ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 07/06/1988

הסוכנות היהודית - הצעה לסה"י של חה"כ ד' מגן

פרוטוקול

 
הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 132

מישיבת ועדת העליה והקליטה

מיום שלישי. כ"ב בסיון. התשמ"ה - 7 ביוני. 1988. בשעה 12.00
נכחו
חברי הוועדה: מ' גלזר תעסה - היו"ר

א' ולדמן

א' שוסטק

מוזמנים;

חה"כ מי מנן

ש' דיניץ - יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית

מי שטרית - נזבר הסוכנות היהודית

נ' ויתקון - מנכ"ל הסוכנות היהודית

מי דרובלס - ראש מהלקת התישבות, הסוכנות היהודית

א' שפר - מנהל מחלקת דור ההמשך, ההסתדרות הציונית
מזכירת הוועדה
וי מאור
רשמה
ש' צהר
סדר היום
דיון בנושא: הסוכנות היהודית - הצעה לסה"י של חה"כ די מנן,



הסוכנות היהודית - הצעה לסה"י של חה"כ ד' מגן
היו"ר מי גלזר-תעסה
ברשותכם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

ישיבה זו מוקדשת לדיון במעמדה של הסוכנות היהודית, בעקבות הצעה לסדר

היום של חבר הכנסת מגן מה-9 בדצמבר 1987, והועברה אלינו מהמליאה. במתכוון

דחינו את הדיון בנושא עד לאהר שלבעלי התפקידים הבכירים בסוכנות היהודית תהיה

שהות ללמוד ולשנות את פרקם, ונוכל לקבל מהם תשובות כמעט מונמרות בנושא הנדון.

בטרם אמסור את רשות הדיבור לבעל ההצעה לסדר היום, אני רוצה לבקש מהאורחים

להתייחס בדבריהם נם לאמנה משנת 1952, לספר לנו מה קורה לתפקידי ההתישבות,

הקליטה ונושאים נוספים אחרים שהיו באחריות מסויימת של הסוכנות היהודית. האם

אינכם סבורים שצריך יהיה לעבד חקיקה מתאימה לאמנה חדשה? כי עברו 36 שנים מאז

התקבלה האמנה משנת 1952 והרבה דברים השתנו מאז בעולמנו, והיינו רוצים לשמוע מה

אתם מצפים מאתנו בתחום הזה.

לפני שנעבור לסדר היום אני מוכרחה להתייחס לתקלה הטכנית שארעה. אנשים

נוספים מהסוכנות היהודית הוזמנו לישיבה זו, אכל היתה איזו אי הבנה בין אנשי

הלשכה שלך, מר דיניץ, ובין מזכירות הוועדה הזאת. ההזמנה הועברה והובאה לידיעת

המזכירה, אבל היתה כנראה אי הבנה מצרה. יתכן והמזכירה היא חדשה.
ש' דיניץ
אני מבקש לתקן את הדברים בנקודה זו. בשיחה הטלפונית בינינו אמרת לי

שהרשימה של המוזמנים נמסרה למזכירתי, וכי התקלה היא אצלי מאחר והרשימה לא

הובאה לידיעתי קודם לכן. בדקתי את הענין עם המזכירה, שהיא אמנם מזכירה

מחליפה, אבל היא היתה היום במשרד והיא אמרה לי בצורה חד משמעית כי מעולם לא

נמסרו לה שמות האנשים המוזמנים על ידי הוועדה. נמסר לה כי אני מוזמן, ולא נמסר

לי שמר שטרית, מר נורדון ומר אביחי ושאר מנהלי המחלקות מוזמנים.
מי שטרית
אני קיבלתי הזמנה טלפונית בלשכה שלי.
וי מאור
לא ציינתי את שמות המוזמנים. אמרתי כי כנוסף למר דיניץ אנחנו מזמינים את

ראשי המחלקות בסוכנות היהודית. לא ידעתי מי מהם יצליח להניע לישיבה, ומי לא.

נוסף על כן העברחי ללשכתן, מר דיניץ, אוו ההצעה לסדר היום של חה"כ דוד מנן שלוש

פעמים. שלחתי זאת ביד ללשכתך, ואמרו לי כי לא הניעה. בסופו של דבר הניע הנהנ

שלר וקיבל עותק מדברי חה"כ מנן בכנסת בנדון. לעותק הזה צרפתי נם את ההזמנה

לישיבה, בה נאמר כי בישיבה ישתתפו יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית וראשי המחלקות

בסוכנות.
שי דיניץ
אני רוצה לומר בנקודה זו ענין עקרוני. אינני מטיל חלילה האשמות, אבל להבא

נברתי היושב-ראש לסוכנות ולהסתדרות הציונית יש כתובת אחת, והיא זו של יושב-ראש

הנהלת הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, שהוא שמחה דיניץ. אם הוועדה רוצה

לעסוק באיזה שהוא נושא הנוגע לסוכנות היהודית או להסתדרות הציונית, הכתובת

היחידה שאליה היא צריכה לפנות היא זו של יושב ראש ההנהלה בהסתדרות הציונית.

הוא מחליט אם ואת מי להביא אתו. כך זה נהונ לנבי כל שר בממשלה. נם זח יהיה

נהוג להבא לנבי הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית.



אלמלא עמדתי על כך ברגע האחרון, תארו לעצמכם איזה מצב אבסורדי היה זה

כאשר היינו מופיעים כאן עם קבינט של 6 ראשי מהלקוח ו-3 ,4 או 5 מנכ"לים בפני

יושבת-ראש הוועדה ועור שני הברי כנסת. זה באמת מצב אבסוררי שהיה פוגע גם

בוועדה וגם בהסתדרות הציונית והסוכנות היהודית, ואני חושב שאין לאף אחד מאתנו

רצון לעשות זאת. משום כן אני מבקש שההערה הזאת שלי תירשם בפרוטוקול כדי להבהיר

את הנוהג בענין זה לגבי הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית.
היו"ר מי גלזר-תעסה
אני מבקשת לסכם את הדיון בנקודה הזאת ולציין שעד היום לא היה מקובל נוהל

כזה. כאשר רצינו להזמין ראשי מהלקות בסוכנות היהודית פנינו אליהם ישירות, ומר

דולציין ולשכתו לא היו אפילו מדווחים על כך.

שי דיניץ;

את יכולה לציין זאת כאחד השינויים שהונהגו אצלנו.
היו"ר מי גלזר-תעסה
אם הלו שינויים נוספים שמח מאד לשמוע עליהם על מנת למנוע תקלה אפשרית

בעתיד.

אני חושבת שאם בישיבת ועדה של הכנסת נוכח אפילו חבר-כנסת אחד בלבד, זה

מכובד מספיק כדי להצדיק הופעה של אנשי הסוכנות ומנכ"לים של משרדי הממשלה

השונים בפניה. זה קורה בכל הוועדות של הכנסת.
שי דיניץ
אני בהחלט חושב שזה מכובד מבחינת הסוכנות. אני לא חושב שזה מכובד מבחינת

הכנסת.
היו"ר מי גלזר-תעסה
אלה זמנים קשים ואין לנו ברירה אלא לנהוג כך.

שי דיניץ;

אני לא הייתי מעלה כלל את הנקודה הזאת, גבירתי היושבת ראש, אבל היות

והעלית אותה אני חייב להגיב עליה. אני רוצה לומר שוועדה המתעניינת בנושאים

המרכזיים של העם היהודי, אם היא מזמינה את יושב ראש הנהלת הסוכנות ו-6 ראשי

מחלקות, שהם בדרג של שרים, היא יכולה לכבד אותנו בנוכחות יותר גדולה של חברי-

ועדה כדי לשמוע מה שיש לנו להגיד. זה עלול להראות, אף שאני בטוח שזה לא נכון,

כאילו יש זלזול מצד חברי הוועדה בנושא הנדון. אני אומר זאת לא רק בוועדה זו,

אלא אומר זאת בכל ועדה בה נופיע ויהיו בה אחד או שני אנשים. אמרתי זאת גם

בוועדה החוץ והבטחון כלפי הברי כאשר היה שם מצב כזה.
היו"ר מי גלזר-תעסה
הזכרת את הוועדה המכובדת, ועדת חוץ ובטחון, כאשר מתון 21 החברים בה

הופיעו לישיבה מאד חשובה רק שלושה חברי כנסת. הבל שזה כך, אבל אנחנו מבקשים

לעבור עכשיו לדיון בנושא שעל סדר היום שלנו. נוכחים כאן 4 חברי כנסת מתוך 9

חברי ועדה.



את הרי יודעת שהופעתי בפני הוועדה קולך כשהיה בה רק הבר כנסת אחד, ולא

היתה לי בעיה.
היו"ר מי נלזר-תעסה
אמנם נכון. מקובל עלי שתנהיגו נוהלים חדשים, אבל אני מבקשת שתביאו אותם

לידיעתנו.

אני מעבירה את רשות הדיבור לחבר הכנסת דוד מנן, בעל ההצעה לסדר היום שבה

אנו דנים היום.

די מנן;

נבירתי היושבת ראש, אדוני יו"ר ההסתדרות הציונית, אני מבקש להזכיר לך

שבדיוק לפני חצי שנה נבחרת לתפקידן זה, ובחלוף יומיים, ב-9 בדצמבר 1987, בשלהי

ימי כינוס הקוננרס הציוני העליתי במליאת הכנסת הצעה לסדר היום. אני רוצה לצטט
את דברי הברכה שאמרתי
הכנסת לא יכולה נם לעבור לסדר היום לאור בחירתו של אחד

מחבריה הטובים, שמחה דיניץ, לתפקיד יושב ראש ההסתדרות הציונית בלי לברך אותו

בהום ומבלי לתמוך בתוכניתו, נפי שהוצגה השבוע, לצמצם את המנננון, לצמצם את

הביורוקרטיה ולהציל את התדמית על ידי דה-פוליטיזציה של ההסתדרות הציונית.

ובאמת יש לראות כהצלת התדמית את הצלת הציונות.

אני רוצה לברך נם את ידידי חבר הכנסת מאיר שטרית שנבחר לפני מספר שבועות

לתפקיד נזבר הסוכנות, את מתי דרובלס שהוא ותיק בהנהלת ההסתדרות הציונית ויושב

ראש מחלקת ההתישבות, את נדעון ויתקון שנבחר מקרוב לתפקיד מנכ"ל הסוכנות

היהודית. אני חושב שהבחירות הללו מוכיחות שיש דרך ויש הבנה לחידושים.

אני מבקש להחזיר את הברי הוועדה לאווירה בה היה שרוי העם בארץ ובגולה

סביב הארועים בימי הקוננרס הציוני האחרון מבחינת התאריך, ולא בהקשר לדברי

האזהרה של הנשיא שהיה אורח בקוננרס. השר לקליטת העליה אמר שם באחד מרגעי המשבר
את הדברים הבאים
מסתבר ששום דבר לא משתנה. אנו עדים למלחמות קטנות של

פוליטיקאים ישראליים ולמלל חסר כיסוי, שיש בו מסר שלילי וציניות. אחרי הצגה

כזו במהלך הדיון על ההנשמה הציונית, אולי מוטב באמת שזה יהיה הקוננרס הציוני

האחרון.

על רקע אווירה זו אני יודע שהיו כמה חברי כנסת שהעלו הצעות לסדר היום.

ידידי מאיר שטרית הקדים את מועד כינוס הקוננרס הציוני, ואמר מלים כדורבנות

מתוך כוונה שכולנו נביא לכך שההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית יצילו את

התדמית שלהן בעיני העם, וששיתוף הפעולה בין ממשלת ישראל וההסתדרות הציונית

יהיה שיתוף פעולה אמיתי.

ברשות היושבת ראש אני רוצה לצטט קטע קצר מהדברים שאמרתי במליאת הכנסת,

ואני רוצה להזכיר שחלפה כבר חצי שנה מאז ה-9 בדצמבר אשתקד: אלה הדברים שאני
מבקש לצטט
"ההסתדרות הציונית חייבת לעצמה עריכת ניתוח רעיוני וניתוח ארגוני

אם רוצה היא לשמור על עקרונות האמנה שנחתמה ב-1952 בין הסוכנות היהודית לבין

ממשלת ישראל. ממשלת ישראל צריכה לדרוש שינוי בתנאי האמנה, כך שתרומות יהדות

העולם תושקענה בכל חלקי ארץ-ישראל ללא שום הגבלה וללא קיפוח מרגיז של הגולן,

השומרון, יהודה וחבל עזה. עם השינויים ההכרחיים באמנה על הממשלה לדרוש מעורבות

גדולה יותר ולנווט הסוכנות היהודית לפי צרכי העם החי בארץ ישראל, ולא לפי

לחצים פוליטיים של גוף זה או אחר.

בימים של חשבון הנפש צריבה הסוכנות היהודית למלא בקפידה אחר המלצות המבקר

הפנימי שלה, לקיים באמונה את התחייבויותיה כלפי עם ישראל וממשלת ישראל ולהטות



גם אוזן קשבת לביקורת הציבורית המוצדקת על הבזבוז ועל ההחמצה ובאמת מול תופעת

הפיכת שליחי העלייה ליורדים אפקיר לעבור לסדר היום? מול הקפאון בעלייה והתגברות

הירידה אפשר להיוותר שלווים ושאננים? הרי זהו ענין שבנפשנו.

ההסתדרות הציונית צריכה לשחרר עצמה מהשתעברותה לגבירים, והיא חייבת לסלק

החומה החוצצת בינה לבין היהודי המצוי ברחבי העולם, אותה חומה ברמות הנדבנים

אשר חלקם סוברים כי תרומותיהם הופכות אותם למנהיגי הקהילה באופן אוטומטי. יש

למצוא את הדרך ללבו של כל יהודי ויהודי ללא מתווכי ביניים. יש לפעול במלוא

הכוח לדה-פוליטיזיה של ההסתדרות הציונית ולעקור מן השורש את זכותם של קומץ

אנשים לפסול מפעילות בהסתדרות הציונית יהודי ישראלי כלשהו". אני רוצה להזכיר

כאן את הדוגמאות שעד היום הן צורמבות ומכאיבות, כאשר מועמדים שונים לשאת

בתפקידים בכירים בסוכנות צריכים לעבור מבחני קבלה. נשגב מבינתי להבין את

הפסילה של יורם ארידור, למשל, של אריק שרון, של עקיבא לוינסקי. אני ממשיך

לצטט: " גם המחזה הזה של ישיבה בחדרי חדרים תוך הימנעות משימוש בשפה העברית

כדי לפסול, כלשונם, אנשים מהמנהיגות הפוליטית הישראלית מלהתערב בענייני

הסוכנות היהודי, את המחזה הזה יש לשרש".

אני מבקש להבהיר את הדברים. אולי אפשר כבר בימים האלה להתחיל להרגיל את

הפעילים המבורכים של ההסתדרות הציונית, את הנדבנים המגיעים לירושלים, להתחיל

לדבר בהסתדרות הציונית בשפה העברית, ורק בעברית, ולא להפוך את השפה האנגלית

לשפה הרשמית של ההסתדרות הציונית.
ועוד אמרתי
"אדוני היושב-ראש, דיוני הקונגרס הציוני הל"א טרם ננעלו. אני

מקווה כי דברי נופלים על אוזניים קשובות". ובסיפא ביקשתי שהכנסת תעתר להצעה

לקיים דיון בנושא במליאה.

אני רוצה להזכיר עוד כי בביקורו של נשיא המדינה במהלך הדיונים בקונגרס

הציוני הוא אמר והזהיר כדברים הבאים: "הקונגרס הזה יכול להיות עוד אחד

מהקונגרסים שלא הותירו את רישומם בדפי ההיסטוריה, משום שלא גילו אומץ ותושייה

ולא הבינו את אתגרי השעה... אך יש נם אלטרנטיבה". את האזהרה הזאת כי יש גם

אלטרנטיבה צריכה מנהיגות ההסתדרות הציונית לדעת, לזכור, והממשלה - להשכיל

להפעיל אם חס והלילה ההסתדרות הציונית לא תחזור לדרך הנכונה.
בינתיים נבחרה הנהלה חדשה
שמחה דיניץ, מאיר שטרית, מתי דרובלס וגדעון

ויתקון.אני שומע וקורא בעתונות על מגמות ההנהגה החדשה של ההסתרות הציונית ושל

הסוכנות היהודית, ואני חושב שבחלוף חצי שנה מיום כינון ההרכב החדש הזה כשרה

השעה לערוך חשבון נפש ולראות אם אמנם התקדמנו בתהומים הללו. התחומים הם: דה-

פוליטיזציה, צמצום המנגנון, הרמת קרנה ותדמיתה של הסוכנות היהודית וההסתדרות

הציונית בעיני העם בארץ ובהוץ-לארץ, השרשת השפה העברית בדיוני הקונגרס, וכן

טיפול בנושאים אחרים ששמעתי וקראתי שהמנהיגות הנמצאת כאן מדברת עליהם ומשתדלת

לפעול בהם.
שי דיניץ
קודם כל אני מודה על ההזמנה, ואני נענה לה ברצון אני בכלל חושב שהקשר בין

הסוכנות היהודית ההסתדרות הציונית וועדת הקליטה צריך להיות אמיץ אחרי הכל אתם

בכנסת ממונים על אחד הנושאים המרכזיים שלנו - עלייה וקליטה. אין זה הנושא

היהידי, אבל נושא מרכזי לכל הדעות.

הייתי רוצה להתייחס בקצרה להערות של חברי ועמיתי לשעבר, חבר הכנסת דוד

מגן, וגם להרחיב קצת את הדיבור לגבי הפעולות שנעשות על ידי שני המוסדות הללו.

אמרתי "שני המוסדרות" בכוונה. אינני רוצה חלילה להצביע על בורות של אף אחד,

אבל אני כמו ישראלים רבים אחרים הייתי שותף לבורות בענין ההרכב המסובך של

המוסדות הללו. ואני משוכנע שאם נשאל את העם מה ההבדל בין הסוכנות היהודית ובין

ההסתדרות הציונית יימצא אולי אחוז אחד שיידע את ההבדל, שעה שההבדלים הם מאד



יסודיים וחשובים, וגם בהגדרותיו ובדבריו בכנסת של ידידי המלומד חבר הכנסת דוד

מגן השתבשו שני המוסדות הללו. איני אומר זאת כביקורת, חלילה, אלא כנקודה חשובה

שצריך להבהיר אותה.

לא אפתח בסקירה היסטורית ואף לא בסקירה משפטית, אבל אומר שהסוכנות

היהודית וההסתדרות הציונית הם שני מוסדות שהגיעו ביניהם להסכם לגבי מבנה מחדש

של המוסדות הללו, שלפי זה הם קיימים כגוף משותף בגופים מסויימים, וכגופים

נפרדים בגופים אחרים.

ההסתדרות הציונית היא הגוף ההיסטורי, זה הגוף שמאגד בתוכו את כל התנועות

הציוניות בעולם. הוא גוף שבראשו עומדת הנהלת ההסתדרות הציונית, גוף של 17 פלוס

6. דהיינו - 17 נושאי תיקים ו-6 שרים ללא תיק, אם לנקוט לשון ממשלתית. כך שכל

המפלגות הציוניות מיוצגות בהנהלה בחלוקה של 17 תיקים פלוס 6 גורמים נוספים לא

מפלגתיים, שהם חברים לכל דבר בהנהלה הציונית, על פי החלטות הקונגרס. שלושה
מהגופים האלה הם
ויצו, הפדרציה הספרדית ומכבי. וישנם שלושה נציגים נוספים

המייצגים את שלושת הזרמים הדתיים ביהדות: האורתודוכסי, הקונסרבטיבי והרפורמי.

אני משמש יושב-ראש ההנהלה, המורכבת במידה רבה ממסגרת מפלגתית, מפני

שהנבחרים אליה נבחרו בקונגרס הציוני על ידי המפלגות השונות, ובהנהלה קיימת

היום קואליציה מקיר אל קיר.
אי שוסטק
האם 6 הנציגים הם חברים לכל דבר, ויש להם גם זכות הצבעה?
ש' דיניץ
הם חברים לכל דבר, אבל הם לא מצביעים בנושאים פרסונליים. בכל נושא

סובסטנטיבי יש להם זכות הצבעה. הסיבה לכך שהם אינם מצביעים בנושאים פרסונליים,

בניגוד ל-17 שנבחרו על ידי מפלגותיהם בארץ ובחו"ל, היא שאנשים אלה המייצגים את

הארגונים שלהם לא עברו בחירות, וכיוון שכך אין להם זכות הצבעה בנושאים

פרסונליים. להוציא מקרח מסויים של ויצו שלגביה אין תקנה האומרת שאין לה זכות

הצבעה בנושאים פרסונליים, אלא קיים הסדר המקובל על ידה ועל ידי ההנהלה שויצו

אינה משתתפת בהצבעות פרסונליות. זה הסדר מהבנה אותו מצאתי כשבאתי לתפקידי,

והוא קיים גם היום.

הנהלת ההסתדרות הציונית מתכנסת אחת לשבוע, כל יום שני, לישיבות שבועיות,

בדומה לישיבות הממשלה. נושאים שונים מועלים שם לדיון, ומתקבלות שם החלטות

המחייבות את ההסתדרות הציונית העולמית. חן אינן מחייבות את הסוכנות היהודית.

בהנהלה הזאת יושבים 17 בעלי תיקים. 4 מתוך 17 התיקים האלה הם תיקים של

הסוכנות היהודית, ממומנים ומפוקחים על ידה. ארבעה התיקים הם: הגזברות, העליה,

עליית הנוער והתישבות. בהתישבות יש לנו שני ראשי מחלקה, אחד מהם נמצא כאן מתי

דרובלס, והשני הוא נסים זוילי. יש שם חלוקה בין מחלקה להתישבות וחטיבה

להתישבות. אם תהיו מעוני ינים בפרטים נוספים תוכלו לקבלם ממתי דרובלס באשר אין

אדם שהוא מומחה לנושא זה יותר ממנו, שהוא אגב גם במעמד של יושב-ראש הסיעה

בהנהלה.
אי שוסטק
מי מהחברים בהנהלה הוא בשכר, ומי שלא בשכר?
שי דיניץ
17 נושאי התיקים הם בשכר, השישה ללא שכר. הייתי מוסיף: גם ללא הטבות.



שאר המחלקות של ההסתדרות הציונית, מלבד אלה שהזכרתי, הן: שתי מחלקות

לחינוך, המחלקה לחינוך בגולה והמחלקה לחינוך תורני בגולה; המחלקה לנוער

והחלוץ, שהיא המחלקה הממונה על הבאת נוער לישראל בתוכניות לימודים שונות,

ובתוכניות קיץ שונות; המחלקה להסברה; המחלקה לארנון; מחלקת דור ההמשך. יש לנו

גם מס3ר יחידות שאינן מיוצגות בהנהלה, כי הן קטנות מאד, כמו היחידה לשירותים

רוחניים, יחסי חוץ וכוי.

זו פחות או יותר הסכמה של ההסתדרות הציונית. הסוכנות היהודית מורכבת

משלושה גופים. קודם כל היא בנויה על בסיס של 50%-50%, כלומר, 50% מחבריה

הם חברי ההסתדרות הציונית העולמית, גם מהארץ ונם מחו"ל, ו-50% ממגביות, אף שזה

למעשה יותר ממגביות כי זה כולל גם את האלמנטים של המגבית היהודית המאוחדת,

קרן היסוד על כל שלוחותיה וה-A. I.U שזה הגוף בתוך המגבית היהודית המאוחדת

המקציב את הכס3ים לישראל. כי המגבית מיועדת, בפי שידוע לכם בוודאי, גם למימון

צרכים מקומיים בגולה וגם לישראל. וראשי פדרציות מקומיות(JEWISH OF COUNCIL FEDERATION)

FEDERATION). זה הגוף הלא ציוני, אם אפשר להשתמש בביטוי הזה, אף שאיננו מוצלח

ביותר ואינני משתמש בו כמשמעותו, אלא מבחינה היסטורית וסטרוקטורלית, כי הם לא

נשלחים לשם כנציגי ההסתדרויות הציוניות, אלא נמצאים שם בתוקף היותם מעורבים

בנושא המגביות ובנושא העברת הכספים לישראל.

ישנה העצרת הכללית, גוף המבוסס אף הוא על 50% - 50%, ונגיד שזה הפרלמנט

המתכנס פעם בשנה. ההתכנסות הקרובה שלו תהיה בחודש הזה. בראש הגוף הסוכנותי הזה

עומד יושב ראש ההסתדרות הציונית, כלומר אנוכי. הגוף השני הוא חבר הנאמנים,

שהוא נבחר על ידי העצרת, והוא גוף שמתכנס שלוש פעמים בשנה. בראש הגוף הזה עומד

מנדל קפלן. כלומר, האיש שנכהר מטעם 50% האחרים. אחר כך ישנה הנהלת הסוכנות

היהודית, שזה גוף עוד יותר מצומצם, וזה כולל את ראשי המחלקות של הסוכנות

היהודית, ונציגי המגביות. הגוף הזה צריך להתכנס כ-7 עד 8 פעמים בשנה. הוא גוף

שקצת ניתדלדל מבחינת הפונקציות שלו עד לאחרונה, ואנחנו מחדשים אותו עכשיו. גם

בראש הגוף הזה, שהוא גוף אקסקוטיבי, עומד יושב-ראש ההסתדרות הציונית והסוכנות

היהודית, דהיינו אנושי. כך שמתוך שלושת הגופים של הגופים אני עומד בראש העצרת

ובראש האקסקוטיבה, ומנדל קפלן עומד בראש חבר הנאמנים.

עכשיו אני רוצה להגיד כמה מלים כמענה להצעה לסדר היום של חבר הכנסת דוד

מגן. אני חייב להתחיל בתודה על הברכות. רק אדם עם חוש ראייה מאד מפותח כמוך,

שאותו גילית מספר פעמים בוועדת חוץ ובטחון, בין שהסכמנו ובין שלא, יכול היה

לדעת מראש שזה דבר מבורך שנבחרתי לתפקיד הזה ולברך אותי מראש, על התקוות

והציפיות שיש לך. אני מקווה שלא אאכזב אותך, את עצמי ואת האחרים שקיוו' שאנחנו

אכן נכנסים לעידן חדש. אני לא רוצה לומר שזה הדבר היחידי מכל הנאום שלך שאתו

אני מסכים, אבל זה בכל זאת מהדברים הבודדים שאתם אני מסכים. וזאת למה? כי בתוך

דבריך יש באמת כמה דברים והיפוכם.

אתה מדבר על דה-פוליטיזציה של הסוכנות היהודית ושל ההסתדרות הציונית,

ובאותו זמן אתה בעצם נותן לנו להבין שהדה-פוליטיזציה שאתה מציע תהיה מאד

סלקטיבית. אתה בעד דה-פוליטיזציה, וגם אני בעד זה, אבל אתה אומר שיחד עם זה אם

חבר הנאמנים, שלפי הקונסטיטוציה וההסדרים הקיימם יש לו זכות לגבי מי שיעמוד

בראש הסוכנות היהודית, פסל מספר אנשים פוליטיים, אז אתה אומר שזה לא היה טוב.

כי בענין זה הוא צריך לתת את זכות ההכרעה למפלגות הפוליטיות שמציעות את

המועמדים. יש פה איזה תרתי דסתרי.

אנחנו חייבים לזכור שההסתדרות הציונית היא גוף פוליטי. רוב הדיבורים על

דה-פוליטיזציה, ואני מדבר על זה, לא מכוונים לכך שהתנועה הציונית שהיא גוף

פוליטי ואידיאולוגי תפסיד להיות גוף פוליטי ואידיאולוגי. כולנו יושבים שם

בזכות זה שבחרו בנו קודם כל במפלגה שלנו, ואחר כך בקונגרס הציוני, המורכב כולו

מהגופים הפוליטיים. כלומר, אי אפשר לומר שבחרו בשמחה דיניץ מפני שהוא הטכנוקרט

הטוב ביותר במדינת ישראל. בחרו בשמחה דיניץ או את מאיר שטרית או את דרובלס

בזמנו מפני שהוא היה מועמד התנועה שלו וזכה באמון הקונגרס כדי להיבחר לתפקידו.



כשאני מדבר על דה-פוליטיזציה אני מתכוון שהפוליטיזציה צריכה להיפסק, לפי

רעתי, בדרג הנבחר, ואינה צריכה לרדת למטה לדרגי הביצוע, אבל לצערי הרב, גם

בהתסדות הציונית וגם בסוכנות היהודית אנחנו נגועים מזה קונים רבות בחלק

מהפוליטיזציה. אי אפשר לעשות מהפכה כזאת רטרואקטיבית. אפשר רק לקבוע כללים

לגבי העתיד. אנחנו נגועים בדבר הזה, ואינני מאשים בזה מפלגה זו או אחרת,

והפוליטיזציה חדרה לתחומי הביצוע והמנגנון, הן בארץ והן בחוץ-לארץ. כלומר,

אנשים בדרגים המבצעים נבחרו לתפקידם בשל שיקולים פוליטיים, ולא משיקולים

עניניים.

אני חושב שהמגמה צריכה להיות להגיע לדה-פוליטיזציה בדרגיט הנבחרים, ואני

חושכ שבזה גם התקדמנו. אתן דוגמה לכל דבר שאגיד, כדי שלא אמצא מדבר במונחים

מופשטים. בסוכנות היהודית, בניגוד להסתדרות הציונית, היתה קיימת מתמיד שיטת

ועדת חיפוש. דהיינו, כל מועמד לתפקיד בכיר היה צריך לעבור את ועדת החיפוש,

שהיתה פוסקת על מידת כשירותו לתפקיד. הוועדה הזו היתה מורכבת מנציגים בכירים

של חסוכנות היהודית ושל ההסתדרות הציונית, כדי לפסוק אם אדם כשיר למלא את

תפקידו. אינני מדבר על ועדות לבחירת יושב ראש וגזבר, כי אלה כללים נפרדים.

כתוצאה מזה היינו עדים להוצאת הפוליטיזציה מתוך המינויים, ולמחלקות

הסוכנות היהודית באמת נבחרו אנשים בהתאם לכשירותם. מובן שלא היה זה פסול אם

אותו אדם בא ממפלגה זו או אחרת, אם הוא בעל אידיאולוגיה כזו או אחרת כל עוד

היח בשיר ומתאים לתפקיד.

בהסתדרות הציונית לא היה המצב כך, ועכשיו הנגנו שמינוי מנכ"ל, למשל,

למחלקות חהסתדרות הציונית חייב גם הוא לעבור ועדה הנהלתית בראשות יו"ר

ההסתדרות הציונית, וחבר בה אותו ראש מחלקה שבשבילה בוחרים את המנכ"ל ועוד חבר,

וצריו להגיש יותר ממועמד אחד, והוועדה פוסקת על כשירותו של האיש.

זה לא זהה לנוהג בסוכנות היהודית, אבל יש בזה משום יצירת מחסום או מנגנון

מסויים כדי שאפשר יהיה לווסת את נושא העובדים הבכירים שלא באמצעות רצונות של

ראש המחלקות, כפי שזה חיה קודם לכן, ושמטבע הדברים היו מושפעים, לפעמים אפילו

בניגוד לרצונם, ממרכזי המפלגות שלהם. החידוש חזח כבר הונהג, וככר הביא ברכה.

זה התקבל בהנהלה פה אחד. אף אחד לא הסתייג מהגישה הזאת.

הוא הדין לגבי שליחויות ובחירת שליחים. הקימונו ועדה שמורכבת מנופים

מקצועיים בתוך ההסתדרות הציונית, ועדת שליהות, וישנה גם ועדה עליונה לשליחות,

שבראשה אני יושב, והיא קובעת את המדיניות, מתוך מגמה למצוא את האנשים המתאימים

ללא שיקול מפלגתי.

הנושא הזה של דח-פוליטיזציה ממשיך להעסיק אותנו, ואף נקטנו כבר במספר

צעדים כענין זה. כאשר נבחרתי להיות יושב ראש מיניתי מנכ"ל לסוכנות היהודית,

ובחרתי אותו מתוך המערכת בהיותו איש מקצועי ממדרגח ראשונה, כי גדעון ויתקון

ניהל במשר שנים את תוכנית שיקום השכונות, ועדיין ממשיך לעשות זאת עד שיימצא

אדם מתאים למלא את מקומו. המינוי של המנכ"ל היתה דוגמה קלסית של הליכה לכיוון

המקצועיות. בתור נבחר חדש חייתי זכאי לבחור במנכ"ל, ואתם יכולים לחבין שהיו לי

הצעות מפתות מטעם חברי מפלגתי, כל הפניות האלה אלי, כמו שיש בוודאי גם אל חברי

העומרים בראשות המחלקות השוגות, לא הסיתו אותי מהקו המנחה והמשכתי ללכת בדרך

של בחירת האדם המוצלח והמתאים ביותר. ואני שמח להגיד שבדיעבד הצלחנו בזה.

אשר לביורוקרטיה וצמצומים, השנה ניגשנו לפעולה מאד דרסטית בתחום הצמצומים

וחיעול בהסתדרות הציונית. לצערי הרב הדבר אינו מוצא את ביטויו בעתונות, למרות

שמדי פעם מופיעה בענין זה שורה פה שורה שם, ואינני בא להתלונן על התקשורת.

השנה חתכנו גם בבשר החי. באופן רגיל לא הייתי עושה את הקיצוצים הדרסטיים האלה

בשנה אחת, אבל גם בגלל המצוקה הכספית, וגם מפני שחשבתי שאולי בשנת חסד ניתן

לעשות דברים יותר מאשר בשנים אחרות, עשינו דברים, ואנחנו בתהליך של השלמת

ביצוע קיצוצים וצמצומים בקנה מידה רחב ביותר.



להסתדרות הציונית יש 691 עובדים בארץ. צמצמנו כבר את מספר העובדים ב-114.

אני מדבר על אנשים שעזבו את העבודה ונמצאים מחוץ למערכת. רובם קיבלו פיצויים.

הצמצום הזה יביא לחסכון קול כ-2 מליון דולר. אני חייב להזכיר שכל תקציב

ההסתדרות הציונית הוא 56 מליון דולר. תקציב הסוכנות היהודית הוא כ- 400

מיליון דולר.

התקציב של ההסתדרות הציונית הוא 56 מיליון דולר. זה תקציב של מיטת סדום,

תקציב לא ריאלי. אינני מתכוון להשאיר את התקציב במסנרת כזאת בשנה הבאה. מה

שמצאנו בקופה ובטור החובות וההתהייבות דרש הידוק הנורה מקסימלי. אמרתי שהחסכון

הצפוי יהיה 2 מיליון דולר, אבל הצמצום מתפרש על שנת התקציב כולה ואז יש להניח

שהחסכון בשנה זו יהיה ו מיליון דולר, וזה בנוסף לחסכון בהוצאות משרד, רכב וכו'

הנובעים כתוצאה מצמצום בכוח האדם.

בענין השליחים עשינו ניתוח ללא תקדים. הרבה מאד שנים דיברו על השליחים,

ואני רוצה להקדים ולומר שרוב השליחים עושים עבודה ציונית למופת כרוב הפונקציות

שהם ממלאים. אבל אתם יודעים שכאשר בסל תפוחים ישנו תפוח רקוב אחד, כל הסל מעלה

ריקבון. אני אומר זאת כדי שלא ייראה כאילו באתי וטאטאתי את הריקבון, חלילה.

רוב השליחים עושים עבודה נאמנה, ולעתים קרובות בתנאים של מסירות והקרבה. הם

פועלים בקהילותקטנות ונידחות, ופועלים בתחום החינוך, העליה, תנועות הנוער,

בגיוס תלמידים שיבואו לישראל במסגרות חינוך ונוער שונות.

אנחנו צריכים להכהין בין שני סוגים עיקריים של שליחים. שליחים למטרות

שהזכרתי, ושליחים מורים. המורים שונים, ולא רק מבחינה פונקציונלית, כי הם

מלמדים עברית, ישראל וציונות בבתי ספר בכל רחבי העולם, אלא שהמוסדות המעסיקים

אותם או הקהילות שם נושאים באחוז ניכר של הוצאות מחייתם במקום, כך שכאשר

אנחנו מדברים על שליחים אנחנו מדברים על שליחים במימון ההסתדרות הציונית.

וכשאנחנו מדברים על מורים, אנחנו מדברים על מורים שממומנים חלקית על ידי

המוסדות או הקהילות שבהן הם משרתים. חלקן של הקהילות במימון החזקת המורים מניע

לעתים ל-50%, לעתים ל-75% ולפעמים אף ל-90%. לכן יש להבחין בין שני הסונים.

ישנם כ-400 מורים שמחזיקים את החינוך היהודי ציוני, תורני וכללי, בחו"ל,

בולל קהילות קטנות ונידחות ששם הם מהווים לא רק את הקשר היחיר לשיראל, אלא גם

את הקשר היחיד ליהדות. בכל המקומות האלה ישנה השתתפות גדולה של הקהילות במימון

המורים, ואנחנו פועלים עכשיו להגדלת ההשתתפות הזאת.

כשהצבתי לי כמטרה את צמצום נושא השליחות, שמתי לי למטרה לצמצם את מספר

הפרסונל, ולא את מספר נושא התפקירים. רציתי להגיע לצמצום משרות, אבל לא לביטול

פעולות. במירה והמצלחתי להגריל השתתפות בית הספר בהחזקת ארבעה שליחים מ-75% של

השתתפות ל-100% השתתפות, או מ-50% השתתפות ל-75% השתתפות, הרווחתי תקנים מבלי

לפתר אנשים, ויכולתי להמשיך לבצע אותן פעולות בפחות משרות. זה דבר אחד המנחה

אותנו במיפוי מחדש של שליחים.

הדבר השני המנחה אותנו בנושא זה הוא הצורך לעשות את השליח רב-תכליתי.

דהיינו, לא לייחד אותו רק לייצג את מחלקתו הוא. אם הוא מורה, אין שום סיבה שלא

יטפל גם בנוער; אם הוא שליח עליה והוא כשיר לכך, אין סיבה שלא יעסוק גם

בהדרכת נוער. יש גם שילוב הגיוני בין הדברים האלה. זה כמובן חוסך לנו כוח אדם,

ולפי דעתי גם מגדיל את יוקרתו ואת עבודתו של השליח. את הדבר הזה אי אפשר לעשות

בכל מקרה. אבל כשאנחנו שולחים עכשיו שליחים חדשים אנחנו דואגים לכך שהם יהיו

בעלי כישורים רב תכליתיים. דרך אגב, זה איננו רעיון שלי, אלא נובע מהמלצות

דו"ח לנדאו, ואנחנו מיישמים זאת עכשיו הלכה למעשה.

אמרתי שיש כ-400 מורים וכ-300 שליחים אחרים, המתהלקים בין שליחי תנועות

נוער, שליחים קהילתיים וזרמים, והמגמה היא לאחד את השלוחות. היום, הייתי אומר,

החלטנו על צמצום של כ-100 משרות בשנת התקציב הנוכחית. 100 מתוך 375, כלומר

צמצום של כשליש, ועד היום כבר איתרנו כ-70 איש.



יתכן שבנושא זה לא נגיע השנה לצמצום של 100 איש, כי אנחנו נתקלים היום

בבעיות קשות מאד במקומות שבהם הורדת שליח אחר יכולה לגרום לסגירת בית הספר, או

יכולה לחסל נעילות בקרב הנוער שם, המיפוי עוד לא נגמר, אבל אני מעריך שיתכן

מאד ולא נגיע השנה לצמצום של 100 איש, אלא של 70 או 80 איש בלבד, ואת הנותרים

נצמצם בשנה הבאה. אבל, כפי שכבר אמרתי, איתרנו 70 שליחים, שחלק מהם כבר קיבל

הודעה על אי חידוש שליחותו.

אני חוזר ואומר שזה ניתוח קשה וכואב, ולא אזכיר כאן את כל קבוצות הלחץ

הפועלות בנושא זה. ואני מתכוון לקבוצות לחץ לגיטימיות. אם הצלחתי ליצור סביב

ענין זה קואליציה מקיר לקיר אני חושב שהצלחתי לאחד את תנועות הנוער הציוניות,

מביתר ובני עקיבא ועד רוב הבונים והשומר הצעיר, בלובי אחד גדול נגדי. כי
המכנה המשותף שלהם היה
אל תגעו, אל תעירו, אל תעוררו ואל תפגעו בנושא הזה

שהוא ציפור הנפש של התנועה הציונית. ואם בכל זאת הצלחנו לעשות זאת היה זה

אחרי מאמץ לא מבוטל, ובסופו של דבר הצלחנו גם להגיע להבנה, גם אם לא להסכמה,

עם תנועות הנוער.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
חבר הכנסת שוסטק חייב לעזוב את הישיבה. אני מאד מצטערת על כן. אני חושבת

שקיום ישיבות בשבועות האלה זה לא כל כך מעשי. חשוב לי מאד לשמוע פרטים בענין

האמנה, אבל אני חוששת שלא נוכל לעשות זאת היום.

אם תסכים, מר דיניץ, אני מציעה שאת המשך הישיבה נקיים בסוכנות היהודית עם

האנשים שאתה חושב שציריכם להשתתף בה. ואולי תהיה זו ישיבה פתוחה, כי חשוב

שרבים ישמעו את הדברים האלה שיש בהם חידוש ורענון.
ש' דיניץ
אין לי ישיבה לגבי ישיבה פתוחה. אם אצטרך לדבר פרטים על דברים הקשורים

ביהדות מצוקה וכו' לא אוכל כמובן למסור אותם בישיבה פתוחה, אבל אין לי שום

התנגדות לקיום ישיבה פתוחה בנושאים כמו המבנה, הקיצוצים, התגברות על

ביורוקרטיה וכו'.

אני מוכן לישיבה פתוחה, אבל אינני מוכן שנקיים ישיבת קבינט של חברי

ההנהלה. ברשותך, הייתי רוצה להביא לישיבה בנושאים אלה שני אנשים בלבד, שאחד

מהם הוא מתי דרובלס שהוא נציג המפלגה השניה הגדולה. אני מקבל כמובן בברכה את

ההצעה שנמשיך את הישיבה הזאת.
מ' דרובלס
גבירתי היושבת ראש, חברי כנסת נכבדים, אני מברך את יושבת ראש הוועדה ואת

היושב ראש שלי על הישיבה הפתוחה שתתקיים. אבל אני חייב להגיד מלה אחת על ההצעה

לסדר. אני בטוח שזח נעשה בשגגה, ולא בכוונה, אבל מוסד יקר נפגע על ידי דברים

שנובעים לדעתי מחוסר אינפורמציה, מכלי התקשורת ובגלל אווירה כללית. יש לשנות

הרבה דברים בסוכנות היהודית ובהסתדרות הציונית שהם גוף פועל ועושה. אבל יחד עם

זאת נעשים גם מעשים חיוביים רבים. המפה משמאל והנקודות שעליה הן יצירה של

ההסתדרות הציונית. וזאת היא הציונות המדברת בפני עצמה, וישנם עוד דברים רבים

נוספים.
היו"ר מ' גלזר תעסה
אני מצטערת ומתנצלת על שאני נאלצת לנעול את הישיבה. אנחנו נמשיך, כאמור,

בישיבה נוספת, אני מודה מאד לאורחים. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.15)

קוד המקור של הנתונים