פרוטוקול מס' 9

מישיבח ועדת הכלכלה, שהתקיימה ביום שלישי,

כ"ה בחשון התשמ"ה - 20.11.64. בשעה 14.00.

א, שפייזר - היו"ר

ח. גרוסמן

י. ז ייגר

אוריאל לין

ע. לנדאו

י. כהן-אורגד

מ. פ ו ר ו ש

ש. עמר

א. שלום

ב. שליטא

שר התי ירות א . שריר

ר. פרגר -מנכ"ל משרד התיירות

ד"ר ר. בר-און - " "

ו, אלבראנס- -

רמי בארי - "

ו ילק דוד

מ. ריגל - -

מ. גדרון -

גב' ד. גנני - " "

ד . ק ו ל נ י

ש. באום - אגוד כוכבי תיירות לישראל

א.רייס -" "

מ. עמיר - התאחדות המלונות

מ. קסוטו - " "

ר. וייס - " "

ג. בדיאן - חברה לפיתוח מפעלי תיירות בע"מ

ד. לב

ק צ ר נ י ת ; שולמית פרג

מצב-התיירות.

אני פותח את הישיבה.

ברכות לכל האורחים,

הנושא הוא מצב התיירות, זהו נושא

שמדובר בו רבות" ממעקב אחר העתונות, אחר החומר שהוגש לבו לקראה

הדיון, אני רואה שזו אכן יפרה'' שנותנת הרבה חלב, וכולם מדברים בשבחה,

אבל אם אין "בת חורגת" לייצוא הישראלי, ומסרבים לתת לה אפילו תבן על מנת

שתתן חלב, מתעוררת איזו מין תמונה בסגנון הזה" כולם מעלים המון "גרה'

לחשיבות של הענין, אבל כנראה לא נעשה מה שצריך לעשות על מנת להפיס את

אלה שעוסקים בענין זה"

אני מזמן התרשמתי שהחמצן של המדינה זה

לא מה שאומרים שהוא החמצן, כי אולי זה מליון התיירים שמגיעים לישראל,

ומביאים אתם את 850 מליון דולר, או מליארד דולר, הוא הסכום שנקוב

בסקירות השונות שראיתי כאן"

כנראה שתודעת השירות והרגישות של נושא

זה היא שובה מאשר בארצות אחרות, יש יותר מדי בנים יחידים למקום, מעוותים

את הפנים כאשר צריך לתת שירות בצורה כזו או אחרת, אולי בתוך המערכת

עצמה ומחוצה לה, בעוד שבאבגליה ובמקומות אחרים אנחנו רואים אצילים

של השושלת של מאות שנים אחורה מגישים תה לתיירים משום שהסיסמה שלהם היא

'לייצא' - "אכספורט-אור-טו-פריש". "אכספורט" או "פריש" - זו הסיסמה

של האצילים הללו, תחת סיסמה זו הם עושים את המלאכה".

יחד עם זאת יש לא מעט נקודות, ולא לפי

סדר חשיבות אבי אבסה לומר מה הדברים שעוררו גם את הסקרנות וגם את תשומת

הלב, כאמור, הדברים אינם לפי סדר החשיבות לפי החומר ולפי הזרימה:

יש בעיה אחת היום שאנחנו עוסקים בה

היום בוועדת הכלכלה בהיבטים אחרים, יש לה השלכה לגבי ענף התיירות,

והיא הכלכלה השחורה"

אני קורא שחלק מהדולרים שהיו צריכים

להגיע באוטן ישיר לקופת המדינה מגיעים היום או לרחוב כשהם מומרים

לשקלים, או שחלקם ביתנים למישהו שלקח 12.5 מליון דולר, או כל סכום

אחר, בתשר, זה מה שקוראים "דמי שתיה", במקומו ת כאלה או אחרים. מישהו

מכם נקב בסקירה שלו בסכום, שהוא סכום לא מבוטל" כלומר, מהגלגל כאן

כסף לא קטן.

יחד עם זאת היו כוונות בתקופות כאלה

ואחרות, לקבוע שהתשלום במלונות ובמקומות אחרים ייעשה בדולרים, על

מבת למבוע את החליפין, היום אבי מבין שכוונה כזו לא קיימת (קריאה;

קיימת) חובה (מ. עמיר; היא תוקנה לפני חודשיים)

יפה" השאלה היא אם עדיין "חרכים"

שדרכם יש זרימה,

בושא שני שהוא עולה בכל סקירה שהיתה,

וגם בסקירות שלא היו, הוא הנושא של היוקר של התיירות בישראל, יחסית

לתיירות במזרח התיכון, ובכלל בכל ארצות התיירות מר-אכסלנס, כגון; איטליה,

יוון וכדומה, שלא לדבר על ארצות ערביות, מול התיירות הישראלית" וכאן

השאלה היא על מרכיבי היוקר"

כך מצאתי את דויח פלומין מ-25.9.83

שהוגש לשר התיירות, ובעתונות כתוב שהדויח הזה לא מומש- כך כתוב,

כך מצאתי שב-12 לדצמבר היתה פגישת צמרת בין שר האוצר דאז - יגאל כהן-

אורגד, שאיננו כאן, ושהוא חבר ועדה (מאוחר יותר הוא הגיע לישיבת הוועדה)

שבה הוחלט על הפנית, שהאלמנט העקרי שלה היה - הוזלה של התיירות בישראל.

זה כלל סובסידיה לאל-על להוזלת הטיסות, הורדת מחירי החדרים במלונות וכן

הלאה וכן הלאה. שורה שלמה של צעדים.שניסיתי

לאחר מכן היתה הערכה, שחרף מהדברים

שהוצבו כמטרה והתקבלה כתכנית להעלאת התיירים מ-1 מליון ל-2 מליון -

אותה תכנית שסוכמה ב-12 לדצמבר עם שר האוצר דאז, מה גורלה ומה קרה

אתה?

שר התיירות א. שריר; זו בעיה אם היושב ראש הוא חרוץ.

היו "ר א, שפייזר; אכן נכון, יש בעיה אם היושב ראש חרוץ;.

כן.

יש בעיה שכולנו דשים בה,

והיא מהווה גם כן חלק בכל התזכירים - זה הנושא של טיסות השכר,

הנושא של טיסות מעורבות, האיסורים

על טיסות מעורבות, הדאגה ממוניפוליציה, שבענף תהיה רק חברה אחת,

הפחד שהתחרות ש"מעוף" הביאה תפסק כתוצאה מהתמודדותה. לדעתי, חששות

בהחלט מבוססות, משום שרק הבוקר שמענו ב"חדשות" דבר שידענו אותו זה

מכבר, שגם "ארקיע" מדברת על אפשרות של פשיטת רגל כזו או אחרתי כלומר,

גם מצבה של חברה זו כנראה אינו שפיר, ושמענו על כך כמה דברים בדיון

שהיה כאן, כך שיתכן מאד שאלמנט התחרות יוסר, ואכן יש מקום לדאגה,

מהיבט מיוחד לנושא הזה שקוראים לו טיסות שכר, עם כל הנושאים שהעליתם.

בתזכירים ובחומר שהגשתם.

יש שאלה של פיקוח על כל מערכת התיירות

כולה, בדקתי ומצאתי שיש חוק כשם "שירותי תיירות" מ-1976. בחוק הזה

כתובים שני דברים שהם רלבנטיים לנושא של הפיקוח:. א) שתוקם מועצה

ציבורית בנושא התיירות. גם אצל המלונאים וגם אצל הגורמים האחרים מצאתי

הצעות שונות למועצות שונות, בהרכבים שונים, לפיתוח הפעולה. אבל לא

מצאתי מועצה שעוסקת בנושא. כלומר, לא מועצה בשיתוף עם חברות התעופה,

לא מועצה בשיתוף עם משיד העבודה בנושא כוח אדם, וכן הלאה כפי שתואר-

מכל מקום, לא מצאתי מועצה כפי שהחוק בעצם הנחה שהוא "חוק שירותי תיירות".

מצאתי שם גם סעיף שדן בנושא פיקוח

ספיציפי, והוא קובע שמשרד התיירות ימנה מפקחים שיפקחו על רמת שירותי

התיירות. הנוהל לפיקוח ייקבע עיי ועדת הכלכלה. לכן בקשתי לבדוק

בוועדת הכלכלה, המזכיר לא מצא נוהל כזה, ולכן גם שאלתי מכוונת; האם

קיים נוהל? האם, אולי, נעלם מעינינו, כי בפרוטוקולים שלנו לא מצאנו

אותו? כן שהשאלה של הפיקוח חוזרת בהקשר לנושאים שעליהם דברנו.

נושא נוסף הוא הנושא של הרצון

בראיה כוללת של כל גורמי התיירות גם יחד, כולל אלה שמטפלים פיסית

בשטח, כלומר, הרשות לשמורות הטבע, הגנים הלאומיים וכדומה - אלה

המלצות שכנראה היו בעבר, השאלה היא, איפה אנחנו עומדים בתחום זה.

דבר נוסף - קיימת בעיה אקטואלית מאד

שאני מציג אותה בפני השר ובפניכם היא, בעיית כוח האדם.

אבי יודע שהמוטיבציה לעמוק בתחום הזה

היא קטנה, והריפוי של המקצוע הוא דימוי לא טוב, כפי שפתחתי ואמרתי -

בעיני הציבור בישראל, יחד עם זאת, על רקע האבטלה הגוברת, האם לא זו

השעה לנצל את העובדות החדשות? האם לא זו השעה לכוון כוח אדם ע"י

הדרכתו ברמות השונות - מהרמה המקומית עד הרמה האוניברסיטאית? האם

לא זה הזמן לעשות משהו בתחום הזה? ואז השאלה היא, כמה עובדים בתעשיית

התיירות יכולה בשנים הקרובות לקלוט? כפי שוועדת הכלכלה פנתה למשרד

התעשיה והמסחר, ובקשה ממנו תחזית לגבי מקומות עבודה - כמה מקומות

עבודה משרד התעשיה והמסחר יכול ליצור בתעשיה בשנתיים הקרובות, כך אני

חושב שגם למשרד התיירות יש לתת תחזית - כמה מקומות עבודה אתם מגורים

שאתם יכולים ליצור, ומה התנאים להעברת כוח אדם הזה?

לדעתי, זו שעת כושר. יכול להיות

שזו שעה יפה1

ועוד שני מעיפים אחרונים - נושא

ההשקעה ונושא ההסברה-

לא אקרא את כל הטבלה המפורטת בסיכום

דו"ח המלונאים על מנת לדעת שההוכחה ניתנה, שההשקעה בתיירות אינה זוכה

לאותם תמריצים ולאותו יחס כפי שזוכה ההשקעה בתעשיה, תעשיה בכלל ובתעשיית

הייצוא בפרט,

הוא הדין לגבי הסיוע בפריטים שוטפים,

כמו; חשמל, מים וכדי, כפי שניסיתי להוכיח במזכר הזה. אני חושב שזו

נקודה שבהחלט ראויה לתיקון.

לגבי ההסברה - ראיתי שהתפקיד של

ההסברה השנתי נע בין 6.8 מליון לבין 7.2 מליון דולר לשנה לשיווק.

שאלתי את השר, האם הגורמים התיירותיים משתתפים בכלל בתקציב זה? מתברר

לי שלא, אינני מבין מדוע אנחנו תובעים מהתעשיה להשתתף במחקר, במחקר

בסיסי וכל מחקר אחר, וכן בכל מיני הסברות כאלה, אם כן, מדוע הגורמים

המרכזיים בהסברה אינם שותפים, אם אכן כדעת המלונאים צריך לעלות תקציב

ההסברה על 15 מליון דולר מ-7.2-7 או 6,8 מליון דולר שהוצאו? מדוע לא

תימצא שיטה שבה כל הגורמים יטלו חלק בענין?

אלה הם רק חלק, אבל נראה היה לי שהם

הדברים העקריים.

אני בקשתי מהשר שימסור לנו בקיצור את

מוקדי הבעיות כפי שהוא רואה אותן, שלא נחזור לסקירה כוללת על הענף,

לשם כך הונחו מסמכים על השולחן, נמסרו נתונים, כך שימסור לנו מנקודת

ראותו מה הם הדברים העקריים שהוא רואה אותם, לאחר מכן נשמע הערותיהם

של המלונאים שהכינו תרשימים לעיניהם של חברי כנסת, נוכל אנחנו - חברי

הכנסת - לשאול, וגם לשמוע תשובה מהגורמים השונים, כך שזה יהיה סדר

הדיון,

שר התיירות א, שריר; אדוני היושב ראש, חברי הוועדה, נציגי

הענף, עובדי משרד התיירות, - בראשית

דברי אני רוצה לברך אותך. ארוני היושב ראש, לבחירתך לתפקיד, אני מאחל

לר הצלחה רבה, וכן לחברי ועדת הכלכלה של הכנסת, ועדה שבקדנציה קודמת

אנחנו עבדנו אתה בקשר הדוק וביחסים טובים מאד, אני חושב שיכולים אנחנו

לומר שגילינו הבנה רבה בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא התיירות, ואני

גם חושב שהיא הצעידה את הנושא קדימה בצורה די משמעותית,

אני מקווה שאותם יחסים טובים, יחסי

עבודה שהיו, ישררו גם בעתיד- אני מקווה מאד שאנחנו נוכל באמצעות

הדיונים בוועדה, לקדם את הבעיות שעומדות לפנינו, לכן אני הייתי רוצה

להביע עכשיו את המשאלה, שהדיון שלנו היום יסתיים עם החלמות שהוועדה

ומי שעומד בראשה ידאגו ליישומן של אותן החלטות" במלים אחרות, אני

רוצה להביע תקווה שלא רק שנאוורר את הבעיות שעומדות לפנינו, לא רק

שנעלה אותן על השולחן, אלא שהשולחן הזה ימצא את הדרך לפתור אותן, מפני

שבעבר היו ישיבות ועדה עם גורמים אלה או אחרים, היתה הבנה לנושא,

היתה פתיחות לנושא, אבל לצערי הרב מעט מאד מהדברים הללו הוגשמו הלכה

למעשה"

אנחנו היום נמצאים בתקופה שלא ידענו

כמותה במדינת ישראל, לפורום שיושב כאן אני לא צריך להזכיר ולומר

את המצב הכלכלי של מדינת ישראל, אבל אני מציע, אדוני היושב ראש, שנשאל

את עצמנו, לא בצורה של בקורת - האם צעדי הממשלה והמשק מסתיימים בתעוזה,

בחידוש, בחדשנות? האם אנחנו לא מרבים לדבר על מה שנקרא ייצוא? קידום

הייצוא? פריחת הייצוא? אפילו משתמשים במלים כמו ''נלך בעוצמה לקדם

את הייצוא"? וכל מה שאנחנו מוצאים לפועל זה רק קיצוצים-צמצומים, הסכמי

חבילה - אבי מעריף את כל אלה כעומדים בפני עצמם" אבל חסר לי המימד,

שבוודאי הוא המימד העקרי של גידול הייצוא, של הטיפוח של המחר, המחר

במלוא מובן המלה.

לכן אני מקווה שהדיון היום יוכל לקדם

את הנושא הזה,

אני רוצה לומר מספר משפטים וכן לתת

כמה מספרים על מבת לסבר את האוזן לגבי ענף התיירות"

ענף התיירות, אדוני היושב ראש וחברי

הוועדה, זה ענף ייצוא מספר אחד במדינה, הנטו הוא - כ-900 מליון דולר.

כדי להסביר מה זה 900 מליון דולר

יש לומר את הנתון של התעשיה שהוא כ-2.2 מליארד דולר, כלומר היום, על

כל מרכיבי הייצוא התעשייתי - היום התיירות מכניסה כ-40% מכלל או מסך

הכל הייצוא התעשייתי"

כדי לדעת מה זו תיירות במדינת ישראל -

עם יכולת בטווח קצך, במדינה המפתח זהו הטווח הקצר, מפני שאתה הזכרת

אדוני היושב ראש את החמצן - החמצן במדינה הולך ואוזל, החמצן זה הדולרים"

יש היום באפשרותו של רק ענף אחד במשק להביא לשיפור מהיר, לעזרה מהירה ~

"האמבולנס" הזה נקרא משרד התיירות/ ענף התיירות" האמבולנס יכול היום

להביא מיכל החמצן כדי שהחולה יותר להמשיך ולנשום, ואחר כך לעבור לטיפול ים

שהוא צריך לעבור אותם - זה ענף התיירות,

יחד עם זאת, לצעדי הרב, ענף התיירות

זוכה לתפקיד הקטן ביותר ככל משרדי הממשלה, התפקיד של משרד התיירות אי

אפשר למדוד אוו/י באחוזים, תמדוד אותו בשברירי אחוז - זה 0.2% . זה

התקציב. וזה התקציב שעדיין מדברים עליו בצורך לקצץ אותו".

כאשר אנחנו פרברים על ענף התיירות,

על הייצוא כמוצר, אנחנו צריכים לראות את התייר הבורי שמגיע לארץ.

כל יחירה כזו מכניסה לנו בסביבות 1000 רולר ומעלה. כלומר, במלים

אחרות, חברי הווערה, אם הצלחנו לשכנע תייר להגיע לישראל - מכרנו

תוצרת ב-1000 דולר.

כרי למכור תוצרת ב-1000 רולר, להוציא

את הפריטים שיש בהם מרכיב מספיק גבוה - מחשבים - וכמה יש כאלה?

אין לנו לא מכוניות, לא מסוסים, אלא במספר מועט - הרי כל הפריטים

האחרים המורכבות שלהם מבחינת ההכנסה היא הרבה יותר נמוכה"

אנחנו במשרר עשינו חשבון בכמה נתונים

כספיים שכרי להרוויח, כרי שהמרינה תרוויח את ההכנסה שתייר אחר מכניס

כיום, צריך למכור 180 חולצות, או שצריך למכור כ-100 תיבות פרי הרר,

או כ-1000 פחיות תרכיז הררים"

אם אתה צריך למכור 180 חולצות, אז אתה

צריך לחפש 180 קליינטים שיקנו את החולצות האלה, פה אתה מסתפק באיש

אחר, או שאתה הולך לתפוזים, או לכל מרכיב אחר. כלומר, מספר הקליינטים

לתוצרת ישראל הוא צריך להיות מספר הרבה יותר גרול מאשר המאמץ המרוכז

שאנחנו יכולנו לעשותו ולהביא לירי גירול או שכנוע של מספר התיירות

המגיעה לישראל,

אני במשרר עשיתי מספר נתונים השוואתיים

לגגי מספר העוברים במשק" כאשר נבחון את מספר העוברים במשק מול הכנסות

המרינה במטבע זר של ענף הייצוא, אז נראה שההכנסה לגבי ענף התיירות

כיחידה אחת היא מהגבוהות ביותר" במלים אחרות, אם נמרור את מספר האנשים

אשר עוברים בתעשיה, ואת ההכנסות מהייצוא התעשייתי; מספר האנשים שעובדים

בחקלאות ואת ההכנסות מהייצוא החקלאי - בתיירות היחס של הכנסות ברוטו

וגם נטו הוא הגבוה ביותר,

אם תבחון את 230 או 250 עוברים בתעשיה,

או אם תבחון את מספר העוברים בחקלאות ובתיירות - ההכנסה כרולרית - זה

צריך לעבוד גם כן עבורנו כאינדיקציה, קורם דברת על כוח ארם ובהסבת

כוח ארם - כך שאם אנחנו רוצים לדבר כמדינה, לאן צריך לכוון את הדור

החדש או אלה שצריכים לעבור הסבה מקצועית, אז נגיע למסקנה בהכרח, מתוך

ראיית הכנסות המרינה בדולרים - שענף התיירות הוא הענף אשר יכול להביא

את ההכנסות הגבוהות ביותר.

יחר עם זאת צר לי לומר, שענף התיירות הוא

עד עצם היום הזה הנו ענף חריב במשק, ולא רק בתחומי ההשקעות יש הפליה

לרעה, דבר שלא ניתן להסביר אותו, לא לגבי גובה ההישוון, לגבי גובה

המענק, לגבי התנאים בעלויות המוצאות ביטוי מיידי וממשי בגובה מחיר

המוצר, אלא גם לגבי המשאבים המוקדשים היום במשק לקבל את ההכנסות אשר

ענף התיירות יכול להביא אותן"

ארוני היושב ראש וחברי הוועדה, אנחנו,

כיהודים, מדברים רבות על כך ש"מציון תצא תורה", אבל בנקורה ספציפית זי

הייתי מציע ללמוה מהגויים, ענף התיירות היום בכל העולם זוכה לפיתוח,

לתנופה, לתאוצה שהעולם לא ידע כמותו, מהטעמים הפשוטים. זה הדולר

המרשרש ביותר, זה הרולר עם הערך המוסף הגבוה ביותר, זה הרולר שאחריו

רצים כל אומות העולם, מזרח ומערב, זה גם הדולר - חברת הכנסת גרוסמן

אולי תעריך זאת - בעל הערך הסוציאלי הנבוה ביותר, כי הוא מתחלק בין ידי

רבות יותר מאשר בכל ענף כלכלי אחר - (אוריאל לין; הוא אנטי קפיטליסטי),

אני לא רוצה להשתמש במלים אלה, על כל

פגים, זה דולר, ואנחנו בוחנים את ההכנסות במשק, בחברה, יש לנו

את הענין שההכנסות תתחלקנה בין גורמים רבים ככל האפשר, ולא יישאר

מרוכז בידי ציבור או בידי מספר מצומצם של ידיים" זה הדולר שמתחלק

בין ידיים רבות, יותר מאשר בכל ענף אחר, ודוקא בין אותן השכבות שהן

השכבות החלשות והפגיעות במשברים כלכליים"

יחד עם זאת, מדינת ישראל אשר נהנית

מאחד השעורים הגבוהים ביותר בהכנסות מענף התיירות לנפש. ומאחד

השעורים הגבוהים ביותר משהות התייר בישראל - מדינת ישראל נמצאת,

בתחתית הטבלה בהשקעות בשיווק,

כאשר דברתי קודם לכן על הסכום של

6.5 מליון דולר לשיווק, הרי יש לציין כי זהו סכום מזערי אשר

אנחנו צריכים להתמודד אתו בכל העולם, אנחנו מול כל העולם,

6.5 מליון דולר מיוצגים את שתי היבשות

המרכזיות - ארצות-הברית ואירופה, והם מייצגים רק את המאמץ שמשרד

התיירות, שהממשלה עושה. יש להוסיף ולומר, כי בסכום זה

יש כמובן, להוסיף בזה את המאמץ ואת

ההשקעה שהענף עצמו בכל מלון ומלון בנפרד, הרשתות, שכן יש רשת

של בתי מלון שמשקיעה למעלה ממיליון דולר לשנה"

ישנו גם המאמץ שהסוכנים עושים, יש גם

שתי קרנות שהממשלה הקימה, האחת היא להלוואות - הלוואות מסוג "שדות",

אבל כנראה תקציבית היא לא כל כך גבוהה, משום שהענף כמעט לא השתמש

בכן; כמו כן ישנו הענין של דולר מול דולר שהוא גם כן לא מוצלח, וניתן

יהיה להבין עיי שר האוצר הקודם, ושר האוצר החדש יתכן שילך בעקבותיו,

ויכבד את ההבטחה שאם הקרנות הללו תמוצינה, כסף נוסף יבוא לקופה,

במלים אחרות, המשרד בעצמו ניסה לעשות

מאמץ כדי לענין את הענף להגביר את מאמצי השיווק שלו,

ואני אומר מהי הבעיה - הבעיה המרכזית

של ענף התיירות בכללותו, זה השיווק, את (ח"כ חייקה גרוסמן) דברת

עליו מרה, ודאי שיש אלמנט של הסברה בנושא זה, בכל נושא התיירות

יש אלמנט של הסברה, זה "עקב האכילס" של ענף התיירות, נקודת החולשה

המרכזית שאותה הצגתי מאז בואי למשרד, מיד התנסיתי להתמודד אתה - זה

בנושא השיווק,

אנחנו לא עושים את מאמצי השיווק הנדרשים

הן מכמות התוצרת שאנחנו יכולים להעמיד לרשות הצרכן, כלומר מספר החדרים

שיש לנו, והן בגלל כמות הביקוש האדירה שיש היום בעולם, כאשר אני מדבר

על כמות הביקוש, כאשר.אני מדבר באופטימיות על ענף התיירות ועל עתידו -

אני מתייחס לשני דברים; א) מצד אחד לביקוש שהולך וגואה מדי שנה בשנה,

היום - לפי הנתונים של ארגון התיירות העולמית - ישנם כ-280 עד 300 מליון

תיירים שעוזבים את ארצם אל מעבר לימים, והמספר הזה יוכפל תוך העשור

הקרוב, כלומר, הביקוש ישנו, והוא גם יגדל, מולו עומדות ארצות רבות

אשר הפוטנציאל בתחום התיירות - לעניות דעתי - הוא הרבה פחות מה שיש

למדינת ישראל להציע,

יחד עם זאת, הפוטנציאל האווירי שישבו

מול הביקוש הגואה והולך, לא הוליד אצל הממשלה - ופה אני בראש וראשונה

מפנה אצבע מאשימה לעבר הממשלה - את ההחלטה והמסקנה הבלחי נמנעת להגביר

את מאמצי השיווק"

תסלחו לי חברי הוועדה, אם אני אאריך

במקצת - אנחנו חייבים להבין שרבים מהתיירים באים מהשמים - 95% מהם

באים בדרך האוויר. הם לא צונחים מהשמים" כדי שתייר יגיע לישראל

אבחנו חייבים למכור את המוצר הזה" תיירות זה מוצר כמו בל מוצר אתר"

הוא דורש שיווק כמו כל מוצר אחר,

אני משתמש בדוגמה של צרפת" צרפת זי

ארץ תיירות מוכרת בעולם זה שנים רבות" פריז - יעד תיירותי ראשון

במעלה" יחד עם זאת, מוכני נסיעות וממשלת צרפת מפרסמים בהרחבה דוקא

את פריז ומגדל אייפל.

וכי לא ידועים

עובדות כאלה? מדוע ממשלת צרפת במין נדיבות לב שכזאת מפזרת כספים

על פני עמודים של ביו-יורק טיימס, לוס-אנג'לס טיים, בטלוויזיה על

פריז ומגדל אייפל, הרי כל אחד יודע את זה,

כל אחד רוצה לנסוע לשם" אכן זו צורת

המכירה" כשם שמוכרים מכונית, או משחת שיניים, או כל מוצר אחר - לא

ביתן למכור ללא שיווק"

מאמצי השיווק שלנו, חברי הוועדה, הם

בטלים בששים לעומת מאמצים של מדינות רבות אחרות" כדאי לפתוח כל

עתון בכל ימות השנה כדי לראות את הדיספרופורציה הענקית של מדינת

ישראל ושל מדינות אחרות"

כדי להמחיש ולהבהיר ברצוני להעלות

בפניכם נקודה שנתקלתי בה לעתים קרובות בעבר באי הבנה; בניגוד

למוצרים תעשייתיים אחרים, ששם עיקר - אם לא רובו ככולו של מאמץ

השיווק - חל על התעשיין" בנושא התיירות המאמצים מתחלקים - ופה

אני לא אומר אם זה 50=50 - מתחלקים בין המדינה ובין העוסק בענף

התיירות, מפני שכל מדינה מפרסמת קודם כל את המדינה כיעד - לבוא

לישראל" אחר כך זה מתחלק" ירושלים, נתניה, אשקלון וכל מקום אחר"

הפרסומים נעשים גם מתוך הענף עצמו, אבל זה לא יכול לשחרר את המדינה,

כי אין מדינה בעולם שאינה פועלת, ספרד, איטליה, יוון - מדינות עם

פוטנציאל תיירותי, עם מסורת ארוכת יומין אשר אינן מפרסמות את היעד,

אבל הענף מפרסם את המוצר שלו באופן פרטיקולרי יותר, אבל בצורה כוללנית

המדינה, כמדינה, צריכה לעשות זאת"

מבחינה זו הממשלה עשתה לדעתי פחות מדי,

ובכך פגעה ישירות בסיכויי ההבראה הכלכלית, השיקום הכלכלי, שיקום

מאזן התשלומים,

הזכרתי קודם את ארצות הברית, יותר נכון -

את אירופה ואת ארצות-הברית, שמשם באים מרבית התיירים לישראל, אנחנו

החלטנו להרחיב את רשת השיווק שלנו גם לדרום אמריקה וגם למזרח הרחוק,

משום שהתבסס הנסיון של העבר כאשר שתי יבשות אלה הוכו במשברים כלכליים,

וכתוצאה מכך פחת מספר התיירים לישראל, אנחנו לא צריכים לשים אוו כל

הביצים בסל אחל, אלא לשים בשני סלים"

אחד הדברים שאני הייתי מצפה ומבקש

מהוועדה הוא, לתת תימוכין למשרד התיירות להגדלה משמעותית בתקציבי

השיווק שלנו שיש להם קואולציה ישירה בין מאמצי השיווק ובין גידול

תנועת התיירים, בנקודה זו אנחנו הוכחנו למשרד האוצר שזו ההשקעה

הטובה ביותר, כי מול כל דולר שאנחנו משקיעים, אנחנו מקבלים הכנסה

של 20 דולר" חוץ מהנושאים הספקולטיביים של הבורסה, אני לא חושב

שיש איזה שהוא ענף כלכלי אשר נותן תמורה רבה כל כך מול ההשקעה,

אמרתי לשרי אוצר קודמים, ותמיד

נתקלתי אצלם באוזן קשבת ובהיענות חיובית עד שהגיע לחתימה על הצ'יק.

שאני אינני מייצג לא שירות, לא בטחון - אני מייצג השקעה, אני מייצג

עסק, אני מייצג השקעה שנותנת תמורה" בנקודה זו אני הייתי מציע

שנלמד מהגויים, ובמיוחד לאו דוקא מהארצות הקלאסיות, אדוני היושב ראש,

אלא מה שעושה קפריסין, מה שעושה תורכיה, מה שעושות ארצות הגוש המזרחי,

הארצות הקומוניסטיות שאינן מהוות מוקד משיכה לגבי תיירים,

המרכיב המרכזי אני רואה בשיווק.

שיווק מקבל צורות שובות, בלי שיווק, לא תהיה לנו תיירות בסדרי גודל

שאנחנו מצפים להם, זה שיהיה ברור, אני אומר זאת במלוא האחריות,

בלי שיווק, לא יהיה לנו תיירות של ,

שנים-שלושה מליון תיירים, מול הנושא בחוץ של שיווק אנחנו צריכים להתמודד

בארץ בשורה ארוכה מאד של בעיות שהתיירות היום נתקלת בהן,

אני אתחיל בתשתית: לפעולות התשתית

אני קורא לפיתוח האזורי - פעולות התשתית נתקלות בארץ, לצערי הרב, בפיגור

מול פעולות ההשקעה, אנחנו הקמנו בתי מלון רבים מאד, אבל לא דאגנו לפיתוח

תשתית, לפיתוח תשתית אני קורא, כמו הטיילת בתל-אביב שהוקמה יחד עם

עיריית תל-אביב. זו אחת הטיילות היפות ביותר בעולם; פיתוח תשתית אני

קורא מה שנעשה באשדוד, באילת - באיזור התיירות; פיתוח תשתית אני קורא

מה שצריך לעשות בים המלח; בסובב כנרת; בנתניה; בטבריה, ובכל מקום

אחר.

כאן יש פיגור משמעותי מאד. חשבנו שבעצם

הקמתם של בתי מלון בלבד, זה טוב. על כל פנים, בית מלון, בנבדל מבית

חרושת שיכול להיות בכל מקום שהוא, בלי מדרכות, גנים עצים, כלומר, הוא

יכול להיות בכל מקרם וסביבה גם אם הם לא מושכים את העין, אס המוצר טוב,

יקנו אותו וישווקו אותו, ואילו בית מלון, שיהיה מפואר, יפה, עם השירות

הטוב יותר, עם פיתוח סביבתי שטייל אם יצא מפתח המלון, והוא לא ייתקל

באותם דברים שהוא מצפה למצוא אותם, הוא לא יחזור לשם פעם שניה, יתכן גם

שהוא יקצר את שהותו,

לכן אני מסביר, הסברתי, ואני דורש

מהאוצר להבין שזה הצד השני של המטבע, באיזה שהוא מקום יש גם בזבוז

במאמצים לשווק בחו"ל מבלי שרמת הציפיות של התייר שבא לארץ יכול לקבל

אותה, לכן זה הדבר שאבי מבקש גם מהוועדה התייחסות לכך, כי אני אומר

שהיום אני עומד במצב קשה בקיצוצים בפיתוח ובפעולות החברה של התיירות.

אם לא נשכיל שזה הצד השני של המטבע,

שזה משלים אחד את השני - שתייר שבא לכאן לא יקבל את מלוא השירות שהוא

צריו לקבל - ופה הוא לא צריך להתעבין במצבה הכלכלי של המרינה, מה

איכפת לו אם אבחנו באינפלציה כזו או אחרת, או במצב כזה או אחר? אבי

) ? ?

ו

ו

מכרתי לו מוצר, אז אני חייב לתת לו מוצר עם העטיה. גם התוכן חייב

להיות מושלם.

לגבי ההשקעות - אני הייתי לה שהסכמתי

במשך שלוש שנים האחרונות להאיט במידה ניכרת את הפיתוח של הקמת בתי

מלון חדשים. הגעתי למסקנה שאם לא נעלה את עקומת התיירות לפחות במליון

וחצי, אין מקום להקים היום באופן מואץ בתי מלון הדסים כפי שעשינו זאת

בשנים האחרונות,

יחד עם זאת, יש כמה תחומים שאנחנו

צריכים כן לטפל בהם - א) מיבנה של בתי מלון בארץ, מבחינת דירוגם -

5-4 כוכבים, וגם 3 כוכבים - אני חושב שאין לו אח ורע בכל מקום אחר

בעולם. יש לנו מצב אחר, של פירמידה הפוכה - של 50% שהם עם 5-4 כ1כבים

ו-50% שאפשר לחלק אותם. חמרים כאן בתי מלון עממיים, כפרי קופש - בתי

מלון שיוכלו לענות על דרישת המוצר של תיירות נופש ממיוחד זו שבאה מאירופה.

בית מלון עממי הוא של 1 עד 3 כוכבים,

הקמנו בשעתו את בתי המלון של 5-4 כוכבים במיוחד לתיירות מארצות הברית,

ולא נתנו ממפיק את דעתנו על תיירות הנופש. זה אחד הדברים שאנחנו נצטרך

עכשיו לטפל בהם כאשר מרכז ההשקעות ייפתח מחדש.

ב) אנחנו צריכים לטפל בהקמת אטרקציות

משחקי מים, לונה פארק" זה כמה שנים אנחנו מנסים להקים

עיר התנ"ך על משקל דיסני לנד - הרבה מאד מוטיבים תנ"כיים שכדאי להמחי

אותם על פי משחקי בובות שנוכל לקחת אותם מהתנ"כ. כל זה נועד להאריך

את שהותם של התיירים בארץ- לאפשר להם, חוץ מטיולים ותיורים, לאפשר להם

גם תעסוקה,

דבר נוסף - אנחנו צריכים להקים מסעדות

במחיר עממי. מקדולנד מתענין בזה עכשיו, להקים רשת של מסעדות בארץ.

על הפעולות הללו בשלב זה אין לי

אפשרות לקדם אותם משום שמרכז ההשקעות סגור, וזה רק בתחילת פעולות השלמה

לפעולות ההשקעות שעשינו, זה מתבקש, זה צריך להיעשות, אני מקווה שגם

בנושא זה הוועדה תתן דעתה על כך,

נושאים אחרים הם נושאים שנוגעים

כמובן לשירות התייר, לרווחתו של התייר, להקמת מיירת תיירות - נושא של

שירות תקין ונוח בחוף, במסעדות, במוני לת,

יש לנו מצב שאנחנו מנסים להתמודד אתו

של מחירים גבוהים מאד במסעדות, למרות הטענה של יוקר רב בבתי מלון, הרי

רוב המחירים שמצטטים אותם בחוברת הם לא מחירים אשר הלכה למעשה מממשים

אותם לגבי קבוצות או הסדרים אלה ואחרים, לכן אם נבחון - חוץ מבודדים -

הרי שנראה שהמחירים הם סבירים למדי, יש כמה נקודות אחרות שאנחנו צריכים

לספל בהם, אבל זה כבר בתחום אחר - המסעדות שלא נמצאות בפיקוח של משרד

התעשיה והמסחר, המחירים הם גבוהים ביותר,

לכן אנחנו מנסים עכשיו להכניס באמצעות

צו את החובה ולהנהיג תפריט תיירותי במסעדות, וגם בבתי מלון, זאת אומרת

שיהיה תפריט טוב ובמחירים שווים לנפש לתייר שיוכל להינות מארוחה טובה,

ושהמחירים יהיו לא גבוהים במיוחד.

לגבי סמכויות המשרד; אני קובע בצער

שהנושא התיירותי נמצא בידיים רבות מבחינת ניצול הטיפול והסמכויות, הטיפול

בענין החופים נמצאים במשרד הפנים - תכנון, לא רק שאנחנו לא נמצאים שם

בעמדה משמעותית, אלא שאין לנו אפילו נציג שם, בוועדת התכנון העליונה

אשר תפקידה לקבוע את השטחים העתידים לפיתוח תיירות,

הזכרתי את המסעדות, מדוע הם צריכים

להיות במשרד התעשיה והמסחר? אינני יודע"

תעופה - שזה מרכיב מכריע וחיוני,

שכן 95% מכלל התיירים מגיעים בדרך האויר, כלומר במטוסים. למשרד

התיירות לא רק שאין קשר עם מדיניות תעופה ומחירים, משרד התיירות גם

איננו מודע לשינויים ולמחירים כפי שהדבר הזה מתבצע. אני מברך על

יוזמתו של קורפו - שר התחבורה חיים קודפו - שפנה אל -על. קראתי

על כר בעתון, קראתי בעתון על מחירים, על החלטות, מבלי שניתנה לי

איזו שהיא אפשרות להביע עמדה או לנסות להשפיע- לכן אנחנו פועלים

אם לא נבין שבתחום קרדינלי חיוני

זה חייבת להיות מדיניות משותפת, חייבת להיות ועדה אשר היאשתקבע את

המדיניות של תעופה, תיירות ומחירים, אנחנו נמשיך לפעול כל אחד כלוויין

בפני עצמו, כל אחד יקבע את המדיניות שלו, כל אחד יקבע את האינטרסים שלו,

כאשר בהרבה מקרים אחד סותר את השני" ודאי ובודאי מאמצים של גוף אחד

לא יכולים להשלים את המדיניות והמאמצים של הגוף האחר- אילו אנחנו היינו

יודעים מראש, היינו יכולים לקבוע מראש ולהיות שותפים לגבי מדיניות

המחירים של אל-על, ואז היינו יכולים לשתף שם את מאמצי השיווק שלנו"

יכול להיות מצב תיאורטי כזה, שאני

מרכז את מאמצי השיווק שלי במדינה מסויימת כאשר אל-על עושה מאמצי שיווק

להורדת מחירים במדינה אחרת,

במקום שנפעל ביחד, בראש אחד - פועלים

שני ראשים מפוצלים. זה בעיני דבר בלתי נסבל" לכן אני אומר, כי אנחנו

חייבים לתת דעתנו לכך שנושא של התיירות חייב לקבל ריכוזיות רבה יותר,

התרכזות במוקד שיוכל לקבוע את המדיניות. כמו כן שיהיו בזה רשות

הגבים הלאומיים, שמורות הטבע. אינני מבין ואינני יודע מדוע אנחנו צריכים

במדינה קטנה כמו מדינת ישראל להרשות גופים רבים כל כך. מבחינה זו ,

לצערי הרב, האוצר אינו שותף חיובי, האוצר ממשיך לתת יד בשעה קשה כאשר

אנחנו מדברים על צמצומים וקיצוצים, על הורדת פונקציות - לתת לפונקציות

שקיימות פעילות חופפת להתקיים, הרי כל גוף כזה הוא עם יושב ראש

הדירקטוריון, עם הדירקטוריונים ועוד כל מה שקשור בכך,

אני מבקש שגם בתחום זה הוועדה תתן

את דעתה.

הנושא האחרון זה הנושא של תיירות פנים;

המשרד פעל נמרצות בעידוד תיירות פנים במשך שנות כהונתי כשר. אני רואה את

הנושא של תיירות פנים - המלונאים יגידו כאן שזה אחד התחומים שנחלנו בו

הצלחה רבה מאד, לא רק בתחום כלכלי מובהק של החלפת ייבוא, אלא גם כתחום

אשר יגביר את אהבת הארץ, את הכרת הארץ. השורשים. האימרה "סנוב, ובאילת

כבר היית?", זה לא דבר שנאמר בעלמא, שכן נופתע לדעת מה מספר הישראלי שלא

בקרו באתרי תיירות ובערי תיירות מרכזיים בארץ, לא באיזו שהיא פינה

נידחה זאת או אחרת, אם זה טבריה, אם סובב כנרת, אם זה אילת, אם ים המלח,

אנשים שנולדו בארץ, אנשים שבקרו בחוץ-לארץ, אנשים בעלי אמצעים - כל אלה

לא בחרו במקומות אלה, ולאחר שהם בקרו, הם נדלקו לכך, לאחר שבקרו,הם חזרו

ובקרו,

עשינו מבצעים יחד עם המלונאים,

להורדת מחירים, בעצם ימים אלה המלונאים גם הולכים למבצע של הוזלות

לישראלים, אבי מאד מברך אותם על כך, על כל פנים, המבצעים האלה

הצליחו, לצערי הרב, יצא קצפו של משרד האוצר על כך. מדוע? אל

תשאלוני. אינני ודע.

מדוע הם רואים את הפעולה שלנו

בזה, כאשר מדובר בענין זה בסכומים מזעריים, כפעולה שאנחנו לא

צריכים לעסוק בה - לזה לי אין תשובה, אני חושב שהוועדה תצטרף בהחלט

להתייצב מאחורי זה - מאחורי תיירות פנים, אני מתכוון לפעולות המשרד

לגבי הפרסום המתלווה בנושא זה.

בהקשר זה ברצוני להעלות את חוק הנופש -

זהו חוק עם היסטוריה, והוא כנראה יהיה תחום עבודה כל זמן שאהיה חבר

כנסת, אני חיב מזה חמש-שש שנים, התחלתי עם הנושא הזה עם מי שהיום

הנו שגן שר אוצר - עדי אמוראי, התחלנו בזה עם התאחדות, או מועצת התאחדות

לאומית עוד לפני שקמה ממשלת אחדות,

אני חושב שחוק הנופש באל תקן עוול

סוציאלי ממדרגה ראשונה, אולי חברת הכנסת גרוסמן תוכל לעשות משהו בענין

זה, היום דמי הבראה נהפכו לפיקציה, משום מה חושבים שהבראה לגבי עובד

בית זה מותרות,. צריך מקרר, צריך מכונת תפירה,, רדיו, טלוויזיה - הכל

צריך, פרט לנופש. כאשר אין מחקר רפואי אשר תומך בצורך החיוני של אדם

שעובד שנה לצאת לנופש,

נופש, היום, זה מוצד מוכר במדינות

אירופה וגס באמריקה,, במדינות מפותחות האדם העובד יוצא לנופש כמו

שעון, כל שנה, אצלנו, לצערי הרב, נושא זה אינו זוכה לא רק לא לטיפול,

גם לא להכרה, אין לו חשיבות.

אני מקווה שהוועדה תטפל בנושא זה

לא כנושא של משרד התיירות, למעשה, מאשימים אותי שאני פועל בנושא זה

כדי לגרום לתפיסה בבתי מלון- אני קודם כל מודה שזה נכון, אני לא רואה

בזה שום פסול בזה שאני אשם בכך, להיפך, אני רוצה שבתי המלון יהיו

מלאים, אבל המוטיבציה הראשונה במעלה שלי זה האדם, העובד הישראלי,

הוא חייב לקבל את התנאים המינימליים לצאת לחופשה מספר ימים בשנה, כיום

הדבר הזה נשלל ממנו, מדינה שמתברכת בשירותים סוציאליים ומקידמה, כפי

שמדינת ישראל מתברכת, הרי זהו תחום שבו היא מפגרת לעומת מדינות רבות

אחרות,

לגבי מה שנאמר פה על הכלכלה השחורה -

אדוני היושב ראש, אין היום כלכלה שחורה, לפי מיטב ידיעתי, בדולרים, משום

שהדולר השחור היום הוא לא אטרקציה גדולה כדי להחליף אותו, גם הנושא

של דמי שתיה מסודרים היום בבתי מלון. אולי יש פי שמקבל תשר עבור שירות זה

או אחר, אבל הנושא של דמי שתיה מסודר, איפה שזה לא מסודר, איפה שאני

נלחם, אבל בלי הצלחה רבה, כי אין אמצעים לכך - זה דמי עמלות. אני מעריך

שעשרות מליוני דולרים עוברים לשוק השחור, לכלכלה השחורה, מבלי שהדבר הזה

עובר את אוצר המדינה, לדעתי, זהו נושא שאנחנו חייבים לטפל בו,

אני הקמתי מועצה ציבורית, ופה אני אומר

באופן הגלוי ביותר - לא שבעתי נחת מהמועצה הציבורית ותפקודה, לדוגמה:

אני מוכן למנות מחר מועצה ציבורית, אבל מועצה ציבורית שתוכל לקדם ולפתח

את צרכי הענף.

לגבי טיסות השכר אמרתי, חזרתי

ואמרתי, בממשלה שהתעופה תפגע, המתירים ייפגעו, השירות ייפגע, אם

"מעוף" תסגר, או לא תבחיבה האפשרויות המינימליות ש"מעוף" תמשיך

לפעול - לצערי הרב, הממשלה בנושא זה לא עשתה את המאמן הקל ביותר

על מנת לבדוק את האפשרות של המשך תפקודה ותפעולה של מעוף". זה

שמשרד התחבורה מינה בורק, זה לעג לרש" כך שאני חושב שמבחינה זו

עשינו מעט מאד.

לגבי בוח אדם - ענף התיירות הנו

הענף היחידי שהיום יכול להציע מאות, ואולי אלפי מקומות עבודה"

ענף התיירות יכול לתת משמעותית תשובה על ממדי האבטלה במשק" יש

זרים רבים שעובדים היום בענף שמותר להחליף אותם בעובדים ישראלים.

הסבה מקצועית אינה דורשת לא מאמצים ולא כסף ולא זמן רב מאד. אני

משוכנע שעם גידול מספר התיירות - ואני צו ה לגידול מספר התיירים -

אנחנו נוכל לקלוט הרבה יותר עובדים שם. לגבי תחזית והערכה, אני

אוכל לתת לחברי הוועדה בימים הקרובים ביותר"

לסיכום - שנת 1964 זו השנה הטובה

ביותר שענף התיירות ידע מאז הקמתה של המדינה - עם 1,250 מליון תיירים.

שנת 1985, להערכתנו, תהיה שנה לא פחות טובה, ואולי יותר טובה מהקודמת"

אבל זה שאנחנו היום נמצאים במצב טוב לעומת ענפי כלכלה אחרים במשק, זה

אומר שיש פוטנציאל אדיר שצריך למצותו במאמץ מרוכז הרבה יותר גדול"

אם לא נמצה אותו היום, נחטא גם לענף וגם למשק, ונאבד הזדמנות אדירה"

הגיע הזמן שענף התיירות יטופל כענף בהתאם למקומו ומעמדו, כענף - הייתי

מעז לומר במלוא האחריות, וללא הגזמה - כענף שצריך לזכות למעמד מועדף

במשק היום על פני ענפים אחרים"

מ. עמיר; אני מבקש להעמיד לדיון מספר נקודות

בעיה מספר 1 - מעמדה

של התיירות וקביעתה בסולם העדיפויות הלאומית-הכלכלית של מדינת ישראל;

בעיה מספר 2 - נושא המכירה של התיירות, שיווק. שר התיירות, מר שריר,

נגע קצת בנושא זה; בעיה שלישית - נושא התעופה"

בעיה מספר 1 - התיירות: לשיפור

מאזן התשלומים אפשר לעשות רק ע"י התיירות" בשנת 1983 נכנסו למדינת

ישראל 1.29 מליארד דולר, גידול של 15% לעומת 1982, כאשר הערך המוסף

של תיירות ב-1983 הגיע ל-885 מליון דולר, שזה בערך שליש ממה שאנחנו

משלמים היום בדלק.

לגבי 1984 אין לי נתונים.

בתעשיה, לעומת זאת, הגענו עם

היהלומים, ל-1.961 מליארד" ואילו בלי היהלומים - ל-1740 מליארד דולר.

התעשיה בערך מוסף בדולרים בשנת 1983 הכניסה פי-שנים בלבר מהתיירות.

כל הכבוד לתעשיה! כל הכבוד למאמצים

שהתעשיה עושה" אני רק רוצה שתקבלו תחושת שווי המשקל. תיירות - 60 אלף

מועסקים; חקלאות - 406; יהלומים - 220.

ערך המוסף בתיירות - 86%;

בתעשיה - 50%; בחקלאות - 70%.

אלה המספרים שעומדים לנגד עינינו.

טוב שאתם דנים בנושא זה"

ו

("מסביר מפת גרף נוספת): על 'התיירות

העולמית" - אתם רואים כאן קו כחול כהה שמראה על הכנסות מתיירות, שמגיע

ל-100 מליארד דולר בעולם; אתם רואים קו כחול שמראה את מספר תיירים

במליונים, כך שמגיעים ל-400-300 מליון תיירים.

ואילו אצלנו - דעו לכם שתעשיית התיירות

אצלנו היא תעשיה שהאיפיון שלה שהיא מתעסקת במוצר כזה, שאם מושב במטוס לא

בבכי-, אז הוא הולך לאיבוד. זאת ועוד: התעשיה עוסקת במוצרים בעלי אופי

אנושי, בלתי חשובים, אי אפשר למשש אותם - דבר נעשה באמצעות פרסומת, אין

אפשרות ל?????????? אחרת. לכן הרגישות הרבה ביותר היא בשיווק.

דבר שלישי, וזו עובדה שכדאי שתדעו אותה -

התיירות היא צעירה, בת ????? שנה. אם אנחנו מדברים על תעשיה כימית, על

מסחר, על חקלאות - כל התעשיות האלה מבוססות על תשתית אקדמאי, על עבודות

של דוקטורט, על פקולטאות באוניברסיטאות, על סקרים ומחקרים באלפים, התיירות?

- מחוסרת כל בסיס, לא רק בישראל" גם בעולם. בכל העולם. עד היום איננו

יודעים מדוע גברת מניו-ג'רסי בוחרת עם בעלה לנסוע דוקא לאיטליה, ולא

לגימאיקה, לדוגמה.

מתוך 300 מליון תיירים, לא כולם מחפשים

את הזול. טוב שנדע את זה,

(מסביר גרף נוסף) - הנושא הזה הוא מענין

במקצת, כי הוא נותן את היחס בין ההשקעה לתייר למספר התיירים.

מספר התיירים שמגיע לישראל הקטנה מסתכם

במיליון - למעלה מ-900 מליון דולר מכניסה התיירות למדינת ישראל. לעומת

צרפת, למשל, שמספר התיירים שם מגיע ל-40 מליון, אבל שם רק 200 מליון דולר

משקיעים. למה? - בגלל העובדה שמשך השהות הוא יותר אדון אצלנו. כי בצרפת

התייר נכנס, והוא כבר יוצא. ואילו אצלנו, התייר בא לישראל דרך אל-על

שעולה לו יותר ביוקר, או בטיסת שכר שזה קצת יותר זול, והוא שוהה כאן

בממוצע שבועיים.

כל תייר שנכנס לארץ שם כאן על השולחן

1000 דולר. לכן כדאי לחשוב כמה כדאי להשקיע עבור כל תייר. אם נשקיע

על כל תייר, למשל, 100 דולר, והוא ישאיר פה 900 דולר - עשינו עסק טוב.

ישראל היא המדינה הגדולה ביותר מבחינת

תיירים שמשקיעים ומחליפים דולרים לעומת כל מדינה אחרת.

אתם רואים שיש לנו בעיה. זה למעשה הקו על הגידול בתיירות. ב-1972, 1973

- יש פה ירידה, זה בגלל מלחמת 1973; זה משפיע על 1974, יש ירידה; ב-1975

יש קצת גידול, וזה מתחיל לעלות, לעלות, עד 1981, 1982 - קטיושות בגליל.,

חוסר בטחון, מלחמת הגליל, שלום הגליל, יש ירידה בתיירות.

אמרתי שהתיירות היא נושא בעל אמצעים

אנושיים רבים" קשה להגיד שמדינת ישראל לא זוכה לפרסום. אבל היא זוכה

לפרסום באותם ממדים שאינם משרתים תיירות. לכן צריך לעשות מאמץ לאומי

כדי להפוך את הדימוי.

זאת ועוד: הירוק הבהיר שבגרף מראה

על התיירים שבאים בדרך האויר; הירוק הכהה אלה הם תיירים שבאים בירך

היבשה ובאניות סיור,, אתם רואים שלקראת שבת 1983 מקבלים קצת יותר תיירות

ביבשה, זה לא תיירות של אלה שבאים מסעודיה לבקורי קרובים, אלא זו תיירות

ממש של אמריקאים, בדרך הגשרים. מכל מקום, עדיין הדבר הבסיסי זה

התיירות באויר.

יש כאן שני עיגולים - ב1968, בערך

450 אלף תיירים; ב-1983 - מגיעים ללמעלה ממיליון תיירים"

כך שתיירות מתמקדת בשלוש-ארבע מדינות.

בראש וראשונה, ארצות הברית.

(מסביר גרף על התפלגות כניסות תיירים

לישראל ב-1983 לכולל אניות סיור) לפי ארצות מקור התיירים)

אחרי ארצות הברית באות צרפת, גרמניה

ואיטליה - ארצות אלה מספקות את עיקר התיירות.

אנחנו רואים כאן חצי זה ארצות הברית

וחצי זה אירופה, יש לזה חשיבות ממדרגה ראשונה בגלל אופי החופשות שאנשים

אלה דורשים, לאמריקאים יש תביעות לגבי נופש אחר, יותר יקר, לעומת שאר

העולם,

כך שאנחנו רואים שיש מקום לתיירות יקרה.

לגרף אחר - כניסות תיירים לישראל

בדרך האויר ב-1983 -

מכל העולם הגיעו בשנת 1983 852 אלף

תיירים, מהם רבע בטיסות שכר בלבד, וזה מכל העולם הבאים בדרך האויר,

אם אני לוקח את אירופה, אז אני יכול

לומר כי באירופה הגיעו לשליש בטיסות שכר גרמניה המערבית - חצי מהתיירים

שבאו לגרמניה המערבית הגיעו השנה כ-100 אלף, וחצי בטיסות שכר;

בריטניה הגדולה - אנגליה - 100 אלף

תיירים, וחצי מהם באו בטיסות שכר;

צרפת - 115 אלף תיירים, רבע מהם באו

בטיסות שכר;

סקנדינביה - 70 אלף תיירים, שלושה-רבעים

מהם באו בטיסות שכר,

לכן הרגישות הרבה שלנו היא בטיסות שכר,

אני רוצה להיות יותר חריף ממר שריר - זה ממש לא יתכן, זו שערוריה, שכלכלה

שנסמכת על תיירות שמייבאת מליארד דולר נערכת בחדרו של שר התחבורה, ואין

לי שום דבר נגד מר קורפו.

אני מדבר על מדיניות התעופה, על

תעריפי התעופה, לאן טסים, מתי טסים, איד חוזרים - כל אלה נערכים בלי

שמשרד התיירות יש לו בכלל נגיעה,

נושא טיסות השכר מן הראוי שייפתר,

ולא בדרן של מר קורפו.

אני רוצה להזכיר ולהשלים פה, כי היתה

רעדת טולקובסקי, שהוא היה מפקד חיל האויר - אלוף טולקובסקי מקובל על

כל הנוגעים בדבר - ועדה שלו קבעה במפורש שתקום מועצה ציבורית בעניני

תעופה, ושהיא תקבע את מדיניות התעופה- מדוע ענין זה מונח מתחת לשלוחן?

אל-על מעלה את המחירים מ-717 דולר ל-900 דולר- אתם יודעים מזה?

(גרף נוסף - לינות תיירים וישראלים

ב-1983 היו בערך 10 מליון לינות.

מהם, כ-6 מליון זה לינות תיירים, ו-4-3 מליון זה לינות של ישראלים,

אנחנו זקוקים לתייר הישראלי, יש לעשות

הכל כדי שיבוא אלינו". חשוב מאד שאנחנו בעצמנו נעשה עם משרד התיירות,

בלי משרד התיירות את הפרסום המתאים לכך. ברצוני לציין, התיירות הישראלית

שמגיעות למלון, מכירה את המלון באמצעות סיור מוקדם שעשתה באירופה. כלומר,

הקשר למלון ידוע לו מאותו סיור שעשה באירופה,

גרף נוסף - חדרים במלונות תיירים לפי

בירושלים עלה מספר

החדרים מ-293 ל-7000; תל-אביב - מ-2000 ל-5500; אילת - מ-500 ל-3000.

טבריה גדלה, חיפה ירדה, ים המלח עלה,

זו התמונה, כתוב ע"י יונתן שפירא

"עילית ולא ממשיכים". זה יצא לאור לפני שבוע. אתמול

קניתי ספר זה בירושלים . שלמתי עבורו 8 דולר, מה כתוב בו? - מר קסוטו

שיש לו מלון בירושלים? עבור שני ספרים כאלה נספק לתייר שבא באמצעות קבוצ

לינה, ארוחת בוקר וארוחת צהרים, מי שאומר שתמורת שני ספרים כאלה במלון

של קסוטו של יונתן שפירא אפשר לזכות בלינה, ושזה כולל סדין ומגבת וסבון

ולנקות ולסדר, וכן ארוחת בוקר וארוחת צהרים - אומר שזה יקר, רבותי, אם

כן, שיתנצל.

יש כאן רשימה של מחיר המלונות, בקבוצה

שבאה מחו"ל באמצעות הסוכנים, אפשר תמורת שני ספרים של מר שפירא לקבל

לינה בבית מלון.

אנחנו ניסינו לקיים דיון משותף בנושא

תחבורה אוירית, וכן בנושא תיירות,

זה לא עלה יפה בפעם הקודמת. כאמור, בעוד כשבועיים נקיים דיון כזה,

ואני מקווה שהפעם נציגי התיירות יהיו גם יהיו, קשה לזמן יחד את שר

התיירות וגם את שר התחבורה -

אני מודיע לך, אדוני היושב ראש,

ככל שתזמין אותנו, נבוא.



היו"ר א. שפייזר; לפני שאתן את רשות הדיבור ברצוני

לחזור ולהרגיש כמה מהשאלות שהוצגו

פה: יש לבו מוצר שצריך למכור אותו. בצר המכירה שמענו מה שצריך היה

לשמוע, וגם קראנו מה שצריך לקרוא, כי התביעות של כולם ברורות בנושא

זה.

לא שמענו על נכונות להשתתף במכירה

של חוץ לארץ,

ב) בצד היושר של המוצר, אמרתי

שהמוצר יקר. בשביל למכור אותו הוא צריך להיות באיכות טובה, צריך

שיסביר פנים, שיהיה לו כוח אדם טוב, אבל גם צריך להיות זול יחסית

למוצרים אחרים שנמכרים בכל המקומות.

אני מודה שהשאלה של ההסכם של בתי המלון

ב-1982, שזה בעצם יצירת קרטל, האם לא כתוצאה מכך שנעשה אותו יסכם לא

נשמרת רמת מחירים שהיא לא מוצדקת. שר התחבורה בעצמו אמר דברים שכולנו

יודעים, שהמחירים שלהם הרשמיים אינם המחירים שבהם אתם משווקים את

המוצר, כלומר, אתם מכים את עצמכם בפרסום חוץ, כך יוצר שחדר עולה

50 דולר או 40 דולר, והלכה למעשה אתם אומרים לנו שזה ניתן ב-16 דולר.

למה לא לקבוע מראש את המחיר?

למדנו בשעתו לפני כשבוע משר התחבורה,.

שסרטים שמחירו הפומבי והרשמי באל-על נניח לציריך, הוא 279 דולר, ניתן

להשיג אותו בישראל ב-220-200 דולר, כמו כן ניתן להשיג אותי, נניח

ב"בריטיש-אייר-ווייז" ב-180 דולר. וכן הלאה. כלומר, יש פה משהו מתחת

לפני הענין, וגם אותו אנחנו צריכים לחקור עד תום.

בנושא הפיקוח והמועצות הציבוריות

וכל מה שקשור בזה, שהוא קבוע בחוק, ויתכן שהוא יכול לשמש כלי - עובדה

שזה לא היה קיים, אני גם הערתי למשרד התיירות שלפי מיטב הבנתי את החוק -

כל נושא הפיקוח, כולל תקנון לקביעת דרגות בבתי מלון, צריך לעבור את

ועדת הכלכלה, וזה בהתאם לחוק,. אני מבקש להיות מתוקן אם קראתי את החוק

שלא כהלכה - את חוק שירותי תיירות 1976, כמו דברים אחרים נוספים

שמצויינים בו. אם כן, הייתי מבקש שחוסר זה אכן יונח על שולחן הוועדה

על מנת שהדיונים שלנו, לאחר לימוד, יהיו יותר מעשיים.

אין כל ספק שיש פה פוטנציאל

אגב, הזכרתי כאשר לא היית, את ועידת

הפיסגה מה-12.12,83 בין שר האוצר דאז

יגאל כהן-אורגד לבין שר התיירות , ושהיה בענין זה סיכום לתת סובסידיה

לאל-על, כך פורסם בעתונים. כמו כן לתת הנחות על מחירים

י. כהן-אורגד; מכיון שמרבית הנוכחים כאן היו נוכחים

באותו דיון ב"לילנד",העדים חיים, - יש

לנו פוטנציאל , ויש לנו בעיה, הפוטנציאל, כפי שאמר שר התיירות, בא

לידי ביטוי מהפוטנציאל העולמי, והפוטנציאל הזה רגיש מאד לשיווק ולמחירים.

ב-1984 רואים כיצד גדל מספר התיירים

באל-על חזרה מארצות הברית - לכ-36%, לעומת 30%, משום שהתיירים האירופאיים

- וכאן אני מצטט את השגריר של המדינה האמידה ביותר באירופה; אתם חושבים

שתיירים אלה אינם מסוגלים לשלם את המחירים שלנו בארץ? המחירים שלכם

הם מחוץ למערכת,

מה לעשות שזו מערכת שהיא מאד רגישה

לאיכות, רגישה לנוחות, ורגישה לתיירות נופש, אותם שוליים רגישים מאד

למחיר, זאת אומרת, על השוליים הרלבנטיים, בין מיליון ל-1.5 מליון תיירים,

בדרך ל-2 מליון - אנחנו מתחרים חזק מאד במחירים, במלים אחרות, אנחנו

מתחרים בקושי,

אם מסתכלים על החומר של משרד התיירות

לגבי ההתפתחות, מארצות הברית ב-1984 - אז אפשר לראות בפירוש איך קצבי

הגידול מארצות הברית היו גדולים במידה רבה, על אף ההבטחה שלנו בגידול

מארצות הברית, וקודם כל אל המדינות היותר זולות-

את בר-און שעושה מחקרים אני מכיר

זה 12 שנה, הוא יכול לאשר את דברי, אכן יש לנו בעיה, נמצאים היום

בבניה כ-6000 בתי מלון, וזה לאחר קצב גידול מהיר של הענף, שעור התפוסה

היום הוא כבר יותר נמוך קצת מאשר שנה שעברה, על אף הגידול היפה שהיה

השנה בתיירות חוץ, וזה מכיון שההיצע של התהליך הולך ומבשיל, במקביל

לירידה של נסיעות ישראלים לחו"ל ירדה גם התיירות הישראלית הפנימית

ב-17%.

ככל שהתיירים גומרים לראות כמה מלון

זה טוב בעולם, הם אחר כך גתים מהטיול בבית מלון בארץ. יש כלכלנים

נאיבים שאומרים שלאלה יש הרבה כסף בכיס, לכן עושים שבי הדברים - גם

נוסעים לחו"ל וגם נוסעים למלון בארץ.

מכיון שבשנים הקרובות - לשמחתי - תתקיים

המגמה שהיתה ב-1984, זאת אומרת שהתיירות הישראלית לא תגדל - אולי לא

תמשיך לרדת כמו שהיתה ב-1984 - על כל פבים, לא תגדל, אנחנו צריכים

להביא בחשבון שהפוטנציאל שישנו עם הביקוש בעולם, והבעיה שישנה בדמות

של 6000-5000 חדרי מלון בבניה, תהיה בעיה כבדה מראשואתגר רציני בענף.

כבר היום בשעורי תפוסה בתי המלון בחלקם

נאבקים על הגבול של יכולת לעמוד בפרעון החובות. לכן המסקנה היא, שכמעט

כל המשאבים שיושקעו בתיירות בשנים הקרובות צריך להשקיע בקידום השיווק,

ולא בפיתוח, עם כל האתגר, עם כל החשיבות בפיתוח תשתית, עם כל הרצון

להרחיב אזורי תיירות - הבעיה שלנו היום זה להביא את התיירים אל המתקנים

הקיימים, ואלה שיובשלו, או שיגיעו להפעלה בשנים הקרובות" אחרת, תהיה

לנו בעיה, משברים של הענף"

כיון שאנחנו חיים בעולם

של מקורות מוגבלים , אני אינני מעריך שבשנים הקרובות יהיה כסף גם לזה

וגם לזה, אמרתי כבר לאנשי הענף, שהמשאבים המוגבלים ללא שום יחס להגדיל

את הסכום לצורך השיווק על חשבון דחיה למספר שנים בפיתוח, משום שיש לנו

עודף פיתוח יחסית למה שמסוגלים לעשות,

איך אמר עמיר? - כל תייר נוסף משאיר

900 דולר, זה נשמע טוב מאד. אבל זה אומר שענף צריך להשתתף בהוצאות של

השיווק. זה טוב למדינה, זה טוב גם לענף,

ישנן טכניקות כיצד לעשות את זה. יכול

להיות שחלקם יכול לשלב הסכמה בכפיה, מכיון שבענף טוענים שאי אפשר לכפות

על חלק ניכר מהנהנים, על שילוב של מס על תקבולים מתיירות, הענף ישותף

בשאלה על מה מוציאים את הכסף, (שר התיירות א. שריר: אתה מדבר על "טקס-

רום ?) (מס על חדרים) כן,

דוגמה: אמרו בענף שקשה מאד לכפות

על אלה שיש להם יתרונות מההתפתחות, ושהם נהנים מהיתרונות. כך ששילוב

של תקבולים מהממשלה, או מהענף לממשלה, יכול בהחלט להיות פוטנציאל

רצינ י,

לבבי המחיר - אני חושב שמר קסוטו

מוכר ב-8 דולר, כי אין לו ברירה.

לצערי, שום אדם לא יעבוד על הוזלה,

אלא בהכרח, כאשר אנחנו מכירים את התופעה בענף שיוצאים עם מחירונים

גבוהים יחסית, והקבוצות בעולם מתארגנות, הכוונה לתיירים בעולם מתארגנים

על סמך המחירון הרשמי, וכאשר שעורי התפוסה רואים שאינם טובים, אז ישנן

הורדות רדיקליות מפני שאין ברירה,

אני מציע לעצמנו, להיות פחות יומרניים

במחיר המופרז, או להמצא לפחות במצב שצריכים לתת הנחות מתחת למחירון,

הפערים האלה שבין מחירון לבין משא דמתן בלית ברירה מהווים באמת גורם

מרתיע כאשר הקליינטורה מתכננת את עצמה. הקליינטורה בחו"ל. לדוגמה,

שבדיה - התיירים משבדיה הם בעלי הכבסה, ואני חושב שאנחנו ירדנו"'

עד 1983 אפשר לראות את התיירות משם" נכון שמלחמת 1983 בלבנון

השפיעה,

להעתי, שום הוזלה ממשלתית לא יכולה

להיות כאן, ההוזלה חייבת לבוא מהעבף, לצערי, ואני מעריך שהיא תבוא

רק בדלית ברירה,

בדי לא להיות חכמים לאחר מעשה,

שמורידים מחירים בכפיה - אני חושב שהענף חייב לשקול היטב את מדיניות

המחירים שלו כך שיוכל למלא את החסר.

אבי בהחלט מאמין שהענף מסוגל להביא

לקצב שיהיה עם קצב גידול מהיר יותר"

אם אנחנו במשך 4 שנים נגדל ב-10%,

וזה יעד שהוא בהחלט לא יומרני, הרי זה גידול ברבית של כ-60%. זה פחות

או יותר יאפשר את המלאי הקיים פלוס הגידול הסמויים, פלוס העלאת קטנה

בשעורי התפוסה - יאפשר לנו להבטיח את הרווחיות של הענף- בלי קצב

גידול זה, הענף יהיה במצוקה מבחינת יכולת החזקת הרווחיות של בתי

המלון.

לכן אני לא הייתי תולה תקוות-

במדיגיות שתסבסד דרך מערכת המסים את השירות של תיירים ישראלים או של

נופשים ישראליים בבתי מלון, אילו אני הייתי בענף, לא זה שאני חושב

ששלטונות המס בשנים הקרובות ימצאו לנכון לוותר על הכנסות,

אני חושב שהשעור של הישראלים ששוהים

בבתי מלון לנופש, בבתי מלון של 5-4 כוכבים, הוא גבוה לעומת כל מדינה

אירופאית, נופש פנים של ישראלים אי/ה מצאת בשנה שעברה, גם בשנת 1982,

במלונות של 4 ו-5 כוכבים,

אני אומר דברים אלה על סמך התרשמות,

ב-1982 וב-1983 מצאת בבתי מלון של 4 כוכבים משפחות צעירות, "עמך",

והן מבלות עם המשפחות בצורה שלא קיימת במדינות אירופאיות. לכן לא

מכאן תבוא תקומת הענף, יהיה מכך שהענף - ואני מקווה - יוריד מחירים

בצורה מסודרת, ויעמיד את עצמו במצב יותר תחרותי.



היו"ר א. שפייזר; בין אם זו משאלת לב, ובין אם לאו,

על רקע המצב הכלכלי בהחלט יש לצפות

לכד שמספר הישראלים בשנה-שנתיים הקרובות יקטן ולא יעלה, כי היו הרבה

מחירים והרבה חבילות במקומות רבים, שהרי הם יימנעו מללכת לשם, כך

שהבעיה מקבלת את האופי האקוטי שלה.

ארוני היושב ראש, בארצות אירופה,

ובארצות הברית בכלל, תיירות פנים --

(י. כהן-אורגד; דברתי על בתי מלון של 5-4 כוכבים) אני לא יכול לחלק

את זה, לצערי הרב זה מתקשר עם חוק הנופש, אבל תיירות פנים היא נמוכה

מאד,

אני מודה לשר על הרצאתו המקיפה,

אני למדתי ממנה כמה דברים חשובים,

וכמה נתונים חשובים שלא ידעתים קודם- זה שהציבור הרחב אולי איננו

מודע למה שקורה בענף התיירות, זו צרה חלקית" הבעיה היא, שנדמה לי

שממשלת ישראל לא ידעה. זה מתחיל להיות חמור.

אני בהחלט מסכים לטיעון ולטענה שיש

הכרח לשלב בתכנון את מדיניות התעופה

יחד עם מדיניות התיירות. עם האינטרסים המנוגדים לכאורה, ניתן להגיע

לפשרה,

אני דפדפתי ועיינתי במקצת בנתונים,

ואני רואה שישנם דברים מדהימים, הם

קריאים וברורים לכל נפש, מה שהתיירות מכניסה ומה הערך המוסף שלה הגבוה,

העצום, שנכנס למדינה כמעט בלי מאמץ,

אבל למרות הכל, עם כל השבחים שאני

נותן למשרד התיירות על מה שעשיתם, ועל כל הקידום שנתתם לענף, אני בכל

מה קורה שמדינה, כמו מדינת ישראל, שהיא ארץ התרבות,

עם יהודה ושומרון שהיום בידינו, עם הכותל המערבי, עם מדינה שהיא קדושה

לשלוש דתות - ישנם רק מליון תיירים?

לי נראה שהפוטנציאל הוא אדיר, הוא

חייב להיות פי כמה וכמה יותר גדול. בכל אופן, לעומת כל הנתונים היחודיים

שיש לישראל - יש בישראל שמש, והרבה שמש - כל אלה נראים לי כמתנות טבע

שיכולות לגרום להגדלה עצומה של תיירות. מה גם, שיש לנו יהדות אדירה

בעולם, גם קרובי משפחה, עם קשר כזה או אחר- אנחנו קוראים בנתונים

קפריסין - אינני יודע מה יש שם; יוון, תורכיה, קפריסין -

איזה מין עליות תיירות עצומות שפשוט אין לזה פשר,

כנראה שפה מדבר המחיר, על כל פנים,

ישראל, כנראה, היא ארץ יקרה, ואמר פה עמיר שיש כאילו תיירים, והוא

נקב גם במספרים שהם לאו דוקא מחפשים את הזול, טוב, אני לא כל כך מקבל

את זה. אני בכל אופן חושב שלמחירים יש משקל, ועוד מעט מישהו יהפוך את

להיפך, נרוויח יותר דולרים, ניקח מחירים עוד יותר יקרים

בכדי שישאירו פה עוד דולרים, כמובן שהגיון זה לא נראה לי, ואיננו מקובל

עלי.

לדעתי, משרד התיירות יצטרך לקבל

"שיניים", ובאמת לפעול עם פיקוח רציני בכל הנושאים האלה" החל בנושאים

העמלות שעליהן דברת, אדוני השר,. וכלה בכל השירות, המחירים, ותתחילו

להוריד כוכבים, אם בית מלון לא עו ד בדרגתו, ויש עיוותים, ויש הפקעות -

תורידו, ותעלו למישהו אחר, שלא יהיה מישהו שבנה פעם מלון של 5 כוכבים,

וזה יהיה לנצח, כי יש לו את מספר הכוכבים, שהוא ידע שרשות מוסמכת יכולה

להוריד לו כוכבים, ולגרום לו הפסדים כספיים ממש כתוצאה מכל מיני עיוותים,

השירות התיירותי הוא רחב מאד, זה עם

נהגי מוניות, עם הכל, אפילו אג"ד נמצא בענין זה. (קריאה; בעיקר) סוב,

כולם,

מבחינה זו משרד התיירות צריך לקבל את

'השיניים" הדרושות כדי לפעול בנדון, כי זה באמת כלי ראשון במעלה,

אני בכלל מתפלא איך שמדינת ישראל

מתייחסת למגזרים שהם דולריים, הם מכניסי הכנסות, אנחנו לאחרונה שוחחנו

פה על ההון השחור, אני לא מבין חברי, ח"כ כהן-אורגד, כשבזמנו כאשר

קצצתם לעובדי המדינה, אז באותם אחוזים את מקצצים לכולם, גם לעובדי ממ

הכנסה,. שם צריך להוסיף מי יודע כמה מאות עובדים כדי שיילחמו בהון השחור,

(י. כהן-אורגד; שם לא קוצץ)

אז לא קוצץ, אבל גם לא הוסיפו.

כל התפיסה הזו היא בלתי מובנת.

נאמר כי בין השנים 1981 - 1984 מצבת

כוח אדם ירדה ב-15% בנושא מס הכנסה.

כך נאמר לנו במדוייק.

כל הגישה כלפי הגורמים שהפוטנציאל שלהם

הוא להגדיל הכנסה, להאדיר הכנסות - היחס

הוא, במקרה הטוב, הוא שגרתי, לא עניני, אני חושב שעוד 300-200 עובדים

בפיקוח זה או אחר במס הכנסה, של גובים, שיערכו מיפוי בכל המדינה - לא

רק שישלמו את המשכורות שלהם, אלא פי כמה וכמה, איזה שהוא מאבק בהון

השחור, זה אמור במשטרה, זה אמור במגזרים רבים אחרים, כמו: בפשע ועוד,

שיכולים להכניס דולרים למדינה. עם מדיניות ועם הסתכלות יותר בתבונה,

מבחינה זו כל תעשיית התיירות כנראה

צולעת, כנראה שהמלה הזו שלה אתה קורא תעשיה, איננה מוכרת במדינת ישראל,

גם לא מבינים שזו תעשיה לכל דבר, תעשיה שצריכה ויכולה וחייבת, והשר אמר

שאפשר להגדיל ולהכפיל בשנה אחת את התיירות על סמך התשתית הקיימת, בלי

כל עריכה מיוחדת.

אבל אני מסכים שקיים בזה הענין המרכזי

של פרסום ושיווק, אבל צריך לבדוק את הנתונים האחרים, שהם מעבר לפרסום

ולשיווק. בכל אופן, מדינת ישראל עם ירושלים הקדושה, וכל הדברים האלה -

צריכה היתה להיות יותר אטרקטיבית. אני גם חושב,, ואינני מקבל את הדברים

שנאמרו כאן שכאילו אנחנו יכולים לפתח את התיירות על סמך ההשקעות

הקיימות ולמתן את הקצב בהמשך - לא, אני לא הייתי רוצה שאנחנו נעמוד

בעוד שנתיים-שלוש, שכן מה יקרה אז? אנחנו עלולים לעמוד בפני מצב חמור

שיצטרכו בבת אחת להגדיל את התשתית, ולא די בכך משום שהתשתית התיירותית

צריכה כל הזמן להתפתח ולגדול,

אבי קורא פה שהתיירות לתורכיה

גואה, בעוד שלישראל אבחנו מקבלים הגידול של התיירות העולמית באופן

יותר דק. אבל מה יש בתורכיה? מי שבא לתורכיה כנראה מחפש את המחירים

הזולים, בישראל מחפשים אולי את הסיר, את הנקיון, את התשתית התיירותית,

את ההשקעות המתאימות והנכונות, משום כך התיירים שוהים פה 'יותר ימים

ויותר זמן מאשר מדינות אחרות,

לקראת סיום אני רוצה לשבח את השר

על עמדתו בענין חברת מעוף- אנחנו פה גולשים לנושא אחר - ענין זה

שמדינה שלמה משועבדת לחברת תעופה אחת- לדעתי, יש פה שעבוד לחברת

תעופה אחת, הכל עבור חברת תעופה זו, מדינת ישראל לא תצליח להגדיל

את התיירות, לעשות מדר בנושא זה אם לא תהיה תחרות בנושא זה ואם לא

יהיו עוד חברות תעופה אחת או שתים.

העובדה הזאת ששר התחבורה קובע מדיניות

תעופה בעצמו, זה חמור מאד, אני שמעתי זאת פה לדאשונה, לא ידעתי דבר

כזה, אני חושב שגם בזה צריך לעשות סדר, ענף התעופה והתחבורה האוירית

לא קיימת בשביל התחבורה עצמה, היא קיימת בשביל לשרת את ענף התיירות,

בראש וראשונה, לכן משרד התיירות צריף להיות יד ורגל בכל הדברים שנקבעים

שם,

מה אתם עושים

בנידון? האם יש לכם איזה שהוא כוח או יכולת להתמודד עם כל מיני תופעות

האם לא עוזרים לתיירות? מרחיקים תיירים? שירות לקוי? הפקעות מחירים?

ועוד כל מיני דברים כאלה, מה אתם עושים בכל הנושאים האלה?

כמה הערות: אדוני השר, הקריטריון

ביחמ לענף הוא לא רק מהי ההכנמה שיש

לעובד, אלא צריך לדעת מהי ההשקעה שצריך להשקיע כדי לתת לעדבד,

יש כמה קריטריונים, בכל אופן, זהו

קריטריון חשוב מאד,

אנחנו יודעים שבתיירות היתה השקעה

לעובד לא קטנה. ההשקעות בתעשיה ובחקלאות מבחינה סטטימטית זה גם כן

מטעה, ואמור לעשות את זה, צריך להעמיד את התעשיה אחדת, כך גם החקלאות

והתיירות, וזה גם מנקודת ראות אחרח של המשק הלאומי, תיירות בכל זאת

היא מאד תלויה בגיאות ובשפל, גם במוצרי אופנה,.

אני מעיזה להניח, אדוני השר,

שבארצות הברית היתה תקופה של שפל כלכלי, וזה משפיע קודם כל על התיירות,

את הבגד מוכרחים לקנות, ואילו את התיירות לא מוכרחים, לכן אני אומרת,

כי זהו ענף מאד תלוי.

מכל מקום, מדינה לא יכולה להתקיים

מתיירות בלבד, היא צריכה להתקיים מעוד כמה דברים, לבן אני הייתי מציעה

שלהבא, לא להיות חד צדדיים בנושאים אלה.



הייתי רוצה לדעת אם נכון הדבר,

שמכל יהודי ארצות הברית רק 17% בקרו בארץ. (שר התיירות א. שריר: כן)

אם כן, אולי אנחנו נשאל את עצמנו,

מדוע זה קורה כך? אולי "נתלבש'' על נושא זה? קודם כל, שיהודים יבקרו.

האם זה נכון - ונדמה לי

שראיתי את זה במו עיני - שבאל-על טסים בעיקר, או כמעט, רק ישראלים.

ולא נוסעים יהודים? אני טסתי באל-על מארצות הברית, וראיתי רק ישראלים,

תלוי בתקופות) יכול להיות.

אני מעיזה לומר שתיירות תלויה בהרבה

דברים כאשר קונים את החבילה. זה כמובן תלוי במחירים, בשירות, וזה תלוי

גם אם אדם טס באל-על או לא באל-על, ומה השירות שהוא מקבל. תראו איד

השירות באל-על היום הוא יוצא מן הכלל)

זה תלוי מאד במקום של הטיסה, אם קדימה או אחורה - אלה דברים שלא ראיתי

בשום חברת תעופה,

אנחנו הננו מדינה שיש לנו מה למכור,

דברים מענינים , דברים יחודיים של ישראל, דברים שאינם בשום מקום אחר,

אני חושבת שאנחנו רוצים להיות כמו

פריז, כמו רומא, או כמו ניו-יורק, אך מוטב שאנחנו נהיה כמו ירושלים,

כמו הגליל, או כמו הנגב.

מה מוכרים המדריכים? אתם יודעים מה?

- לא כולם רוצים לקנות את זה ששכם היא עיר קדושה ליהדות. לא כולם רוצים

לקנות את זה.

הייתי במערב אירופה וראיתי דבר, שאם

גם אנחנו הגענו לזה, אז זה פשוט זועק לשמים - על יד בתי מלון מוכרים

את הדולרים כסו שאני ראיתי את זה בורשה, או בבוקרשט. במזרח אירופה

עוד לא ראיתי את זה.

אני אומרת שזה התחיל להיות גם בישראל,

זה דבר שלא היה מעולם, בוורשה רק יצאתי מהמלון, רצו אחרי על מנת למכור

לי "זלוטים". דבר זה לא קיים לא בפריז, לא ברומא, ולא בניו-יורק. אבל

כאמור, זה התחיל להיות גם אצלנו, וזה סימן לא טוב,

אני שמחה שהשר דיבר כאן בגלוי לב

על כל הנושא הזה.

רבותי, אתם רוצים

להתעלם מזה שבשנים האחרונות אדם הגיע למסקנה שכדי לנסוע לאילת הוא ישלם

יותר מנסיעה לאירופה, ליוון, לכרתים. מדוע שיסע לאילת? לאילת הוא

עוד יספיק לנסוע, זו עובדה. זו היתה אחת הסיבות לנסיעה המונית לחו"ל.

הגענו לזה שע שיו אנחנו אומרים קצת את האמת. מכל מקום, לנסוע לאילת היה

מאד יקר,

מה שהשר מבקר ממני, כאופוזיציה, שאני

אלחם על זה שיורידו את המסיט מהתשלום לנופש - אתה יודע מה? היו זמנים

שהטילו מסים על נסיעה לעבודה באוטובוס, אז מה אתה מבקש ממני, שאני

אוריד את המסים מהנופש? באמת, יד על הלב נניח שאני אציע את זה

לכנסת, אבל אנחנו יודעים שכוחנו מוגבל כאופוזיציה,.

יהיה המשך לנושא זה. תודה רבה.

הישיבה נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 16,15)