה

הוא יכול להכריז, אם הוא רוצה, על ענפים שלמים למשך חודשים. אבל הכנסת רוצה

להיות בתמונה.

אפשר לנסח הצעה שהוא יכול להחליט ותוקף החלטתו יפה לחודש ימים ותוך החודש

הוא חייב לבוא להתיעצות לועדה?

אי שלום;

בועדת הכספים אמרנו תוך הודעה לועדה. הוא יחליט, יפרסם ויודיע כדי שהועדה

תדע. אם תרצה לקיים דיון, אז היא קיבלה הודעה ותקיים דיון. התיעצות מקיימים לפני

ולא אחרי.

היו"ר אי שפייזר;

אני מציע לומר כך; ניתנת לשר אפשרות להודיע למשך חודש ימים על אחריותו.

הודעתו תקפה למשך חודש ימים.

אי שלום;

למה לשחרר אותו למשך חודש?

י' ארצי;

אני מבין שהחוק הוא חוק מוגבל בזמן.

עי פרי;

כל זמן שיש מצב חירום במדינת ישראל.



י' ארצי;

איר קובעים מצב חירום?

עי פרי;

על פי פקודת סדרי שלטון ומשפט. ב-1949 הוכרז על מצב חירום ולא ביטלו אותו.

י' ארצי;

אני רוצה למנוע את האפשרות של הכרזה לגבי כלל המצרכים והשירותים ללא דיון

בועדת הכלכלה של הכנסת. אחרת אנחנו נותנים לשר אפשרות לחפוך את כל כלכלת מדינת

ישראל על פי סמכות שאנחנו מעניקים לו לקיים פיקוח. לגבי מצרכים ושירותים באופן

כללי אני מציע אישור .

עי פרי;

המשמעות של הכרזה היא לא פיקוח על המחירים.

י' ארצי;

לגבי כל אותך הפעולות שאתה מנית קודם בתגובה לנימוקים של חבר הכנסת מתי

פלד, לא הייתי רוצה שדרך אגב ניתן סמכות להטיל מיגבלות.

היו"ר אי שפייזר;

הודעה, התיעצות, באישור.

י' ארצי;

אני רוצה באישור . לגבי ענף אני מוכן לקבל את הצעתר על הצורך בהודעה למשך

שלשים יום או דבר מקביל.

ת' פנחסוביץ;

זו איננה הצעה מהפכנית. אנחנו סבורים שגם היום אפשר להכריז לגבי ענף ולאו

דו וקה מצרר. כדי להסיר ספק, כיוון שבא התיקון, הבאנו את זה. לא נעשה שום דבר

מהפכני, מה שלא היה עד היום, או מתן הסמכות. אותה סמכות היתה קיימת, אפשר לפרט.

אפילו אילו היו סבורים שלא ניתן לומר לגבי ענף, אז אפשר לפרט את כל המצרכים לפי

הוראה קיימת.

רציתי להעמיד את הדברים על דיוקם, שאין כאן שום דבר מהפכני. אם ההוראה הזאת

תהיה קיימת ואנחנו נכריז - לא יהיה בזה פיקוח חמור. מה שאסור - יהיה אסור. אסור

לסרב למכור את המצרר הזה. אדם נכנס לחנות, אם נמצא שם מצרך שאינו בר-פיקוח,

הסוחר יכול להגיד שהוא לא רוצה למכור לו. אם הוא מצריך בר- פיקוח, הוא חייב

למכור את הסחורה שנמצאת במלאי. לאו דווקה בשעת חירום כפי שהיא היום. הסמכות לשר

לקבוע מחירים בנוסף לסמכות שלו להוציא צו של מחירים.

היו"ר אי שפייזר;

התביעה של החברים בשלב זה היא להוסיף איזה שהוא סעיף שבכל זאת מביאאת הענין

גם לידיעה או להתיעצות בועדה. זו לא תופעה תרשה עבורנו, הכנסת רוצה להיות

בתמונה. איננו נכנסים לכל האימפליקציות שנובעות מהעובדה שזה מוצר בר-פיקוח.

אנחנו רוצים שהענין באיזה שהיא צורה יוכל גם לבוא לדיון ציבורי בתוך ועדת הכנסת.



מ' פלד;

אני רציתי להציע נוסחה שמקובלת בועדת החוץ והבטחון לגבי גיוס חירום. הצו

יוצא. העתק צריך למסור לועדה. הועדה רשאית תוך תקופה מסוימת להסתייג או להימנע

מתגובה. ההודעה תועבר לועדה תוך שבועיים או מיד והיא יכולה תוך תקופה מסוימת

להגיב.

היו"ר אי שפייזר;

שהודעה על כך תימסר לועדת הכלכלה. זה ענין פורמלי.

השאלה אם אנחנו מסתפקים בנוסח של הודעה או מוסיפים דבר נוסף.

יי ארצי;

אני רוצה להעמיד את הצעתי לשיקול ולהצבעה. לגבי כלל המצרכים אני דורש

התיעצות מוקדמת עם הועדה. לגבי הכרזה על מצרך או שירות מסוים אני מקבל את ההצעה

שלך.

היו"ר אי שפייזר;

הקטגוריה של אכרזה כללית תהיה בהתיעצות עם הועדה.

עי פרי;

כל המצרכים במשק מוכרזים כמצרכים ברי-פיקוח. היועץ המשפטי לממשלה בשנת 1973

קבע את תוכן הענינים של תעריף המכס והעתיק אותו. הוא קבע שכל המצרכים המפורטים

בתוכן הענינים של תעריף המכס הם ברי-פיקוח. מדובר על 99% של המצרכים.

אלא מאי? בפסיקה כבר אמרו כמה פעמים שייתכן שלא כיסו איזה מוצר. לפיכך

היינו צריכים את ההכרזה הזאת. למעשה מוכרזים כבר היום כל המצרכים. לא כן לגבי

השירותים. הצעת החוק באה לתקן לגבי שירותים. נתקלנו בקושי כאשר היינו צריכים

לפרסם תקנות שעת חירום בעיסקת החבילה הראשונה ורצינו להכריז הקפאה עלל כלל

המצרכים והשירותים במשק.

לכן הבאנו, לפני שידענו שתהיה עיסקת חבילה שניה, הצעת חוק. רצינו להבהיראת

האפשרות להכריז על כלל המצרכים והשירותים.

היו"ר אי שפייזר;

אנחנו כעת מחוקקים חוק לעתיד. איננו יודעים מה יהיה בעתיד. אנחנו צריכים

למצוא נוסח שלפיו תימסר הודעה לועדה בכל מיקרה.

יש פה הצעה נוספת, שאם תהיה הכרזה כללית על כל המוצרים, צריך משהו יותר חזק

מהודעה בלבד. כי הודעה זו הודעה ואז יש צורך בדיון. האם זה מפריע? איננו אומרים

לשר בטרם תוציא הודעה, אנחנו מבינים שצריך היום בלילה להוציא הודעה. האם יש נוסח

שלא מפריע למשרד ולא כובל את ידיו?

ז' גלמור;

הודעה זו דרגת מעורבות ראשונה. התיעצות היא דרגת מעורבות יותר גדולה.

השאל האם צריך להשתמש בדרגת מעורבות של התיעצות לגבי דבר שאין לו משמעות

אופרטיבית. ברגע שמכריזים על מצרך כבר-פיקוח, יש דברים שכל אדם סביר לא יעשה

אותם. אין משמעות אופרטיבית.



ת' פנחסוביץ;

זה לא רק ענין של דרגת חומרה אלא גם המועד. ההצעה היא לתת איזה התיעצות

מוקדמת. זאת אומרת - השר לא רשאי להכריז אלא לאתר שהתיעץ בועדה. כאן ההבדל.

היום הכל מוכרז. נניח שיהיה יותר טוב ,יבטלו את האכרזה על כל המצרכים

והשרותים והשר יכריז מדי פעם על מצרך זה או אחר. אבל אס יקרה והוא ירצה להכריז

על הכל, האם הוא צריך לבוא קודם להתיעצות? לכנס את הועדה זה ענין של זמן. יתכן

שיצטרכו לעשות זאת בן יום.

לגבי הודעה לועדה הממשלה מוכנה.

י' ארצי;

אני בסוגיה זאת אלך להתיעצות.

אי שפייזר;

אני מציע שנקבל את הענין של ההודעה כפי שקיבלו אותו בועדת הכספים. אתה תציג

את ההסתיגות שלך ותנמק אותה.

החלטה; בטעיף 4(ב) ייאמר; אכרזה לפי טעיף זה תפורטם ברשומות ותובא

לידיעת ועדת הכלכלה.

יש לנו עוד שני טעיפים רלבנטיים טעיף 4 , טעיף 5 ו-6.

י' ארצי;

מה הוחלט לגבי טעיף 3? מחקו אותו?

היו"ר א' שפייזר;

ועדת הכטפים אישרה אותו.

עי פרי;

טעיף 4 בא להשוות בתיק האמור בחוק המצרכים והשירותים. טעיף 21 מדבר על הצגה

בשקלים, זולת אם התיר השר נקיבתו במטבע אחר. המחיר יוצג בטפרות ברורות, בשקלים.

שכחו לעשות תיקון מקביל בחובת הצגת מחיר לגבי שירותים. אנחנו רוצים להשוות בין

מצרכים ושירותים.

היו"ר אי שפייזר;

המילה שכר מכטה את השירותים.

עי פרי;

כן.

אי שלום;

לגבי טעיף 4 אני בכל זאת מציע למחוק את התוספת; זולת אם התיר השר נקיבתו

במטבע אחר. שיהיה אך ורק בשקלים.

למה אתם רוצים את התוספת הזאת?

עי פרי;

הופיעו יבואני הספרים בפני הועדה הכלבה ובן גורמי תיירות שונים וביקשו

לאפשר להם הצגת מתירים שלא בשקלים. ועדת הכלכלה ביקשה להתיחס ברוח אוהדת

לבקשה.עד היום לא ניתן היתר. אנחנו פשוט לקחנו את הנוסח כפי שנתקבל וקיים בחוק

לגלבי מצרכים.

היו"ר אי שפייזר;

לגבי מצרכים אני מבין. למה לגבי שכר? שכר צריך להיות רק בשקלים.

ת' פנחסוביץ;

בבתי מלון. הוא יתיר בבתי מלון להציג כמה עולה כביסה.

אי שלום;

יהיו קבוצות ללחץ, לחלק יתיר ולחלק לא יתיר. אם נקבע לשירותי חוץ ושירותי

תיירות - אנ י מקבל.

היו "ר אי שפייזר;

התיר השר נקיבעתו במטבע אחר ובלבד שתובא לידיעת ועדת הכלכלה.

החלטה; תיקון מס' 4;"(ב) השכר שיוצג כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בשקלים, זולת אם

התיר השר נקיבתו במסבע אחר ובלבד שתובא לידיעת ועדת הכלכלה.

היו"ר אי שפייזר;

אנחנו עוברים לסעיפים 5 ו-6.

עי פרי;

סעיף 41 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים קובע שתביעה לדין לפי חוק זה לא

תוגש אלא. על ידי היועץ המשפטי לממשלה או על ידי בא-כוחו, או בהסכמתו בכתב של

היועץ המשפטי לממשלה. האלמנט של שיפוט מהיר הוא שהמפקח נותן את ההודעה לשיפוט

מהיר לעבריין. לא מגיש את כתב האישום בא כוח היועץ המשפטעי. בתקנות שעת חירום

היה לנו אלמנט של שיפור מהיר וסניף 41 לא הפריע. תקנות שעת חירום יפוגו בשבוע

הבא ואיתן השיפוט המהיר. לכן הכנסנו להצעת השינוי שעברה היום בועדת הכספים.

כוונתנו לאפשר על פי תקנות סדרי הדין הפלילי, לגבי מספר עבירות שהן עבירות

מוחלטות שיפוט מהיר.

בדיון קודם בועדת החוקה, חוק ומשפט בחודש אוקטובר היפנו את תשומת ליבנו לכך

שסעיף 41 עלול להפריע בקביעת שיפוט מהיר לגבי אותן עבירות, דהיינו - הצגת מחירים

או נקיבת מחירים בשקלים או הפקעת מחיר מירבי.

זו הסיבה. זה נעשה בההסכמת היועץ המשפטי לממשלה. אנחנו מציעים לאפשר לנו.

היו"ר א' שפייזר;

הדבר השני בסעיף 6 מדבר על כופר.



עי פרי;

לפי החוק בנוסחו היום ניתן להטיל כופר רק לגבי מי שמכר במחיר העולה על

המחיר היציב. האפשרות של כופר לא חלהעל עבירות אחרות לפי החוק. הנסיון בתקופה

האחרונה הראה שהמכשיר של הכופר יש בו חשיבות והוא יכול להוריד מהעומס. העברנו

לכס סטסיססיקה לגבי הפעילות של המשרד בתחום הגשת כתבי אישום ושיפוט מהיר בשלשת

החודשים האחרונים.

י י ארצי;

מי קובע את הרשימה של הכופר?

היו"ר אי שפייזר;

כל עוד לא הוגש כתב אישום אפשר לקבוע כופר.

י י ארצי;

לכופר יש תאריך.

היו"ר אי שפייזר;

זה פחות מהקנס הגבוה ביותר.

עי פרי;

כל החלטה חייבת באישור היועץ המשפטי.

היו"ר אי שפייזר;

שני התיקונים סבירים, אנחנו נקבל אותם. נקבל אותם עם התוספות. תודה לכם.

החלטה; תיקונים 5 ו-6 נתקבלו.

בקשת משרד האנרגיה להעלות אגרות בהתאם לחוק הנפט (המשך דיון)

היו"ר אי שפייזר;

לפני כחודש וחצי היה בדיון קצר נושא של תעריפים עבור חיפושי נפט. הוגשה לנו

טבלה של מחירים, כאשר בסיס החישוב היה לפי 200 אלף דונם. אז בדקנו את הענין

וראינו שעבור רשיון לשנה ראשון יש לשלם 1200 דולר. בארץ מחזיקים היום כ-8

מליון דונם,שחברות רכשו עבור קידוחים.

היה בינינו ויכוח. חלק מהויכוח היה מאחורי הקלעים. עשינו בדיקה והתברר שזה

לא צמוד אפילו לאינדקס. משרד האנרגיה שלח מסמך חדש מתוקן, שהוא קצת יותר גובה.

עכשיו קבעו 2000 דולר. מזכיר הועדה בזק והראה שהסכום לא מדביק אפילו את עלית

האינדקס.

אנחנו תבענו 5000 דולר ל-200 אלף דונם, פי 2.5 מהסכום שהם דורשים. עכשיו הם

מציעים 2000 דולר, 6000 שקל לכל אלף דונם. דנו בענין פיטורים בלפידות. בסכום של

600 אלף דולר אפשר להחזיק את כל העובדים.

מה אנחנו עושים? האם אנחנו עומדים על דעתנו ותובעים

5000 דולר ויעשה השר מה שהוא רוצה, או אנחנו מקבלים את הצעתם?



י' ארצי;

מה התעריף המקובל בעולם?

היו"ר א' שפייזר;

אין תעריף קבוע.

אי שלום;

למה להחזיק את המדינה בגרגרת?

י' ארצי;

אם זו הנחה סבירה - בואו ננסה אותה. אם ירצה לשנות, יביא מומחים ויוכיח

שבעולם זה אחרת.

היו"ר אי שפייזר;

אם מקובל עליכם, נודיע לאנשי המשרד שאנחנו עומדים על דעתנו. השר יציג בשבוע

הבא את הנושא של תעלת הימים. נשמע את דעתו. נשב בינינו ונחליט. אנחנו מסכימים;

איננו מסכימים להצעה שהוגשה לנו, אנחנו מבקשים מהשר שיבוא וינמק. הם יותר קלים

בפיטורים מאשר במאמץ להגדיל ולהגביר את הגבייה.

חברה ששמה לה למטרה לחפש נפט, לא על כמה אלפי דולרים היא עומדת. אם מעלים

את המחירים לגבי כל דבר,גם לגבי אגרות אלה.

י' ארצי;

יהודי כמו הרמנד האמר לא משקיע סתם כתרומה למדינת ישראל.

היו"ר אי שפייזר;

הוא משקיע מכספים אחרים.

אי שלום;

ההצעה שלהם צמודה?

היו"ר אי שפייזר;

המדיניות של הממשלה לגבי כל ההצעות היא להצמיד באופן אוטומתי.

מי פלד;

אני רואה שהם מביעים חשש שאם הסכום יהיה גבוה בשביל הזכות לקדוח, יימנעו

מלממש את הזכות.

היו"ר אי שפייזר;

לדעתי יש שם העדפה לגדולים.

מי פלד;

אינני יודע ממה נובע החשש. בגלל כמה אלפי דולרים יימנעו?

רק היום העברת ההלטה לא לנקוב מחיר בדולרים.

היו"ר אי שפייזר;

נצטרך לדבר על דולרים ולנקוב בשקלים.

מי פלד;

כך נוהגים בתקציב המדינה.

היו"ר אי שפייזר;

זו ההלטה נבונה. כאשר דיברו על שקלים לא ידעו מה גודל התקציב.

מר גולדברג, איננו מקבלים את ההצעה של התעריפים שהיגשתם. זה פחות מדי.

אנחנו תבענו 5000 דולר ל-200 אלף דונם ראשונים.

מי גולדברג;

ועדת האגרות אישרה בזמנו סכומים מסוימים שהיו צריכים להיות צמודים. ישבתי

לפני הישיבה ועשיתי חשבון כאילו היה צמוד והגעתי ל-3000 דולר.

היו"ר אי שפייזר;

לדעתנו צריך להיות 5000 דולר. זה היה המינימום שעליו דיברנו בבסיס, בשנה

הראשונה ל-200 אלף דונם. הנימוקים שהמהפשים ייבהלו או לא יקדחו - הם לא ריאליים.

מי שמתכונן לתפש נפט משקיע טכומים אדירים, ואז דמי הרשיון הם פטיק.

אי אריאן;

אני מוכן, אם חברי יסכים.

מי גולדברג;

אני מוכן להעלות ל-3000 דולר. זו השקעה אמיתית שלא נושאת פרי. נכון, קופת

המדינה תרוויוז, אבל איננו רוצים להכביד על הקדוח. המדינה תרוויח הרבה יותר

מן ותמלוגים.

היו"ר אי שפייזר;

תתייעצו ביניכם. הענין תוקן. עובדה שלא היה צמוד לאינדקט, עכשיו תוקן.

התעריפים לא התאימו לעליית האינדקט. עשינו בדיקה והוכחנו.

מי גולדברג;

זו היתה טעות שלנו.

היו"ר אי שפייזר;

עכשיו תקחו לשיקול נוסף את הסכום של 5000 דולר.

מה המשקל של התשלום הזה לגבי הפרוספקטור עצמו?

מי גולדברג!

ניקח את קידוח עתלית. בקידוח זה הושקעו 9.5 מליון דולד ועוד 280 אלף דולר

דמי רשיון. אנחנו דנים ב-10 מליון דולר. נכון שסכום של 120 אלף דולר הוא לא

נורא, אבל הוא הרבה.

דוד לב ביקש שנשווה למחירים במקומות אחרים. במקומות שאין בהם הפקה סבירה של

נפט, אין פרופורציה בין הקידוח לבין מה שאנחנו מציעים.

נכון שקודם הסכום היה בדיקה. כאשר המחוקק קבע חוק נפט הוא עשה השוואה

למקומות אחרים ולמה הוא רוצה לייעד את המס הזה. הוא קבע מחיר סביר, הוא עונה על

הציפיות, אם האוצר יספיק לייע את האגרות.

הסכום לא מכביד מאד, אבל הוא מכביד בשביל שאנשים לא יחזיקו סתם בשטחים. אם

נרצה סכום של 100 אלף דולר על רשיון בעמק החולה, פירושו מחיר קידות של שתי

בארות. הם עובדים שם על קידוחים רדודים. יש הבדלל בין קידות בעתלית לבין קידוח

בעמק החולה.

היו"ר אי שפייזר;

אני מבקש שהצעתך המעודכנת תינתן לנו בכתב. אתה אומר שבדקת והעליתאת הבסיס

ל-3000 דולר. מה זה אומר לגבי יתר התעריפים?

מי גולדברג;

הפכנו רק את המדד הראשון לשנה הראשונה. את השאר נכפיל.

היו"ר אי שפייזר;

תנו לנו טבלה ליום ג' הבא. נעיין בה שוב. נשמע את דברי השר ואז יחליטו חברי

עדה. זה מקרה שבו הועדה נלחמת על העלאת אגרות.

מי גולדברג;

דיברנו על שמירת כוח אדם מקצועי. המשרד ישמח אם תצליח להביא לידי כך שמועצת

הפועלים תסכים לשמור על כוח האדם המקצועי ,ובמקומו לשחרר אנשי מינהל ושירותים.

הרעיון הוא טוב. הצעתך נראית לי מאד. זה דבר שמצוי במשא ומתן עם מועצת

הפועלים. יחסי העבודה נקבעים במשא ומתן בין ההסתדרות והמעסיקים. אנחנו יכולים

לבקש. אנחנו מאד נזהרים מלהיכנס למשא ומתן מסוג זה.

הישיבה ננעלה בשעה 5.05 1