הכנסת האחת-עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מ סי 17

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי. כ"ד בכסלו התשמ"ה, 18.12.1984, שעה 14.00

נכחו;

חברי הווערה; א. שפייזר - היו"ר

ח. גרוסמן

אוריאל לין

מ. פלר

א. שלום

מוזמנים; י. פישר - בנק ישראל

א. סיבר - התאחדות התעשיינים

א. שמאי - התאחרות התעשיינים

ר. ברודס - משרר התעשיה והמסחר

ל. וולמן - משרר התעשיה והמסחר

ג. סואן - משרר התעשיה והמסחר

י. בליזובסקי - משרד התעשיה והמסחר

ד. גולומב - חברת העובדים

י. סרוסי - אגף התקציבים, האוצר

ע. צור - המועצה למוצרי פרי הדר

מזכיר הוועדה; ד. לב

קצרנית; ח. אלסמן

סדר-היום; 1. תכנית פיתוח התעשיה 1985/6 (המשך הדיון),

- 2. צו המועצות למוצרי פירות וירקות - הארכת

תוקף כינון המועצה למוצרי פרי הדר.



תכנית פיתוח התעשיה 1985/6 (המשך הדיון)

היו"ר א. שפייזר; אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

סיעתי, סיעת המערך, קבעה ישיבה לשעה שתים

וחצי וקיבלתי על-כך הודעה רק הבוקר ואני מבין שגם חברים אחרים של הוועדה, מסיעות

אחרות, טרודים ב"ריצה", על-כל-פנים לא הסכמתי לדחות את ישיבת הוועדה אלא שנאלץ

לקצר אותה.

בישיבת הקודמת שקיימנו בנושא שעל סדר-יומנו

הוצגו בפנינו ייעדים לטווח ארוך, עד שנת 1995. ביקשתי ממשרד התעשיה והמסחר וממרכז

ההשקעות להגיש לנו תכנית לשנת 1985/6, לא עד 1995 ולציין באזנינו אילו מפעלים,

כמה מקומות, איזה סוג, באיזה מקומות ומה הבעיות העומדות על הפרק?

מהמסמך שהונח בפנינו אנו מבינים כי בשנים

1985/6 יש צורך בהשקעה ממוצעת של 1,3 מיליארד דולר בממוצע לשנה שזו עליה של

למעלה מ-20% עומת שנת 1983.

מתוך רו-1,3 מיליארד דולר, בעצם 5% לא יהיו.

המזכר שהונח בפנינו אומר שמחצית מההשקעות מיועדות

לחידוש ציוד קיים - פירושו של דבר - 650 מיליון דולר. יחסרו 400-350 מיליון דולר.

ההשקעה בפיתוח נוסף תהא קטנה, בת כמה מאות

מיליוני דולר.

זה הנתון הבסיסי.

אנו עדיין איננו יודעים על איזה מפעלים מדובר?

כמה מפעלים? היכן הם ומה הפריסה שלהם?

בפעם הקודמת לא קיבלנו תשובה על הנושא של

הרחבת מפעלים קיימים בצורה של עבודה במשמרות וחידוש ציוד לבין מפעלים חדשים.

נרצה לקבל תשובה על העניין הזה.

מאז אותה ישיבה שקיימנו בנושא הזה שוחחו אתי

גורמים שונים והתלוננו על-כך שבנק לפיתוח התעשיה ובנקים אחרים שעוסקים בפיתוח

אינם מכבדים התחייבויות לפרוייקטים קיימים - פרוייקטים שנחתמו על-ידי משקיעים.

הובאו בפני דוגמאות של מקרים בהם בנק לפיתוח

התעשיה ובנקים אחרים לא רק שאינם מכבדים את ההתחייבויות אלא שבמקרה שהם כבר

אומרים; כן, הם דוחים את הביצוע במספר שבועות ואינם עומדים בלוח הזמנים שנקבע -

הליך ש"מבריח" משקיעים.

איש שיחי ציין באזני שבמקום תעשיות עתירות מדע

או טכנולוגיה עדיף להקים בית-חרושת לסלטים.

נשאלה שאלה בישיבה הקודמת שלא הושבה עליה

תשובה מספקת בקשר מערכות השיווק שתורגש בהן חולשה בעתיד. האם התרחש משהו בנושא

הזה?

בתחום הרעיונות, מעבר לטכנולוגיה המתקרמת,

האם לישראל יש רעיונות יותר מקוריים, יותר חדשים שהיא רוצה להתמחות בהם? האם יש

בכלל דבר כזה?



רשות הדיבור למר בליזובסקי.

י. בליזובסקי; מדיניות עידוד ההשקעות במשק הישראלי מעוגנת

בחוק עידוד השקעות הון שעודכן מדי פעם בפעם.

כל מערכת הסיוע להשקעות באה דרך החוק הזה אם מדובר במענקים או בהטבות מס או בכל

הטבה אחרת שקשורה בפעילות השוטפת.

הטבה אחת איננה חלק של החוק הזה אולם מחודש

מאי שנת 1979 היא קשורה לו והיא: הלוואת פיתוח שהממשלה החליטה בקשר אליה שהלוואה

מכוונת לא תינתן למפעל שאיננו מאושר.

ההשקעה הממוצעת של 1,3 - 1,4 מיליארד דולר

לשנים 1985/6 מתייחסת לכלל ההשקעות בתעשיה. רק חלק מההשקעה בתעשיה במשק היא

השקעה שמסתייעת סיוע ממשלתי.

מפעלים מאושרים. לא כל מי שמשקיע במשק מקבל מ"הנתח" המצומצם הזה. קיימים סדרי

עדיפויות בקשר מפעלים מאושר-ים והממשלה קובעת אותם.

הקריטריונים למפעלים מאושרים משתנים לעת לעת

על בסיס המדיניות הכללית. פעם, אזורי פיתוח היוו קריטריון. היום מדובר על ייצוא

כקריטריון.

מממוצעים רב-שנתיים הייתי אומר שמתוך סך-כל

ההשקעות בתעשיה, נהנים מסיוע ממשלתי 65%-70%. הנושא משתנה משנה לשנה.

מתור סך-כל ההשקעות המקבלות סיוע ממשלתי

אזורי הפיתוח מקבלים יותר ומקומות אחרים - פחות.

כאשר אנו באים היום לנסות לאמור את היקף

ההשקעות במשק אנו צריכים להתייחס לשתי שאלות ; א. הפעילות הכלכלית והמצב הכלכלי

וכיצד הדברים הללו משפיעים על משקיעים בפוטנציה או על בעלי מפעלים קיימים?

ב. כיצד שינויים במדיניות הממשלה, החמרה במתן הלוואות, ישפיעו על ההשקעות?

שינויים והחמרה בקריטריונים שנקבעו למתן

הלוואות ומענקים לא בהכרח גורמים להורדת סך כל ההשקעות במשק. אם יש מצב שמצדיק

להקים פרוייקט מסויים, הירידה בסיוע איננה פוגעת בהכרח בסך כל ההשקעות במשק.

דברי אלה היו דברי פתיחה ורקע למה שקורה

בפועל.

תכניות ההשקעה הן תכניות ארוכות-טווח.

מהרגע שיש משקיע פוטנציאלי, עד שהוא מגיש את הבקשה ועד שזאת מאושרת - עובר הרבה

זמן. מעבר לטיפול האדמיניסטראטיבי, תהליך ההשקעה נמשך בסדר גודל של שלוש שנים

לבנייה. ישנם מפעלים שזמין בנייתם אורך למעלה משלוש שנים.

לעומת נושא הבנייה - תכנית הרחבה היא תכנית

לתקופה קצרה.

לכן המצב ל-1985/6 צריך להיות ברור.

נכון להיום קיימות תכניות שאושרו לפני שנתיים-

שלוש-ארבע שנים, גם בשנת 1984 לפני ההקפאה.



איו יכולת סטטיססית, מראש, לקבוע את ההיקף

המדוייק של ההשקעות מכיוון שמדובר על פונקציה של ביצוע בשטח. מדובר על מאות

תכניות שנמצאות בצנרת.

בהעדר יכולת לקבוע, בצורת מדידה, את היקף

ההשקעות המדוייק, אנו מדברים על סדרי-גודל כאשר אנו מנתחים את המגמה של העבר

ומקישים לגבי נתונים נוספים.

בדיעבד התחזיות שלנו די "קלעו" למציאות.

היום נמצאות במערכת תכניות השקעה שקיבלו את כל

האישורים של מרכז ההשקעות על בסיס מדיניות מוצהרת וברורה ובאמצעותן אפשר להבין

מה ההשקעות שצריכות להיות עד 31 במרץ.

אוריאל לין; גם השקעות שבביצוע.

י. בליזובסקי; כולן בביצוע.

אוריאל לין; יש כאלה שקיבלו אישור בטרם התחילו בביצוע

ויש כאלה שהתחילו בביצוע ואינם מקבלים מימון.

י. בליזובסקי; מי שהתחיל לבצע בשטח ואין לו אישור לא יכול

אוריאל לין; קיבל אישור, התחיל להשקיע, הביא מכונוח ומגיע

לו מענק והלוואות.

י. בליזובסקי; נכון להיום היקף ההשקעות עד 31 במרץ 1985,

הסיוע הנדרש הוא 180 מיליון דולר. אנו מניחים

שלשנים 1985/6 המחירים הדולריים יהיו בין 200 ל-220 מיליון.

היו"ר א. שפייזר; פלוס ה-180 מיליון דולר.

י. בליזובסקי; 180 פלוס 220 מיליון דולר. זאת בנוסף להוצאה

של 240 מיליון דולר שהוצאנו עד 1 באוקטובר

מתחילת שנת התקציב.

ציינתי בדברי כי תכניות ההשקעה האלה הן ארוכות-

טוןח

אבקש לקבל סדרי גודל.

י. בליזובסקי; 95% בביצוע.

אוריאל לין; מגיע להם סיוע והם אינם מקבלים אותו.

באיזו סמכות אתם נוהגים כך?

היו"ר א. שפייזר; האוצר איננו מעביר את הכסף.

אוריאל לין; זו שאלה של תביעה משפטית.

היו"ר א. שפייזר; אנשים סיפרו לי כי הם זכאים להפר את החוזה

ולפתוח בית-חרושת לסלטים.



י. בליזובסקי; לצד המשפטי של הנושא ברצוני להגיב כי המענקים

משולמים על בסיס חוק עידוד השקעות הון שבו

יש סעיף לפיו המדינה חייבת לשלם את המענק תוך שישים יום. על הסעיף הזה אנו

"עומדים". האוצר מעביר את הכסף לקראת השישים יום.

אנו מבצעים את הפעולה של המענק על בסיס שקלי

ביום הביצוע ואם יש פיגור של שישים יום, באינפלציה כזאת כמו שקיימת היום אפשר לחשב

את שחיקת ערך ההטבה.

לגבי ההלוואות, המדינה "מכוסה" משפטית; לא

מוסדית. בחוזה ההלוואות יש סעיף לפיו הבנקים מבצעים אותן אולם למדינה יש הגנה

במקרה שהיא איננה מעבירה סכומים.

כפי שכבר ציינתי, המדינה "מכוסה" משפטית בנושא

הזה.

היו"ר א. שפייזר; גם הבנק מעכב את העניין?

י. בליזובסקי; . קבענו מראש מסגרת תקציבית עם אגף התקציבים

באוצר על רמת סיוע לשנת 1984/5 שתהיה ברמה זהה

לרמת הסיוע של שנת 1983/4. ב-1983/4 תקציב ההלוואות והמענקים עמד על 360 מיליון

דולר והשנה, בערכים דולריים, הוא עמד על 240. כלומר, מראש התחלנו בחוסר תקציב של

120 מיליון דולר.

מה שנכון הוא שלא עמדנו באומרן והביצוע בשטח

גדול יותר מזה של שנה שעברה. קיים גידול ריאלי בהשקעות מכוונות. זאת התשובה

מדוע, פתאום, חסר באוקטובר תקציב של 180 מיון דולר?

ברגע שהתקציב נגמר, האוצר איננו מעביר

הלוואות ומענקים; הוא מושך את התקופה.

הבעליה המרכזית היום היא למצוא פתרון לאותה

קבוצה של משקיעים שקיבלו אישורים, מבצעים את הנושא ואין מעבירים להם את הסכומים.

אין לי ספק שאם הקפאת נושא ההלוואות תימשך -

עוד פרק זמן קצר יהיו הרבה משקיעים שיפסיקו את העבודה באמצע. הם לא יהיו מסוגלים

להמשיך בפרוייקט אותו התחילו.

אלה היו דברי בקשר להשקעות לשנת 1985/6.

אוריאל לין; אני סבור כי אנו מוכרחים להזמין לכאן את

שר האוצר לנושא הזה.

היו"ר א. שפייזר; הזמנו אותו.

אוריאל לין; מר בליזובסקי דיבר על מפעלים שקיבלו אישורים.

בקשר השקעות, יש במדינת-ישראל חוק עידוד השקעות

הון ומדובר על זכות שמעוגנת בחוק. יכול להיות שאנו צריכים להתייעץ עם היועץ המשפטי

בנוגע הסוגייה הזאת.

אני עובר לנושא של משקיעים חדשים שמגישים

תכניות והצעות ואין מאשרים להם אותן למרות שיש חוק, בטענה שהמדיניות השתנתה או שיש

הקפאה.

י. בליזובסקי; לא. לא הודיעו על שינוי המדיניות.



אוריאל לין; זו בדיוק הנקודה אותה אני רוצה לציין: אין

הודעה על שינוי המדיניות.

אלו מצב ששינו את החוק. אנשים פועלים על-פי

החוק.

י. בליזובסקי; מאז 1 באוגוסט 1984, תאריך בו ועדת שרים

לענייני כלכלה החליטה על הקפאת ההתקשרויות,

חדלה מינהלת ההשקעות מלאשר תכנלות של מפעלים חדשים בין אם מדובר במפעלים חדשים,

בין אם מדובר על הרחבת מפעלים קיימים.

ברצוני להעיר על דבריו של חבר-הכנסת אוריאל

לין שכיוון שהמדיניות לא השתנתה פומבית, ממשיכה האדמיניסטרציה שמטפלת בהשקעות,

על כל צורותיה, לבדוק ולטפל, אדמיניסטראטיבית, במשקיעים. נכוו להיום הצטברו על

שולחן מרכז ההשקעות השקעות בסדר גודל של 350 תכניות, בסכום של כמיליארד דולר

להשקעה. ההשקעות האלה מפוזרות בכל חלקי הארץ; בערך 600 מיליון דולר באזורי

פיתוח אי ו-ב' וכ-400 מיליון דולר במרכז הארץ. כל ההשקעות האלה עומדות במבחו

המדיניות של עידוד הייצוא. - כאשר ההשקעות האלה תגענה לכלל בשלות, תוסיפו 400

מיליון דולר ייצוא וכ-5 אלפים מקומות תעסוקה.

ד. גולומב; לא 30 אלף?

היו"ר א. שפייזר; צריך לבדוק את הנתוו הזה.

י. בליזובסקי; אני מבקש את סליחתכם. יש משהו שלא שמתי לב

אליו. הנושא חייב בדיקה.

מכל מקום מדובר על תכניות שקיימות בצנרת

ושיכולות לפתור בעיות תעסוקה במקומות רגישים אם כי לא מיידית.

מפעל תעשייתי בעיר פיתוח מבטיח תעסוקה לאורך

זמו. איו מדובר על עבודה עונתית.

את התכניות הללו לא ניתו היום להפשיר,

גם לא חלק מהו, כיווו שאיו תקציב לעמוד בהתחייבויות.

היו"ר א. שפייזר; גם לא חלק?

י. בליזובסקי; נכוו לרגע זה, החל מה-1 באוגוסט לא היפשרנו

אף פרוייקט.

המועצה הכלכלית העליונה הקימה שתי ועדות משנה

לטיפול באבטלה ובתעסוקה. " ועדה אחת הוקמה בראשותו של מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

והוועדה השניה בראשותו של סגו שר האוצר, עדי אמוראי. הוועדה בראשותו של אמוראי

מחפשת פתרונות לישובים ולערי הפיתוח שהוגדרו על-ידי ועדת צילקר כערי פיתוח עם

בעיות תעסוקה. הקריטריונים שנקבעו כדי להיקרא בשם זה מחייבים לפחות ש-10% מכלל

כח האדם במקום יהיו דורשי עבודה וששיעור מספר המבוטלים 6 ימים ויותר עולה על 9%.

אם כו קיימים שני חסמים ואותם מקומות שעומדים בקריטריונים האלה מקבלים את התואר:

עיירת מצוקה.



סגן שר האוצר הודיע שהוא נכון להעמיד תקציבים

להשקעות במקומות האלה.

היו"ר א, שפייזר; על כמה מקומות מדובר?

י. בליזובסקי; על ארבע ערי פיתוח.

יש לזכור שאצלנו בצנרת יש בקשות של משקיעים

שמבקשים לבחור בעצמם את המקום בו הם רוצים להקים מפעל וזה לא בהכרח תואם את

הרשימה שלנו.

שמות ערי הפיתוח עליהם אני מדבר הם: שדרות,

נתיבות, אופקים וירוחם. בנוסף לאלה קיימות בית-שאן ומגדל העמק.

בנוסף לרשימה הזאת יש רשימה שניה של ערים.

יש לזכור כי נושא האבטלה הוא נושא דינאמי וכי

ענייו ההשקעות איננו מהיום למחר. אי-אפשר להתייחס לנושא ההשקעות לפי נקודות זמן.

לגבי שנת 1985/6, המספר שמופיע על הנייר שהונח

בפניכם הוא מספר שתואם את המדיניות הכללית. קשה היום לבוא ולקבוע מה יהיה היקף

ההשקעות מכיוון שמדובר על יותר מדי נעלמים שלא נפתרו.

היו"ר א. שפייזר; המפעלים שמדובר עליהם שיוקמו, יוקמו רק בעוד

מספר שנים,כאשר אנו מדברים על שנת 1985/6.

לשנת 1985/6, למעט יוצאים-מן-הכלל שיכללו מספר

מפעלים קטן מאד במספר אזורים, עם כמה מאות עובדים, בעצם זה מה שיש.

י. בליזובסקי; אלא אם כן תהא הפשרה.

היו"ר א. שפייזר; אני מדבר על מה שיש היום ביד. זו תמונה ברורה.

זו תמונה קטסטרופאלית, בניגוד למה שהממשלה רוצה

ובניגוד למה שהיא אומרת.

רשות הדיבור למר טיבר.

א. טיבר; התמונה שצויירה מפי הממשלה ורודה מדי. מה

שקורה בשטח - הרבה יותר חמור.

ההשקעות נחשבות לדבר מאד דינאמי. בונים תכנית

וכדאיות כלכלית ומגישים בקשה. מחכים. הבקשות הראשונות "שוכבות" שלושת-רבעי שנה,

זאת אומרת שעד שיתקיימו עליהן דיונים ועד שהן תופשדנה תארך שנה ואז הדיונים לא

יהיו רלוונטיים. יצטרכו לערוך בדיקה כלכלית מחודשת על כל הרעיון.

כל ההמשכיות של התעשיה מוטלת לכן בספק.

כבר אמרתי בדיון הקודם שהכספים שמגיעים לאלה

שכבר ביצעו יכולים להחשב לעושק של היזמים מכיוון שהם אינם יכולים לממן את המשך

הפרוייקט.

כאשר פרוייקט כזה נעצר אז לא רק שלא קם מפעל

אלא שתעסוקתם של הבנאים, עובדי המתכת וכל מי שקשוד לבנייה - נפסקת. מדובר בדבר

חמור מאד שגובל בבדיקת אמינותה של מדינת-ישראל כלפי משקיעים ישראליים וזרים.



הנושא הזה היה צריך לקבל עדיפות עליונה בכל

פורום.

אמינות הממשלה חשובה מאד לגבי עתיד המשק

וצריו לשקול את הנושא הזה מחדש.

בקשר פיתוח התעשיה לעתיד אני מבקש לימי-, בלי

הרבה לבטים, שהמדיניות שמתבצעת בשסח פועלת בניגוד מוחלט לכל ההצהרות שמצהירה

הממשלה, שמצהירים השרים וכל מי ש"מוביל" את נושא התעשיה.

משמיעים הצהרות כי הייצוא חשוב מאין כמוהו

ובמחי יד אחת פועלים כאילו נגד ההצהרה הזאת. כאשר אתה מבקש לקבל מטבע זר אתה צריך

לשלם עליו 15% היטל. יצואן שהיה פטור ממע"מ היה מקבל החזר כך שהנושא הזה לא היה

מייקר את העלויות והנה, במחי יד אחת, בהחלטת ועדת הכספים של הכנסת הוחלט להפסיק

להכיר בזה כמע"מ. בדיון שהתקיים לא השתתף אף מומחה וחברות כמו: "תדיראן", "אלסינט"

ו"אלביט", שנחשבות פאר התעשיה הישראלית, סופגות בעלויות בין 3%-4% מהמחזור כתוצאה

מן ההחלטה הזאת.

כאשר הקמנו צעקות השיבו לנו שהנושא פועל

במסגרת מדיניות כוללת ומדובר על עסק ביש כיוון שיש מפעלים שהרווח שלהמ הוא פלוס 2%

או מינוס 2%.

ייצוא לאירופה נעשה עם שולי רווח אפסיים ואם,

במחי יד אחת, אתה נותן "מכה"

היו"ר א. שפייזר; נציגי משרד התעשיה והמסחר לא היו ב"עצה" בנושא

הזה?

א. טיבר; דוגמה לא פופולארית בשבילי היא להציג את

המעסיקים ש"נמצאים על הצלב" כבר שנה והפסיקו

לשלם מסים. הכל מוטל על העובדים. קיים ויכוח אם המצב הזה נוצר בגלל חוק מיסוי

בתנאי אינפלציה או בגלל שהתעשיות הפסיקו להרוויח?

הרווח הריאלי בפירמות מראה שהתחילו להפסיד כסף

והם משלמים הרבה פחות מס-הכנסה. בנקים, שפעם הרוויחו - מפסידים כסף ועל זה הם אינם

משלמים מס. כאן נמצא השינוי.

הקימו ועדה שמסקנותיה הן בגדר שערוריה.

טעות חמורה. ועדה ציבורית עומדת להוציא מסקנות ושר האוצר הודיע כי בשביע הבא

הן תיושמנה. בדו"ח של הוועדה הזאת יש סעיף לפיו יבוטל עניין משקיעי-חוץ.

מדוע? - ככה. לך תסביר זאת למשקיע-חוץ.

ציוד: בכל מדינה נאורה בעולם ציוד תעשיה

מופחת ביום שהוא ניקנה. היום, בדור הטכנולוגיה, מדובר על ציוד בסדר-גודל של

שנתיים, שלוש עד ארבע. אין מה לדבר על ציוד יותר.

כדי לעודד השקעות נותנים פחת. היה מקובל באדץ

לתת פחת כל ארבע שנים. מה מודיעים עכשיו? שיהפכו ציוד לנכס מוגן, יבטלו תיק עידוד

התעשיה ויעברו לפחת של ציוד בתנאים רגילים. פירושו של דבר בין 10 ל-12 שנה.

היה מקובל לדבר על 7 שנים.

מה פירוש תעשיה? - ייצוא של מדינת-ישראל

וסיפוק מקורות תעסוקה.

)



הטיוטה של הדו"ח הגיעה לידינו בצורה עקלקלה

ואולי היא איננה סופית אולם הקונספציה של המסמך היא שקיימת החלטה שאת המלאי צריך

לשערך ביום המאזן.

עם המלאי הולכים לעשות אותו תרגיל. יצרו מצב

שיש לך מלאי עליו הצהרת ואתה אינך יודע כיצד תמכור אותו. ביום המאזן הוא בפירמה

וישערכו אותו כך שתשלם מס על רווח שלא מומש.

י. בליזובסקי; הגדילו מלאים.

א. טיבר; כל הדברים יחד מראים על מכלול שלם כאילו יש

כוונה לעודד את התעשיה ולהצמיח את המשק אולם

בפועל עושים דברים בניגוד להצהרות האלה.

יד אחת מכוונת את הדברים הללו?

א. טיבר; י הידיים שמכוונות את הדברים עושות באלגן. כל

אחד עושה לפי הבנתו.

ועדת אמוראי, שיש לי הכבוד להיות חבר בה,

פועלת בצורה חסרת אחריות לגבי משקיעים. לא ייתכן שבעיית-פיתוח שדורשים עובדים

למשמרת שנייה ושלישית ואין רוצים לעבוד בהן - שם "יפתחו" תקציבים.

אם יש ראש עיר יותר חזק - אצלו "פותחים"

תקציבים.

היו"ר א. שפייזר; הכוונה היא לפתור בעיות תעסוקה.

י. בליזובסקי; זה הגורם הראשון במעלה.

היו"ר א. שפייזר; "המפתח". לזה המדינה מוכנה לתת.

ד. גולומב; נציג האוצר חסר בישיבה הזאת.

י. בליזובסקי; יושב כאן נציג ממשרד האוצר.

ד. גולומב; אין בכוונתי לתת דוגמאות כדי לסבר את האוזן

אולם ברצוני להדגיש שעל רקע הבעייה המרכזית -

תעסוקה - במחצית שנת 1985 תהיה קטסטרופה.

א. שלום; אני עוררתי שאלה מכיוון ההיבט של ההתישבות

לגבי הסוכנות. פחדתי שהדבר האחרון יהיה;

פחות להתישבות,אז שר האוצר הכניס סעיף שפוטר את הסוכנות. לדעתי אתם צריכים לדאוג

לכך שהאוצר יפטור אתכם.

ד. גולומב; העצה שנותן חבר-הכנסת שלום משמעותה - שתדלנות.

כאשר הבעייה המרכזית היא בעיית התעסוקה ומוסכם

על כולנו שהתעשיה צריכה לתת פתרון לתעסוקה לטווח ארוך, היה צריך להתקבל על הדעת

שישאו את נושא התעסוקה על כפיים וינהגו במדיניות של עידוד כלפיו.

הטענה שאני משמיע היא שבעצם כל החומרות, לעת

עתה, מוטלות על התעשיה.

ו



אלנני חולק על דברי נציגי משרד התעשיה והמסחר

אלא שאלה אינם מבטאים את המדיניות הממשלתית. השוק הפנימי מתקצץ, ובדין, אולם השוק

הפנימי מתקצץ בעיקר בתעשיה. התקציב הממשלתי מתקצץ בהקשר התעשייתי.

משרדי הממשלה קונים בחוץ-לארץ בצורה חופשית

ומקצצים בשוק הפנימי.

מה פירושה של עסקת-החבילה? - פירושה שמחירי

התעשיה, החל מ-5 בנובמבר מוקפאים אולם העלויות אינן מוקפאות.

לפי התאריך אני יכול לדעת מתי מפעלים יכנסו

להפסד.

מה קרה בשנתיים-שלוש האחרונות? אנו קשורים

לקאדילק האמריקאי. העלויות קשורות לדולרים.

נכון שהייצוא בנובמבר עלה ב-30% ובמשך השנה ב-

15% ,לעומת מה? - לעומת השנה האחרונה של מדיניות שבלמה ייצוא. אתם מכירים את המצב

ויודעים מה הן הדאגות של מפעלים כמו "תדיראן" ו"אלסינס". המצב איננו פשוט לגבי

1985.

אינני רואה מצב בו התעשיה תוכל להגדיל את

הייצוא במימדים הדרושים לקיום התעסוקה ואינני מדבר על קליטת עובדים מהשירותים אלא

על קיום תעסוקה בתוך התעשיה שתקטן.

התעשיה תתרום לאבטלה. לא יהא פתרון.

היו"ר א. שפייזר; ודאי.

ד. גולומב; התעשיה תקטן.

בעוד מספר חודשים, בוועדה הזאת או בוועדת הכספים

משרדי הממשלה יקימו קול צעקה ויפנו את התעשיה בקריאת: הצילו, אולם כבר יהיה מאוחר

מדי. היום כבר מאוחר.

מה שייעשה היום, לא רק בתחום ההשקעות, ישפיע

על המצב שישרור בעוד חמישה-שישה חודשים ואילך. אז מה עושים? מקפיאים כספי השקעות.

יש בחצור מפעל שאיננו עומד בקריטריונים. יש

בו רק 8% אבטלה - - -

י. בליזובסקי; 3,8% אבטלה.

ד. גולומב; כאשר מקימים מפעל, בשיא פעילות הקמתו קיימת

תעסוקה רבה והרבה פעמים כאשר בנייתו מושלמת -

התעסוקה יורדת.

לגבי עירת-פיתוח - מדובר על מקור תעסוקה.

אם מקימים מפעל בחצור הוא מספק לא הרבה פחות מזו שקיימת לאחר שהוא מתחיל

לפעול. אחר-כך יורדת התעסוקה, כאשר הבנייה מסתיימת. אילו היו נותנים לנושא הזה

את התקציב שיצטרכו לתת מאוחר יותר עבור נושא האבטלה - חלק גדול מהבעייה היתה

נפתרת.

קיים כאן סדר עדיפויות "עקום".



מסים: אני מבקש את תשומת-לב הוועדה למה

שיקרה בנושא הזה.

כל הכסף שנשלם - נשלם מההשקעות.

אינני שותף לחברי האומרים שהתעשיה לא הרוויחה

בכלל. לש בחוק מיסוי בתנאי אינפלציה עיוות לטובת בעלי העסקים. מה קורה? כל

הארועים חלים לרעת התעשיה. פתאום עושים "סדר" רק בקטע הזה. היה צריך, בהחלט,

לשנות את המדיניות ולדבר על שער הדולר המתחרה ביי,ו ולדבר על עידוד תוצרת הארץ

ולעשות שינויים בחוק. השינויים המוצעים בטיוטא יגרמו להטלת מס כבד על הפסדים.

אם בשנה זאת הפסדת - תשלם מס כבד. באיזה סקטור? בסקטור של התעשיה שתפלוט

עובדים.

בענייו הבנקים היה לטיוטא של הוועדה הגיון

לפני חצי שנה.

אוריאל לין; השינויים חלים לא רק לגבי התעשיה.

ד. גולומב; אני מדבר עכשיו על התעשיה.

מתי?

אוריאל.לין; לפני יומיים.

אני יכול להעיד כי כור-סחר מגדילה

את הייצוא לארצות-הברית ומשווקת 20% הגרלת ייצוא.

אותה, ואחרות כמוה - צריך לעודד.

מה הפתרון המוצע לתעשיות הפרטיות?

מיצרן חדש שנכנס למערכת אין גובים את ה5%-

עמלה אלא פחות דמי כניסה. הרבה פעמים צריך

לסבסד תעשיות ינוקא. דברים כאלה - בהחלט כן.

לא צריר לעודד את כור-סחר או חברות ייצוא אחרות

אלא נושאים ספציפיים.

בענף הביוטכנולוגיה יכול להיות לישראל עתיד

גדול אולם לא בשנות השמונים.

כיוון שאני רואה את מידת החומרה של המצב שעומד

לפתחנו אני רוצה להמשיך לנצל את ההמלצות בתחום האלקטרוניקה. מערכת הבטחון פולטת

אנשים מהתחום הזה כך שיהיה כח אדם מיומן בשטח הזה. אפשר לנצל את ההצלחה בארצות-

הברית ובאירופה שיש לנו בתחום הזה.

בתחום הייצוא "תדיארן", לדוגמה, הקטינה את

תחזית השקעותיה במידה ניכרת. היא מפסידה מכרזים לא מכיוון שהיא פחות יעילה. המארק

והיין פוחתו ב 30%-לעומת הדולר. היא היתה צריכה להתייעל ב-% 33 - דבר בלתי-אפשרי.

אז "פנינה" כמו "תדיראן" - צריכה להפסיד. היא צריכה לפטר אנשים.

עסקת-החבילה דיברה על הקלת המימון שעמד על

% 3; המימון הריאלי היום הוא 12%. היום משלמים 12% בהקפאת מחירים.

הפשרת כספי הפיתוח לאלתר.

אתם תבואו בעוד שלושה חודשים ובעוד ארבעה חודשים ותעשו זאת, אלא שזה יהא באחור שאי-

אפשר יהיה לגשר עליו.



מי שמוצא כסף עבור סובסידיות לעוף - שימצא

כסף לתעסוקה יצרנית, לא לסבסר אותה אלא לתת הלוואה צמודה בסיבסוד של ריבית לתעסוקה.-

מטרת חברת העובדים היא - תעסוקה.

אני, בהחלט, בעד חידוש תכנית כספית של חברת

העובדים שבמקביל תעזוב את התכניות של המשק הפרטי. אינני מדבר על אפליית חברת

העובדים אלא שאת האשראי שהיום מממנים בו את הפקידות הממשלתית יעבירו לתעסוקה

יצרנית. לתעשיה. לייצוא.

יש להרחיב בהרבה את המסגרת. שמענו עד מיליארד

דולר שאני סבור שהם יכולים לספק 15-10 אלף מקומות עבודה לו התעשיה היתה יודעת שיש

מימון. היום הרבה תעשיינים אינם מגישים בקשות השקעה.

בזמן אבטלה אין פונים לכיווני השקעה. אותו

דבר אצל התעשיינים. מיליארד דולר פירושו עשרות אלפי מקומות תעסוקה בעוד שנה.

היו"ר א. שפייזר; ועדת הכלכלה תגבש את המלצותיה בנושא הנדון.

הועלתה הצעה לקיים שיחה עם האחראים על חוק מיסוי

בתנאי אינפלציה ועל החוק החדש כדי שנבין את ההשפעות שיש לנושאים האלה על התעשיה.

מדובר על ה"מפתח" לעתיד.

אין רק בעיה של השקעות ושל תכנון, כאילו עומד

לצוץ היום איזה "שד" חדש שיכול להעמיד בסימן שאלה הרבה דברים שעמדו באיזון עדין

עד לרגע זה.

אמנם שמענו לא מעט את שקשור לנושא ואפשר כבר

לסכמו אולם אני אבדוק אם יש אפשרות לשבת עוד שעה - שעה ורבע כדי שנשמע את הנושאים

במשולב על-מנת שנוכל לדעת מה גודל ה"מכה" אם תהא כזאת.

ד. גולומב; עד עתה לא ידענו את הפרטים. עכשיו אנו יודעים

ומתריעים.

אם יתקיים דיון ואתם רוצים לקבל את תגובת

התעשיה, חשוב מאד שנוכל להידבר עם האוצר על נקודות מוסכמות, זאת אומרת שנקבל

פרטים או נקודות עיקריות.

היו"ר א. שפייזר; נבדוק את העניין. נצטרך לקיים עוד פגישה אחת

בנושא.

הישיבה הופסקה וחודשה בשעה 15.45.

i



צו המועצות למוצרי פירות וירקות - הארכת תוקף כינון המועצה למוצרי פרי הדר

היו"ר א. פייזר; נעבור לשמיעה מקוצרת של הצעתכם להאריך

את תוקפו של החוק שמסדיר את פעולת המועצות

למוצרי פירות וירקות.

לחבר-הכנסת שלום היתה השגה בנושא חזה ואני

מציע שנשמע אותו.

א. שלום; המועצה צריכה לתכנן ולתאם רכישתו של פרי

שהיא תקבע את קנייתו ואת חלוקתו למפעלי

תעשיה.

לפני שלוש שניט הפרדסנים הקימו קול צעקה

וסענו שאין מאפשרים להם למכור את פרי ההדר בהתאם ליכולת שלהם לקבל תמורה בעדו.

המועצה, בשם כל התעשיינים, ניהלה את

המשא-ומתן וקבעה את המתיר וכן קבעה את חלוקת הכמויות של הפרי לתעשיה כך שהפרדסנים

לא יכלו למכור את תוצרתם למי שמרבה במחיר או לכל מי שרוצה לקנות את פרי ההדר.

נוצר קרטל של מפעלים באמצעות המועצה שהגנה

עליהם. כתוצאה מכך הפרדסנים, שנים רבות, אינם מקבלים את המחיר המגיע לחם והתנהל

משא-ומתן שאני קורא לו "סחר סוסים" עד עונת הקטיף. אז, כאשר לפרדסנים לא היתה

ברירה, הם היו מאיימים ולאחר מכן מגיעים לפשרה.

לפני שלוש שנים השר הוציא תקנה ששחררה את

הפרדסנים מהצו הזה והם מכרו את התוצרת שליזם לתעשיה בהסכם פנימי.

אחד המפעלים הגיש עתירה לבג"צ בגלל החוק

הזה אולם הוא לא זכה בה ולאחר מכן שר התעשיה והמסחר ושר החקלאות שחררו את

הפרדסנים והללו מוכרים את הפרי בהסכם ישיר.

הפסיקה של מכירת הפרי באמצעות המועצה

עדיין קיימת ועוד פעם המצב יכול לחזור לקדמותו. אני מבקש לתקן את המצב הזה.

אפשר לתקן את החוק או להתקין צו.

אני מציע לבטל את הסעיף הזה ולחילופין אם

העניין דורש חקיקה אפשר לקבוע שהשר יוציא צו כמו זה שהיה בעבר.

ההסמכה של המועצה משנה את המצב הקיים?

פוגעת בו?

ג. סואן; חלילה.

היו"ר א. שפייזר; זה איננו משנה את המצב. המועצה יכולה

לחמשיר להתקיים. אין סתירה.

א, שלום; השר הוציא תקנה. אינני מתנגד לכר שהשר יתקין

תקנה.



ג. סואן; קיים חוק שהכנסת חוקקה בקשר למועצה למוצרי

פירות וירקות שקובע את סמכויות המועצה

ותפקידיה. בפרק גי אחר הסעיפים מציין שורה שלמה של דברים שהמועצה יכולה לקבוע.

קיימת מועצה למוצרי פרי הרר שצריך לחדש

לה את המינוי. כאן מבקשים להאריך תוקף כהונת המועצה.

לגבי הכללים נכון הוא כל המועצה יכולה להחליט

על כלל לגבי רכישת פירות ולגבי החלוקה למכסות.

המועצה צריכה לקבל את אישור השר בידיעת

וערת הכלכלה של הכנסת. לגבי כלל שקשור ברכישת פירות לא מספיק ששר התעשיה והמסחר

מאשר, בידיעת הוועדה, אלא גם שר החקלאות צריך לאשר את הנושא. העניין הזה איננו

רלוונטי להארכת התוקף.

בשלוש השנים האחרונות לא היו מכסות.

לפני ארבע שנים המועצה שכנעה את שר התעשיה והמסחר כל הדבר נחוץ, השר התייעץ עם

שר החקלאות, שכנע אותו בנחיצות הנושא, הללו באו לוועדת הכלכלה והסבירו לה את

העניין והוא נכנס לתוקף.

היו"ר א. שפייזר; אם רוצים לשנות את הססטוס-קוו הזה צריך

לבקש זאת מוועדת הכלכלה.

א. שלום; אם רוצים להפעיל את הנושא היום אפשר

ג. סואן; לא. צריך לקבל את הסכמת שר החקלאות, הסכמת

שר התעשיה והמסחר ולהביא הנושא לידיעת ועדת

הכלכלה של הכנסת.

היו"ר א. שפייזר; חבר-הכנסת שלום, המצב שאתה מעוניין בו קיים

כרגע. אישור כינון המועצה איננו עומד בסתירה

למצב הקיים.

אם השר ירצה לשנות את המצב שאתה מרוצה ממנו -

ממילא הוא יצטרך לקבל את אישור הוועדה.

לא ייעשה כל שינוי במצב מבלי שהנושא יובא

לאישור ועדת הכלכלה. בתנאי זה אנו מאשרים את העניין. נא להביא לידיעת השר ;

את שנאמר כאן.

ג. סואן; המצב שקיים היום הוא כזה שהמועצה לשיווק

פרי הדר היא זו שרוצה שהדברים לא יהיו

במשא-ומתן חופשי.

הישיבה הסתיימה בשעה 16.05