הכנסת האחת עשרה

מושב ראשון



פרוטוקול מסי 4

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום רביעי, ה' בתשון התשמ"ה - 31 באוקטובר. 1984 בשעה 10.00

חברי הורעדה; היו"ר א. שפייזר

י, ארצי

אוריאל לין

מ, פלד

ב, שליטא

מוזמנים; א. בן-עזרא - זגנית ליועץ משפטי, משרד העשיה והמסחר

ע. שרגאי - מנהל חטיבת הצרכנות, משרד התעשיה והמסחר

ע, דרור - משרד התקשורת

מ. גולדברג - משרד האנרגיה והתשתית

א. לוין - משרד האנרגיה והתשתית

מזכיר הוועדה ויועץ כלכלי; ד, לב

רשמה ; ש. גהר

.העלאת גובה הפיצויים בשרותי הדואר באר. (אבדן חבילו

ודברי דואר רשומים);

ב. צווים הבאים להאריך חובה לתת שרית אחזקה ותעודת אחריות

למוגרים בני קיימא ביו"ש וברגועת עזה;

ג. הגעת החלטה בדבר עידכון אגרות המשולמות בהתאם לחוק הנפט,

התשי"ב-1952.

ד. שונות,



א. הצעה משרד התקשורת להעלות גובה הפיצויים בשרותי הדואר בארץ

(אבדן חבילות ודברי דואר רשומים)

היו"ר א, שפייזר ;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה.

הסעיף הראשון על סדר יומנו - הצעה משרד התקשורת להעלות גובה הפיצויים

בשרותי הדואר בארץ. ההתאמה האחרונה נעשתה ב-29.5.84 ומאז הועלה המדד

ב-% 69.58, ומשום כך מבקש המשרד את אישור הוועדה להעלאת גובה הפיצויים,

וכמו כן להתיר מתאריך האישור והלאה התאמה שוטפת של גובה הפיצויים כל רבעון,

גיבה הפיצויים לדברי דואר בינלאומיים ההולכים לאיבוד מתעדכן אחת לחורש

לפי השער היציג. פיצויים בשרותי הדואר בפנים הארץ צריכים לקבל את אישור

הוועדה, ומשום כך הבאנו זאת לכאן היום.

י . אר צ י !

אני בעד אישוד הבקשה, אבל יש לי הסתייגות קטנה שאני מבקש את חברי

הוועדה להחליט לגביה. הנושא הזה היה בוויכוח בפני ועדת הכלבלה בעבר, והראיה -

צריך להביא את הענין מדי פעם לאישור הוועדה. ואילו בבקשה שלפנינו מבקש משרד-

התקשורת כי מתאריך האישור והלאה תותר התאמה שוטפת של גובה הפיצויים בל רבעון,

אני מציע שלא נתיר לגמרי את הקשר בינינו לבין משרד התקשורת בנושא זה, ונתנה גם

להבא את התאמת גובה הפיצויים לפחות במתן הודעה על כך לוועדת הכלכלה של הכנסת.

אוריאל לין t

בכל מקרה בו צריך לשלם פיצויים לאזרח אני מצפה לכך שיינתן לו מליא הערך.

האזרח אינו אשם בזה שדברי הדואר שלו הלכו לאיבוד, ובאינפלציה הנוכחית יש

לדעתי לעדכן את גובה הפיצויים אחת לחודש, ולא אחת לשלושה חודשים.

היו"ר א. שפייזר ;

העירבון לגבי דברי דראר בינלאומיים ההולכים לאיבוד נעשה אחת לחודש.

מדוע העידכון לדברי דואר בארץ נעשה רק אחת לשלושה חודשים, ולא אחת לחודש?

ע. דרור ;

אנחנו מוכנים בהחלט לעדכן זאת מדי חודש. לא הצענו זאת בגלל הנוהלים

המסובכים הקשורים בזה. אבל אנחנו מוכנים לעדכן זאת מדי חידש.

אחת לחודש, ב-16 בו, מיד אחרי פרסום המדד, יעודכן גובה

הפיצויים בשרותי הדואר באר!.

משרד התקשורת יעלה את הנושא שוב בפני ועדת הכלכלה כעבוד

שלושה חודשים.



ב" צווים הבאים להאריך חובה לחח שרוח אחזקה ותעודת אחריות

למוצרים בני קיימא ביו"ר וברצועת עזה.

היו"ר א. שפייזר ;

בתחילת 1983 אישרה ועדת הכלבלה פרסום צווים המחייבים מתן שיריח אחזקה

ותעודת אחריות מעבר לקו הירוק למוצרים כמו מכונות כביסה ביתיות, מקררים

חשמליים ביתיים ומקלטי טלוויזיה. הדברים מפורטים בדברי ההסבר שלפנינו ואין

צורך לחזור עליהם,

הייתי רוצה לדעת כמה תלונות היו מאז אושר הצו. נמסר לי כי מספר התלונות

שבאו מעבר לקו הירוק היה שווה, יחסית, למספר התלונות משאר חלקי הארץ. הייתי

רוצה לקבל מספרים מדוייקים בענין זה.

י. ארצי ;

אני מבקש שהוועדה לא תאשר את הצו בצורתו הנוכחית, משום שאנחנו לא עוסקים

באן בנושאי אידיאולוגיה, ואילו בצווים שלפנינו יש משום אלמנט של סיפוק.

הצווים האלה היו זמניים והתייחסו ליהודה שומרון לרצועת עזה, והנה מבקשים מאתנו

לאשר את הצווים ללא הגבלת זמן. אני בעד אישור הצו, אבל רק לתקופה של שנה

אחת בלבד. בעוד שנה יובא הצו שוב לאישור הוועדה. אינני רוצה שבאמצעות חקיקת משנה

אנחנו נאשר החלטות שיש בהן טעם פוליטי.

אוריאל לין !

אינני רואה בעיה עקרונית בנושא שלפנינו, ואינני מדבר מתוך איזו שהיא

חפיסה אידיאולוגית. מדובר באן באדם שרכש מוצר,מאלו המוזכרים בצו, בישראל

והוא מתגורר ביהודה ושומרון או ברצועת עזה. האחריות לגבי המוצר הזה חייבת

לחול על הספק, ללא הבדל במקום מגוריו של הרוכש. אין מקום לחפש כאן משמעות

פוליטית כלשהי . אדם המתגורר ביהודה ושומרון רכש מקרר חשמלי בישראל, והמוכר

חייב להיות אחראי על המקרר הזה.

היו"ר א. שפייזר ;

אני מציע שלא נדון בנושא הזה מההיבט הפוליטי שהעלה כאן חבר הכנסת ארצי.

אנו צריכים להתעניין במידת השירות שמקבלים תושבי השטחים בנושא הנדון. אני

סבור שאם אנחנו ניתן אישור מלא, כמתבקש מאתנו, תימנע מאתנו האפשרות לבדוק

בעוד שנה או שנתיים מה בעצם נעשה בתחום הזה, משום כך אני מציע שאנחנו נאשר

את הצו לשנה אחת בלבד.

ע. שרגאי ;

הצו אושר בשעתו לשנה אחת מתוך אותם נימוקים ממש. מאחר ושנה עברה מאז

ולא היו בעיות בתחום הזה, חוץ מהבעיות השוטפות כפי שצויין בדברי ההסבר,

אנחנו מבקשים לאשר את הצו לשנתיים או שלוש שנים.

היו"ר א. שפייזר ;

מה יהיה כל כך נורא בבך שתבואו אל הוועדה שוב בעוד שנה באותו ענין. אני

מציע לאשר את הצו לשנה אחת בלבד.

ה ו ח ל ס - לאשר למשך שנה אחת: צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכונות

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מקררים חשמליים ביתיים)

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מקלטי טלויזיה): (תיקון), התשמ"ה-1984.



ג, הצעת החלטה בדבר עידבון אגרות המשולמות בהתאם לחוק הנפט,התשי"ב-1952.

היו"ר א. שפייזר ;

לפני מספר ימים שמעתי מהשר כי חיפושי הגפט בארץ מופסקים, כי הוא חושב

שאין בישראל אף טיפה אחת של נפט, לכי עד כה הושקעו בנושא הזה 250 מליון דולר.

דברי ההסבר מפורטים, ואין לחזור עליהם.

הסכומים המוצעים כאן נראים ממש אפסיים בעיני, סכום של 60 דולר על אלף

דונם בשנה החמישית נראה בעיני סכום פעוט ביותר.

הייתי ררצה לדעת באיזה גודל של שטח מדיבר בכלל?

מ. גולדברג !

מדובר למעשה בכל מדינת ישראל. החוק מכיר ביחידה מכסימלית אחת. רשיון

מכסימלי ניתן על 400 אלף דונם. כל אדם המביא הוכחות להצדקת בקשתו ומוביח

כי יש לו כסף וגם אמצעים מקצועיים או צוות מקצועי, או שהוא עומד בקשר עם צוות

מקצועי שכיר, יוכל לקבל רשיון או רשיונות, כאשר רשיון מתייחס ללא יותר מ-400

אלף דונם ליחידה. ביחידה כזאת אפשר לקדוח קידוח אחד, אי אפשר לקדוח בה

50 קידוחים.

הדרישות שלנו משתנות בהתאם לאופי השטח, בתנאי הרשיון המקובל כירם אנו

דורשים שהמחזיק ברשיון יתחייב לקדוח לפחות קידוח אחד עמוק בשטח שלו בתקופה

של 18 חודשים.

ישנה נטיה מצד מקבלי הרשיון להחזיק בשטחים גם מפני שבדרך זו יוכלו

לגייס כספים, ואיני אומר זאת כשלילה. אנחנו הרי מעונינים לעזור לבעלי הרשיון

כדי שיוכלו לעשות את הקידוחים ולחפש נפט ואף למצוא אותו.

כשמדברים על 50 דולר אלה הרי הם הופכים להיות הרבה יותר דולרים כאשר

מדובר בשטח גדול.

מה גודל השטח שהוקצה עד כה לחיפושי נפט? מה גודל השטח הנתון בחקיקה הזאת?

מדובר למעשה ב-8000 ק"מ מרובעים בערך.

היו"ר א. שפייזר ;

מדובר איפוא ב-8 מליון דונם שלגביהם ניתן רשיון לחיפושי נפט. מה

גודל חלקה ממוצעת?

מ, גולדברג ;

חלקה ממוצעת היא בסדר גודל של 200 אלף דונם, אבל יש גם חלקות גדולרת.



היו"ר א. שפייזר ;

אני מבין כי סי שרוצה לשמור על זכותו לקדוח בשטח של 200 אלף דונם

צריר לשלם בשנה הראשונה 5000 אלף דולר. האם הסכום הזה נראה לכם כסכום סביר?

זה נראה לנו סכום סביר בהחלט. כשכיל קידוח מהסוג שאנחנו מדברים עליו

יש צורך בהשקעה של 2.5 עד 3 מליון דולר.

היו"ר א. שפייזר ;

מה גובה הסכימים שמקרבל לשלם היום בעילם בתחום הזה?

מ. גולדברג ;

באיזורים בהם יש קרקע בתולה התשלום הוא בגודל השווה לזה שאצלנו, כאיזורים

בהם מצוי הנפט התשלום הוא כמובן הרכה יותר גבוה.

אוריאל לין;

אני חושב שיהיה זה טוב לחברי הוועדה להבין יותר סוב את הבקשה הזאת אתרי

שתסביר לנו מה זה רשיון, אילו זכויות מוקנות למקבל הרשיון, לאיזו תקו9ת נסיון

טוב הרשיון וכו'.

מ. גולדברג !

כאשר אדם רוצה לחפש נפט היא בא לבקש מאתנו רשיון לחיפושי נפט בשטח מסלייסו

מ. פלד !

האם מתן זכות כזו להחזקת שטח על ידי אדם אד גוף כזה מטיל מגבלות על

המדינה ביחס לאותו השטח? אם, למשל, רוצים לסלול כביש באותו שטח, האם זה

יהיה אפשרי גם אם שטח זה נמסר לאותו מחפש נפט?

אם מדובר בשטח פרטי, כי אז הוא צריך להגיע להסכם גם עם בעל הקרקע. זה

לא נותן לו זכות לעלות על קרקע פרטית, זה גם לא פותר אותו מהצורך לבקש

אישור מאגף העתיקות, במידה ויש צורך בכך. הרשיון אומר רק כי מבחינתנו הוא

רשאי לחפש נפט באיזור הזה, כפוף למגבלות השונות שקיימות לגבי כל אחד אחר.

מ. גולדברג ;

אין בכוונת האגרות האלה להביא טובת הנאה למדינה. החוק קבע לצורך זה

הגדרה של תמלוגים. טובת הנאה למדינה ממה שימצא המחפש בשטח מוסדרת בחוק אתר.

הסעיף הנדון כאן מכוון רק לכיסוי ההוצאות הקשורות בזה. כאשר בא אדם ואוסר

שהוא רוצה לחפש נפט והוא מכקש רשיון בשביל זה, הרי הרשיון שניתן לו מקנה

לו אפשרות לקריחה מידית. הוא יכול לבקש גם רשיון בדרגה נמוכה יותר: היתר

מוקדם לחפש, וזה מתחלק לשני חלקים. אדם בא ומגיש בקשה, וועדה מיוחדת דנה

בבקשה שלו, ואם הוא נמצא מתיר הוא מקבל היתר מוקדם ואין לו הגנה על מה

שהוא השקיע בזה. עבור זה איננו תובעים ממנו דבר, כי הטיטול הוא מזערי

והוא לא מקבל שום דבר פרט לזכות, אם הוא אומר כי הוא ישקיע שם אלף דולר, כי

הוא רוצה לשמור על זכותו שם, כי אז הוא מבקש זכות קדימה, וזה כבר נותן לו

הגנה. נותנים לו היתר מוקדם עם זכות הגנה.



הקידוח עצמו עולה בכסף רב. 0.3 סקר גיאופיסי על רשיון כזה מסתכם בהוצאה

כ פית גדולה הנאה בין 300,000 ל-600,000 דולר.

נוכח ההשקעות וההוצאות הגדולות כל כך הקשורות בחיפושי נפש, האס אינכם

חושביס שהסכום המבוקש עבור אגרת זכות קדימה אינו קסן מדי? האם אתם תושבים

שבמקרה ונגריל את הסכום הזה זה עלול להרחיק אנשים מחיפוש נפט בארץ? הסכום

המבוקש כאן נראה לי קטן ביותר. פשוט לא נרא לי שאפשר לדרוש סכום כל כך קטן

מחברות המחפשות נפט בישראל. אבל, אינני מומחה בתחוס הזה, ואני מוכן לשמוע

דברי הסבר.

אוריאל לין;

מה בעצם מקבל האדם עם הרשיון הזה? מה מעניק לו הרשיון?

מ. גולדברג ;

הרשיון נותן לו רשות לקדוח ולהתחיל לממש חלק מההשקעות שלו. מבלי שהוא

עושה שם קידוח אין לו בכלל שום סיכוי למצוא נפט, ברגע שהוא מבצע את אקט

הקידוח הוא נכנס להוצאות כספיות גדולות. הוא זוכה ברשות לעסוק בחיפושים

אחר נפט במשך 7 שנים, בתנאי שהוא יעמוד כמובן בתנאי העבודה שהוא קיבל על

עצמו.

הרשיון הוא בעצם כתב הסכם שבו המכקש מקבל על עצמו את התנאים לקדוח

כך וכך קידוחים, לבצע עבודות כאלו ואחרות וכו'. במשך שלוש השנים הראשונות

הוא עושה זאת עם תכנית, ויכול למעשה לשחק קצת יותר כתוך התקופה הזאת. אחרי

שלוש השנים האלו הוא חייב להגיש תכנית עבודה מראש והתכנית צריכה לקבל אישור.

אס לא פעל במשך 7 השנים, הוא יורד משם. אם פעל ומצא, הוא עובר לרמה יותר

גבוהה של רישוי שזו החזקה.

א. לוין ;

כאשר הוא יורד הוא גם לא יכול לחדש את הרשיון. הוא יכול רק לבקש רשיון

חדש, והוא צריך לשכנע את הגורמים המתאימים מדוע כדאי לתת לו רשיון. אם הוא

בסדר במשך 7 שנים, אם הוא עובד ויש לו תבנית טובה יש לו זכות להמשיך במשך

7 שנים. אם הוא בא לבקש רשיון חדש הוא חייב לעמוד בכל התנאים בהם עומדים כל

האחרים המבקשים את אותו השטח.

מ. פלד ;

מתוך 8 מליון הדונמים, איזה אחוז מוחזק מבלי שעושים בו דבר?

ש. גולדברג!

שום חלק. לחוק הנפט יש גם שיניים. המידה בה מפעילים את השיניים תלויה

במה שנעשה במקומות השונים. אחת לשלושה חודשים חייב בעל הזכות לדווח מה

הוא עשה בשטח שלו, והוא צריך לספק את כל הנתונים שעליהם, אגב, בונה המדינה.

אם הצוות המקצועי שבודק אח הנעשה בשטח ראה שהמבקש לא עומד בתנאים, הוא

יכול לפעול כי החוק מאפשר לו להפעיל שיניים. בדרך כלל אין מפעילים את השיניים.

אנו משתדלים להחזיק שטח נקי ככל האפשר, כי אם משקיע פוטנציאלי יראה שיש שטח

פנוי הוא עשוי לבקש רשיון.



אני בעד אישור הבקשה כפי שהיא, הבינותי מדברי ההסבר שאנחנו מעונינים

להקל על האנשים ולא להכביד עליהם, התהליך הזה הוא גם תהליך תעסוקתי, ואנו

צריכים להיות מעוניינים בהסרת הגבלות ובמניעת הכבדות, ואנו יודעים כי

ענין קטן עשוי לעתים להכביד על דברים גדולים. אנו דנים בשלב הרישוי, ואל

לנו להפש את הרווחים ברישוי. אם זה מקובל, אני מציע שנאשר זאת.

אוריאל לין;

כאשר נותנים רשיונות תמורת תשלום סמלי בלבד, הרי זה גורם לכך שאנשים

בלתי רציניים יכולים לבקש רשיונות ואף לקבל אותם. הם יכולים להתחייב על

תכנית עבודה מסויימת, יקבלו רשיון בהערכה שהם יצליחו לגייס תומכים, והם

ישתמשו ברשיון הזה כנכס כלפי אנשים אחרים בעוד שהם עצמם בכלל לא גורם

בחיפושי נפט אלא אולי רק יזמים וספקולנטים. אני חושב שבתשלום צריך להיות

איזה שהוא ביטוי למידת הרצינות של האנשים הנגשים לענין הזה.

אם היינו אומרים שבשביל רשיון סטנדרטי צריך לשלם כ-8000 דולר, הרי

זה בהחלט ביטוי למידת הרצינות של המבקש. כי אנשים לא מוכנים לשלם סכום

של 8000 דולר סתם כך בלא שיש להם כוונה רצינית לחפש נפט. אני מציע על כן

שהתשלום בעד השנה הראשונה יהיה בגובה של 5000 דולר ל-200 אלף דונם.

ש. גולדברג;

החישוב שלנו היה על בסיס של 200 אלף דונם לפי 300 שקל, וזה היה לפי

מספר חודשים. היום אנו מבקשים להגדיל זאת פי אחת וחצי.

היו"ר א. שפייזר ;

נראה לי כי ההתרשמות של חברי הוועדה היא כי הסכום הזה קטן מדי. אניי

גם מאמין שגם אם נגדיל את הסכום הזה לא ירתיע משקיעים. האם זה נבון?

מ. גולדברג;

זה אמנם נכון, אבל מן הצד השני יש בזה משום הכבדה. זה לא יכביד על

חברה של "של" או "מוביל", אבל זה עשוי בהחלט להבביד על חברה שהיא מפרפרת.

היו"ר א. שפייזר;

אין אנו מומחים בתחום הזה. שמעתם כאן את הדעות שהעלו חברי הוועדה, אני

מבקש מכם להעביר אותם לשר, ולהסביר לשר כי התעוררו בוועדה ספקות באשר לגובה

דמי הרישוי, וכי הנטייה בוועדה היא להעלות את הסכום ל-5000 דולר ל-200 אלף

דונם, ולבנות את הטבלא על הבסיס הזה. אודה לכם אם תחזרו אלינו ותמסרו לנו

את עמדת השר.

אוריאל לין;

אני מבקש שתביאו בפנינו גם דוגמאות של רשיונות מקובלים ואת החישוב

בדולרים.

י. ארצי;

אדם ביקש וקיבל רשיון לפי התעריף הזה, תוך כמה זמן מקבלת הרשיון

הוא צריך לעשות את ההשקעה הראשונה הגדולה שלו?



ש. גולדברג;

הוא חייב לעשרת את ההשקעה הגדולה הדאשונה שלו תוך 10 הודשים מקבלת

הרשיון.

לסיכום הדיון אני הוצה להזור ולציין כי לדעת חברי הוועדה דמי הרישוי

קטנים מדי, אנחנו מבקשים על בן שהדברים יובאו בפני השר וכי השר ישקול אח

הצעתנו להעלות את דמי הרישוי ל-5000 דולר ל-200 אלף דונם בשנה הראשונה.

הוועדה תחזור לדון בהצעה בדבר עידכון הסכומים אחת לשלושה חודשים, ותעשה

זאת בישיבה הבאה שלה,

אני מודה לכל המוזמנים.

שונות

היו"ר א. שפייזר;

לפני שאנעל אח. הישיבה אני מבקש לדון בבמה נושאים פרוצדורליים,

נתבקשנו לאייש את ועדת המים שהיא ועדה סטטוטורית משותפת לועדת כספים

ובוועדת הכלכלה. יו"ר ועדת הכנסת ביקש שבו יעדה המשו ופת הזו יהיו 7 חברי

כנסת מבין חברי ועדת הכלכלה ו-7 חברי כנסת מבין חברי ועדת הכספים, אחדי

התייעצות עם חברים בוועדת הכספים העוסקים בנושא, סוכם שבוועדה המשותפת

יהיו 4 חברים מוועדת הכלכלה ו-4 מוועדת הכספים, אני המלצתי להסתפק בשלושה

חברים מכל ועדה, חבר הכנסת אפרים שלום מועמד להיות יו"ר ועדת המים מסעם

ועדת הכספים, אני מציע שביום ב' הקרוב נמנה את חברי ועדת המשנה המשותפת

הזאת, חברים הרוצים להיות חברים בוועדת משנה זו מתבקשים להודיע לי על כך,

אנחנו צריכים להחליט עוד בענין איוש שלוש ועדות משנה שלנו, סוכם

כי שתי ועדות משנה תהיינה בראשות המערך והליכוד, והשלישית בראשות חבר

האופוזיציה, מסרתי בישיבה הקודמת הודעה בענין הוועדה למלחמה בתאונות

דרבים, לא קבענו עדיין את מספר החברים בוועדות המשנה, בישיבה הבאה נסכם

את הנושא הזה,

אוריאל לין;

מספר חברי הכנסת שיהיו בוועדות המשנה תלוי רק במידת הענין שהחברים

מוצאים בנושא, ועדת משגה זה עול נוסף על העבודה הרגילה של חברי הכנסת, ורק

מי שיש לו ענין אמיתי במלחמה בתאונות דרכים, למשל, יהיה חבר גם בועדת

המשנה למלחמה בתאונות דרכים.

ד. לב ;

אין כל מניעה מלצרף חבר בנסת שאינו חבר בווערת הכלכלה לועדת המשנה

למלחמה בתאונות דרכים באם חוא מביע רצונו לחיות תבר בה, עשינו זאת גם

תעבר,

היו"ר א. שפייזר ;

מזכיר הוועדה העיד תשומת לבנו לכך שגם בעבר היה מקובל שחברי כנסת

שהיו מעונינים להשתתף בישיבות ועדת הבלכלה הוזמנו לישיבות שלה, והסבמתי

שגם בקדנציה הזאת נחדש את הנוהג הזה, הוא הדין לגבי חברות בוועדת המשנה

למלחמה בתאונות דרכים,

הרעיין המרכזי שבהקמת ועדת משנה הוא בכך שמספר מצומצם של אנשים

רוצה ומעוניין להכנס עמוק לנושאים המטופלים בה, חשוב על כך שיהיו הברים

בה רק אנשים שיש להם ענין לקחת בה חלק אקטיבי ושיהיו מובנים להשתתף בבל

ישיבות הוועדה.

אני מציע בי נסבם, שבוועדת המשנה יהיו שלושה חברים מבין חברי ועדת

הבלבלה. חבר הכנסת אוריאל לין יעמוד בראש ועדת המשנה, אם יימצאו עוד

שנים או שלושה חברימ מוועדת הכלכלה שירצו להצטרף לוועדה הזו, נשמח מאד.

אם יימצאו חברי כנסת, שאינם נמנימ על חברי ועדת הכלכלה, שירצו להיות

חברים בוועדת המשנה למלחמה בתאונות דרכים, נקבל אותם בשמחה.

י, ארצי ;

1

הייתי רוצה לעורר את ענין הנוכחות בישיבות הוועדה. אתמול, למשל,

השתתפו בישיבת הוועדה 6 חברי כנסת בלבד.

היו"ר א. שפייזר;

1

שנים מתוך 13 חברי הכנסת שבוועדת הכלכלה טרם מונו. אנשי מפ"ם הבטיחו

כי ביום ב' הבא ישתתף בישיבות הוועדה נציג מפ"ם. עוד לא ידוע לנו מי

מבין אנשי סיעת התחיה יהיה חבר בוועדת הכלכלה. בקשתי ממזכיר הוועדה לשאול

את חבר הכנסת אורגד אם הוא מתכונן להשתתף בישיבות הוועדה, והוא השיב בחיוב.

הוא אמר שהוא מעוניין להשתחף בישיבות הוועדה.

אני רוצה להתייחס לסדרי העבודה של הוועדה. דיונים בוועדה שלנו, שאיננה

ועדה סטטוטורית, יהיו לדעתי עניניים ותכליתיים יותר אם נקבע את אופי דרך

העבודה של הוועדה. היות והזמן שלנו מוגבל עלינו להגביל את זמן המוזמנים

לישיבות שלנו להצגת הנושא ולמתן תשובות לשאלות. חשוב גם שנגיד בצורה הברורה

ביותר למוזמנים המופיעים בפני הוועדה מה בדיוק אנחנו מבקשים לדעת מהם, לבל

יתפרסו על מישור רחב של דברים.

במידה והוועדה תקבל החלטות, חשוב שכעבור זמן מסויים יוזמנו אלינו נציגי

הרשות המבצעת כדי שיגידו לנו מה מתוף ההחלטות האלה בוצע וכיצד בוצע.

י. ארצי ;

אני רוצה להתייחם לנושא הפרסומים מישיבות הוועדה. הייתי רוצה לדעת מה

הם הסידורים בנושא הזה. האם מכל דיון המתקיים בוועדה יוצאת הודעה לעתונות,

והאם היא מופצת באמצעות שירותי העתונות של הכנסת, או אולי בדרך אחרת?

הנושא שנדון אתמול בוועדה היה נושא בוער, והפרסום לא היה בהתאם.



היו"ר א. שפייזר;

הישיבה שקיימנו אתמול היתה הישיבה המהותית הראשונה של הוועדה, אחרי

הדיון יצאה הודעה לעתונות. אלא שההודעה יצאה קצת באיחור, בי סיימנו את

הישיבה מאוחר. הנוהג הוא שמזכיר הוועדה מכין את ההודעה לעתונות. בך עשה

גם אתמול. הוא הראה לי את ההודעה. היא היתה מנוסחת יפה והלה בה הרבה חומר.

זה הנוהג באן מזה שנים. אילו נאמרו בישיבה זו דברים חצופים, למשל, כי

אז היו הדברים מקבלים בוודאי כיסוי נרחב.

אחרי בל ישיבה יוצאת הודעה לעתונות. בל חבר ועדה רשאי ומוזמן לראות

אותה. חברי ועדה יכולים כמובן לדבר בענין זה עם מזכיר הוועדה ולהפנות

תשומת לבו לענין הנראה להם חשוב במיוחד או מרכזי.

אני סומך ידי על הערותיו של חבר הכנסת אוריאל לין בענין צורת ניהול

הישיבות. הבעיה היא שלא תמיד מדברים על הנושא הנדין, ובדרך כלל גם חורגים

מן הזמן המוקצב וכו'. כך זה במליאת הכנסת, ובוועדות של הכנסת זה קשה עוד

יותר. קשה להכניס את חברי הכנסת ואת המוזמנים למסגרת, אבל אשתדל לעשות זאת

ולדרוש מהנציגים המופיעים באן דברים ברורים וקצרים לענין. יחד עם זאת:

עלינו לזכור כי המוזמנים הבאים לישיבת הוועדה באים לעתים מתל אביב או

ממקום אחר, הם התכוננו לישיבה הזאת והכינו חומר רב, ואם אין הם מגיעים לכלל

התבטאות הם מרגישים עצמם נעלבים.

אוריאל לין;

על מנת לכוון את האנשים לבל ימסרו לנו סקירות כלליות אלא יתרכזו בדברים

המענינים אותנו כדאי אולי להקצות לכל אחד מהם 10 דקות בלבד, אבל זה יהיה

אפשרי בתנאי שגם חברי הוועדה בעצמם יהיו קצרים וענייניים. המוזמנים אינם

באים לכאן כדי לשמוע אותנר. הם באים לשמוע שאלות ולהשיב עליהן? הם באים

להתייחס לבעיות שאנו מעלים.

אני תומך בדברי חבר הכנסת אוריאל לין. צריך לקצר בדברים. צריך לתבוע

מהמוזמנים להשיב לשאלות ולעשות זאת בקיצור, וצריך לפנות אליהם בנימום.

בשבוע הבא נקיים דיון בנושא של הכלכלה השחורה על כל שלוחותיה.

הופתעתי לראות עד כמה אין במשרדים השונים ובין המומחים השונים מודעות

לבעיה הזאת. לא הזמנתי לישיבת הוועדה אנשי משטרה, אלא את מנכ"ל משרד חאוצר,

את אנשי בנק ישראל ומשרד המסחר והתעשיה, כל מי שיש לו נגיעה בנושא.

אני מנסה להקדים גם דיון בנושא המשבר בבנייה היות ושר השיכון קשור

לוועדה שלנו ומופיע בפני ועדת הכלכלה, והיות ואני בטיוח שבנושא הזה

תועלנה בקרוב הצעות לסדר היום. הנושא הזה הוא נושא חם מאד. בקשתי מהשר

שיופיע בפני הוועדה, ואני מקווה שיעשה זאת בהקדם.

אין מנום מהופעות שרים בפני ועדת הכלכלה עם סקירות כלליות. יש לנו

ענין בשרים הרלבנטים לעבודת הוועדה, שר האוצר, נגיר בנק ישראל, שר השיכון,

שר התחבורה, שר האנרגיה והתשתית וכד' וחשוב לנו שיופיעו בפנינו.

ב. שליטא t

ועדת העבודה והרווחה בבר תפסה חזקה על "אתא", נושא ששייך למעשה

לוועדת הכלכלה של הכנסת.

ועדת הכנסת פסקה שהנושא הזה יועבר לודעדת העבודה והרווחה. לדעתי היא

פסקה בך בטעות, בי היא העדיפה לראות בזה בעיה של אבטלה, ולא בעיה בללית של

ענף הטכסטיל בולו, אנחנו נבנס לנושא הזה דרך הדלת האחורית, אסרתי אתמול

לשר, והוא אמר בי ישתף אתנו פעולה בענין זה, שאנחנו רוצים לדין בנושא של

חברות בעלות ערך לאומי, או חברות שיש בהן שותפות של המדינה אי הנעזרות בסיוע

של המדינה, ומידת הפיקוה עליהן,

י, ארצי ;

אם ניזוס דיון על מצב תעשיית הטכסטיל בישראל נובל בעקיפין להבנס גם

לנושא של מפעל אתא, ועדת העבודה והרווחה קבלה את הסמכות לדון בנושא

ספציפי, ואילו אנחנו יכולים לדון בבעיה פרובלמטית זו במלוא היקפה.

היו"ר א, שפייזר ;

אני מאמין שאם נפעיל את הוועדה כהלכה, אם חברי הוועדה יקחו חלק פעיל

בישיבותיה, אס ייאמרו בה הדברים שצריכים להאמר והם ייאמרו ב3ורה תקיפה

ומתאימה, בי אז יהיו גם לוועדה זו שיניים, ואף אחד לא 'רצה לפעול בניגוד

להמלצת הוועדה,

אני רוצה לחזור על הודעתי באחת הישיבות הקודמות על מספר ועדות

משנה שעלינו לאייש, הוועדה הראשונה היא ועדת האנרגיה המשותפת לוועדת

הכלכלה ולוועדת החוץ והבטחון, השניה - ועדה לעניני מדע וטבנולוגיה,

השלישית - הוועדה למניעת תאונות תדרכיס, בראשות חבר הכנסת אוריאל לין,

הרביעית - ועדת משנה לעניני מים, משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכספים

בראשות חבר בנסת מוועדת הכספים,

אני מבקש להיות חבר בוועדת המשנה למלחמה בתאונות דרכים,

אני רוצה להפנות רק תשומת לבבם לכך שהשיניים היחידוח תמצוייות

בכנסת הן בוועדת הבספים שלה,

היו"ר א, שפייזר;

ענין זה יקבע בפרקטיקה בנחישות שלנו, בנושאים שיעלו בוועדה שלנו

ובצורה בה ננהל את הישיבות שלנו,

ישיבות הוועדה תתקיימנה ביום שני בשעה 12 בצהרים, ביום שלישי בשעה

2 אחר הצהרים, וביום רביעי בשעה 10 לפני הצהרים, אני מודה לבולכם,

ישיבה זו נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 11,00)