הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 133

מישיבת ועדת העליה והקליטה

ו

מיום שלישי, ה' באב. התשמ"ח - 19.7.88 בשעה 12.30

מ' גלזר-תעסה - היו"ר

י' ארצי

ע' לנדאו

א' שוסטק

י' צור - השר לקליטת העליה

י' קוצ'יק - מנכ"ל המשרד לקליטת העליה

ג' בן-ארי - דובר המשרד לקליטת העליה

א' נורדון - ראש מחלקת העליה, הסוכנות היהודית

א' בלוט - מחלקת העליה, הסוכנות היהודית

עי בונן - מחלקת העליה, הסוכנות היהודית

מזכירנו הוועדה" ו' מאור

ש' צהר

העברת האחריות על מרכזי הקליטה מידי הסוכנות היהודית

למשרד לקליטת העליה.

ועדת העליה והקליטה





היו"ר מ' גלזר-תעסה;

שלום לכל הנוכחים. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה ומקדת את כל הנוכוחים

בברכה.

הנושא העומד על סדר היום שלנו: העברת האחריות על מרכזי הקליטה מידי

הסוכנות היהודית למשרד לקליטה העליה.

חבר הכנסת יאיר צבן העלה במליאה הצעה לסדר היום בנושא זה, אבל מאחר והוא

חייב להיות עתה בישיבה של ועדת הכספים הוא לא יוכל להשתתף בישיבה הזאת, והוא

ביקש ממני להתנצל בשמו. חבר הכנסת ארצי פנה אלי במכתב בו ביקש שהוועדה תדון

בנשוא הזה, החלטתי על כן לחבר את הפניה בכתב עמ ההצעה לסיי היום ולקיים ישיבה

אחת בנושא הזה, ואת זאת אנו עושים בישיבה הזאת.

אני יכולה להגיד בבטחון כמעט מלא שכל חברי הוועדה סמכו ידיהם על השינוי

באחריות לקליטת העולים ועל ההפרדה בסמכויות. לטווח הארוך זה יהיה בוודאי

וכוודאי דבר מבורך. אלא שכמי בכל שינוי ובכל מעבר ישנה תקופה מעבר שהיא קשה

לפעמים, והיא הקובעת אם השינוי הזה יהיה לטובה, או חלילה לא לטובה. זה מחייב

את כל הגורמים במשנה זהירות בתקופת המעבר.

כולנו חזינו שסקטור זה או אחר יזעק על השינוי הזה, ואולי נם במיית מה של

ציק כי קשה לצפות מיאש איך יסתירו היכיים אחיי השינוי הזה, וכיצד יבוצעו בשטח.

התכנית ביבר טנירת מרכזי הקליטה עוררה את ההדים הגדולים ביותר.כי זה. משהו

שניתן לראותו בעין ממש, כאשר סוגרים את המקום ששימש המפגש הראשון של העולה עם

עולים מארצות אחרות, עם החברה הישראלית ועם מערכת הקליטה, עם המיממסד.

אני יויעת שאין כוונה לטנור את כל מרכזי הקליטה, ושיטנרו בהדרגה את אותם

מרכזי קליטה שעל טנירתם הוחלט או יוחלט. היינו מבקשים לשמוע איך בדיוק

מתכוננים לפעול בענין זה.

ובתוך מרכזי הקליטה מעניינים אותנו שני דברים. הראשון הוא המערך

הסוציאלי. אני לא כל כך דואגת לעולים מארצות הרווחה, כי אני יודעת שהם ימצאו

את ירכם ואת מקומם כארץ. אני בהחלט מודאנת בקשר לעולים הבאים מארצות שבהן לא

קיים המערך הזח, או שהוא קיים בהן בצורה מאד מצומצמת ואולי שונה. הנושא השני

הוא ענין האולפנים.

מי יהיה אחראי לאולפנים, מי ישלם את שכרם של המורים שם? האט משרי החינוך

ישא בהוצאות האלה, או שזה יעבור למשרד הקליטה. אני יויעת שיש עד היום כאלה

שאינם מבינים את המשמעות ואת החשיבות של האולפן בחיי העולים החדשים, ומז5

חשיבות המערך הסוציאלי לעולים חרשים, ולפחות להלק מהם.

אני יכולה להביא לכם דוגמה על חוק נפלא שחוקקנו ושהיו לו קורבנות בדרך,

יבר שלא צפינו אותו כלל וכלל. בכבוד גרול בשמחה ניולה חוקקנו יק לאחרונה את

חוק ביטוח הסיעוי. זה חוק סוציאלי מתקדם ממדדנה ראשונה. אלא שקופות החולים

שנתנו עד כה סיעוד רפואי וסיעוד סוציאלי לחלק מהמבוטחים שלהם טוענות היום

שמאחר והענין הזה עבר לביטוח הלאומי הן פטורות מהצורך לתת את הטיעוי הזה

למבוטחים שלהם, ואכן הפסיקו את הטיפול במאות אנשים שלא נכנטו לקריטריון של

ביטוח הטיעוי. ואז קם קול זעקה: מיוע השלכתם אותנו ממקום אחי, מבלי לדאוג

שניקלט במטנית אחרת. אנשים שנזקקו וקיבלו סוכמוכת, אנשים שקיבלו ארוחה המה

ביום וכו' נפלו בין הכסאות. לאנחנו טעינו בזה שלא צפינו מראש את תקופת המעבר

ולא קבענו כיצר להתנבר עליה.

נתתי את הדוגמה הזאת כיי להיאות שגם כאשר הכוונות הן טובות, ובאמת טובות,

בנימים לעתים יברים שלא צפו אותם מראש ויש המשלמים בשל כך מהיר יקר.

ועדת העליה והקליטה



חשוב שנקבל היום פרטים על שני נושאים המעניינים אותנו. האחד- המערך

הסוציאלי שליווה ותמך בעולים. השני האולפנים, מי יהיה האחראי להן, ומי יהיה

הגוף שידאג לכך שהענין החשוב הזה יפעל בראוי. איננו מאמינים שבעתיד יהיה מקום

לחזור על המפעל החשוב של תחילה בקרב העולים, אבל נושא האולפן הוא נושא חשוב

ביותר בשביל העולים והשוב לרעת אין מבטיחים שהוא ימשיך לפעול בפי שראוי שיפעל.

י אם אינני שועה דיברנו לא פעם על הרפורמה, ולבן לא אפרט אותה. אני רוצה רק

לציין בי קשה לבחור בפרט אהר ברפורמה ולרון בו. מרובר במבנה האורטי שהלק ממנו

נוסה בשטח. מי שראה אוו ההכנית הנהדרת קול ערנה פאר בטלוויזיה, שהצינה אה

העובדת הסוציאלית בקרב הברואים, יזכור שבאשר אמרו לעובדת הסוציאלית במה טוב לה

בהיותה אדם חופשי היא השיבה שזה די מכאיב להיות חופשי, ובי אין זה קל להיות

חופשי.

השיטה החדשה שלנו תוכננה בך שהעולה יהיה ארם חופשי, בדי שננמור אחת

ולתמיד עם המצב בו יש מי שמקבל ומחליט בשביל העולה, ומי שנותן לו וקובע

, עבורו. בולם שונאים אח הבירוקרטיה, אבל בבל זאת שמחים שהיא קיימת, מפני שהם

חושבים בי על ידי הפעלת לחץ מסויים אפשר יהיה להוציא ממנה משהו נוסף.

אני מאמין בשיטה החדשה הזאה. היא אולי תבאיב, אבל היא תצליח, בי היא

נבונה. העולים אינם דבר אנונימי. אנחנו 'יודעים בדרך בלל מי הם העולים המניעים

לישראל. אינני מדבר על מצבים מיוחדים, במו הדבר שקרה עבשיו במלחמת אירן עירק

שבתוצאה ממנו אולי יבוא אלינו נל של עולים, דבר שיחייב אותנו להערבות מיוחדת.

אני מדבר על העולים המניעים אלינו בשנים האחרונות בלא שקרה משהו מיוחר בחבל

ארץ זה או אחר.

ב-9 השנים האחרונות הגיעו אלינו ב-12 אלף עולים מדי שנה, לפי הלצקה פחות

2,000 עולים מארצות הברית, 2,000 עולים מארצות אירופה, 2,500

מדרום אמריקה ובו'. נבון נם בי ב-9 השנים האחרונות הניעו אלינו נם 16 אלף

עולים מאתיופיה, והשאלה היא אם אנהנו צריכים לבנות תבנית שצריבה לתת תשובה

לעליה של ל-16 אלף איש מאתיופיה, ועל זה לבסס את מדיניות הקליטה, או שאתה

מתכנן מדיניות קליטה על סמך הקביעה שרוב העולים המניעים לישראל הם אנשים שבאים

מחברה שדי רומה לחברה בישראל, עם סטיות קלות לבאן או לבאן. מרומניה מניעים מרי

שנה ב-1,700 עולים, ומברית המועצות הגיעו השנה 2,400 איש. בולם אנשים בעלי

השבלה, לא אנשים שיהיו זקוקים לתהילה שנועדה לאנשים שלא ידעו קרוא ובתוב בבל

שפה שהיא. רוב העולים המניעים אלינו, חוץ מאלו המניעים מרומניה ומברית

המועצות, הם אנשים שבבר ביקרו בארץ מספר פעמים. לחלק ניכר מהם יש בם קרובים

בארץ.

אנחנו אומרים למעשה דבר פשוט וברור: הבה נהפוך לבסף ממש את בל הדברים

שאנחנו נותנים לעולים. במקום לממן תערכות, תן לעולה את האפשרות לנהל תא חייו

הוא. משפחת עולים עם שני ילדים תקבל בשנה הראשונה סכום של ב-2,000 ש"ח לחודש

נטו. עד לדרנה מסויימת נם לא השוב אם הוא עובר או לא עובד. ואסביר נם מדוע.

אנחנו חוששים שאם נפסיק לשלם לו אח הסכום הזה באשר הוא יתחיל לעבודה-הוא פשוט

יפסיק לעבור, מה נם שקרוב לוודאי לא ישתכר סכום בזה. ואז מה אנחנו מרוויחים

מזה? מוטב לבן שיקבל את הסבום הזה למהייתו, ושיעבוד בשעות חערב או אחר הצהרים

אחרי שסיים את לימוריו באולפן. במקום שיבוא וידרוש משקפיים חדשות, מפני שישנות

לא טובות יותר, ובמקום שיבוא בדרישה לבגדים שחסרים לו ובו', ייצא הוא ויקנח

לעצמו בל מה שהוא מוצא לנבון וכסף שאנחנו מעמידים לרשותו, ובבסף שחוא משתכר

במירה ואבן יעבור.

בכסף ©יקבל מדי חודש הוא יובל לשבור לעצמו דירה. הוא נם ישקול היבן חוא

מעריף לנור; האם הוא רוצה להוציא סבום גבוה על שבר דירה ולנור רווקה ברחביה

בירושלים, או שיעדיף לגור בדירה פחות יקרה בשכונה פחות יוקרתית.

ועדת העליה והקליטה





היום ביקרו אצלי אנשי רימונה, והם אמרו לי כי העולה לא יצטרך לשכור רירה

בדימונה, מפני שהוא יקבל איחה שם. ונם עבודה לא הסרה שם. חשוב שהעולה בעצמו

יחליט לאן הוא רוצה ללכת. כרימונה מוכנים היום לקלוט 15 רופאים, וכן נם גזורים

לאנגלית ולמקצועות אהרים. כן המצב גם בבאר שבע. הם מחפשים בין 20 ל-30 רופאים,

בשביל בית החולים בבאר שבע, גם בית החולים בצפת מחפש רופאים. אני לא רוצה

להחליט בשביל העולה. שהוא נעצמו יחליט. אנחנו נכין כמות מסויימת של דירות מאגר

כדי להקל עליו. אבל הםא יחליט לגור אצל קרובים, שיעשה כן ואז ישאר לו סכום

נדול יותר של בטף. זה צריו להיות נתון לשיקולו הוא. אם אין לו כסף לגור

בירושלים, שישכור דירה ברית שמש. מחצית תושבי בית שמש עובדים בירושלים ונוסעים

יום יום לירושלים ובחזרה. אבל החשוב הוא שלא אני אחליט בשבילו ובמקומו.

בכדי שאפשר יהיה לתת לכל מקופחת עולים סכום של 2,000 שקל לחודש איננו

יכולים בו זמנית לקיים נם את מרכזי הקליטז., אלא אם כן נהיה מיליארדרים. מה

בעצם עשינו? איחרנו אח תקציב הקליטה של הסוכנות ואת תקציב הקליטה של הממשלה,

וקיבלנו טכום אחד. ואז חישבנו אין ניחן לנצל אח הטכום הזה בצורה הטובה והיעילה

וכמובן נם החטכונית ביותר.

אם היינו מחליטים לשמור על כל מרכזי הקליטה הקיימים, אז במקום 200 עובדים

שאנחנו מתכוננים לקלוט מהסוכנות, היינו צריכים לקלוט את כל 600 העובדים. היינו

צריכים לתחזק את המבנים וכו' וכו', ואז לא היינו מסוגלים לעשות קליטה ישירה,

אלא אם כן היה מישהו מנלה מקור כספי נוטף. אמרנו שזה טכום הכטף שהעם היהודי

ומדינת ישראל משקיעים בקליטה העליה, ועלינו למצוא את הדרן לניצולו בצורה הטובה

ביותר על פי השקפתנו.

מרכזי הקליטה בפריפריה - לפי הצורך. מרכז קליטה בבאר שבע, מרכז

קליטה בכרמיאל, בנצרת ועוד. אלה תמריצים לאיזורי פיתוח, בעוד שהיום ישנם

תמריצים לבוא לתל אביב רווקה, וזו האמת. אגב, התפשרנו נם בקשר למרכז הקליטה

כירושלים.

600 משפחות כבר עשו זאת השנה, ובסך הכל זה הצליח. נכון שזה קשה, אבל גם

במרכז הקליטה זה קשה. אגב, אני פוהד להכנס למרכזי הקליטה בגלל כל מה שאני

"חוטף" בבואי לשם. כי יש שם הצטברות של עומסים טוציאליים. כי מי בעצם נשאר שם,

ואת מי פוגש העולה ההדש בהגיעו למרכז קליטה? הוא פוגש שם את מי שתקוע שם במשך

שנתיים ושלוש, נם שלא באשמתו. העולה החדש פוגש במרכזי הקליטה את העולים

הוותיקים. איפה לא נשארים העולים? בבאר שבע, בכרמיאל ובנצרת הם לא נשארים.

מדוע לא? מפני שבאותה טביבה יש דירות יותר זולות, ויש נם דיור ציבורי באיזוריט

האלה.

בצפת ישנן כיום 200 דירות ריקות, שאברהם עופר ז"ל בנה, ועד לבואם של

העולים מאתיופיה איש לא נר בהן. וגם היום מחצית הבלוקים האלה ריקה. ואני בהחלט

לא בעד שליחת עולים עם פתק לצפת או למקום אחר. הימים האלה חלפו ואינם עוד. הם

היו טובים בשעתו, ואינם טובים יותר לתקופה הנוכחית. היום צריך לתת לעולים

תמריצים.

בשעתו גייטתי אתכם לענין הרופאים, ואני רוצה לספר לכם שלבחינה הראשונה

ניגשו 15 רופאים, ו-11 מהם עברו אותה מבלי שעברו קורט. עכשיו מתקיים בבאר שבע

הקורט שעליו דיברנו, ולומדים בו עשרים וכמה רופאים, ו-7 מהם כבר התקבלו

לעבודה בבאר שבע, רק מפני שהקורס הוא בבאר שבע ולא ליד בלינסון.

אינני רוצה לכפות על איש מבין העולים לנור דווקה במקום זה או אחר. מי מהם

שירצה לנור בירושלים, למשל, ויש לו כטף, ישכור מאתנו דירה מבין דירות המאנר

שלנו, או שיחפש בעצמו דיור, או שלבוא תחילה בעצמו ואשתו תצטרף אליו מאוחר

יותר, או שיגור במשך מטפר שבועות אצל ידידים ויחפש בעזרתם דירה לעצמו. בקיצור,

ינהנ כפי שנוהגים בכל מקום בעולם. זה למעשה לב הענין.

ועדת העליה והקליטה



אנחנו חוזרים עכשיו מישיבה עם האוצר, ומסתבר שלביצוע הרבר דרושים מספר

תנאים. ראשית, הבטחת המשאבים הררושים, ויש עור ויכוח על גובה הסכום, ממשלה

וסוכנות; שנית, הבטחת נושא השיכון. כלומר,מאחר ו-25% מהעולים זקוקים לריור

ציבורי, הענין הזה צריו להיות מובטח בתקציב משרר השיכון.

אני מסכם כאן היום את שנת העבודה של המשרר, ומעניין לציין שנם כאשר עשינו

את המהפכה של הדיור התעוררו הרבה פיקפוקים והיסוסים. אם נבדוק את שנת התקציב

1987/88 נראה בי באותה שנה ניתנו 4,200 פתרונות דיור. ואם היתה אז עליה של

15,000 עולים הרי זה כיסה את צרכי העליה בדיור. נתנו איפוא 4,200 פתרונות

דיור, באשר 2,823 משפחות מתוך המספר הזה קיבלו משכנתאות. מסתבר שהעולים קונים

דירות, כי הם מקבלים משכנתא שהיא כמעט כפולה מזו הניתנת לישראלי כיום, והם

קונים דירה לעצמם. כולם מדברים על דיור ציבורי, ועובדה שיש לנו פתרון הולם

לעולים. בשנתיים האלה נמצאו כ- 6,000 משפחות עולים שקנו דירות. חלק קנה רירה

מיד שניה, רובן בתל אביב וירושלים. 1,100 משפחות של עולים קיבלו השנה דיור

ציבורי, שמטבע הדברים נמצא יותר בפריפריה, ופחות במרכז. 400 עולים קיבלו

הוסטלים.

אנחנו צריכים עוד להבטיח שהדיור הציבורי לא יהווה אובייקט למשא ומתן אין

סופי בינינו ובין משרד השיכון, ואני מקווה שהזזנו את האוצר בענין זה.

עלינו להבטיח את המשאבים, להבטיח את הדיור הציבורי עבור אותם 25% מבין העולים

הנזקקים לו, ואני מאמין שהשיטה הזאת, עם תיקונים מסויימים, תעבוד היטב.

בהתכנסות עצרת הסוכנות היהודית היה לחץ אדיר בנושא מרכזי הקליטה, ולחץ

כירוע מביא תמיר לתזוזה מסויימת. והיות והסוכנות הסכימה לממן, כי לי אין מקור

מימון אלא אם כן אוריד זאת מסל הקליטה, וברנע שאוריד את סל חקליטח ל-1,500 שקל

אני חושב שגמרנו עם הסיכויים להצלחת התכנית הזאת.

איר הנעתם לסכום הזה של 2,000 שקל? והאם אין מתלוננים על שהסכום הזה אינו

מספיק?

נקודת המוצא שלנו היה השכר הממוצע במשק, העומד היום על 1,500 שקל לחודש.

אנחנו לא עושים מבחני הכנס לעולים. אנב, הם עוד לא מקבלים את הסכום הזה.

העולים הנמצאים כיום במרבז קליטה מקבלים רמי קיום בגובה של 650 שקל לחודש

למשפחה. הם אמנם לא משלמים שכר דירה, ואף לא עבור המים והחשמל שהם צורכים, אבל

בכסף הזה הם צריכים לממן את הוצאות התזונה של המשפחה, לקנות זוג נעלים לילד,

בנד אם צריך וכוי. אחרי עבור ששה הורשים הם צריכים לשלם שכר דירה וכוי בהתאם

להכנסה שלהם.

העולה מקבל היום מעון ילדים עבור הילד שלו. ואולי הוא לא כל כך מעוניין

במעון, והיה מעדיף לעשות משהו שונה בכסף שמעון כזה עולה. תן לעולה את הרשות

לשקול אח הדברים והלחליט בעצמו מה הוא רוצה ומה הוא לא כל כך רוצה. שיקול הדעת

צריר להיות שלו. אולי תסכים קרובת משפחה שלו לשמור על הילד בזמן שהוא ואשתו

בעבודה, ואז לא צריך יהיה לשלוח את הילד למעון יום. מדוע אני צריך להכתיב לו

מה לעשות? רק את נושא לימוד השפה העברית לא השארנו לשיקול הדעת שלו.

הנישה הזאת נראית לי. אבל אני מסופק אם סכום של 2,000 יספיק לעולה.



השר לקליטת הלעיה י' צורי.

אינני גורע מ-2,000 שקל אלה פרוסה נם אם העולה עובר. ואני טוען שכל אחר

יכול למצוא לעצמו עבורה זמנית, אפילו עבורה בשירותים. הוא לומר 6 שעות עברית

באולפן, ונותרים לו עור הרבה שעות בהן הוא יכול לעבור. ונם אם יעבור וישתכר

הוא ימשיך לקבל את אותו הסכום של 2,000 שקל להורש. אני יורע כי ישנם עולים

שאחרי שסיימו את הלימורים באולפן הם עוברים בתחנות רלק. מה רע בזה? אני יורע

שהיתה תקופה כאשר עולים מרוסיה היו שומרים בבניינים. מה רע בזה? הם נמצאים

בתקופת התארגנות בארץ חרשה ואין כל פסול בעבורה חלקית או אפילו מלאה אחרי

שסיימו את שעות הלימור באולפן.

ישנה בעיה אחת שטרם הכרענו בה, כי קשה לי מאר לפסוק לגביה. אני מתכוון

לשאלה אם צריך לעשות הפררה בין עולה שבא עם איזה שהוא רכוש לבין עולה שאין לו

רבר. כל מי שבא מהעולם החופשי בררן כלל לא בא משם עם אפס רכוש. היתה לו שם

רירה, היתה לו מכונית. הוא לא מתחיל מאפס. אבל הבעיה הזאת מאר קשה, כי אין לך

תיק מס הכנסה, ואתה צריך להירמות לתחנת משטרה ולחקור אם הביא ומה הביא אתו.

מאירך, אני לא יכול להגיר שעולה המניע היום מסוריה יקבל את אותו הרבר שמקבל

עולה שבא מצרפת או מארצות הברית או מררום אפריקה. נחפש לענין זח פתרון, אולי

במסגרת ההגררות של פליטים. הענין הזה מכל מקום אינו סגור.

לרעתי צריך בהחלט לתת יותר למי שבא מסוריה מאשר למי שבא מצרפת, למשל.

נכון. יש לנו בעיה בענין זה. לרעתי החלשים יותר יבחרו ללכת למרכזי קליטה.

אף שאני רואה שהעולים פאירן,שרבים מהם הגיעו לאחרונה ארצה, בוחרים ללכת

לנתניה ולבת ים, והם די מסתדרים שם בעזרת בני קהילה שלהם שם העוזרים להם רבות.

רבר שלא קיים אצל הרוסים למשל. בקרב העולים מרוסיה אין עזרה הררית מפותחת כמו

זו הקיימת למשל אצל העולים הדתיים, כמו אנשי חב"ר שהקימו מפעלים למופת. אגורת

שמיר הקימה מפעל למדענים שהוא רבר יוצא מן הכלל.

הרפורמה בה אני מרבר היא בבחינת רעירת ארמה ממש, אבל האולפנים ישארו

בדיוק כמו שהם, גם אם לא ישארו במרכזי הקליטה. אנחנו מתכננים פתיחת לשכות

בריכוזי העולים, והלשכה תהיה גם מרכז השירותים. לשם יבוא העולה בבוקר ללמור

עברית, ושם גם ימצא יועצים ופקירים שיעזרו לו. ומשרר החינוך יממן 50%

מהוצאות האולפן, כפי שזה נעשה גם כיום. זה יהיה אותו הרבר. לא יהיה שם שום

שינוי, אלא שאם היום הצוות של מרכז הקליטה נותן עור הרבה רברים הקשורים

בתרבות, כמו טיולים וכוי, אז האולפן יהיה חייב לספוג עכשיו גם את השירותים

האלה. ישבנו אתם מספר פעמים בענין זה והקמנו צוות משותף להערכות.

אשר לעוברים הסוציאליים, ישבנו גם אתם, ועם שרה זילברשטיין שהיא יו"ר

איגוד העוברים הסוציאליים. השירות הסוציאלי נשאר עם כל מספר העוברים או עם

10% פחות. אינני יכול לרייק כרגע בענין זה, אבל ברור שהוא נשאר בתוך משרר

הקליטה. משרר הקליטה אחראי על המערך הסוציאלי, ואין כל כוונה למסור את זה

לרשות המקומית.

בתוך מחלקת העליה היה מערך של עוברים סוציאלים ער טופ, וחיה לו אגף

שירותי רווחה שנתן את ההנחיות לאנשים וכו'. אני לא בער זה. אני רוצה להגיע

למצב שהשלר המקצועי של משרר הקליטה הם העוברים הסוציאליים, ולא שיהיה להם מערך

נפרר. זה לא נראה רמיוני בעיני שחלק ממנהלי הלשכות יהיו עוברים סוציאליים.

הפרופסיה של מי שעובר במשרר הקליטה צריכה להיות העובר הסוציאלי, ומאחר והפערים

בממשכורות אינם גרולים אנחנו רואים את השילוב של העוברים הסוציאלים כמערך הזה

ברבר רצוי. הם לא פסלו את הרעיון הזה.



בתשובה לשאלה שנשאלה אני מודיע שהמערך הזה הוא אצלנו, מתוקצב על ידינו

ועובר אלינו בשלמותו. יש דיבורים לגבי צורח הארגון. ואני רואה בעובדים

הסוציאליים את הכוח המקצועי שיתן את הביטוי המקצועי במערכת. זה נמצא עכשיו

בנמר של משא ומתן בין הסוכנות לממשלה, ויש החלטה הכפופה לגמר ההסכם הכספי,

שבראשון לאוקטובר אנחנו נכנסים לתוך הנעליים של הסוכנות, כאשר מדובר בתקופת

מעבר של שנתיים.

' תקופת המעבר היא בניהול שלנו. תקופת המעבר היא תקופה מאד יקרה, כי בתקופה

הזו יפעלו רוב מרכזי הקליטה, ובהתחלה כולם, ולאס לאס נתפתח לקראת יציאה.

עלויות המעבר יקרות. בתקופת המעבר תהיה השקעה גדולה של כסף. כי אתה מקיים את

שתי המערכות בו זמנית. אם היינו ממשיכים לקיים את שתי המערכות בו זמנית היינו

מוציאים את כל הכסף על קיומן של המערכות האלה במקום לתת אח הכסף לעולים.

האמינו לי שזו היתה החלטה לא קלה, אבל קיבלנו אותה ואנחנו כסוחים שזה יפעל

בסדר. בדאי לבקר את 600 משפחות העולים שכבר חיות על פי זה.

רציתי לשאול בקשר לאולפנים. אני מבינה שכוח האדם והמשכורות יבואו ממשרד

החינוך. כידי מי יהיה הניהול?

יי קוצייק;

יש היום מערך של אולפנים. חלק מהאולפנים נמצא במרכזי הקליטה, וחלק

במקומות אקסטרניים, המכנים בעיר בצורה כזו או אחרת. רוב מרכזי הקליסח יסגרו

בתחליף של שנתיים. ב-1 באוקסובר אנחנו עוברים לשיסת הקליסה הישירה, וחלק גדול

לא מקבלים שם עולים חדשים. כמהלך השנתיים נפנה

ממרכזי הקליסה את העולים המצויים בהם, ומרכזי הקליסה ייסגרו. ב-1 באוקסובר

מרכזי הקליסה עדיין מלאים. על כן אנחנו, כיהד עם מחלקת העליה, דואגים לכך

שבחודשים הקרובים לא סוגרים שירותים של אולפן ומעון. באותה תקופח של מספר

חודשים אנחנו מסבירים מוז הוא המקום האלסרנסיכי של המעון ששירת את מרכזי

הקליסה, כדי שבמחזור הבא האנשים יפנו למעון החוש, וכן גם לאולפן. תוך חצי שנה

כל השירותים ייצאו ממרכזי הקליסה המיועדים לסגירה. הם לא ייצאו משם כ-1

באוקסובר השנה.

לאן הם יעברו?

יי קוצייק;

אנחנו מתכננים הקמת 14 לשכות במרחבי הארץ, במקמות בהם אנחנו יודעים שיש

ריכוזים גדולים של עולים. כל לשבה כזו תהפוך לחיות מרכז שירותים. פירוש הדבר

שיהיה שם לשכת מרכז הקליסה, שבו יהיו העוברים הסוציאליים, המטפלים וכדי

המטפלים בתכנית הקליטה של העולה. בסמוך או באותו מבנה יהיח האולפן, וכן גם

המעון, על מנת שהעולים יגיעו ויקבלו שם את כל השירותים.

ע' לנדאו;

מדוע לא תהיינה הלשכות האלה במרכזי הקליסה השונים?

יי קוצייק;

משום שרוב מרכזי הקליסה ייסגרו. את מרכז הקליטה גילה, למשל, גהפוך להוססל

לקשישים. הלק ממרכזי הקליסה נהפוך לדיור ציבורי, חלק יוחזרו לבעליהם.



בסך הבל אנחנו לא רוצים לקיים שירותים במרכז הקליטה, ביוון ש-70%

מהעולים חולבים לקליטה ישירה. אנחנו רוצים שרוב העולים יבואו אל טרבז

השירותים ברי לקבל קום אח השירותים השונים, ושלא ייווצר קונפליקט באשר משום

שנוח לך אתה תקים את מרבו השירותים במרבז קליטה קיים, ובסופו של רבר יבואו

העולים הנמצאים בקליטה ישירה, באשר בתחילת דרכם המצב שלוגם קצת קשה, אף בי

בסופו של תהליך זח יותר קל, ויגידו שהם רוצים בן או אחרת. זה עלול ליצור

קונפליקט שאותו אנחנו רוצים למנוע.

מדוע לא להשביר לעולים את הדירות שבמרבז הקליטה?

אנחנו מנסים זאת תחילה. עשינו פשרה בענין זה, בחרנו במבשרת, בבית מילמן

וברעננה, והופבים מקומות אלה לדיור בשבירות ללא עובדים, זה ימיה בית דירות לבל

דבר. החלטנו על שלושה מקומות אלה.

בקשר לאולפן, מה מידת המעורבות של הרשויות המקומיות בבל הנושא הזח?

האמת היא שאיננו שבעי רצון משיתוף הפעולה של הרשויות הגדולות במו ירושלים

ותל אביב. ציפינו מהן להרבה יותר. אינני רואה שהערים הגדולות מתענות לנושא

הזה. זה מוצלח מאד בערים בינוניות ובערים בפריפריה. בראשון לציון למשל ישנו

פרוייקט יוצא מן הכלל, ועכשיו יש רשויות המבלות התעניינות בנושא. במידה ורשות

תציע דבר חיובי שייראה לנו, נקבל זאת בשמחה.

אם יש עולה שיחליט שבשלב הנוכחי לא חשוב לו ללמוד עברית באולפן, האם הדבר

ימצא איזה שהוא ביטוי במענק של 2,000 השקלים שהוא מקבל מידי חודש? מאחר ואני

רואה בלימוד באולפן דבר חשוב ביותר, האם לא כראי לומר לעולה שאם לא ילמד

באולפן יורידו סבום מסויים מחסך הבללי של 2,000 שקלים שהוא מקבל מדי חודש? אני

מבינח שהלימוד באולפן הוא חינם, ושאין עליו לשלם עבור הלימוד באולפן, אבל אני

רוצח לנרום לבך שאבן יילך ללמוד באולפן, אפילו באמצעות הורעה לו שאם לא ילמד

באולפן יופחת סבום מסויים מההקצבה החודשית שלול.

אני מודה שאנשי האולפנים חעלו את הרעיון הזה, וזה טעון עדיין בדיקה. יש

לי קושי מסויים בקבלת הרעיון הזה של הטלת מעין קנס בספי על עולה שלא ילמד

באולפן.

לא קנס. אני מתנגדת להטלת קנס עליו. אומרים לעולה שהנה הוא מקבל סכום של

2,000 שקל לחודש להוצאות המחייה של משפחתו, ובי הוא יבול לעשות בכסף חוח כל מה

שהוא מוצא לנבון, ולהוציאו בפי שהוא רוצה. אבל יובהר לו שאם הוא לא ילמד

באולפן ינבו מהסבום הכולל הזה סך של 120 שקל, או בל סבום בפי שיוחלט.

אנחנו אומרים לעולה שסל הקליטה שלו הוא 2.000 שקל לחודש. אבל שיש לו

קופון שנקרא בשם "אולפן" והוא 'ורוח 120 שקל. הלימוד באולפן הוא חינם, אבל אם

לא ילמד בו יפחיתו מטל הקליטה טלו אח סכום הקופון הזה. אט ילמד באולפן יקבל אח

מלוא הטכוט טל טל הקליטה שלו. נבהיר לו כי הוא יכול לעטות בכספו כל אטר הוא

רוצה וטקבלח הסכום על ידו אינו מותנה בדבר, איל שאת הטכוט טל 120 טקל הוא

י הסכום היהידי טאוחו יקבל רק אם ילמד באולפן, וטאט לא ילמד באולפן יופחת הטכוט

הזה מטל הקליטה טלו, והוא יקבל 2,000 טקל מינוט 120 שקל.

זה נראה לי. מי מכטה אח הוצאות הנטיעה של העולה לאולפן?

עוד לא יודעיט.

אני מעדיף לא לחח לו כסף עבורה נטיעה לאולפן. כי אם אתה מתחיל לחח לו כטף

עבורה נטיעה, אחה צריר לקבל נזמנו ק1:לה. ואמ אחה צריך קבלה, אחה זקוק 2ט לפקיד

שיקבל אח הקבלה ויחייק אוחה, וזה מחהיל לנלנל טוב את גלגל הבירוקרטיה.

אחן לכט דונמה. ישנה קבוצה טל אטט ברמוח, והט ריכזו טט כמה עטרוח מטפחות.

הט ביקטו אולפן לנשים, והסכמנו. עכטיו הט רוציט אולפן לגברים. אני כעד זה, מה

גט טזה לא עולה לי יותר. חם נריט טט והטתדרו טט, ואני רוצה לגלות נמיטוח ולבוא

אליהם.

היו"ר מי גלזר-תעטה;

כדי להטיר כל אי ודאוח מלבי אני רוצה להבהיר טוב כי האחריות המינהלית היא

כמו טהיחה, בידי מטרד הקליטה, ולא בידי הרטוח המקומית.

הטר לקליטח העליה יי צור!

אכן כך המצב.

אני לגמרי טלט עט המדיניות הזאח ועט המהפך הזה. אבל אני רוצה טלא נטלה את

עצמנו, אלא נדע ונבין שיהיו גם געיות מטוט טזה מהפך הדט על רקמה טלא היתה

מובנח ולא היחה בנויה למהפך הזה.

לפני טנתייט, כאטר בבלל לא הטבו עדיין על הענין הזה, היחה ביקורת קטלנית

צורקת על מהות הקליטה, כולל על הסוכנות היהודית. וכל הזמן טקלנו איך ניחן

לעטוח פיטוט טל ההליכיט הבירוקרטיים, ולכולם היה רצון ללכת בדרך חדשה גט כאטר

לא ידעו מה היא. בא שר הקליטה והציע תכנית, ואני טוען טעכטיו הוא הזמן לבצע את

התכנית הזאת. כי אילו היתה לנו עכטיו עליה גדולה לא היינו מסוגלים לעטות

שנויים גדולים כאלה, אכל כיוון שמספר העולים היום הוא קטן מאד, ככל טזה מדאיג

אותנו, עכטיו הוא הזמן לבצע אח רעידת האדמה הקשורה בחנניה.

הדבר הזה צריך להיות ברור לכולנו. כי אט כולנו לא גרבר בשפה אחת, ואם

נתחיל להעלות היטוטיט ופיקפוקיט אז האופרציה הזאח עלולה להתחלק מהר מאד לאי

הבנות ולצרוח צרורוח. הטוב על כן שכולנו גדכר בטפה אחת.



נתבקשתי על ידי יושבת ראש הוועדה להביא לישיבה הזאת את העובדים

הסוציאליים וצוות נוסף, והכוונה החלטתי לא לעשות זאת. כי הבעיה שלנו היא לא

להגביר מבוכות ולעורר שאלות. אנב, במחלקת העליז; ישנה קבוצה אינטרסנטית

ומעוניינת בסטטוס קוו הקודם, והכנסת שינויים רציניים ועשיית דברים הדשים

קשורים בשינוי עמדות של אנשים מסויימים, ואנשים כידוע דואגים לעצמם. דבר שהוא

טבעי ואנושי, ולבן לא רציתי שיתנהל באן סימפוזיון נדול.

י השוב ביותר שבולנו נדבר בשפה אחת, כי יש ויהיו בעיות. קליטה העליה עמדה

במקום נבוה ביותר בסדר העדיפויות בסוכנות היהודית. אנהנו צריכים להבטיח

שהקליטה תהיה בסדר עדיפויות נבוה ביותר נם בממשלה, ואני מדבר על כל המשרדים

הממשלתיים, ואני יודע שזה דבר לא כל כן פשוט. כי הממשלה התרנלה במשך שנים למצב

מסויים. נכון שהקמנו משרד קליטה, והצטבר בו נסיון מאז שנת 1968 והיו נם ועדות,

אכל מאהר ואנהנו הוכים היום בדרן החדשה הרי זה מהייכ את ממשלת ישראל מעל ומעבר

למשרד הקליטה.

אני רוצה להניד עוד מספר מלים בקשר למחלקת העליה. הישיבה הנוכהית היא

הישיבה האהרונה של הוועדה בקנדנציה הזאת, ואני מתאר לעצמי שבקדנציה הבאה היא

תקיים ישיבה מיוחדת בנושא הזה. אנהנו מדבריט במטבע שיש לה שני עדדים: עליה,

וקליטה. ואני מצפה מוועדת העליה, כמו גם מגורמים אהרים, שתקים קול זעקה נדולה

על כל מערכת ישראל בנולה בהקשר לעליה, ועל החברה הישראלית בכל הנוגע לקליטת

העליה, כאשר הכנסת ומנהיגות המדינה אינם נותנים דעתם ברצינות הדרושה לנושא

החשוב הזה.

אנהנו במשבר גדול, ואין כוה להרים דגלים. אני יודע שעכשיו אין זמן לדבר

על זה, אבל השוב לציין שאנהנו נמצאים במצכ של דעיכה בנושא זה מבלי שאנחנו

אפילו מרגישים בזה. נם את נושא הקליטה הישיבה, על כל השינויים הטובים שבו,

אנהנו עלולים לפקשש מבחינה לאומית גם כלפי הגולה. לאמיתו של דבר זה הישג גדול.

כמה דברים שונו בצורה כזו כחברה הישראלית? התעקש שר הקליטה על הענין הזה,

והבאנו את זה לכלל שינוי.

היו"ר מי נלזר-תעסה;

בדאי לזכור שהוועדה שלנו תמיד תמכה בזה.

אי נוררון!

אכן כן. השוב להבין שהשינוי הזה איננו טכני בלבד, ועבשיו צריך לךצאת

כמתקפה נרולה גם כלפי פנים, בתוך החברה הישראלית, ונם כלפי חוץ בתוך העם

היהודי, ולהצביע על כך שההברה הישראלית איננה במצב של התאבנות בסוגיה הזאת.

ומשום שכאבנו את נושא הקליטה במשך כל השנים אנהנו רוצים ללכת, וגם הולכים,

בדרך חדשה.

האמת היא שאני גם מוטרר, משום שהדברים נראים לא פעם יפה על הנייר, אבל

מפני שזו דרך חדשה יתעוררו בעיות בחיי היום יום, אלא שאנחנו נתגבר עליהן. אלה

המובילים צריכים להבין שיהיו בעיות, ושכל בעיה תביא אתה את הצורך לתת תשובות

חדשות ושונות. אבל העיקרון הוא נכון, ואני רואה בו פישוט הליכים בירוקרטים.

אני חושב שצדק השר כאשר העיר שאם נצטרך לקבל מהעולים חשבונות על נסיעות

באוטובוסים ציבוריים לאולפנים וכוי, זה רק יסבך את הדברים. ואנו הרי רוצים

לעשות את הדברים קלים ופשוטים.

אני לא יודע אם 2,000 שקל להודש למשפחה בת 4 נפשות זה סכום מספיק, או לא.

זה נראה לי סכום שצריך להספיק. אבל אם כעבור הצי שנה יסתבר שזה סכום-קטן מדי,

או אולי גדול מדי, נתייחס לזה. נראו. לי שאנחנו מציעים הצעה המאפשרת קליטה

נכונה וללא מתה, כי סל המזונות הזה משקף מציאות שתאפשר לעולה להסתדר אחו.



ע' לנדאו;

האמנם מספיק סך של 2.000 שקל לחודש לקיומה של בעלת 4 נפשות? אני

מנסה לראות אם אפשר היה להעלות את הסכום-הזה.

הסכום הזה טורכב מהשכר הממוצע במשק, העומד על סך של 1,500 שקל לחורש,

פלוס שכר רירה. לשר האוצר ולממשלה ישראל אין כסף. האופרציה עצמה עולה לסוכנות

הרבה יותר ממה שהיה בסססוס קוו.

כיום מקבל העולה 650 שקל לחורש במשך חצי שנה וכן נם רירה, חשמל, מים וגז

ומעון לילרו. בסך הכל זה הרבה פחות מאשר 2.000 שקל לחודש.

אני מתכונן להניד דבר לא נעים, אבל הוא אמיתי. לנו יש צורך לאומי גם

בנושא של פיזור האוכלוסיה. אני מאמין שיהיו עולים שיעשו לעצמם חשבון כלכלי

וישקלו אם כדאי להם לנור במרכז ירושלים, ברחביה, ולשלם שם שכר דירה נכוה, או

לא. מי שאין לו כסף נוסח, לא יעשה ואם. מאידך, אם יגלה שכאם הוא יפנה לדימונה

הוא יצליח לחסוך כסף-

י' ארצי;

ומה עם עבודה?

השר לקליטת העליה יי צור;

עבודה יש שם לכל מי שרוצה. הם מחפשים שם 20 רופאים כבר למחר, ולא רק

רופאים.

בירושלים קשה להשיג עבודה, ולא כל כך קשה להשיג אותה בגליל.יכול להיות

שהעולה יעשה לעצמו את החשבון האישי שלו, וזה יהיח רק לטובתו, וזה יכול להתקשר

נם עם הצורך הלאומי שלנו בפיזור האוכלוסיה. אתה צריך להגיד לו במפורש שאתה לא

מתכונן להכתיב לו לאן ללכת, וכי הוא אדון לעצמו ולגורלו. יכול מאד להיות

שבמקום שירצה את ירושלים, יבחר במקום אחר.

השר לקליטת העליה יי צור;

כולם רוצים את ירושלים אבל 49% מהעולים הולכים למרכז, לגוש דן, 29%

לירושלים, 12% לחיפה ו-12% פונים לדרום ולצפון הארץ.

הפריסה הזאת לא כל כך גרועה. גם הפריסה של הישראלים היא בערך כזאת.

אי גורדון!

זה אמנם כך, ואיננו שמחים עם הפריסה הזאת. אם נניע למצב בו 30% מהעולים

יפנו לדרום ולצפון זח י היה הישג עצום.

אני יכול לספר לכט שאתמול הסיעו עולים מדרום אמריקה, ממרכז הקליטה

ברעננה, לסיור נן יום בדימונה. מתוך 50 העוליט נמצאו 15 שאמרו שהם רוצים

להתעניין כאפשרות להשתקע כרימינה. ערכו להם יובן סיור שט, כולל סיור במקומות

עבורה וכו'.

י' ארצי;

יש שט ריור?

השר לקליטת העליה יי צור;

בחינם. בדימונה יש היוט 650 יחידות דיור שאחרי שיפוץ קל תהיינה מתאימות

למגורים. ישנן נט 50 יחידות דיור הדשות שמוכנות לכניסת דייריט מיד.

איזו עבודה מצויה היוט בנצרת עלית, למשל?

השר לקליטת העליה יי צור;

עד חיפה. מרחב התעסוקה של נצרת הוא עפולה, מצד אחד, וחיפה, מצד שני. מה

רע בזה? בית החוליט בצפת זקוק לרופאים כמו שאדט זקוק לאוויר לנשימה. אתה יכול

לקבל בצפת דירה חדשה שאף אחד עוד לא גר בה.

אין דרך לנסינה, ואני רוצה להסביר את הדברים על מנה שיהיו ברוריט. מחלקת

העליה שלנו עוברת זעזוע אמיתי קשה. כמחלקת העליה היו שומניט, ובתהליך המעבר

הזה אנחנו מנסיט לחתוך בהט. משרד הקליטה לא קולט את כל עובדי מחלקת הקליטה,

ובצדק. חלק מהעובדיט שלנו נצטרך לקלוט בסוכנות היהודית בתפקידים אחריט. וכן

נצטרך לפטר 100 או 200 עובדיט. אט אחרי הבחירות תקוט ממשלה חדשה שמסיבה שאינני

יכילה לצפותה לא תמשיך במדיניות הזאת, אז אני אומר לכט שמחלקת הקליטה בסוכנות

היהודית לא תהא מסוגלת לתפקד בקליטה. אין כבר דרך נסיגה.

כדי לפטר עובדיט יש צורך בניהול משא ומתן אנושי רגיל, כמו בכל מקוט אחר.

אני לא רוצח שהעובדיט יפגעו הלילה, אז זח מחייב מש ומתן לגבי מי שיוצא

מהמערכת, כולל אנשיט טובים. אי אפשר לשקט את מחלקת הקליטה מפני שממשלת ישראל

לא הגיעה לקונצפציה של הסבמה בענין הזו;. אני גט לא יודע אט יעקב צור יחיה שר

הקליטה הבא, וזה מסריד איתי, ואני אומר זאת בנליי. כי אט חלכני על דרך

מסויימת, הרי זה מחייב אותנו להמשיך בה גם בזמן כהונתה של ממשלח אחרת. ני אין

ורך לנסיגה, וחשבו שזה יהיה ברור לנו לחלוסין.

ישנו דבר נוסף, שאינו נושא לדיון היום, אבל אנחנו הייביט להבין שהסוכנות

היהודית הולכת לעסוק בנושא אחד ויחידי; עליה. וזה מהייב אותנו לבנות תכנית

חדשה לחלוסין בשביל עליה, כשט שתכנית הקליטה היא חדשה לחלוטין. פורמלית אני

מבקש שוועדת העליה והקליטה של הכנסת תקיים דיון על התכנית שלנו בהקשר לעליה,

בהיותה בעיה לאומית ממדרגה ראשונה.

ענין האולפניט מנוהל בעיקרון על ידי משרד החינוך כמו שזה נט היוט. עד

הלוט היינו שותפיט לענין חזה, ומהיום והלאה יהיה משרד הקליטה. אני לא בטוח

שזה יילך דווקח דרך אולפניט. החייט יותר חזקיט מאתנו. ואט עולה חדש יבחר בבת

אחותי כמירח שלי לעברית? נכין שעלינו לחדד את התודעה של העולים החדשיט באשר

לצורך ללמוד עברית, אבל צריך לחיית פתוחים לאופציית ולווריאציות שינית.





הדברים אמורים נט לגבי דברים אחרים. אם בחברה הישראלית לא תקום, למשל,

קבוצה גדולה קול אנשים שיעזרו בקליטת העליה, שחבריה יקחו אח העולים ביר ויגשו

אתם לקופת החולים, ויעזרו להם למצוא עבודה וכו' העולים עלולים להשתחק מחר מאד.

זה לא רק עניינם של משרד הקליטה וקול הסוכנות היהורית, אלא גם של ההברה

הישאלית. ולבן אגחנו צריבים להבליט את השינוי הזה כלפי פגים. אני בשלעצמי

רוצה לראות בהברה הישראלית 5,000 מתנדבים לקליטת העליה. ואני מאמין שניתן

להשיג את הדבר הזה. הדבר חשוב בשל סיבות רבות ושונות. ויש בחברה הישראלית

אנשים נהדרים מכל המקצועות ומכל השכבות שיכולים ושירצו לעשות את זה. צריך רק

להפסיק לפחד להניף דגלים. וכיום איננו מניפים דגלים. אני רואה בקליטה הישירה

הזו לא ענין טכני, אלא רצון של החברה הישראלית לבנות את זה בצורה אחרת.

יש כאן בעיות חדשות שהתעוררו בקשר לתפקידם של השליחים בחוץ לארץ, וגט את

זה צריר לפתור. עד היום ידע השליה שכאשר הוא שולח עולה לארץ עומד לרשות העולה

הזה מרכז קליטה על כל מה שיש בו. היום מגיע עולה פוטנציאלי אל השליח בחו"ל

והלה לא-יכול להגיד לו לאיזח מרכז קליטה הוא יישלח, כי אנחנו הרי הולכים על

קליטה ישירה. הקמנו צוות מיוחד שתפקידו לחפש תשובות לענין הזה.

מה הכתובת שאליה פונה העולה החדש בהגיעו לארץ?

כאשר העולה נוחת בשדה התעופה בן גוריון הוא מוצא שם בתמוגה את משרד

הקליטה. לא על זה אני מדבר, אלא על יהודי בשיקגו שפונה אל שליח העליה במקום

ואומר לו כי בעוד חודשיים הוא רוצה לעלות לישראל. עד היום השיב לו השליח כי

הוא יופנה למרכז הקליטה בחיפה, או בתל אביב וכוי. היום הוא כבר לא יכול לתת לו

את התשובה הזאת. אז צריך להערן היום גם כלפי הגולה על פי השיטה החדשה, והקמנו

צוות שיעבד תכנית אופרטיבית אמיתית המתאימה לשטח. החודשים הקרובים יהיו קשים,

כלל לא פשוטים, אבל אני מאמין שזו הדרן הנכונה.

י' ארצי;

אינני נגד שינויים, אבל אני רוצה שאנחגו נבצע את השינויים בצורה כזו שלא

נזרוק את מי האמבטיה ביחד עם הילד. בשבוע שעבר חזרתי מביקור ברומניה, ששם יש

רזרבואר של 20,000 יהורים, ואני מאמין כי 10,000 מהם אכן יעלו לישראל. היהודים

שם רוצים לבוא לארץ ובאים ארצה כל הזמן.

לפי הצהרות של שמעון פרס, ונדמה לי שגם של יצחק שמיר, העולים משם הם

העולים הטובים ביותר, שאינם דורשים יותר מרי והם גם מסתגלים היטב לארץ. ואני

יבול לספר לכם שנפגשתי שם עם אנשים צעירים רבים וראיתי את הפניקה השוררת

בקרבם נובח הידיעות שהגיעו לשם מהארץ. אני מדכר על הצעירים ברומניה, כי אני

הושב שהם יכוטלים לייצג גם את הנעשה בקרב העולים מברית המועצות ואלה שבאים

ויבואו מאירן.

בשבוע שעבר היתה בכנסת קבוצה גדולה של אנשי גילה. נכנסנו לשיחה חופשית,

ומלכד הדרום אמריקאים שאני מבין מדוע הם פחות מודאגים, כל היתר היו מלאי חרדה,

והיהודים מאירן עוד יותר מאשר אלה שעלו מרומניה. חשוב שנדע ונבין מהיכן באים

האנשים. הם באים ממדינות בהן היו רגילים לפטרונז', גם אם זה נכון שבארץ יצאו

נגד הפטרון ומתחו עליו ביקורת. האמת היא שמאז שנולדו ועד היום הם לא רגילים

לסדר משהו בעצמם. ואתה לוקח אדם כזה וזורק אותו שיעמוד ברשות עצמו, גם אם אתה

נותן לו דיור, ונניח שהדיור בסדר. ומה יהיה אהר כך? אין היום דיור בשביל עולים

במרכז הארץ, מקום שם ניתן למצוא תעסוקה.



אני רוצה להתעכב לרגע בענין התעוקה. פגשתי בעולים-חדשים מרומניה, וסגן

ראש עירית נצרת היה נוכח באותה פגישה. אמרתי לו שהנה לפניו שלושה אנשים

אלקטרונאים. האם יש בנצרת עבורה עבורם. השיב לי בשלילה,

אבל במגדל העמק יש בשבילם עבורה. אלא שמנרל העמק בשבילו היא סיביר, והוא

לא יגיד לך ששם יש בשבילם עבורה. בסמי קונרקטור יש עבורה. במנרל העמק יש הרבה

מאר מפעלי אלקטרוניקה, ומרגיז את סגן ראש עירית נצרת שהמפעלים האלה הם על

ארמות מגרל העמק, ולא על ארמות נצרת.

באים אלי אנשים וטוענים שהם למרו מקצוע מסויים ורוצים לעבור במקצוע שלהם,

ואינם יכולים להשיג עבורה במקצוע שלהם.

בין העולים מתהלכת אנרה, ואולי זו המציאות, שרק במרכז הארץ ניתן למצוא

עבורה, ולא בפריפריה. אז אתה לוקח עולה כזה וזורק אותו במרכז הארץ, והוא צריך

ולהתייצב מול בעל בית שכבר לא יורע כמה כסף לררוש היום עבור רירה שכורה, ואחה

לא נותן לעולה עזרה, והוא גם לא יורע ולא מכיר את המנהגים בארץ, אז אתה מצפה

שהוא יסתרר?

השאלה היא אם יש או יהיה לן מלאי של רירות כרי ליישב עולים בירושלים או

בתל אביב. נראה לי שאתה מצייר בצבעים יותר מרי ורורים את מצב התעסוקה במקומות

בהם אנחנו שומעים שיש חוסר עבורה.

אררבה, חבר הכנסת ארצי, תניר לי איפה בארץ יש הוסר עבורה. תן לנו נתון

אחר.

בפריפריה, באשקלון.

כמה אחוז אבטלה יש שם? אם אינך יודע, לא לבדוק לפני שאתה מדבר. מצרפים

אגרה לאגרה ובונים סיפור.

כשהעולה נמצא במרכז קליטה באשרור, האם הוא לא ירצה להשאר שם אם רק יקבל

עבורה וריור במקום? בווראי שירצה.

אם הוא נמצא במרכז קליטה באשרור הוא יורע שמשן הנסיעה מאשרור לתל אביב

הוא בריוק 20 רקות.

והאם יש לך באשרור ריור עבור העולה?



חה"כ ארצי, לא היית פה בחחילת הישיבה כאשר מסרתי נתונים. בשנה האחרונה

2,820 משפחות של עולים קנו דירות במשכנתא. 1,100 משפחות קיבלו ריור ציבורי.

אני קורא כאן הצהרה של המנכ"ל החרש האומר שמשרד השיכון הפסיק להעמיד

לרשותו ריור ציבורי, ושאין דיור ציבורי. זו הורעה מההורש חזה.

השר לקליטת העליה י' צורי.

הנתון שמטרתי הוא ברוק, והוא מונח על שולחן הכנסת. 1,100 יהירות של ריור

ציבורי נמסרו תשנה לעולים. ויש לי עור אלף יהירות ריור ציבורי, אלא שאלה

מצויים במקומות שהעולים לא רוצים ללכת אליהם. בבילה ישנן 10 משפהות מסוריה והן

צריכות ריור ציבורי, שלהנו אותן למעלה הארומים, שם יש ריור ציבורי עבורן, אבל

הן לא רצו לעבור לשם.

אני יבול הלראות לך מבתב שקבלתי מסוג אקרמאי מסורר, שבאו למעלה הארומים,

אף שהם רחוקים מהמקום מבחינה פוליטית, אבל אומרים להם שאין ריור. אחר מהם עובר

באוניברסיטה.

השר לקליטת העליה יי צור!

האם הם משתברים למעלה מ-1,200 שקל לחורש? אם הם משתברים למעלה מהסכום הזה

הם צריכים לקנות רירה במשכנתאל.

הם לא יכולים עדיין לקנות רירה, כי אין להם עדיין בטחון ביציבות מקום

העבודה שלהם.

אני מסכיט שתמיר עריף לקבל ריור ציבורי ברהביה מאשר לקנ ות רירה. אתם

מכשילים את העולים. במקום לעזור לנו להכניס אותם למסלול הישראלי, כאשר העולה

מקבל משכנתא שיש בה מתנה בגובה של 25 אלף רולר. והרי מסרתי לו את הנתון של

2,800 משפחות עולים שרבשו רירה במשכנתא. האם אתה יורע כמה מבין הרוכשים האלה

הם עולים מרומניה?

ומה עושים עולים שאינם יבולים להשיג המישה ערבים, בנררש בשביל לקבל

משכנתא? ויש נם משפחות עם אם המשפחה בלבר, והיא לא יכולה לקבל משכנתא.

תסכים אתי שאם נתנו השנה פתרונות ריור ל-2800 משפחות, זה מקיף למעלה מ-

15,000 עולים.

וכמה לא קיבלו פתרונות ריור?

לא כולם קונים לירח כבר בשנה הראשונה להיותם בארץ. ואתה בוודאי יודע

שאנחנו מסבסדים את שכר הדירה לעולים למשך 4 שנים. לא כולם קונים דירה בקונה

הראשונה, אבל יש מקופחות שעלו הקונה לארץ וכבר קנו דירות. אתם הופכים את העולים

לנכים. אתם מצהירים באזני כולם שהם לא יודעים, שהם לא מוצלחים. פנשתי ברחובות

בעולה מבריח המועצה שגרה בדיור ציבורי, ובעלה שהוא רופא נוסע כל יום לעבוד

באשקלון. היא כבר מנננת בתזמורת הפילהרמונית, והם כבר קנו דירה. מדוע אתם

חושבים שהם לא יוצלחים?

מה קורה עם העולים המניעים ב-1 באוקטובר, ולאחר מכן? העולה מניע ללוד,

חוא לא מתמצא ולא יודע מה עליו לעשות. מה אתה עושה אתו?

השר לקליטת העליה יי צור!

ברומניה אומרים שעולה כזה ישאר ברחוב.

ארנוני העולים לא רוצים בשיטה החדשה. הם מעדיפים להמשיך לבכות, ולא לשנות

את המצב. ובחודשים האחרונים הם ניסו. ולעתים אף הצליחו, להשניא על העולים את

השינוי חזה. קודם לכן שנאו את הסוכנות היהודית ושנאו את מרכזי הקליטה. כי הם

רוצים למעשה את שתי השיטות ביחד, בעוד שאין אפשרות כזאת ואין דבר כזה בעולם.

והרי חסברתי מה אנחנו עושים עכשיו. אנחנו לוקחים את כל הכסף שמדינת ישראל והעם

היהודי משקיעים היום בקליטה, וזה מניע ל-130 מיליון שקל, ואומר הבה נראח מה

ניתן לעשות בכסף הזה. וצריך להיות ברור שאין מי שיוסיף על הסכום הזה אף לא

אנורה אחת. אני נותן לך 130 מיליון שקל אלה, שב ותכנן איך לקלוט עולים במדינת

ישראל. תקבע אם אתה רוצה בקיומם של מרכזי קליטה, ואז לא יהיה לך דיור ציבורי.

איך הנענו למצב בו אנחנו יכולים לתת למשפחה של עולים 2000 שקל לחודש, בעוד

שעכשיו היא חייה עם סכום של 650 שקל?

יי ארצי!

לכמה זמן אתה נותן למשפחת העולים סכום של 2000 שקל לחודש?

במשך שנה.

ואיך אתה מספק לו תעסוקה?

השר לקליטת העליה י' צור-.

כמו היום. אני מקווה שזה יהיה יותר טוב, אבל לפחות כמו היום.

אתה יכול כמובן לקחת את אותם 130 מליון השקלים ולהעסיק בסכום הזה 400

עובדים במשרד הקליטה ו-500 עובדים בסוכנות היהודית, וכך תעסיק 900 עוכדים

בשביל לקלוט 15,000 עובדים. אבל אתה יכול במקום זה לתת את רוב הכספים האלה

לעולים בעצמם. אנחנו מדברים בעולים מבוגרים. נעזור לחם, נסייע ונדריך אותם.

נסנן את אותם 25% מבין העולים שהם מקרים קשים, ולשאר 75% ניתן לרוץ בארץ הזאת.

מצי עומד לצדם בזמן המעבר, בחודשים הראשונים? העולה נכנס לדירה ואינו

יודע איך מנהלים את המשא ומתן עם בעל הבית, איך עורכים הוזה וכו' וכוי. מי

עוזר לו בהודשים האלה?

ארגוני העולים יעזרו להם.

אין דבר גזה,

אם אין דבר בזה נובל לחסוך את אותם 3 מליוני הדולרים שהסובנות היהודית

נותנת לארגוני העולים השונים.

השר לקליטת העליה יי צור-.

ארגון יוצאי ארצות הברית מקבל מהסוכנות היהודית סכום קול מיליון דולר בשנה

עבור 300 - 200 משפחות שבהן הוא מטפל.

במשרד הקליטה יהיו עובדים סוציאליים, יהיו גם מטפלים ומטפלות. אנחנו

הולכים להזיז אוו הלשכות אל העולים. הולכים לפתוח בכרמיאל, ואחת בקרית ים וכוי.

אני יודע שיש הרדות גדולות. עולים יירשמו s חודשים קדימה. היום נרשמים עד

ראשון לינואר במרכזי קליטה. ואם נתאחר בחודש, נדחה אח זה בחודש. ב-1 באוקטובר

לא קורה דבר בגדול. יהיו שנתיים של מעבר.

י' ארצי;

מי שבבר נמצא במערכת לא מדאיג אותי. אני דואג רק למי שיגיע.

יי קוצייק;

הבה נראה מה קורה לעולה שיוצא מרומניה ומניע לשדה התעופה בן גוריון.

ובכן, בפני העולה הזה עומדות האפשרויות הבאות; 1. אם הוא לא מכיר אף אחד בארץ,

אז משדה התעופה מסיעים אותו לבית מלון בעיר שבה הוא בוהר. אנחנו מממנים לו

שבועיים בבית מלון. במשך השבועיים האלה הוא צריך למצוא לעצמו דידה בשכירות. יש

לנו שיטות למציאת דירות בשכירות. אם ארגוני העולים הם ארנונים רציניים, אז

במקום לשלם דמי תיווך למתווכים נשלם זאת לארגוני העולים. יהיו לנו גם דירות

מאגר, והעולה יוכל ללכת לדירה כזו.

2. אם העולה אינו רוצה ללכת לדיור שכור, יילך למרכזי הקליטה שאנו מעמידים

לרשותו בפריפריה. יש לנו 2000 מיטות במרכזי קליטה בבאר שבע, באשקלון, באשדוד,

בקרית ים בנצרת ואולי בעוד מקום.

השר לקליטת העליה יי צור;

ירצה לצאת משם לדיור שכור במרכז, יקבל את סל הקליטה.

יי קוצייק;

העולה הולך לקליטה ישירה, מקבל מאתנו 2000 שקל לחודש, ולומד עברית. במידה

והוא יודע עברית הוא מתחיל לעבוד, וממשיך כמובן לקבל את סל הקליטה. בתום השנה

יש בפניו האופציות הבאות; לרכוש דירה במשכנתא, אם הוא מרגיש די חזק לעשות זאת.

או שהוא יהליט שהוא רוצה ללכת לדיור שכור, כי לא ברור לו עדיין איפה יעבוד

וכוי. ואז אנחנו מסבסדים את שכר הדירה שלו בשנה הראשונה בסכום של 300 שקל

לחודש, בשנה השניה - 280 שקל לחודש, ובשנה השלישית - 220 שקל להודש. ואם זה

מקרה סוציאלי ואין סיכוי לסדר אותו, אנחנו צריכים לתת להם דירה ציבורית. 25%

מהעולים מקבלים דיור ציבורי. יהיו קריטריונים, ומי שעומד בהם יקבל דיור

ציכורי.



ברור לנו שלבירוקרטיה קשה לקלוט קליטה חברתית ורוחנית. אנחנו צריכים

להעמיד אמצעים שסל הקליטה יהיה 2000 שקל למשפחה בת 4 נפשות, והוא יתעדכן

אוטומטית, לבל יישחק. קונית, כמות מתאימה קול פתרונות של דיור ציבורי בזמן. מעבר

לזה צריך להפעיל את 3 מיליון הרולר שמקלבים ארגוני העולים על מנת שיעסקו

בקליטה חבחרית, ולצערי איננו מדברים על הרבה עולים.

אני ידוע שאני מצייר בפניכם דבר מאד טכמטי שעובד יופי כשאנחנו יושבים כאן

בוועדה, אבל אנחנו יודעים שמדובר בתקופה קשה שתימשך שנתיים. ב-1 באוקטובר

איננו עוצרים את כל המערכת עצירת חירום. אנחנו לא מפוצצים את מרכזי הקליטה.

במרכזי הקליטה יש עדיין אנשים. תוך שנתיים אנחנו צריכים לפנות את האנשים

ממרכזי הקליטה. תוך השנתיים האלה אנו מארגנים את השירותים האלטרנטיביים למרכזי

הקליטה, קובעים איפה יהיה האולפן, איפה יהיה מרכז הלמידה, איפה יהיה המעון

ואיפה תהיה הלשכה. בשביל זה נקבעה תקופת מעבר של שנתים. אין הורסים את הקיים

עד שלא תהיה אלטרנטיבה.

תקופת המעשבר היא מאד יקרה, ומוציאים על זה 40 מליון שקל לפחות, מפני

שבינתיים רצות שתי מערכות במקביל.

ליושבת ראש הוועדה אינ רוצה להגיד שאנחנו נמצאים אחרי החלטות ובעיצומו של

המשא ומתן התקציבי, שיכול להימשך מטפר שבועות. מהלקת העליה נמצאת במצוקה קשה,

כי אנשים יודעים שבקטע הזה אנחנו קבענו ויש לממש את האחריות של מחלקת העליה על

נושא מרכזי הקליטה שיפעלו כמו שצריך עד לאותו רנע בו הנושא עובר לממשלה. אי

אפשר לשחרר את מחלקת העליה מהאחריות הזו.

אין זו בעיה כטפית דווקה. מתהלכות הרבה שמועות, ויש המון אי ודאיות.

שינוי כזה נתקל בהרבה פחדים, וחייבים לומר למחלקת העליה שהיא צריכה להיות

אחראית לעולים ושהמערכת תמשיך לתפקיד, ושהעולים במרכזי הקליטה לא יפגעו בגלל

המעבר. ומובן שיש תיאום עמדות בינינו.

כדי להתנכר על השמועות ועל החששות אני חושב שאתם צריכים להגיע להטדר עם

השידורים בלועזית בשפות השונות, במיוחד בשפה הרוטית, הרומנית. הפרסית וכן שפות

נוספות, ולקיים כל יום פינה מיוחדת שתשיב לשאלות כמו: אני זקן ולא יכול לעבוד

יותר, מה מצפה לי בארץ? אני בעל מקצוע איקס, בעל משפחה בת 4 נפשות, האם אוכל

להשיג עבודה מתאימה בארץ ולהתפרנס ממנה? ועוד שאלות מהסוג הזה ואחרות. צריך

יחיה להודיע מראש ולצאת במסע הסברה בקשר לתכנית הזאת. נוסף על כך צריך להדפיס

את הפרטים האלה בחוברות מיוחדות במספר שפות, ולהעבירן בדואר חריפלומטי למדינות

השונות, ושם חן כבר תעבורנה מיד ליד. יתכן וצריך לפרסם זאת נם בעתונים, כי אני

יודע שהעתונים באמת עוברימ שם מיד ליד וגדול מספר הקוראים את עתונות המחתרת

הזאת.

אני יודע שברומניה ישנו שבועון ישראלי מחתרתי שעובר שם מיד ליד וכולם

קוראים בו משום שהוא תוקף את המשטר וכוי, והוא מגיע אל כל האנשים. צריך להודיע

לאנשים מראש שבעוד שבוע תתחיל סדרה כזו, והם יעקבו אחריה. וכשהאנשים שם יקראו

את הדברים ושימעו את התכנית הם יכואו ארצה כשהם כבר מוכנים קצת לקראת מה שמצפה

להם. אני יודע שהיום המ פוחדים מאד מפני השינויים הצפויים. כך גם היהודים

כרוסיה.

צריך להבין את האיש שהיה רגיל להלך במשך כל שנותיו על קביים ולומר לו

שקביים לא יקבל בארץ, אבל להסביר לו שהוא ימצא בה כרופה יותר טובה.

ההצעה הזאת בהחלט נראית לי.



יי קוצ'יק;

אני רוצה להבהיר שכבר היום המצב הוא בזה שלמכזי הקליטה הולכים 45%

מהעולים, ולקליטה ישירה בלא טל הקליטה הולכים 55% מהעולים. אנהנו מתבוננים

לשנות את הפרופורציות בין קליטה ישירהובין קליטה במרכזי קליטה רק ב-15% לא

כל העולים הולכים היום למרכזי הקליטה.55% מהעולים לא הולכים נם היום למרכזי

הקליטה.

העולים מרומניה הולכים נם היום לכרמיאל ולנצרת.

י' ארצי!

רק אהרי תקופה מעבר מטויימת. ובזה הענין.

אתם מצינים בפנינו מצב שאליו צריך להניע. והבעיה היא במצב הביניים, ובמה

שניתן לעשות כרי שהמעבר יהיה הלק ביותר ויגרום פחות קשיים לעולים. באים עולים

מבל מיני ארצות, עם רקע תרבותי שונה, עם מנטליות שונה וכוי. אני בטוח שהקשיים

של עולה מארצות הברית, למשל, יהיו קטנים ביותר. אבל יש עולים מארצות אהרות

שהם רנישים ביותר לפטרונז' מלמעלה.

לדעתי חשוב מאד שמשרד הקליטה יעשה שני דברים; ראשית, מאחר ונודע ברבים

שעומדים לנקוט עכשיו בשיטה הדשה בכל הקשור לקליטת עולים, חשוב שהעולים יבינו

מה הרווה שיהיה להם מהשיטה ההדשה הזאת. חשוב להטביר להם שהדבר נעשה לטובתם,

ושזה יטייע נם לכיט שלהם, ושהם יקבלו את הכסף שייחסך עם הכנטת השינוי הזה.

נוטף על זה צריך להקהות את מה שרבים מהם רואים במכה. הם נמצאים עכשיו במרכז

קליטה, שם הם רואים כתובת לפניות רבות שלהם, והם צריכים להבין שנם אהרי שלא

יהיו במרכזי קליטה, תהיה להם כתובת טובה אליה הם יובלו לפנות, וכי אין זורקים

אותם אל הרחוב ללא ליווי וללא עזרה. האמת היא שלי עצמי לא כל כך מובן אין

העולה ימצא לעצמו דירה, שהרי אין זה דבר פשוט. העולה מרומניה צריך לדעת מראש

כי בהניעו לארץ יתקשר אתו אדם מארנון העולים שידבר בשפתו ויעזור לו למצוא דירה

וכו'.

יי ארצי!

אין ארנון כזה.

ע' לנראו!

אם אין ארנון כזה צריך בבל זאת להיות מי שידבר בשפת העולה ויעזור לו. כי

לחפש דירה בארץ זרה שאינך מכיר נם את שפתה ומנהניה זה דכר כמעט בלתי אפשרי, מה

נם שאתה זקוק לעורך דין שיעזור לך לערוך את ההוזה עם בעל הבית וכוי.

והמשרד הוא זה שצריך לתת תשובות לשאלות האלה. זה חייב להיות חלק בלתי נפרד

מהתכנון הבולל שלו.

אני חושבת שקבלנו היום תשובות על רוב הפניות שלנו. לא כולן מטפקות, אבל

נם המצב הוא כזה. המדובר הוא בתהליך רציני של שינוי, וזה כמובן לוקח זמן. צריך

לעבור זמן מסויים עד שהדברים מתארננים ונכנטים למטלול שלהם.





אני בכל זאת חושבת שבכל הנוגע לגובה סל הקליטה יש להבחין בין העולים

יהודי הבא מסוריה מגיע בחוסר כל וזקוק לעזרה גדולה יותר מזו שלה זקוק יהודי

שעולה מארצות הברית ומביא אתו מטען, קצת כסף וכוי. צריך לתת על זה אח הדעת.

אני מביגה שעוד לא החלטתם מתחילה השיטה הזתא לפעול.

השר לקליטת העליה יי צור!

נ-/ לאוקטובר המשרד שלנו צריך להכנס לניהול הדברים במצב הקיימ. השינוי לא

יתחיל כמובן בתאריך הזה.

דברי חה"כ ארצי כענין הצורך בהסברה נבונים מאד. מדינת ישראל לוקה בהסברה

כל התחומים, וגם בתחום הזה, ויש לעשות משהו רציני בנדון. באמצעות שידורים

ועתונים ניתן להרגיע את החששות של הרוצים לעלות, ולתת להם הסברים ואף להצביע

על הרווח שיהיה להם מהשינוי הזה, ולא רק הרווח הכספי.

לא נעלם מעינינו שאנחנו כבולים גם בתפיסה הלאומית של פיזור האוכלוסיה,

ואני מברכת על כך שמשאירים את מרכזי הקליטה בפריפריות דווקה. הם באמת לא

חייבים להיות בתל אביב ובירושלים.

אני חושבת שתפקידו של משרד הקליטה לבוא בקשרים עם מערכת החינוך, לעודד

מתנ"סים ובתי ספר לתת כתף לקליטה החברתית. אני מאמינה שהם יכולים להיות לעזר

רב בתחום הזה. אם מטילים על בית ספר מסויים את התפקיד להערך לקליטת עולים,

כפרוייקט חינוכי לתלמידי כיתות יי או י"א, הוא יעשה זאת, ויעשה זאת היטב.

אנחנו צריכים ללוות את המהפך הזה. אני מחייבת את השינוי הזה, ואנחנו

יודעים שכל שינוי, אפילו הוא חיובי ביותר, מלווה בכאבים ובקשיים. על הכאבים

והקשיים צריך ואפשר להתגבר.

אנחנו מברכים אתכם על השינוי ומלווים את עבורתכם באהדה, בלב חרד, אבל

בוטח.

מאחר וזו הישיבה האחרונה של הוועדה בקדנציה הנוכחית, אני רוצה להודות

לוועדה ולכמה מנאמניה שהיו נוכחים ברוב הישיבות בחם השתתפתי. אני חושב שזו

היתה הוועדה הכי לא פוליטית שעסקה בנושא הגי חשוב וחיוני לכולנו. ובראש

וראשונה אני מודה ליושבת ראש הוועדה, חברת-הכנסת מרים גלזר-תעסה, ומאחל לה

הצלחה.

אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14.00)