ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 03/05/1988

הפסקת השידורים לעולים בארץ ולחו"ל

פרוטוקול

 
הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 128

מישיבת ועדת העליה והקליטה

מיום שליש', ט"ז באייר, התשמ"ה - 3 במאי, 1988, בשעה 12.00
נכחו
חברי הוועדה;

היו"ר מי גלזר-תעסה

יי ארצי

עי לנדאו

מוזמנים;

אי פורת - מנכ"ל רשות השידור

חה"כ אי הראל - יו"ר הוועד המנהל

גי לב ארי - מנהל הרדיו

וי גרייבסקי - מנהל חטיבת השידורים לחו"ל ולעולים

יי צנגן - סמנכייל כספים וכלכלה, רשות השידור

ני כהן - יועץ משפטי לרשות השידור

רי רונן - מנהלת מחלקת השידורים לעולים ולחו"ל

אי אבנר - עוזר למנכ"ל רשות השידור

די לוין - מנכ"ל מחלקת העליה, הסוכנות היהודית

עי נרקיס - ראש מחלקת ההסברה, הסוכנות היהודית

טי פינטו - מנהלת אגף התקציבים, הסוכנות היהודית

דייר עי כהן - מנהל המחלקה למידה ופרסום, משרד הקליטה

אי וולק - לשכת הקשר משרד החוץ

מזכירת הוועדה; וי מאור

רשמה: שי צהר

סדר היום; הפסקת השידורים לעולים בארץ ולחוי'ל



הפסקת השידורים לעולים בארץ ולחו"ל

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אני מתכבדת לפתווז את ישיבת הוועדה, ומקדמת בברכה את כל הנוכחים כאן. בברכה

מיוחדת אני רוצה לקדם את חבר הכנסת אהרון הראל לרגל המינוי החדש שלו כיו"ר הוועד

המנהל של רשות השידור, ואני מקווה שיביא עמו ברכה, חידוש ורענון שכולנו נחוש

בהם.

אני שמחה גם לקראת החידוש העומד להתהולל בסוכנות היהודית, שתהיה הרבה יותר

יעילה למדינה ולעם היהודי. לא צריך לחשוש מהשינויים האלה בהיותם מעוגנים ברצון

טוב לפעול לטובת הכלל.

ועכשיו לנושא שעל סדר יומנו. התכנסנו כאן בשל פניה של מספר חברי ועדה, חברי

הכנסת יצחק ארצי, עוזי לנדאו ואחרים, לדון בנושא השידורים לחו"ל. אין זו הישיבה

הראשונה שאנחנו מקיימים בנושא השידורים, אבל זו בכל זאת ישיבה מיוחדת כי היא

מתכנסת בזמן שחל שינוי בסוכנות עם כניסתה לפורמט החדש, וכדאי עלן שנבהיר עכשיו

את העמדה שלנו בנושא הנדון. וכמו שבעבר נהנינו משיתוף פעולה הדוק ומהבנה עם רשות

השידור אני מקווה שנהנה מזה גם בעתיד.

במחצית השנה האחרונה טיפלנו באמצעות מכתבים בקשר לנושא האתיופי, ואני שמחה

לציין שהדבר סודר. באמצעות שיחות טלפוניות הסדרנו נושאים שהיו קשורים בברית

המועצות, ובשתי ישיבות משותפנות הסדרנו גם את הנושא של מיל"י. אני מסכימה ששידור

של 45 דקות איננו תואם בדיוק את אשר ביקשו, אבל זו בכל זאת התחלה טובה, ונקווה

כי משך השידור יוגדל במשך הזמן.

אני מבקשת לדעת אם ההפרעות לשידורים שלנו בברית המועצות אכן פחתו. ידיעה

כזו הגיעה לאזני, ואני מבקשת לעת אם היא נכונה.

אתם פטורים מהצורך להסביר לנו כאן את חשיבותם של השידורים ליהדות העולם,

בהיותם הקשר התרבותי והרוחני החי שלנו עם יהדות העולם ועם העולים שכבר הגיעו

לארץ והעושים את צעדיהם הראשונים בנסיון להסתגל לארץ, לשפתה, למנהגיה וכוי. אנו

מבקשים להיות ענייניים ולשמוע מה היא הבעיה, אם אמנם ישנה כזו, ומדוע היא קיימת.

אני מוסרת את רשות הדיבור למר אורי פורה, מנכ"ל רשות השידור.

אי פורת;

מובן שכל הנוכחים כאן יודעים ומכירים בחשיבות השידורים לחו"ל בשפות זרות,

ובחשיבות השידורים לעולים, ולמותר להכביר מלים בנושא הזה. השאלה היא מי צריך

לשלם את העלות של השידורים האלה: האם משלם האגרה הוא שצריך לשאת בכל ההוצאה

הזאת, או האם צריכים להשתתף בהוצאה הזאת הגורמים השונים העוסקים בנושאים האלה,

ולא בנושאים אחרים. דעתנו היא שלא יעלה על הדעת שמשלם האגרה הוא זה שצריך לשאת

בכל ההוצאה של השידורים לחו"ל והשידורים בשפות זרות.

במשך כל השנים, עד היום, כ- 50% של ההוצאה הקשורה בסוג הזה של השידורים באה

ממשלם האגרה, והיתר בא ממשרד החוץ ומהסוכנות היהודית. רשות השידור עשתה את

המקסימום האפשרי במסגרת התקציב שלה כאשר הקצתה את הסכומים האלה לשידורים מהסוג

הזה. כיוון שההיקף הוא כל כך גדול, ואנחנו משדרים כמעט כמו ה- .B.B.Cover seas

ולא מפני שאנחנו כל כך חשובים, אלא מפני שיש לנו פריסה כל כך גדולה, ביקשנו לפני

שנים עזרה כספית ממשרד החוץ ומהסוכנות היהודית, שהם שני גורמים אינטרסנטים בנושא

הזה, ואף קיבלנו אותה.

אני רוצה לתת לכם מושג איך התקציב שלנו בנוי כאשר מדובר בשידורים לחו"ל.

בשנה שעברה כל השידורים האלה עלו בערך 10,5 מליון שקל. חלקה של רשות השידור בזה

היה ב-4,2 מליון שקל, של משרד החוץ 2,5 מליון שקל ושל הסוכנות היהודית 3,8 מליון

שקל. בסך הכל 10,5 מליון שקל הוא הסכום שהוצאנו על שידורים לחו"ל. אני מדבר על

שנת 1987/88, על השנה האחרונה.



מה קרה בשנת הכספים החדשה הבאה עלינו לטובה, ב-1 באפריל 988ו? קיבלנו מכתב

ממר צבי ברק, המנהל הכללי של מחלקת הכספים של הסוכנות היהודית, בו הוא מודיע לנו

כי החל מהראשון באפריל 1988 לא תוכל הסוכנות היהודית, בגלל מגבלות חוקיות (ומיד

אסביר מה פירוש הדבר) להמשיך להשתתף תקציבית בשידורינו לחו"ל. במלים אחרות, לא

נמשיך לקבל מהסוכנות היהודית סכום של קרוב ל-4 מליון שקל שהיינו אמורים לקבל

השנה, כפי שקיבלנו כל שנה. בבת אחת, במכה אתת הורידו לנו כמעט 50% מתקציב

השידורים לחו"ל.

אני חושב שהדרך שבה נעשה הדבר הזה ראויה לכל ביקורת. אנחנו, כגוף אתראי

וכגוף ממלכתי, לא הגבנו באותה הצורה בה פעל מר ברק מהסוכנות, שהרי יכולנו להשיב

מיד במכתב שאם מורידים לנו באופן מידי 50% מתקציב השידורים לחו"ל אנתנו מורידים

מיד 50%מהשידורים. אנחנו לא נקטנו בדרך זו, ואף לא איימנו לנקוט בדרך זו,

וציפינו לכך שהגורמים הנוגעים בדבר ושהנושא הזה הוא מעניינם יתערבו ויעזרו לנו

למצוא פתרון נכון והוגן למצב שנוצר.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

והכל נעשה באמצעות המכתב אותו הזכרת, ולא היתה ישיבה קודמת או התיעצות?
אי פורת
מר ברק היה אצלנו והעמיד בפנינו רשימה של דרישות, שלא התקבלו על דעתנו,

מפני שהן נוגדות את חוק רשות השידור. וכיוון שהאולטימטום שלו נתקל בסירוב מוחלט

שלנו, התגובה של הסוכנות היתה בשליחת המכתב הזה.

עי לנדאו;

מה בעצם דרשה הסוכנות מכם?

אי פורת;

מיד אגיע לזה. אני מבקש את סליחתכם על נימת הביקורת שבדברי, אבל אני רוצה

להציג בפניכם, מצד אחד את הדרך הלא אחראית, לא ציבורית, לא צודקת ולא עניינית של

מי שפעל מטעם הסוכנות כאשר כתב מכתב כזה, ואכן גם מבצע את מה שכתוב בו, ומהצד

השני את הדרך האחראית והציבורית של רשות השידור שלא הגיבה מיד באותה פתאומיות.

עשינו שעורי בית ולמדנו מה המשמעות של ההתנגדות של הסוכנות להמשך השתתפותה

בתקצוב השידורים שלנו להו"ל, והגענו למסקנה שאם לא נמשיך לקבל מהסוכנות את מה

שקיבלנו ממנה במשך שנים רבות נצטרך לצמצם את מערכת השידורים שלנו לחו"ל ואת

השידורים שלנו בשפות זרות בקרוב ל-50%, ואולי אפילו בקצת יותר מזה, מפני שלא

יעלה על הדעת שאנחנו נקציב למטרות אלה מתקציב רשות השידור סכומים יותר גדולים

מאלה שהקצבנו עד כה, כי גם מה שהקצבנו לזה עד היום הוא הרבה מעבר ליכולתנו, וזה

מתקרב ל-20%מהתקציב הכולל של הרדיו. כל סכום שאנחנו נצטרך להוסיף בשביל שידורים

לחו"ל נהיה צריכים לקחת מהתקציב הכולל של הרדיו. ולא יעלה על הדעת שאנחנו נפגע

בכלל השידורים של הרדיו על ידי שנעביר כספים מהתקציב השוטף של "קול ישראל"

לשידורים האלה, עם כל החשיבות שאנחנו רואים בהם.
אחת מן השתים
או שמישהו יראה לנו מהיכן לקחת את הסכומים החסרים, או שמישהו

יתן לנו את הטכומים החסרים, או שאנחנו נצטרך לקצץ בשירותים שאנחנו נותנים תמורת

חסכומים האלה. מתקציב רשות השידור לא נןכל לקחת, כי זה יהיה על חשבון התפעול

השוטף של קול-ישראל או של הטלוויזיה.



מה דרשה הסוכנות? הסוכנות דרשה יתר מעורבות בקביעת התכנים של השידורים

לחו"ל, יתר מעורבות בניהול של החטיבה העוסקת בשידורים לחו"ל, מעורבות בעריכה של

התומר, דבר שאילו היינו מסכימים לו היה פוגע בעצמאותה של רשות השידור והיה עושה

צתוק מתוק רשות השידור. לא יעלה על הדעת שגוף שמממן או העוזר לנו במימון יכתיב

לנו גם תכנים. ואני אומר דברים אלה למרות שבמשך שנים היה בינינו ובין הסוכנות

שיתוף פעולה מלא ביוזמות, בנושאים שהשידורים בשפות זרות מטפלים בהם, ביעדים.

התייעצנו בסוכנות, השתדלנו ללכת לקראתה כמעט בכל ענין ודבר. זה היה אינטרס

משותף.

תוק רשות השידור מקנה לסוכנות מעמד קבוע במליאת רשות השידור. להבדיל מכל

גוף ציבורי אתר, החוק מעניק לסוכנות היהודית אוטומטית נציג במליאה, והנציג הזה

הוא אוטומטית גם יו"ר ועדת המליאה לשידורים בחו"ל. כך שיש לו מעורבות, יש לו

שותפות ויש לו אפשרות להיות שותף להתלטות על תכנים של שידורים. אבל הסוכנות

היהודית דרשה מאתנו הרבה יותר מזה, ואנחנו נאלצנו לדחות את הדרישה הזאת שנראתה

לנו לא הגיונית, לא הוגנת, לא צודקת ולא חוקית. בתשובה לכך קבילנו את המכתב

האומר שבגלל מגבלות חוקיות לא תוכל הסוכנות להשתתף בתקציב וכוי. על המכתב הזה

חתום מר צבי ברק מנכ"ל מחלקת הכספים של הסוכנות.
עי נרקיס
מר ברק איננו כאן, אז אני אגן עליו אחר כך.
אי פורת
בגלל המגבלות החוקיות שלנו, כפי שאני הצגתי אותן בפני הסוכנות, נזכרה פתאום

הסוכנות שיש גם לה מגבלות חוקיות, ולכן היא לא מוכנה להשתתף במה שהשתתפה במשך

שנים רבות, ואני יכול רק לברך אותה על השתתפותה הכספית בעבר.

אני חוזר ומציין שהיה בינינו שיתוף פעולה מלא. היו בינינו יחסים הוגנים

הוגנים מאד, ולאברור לי מה קרה פתאום ומי בסוכנות החליט שהוא צריך להיות

בעל-הבית על השידורים לחו"ל, כאשר בסך הכל הוא מממן פחות מ-50%מההוצאות של

השידורים האלה, וגם אילו מימן 100% של העלות עדיין אין לו זכות לבוא ולדרוש

להיות אחראי לעריכה, לתכנים וכוי מפני שהוא לא אמור על פי החוק לעשות את זה. אם

נגיע לשיטה לפיה כל מי שנותן לנו כסף הוא גם יכתיב לנו מה לשדר אז מאותו הרגע

אנחנו חדלים להיות רשות שידור ממלכתית עצמאית במובן שאליו התכוון החוק.

אלה הם עיקרי הדברים, אלה הן העובדות. אם אנחנו לא נמצא את המקור הכספי

שחסר לנו כדי להמשיך לשדר על פי לוח המשדרים הקיים, נצטרך לשנות את לוח המשדרים

כך שיכלול רק את אותם המשדרים שאותם אנחנו יכולים לממן בכסף שיש לנו.

אני מביא את הדברים האלה לא כאיום, אלא כמצב עובדתי. נראה לנו שלא תהיה

לנו ברירה אלא לפגוע בנושא הזה, עם כל הכאב הכרוך בכך, כי לא בידינו למצוא אח

האלטרנטיבה לסכומים החסרים.

אני מבקש להבהיר דבר נוסף חשוב מאד. תקציב הרדיו כולל סכום של כ-7 מליון שקל

אותו אנחנו משלמים לחברת בזק רק עבור שימוש במשדרים. רוב הסכום הזח הוא לכיסוי

עלותם של אותם משדרים ארוכי הטווח, המשדרים החזקים ובעלי העוצמה שאתם אנו משדרים

אל מעבר לים. רוב העלות של המשדרים הם השידורים לחו"ל, המהווים כ-%70 או80%,

ואת הסכום הזה אנתנו משלמים מתקציבנו. לכן, אם לא נמשיך לקבל את הסכומים אותם

קיבלנו עד היום מהסוכנות, אחרי שנתנו לה תמורת הסכומים האלה מעל ומעבר בשירות

הענין שלשמו היא קיימת, נצטרך לחתוך בבשר החי, נצטרך להפסיק את כל השידורים

לעולים, נצטרך להפסיק כמעט את כל השידורים בשפות זרות לחו"ל. נוכל לממן

בתקציבנו אנו, ללא עזרה מבחוץ, את השידורים לברית המועצות, שבהם אסור לגעת, וכן

השידורים בספרדית ובפורטוגזית המיועדים למדינות דרום-אמריקה, שבהן יש פוטנציאל

גדול מאד של עליה. נוכל להמשיך לשדר בשלוש שפות אלה, ואת כל היתר נצטרך להפסיק.



חה"כ אי הראל;

אני תומו בדברים שנאמרו על ידי המנכ"ל ומבקש להוסיף מספר נתונים חשובים.

קורם לכל אני רוצה להורות ליושנת ראש הוועדה על דברי הברכה שלה, ולציין כי

אני חושב שהוועדה הזאת עושה מהלך חשוב מאד בקיימה היום את הדיון הזה.

התקציב קול רטות השידור אינו נתמך על ידי הממשלה. אנחנו לא מקבלים תקציב

מהממשלה. כאשר הנהלת רשות השידור הגיעה אתמול אל ועדת הכספים כדי להאבק שם על

נובה האגרה, שהיא מקור ההכנסה של רשות השידור, היינו צריכים להסביר ולהראות

מדוע אנחנו גובים רק סכום של 58 שקלים עבור אנרה למכונית, בדיוק בהתאם

להתייקרות המדד, אנחנו יכולים לפעול על פי שתי מגבלות; האחת, והיא החשובה, היא

זו של החוק, והשניה היא זו של סכום הכסף העומד לרשותנו. כשאין כסף ואלן

הכנסה אין פשוט אפשרות לפעול.

נם משרד החוץ שקל קיצוץ השתתפותו בתקציב שלנו בשל המנבלות התקציביות

שלו, אבל אחרי שדיברנו והתמקחנו עם אנשי המשרד הם השאירו את התקציב כפי שהיה.

עי לנדאו;

אבל המנהל ביניכם משא ומתן בענין זה, הלא כן?
חהכ אי הראל
כן, היה משא ומתן. אם הכוונת היא לנזוף בנו על אי ניהול מו"מ זה דבר

אחר, ואני בטוח שענין זה יסודר. תודיע הסוכנות שהיא מהזירה את התקציב ושננהל

משא ומתן ישיר, נשמח לעשות זאת, והוועדה הזאת תוכל לרשום לזכותה הישנ חשוב

ביותר בנושא זה. אבל אני רוצה שיהיה ברור שבשום פנים ואופן איננו יכולים לשאת

על שכמנו את הקיצוץ הזה.

שמחתי מאד לראות אתמול בתכנית "זה הזמן" את מאיר שטרית, גזבר הסוכנות,

שאמר כי אחד היעדים שלי זה להעביר כסף מנושאים שלא נראים לו כחשובים ביותר

לנושא החינוך, למטרות חינוך. ומה יותר חינוכי מאשר שידורים של מדינת ישראל

לתפוצות? אין פעולה יותר רצינית ויותר חשובה מזו.

אנחנו רוצים לעשות צעד נוסף בתחום הזה. יכול להיות שצריך אפילו להרחיב את

השירורים. אבל אם תקוצץ השתתפותה של הסוכנות היהודית בתקציב שלנו לא יהיו כלל

שידורים, או שיהיו שידורים מצומצמים ביותר, ולא מתוך רצון רע, חלילה, ולא מתוך

התעקשות מצרנו, אלא מפני שהוועד המנהל לא ירשה למנכ"ל להוציא כספים מעבר

לתקציב שנקבע לו. אנחנו לא נעבור על החוק. אנחנו נפעל לפי החוק.

אם הסוכנות רוצה לשמוע דברי החבצלות בענין המשא ומתן, אני אקח על עצמי את

האחריות ונגמור את הענין. אבל אם הסוכנות רוצה להתערב התערבות פנימית מעבר

לענין, ושמר עוזי נרקיס בתוקף תפקידו כחבר מליאת רשות השידור יעמוד בראש

הוועדה שתקבע את תוכן השידורים, את סדר העדיפויות, מה ואיך וכוי, אני מודיע

שאנחנו לא נהסכים לזה. אין כדעתנו לשנות מהמצב כפי שהיה עד עתה.

אמרנו היום גם בוועדת החינוך, שלא אני בתור היושב-ראש ולא ועדת החינוך

של הכנסת יתערבו בעכודת העריכה הפנימית של רשות השידור. יש רריו, יש טלוויזיה

ויש עורכים העושים את העבודה. ביקורת יבולה להיות, ומדי פעם נבוא לשמוע דברי

ביקורת. אבל לא אני ולא הכנסת ובווראי לא הסוכנות היהודית נהיה עורכים ונכתיר

לעושים את המלאה כיצד לעבוד וכיצד לערוך. ואני רוצה שלא יהיו אי הבנות בענין

זה. הענין ברור ומוגדר, ואני מבקש מאר מיושבת ראש הוועדה ומחברי הוועדה להבין

שכך הם פני הדברים.



אם המדובר הוא רק ברבר הפעוט של אי ניהול משא ומתן, כי אז מיר אחרי שנצא

מפזז נסיים את הענין. אבל אם על הפרק עומר משהו אחר, אם לסוכנות אין כסף וכוי,

אני יכול לומר שבמסגרת תפקירי אינני אחראי על העם היהורי. אני אחראי לכך שרשות

השירור תפעל לפי התקציב שלה, לפי החוק, ושבענין זה לא תהיה מצדה תזוזה בהוא-זה

לצר זח או לצר אחר.
ו' נרייבסקי
אילו הממונים עלי, מר גדעון לב ארי ומנכ"ל רשות השירור, היו יודעים את

מידת מעורבותה של הסוכנות היהורית בשידורים שלנו ואת מידת שיתוף הפעולה

שבינינו הם היו בוודאי מפטרים אותי מזמן.

מאז נכנס מר עוזי נרקיס לתפקירו כמנהל מחלקת ההסברה, ואני אומר זאת במלוא

האחריות, ישנו שיתוף פעולה יום-יומי בינינו. לא היתה בקשה אחת של הסוכנות

שאנחנו לא מלאנו. השתתפנו במבצבעים שונים. מזח שלוש שנים אנחנו משדרים כמעט

יום יום על המאבק לביטול ההחלטה האנטי-ציונית של האו"ם. אנחנו מתארגנים לקראת

הקונגרסים של התנועה הציונית. אנחנו רואים עצמנו כמכשיר של התנועה הציונית.

יושב ראש הוועדה לשידורים לחוץ-לארץ היה לא אחר מאשר שלמה גזית מנכ'יל

חסוכנות, ולפניו היה זה אריה צימוק. מה עור צריך כרי להמחיש את הדברים? ואני

יבול להוסיף על בך ולומר שאין זה סור שהאחריות על השירורים לברית המועצות חלה

על המשרד התל אביבי של דוד בר-טוב. האם אתם מתארים לעצמכם שרור בר-טוב חיה

מעז לבוא אלינו ולהכתיב לנו איך לשדר ומה לשרר לברית המועצות? אנחנו מתאמים

בינינו רברים. הוא בא לתדרוך שלנו, אנ חנו באים לתדרוך שלו. יש קשר כמעט יום

יומי בינינו, אבל איך לשדר, מה לשדר וכמה לשדר חם דברים שבאחריותי.

עי נרקיס;

ראשית אני רוצה להודות ליושבת ראש הווערה על שיזמה את הדיון הזה, שהוא

דיון חשוב מאד ושיתכן וכתוצאה ממנו יתבהרו לפחות כמה רברים, ואולי תהיה גם

הסכמה לגבי ההמשך, איך ממשיכים, ולא איך מאיימים. האם באנו לכאן לנהל משא

ומתן על הקמת ממשלה? לא. באנו לכאן כדי לדון בנושא שמוסכם על כל היושבים סביב

השולחן הזה שהוא נושא חשוב מאד.

דציתי למסור לכם שיושב ראש ההנלה, מר דיניץ, מצא לנחוץ, עוד לפני הזימון

לישיבה זו, ללכת אתנו אל שר החינך והתרבות שרשות השירור נמצאת תחת הכנפים של

משררו--
חה"כ אי הראל
אני רוצה לתקן ולומר שרשות השירור אינה נמצאת תחת הבנפים של שר החינוך

והתרבות. זו רשות עצמאית לחלוטין שלשר החינוך והתרבות יש סטטוס מסויים לגבי

יצוגה בממשלה ובכנסת. הוא ממונה על ביצוע הוק רשות השירור, והחוק קובע שהרשות

היא עצמאית.
עי נרקיס
אני מקבל את התיקון. הלכנו אל שר החינוך והתרבות, הממונה על ביצוע חוק

רשות השידור, והבהרנו לו מה קרה ואיך אנחנו רואים את הענין, והוא הבטיח שימשיך

לטפל בזה, והוא בווראי גם מטפל.

מר צבי ברק, מנכ"ל המחלקה לכספים של הסוכנות היהודית, להבדיל מההסתדרות

הציונית, אינו נמצא בארץ. הוא נסע בענייני משררו לטפל בעיקר בהלוואות, מאחר

והקופה שלנו איננה מלאה. כשיחזור יוכל להתייחס לדברים שנאמרו פה.



אני חושב שכשם שאנחנו, אנשי הסוכנות היהודית, מאזינים בקשב רב לבעיות של

חוקי מדינת ישראל כפי שבאו לידי ביטוי בדברי אנשי הרשות בכל הנוגע לעצמאותה,

כר גם אנשי הרשות צריכים להאזין למה שקורה במערכת שלנו על מנת שיבינו שכמו שיש

בארץ חוק רשות השידור ויש אגרה, וישנם סייגים באשר לשימוש בכספי האגרה, כך יש

גם לסוכנות היהודית ולהסתדרות הציונית בעיות משפטיות. להסתדרות הציונית יש

פחות בעיות משפטיות, לכן יש לה כנראה נם פחות כסף. בשלב מסויים העבירו את

התקציב המיועד לשידורים בשפות לחו"ל מההסתדרות הציונית אל הסוכנות היהודית, כי

בהסתדרות הציונית אין כסף.

ברנע שהענין נמצא בידי הסובנות היהודית יש להבין שהיא כפופה לחוקים

מסויימים. ואני רוצה לתת לכם דונמה להמחשת דברי.
היו"ר מי נלזר-תעסה
מתי קרה הדבר הזה?
עי נרקיס
אם אינני טועה זה היה בשנת התקציב 1987/8 באשר התקציב הועבר סופית

מההסתדרות הציונית אל הסוכנות היהודית. מכל מקום היה אקט כזה. אני רוצה לספר

לכם על מה שאירע לפני 15 או 7J שנים, כדי שתהיו ערים לקשיים. לאנשי רשות

השידור יש קשיים משפטיים, וגם לנו יש קשיים מהסוג הזה, שבעיני היועצים

המשפטיים שלנו הם החשובים בעולם, גם עם בעיני אחרים הם פחות חשובים. בארץ היתה

חברת עמידר, הקיימת עד היום הזה, והנה באה הסוכנות ואמרה שלא יתכן לנהוג בכספי

הסוכנות שלא על פי התקנות האמריקאיות של מה ההכנסה, ה-I.R.S בזמן

שצילו של הסנטור פולברייט הילך עלינו אימים, ולכן טענו שישן להקים נוף מגביל

שיעסוק אך ורק בכספים המגיעים ארצה מתרומות של יהודים בארצות-הברית. ממשלת

ישראל היתה מודאגת מהענין הזה, והיא שלחה את שר המשפטים בכבודו ובעצמו לארצות

הברית, והוא חזר משם עם האינפורמציה שאכן כך המצב, ואז הוקמה חברת עמיגור.

אפשר כמובן לשאול לשם מה יש צורך בשתי החברות האלה, וההסבר לכך שהוא שיש בהן

צורך בגלל הבעיות הליגליות של הוצאת כספי הסוכנות היהודית.

שמחתי מאד לשמוע מיו"ר הוועד המנהל, חבר הכנסת אהרון הראל, שהתנהל משא

ומתן עם משרד החוץ וכי הוא הסתיים בהסככם. אני בעד משא ומתן, מפני שללא

דיאלוג קשה לסכם דברים. האמנם נעסוק בחליפת מכתבים, שאחריהם יפסקו השידורים?

אין בזה כל הגיון.
קי לנדאו
למה אתם רוצים להגיע?
עי נרקיס
אני רוצה להסביר מה לדעתי עומד בעצם לדיון. הסוכנות היהודית אומרת שהיא

חייבת להיות מיוצגת בצורה זו או אחרת בכל הקשור לשידורים לחו"ל. מנכ"ל מחלקת

העליה של הסוכנות, מר דוד לוין, יושב כאן אתנו, והוא יכול לספר לכם שאת כל

התלונות בקשר לתוכן השידורים הוא מקבל. טוענים שהסוכנות לא שווה, ושהיא גורמת

לקליטה קשה של עולים. עוד מעט תהיה כל הקליטה בידי משרד הקליטה, ואני בטוח שנס

אז ימשיכו להאשים את הסוכנות בכל הקשור לקשיי הקליטה.

השאלה העומדת על הפרק היא איך בגלל התנאים הלגליים המיוחדים שעל פיהם יש

להפעיל את כספי הסוכנות היהודית בארץ אפשר יהיה לעבוד עם רשות השידור בצורה

מסודרת. אני לא יודע מה בדיוק נדרש במכתבים השונים, אבל אני מעריך שניתן למצוא

הסדר, להגיע למשא ומתן שישביע את רצון הצדדים בכל הנוגע למעורבות הסוכנות לא

בצורת השידורים. האם אנחנו נכתיב להם איזה מיקרופונים לקנות?
ע' לנדאו
מה בעצם אתנו רוצים מהם שלא קיבלתם במשך כל השנים? מה באופן ספציפי רוצה

הסוכנות מהרשות, והרשות דוחה?

עי נרקיס;

מה שהיה בזמנו של מר צימוקי ז"ל ובזמנו של מר שלמה נזית, יבדל"א, היה

בזמן בו התקציב בא מההסתדרות הציונית. אבל כפי שכבר ציינתי, כאשר הכסף בא

מהסוכנות היהודית הוא דורש מידה מסויימת של מעורבות מצד הסוכנות. זה בעצם

הענין. אפשר להשוב שרוצים לכבוש את רשות השירור. אף אהד לא רוצה לעשות זאת,

רוצים לשתף פעולה, ורוצים מעורבות מסויימת של הסוכנות, כדי שאפשר יהיה לעבור

בצורה מסודרת עם הכספים המניעים אל הסוכנות היהודית מארצות הברית, כי אלה הן

הדרישות שלהם.

אני חושב שצריך להכנס למשא ומתן על הגדרת המעורבות וישומה בשטח, ואז אפשר

יהיה להמשיך לנהל את הדברים.
די לוין
אני חושב שקריאת המכתב תבהיר את כל הדברים. שמענו כאן דברים על המכתב

ששלה מר ברק אל מר פורת באמצע חודש מרס השנה בו הוא אומר שהוא נאלץ להפסיק את

השתתפות הסוכנות בתקציב רשות השידור.

ב-31 לדצמבר 1987 הוציא מר ברק מכתב אל מר אורי פורת, בו הוא כותב: כזכור

לך השתתפה הסוכנות היהודית בשנים האחרונות במימון חלקי של הוצאותיכם על שידורי

קול-ישראל חטיבת חו"ל לעולים בשפות זרות. בגלל שנויים בחוקי המס בארצות מהן

אנחנו מקבלים את תקציבינו אנו מחוייבים ב"שליטה מינהלית" בהוצאותינו. אני מבקש

שתצרפו את מנכ"ל מחלקת העליה לוועדה המאשרת את תוכנם הסופי של השידורים הנ"ל

על מנת שנוכל להבהיר את מעורבותנו בתהליך השידור. אין לנו אפשרות להימנע

מפעולה זו, כי אחרת לא נוכל להשתתף החל משנת הכספים הקרובה בהוצאות השידורים

האלה.

אני מבין שלפני שהמכתב הזה נשלח התקיימה שיחה בין מר ברק למר פורת, ובה

נאמר, לפי מיטב ידיעתי כי לא הייתי נוכח בה, שצריכלם למצוא את הנוסחה שאפשר

יהיה לחיות אתה. ישנה בעיה של הוקי מס שאנחנו חייבים להתחשב בהם. אף אחד לא

רוצה להכתיב מה משדרים ומה אין משדרים, אבל אנחנו חייבים להראות לשלטונות

בחו"ל שלמוסד שלנו יש . ihput הם לא ביקשו שליטה, אלא השפעה. ולכן מדבר המכתב

על מישהו מהסוכנות שיישב ויאשר את התוכניות האלה. לא דובר על הכתבה וכוי. זה

באשר לצד החוקי של הענין.
היו"ר מי נלזר תעסה
האם אין זה מספיק שעיף 2 קובע שנצינ אחד של הסוכנות היהודית יהיה במליאה.
די לוין
לא. אינני נכנס לענין הוועדה המנהל, אלא מציב בפניכם את הדברים כפי שהיו.

לא היה זה איום ערב החנ שמחר לא יהיו שידורים, ושלא נשתתף בתקציב.

מר נרקיס ננע בעובדה שלסוכנות היהודית יש תדמית מסויימת, ואנחנו חיים עם

התדמית הזאת ועם ההערות. יכול מאד להיות שאחרי שנעביר את ענין הקליטה לידי

משרד הקליטה, בהתאם להמלצת דו"ח כץ, עוד יתנענעו אל הסוכנות. אבל זה לא שייך

לענין. עובדה היא שאנחנו מקבלים מדי יום מכתבים, כמו אותו מכתב מפורסם שכתבה



אידה נורל אל אורי גורדון, ורבים ראו את המכתב הזה. אינני יורע אם אידה נודל

מומחית בנושא שידורים, אבל יש לה ביקורת בנושא השידורים, ואת הביקורת שלה

רואים ושומעים בבל העולם, והביקורת מופנית אל הסוכנות היהודית. התלונות מופנות

אלינו כיאנחנו מממנים את הנושא באיקס מליון דולר בשנה ומבקשים לדעת מה ה-IMPUT

שלנו. אנהנו לא ביקשנו להכתיב. אני נם לא יודע מה היינו יכולים או רוצים

להכתיב. ביקשנו רק להיות הלק מהענין, ותו לא. ובל הענין היה יבול להיגמר ברוח

טובה עוד לפני חודשיים.
ע' לנדאו
מהמכתב ששללו מר ברק ניתן להתרשם שהוא קובע בו את הדברים בהם רוצה. ואילו

מר עוזי נרקיס אמר שאפשר להכנס למשא ומתן. באיזה מן משא ומתן מדובר?
די לוין
לא. היה משא ומתן ,
ני כהן
אני רוצה להגיד כמה מלים על הצד המשפטי. בשנת 965! קול ציון, שהוא הנוף

של הסוכנות היהודית, עבר מן העולם ועובדיו עברו אלינו, למעט מעטים שהעדיפו

להשאר במסגרת הסוכנות היהודית. מאז ועד היום הקונצפציה המשפטית היתה, והיא באה

לידי ביטוי בחוק רשות השידור, שחובת שידורים לחו"ל חלה על נוף אחד במדינה, על

רשות השידור. הפעלת המשדרים והפעלת הערוצים בין ברדיו ובין בטלוויזיה לפי סעיף

אחר בחוק, היא מונופול של רשות השידור פלוס הטלוויזיה הלימודית ונלי-צה"ל שנם

מקומם הוא בחוק רשות השידור. לסוכנות אין זכר בנושא השידור, בין באופן

טכנולוני ובין לנבי התכנים, וכך נקבע מאז שנת 1965. זו הסיבה לכך שבמליאת רשות

השידור יש נצינ של נוף אחד במדינה, הסוכנות היהודית. הסוכנות ממליצה ישירות

לנשיא המדינה, אלא שלאחרונה היה איזה תקל פורמלי מטופש, שההמלצה הלכה לשר,

והשר העביר אותה אל הנשיא והיינו צריכים להחתים את שמחה דיניץ כיושב ראש

ההנהלה של הסוכנות. כלומר, מעמדה של הסוכנות נקבע בצורה מאר מפורשת, מינוס כל

הדברים האחרים. התכנים והשידור עצמו הם של רשות השידור. זה המצב המשפטי הברור.

כיועץ משפטי של הרשות מאז שנת 1065 ועד עצם היום הזה אני מלווה אוו

הוויכוח על שני מישוריו. את המישור האחד אנחנו שומעים בגלוי, וזה המישור

התוכני. אומרים שהסוכנות היא הכתובת לתלונות, שאידה נודל כותבת תלונות על

הסובנות וכוי. הנושא הזה אינו חדש. למליאת רשות השידור יש ועדה מיוחדת

שבראשה עמדו משה ריבלין, משה נזית מר צימוקי וכיום עומד בראשה עוזי נרקיס.

יש לנו גם ועדה, גלויה ובלתי גלויה, לשידורים ערביים. אבל לשום מוסד, לא

למודיעין של צה"ל ולא לכל מוסד אחר מבין המוסרות העוסקים בנושא ערביי ישראל,

יש מה להגיד לנבי התכנים של השידורים האלה. מנו היה יצהק נבון יושב ראש ועדה

כזו, אבל ללא מעמד.

ועדת המליאה לשידורים לחו"ל, שעוזי נרקיס יעמוד עכשיו בראשה, ממלאה נם את

הצורך הענייני וגם את הצורך הברור שהחוק מאפשר, ולא למעלה מזה. כל מנהל'-

המחלקות, בדומה למר ריבלין, רצו חלק ונחלה גם בשידורים, והדבר לא ניתן להם גי

החוק אינו מאפשר זאת. נציגו של מר לוין במליאת רשות השידור הוא נצינ ציבור

מכובד חבר ההנהלה הציונית. אינני יודע מדוע זה לא מספיק.

בתוך הוועדה של מליאת רשות השידור יש נם נציגי ציבור. יש שני סוגי ועדות

של מליאת רשות השידור. יש ועדה ובה רק חברי מליאת רשות השידור, ויש נם סו!:

אחר של ועדה שלפי החוק אפשר לצרף אליה גם נציגי ציבור. אם יהיה צורך בכך, נצרף

לוועדה עוד נצינ אהד של הסוכנות. מבחינה משפטית הדבר ניתן.



צריו להיות ברור בי מדובר במוסר קול רשות השידור שמדווח למליאה שרק היא

מאשרת את התכניות, ואין לשום גוף מחוץ לרשות השידור מה להגיד בענין זה. אוזן

לכם דוגמה. ישנה מועצה לביקורת מחזות וסרטים, שהיא בתהום משרד הפנים. מר

נוברסקי היה בתפקיד בפול, באשר היה גם בוועד המנהל של המועצה הזאת והיה גם

מנהל משרד הפנים. הוא רצה מאד ©אנחנו נבפיף למועצה הזאת את הסרטים המוצגים

בטלוויזיה. לא הסבמנו לזאת, ומאותה סיבה.. גם במועצת העתונות אנחנו נלחמים.
ע' נרקיס
אתה רק לוקח לעצמך בבטחון שוליים ברוחב של 2 קילומטר. אף אחד לא הולך

להתנפל עליך.
ני כהן
להתנפל בוודאי לא, אבל בהחלט לסגור את הברז הכספי, וזה גם מה שקרה.

אני רוצה להניד במה מלים בענין חוקי מס. מאחר ומר לחובסקי, היועץ המשפטי

של זזסוכנות, איננו נמצא פה, אני מציע שאת הבעיה הזאת נברר אתו, ונמצא לה

פתרון. גם בעבר היו בעיות של מס, והן פאו על פתרונן. הבעיה היום איננה הבעיה

החוקית רווקה. אף שיש בעיה חוקית מסויימת, ואי אפשר לתת לסובנות היהודית מעמד

בפי שהיא מבקשת. אם יש בעיה טל חוקי מס בארצות הברית נמצא לה את הפתרון

באמצעות הוועדה הזו, באמצעות צירוף אדם נוסף מטעם הסובנות לוועדה. תמיד הצלחנו

בזה בעבר, וחוקי המס בארצות הברית לא השתנו. מעמד הסוכנות השתנה, והכספים

עובדים מההנהלה הציונית אל הסובנות, והיא הנותנת את הכספים. אין לי ספק בכך

שנמצא את הפתרונות המשפטיים לנושא המס. לא זאת היא הבעיה.
טי פינטו
אם אינני טועה ההשתתפות הבספית שלנו בנושאים האלה החלה בשנת 1970 כאשר

התבקשנו להשתתף בבניית משדר. מהשתתפות הד-פעמית זה הפך להיות משהו קבוע פר-

שנה, בי אין יותר קבוע מדבר זמני.

הדברים שנפלו ב-31 במרס לגבי שנת התקציב הנוכחית לא נפלו מהחלל החיצון.

קרמו להם מספר שיחות טלפוניות, ולפחות דיון אהד שבם אני הייתי נוכהת בו, כאשר

אמרנו למנכ"ל רשות השידור שנקבל כל נוסחה שתעלה על דעתו ושתהיה לשביעת רצוננו,

ולא בל כך שלנו כמו של היועצים המשפטיים של המגבית, ושנוכל לחיות אתה בשלום.

לא שמענו דכר מאז קיום הישיבה ועד סוף שנת הכספים, ולכן נאלצנו לכתוב את

המבתב שכתבנו.

שאלו כאן אם היה משא ומתן. אם ישיבה ונסיון ללבן את הסוגיה זה מעין משא

ומתן, אכן היח. היתה גם התכבנות קודמת, היו שיחות טלפוניות, אבל תשובה לא

קיבלנו. לא היתה לנו בל כוונה לקצץ בתקציב, אלא להוציא אותו בדרכים הליגליות

המחייבות אותנו, דהיינו - מעורבות מצדנו שרשות השידור יכולה לחיות אתה.
י י ארצי
אני חושב שאנחנו דנים באחד התפקידים הציוניים המעטים שעוד נותרו לאחר

הגופים הסטטוטוריים של מדינת ישראל, והשאלה היא איזו חשיבות אנחנו מייחסים

לנושא. מי שעוקב אחרי התסריט של התקדמות הענין ואחר בך של הביטול מקבל את

הרושם שאכן רווקה הבית הציוני מתייחסת בזלזול במור לנושא הזה. אם אני מנסה

להשוות את הנושא הזה לבל נושא ציוני אחר, בולל שליחות, ואינני רוצה להיות

עכשיו ציני אלא ללכת עם הרוח של דברי חה"כ מאיר שיטרית, אני חייב להצביע על

החשיבות העצומה של הנושא בו אנו דנים, במיוחד כשאנו מדברים במדינות שאפשרות

ניהול פעולה ציונית בהן היא אפסית או מצומצמת ביותר.



מה יכול להיות יותר משמעותי מאשר הנושא הזה שבו אנחנו מדברים? למדינות

גדולות יש תחנות שידוד במו free Europe, deutsche wblle ,voice op ambhica

וה B.B..c-. צאו ודאו את החשיבות שמייחסות מדינות שונות לשידורים האלה, ולהן

אין הבעיה שיש להטתדדות הציונית ולעם היהודי. קחו למשל את גדמניה של היום שלא

יבולה להיות אימפדיאליסטית יותר, לפחות לא בשנים הבאות, ובאשד ביקרתי אצל מי

שהיה שנריד נדמניה בארצנו דאיתי איזו אימפריה נדולה היא התחנה deutsche velle

שמטרתה בסך הבל לחזק את ההשפעה הגרמנית בעולם, ולא בדי להעלות עולים ולקיים

קשד עם התפוצות וכו' שהן המטרות שלנו.

אני ממש מזועזע בשאני דואה באיזו קלות דעת שולחים מבתב שבו מודיעים על

הפסקת השתתפות בתקציב, נם אם לא היה משא ומתן בין הצדדים. אפשד היה לתת

אולטימטום נוסף, אפשד היה לשתף בענין את הנודם הציבודי ובו'. איך אפשד לקבל

החלטה כזאת ללא שיתופו של הנודם הציבודי, שאינו גוף אינטדסנטי. אגב, בתקופה

הזאת לא היה בלל נוף ציבודי בדשות השידוד, ואני בטוח שזו אחת הסיבות שהביאה

לבך שהדבדים שם התפתחו כפי שהתפתחו. האמנם יכולך הסוכנות היהודית להגיע להחלטה

להפסיק כך את השתתפותה בתקציב השידודים מה-!3 במדס? אני מוצא לנבון לשבח דווקה

את אנשי דשות השידור שלא הגיבו מיידית, אני מקווה שהישיבה של היום תביא את

הענין לכלל הסדד.

ישנן כמה אפשדויות להסדד הנושא, ויתכן שאנחנו צדיכים לדון בו. יכול

להיות שצריך להקים "גל ציוני", אף שאינני ממליץ לעשות זאת. בסופו של דבד דשות

השידוד היא לא נל תעמולתי, אלא נל הסבדתי,ואינך יבול ליפות היום דבדים שאינם

יפים. היהודי הדוצה לעלות לאדץ צריך לדעת את מצב הדבדים בה כפי שהם.

מה פידושה של מעודבות? בסופו של דבד ישנה ועדה. מעודבות בידיעות לא יכולה

להיות. אם יש לפעמים איזו בעיה של אינטדס פוליטי גדול המתעודד בדרך כלל לגבי

בדית המועצות, או מדינה אחדת שהיחסים אתה עדינים, אז אני יודע שיש אנשים

החושבים ביחד איך לתת לענין את הצודה הבלתי מזיקה ביותד.

בוודאי שלא יכולה להיות התעדבות לגבי ביקודת, בי שלילת הביקודת הופכת את

הנל מגל אינפודמטיבי לגל תעמולתי. אשד לטיפול בנושאים ספציפיים, קיימנו כאן

פעם דיון בו הסביד לגו אדם אחד את הצודך להדבות בלימוד התנ"ך בגל הזה, ללמד

גמדא וכוי. אחר כן התבדד שזו בעיה של הדבה מאד כסף ונם של זמן שידוד, ולא היה

זה ענין של דצון רע. ברור שיש איזה שהוא סולם עדיפויות.

אני חושב שכל עוד איננו מחליטים על מהפכה כמו, למשל, הקמת "גל ציוני",

ואני מציע שלא נעשה זאת, אנחנו צדיבים לשמוד על הכלי הקיים כפי שהוא.

אני דוצה להציע את הדבדיט הבאים: א. להמשיך בסטטוס קוו. לא לגעת בשום

דבד בל עוד לא מסיימים את המשא ומתן. ב. לנסות לסיים את המו"מ כדי למצוא

נוסחאות מתאימות, גם משפטיות וגם מעשיות, המבוססות על חוק דשות השידוד, שיתנו

לסוכנות היהודית את מידב המעודבות האפשרית. נ. תהיה התחייבות ג'נטלמנית מצד

דשות השידוד, כי במסגדת הקיצוצים קום לא יפגעו בנושאים האלה. גם אם דשות

השידוד תצטרך לעשות בל מיני קיצוצים בגלל מצוקה כספית היא לא תיגע בנושא הזה,

כי לנושא הזה אין מנן אחר זולתנו. אם יהיה צורך בראורגניזציה של השידורים

השונים אני מבקש מבם שתבואו אלינו ותאפשרו גם לנו להביע את דעותינו בנדון, בי

אנחנו נוף ציבורי פרלמנטרי המייצנ אינטרסים יהודיים כלליים וחשוב שגם אנחנו

נהיה מעורבים בנושא.

ע' לנדאו;

אינני מבין מה בעצם מצב הדבדים ברגע. דשות השידוד הגיעה למסקגה שאם אינה

מקבלת בסף היא תגיד לעובדים שאינה יכולה לשלם את המשכודת שלהם, ועל כן עליהם

ללכת. הסוכנות אומדת שאם לא יצדפו את המנכ"ל שלה הדשות לא תקבל כסף. האם כך

מצב הדבדים?
ש' פינטו
זה לא כך. הצענו בל נוסחה שתהיה מקובלת על שני הצדדים לגבי צורח מעורבות

כזו או אהרת. לא הנבלנו את האופציות. ביקשנו מהם להציע לנו כל אפשרות מעבר לזו

הקיימת בפועל כרגע, כי זו לא סיפקה את דעתם של המשפטנים של המנבית ואף לא את

המשפטנים שלנו. אי לכך, מאהר ולא קיבלנו מהם תנובה כמשך הודשיים שקדמו למכתב,

והיתה מערכת תכתובת ונם מערכת תקשורת טלפונית ונם ישיבה אחת. נאלצנו לא לאשר

את התקציב הזה, כפי שהסברנו להם שנעשה אם לא נקבל את מה שביקשנו.
ע' לנדאו
במה שנים עובר התקציב ישירות מהסוכנות היהודית לרשות השידור?

עי נרקיס;

לפי דעתי זה פועל כך בשנתיים האחרונות.

עי לנדאו;

למי הפריע המצב כפי שהיה קודם לכן?

טי פינטו;

ליועץ המשפטי של המנבית באמריקה.
עי לנראו
מה קרה פתאום? האם הוא חדש כתפקיד?

טי פינטו;

לא. אבל הסכום הזה שהועבר לתקציב הסוכנות היהודית הפריע לו. ההל משנת

התקציב האחרונה זה מפריע לו.
עי נרקיס
כתוב, שעד שנת הכספים 1987/8 חולקה ההשתתפות של כלל המוסדות הלאומיים

ברשות השידור בין הסוכנות היהודית להסתדרות הציונית36%מ -64%. כך זה היה עד

השנתיים האחרונות. וכיוון שלא היה כסף להסתדרות הציונית, והעבירו את כל 100%

לסוכנות היהודית, הוא התעורר לענין.

עי לנדאו;

אני מכין שעד לשנה מסויימת העבירו את התקציב של ההסתדרות הציונית

והסוכנות היהודית בחלוקה מסויימת. האם היה איזה שהוא שלב שבו כל 100%היו של

ההסתדרות הציונית?

עי נרקיס;

אינני יודע. כל הנוכחים כאן הם למעשה חדשים בעבודה וספק אם הם יודעים.

עי לנראו;

כמה זמן קיימת החלוקה הזאת של64% ו-36%?



אני חושבת שהחלוקה הזאת קיימת די הרבה זמן, ני בשנת 1972 הופרדו שני

המוסדות האלה.

ע' לנדאו;

הבל שאין אינפורמציה מדוייקת בעניו זה. אבל אם זה נכון, לא מעניין את

המשפטן של הסוכנות היהודית במה כסף נותן אחר לרשות השידור. מעניין אותו במה

בסף הסובנות נותנת לרשות השידור.
טי פינטו
סליחה, נדמה לי שיש באן אי הבנה. ההסתדרות הציונית נתנה במעט 40%, ולא

שאר הנופים, אם זה רשות השידור או משרד החוץ. אנחנו מדברים על המוסדות

הלאומיים. החל משנת התקציב 1988/9 הסובנות היהודית אמורה לתקצב את מלוא הסבום

לא בחלוקה של 40%-60% כפי שזה היה קודם לבן.
ע' לנדאו
כשהיועץ המשפטי של הסובנות נותן דולר לנוף מסויים שהסובנות מעבירה אליו

כספים, הרגלר הזה צריך לעמוד במבחנים של מס ההכנסה האמריקאי, ולא מעניין אותו

איר החלוקה. אם הבנתי נבון את התשובה שלך, אז הסובנות מעבירה מזה שנים דולרים

לרשות השידור. מה איפוא נשתנה הלילה הזח מבל הלילות?
די לוין
בוקר אחד עלו על הענין הזה והתחילו לשאול שאלות. הרי נם אנחנו יורעים שלא

כל דבר במדינה הוא בסדר, ויום אחד עולים עליו, בל זמן שלא עולים, לא עולים.

ואז אפשר במובן לשאול למה לא עלו על זה קודם לבן. היועץ המשפטי החליט לבדוק את

העניינים ובין היתר עבר על הענין הזה, והוא רוצה לעשות בו סדר. יתבן מאד

שאילו היה עולה על הענין הזה לפני 10 שנים, אפילו בשהיתה חלוקה של 60% ו-40%,

הוא היה מתחיל עוד אז לחקור מדוע זה כך. הוא רוצה לעשות סדר בדברים.
ע' לנדאו
אני עומד מאחורי היועץ המשפטי הרוצה לעשות סדר. אבל הנושא הנדון הוא

נושא עדין, וכאשר מטפלים בנושא כזה לא טורקים דלתות האחד בפרצופו של השני.

במקרה של חילוקי דעות מהסונ הזה יושבים ביחד ראש נוף אחד עם ראש הגיף השני

ומנסים לראות איך אפשר לחיות ביחד על הצד הטוב כיותר. והרי יש נם דרגים שמעל

האנשים חאלה, מדוע הם לא טיפלו בזה?
עי נרקיס
עובדה היא שועדת הכספים של חבר הנאמנים של הסובנות היהודית יורדת היום,

יותר מאשר בעבר, לעומק הדברים, וכשהיא בוחנת הצעה תקציבית היא עוברת על בל

שורה ושורה שבה. והם רנישים במיוחד להקצבות שמקציבה וועדת ההקצבות. יש כי

מיני דברים שקרו פתאום ואנחנו לא היינו ערים להם, כי היינו רנילים למצב שהיה

בעבר.

אני רוצה להשיב לשאלתו של חבר הבנסת לנדאו. יש נתון מסויים שבר אנהג ו

חיים. חבר הכנסת אהרון הראל הוא ראש הרשות מזה שבוע. שמחה דיניץ הוא אמנם ראש

ההנהלה אבל עדיין אינו בקי בבל, בי לא מזמן נכנס לתפקידו. מר ברק יודע את

הנושא ומדי פעם הוא מתעדבן בדרישות האמריקניות, דבר שבא אצלנו לידי ביטוי שלוש



פעמים בשנה כאשר יש ישיבות של חבר הנאמנים. אמרתי שאלתי קודם מרוע הסוכנות

עושה איפה ואיננה, ובעור שעם הסוכנות היא נכנסה למשא ומתן וסיכמה רברימ, ואתנו

היה איזה קצר. אני מציע להתגבר על הקצר הזה. הבה לא נדון היום במה שהיה.

נחליט היום שפותחים משא ומתן ועושים הכל כרי להגיע לסירור הסוב ביותר האפשרי

מבחינה משפטית בעיקר.

עי לנדאו;

ההצעה הזאת נראית בעיני ומקובלת עלי. אבל יש כאן בכל זאת רבר המטריד

אותי. ידוע שווערת ההקצבות החדשה של הסוכנות עוכרת על הרברים בקפדנות, שורה

אחרי שורה, וזה טוב. אבל עיקר תשומת הלב שלה היא לגבי שיעור ההקצבה למטרה זו

או אחרת, והיא מתעסקת במידה פחותה בסוגיות המשפטיות. היא מתעסקת בעיקר בהקצאת

הבספים, אם זה נעשה לפי רוח תכנית העבודה וכוי. אני רוצה להיות על כן בטוח שכל

מה שלפנינו זה אכן הרבר הפורמלי הזה, או שמא יש כאן כוונה מצד הסוכנות להכנס

יותר פנימה.
די לוין
דנו במספר רב של ישיבות על העברת נושא הקליטה לממשלה. אנחנו נמצאים כיום

באמצע ביצוע הדבר. יותר ראש חכר הנאמנים אמר בהתאם לתפיסתו, שהסביה לכך איננה

מפני שאין לנו s3 מליון דולר שאנהנו נותנים היום לנושא הקליטה, אבל אם הקליטה

של כל העולים המגיעים בשנה, ומגיעים ארצה כ-10 אלף עולים, עולה 300 מליון

דולר, כי אז אנחנו פרק קטן בכל הענין, ומבחינת הכספים שאנחנו מקבלים מהמגביות

וכו' אנחנו מבקשים שיהיה לנו input כרברים שאנחנו עושים. זאת למעשה הררישה.

לכן הההלטה על העברת הקליטה מהסוכנות לא נבעה רק מהמהשבה שיותר טוב שהדבר

ייעשה על ידי רשות אחת, אלא מתוך רצון שתהיה לנו השפעה על הדברים בהם אנחנו

עוסקים. אלה הן הדרישות, ולא מהיום ולא מאתמול. אלא שהיום באמת נכנסו יותר

לעומק הדברים, לאור מה שהיה סביב הסוכנות היהורית, ורוצים לעשות סדר בבית.

הכסף שהקצינו למטרה זו קיים וישנו. הבעיה איננה כספית. הבעיה היא נם לא

אידיאולוגית, אלא שיש כאן ענין של דרישות מסויימות.

ע' לנראו!

קורם לכן הבינותי כאילו הדרישות הן פורמליות, ומדבריך אני מבין שהן

מהותיות.

כשמדברים על הצורף במציאת נוסחה הכוונה היא לנוסחה משפטית מתאימה. זה

אומר שהשעב כיום כפועל ממשיך להיות כפי שהיה, אבל עושים סירור פורמלי אחר. אכל

אתה מר לוין אומר לנו שהחוק הוא דבר משני, אבל אתה באופן מהותי רוצה לרעת מה

קורה שם. וזה כבר משהו אחר.
די לוין
לא, זה איננו כך. לא הבנת אותי נכון.
אי פורת
כיוון שהיה כאן נסיון לערער את אמינות הרכרים שלי בפתיהת הריון אני מבקש

להבהיר את הרברים. לא היה משא ומתן, לא היתה שום בקשה לניהול משא ומתן, לא

היתה גם שום סיבה לנהל משא ומתן. היה תכתיב. בא אלינו מר ברק ואמר לי: אדוני,
אחת מן השתיים
או שאתה תסכים שאנחנו נהיה מעורבים במישרין בתכני השידורים,

בררו קביעת ובנושא שלהם, או שאנחנו מפסיקים לשלם לכם. השבתי לו: בענין הזה אין

לנו בכלל על מה לדבר. לא יכול לחיות משא ומתן על איר עוברים על חוק רשות

השידור. אני לא אשב למשא ומתן עם איש על השאלה אין עוברים על החוק. יש לך

בעיות עם החוק באמריקה, תמצא את הדרך להסתדר עם זה. את חוק רשות השידור אף אחד



לא יכול לעבור, אפילו הוא משלם כסף לרשות השידור. אני מוכרח לומר שהשיחה

התנהלה ברוח טובה. אני לא יורע מרוע מנסים ליצור פה אווירה עבורה. למעשה

התנהלה השיחה ברוח טובה, והסברתי למר ברק מרוע אין זה בא כלל בחשבון שאני אלך

לקראת התביעה שלול.

בעבור שלושה שבועות אני מקבל פתאום את המכתב הזה. בבת אהת הוא מפסיק את

הכל. אילו הייתי נוהג כמוהו ומפסיק מצרי את הכל בבת אהת הרי היתה קמה שערועריה

לאומית. אלא שאני לא עשיתי זאת. והיום, ב3 באפריל אנחנו ממשיבים לשרר לחו"ל

מבלי לפנוע באף אחד מהשידורים הקבועים, כי אנחנו מרגישים במלוא החשיבות של

הנושא הזה. אז לבוא ולהאשים אותנו על שלא רצינו להכנס למשא ומתן? משא ומתן על

מה? מה קרה פתאום?

מר ברק הוא יריר שלי, אין לי שום אנטגוניזם אתו, אבל אינני מבין מה עקץ

אותו, אני לא מבין מה קרה לו. היועץ המשפטי של הסוכנות יהיה שבע רצון כאשר

היועץ המשפטי שלי נהיה לא שבע רצון? האם על זה יתנהל המשא ומתן? לא לעבור על

החוק האמריקני בתנאי שנעבור על החוק הישראלי, זזאם בזאת רוצה הסוכנות? אני לא

מבין במה כל הענין.

אני רואה את שיא החוצפה במכתב הזה בסגנון שלו ובצערים שננקטו בעקבותיו.

חייתי צריו לגייס את מלוא כוחות הנפש שלי כרי להבליג ולא להגיב מיר.
היו"ר מי גלזר-תעסה
אני חושבת שאנחנו יכולים להגיע לסיכום כלשהו. קורם כל אני חושבת שטוב

עשתה רשות השירור שלא נקטה בצערים כלשהם אחרי קבלת המכתב, אלא המשיכה לשרר.

צריו לברר ולברוק את העין לאשורו. לרעתי חיה כאן עימות שאינו חייב המציאות.

יתכן והיה כאן חוסר בתקשורת בין הסוכנות ורשות חשירור.

לא ראיתי את המכתב אבל ממה ששמענו אפשר להבין כי זה מכתב מסכם קשה. יחר

עם זאת אני רוצה להגיד שמדברים ששמענו, גם רברי הפרשנות וגם הפרשנות שלנו, לא

התרשמתי שזה רבר כל בך מהותי, אלא שצריך בנראה לבוא פורמלית לקראת החוק, כך

שהאחר ייהנה והשני לא יחסר, ולהמשיך בפעילות.

היה כאן אולי גם רצון להכנס אולי בצורה נוספת לתהום השירורים, ושמענו את

ההסבר שהרבר אינו ניתן להעשות על פי החוק הישראלי. אני יודעת שבמקרה של אי נחת

בין הצררים יש להביא את הרברים בפני פורום מסויים. צריך לשמוע את רחשי הציבור,

שחרי בסיכומו של רבר כולנו משרתי הציבור. יש על כן וערות בהן שומעים את

הרברים, עושים ברק בית, יושבים וחושבים ביחר.

כרי לסכם את הרברים אני רוצה לומר שלרעת תברי הווערה צריכות שתי הרשויות

לבוא ברברים. כמו שהבעיה נפתרה בצורה שקטה ומסוררת עם אנשי משרר החוץ, כך גם

תבוא על פתרונה במקרה הנרון. אני מבינה שהבעיה איננה בגורל הסכום, אלא בפרשנות

מצר הסוכנות שתעלה בקנה אחר עם הפורמליסטיקה שהיום מנסים אולי לברוק אותה תחת

זכוכית מנרלת מפני שיש חילופי נברא וכל אחר רוצה להראות שהבריקה עכשיו היא

קפרנית יותר. צריך להבין את הסיטואציה הזאת.

אני קוראת לשני הצררים לבוא ברברים, להכנס למשא ומתן כלב פתוח ובראש טוב

וליישר את ההרורים. אני מאמינה שהרבר יבוא במהרה על פתרונו. והעיקר הוא

שהשירורים יימשכו גם בעתיד כפי שהם היום.

בעור כשבועיים תהיה לנו ישיבה עם מר שמחה ריניץ, ואנחנו נבוא אליו

בררישות בנושאים האלה, כרי שהקשר התרבותי רוחני ערכי עם יהרות הגולה יהיה הרבה

יותר מקיף ומעמיק, וכן גם הנושא ההסברתי, מרבים לבוא אלינו בטענות על הסברה לא

מספיקה. אני חושבת שהסוכנות היהורית תהווה אוזר הצינורות החשובים ביותר ליצירת

הקשר היום יומי עם יהרות הגולה גם בנושא ההסברה. הביצוע של הרברים מוטל על



רשות השידור, וחלק מהתיקצוב על הסוכנות היהודית, והנושא בכללותו מוטל על שתי

הרשויות האלה. לא צריו להכנס לעימותים, אלא ביהד לנהל את הענין כך שהדברים

יבואו על תיקונם. נשמח לשמוע מכם בקרוב שהדברים אכן הסתדרו.
עי לנדאו
אולי נקבע מועד לישיבה נוספת בה נשמע שהצדדים הניעו לכלל סיכום ביניהם.
היו"ר מי נלזר-תעסה
אני חושבת שנוכל להסתפק בשיחה טלפונית שתדווח לנו על כן.

אני מצטערת שהדיון התקיים שלא בנוכחותו של שר גרק, אלא שהוא נמצא בחו"ל

ולא יכולנו לדחות את הדיון. הוא בוודאי ישמע פרטים על מהלך הדיון.

אני מודה לכולם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13.30

קוד המקור של הנתונים