ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 22/02/1988

התכנית לרפורמה בקליטת עולים - המשך הדיון

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 123

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שני, ד' באדר התשמ"ח, 22 בפברואר 988ו, שעה 12.00
נכחו
חברי הוועדה: מ' גלזר-תעסה - יו"ר
מוזמנים
מ' שמיר - מנכ"ל משרד הקליטה

ד' לוין - מנכ"ל מח' העליה, הסוכנות היהודית

ש' שנהר - משנה למנכ"ל משרד הקליטה

אי רחמילביץ - התאחדות עולי אמריקה וקנדה

ע' בן-חורין - התאחדות עולי אמריקה וקנדה

א' שפייכר - רכז קליטה, התאחדות עולי אמריקה הלאטינית

ס' טנא-טוניק - מזכיר כללי, " " " "

ס' שפירא - יו"ר הפדרציה הציונית דרום-אפריקה

ר' גולן - התאחדות עולי ברית-המועצות

יי צירלין - התאחדות עולי ברית-המועצות

שי פורטוש - התאחדות עולי הונגריה

ד' בנג'י - יו"ר התאחדות עולי איראן

מי זינגר - התאחדות עולי בריטניה

אי פרלו - התאחדות עולי בריטניה

אי זאנה - התאחדות עולי צרפת

יי שטרול - מחי הקליטה, הוועד הפועל של ההסתדרות

פרופ' אי הראל - ההסתדרות

מזכירת הוועדה; ו' מאור

רשמה: ע' הירשפלד
סדר-היום
המשך הדיון בנושא התוכנית לרפורמה בקליטת עולים.



התוכנית לרפורמה בקליטת עולים - המשך הדיון
היו"ר מ' גלזר-תעסה
אני מתכבדת לפתוח את הישיבה שהיא המשר הדיון בתוכנית לרפורמה בקליטת עולים

כפי שתיכנן אותה המשרד לקליטת עליה.

אני רואה בחיוב את אימוץ דו"ח כץ. אף-על-פי שלכולנו ידוע שהולדת ילד רצוי

מאד מעורר לפעמים קצת אי-שקט בתוך המשפחה והיערכות מחודשת, בסופו של דבר האמא

לומדת לטפל בילד והכל מסתדר, בדרר-כלל. אבל זה לא סוף-פסוק. אני משוכנעת שעם

אימוץ הדו"ח כל הגורמים ילמדו מן המתהווה בשדה, ישמעו את הבקורת וייערכו בהתאם

לדברים הרצויים לעולה. כי אני מאמינה שנקודת המוצא והמטרה של כולנו היא רווחתו

וקליטתו המהירה של העולה, התערותו והשתרשותו בארץ, אלא שלפעמים יש לנו ויכוח על

השיטה, וגם את זה ניתן לתקן ולשנות בחברה פתוחה כמו שלנו.

הישיבה הקודמת הסתיימה עם שמיעת דברי מר שמיר ולא שמענו את עמרת הסוכנות

היהודית. אני מקווה שכולם זוכרים את הדברים שאמר מר שמיר. אם לא, אבקשר לחזור

על עיקרי הדברים שאמרת אז כדי לרענן את זכרוננו. בבקשה.

מי שמיר;

עם אימוץ דו"ח כץ, לאחר תהליך הבירור והמשא-ומתן, כמובן עשויים לחול

שינויים נוספים על אלה שדווחו וסוכמו, מתוך הנחה שסדרי העבודה וחלוקת האחריות

יישארו כפי שהיו בעבר. אני אומר זאת מכיוון שמטבע הדברים תור כדי הדיונים

שאנחנו מנהלים עשויים לחול שינויים, שאני מקווה שכולם יהיו לטובת העולים, ואני

מסייג את דברי היום מתור הדברים שברקע.

לא כל התחומים ישונו, אבל אין כל ספק שאימוץ דו"ח כץ ייצור מצב חדש ונתונים

חדשים. אנחנו נתייחס אליהם בהבנה, והאנשים שמייצגים את העולים יקבלו דיווח

בהתאם.

לגופו של עניו, ברגע זה אנחנו מדברים על מסלול אופציונלי חדש, שהוא למעשה

הרחבה ושיפור המסלול שהפעלנו במשך השנה האחרונה לגבי חלק מן העולים ובחלק מן

התקופה. אנחנו מדברים על המסלול האופציונלי של קליטה ישירה, כשלעולה יש אפשרות

לבחור את המסלול הראשון, שהוא המסלול הקונבנציונלי המסורתי - מרכזי קליטה, על-פי

הבחירה ועל-פי האילוצים שאנחנו נתונים בהם, ובין המסלול השני של קליטה ישירה.

ההנחות שמנחות אותנו בקליטה ישירה הן: 1. חופש הבחירה המוחלט של העולה; 2.

יצירת תנאי קיום ותיפקוד נאותים ומספיקים שיאפשרו לעולה לתפקד באופן עצמאי החל

מהימים הראשונים. נקבנו בסכום של 6,000 ש"ח לנפש שאותו ניתן לעולה במשך השנה

הראשונה לשהותו בארץ במסגרת המסלול הישיר. את ההרכבים והפרטים נוכל לפרט בהמשר

בתשובה לשאלותיכם.

אני מסייג את דברי ורוצה לומר שאנחנו רואים את הסכום הזה כאופטימלי. הוא

מקובל על הסוכנות היהודית. המרכיבים נתקבלו בעצה משותפת עם מחי העליה ועם

הגזברות של הסוכנות היהודית. הסכום הזה נתון למשא-ומתן ולסיכום עם האוצר, על-פי

החלטת הממשלה שאימצה את הקונספציה והטילה על מנכ"ל משרד הקליטה ועל הממונה על

התקציבים להציג לאישורה עד ל-ו בספטמבר תוכנית מוסכמת על האוצר ועל משרד הקליטה.

בתור זה אנחנו משתפים, כמובן, גם את הסוכנות היהודית. ההחלטה הזאת מופיעה גם

בחוק התקציב ועם אישור הממשלה התוכנית הזאת תופעל.

הנסיון הופעל מסוף מאי 1987 לגבי העולים מברית-המועצות וביולי 1987 צירפנו

אליו עולים אחרים מארצות המצוקה. מאידר גיסא, מסלול עקרוני דומה אבל קצת שונה

לגבי העליה מדרום-אפריקה מצדיק את כל התקוות שאנחנו תולים בשיטה זו, לפיה נכנסו

למסלול זה כ-400 משפחות והתוצאות על-פי המידע שיש לנו בראש ובראשונה מהעולים והן

מהעובדים השונים מצביעות על הצלחה מרשימה בתחום זה ומעודדות אותנו להרחיב אותה,

עם השיפורים המתחייבים לגבי כלל העולים. כאמור, בשלב זה כמסלול אופציונלי.
ד' לוין
אני חייב לומר בפתח דברי שגם מר שמיר וגם אני מאד מאכזבים, כי לפעמים יש

ציפיות לחילוקי-דעות בין הסוכנות לביו הממשלה, ואנחנו בדרר-כלל לא תורמים להצגה.

קשה לדבר כעת על עמדת הסוכנות, שכידוע לכם, בימים אלה נערכו בה בתירות.

אני חושב שעצם העובדה שיש כבר החלטה של חבר הנאמנים להתחיל במשא-ומתן על ביצוע

דו "ח כץ מבסאה את עמדת הסוכנות. העקרון שלנו וגם של משרד הקליטה הוא שהעולה

יעבור כמה שפחות תחנות, וכל דבר בעניו הזה שיהיו קריטריונים ברורים והעולה יצטרך

או לא יצטרר להגיע לכל-כר הרבה תחנות, שני הצדדים יברכו על העניו הזה. בנושא זה

יש בינינו הסכמה מלאה שאפשר וצריר לברך על המסלול החדש. מר שמיר גם אמר

שהנושאים של הקליטה הישירה הם לא רק נושאים שעובדו על-ידי משרד הקליטה ואחר-כר

הועברו אלינו, אלא בוועדות משותפות ישבו על הדברים האלה גם אנשים של משרד הקליטה

וגם אנשים שלנו והנושא של קליטה ישירה עובד יחד בין שני הקולטים, קרי משרד

הקליטה ומחי העליה והקליטה של הסוכנות היהודית.

לגבי הקליטה הישירה וגם לגבי דו "ח כץ ההרגשה היא שכשהולכים יחד על המסלול

הזה, ההסתייגויות והבעיות שיש לסוכנות, בעיקר לגבי דו"ח כץ, הן אם הממשלה באמת

תוכל לממש אותו, עם כל האילוצים והבעיות שיש לה. זאת אומרת, האם יש לה מספיק

דירות לקליטה ישירה, ואם העולה יקבל את אותו טיפול דרר המערכות המוניצפליות או

דרך המשרדים הממשלתיים כפי שהוא היה מקבל אותם במקום קטן. עליכם להבין שבסוכנות

היהודית מעולם לא גרסו שהעולה שמגיע למדינת ישראל חייב להיכנס למרכז קליטה. לא

זו היתה הכוונה. מרכז הקליטה נוסד בזמנו כדי להקל על אלה שצריכים אולי את

הנחיתה הרכה או את האמצעים המרוכזים כדי שמישהו ישמור על הילדים, או כדי שהוא

יוכל ללמוד עברית במקום, וכוי. אבל מעולם לא אמרנו שאם העולה יכול ללכת לקליטה

ישירה ולהתאקלם מהר יותר בין השכנים, זה פסול. עובדה היא שכמחצית העולים לא

עברו דרך מרכז קליטה והם מסתדרים יפה.

היום ממסדים את הקליטה הישירה ואם 100% יחליטו ללכת בדרר זו ויקבלו את

השירותים כפי שהם צריכים לקבל, כולנו נברך על כר, וזה לא משנה כרגע אם מרכזי

הקליטה יהיו בידינו או לא. נשאלת השאלה אם הממשלה תוכל לעשות את הדברים האלה,

כשאנחנו רואים מהו המצב ומה הן הבעיות במערכות החינור והבריאות, ובאיזה סדר

עדיפות יעמוד משרד הקליטה. להיפר, נשמח מאד אם כתוצאה מדו"ח כץ יחליטו לשנות את

סדר העדיפות ולראות את משרד הקליטה כאחד המשרדים החשובים ביותר במדינה ולא כפי

שהוא היום.

לסיכום, ענין הקליטה הישירה עובד על דעת שני הצדדים. כל אחד מאתנו העלה את

ההיבטים ואת הבעיות שלדעתו צריר להעלות ואנחנו מברכים על כר. אני מקווה שיתר

הדברים שצריכים להיעשות על-ידי הגורמים הממשלתיים האחרים אכן ייעשו.
היו "ר מי גלזר-תעסה
בפעם שעברה שמעתי שכל העליה שמוגדרת כעליית מצוקה מהווה 20% מהעולים והיא

תישאר במתכונת של מרכזי קליטה.
מי שמיר
לא. עליית מצוקה נקבעת על-פי נתונים של משטר וגיאוגרפיה, וגם כמובן תנאי

קיום ויציאה משם. כל מזרח אירופה ואיראן מוגדרות כארצות מצוקה. מדי פעם

מצטרפות ארצות אחרות באופן זמני, כתוצאה מבעיות פוליטיות ומשטר, כמו למשל

דרום-אמריקה שבמשר תקופה מסויימת היתה מוגדרת כארץ מצוקה.

אם לתת איזה שהוא נחון של היחס של עליה ממצוקה ומארצות חופשיות, בשנה שעברה

הסתכמה העליה ב-43% מארצות מצוקה וכ-57% מארצות חופשיות.



גברתי היושבת-ראש, את טעית במינוחים. יש הערכה שכ-20% עד 25% מסך-הכל

העולים מכל הארצות זקוקים לטיפול ארעי או קבוע של שירותים סוציאליים, וביניהם

קשישים או משפחות חד-הוריות, שלגביהם המסלול הישיר איננו רלבנטי.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
זאת אומרת שבעצם יש לנו שלושה רבדים.

מי שמיר;

על-פי ההצעה שלנו יש כעת שתי התייחסויות: 1. לכל העולים; 2. לעולים שהם

קבוצות סיכון.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
דרר אגב, המלה "קבוצות סיכון" מאד מפחידה.

די לוין;

זה מונח סוציולוגי.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
כל הכבוד לסוציולוגים, גם אלה שיושבים פה, אבל למלה "קבוצות סיכון" יש

משמעות לא חיובית. אינני יודעת את מי הם מסכנים, את עצמם או אותנו.

על-כל-פנים, אתה כולל בקבוצות הסיכון שני גושים, שלדעתי יש הפרדה ביניהם. אתה

אומר שניים ואני אומרת שלושה.

אני מציעה שנשמע כעת את שאלותיהם של נציגי התאחדויות העולים.

סי טנא;

מר שמיר אמר לגבי המסלול הישיר שהעולה יקבל 6,000 ש"ח. השאלה היא אם

בתכנון או בהקצאה יש התייחסות לקבוצות שונות או שזה גלובלי ולא משנים ארץ המוצא,

תנאים, צרכים וכו'.

2. זו יוחר הבעת עמדה של התאחדות עולי אמריקה הלאטינית מאשר שאלה בנושא

הקליטה הישירה. מנסיוננו רב השנים ומנסיוני האישי, לאחר שלפנ י כשנה חזרתי

משליחות בת שלוש שנ ים בארגנטינה, הייתי אומר שהעליה מארגנטינה - ואני בכוונה

אומר מארגנטינה ולא מדרום-אמריקה - היא עליה שבהחלט זקוקה למסגרת של מרכז קליטה.

זו אוכלוסיה שבהחלט זקוקה למסגרת הראשונית הטיפולית ולא לקליטה ישירה, וזאת מכל

מינ י סיבות.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
אולי תפרט שתי סיבות עיקריות.

סי טנא;

בתקופת שליחותי עסקתי בעיקר בנושא של סטודנטים. נעדר גם מחקר והוכח הענין

של הזדקקות לשירותים. למשל, הוכח שהעולים מדרום-אמריקה הרבה יותר זקוקים

לעזרה, אפילו בדברים שהם יכולים לעשות בכוחות עצמם מבחינה כלכלית. אני זוכר

אנשים רבים שעלו לארץ ולא היו זקוקים לעזרת הסוכנות ובכל-זאת פנו אליה.
ש' שנהר
למה הם זקוקים?
ס' טנא
רוב העולים שמגיעים היום הם לא בעלי מקצוע ובמצב כלכלי קשה. בנושא העברית,

למשל, נוכחנו שמי שנמצא במסגרת של מרכז קליטה, האפשרות לעקוב אחרי ניצולו את

המסגרת ללימוד עברית היא הרבה יותר פשוטה מאשר כשהוא "נזרק" לקליטה ישירה בכוחות

עצמו. אינני אומר שהוא לא יוכל לקבל עזרה כשהוא נמצא בדירה או במלון, או במסגרת

אחרת שאיננה מרכז קליטה. הוא יגש למשרד הקליטה וידאג לקבל את השירותים, אבל

בגלל המנטאליות או בגלל סיבות אחרות שנובעות לא מעט מהמשטר ממנו הוא בא, במיוחד

מארגנטינה, הוא זקוק לשירותים במקום.

לכן אנחנו חוששים שהקליטה שלהם בדרר של קליטה ישירה תהיה קשה יותר. גס

הטיפול במסגרת קליטה חברתית יהיה הרבה יותר קשה מכפי שהוא היום כשהעולה נמצא

במסגרת שקל יותר להגיע אליה ולתת לו את העזרה שאנחנו נותנים.

אי שפייכר;

הנסיון שלנו מראה שהעולה שפנה לקליסה ישירה לא בא אלינו. אולי 30% מהאנשים

ירדו. מרכז קליטה נותן לנו אפשרות טובה יותר להיקלט. בזמן האחרון עולים שהגיעו

לארץ מארגנטינה עברו ישר לגור במבשרת-ציון ובגילה, ואנחנו אומריס שעדיפה הקליטה

במרכז קליטה. צריר לעשות יותר, אבל אנחנו חושבים שמרכז קליטה טוב יותר.
א' רחמילביץ
התאחדות עולי אמריקה וקנדה תמכה בדו"ח כץ ומברכת עליו. קשה לומר שאנחנו

לא מודאגים, כי אנחנו יודעים מה זה ממשלה ומה זה הסוכנות היהודית, אבל אנחנו

חושבים שהגיע הזמן שהממשלה תיקח את כל החבילה לידיה ושהעולה לא יצטרר לעמוד מול

שתי ממשלות. אני גם חושבת שהגיע הזמן להכניס את התאחדויות העולים, שאנשיה

עובדים בשטח ויש להם קשר יום-יומי עם העולים, למפת הקליטה. כלומר, שנהיה שם

לפני קבלת ההחלטות וניקח חלק בקבלת ההחלטות לגבי העולים.

אני יודעת שבסוכנות דיברו על זה הרבה והעמידו את זה כתנאי להעברה, והייתי

רוצה לשמוע ממר שמיר איד הוא רואה את זה. שנית, אני מבקשת לדעת מה יהיה הקשר

בין משרד הקליטה לבין משרד העבודה ומשרד הבינוי והשיכון, שהם שני תחומים חשובים

ביותר לעולה - עבודה ושיכון, והאם שני דברים אלה יהיו כעת בידכם?

סי שפירא;

אני חושב שאנחנו והתאחדות עולי ברית-המועצות שני הגופים הבודדים שיש לנו

נסיון בקליטה ישירה קצת למעלה משנה בשיתוף-פעולה של משרד הקליטה והסוכנות

היהודית.

אני רוצה להעיר כמה הערות שמהן עולות כמה שאלות למשרד הקליטה. מנסיוננו

אנחנו רואים שזה לא ק ענין של שיטה. יש פה די הרבה דברים מעשיים שיש לתת להם

תשובות לפני שנוכל להמשיך בשיטה הזאת. קודם-כל כוח-אדם. שיטת הקליטה הישירה

דורשת הרבה יותר כוח-אדם. העולים בקליטה הישירה זקוקים למטפלים, מה

שבדרך-כלל אין לעולה הבודד במרכז קליטה.

סניפים של משרד הקליטה. אם העולה בוחר ללכת למקום שאין בו סניף קרוב של

משרד הקליטה, יש לו בעיה. כפי שמר לוין אמר, זה ענין של תקציב. אם יהיה תקציב

לכל המערכת הזאת - הכל טוב ויפה; אם לא יהיה תקציב ולא יהיה מספיק כוח-אדם שיטפל

בעולים - יש לנו בעיה.



אני רוצה להעלות כמה נקודות מעשיות כפי שנתקלנו בהן בשנה האחרונה. למשל,

מציאת דירה. אני מבין שלפי ההצעה החדשה משפחה של עולים חדשים שתגיע לארץ תגור

שבוע בבית-מלון. אינני מבין איך משפחה כזו תהיה מסוגלת למצוא כאן דירה, בלי

שהיא תדאג לכר מראש, כפי שאנחנו עשינו.

דבר שני, יש גם ענין של הכנת הדירה: חיבור חשמל, גאז, נקיון, ציוד וכל

השאר. מי יעזור לה בזה? יש גם ענין של ריהוט. אני יודע שמשרד הקליטה מספק חלק

ממנו אבל הוא לא מספק דברים כמו תנור, גאז ומקרר. האם הסוכנות תשתף פעולה

בסיפוק המכשירים האלה? עד עכשיו אנחנו היינו הגורם המרכז את כל הדברים האלה.

הנקודה החשובה ביותר היא שללא שיתוף התאחדות העולים בתור המערכת העסק לא יפעל.

גורם נוסף שמראש צריך לקבוע שיהיה אתו שיתוף-פעולה הוא העיריה, כי היא

צריכה לספק כל מיני שירותים שהמשפחה היתה מקבלת במרכז הקליטה וכעת אין לה אותם.

היום יש לנו 160 משפחות שגרות בדירות בשיטה של הקליטה הישירה והן מאד מאד

מרוצות, אבל זה לא היה כר לולא השתתפותנו ושיתוף-פעולה בין כל הגורמים. השאלה

הכללית היא אם המשפחה צריכה למצוא את הדירה בעצמה, או האם משרד הקליטה ימצא את

הדירה עבורו. מי יטפל יום-יום במשפחה, כפי שאנחנו עושים זאת? אנחנו פתחנו

אפילו סניף קטן של ההתאחדות, וזה שוב ענין של תקציב, כי בלי זה קשה לעבוד.
י' שטרול
אני מחלק את העליה לא רק לשלושה, ואתעכב דווקא על בודדים ועל עליה שאנחנו

קוראים לה עליית מצוקה. אינני חושב שבקליטה ישירה העולה יוכל בשנה הראשונה

להסתדר עם 500 ש"ח, כשמזה הוא צריר לממן הוצאות שכר-דירה, אולפן, נסיעות וחיפוש

עבודה.

שנית, עולים שבאים מרומניה, מברית-המועצות, מאתיופיה ומאיראן זקוקים

להדרכה, כי הם באים מפלאנטה אחרת ומחיים אחרים. הם היו רגילים שם שמישהו חשב

בשבילם. הוא חייב לקבל אינפורמציה מה טוב בשבילו ומה לא טוב בשבילו. הוא צריר

להסתדר עם בעל הבית בעת חתימת החוזה ל-11 חודשים עם אופציה לחמש שנים, אחרת בעוד

11 חודשים בעל הבית יגיד לו: עד עכשיו שילמת 150 דולר, עכשיו אני מבקש 300 דולר,

או: אני מוסר את הדירה לבתי ואתה חייב לפנות אותה. ואחר-כר העולה מתחיל להתרוצץ

בין המתווכים.

עבודה. יש היום צורך גדל והולר להסבה מקצועית בקרב העולים, בהתאם לצרכי

המדינה.
שי שנהר
זה לא קשור לקליטה ישירה.
י י שטרול
זה כן קשור, כי במרכז קליטה מייעצים לו בקשר לכר, ומי ייעץ לו בקליטה

ישירה? לכן יצטרכו להיות אנשים שיטפלו בענינים האלה במועצות המקומיות. אני

מציע שמועצות הפועלים יקבלו את הרשימות ויסבירו את זה לאנשים.

אבל יש לנו בעיה של פנסיונרים בודדים שעדיין יושבים במרכזי קליטה ובעייתם

טרם נפתרה, מאחר שהסכום של 30,000 שקל לבודד לא פותר לו את בעיית הדיור.

בנושא הדיור אולי נצטרר לארגן את כל ארגוני העולים ליותר התנדבות ושהם יהיו

בקשר מתמיד עם משרד הקליטה ועם המשרדים במקום, למקרה שהדירה שנקבעה לעולה במקום

מסויים לא היתה מוכנה. או שיהיה מאגר של דירות לתקופה יותר ארוכה וייאמר לעולה

שהוא יכול לשכור דירה לשנה, שנתיים עד חמש שנים.
מ' זינגר
הפרוייקט של דרום-אםריקה בעיני איננו דוגמא לקליטר! ישירה. הפדרציה הציונית

דרום-אפריקה בחרה מקום מסויים בארץ, פנתה לרשות המקומית ודאגה לדירות. הם דאגו

לאולפן ולגני ילדים ועשו את זה בשיתוף-פעולה עם אוזרים. כשכל זה היה מוכו 60

המשפוזות הגיעו לדירות מרוהטות, עם חוזה מסודר, מקום בגן הילדים, ואולפן. אם לזה

אתם מתכוונים כשאתם מדברים על קליטה ישירה, אני מברר על כך. אדרבה, שזה יהיה לכל

העולים. אבל, לדעתי, זו לא קליטה ישירה.

אני קבלתי ממר שמיר את הוראות השעה, ואני מודה לו על כד, שאומרות מה המשרד

מתכוון לעשות, מבוטט על העליה מברית-המועצות. לצאתי לשטח ודיברתי עם המטפלים של

משרד הקליטה וההתרשמות שלי שונה לגמרי מזו שלד לגבי הצלחת הענין. הגעתי, כעבור

יומיים יצאתי מהמלון ונטעתי לרעננה ולמזלי מצאתי דירה אצל מתווד. חתמתי על חוזה

ונתתי פקדון. חזרתי למשרד הקליטה ומילאתי טופס, לפיו אני מקבל מחצית הסכום תור

24 שעות ואת החצי השני מממנת הטוכנות כעבור 3 שבועות. כששילמתי למתווך את מחצית

הסכום הסברתי לו שאת החצי השני אשלם בעוד 3 שבועות ובקשתי שהוא יחכה. הוא

הסכים. כעבור 3 שבועות שוב באתי למשרד הקליטה ובקשתי לקבל את החצי השני של
הסכום ואמרו לי
אתה מקבל 100 שקל בחודש. שאלתי: האם אני צריד לבוא 6 פעמים
למשרד הקליטה? אמרו לי
כן. שאלתי מדוע אי-אפשר לשלוח אלי את הסכום, והתשובה
שקבלתי היתה
עד היום לא שלחנו, אבל אולי אפשר לשלוח. 4 פעמים הלכתי באותו ענין

למשרד הקליטה, למרות שמר צור אמר שהמטרה היא להפסיק עם הפתקים, וכו'. אמרתי

לפקיד שיש לי כבר דירה וחוזה ושאלתי אם יש להם עורר-דין ומי משלם את ההוצאות.

הוא אמר לי שפעמיים בשבוע יש פנסיונר שעבד במשרד הקליטה שמוכן לעבור על החוזה,

אבל משרד הקליטה לא משלם את ההוצאות, ואם החוזה לא בסדר זו בעייתו של העולה.

אמרתי לאותו פקיד שלפי הבנתי המשרד נותן דמי שכירות לחודש ואני שכרתי וילה

בהרצליה בסכום של 1,500 דולר לחודש, ושאלתי אם יש הגבלה בענין הזה. הוא השיב לי

שהוא איננו יודע. זאת באמת שאלה.
מי שמיד
אתה מביא את הענין הזה באופן ידידותי ביותר עד לאבסורד. מפאת כבוד כולנו

אל תעשה את הענין הזה. יש לנו הגדרה וזד-משמעית מהו הגג של ההשתתפות. העולה

ששכר וילה ב-1,500 דולר בחודש יש לו בעיה. אם כולם קראו את הוראות השעה אף אחד

לא ישכור וילה בהרצליה בסכום כזה ואחר-כר ישאל אם הוא זכאי להשתתפות.

שנית, הפעלנו 400 יחידות ואמרנו שהרפורמה שאנחנו מציעים ושלשמה התכנסנו כאן

זו הצעה שכרגע אנחנו דנים בה ואם הכל יילד כשורה היא תיכנס לתוקף ב-ו באפריל.

בדיון מוקדם, שקשור לישיבה זו, שמעתי טענה הפוכה בדיוק: אל תתן לעולה את

הכסף מראש כי הוא יבזבז אותו. תן לו כל חודש. ואתה שואל: מדוע כל חודש? כל

הענין הוא לנסות להביא לידי כד שהעולה לא יצטרך לבוא אלינו והכסף יועבר לחשבונו

בבנק. לכן, אם לאחר ששמעת את כל הדברים האלה אתה טוען שהוא בא 6 פעמים במשך חצי

שנה לסוכנות או למשרד הקליטה, אתה לא עושה צדק עם ההצעה שמוצגת כאן. תשפוט את

ההצעה כפי שהיא מוצגת.
מי ז ינגר
מה שאני מדווח לך כעת הוא לאחר ישיבה ושיחה עם המטפלים של משרד הקליטה.

אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות.
מי שמיר
בסדר, אבל אל תקבע קביעות.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
מר זינגר, האם עיינת בתוכנית?

מי זינגר;

כן. משפחת עולים מקבלת היום מהבנק 300 שקל לחודש עבור שכירות, ולפי ההצעה

התרשה בשנה ראשונה היא צריכה לקבל יותר. מה מקבל העולה באזור באר-שבע לפי ההצעה

החדשה? - הוא מקבל 250 שקל.
ש' שנהר
אולי זה מספיק ובבאר-שבע צריך להוריד את דמי השכירות מ-300 ל-250 שקל

בחודש.
מי ז ינגר
אבל לפי ההצעה החדשה עדיף לעולה לפנות ישר לבנק מאשר למשרד הקליטה.

שי שנהר;

אז שיפנה לבנק. מה רע בזה?
היו"ר מ' גלזר-תעסה
אני מציעה לשמור על אווירה רגועה.
ד' לוין
אני רוצה להעיר משהו שלדעתי יעזור לכל הדיון ולא רק בנקודה זו. הבעיה היא

שאנחנו רואים הכל בארץ בשחור-לבו. אנחנו מדברים על תוכנית. מי שצריד לכעוס

ולדאוג כתוצאה מדו "ח כץ אלה האנשים שעובדים אצלי. א. בגלל העולה; ב. יש כאלה

שזו עבודתם. אינני יכול להאמין שבצד אחד יש אנשים טובים שדואגים לעליה ולקליטה

ובצד שני יש אנשים רעים שאינם דואגים לעליה ולקליטה.

אין בתוכנית כפיה. לא נאמר בה שבשדה התעופה יעמוד קוזאק ויגיד לעולה ללכת

לקליטה ישירה. נשאל את העולה. יש כאלה שיעשו את הסידורים לפני-כן עם שליח

העליה בארץ מוצאם, ואם אין שליח עליה במקום הם יגיעו ללוד, ואם מישהו ירגיש שהוא

צריך עזרה, הוא יילך למרכז קליטה, אפילו למקום שהוא רוצה, אם יהיה שם מקום, כפי

שזה מטתדר היום. אם ירצה ללכת לקליטה ישירה, או שיהיה לו זמן וכסף הוא יתייעץ

עם קרוביו בארץ, או שיחליט בעצמו שהוא רוצה ללכת לשכירות או לקנות דירה. אף אחד

לא אומר לאנשים לאן ללכת.

התוכנית בהרצה. היו בעיות והיו שגיאות ואינני חושב שזה יהיה הגון לראות

היום את הדברים בשחור-לבן. אנחנו יכולים להגיד מה אנחנו יכולים לתרום, על בטיס

מה שהיה, כדי שמי שיבחר בקליטה ישירה יוכל לעבור את המסלול בצורה קלה יותר. היו

שגיאות ואנחנו נתקן אותן בהתייעצות אתכם.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
התכנסנו היום כדי לשמוע הערות ושאלות שלכם שנובעות מהנסיבות. לא מה יכול

להיות, אלא מה יש ומה עלול להיות, אבל בגבול הסבירות. אני רק רוצה להעיר לך, מר

זינגר, שמי שרוכש וילה ב-500,ו דולר בחודש אני כבר לא צריכה לדאוג לו. זו דוגמא

מאד לא מוצלחת.
מי ז ינגר
גם אנחנו לא צריכים לדאוג לו.

אני רוצה לשאול: 1. משפחת עולים נכנסה למלון ולאחר כמה ימים היא רואה שטעתה



והיא מעדיפה מרכז קליטה. האם המשפחה רשאית לעבור למרכז קליטה? 2. מהי

מוזוייבותו של המשרד לדאוג לגן ילדים או לבית-טפר לילדים שבאים לארץ באמצע שנת

הלימודים? 3. מה המהוייבות של המשרד לדאוג לאולפן גם לבעל וגם לאשה באזורים שהם

בחרו לגור בהם בשכירות ואיו בהם אולפן? 4. כיצד משרד הקליטה חושב לעזור לעולה

בימים הראשונים כשאין לו עדיין ה"כרית" של מרכז הקליטה, בהוצאת תעודת זהות,

טיפול בביטוח לאומי, בקופת-חולים וכל שאר הדברים שבמטגרת מרכז הקליטה יש אל מי

לפנות? 5. האם יש במשרד הקליטה רעיון לתקצב כסוי מיוחד כדי לממן הטעת מתנדבים אל

העולים?

יי צירלין;

יש לנו טפיקות רבים לגבי דו "ח כץ אם משרד הקליטה יוכל לטפל במרכזי הקליטה

כפי שהטוכנות היהודית טיפלה בהם. זה עדיין לא הוכח. ועדת כץ רק הגיעה למטקנה

שמרכזי לקליטה הם נטל כבד על הטוכנות היהודית ועדיין לא ברור אם משרד הקליטה

מוכן לקחת על עצמו את האחריות. לכן אנחנו מציעים לא לאמץ את דו"ח ועדת כץ כמו

שהוא ולברר קודם את השאלה לאן מעבירים את מרכזי הקליטה. ברור שהטוכנות מעדיפה

להעביר אותם לידיים אחרות, אבל חשוב לדעת לידי מי.

לגבי התוכנ ית שאנחנו דנים בה היום, כתוב בהל "עולים בכלל אינם זקוקים

להדרכה". ברור שזה לא נכון, לפחות לגבי עולים מארצות המצוקה. אני חושב שעולים

מברית-המועצות, מאמריקה הלאטינית וחלק מהעולים מארצות הרווחה בהחלט זקוקים

להדרכה צמודה יום-יומית.
מי שמיר
ממושכת.
יי צירלין
בחודשים הראשונים כן ואחר-כר יש ירידה הדרגתית.

אני מסכים עם הדברים שאמרה אולגה רחמילביץ שהתפקיד העיקרי הוא של התאחדויות

העולים. שום מרכז יעוץ, ככל שיהיה טוב, אם הוא ממשלתי הוא לא יכול למלא את

הפונקציה הזאת, כי ההדרכה צריכה להינתן על-ידי אנשים שהם פחות או יותר מאותה

מנטאליות ויודעים את אותה שפה. למשל, באים אלינו עולים רבים כדי לברר את הנהלים

של משרד הקליטה והם לא פונים לפקידי משרד הקליטה שמכירים את הנהלים יותר טוב

מאתנו. לעולים אין אמון במוטדות ולכן, ככל שהמוסד יהיה טוב, הוא לא יכול לרכוש

מספיק את אמונו של העולה.

אני חוזר ואומר שהארגונים צריכים להדריר את העולים והם גם צריכים לקבל

לזה תקציב, בהתאם למטפר העולים.

הענין הבא הוא יחידים, שתמיד היו בעייתיים. מר שמיר אמר שהעולה מקבל 6,000

ש"ח. בביטוח הלאומי מקובלת הגישה שיחיד שווה אחד ורבע מבוגר ואני חושב שמשרד

הקליטה צריר לקבל את הגישה הזאת.

נקודה אחרת קשורה לחקיקה. לא כתוב שם דבר בקשר לאפליית העולים לעומת

ישראלים. עד עכשיו עולה חדש, עד שנתיים, איננו מקבל הבטחת הכנטה. אותה בעיה יש

גם לנכים. לדעתי עולה חדש צריך להיות שווה לישראלי בכל הקשור לעזרות טוציאליות.

שי שנהר;

אבל הוא מקבל את זה ממשרד הקליטה.
יי צירלין
הוא מקבל את זה בנדיבות משרד הקליטה, אם המשרד מוצא לנכון, ואין שום טיבה

שהוא לא יקבל את זה כמו כל ישראלי בהתאם לחוק.
ש' שנהר
אבל בשלב זה הוא מקבל.
י' צ'רלין
כן, לפעמים. לא תמיד. זה לא הוגן מבחינה מוסרית וגם לא מוצדק מבחינה

מעשית.

שי שנהר;

זה דבר אחר.

יי צירלין;

הנוהל בשנים האחרונות הוא שהעולה בדרר-כלל נכנס למרכז קליטה, למרות שכל

השנים היתה לו אפשרות לשכור דירה ומשרד הקליטה עזר לו בדמי השכירות. בשנה

האחרונה העזרה הזאת גדלה, אבל העקרון הזה קיים כל הזמן. בכל-זאת רוב העולים

העדיפו לגור במרכז קליטה, כי זה יותר נוח, יותר נעים ומאפשר להם נחיתה רכה, ואיו

טיבה לבטל את זה.
ש' פורטוש
אני רוצה להתייחס לדברים שכתובים בתזכיר של משרד הקליטה, ולמה שלא כתוב.

אני יוצא מהנחה שכל הדברים הטובים יתגשמו. גם אז זה לא יצליח, בגלל עניו

ציבורי. יש ליצור במדינת ישראל אוו.ירה מתאימה לקליטת עליה. בשנות החמשים

הסיסמה היתה; מעולה לעולה כוחנו עולה. אז ראו בזה רזשיבות, והיום הוזשיבות גדולה

פי כמה שנשתף בזה את הציבור. היום יש כל מיני דרכים להביא את קליטת העליה

לתודעת הציבור, ואין אדם בישוב שלא יכול לתרום את חלקו, אם זה אירוע משפחתי,

חגים, אימוץ קבוצתי או אזורי של מוסדות. זה צריר להופיע יום-יום בתשדיר שירות

כמו אלה שאנחנו רגילים לראות כל ערב, כי בלי עליה ממשית קיומנו נתון בסכנה.

בעבר הלא-רחוק התקיימו פה דיונים לגבי ריכוז זכויות העולים ופרסומו. אני

מציע את זה לגבי סעיף החקיקה ולפרסם בחוברת מה מגיע לעולה.

תעסוקה. עולים יכולים לקלוט עולים אחרים בתעסוקה, אם נותנ ים בידיהם כלים

מיוחדים לצורר זה. תגידו שזה לא שייר לכאן אבל אני עומד על דעתי שכן.

תמיכה ממלכתית בבניה להשכרה.

היו"ר מ' גלזר-תעסה;

זו בעיה שכולנו מכירים.

מי שמיר;

יש תוכנית עידוד ממשלתית מאושרת על-ידי ועדת הכספים שבעקרון הותוו תנאי

העידוד לבניה בהשכרה ב-18% בכספי המדינה. אתה רוצה שהמדינה תתן עוד 18%? פירוש

הדבר שהמדינה תממן 50% מהבניה. עבור מי?

שי פורטוש;

אני מבקש לאפשר לי לפתח את הרעיון.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
לא, אני מצטערת, כי אנחנו חייבים לשמוע גם את התשובות לשאלות. בענין דירות



להשכלה אתה תקבל תשובה. אם יש לר רעיון לפתרון הבעיה הזאת, אני מציעה שנשוחח על

כר, אבל לא בפורום זה.
ש' פורטוש
דירות להשכרה לעולים, אלה שישנן. אני מציע שנלמד ממשרד התיירות שאצלו

רשומים בעלי דירות המעוניינים להשכיר הדרים. מדוע שגם אנחנו לא נפרסם את זה?

באשר לקליטה ישירה, העולה חשוב לנו ואנחנו רוצים שיהיה לנו מעקב אחריו כדי

שלא נאבד אותו. אפילו אם הוא שכר חדר הוא צריך להודיע על כר לסניף הקרוב של

משרד הקליטה כדי ששם נוכל להתעניין בקשר אליו.
אי פרלו
שמענו כמה פעמים את המשפט שיש לצמצם את מספר התחנות. אני לא חסידה של

מרכזי קליטה, אבל תמיד ראיתי את מרכז הקליטה כמקום שבאמת מצמצם את מספר התחנות.

הייתי רוצה לדעת, לפי התוכנית של הקליטה הישירה, איר העולים יעשו את שני הדברים

הבאים. היום יש בכל מרכז קליטה מרכזת חינוך, אדם שיכול לשבת עם המשפחה ולדבר

אתה על בתי-הספר באזור. מי יעזור כעת למשפחה בקשר לבתי-ספר? 2. במרכז קליטה יש

אדם שעוזר לעולה ברישום תעודות בקשר לעבודה. מי יעשה את זה עכשיו? אם תגידו

שהוא יכול לבוא למשרד הקליטה זו לא תהיה תשובה, כי כולנו יודעים מה פירוש הדבר

לבוא למשרד הקליטה.
פרופ' א' הראל
אני מברר את משרד הקליטה על נסיון להכניס דם חדש ודרכים חדשות לקליטה.

הייתי רק מציע שאותה צורה שאתה מציע תישאר אופציונלית לא רק לזמן קצר אלא כל זמן

שלא יוחלט שהיא הוכיחה את עצמה. כלומר, זה יכול להיות תור חצי שנה, אבל זה יכול

לקחת שלוש שנ ים ו יותר.

דבר שני, יש נקודת תורפה בהצעה והיא התיאום של מקום מגורים ומקום עבודה.

בלי הסדר כללי כלל-ארצי הבודד איננו יכול לדעת אם מקום הדיור שלו מתאים למקום

העבורה, ולהיפר.

דבר שלישי, הייתי חבר יעדה של משרד הבריאות לריאורגנ יזציה של משרד הבריאות,

שבאה בעקבות המחשבה שמשרד הבריאות איננו רוצה להיות שותף באופן ישיר בניהול

יום-יומי של השירותים, וזה בערר מה שאומר עכשיו משרד הקליטה. כאשר המעורבות

בניהול שירותים, במקרה של קליטת העולה, עוברת אליו עצמו ולמוסדות אחרים, יש

תפקידים רבים שנוצרים בשביל משרד הקליטה, אם הוא איננו רוצה לייעל. למשל, הבעיה

של יעוץ יורידי, יעוץ בעבודה וכל מיני דברים אחרים. האם במקביל לתוכנית לעולים

יש למשרד הקליטה גם תוכנית איך להיערך לקראת התפקידים החדשים?
היו"ר מ' גלזר-תעסה
שמענו שאלות במגוון רחב. אני מבינה כעת עד כמה מרכז הקליטה היה טוב, עם כל

הבקורת וההשגות שהיו לנו לגביו. אני חושבת שיש הרגשה שעומדים להיפרד ממשהו ואז

לא כל-כר רוצים להיפרד, אבל זו לא פרידה. האמת היא שאין פרידה טוטאלית, אלא לפי

בחירה. המטרה היא שברבות הימים מרכזי הקליטה יתפנו ויהיה יותר מקום לקשישים

ולבודדים.

אני כשלעצמי מברכת על התוכנית. אינני יודעת איר היא תיושם, אבל אני מקווה

שהיישום יהיה כפי שהיתוו אותה האנשים שכל מטרתם היא רק להיטיב עם העולים.

מי שמיר;

אם הכל בסדר גמור, רק תגידו לנו ונעזוב את כל העניינים. אני חושב שבין

היתר אנחנו "אוכלים חצץ" כדי לשפר משהו מתור הים העצום של הבקורת שיש כלפי תהליר

הקליטה. אני באמת לא מבין את נציגי העולים שאומרים; אל תשנו דבר, תשאירו את



המצב כפי שהוא.
ש' פורטוש
איש לא אמר את זה.

מי ז לנגר;

הייתי רוצה שפעם אחת תבואו למשרד ההתאוזדות ותשאלו אותנו איר אנחנו היינו

רוצים לשנות את זה. את זה אתם לא עושים. אתם משנים ואחר-כר אנחנו צריכים להתקיף

אתכם.

מי שמיר;

קודם-כל, אני אתראי לכר ששאלנו מאות, ולא רק את ההתאחדויות. צא מתור הנחה

שההרכב של אוכלוסיית העולים איננו יכול להביא למכנה משותף. גם אם נתרגם מה

ששמענו פה הלכה למעשה, נצא מכאן עם מגוון דעות שבמידה רבה האחת סותרת את השניה.

73% מבין העולים לאורר תקופה שהיא ודאי וודאי רלבנטית, החליטו בעצמם, בלי

כל קשר עם מה שאנחנו מדברים ועושים פה, שבשבילם זאת השיטה הטובה ביותר. הם

החליטו כר כשהתנאים של קליטה ישירה עמדו בנחיתות טוטאלית בהשוואה לתנאים של

מרכזי הקליטה, כי לא היו התנאים שאנחנו מדברים עליהם.

המסלול שאנחנו דנים בו כעת הוא מסלול אופציונלי. מדוע אתם מפחדים שהעולה

יחליט? העולה יחליט מה שיחליט ואנחנו נתחשב בכד. ירצה מרכז קליטה - יילר למרכז

קליטה; ירצה קליטה ישירה - יילר לקליטה ישירה, למרות המחשבות שלכם על כר. מה

שאנחנו מציעים לו זה מסלול נוסף, משופר מאד, שגם עולה הרבה מאד כסף, אבל לדעתנו

יכולה להיות לו תרומה מכרעת לכל אותם התחלואים של הקליטה כפי שכולנו יודעים לבטא

אותם.

בעוד שנתיים - שלוש שנים נשב כאן ונעשה לעצמנו חשבון. אם המצב לא ישתנה

לגבי המספר הנוכחי, הצדק יהיה אתכם שזה היה מיותר. אם המצב ישתנה ונשמע שהעולים

פתרו את כל הבעיות, נרגיש שפעלנו בסדר.

רק לפני שנה וחצי סיימנו ויכוח קשה מאד בענין המשכנתאות ובענין דיור ציבורי

לעולים. כולם התקיפו אותנו ואמרו שהעולים יהיו נתונים בידי פקיד הבנק ולא בידי

הפקיד הטוב של משרד הקליטה. והנה, מאז שהשיטה הזאת הופעלה קרוב ל-5,000 משפחות

עולים יושבים מרוצים בבתיהם. בסר-הכל, מלבד המקרים של סיכון סוציאלי, כל השאר

מצאו פתרון נאות ונקלטו יפה.

אנחנו לא סוגרים את הדלת בפני אף אחד ואנחנו לא אומרים שממחר בבוקר רק זאת
תהיה האפשרות. אנחנו אומרים
יפרתו אלף פרחים. אתה ואני לא יודעים הכל ואנחנו

בוודאי לא יודעים את החשבון האמיתי של העולה. אם אתה צודק, סיני טנא, כל העולים

מארגנטינה יבחרו לגור במרכזי קליטה. ואם אני צודק, חלק מעולי ארגנטינה, חלק

מעולי פרגוואי, ברית-המועצות ורומניה יבחרו במסלול הזה, כי יש בו גם יתרונות

מובהקים, ולא ננהג ביושר אם נבטל אותם לאנשים מסויימים.

אני מאמין להרבה מאד מבין העולים, כי עובדה היא שבלי לעשות דבר 53% מסך-כל

העולים, מכל הארצות, בוחרים במסלול השני. לכן, את מי אתם מתקיפים?

יי צירלין;

אולי לא הבהרנו דבר אחד. אני חושב שאני אבטא את דעת כולם אם אומר שאנחנו

באמת מברכים על התוכנית, ויש בה יתרונות רבים, אלא שכל אחד מאתנו התייחס

לחסרונות כפי שהוא רואה אותם.
מ' שמיר
אני מנסה לומר לד שאותו יהורי שלדעתך לא יוכל להגיע לקליטה ישירה, יגיע

למרכז קליטה, ותן לו גם את האפשרות ההפוכה. אני אישית מאמין שאם כל זה יתגשם,

גרמנו לכר שהמרינה התן לעולה תנאים אופטימליים. 2. העניו טומן בחובו את הרבר

העיקרי והוא הפישוט של השיטה. זכותו של העולה להחליט וזה תמיר יהיה יותר

טוב מאשר פקיד, ויהיה המוצלח ביותר, יחליט עבורו. זאת הנקודה המרכזית.

ברשותכם, מר שנהר יענה כעת על השאלות הספציפיות שנוגעות לתנאים, ואם יישאר

זמן אני אתייחס לכמה דברים בדו "ח כץ, כפי שהועלו כאן.

שי שנהר;

אני רוצה להוסיף הערה כללית על הדברים שמר שמיר אמר. קודם-כל תנו יותר

אמונה בעולה. הם אנשים בדיוק כמונו ואל תהפכו אותם לילדים קטנים ומסכנים. כשהם

נוסעים לניו-יורק מברית-המועצות, או כשהם נוסעים לדרום-אפריקה ולאוסטרליה הם

מקבלים החלטות בעצמם ומתארגנים בעצמם, ולמה זה לא טוב אצלנו? אנחנו תומכים

בעולים שבאים מברית-המועצות יותר מאשר יהודי ארצות-הברית תומכים ביהודים שבאים

משם, ללא כל השוואה. העולים הם חכמים, משכילים ויודעים להסתדר, והדבר האחרון

שצריר לעשות הוא להחליט שהם ילדים קטנים ולטפל בהם כמו בילדים קטנים.

הערה שניה מתייחסת לחופש הבחירה. נושא הקליטה הישירה בא, בין השאר, לתת

תשובה ישירה לנושא חופש הבחירה. כי אם כולם הולכים למרכזי קליטה, מובן מאליו

שבסוף אין מקום במרכזי הקליטה המבוקשים. אם כולם רוצים לגור בירושלים, ויש רק

מרכזי קליטה ואין שיטה אחרת, מרכזי הקליטה נסתמים כי העולים לא יוצאים, ואז

המשמעות היא שאין מקום בירושלים. איפה כן יש מקום? בערד, בכרמיאל או ברימונה,

והעולים כן הולכים לירושלים ואין מקום במרכז הקליטה בירושלים.

התשובה לבעיה הזאת היא מסלול שני, מסלול הקליטה הישירה. מי שרוצה וחשוב לו

לגור דווקא בירושלים ואין מקום במרכז הקליטה, הוא יילד למסלול השני המוצע לו

כאופציה - מסלול הקליטה הישירה בירושלים. הראיה, שרק 120 משפחות עולים

מברית-המועצות שכרו ב-5 - 6 החודשים האחרונים דירות בירושלים. אני חושב שהם עשו

טוב, כי הם רצו לגור בירושלים.

המסלול הזה מחזק את האלמנט של חופש הבחירה. שנית, זה מסלול שמאמין בעולה.

כמה הערות לעצם השיטה. חלק מההערות הן נכונות וצריך לחשוב איד לעשות את זה

יותר טוב. אבל מהדברים שאמר מוריס זינגר יוצא דבר מאד מוזר. מה רע? רט

שנותנים לעולה שכר-דירה, דמי תיווך, נותנים לו תשלום עבור חודש עוד לפני שהוא

מגיע; רע לעולה שנותנים לו דמי קיום ושירותי עורר-דין, כי הוא צריך ללכת לאיזה

שהוא מקום כדי לקבל את כל הדברים האלה. ההצעה היא שלא ניתן לו דבר והוא לא

יצטרך ללכת לשום מקום.

מדוע העולה נזקק לשירותי עורך-דין? כי משרד הקליטה מעמיד לרשותו עורך-דין.

ומדוע הוא פונה למתווך? כי משרד הקליטה "משוגע" והוא מוכן לשלם לו דמי תיווך.

כל זה נובע מכך שנותנים עוד ועוד אמצעים לקליטה ישירה. מה רע בזה שנותנים לאדם

את האפשרות לקבל את רמי התיווך?
ע' בן-חורין
אם אתה מדבר על אמון בעולה, תן לו את הכסף ביד ושהוא יסתדר לבד.

שי שנהר;

האמת היא שלפי השיטה החדשה ניתן לעולה בכל חודש סכום מסויים ושהוא יעשה אתו

מה שהוא ירצה, כולל שכר-דירה. ירצוז לגור ברחוב - יגור ברחוב; ירצה לגור אצל

קרובי משפחה - בבקשה, אבל הכסף יעמוד לרשותו. אלא שעל זה לא מרובו- כאן, כי זה



שלב נוסף בשיטה הזאת.

לפי הצעתנו אין הבחנה בין ארצות מוצא וכל העולים זכאים לקליטה ישירה. שנית,

הענין של קליטה ישירה ולימוד עברית. העולה יכול ללמוד עברית גם כשהוא נמצא

בקליטה ישירה. אם הוא גר בדירה שכורה סמור למרכז קליטה, לפי ההסדר הקיים הוא

נהנה מכל השירותים של מרכז הקליטה, כולל לימוד עברית וגן ילדים. אם הוא גר לא

בסמוך למרכז הקליטה, הוא יילך לאחד האולפנים הקיימים, או לאולפן אקסטרני או

למרכז למידה שלנו. בכל עיר בארץ יש לנו מרכז למידה עם הרבה מאד כתות ורמות

ואינני רואה מדוע העולה לא יסע 10 - 15 דקות באוטובוס, כמו בניו-יורק וכמו

בלונדון וילמד עברית.

שי פורטוש;

איר העולה יידע את זה? האם יש תוברח הסברה?

שי שנהר;

יגידו לו. יש יותר מדי חוברות ובהן הסברים שונים, בכל השפות ובכל התחומים.

מלבד זה יש פרסומים בעתונ ים ובראדיו בכל השפות.

העולה יכול ללמוד עברית בכל מקום שירצה והוא יקבל דמי קיום, בדיוק אותם

סכומים שהוא מקבל במרכז קליטה. מר זינגר, זה לא נכון שהעולה צריר לבוא בכל חודש

למשרד הקליטה כדי לקבל את דמי הקיום. לדעתי, השיטה שלנו משוכללת בזה שהוא בא

למשרד הקליטה, מקבל דמי קיום לחודש אחד, לא מותנה בלימוד עברית, ולאחר-מכן הוא

מקבל הפניה לבנק, בדיוק כמו במרכז קליטה. אנחנו הרבה יותר מהירים מהבנק. חודש

אחד הוא מקבל במקום ואחר-כר עוד 5 חודשים הוא מקבל הפניה לבנק עידוד כאילו הוא

היה במרכז קליטה, ובכל חודש הוא בא לקחת.את הסכום.

אותו דבר לגבי 100 שקל הוצאות עבור חשמל, מים וגאז. זה לא נכון שהעולה

צריר לבוא ולקבל את זה בנפרד. את הסכום הזה העולה מקבל בבנק עם דמי הקיום.

כלומר, אם דמי הקיום הם, למשל, 625 שקל, הוא מקבל 725 שקל מדי חודש.

עלתה פה שאלה מאד רצינית. מר זינגר אמר, ובצדק: בראשון-לציון עשיתם קליטה

ישירה דה-לוקס עם 60 משפחות שעלו מדרום-אפריקה, כי הדירות חיכו לעולים, ואותן

שכרה הפדרציה. זה נכון וזה ייאמר לשבחה של הפדרציה.

סי שפירא;

גם את האולפן.

שי שנהר;

האולפן זו בעיה משנית, כי אותו אפשר להקים בכל מקום. אם העולה יילר

לירושלים בקליטה ישירה, לא צריר להקים שם אולפן, אבל אם יסתבר, למשל, שהעולים

יילכו לנס-ציונה, שם אין מרכז קליטה אבל אפשר להקים כזה. משרד החינור עושה את

זה בשמחה וללא כל בעיות.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
אפשר להגיד מלה טובה גם על ראש העיר ניצן.

שי שנהר;

אפשר בהחלט. הוא ראש עיר כהלכה.

אני רוצה להתייחס לדירות שחולקו מראש בקליטה ישירה. גם פה יש לנו הצעה

והיא קיימת בשטח. אנחנו אומרים שרוב העולים ישכרו דירות בעצמם לאחר השהות

במלון, אבל חלק מהעולים יוכל ללכת לדירות שאנחנו נשכור עבורם מראש. אלה הן



דירות המאגר.

חברת "עמידר", עם כל הבקורת שיש לנו עליה, פעלה כסוכנת תיווך, יותר טוב

מאנגלו סכסון, שלא הצליחו להביא לנו רירה אחת. חברת "עמידר" קיבלה מאתנו

כסף, כסוכנת, והשיגה לנו 100 דירות מאגר, מפוזרות בכל הארץ. יש עולים שמגיעים
למלון ואומרים להם
הדירה תהיה מוכנה בשבילכם מחר, תוכלו לראות אותה. 100 דירות

כאלה כבר אוכלסו.

רוב העולים, בעיקר מברית-המועצות, לא רוצים לשמוע על דירות מאגר. אני אישית

ראיתי את כל הדירות בירושלים, כולן יפות מאד, אבל הם לא רוצים אותן מפני

שהממשלה שכרה אותן, ואם הממשלה שכרה אותן זה כבר לא טוב. הרומנים והאיראנים כן

הלכו לדירות אלה ללא בעיות, אבל הרוסים אפילו לא הלכו לראות אותן. לטעמי

"עמידר" יותר מדי הקפידה, כי הם פוזדו מנסיון העבר שדירות רבות כאלה נשארו ריקות.

לכן, אם מה שנעשה על-ידי הפדרציה ייעשה על-ידי חברה, שתעמיד גם סטוק מסויים

של דירות מאגר, ואז כל עולה יעשה ויחליט כרצונו. דירות מאגר גם מאפשרות לנו

ללחוץ על העולים, וזה אלמנט חשוב. לאחר שהייה של שבועיים במלון אנחנו אומרים

לו: אם לא מצאת רירה אנחנו לא נניח לך לשבת כך במלון. אתה תבוא אתנו ותראה דירת

מאגר.

ציוד. משרד הקליטה מכניס ציוד לכל הדירות. זה אותו ציוד של הסוכנות

היהודית, שאנחנו מכניסים אותו בהסדרים פנימיים שלנו תמורת הלוואה. עד היום

איכלסנו 400 דירות, מלבד 60 הדירות של הדרום-אפריקאים, ורק כ-60 ביקשו את הציוד.

בחלק גדול מהדירות היה ציוד.
סי שפירא
אם כך, הם הם חיו?
שי שנה
מסתבר שמאחר שהציוד ניתן כהלוואה בתנאים מאד נוחים, ארגונים שונים, בעיקר

ארגונים דתיים, נותנים את הציוד הזה חינם, בהשאלה. הציוד כולל: מקרר, גאז

ודברים מהסוג הזה.

הערה לגבי באר-שבע. אם העולה רוצה בכר הוא יכול ללכת לבנק. אם הוא הולך

לבנק ולוקח 300 שקל, וזה נראה לו יותר טוב, הוא עדיין זכאי לכל ההטבות האחרות.

אנחנו משלמים את כל הארנונה, את הוצאות החשמל, מים וגאז, דמי תיווך ומס ועד.

באופן עקרוני זה לא משנה ואם הוא רוצה ללכת לבנק, בבקשה.

לבסוף אני רוצה להגיד שני דברים שהם בעייתיים. עם היחידים יש לנו בעיה. גם

בהצעות החדשות יש שיפור גדול, לפי דעתי, אבל זה עדיין לא נותן תשובה מלאה. עם

זה, דעו לכם שהיום עולה בודד מקבל בשנה הראשונה שכר-דירה לחודש בשיעור של 220

שקל: 150 שקל מהבנק; הסוכנות נותנת לו מענק של 900 שקל, ובנוסף הוא מקבל חצי

מהוצאות הארנונה, דמי תיווד ושאר ההוצאות. שני בודדים בוודאי יכולים לפתור את

רגעיה יחד, אבל גם זה לא נותן תשובה מלאה.

חלק גדול מהקשישים, פנסיונרים, לקחו דירות בשכירות. לאחר השנה הראשונה הם

זכאים לסכומים גבוהים יחסית, לכל חייהם. אינני אומר שזו תשובה מוחלטת. אני

מקווה שהשיטה תצליח ואז חלק ממרכזי הקליטה ייהפכו למעונות לקשישים, הם יגורו שם

ואז יהיה להם יותר קל.

נשאלה שאלה אם אדם שהלך למלון זכאי אחר-כך לגור במרכז קליטה. התשובה היא

חד-משמעית לא ואנחנו עומדים על כך. מי שהלך למלון לא יילד למרכז קליטה, אלא אם

כן זה יהיה מרכז קליטה בעיר פיתות, כפי שכתוב בנוהל שלנו. כי אם אדם יילר למלון

והוא יידע שהוא זכאי אחר-כר למרכז קליטה, הוא לא יעזוב את ומלון עד שיתפנה מקום

במרכז הקליטה. לכן אנחנו עומדים על כך די באכזריות. היו שני מקרים בעייתיים

סוציאליים קשים מאד שלא יכלו להתמודד עם תהליך השכירות ואיפשרנו להם לעבור



למרכז קליטה.

גני ילדים. יש לנו הסדרים עם ארגוני הנשים שבהם אנחנו מכסים את כל הוצאות

הגו. חלק מכוסה על-ידי ארגוני הנשים.במשרד העבודה והיתרה על-ידינו. אבל אם אין

אפשרות, כי איו מקום, אנחנו נותנים היום 200 שקל לילד לחודש לששת החודשים

הראשונים למי ששם את ילדו בגן, במעון או במשפחתון. לא באופן פרטי. המינהלות

בירושלים בנו מערכת משפחתונים יוצאת מן הכלל. משפחתון פירושו אשה שמקבלת הסמכה

מסויימת ממשרד העבודה והיא מחזיקה 6-5 ילדים.

לבסוף, ענין ההתאחדויות. מי שירצה ללכת בדרך הזאת יילד בה, ומשמעותה היא

שצריך לחזק את כל מערר המתנדבים וההתאחדויות. אגב, אינני רואה, לטווח הארור,

מדוע ההתאחדות לא תיקח על עצמה לשכור דירות מראש לפני שהעולים מגיעים, ושהיא

תרוויח את דמי התיוור. העולה שצריר להגיע מאנגליה יכתוב להתאחדות שלו שהוא מגיע

בתאריך זה וזה והוא מבקש שישכרו לו דירה. אם תרצו לעסוק בזה תקבלו את דמי

התיוור ותשכרו לו דירה. היום אנחנו נותנים את זה לעולי ברית-המועצות.
שי פורטוש
יש בזה סיכון, אם הדירה לא תמצא חן בעיניו, למשל.

שי שנהר;

נכון, יש בזה סיכון. לפני 5 חודשים הייתי במוסקבה עם המשלחת הישראלית

ליריד הספרים. ביום השני שהיינו שם היתה מסיבת פרידה ממישה חולמיאנסקי, שכעת

כבר נמצא בארץ. ראיתי שהוא שקט מאד ולא מודאג. שאלתי אותו: לאן אתה הולר
בארץ? והוא השיב
אני הולר לדירה ששכרו לי חברים בירושלים. וכר היה. גם פרופי

לרנר גר בדירה ששכרה לו בתו לפני שהוא הג.יע.

הדבר הזה מחייב את התאחדויות העולים לפעילות הרבה יותר רצינית כי האנשים

מפוזרים, אבל לשיטה הזאת יש יתרונות רבים. תבקרו בראשון-לציון את

הדרום-אפריקאים ותראו שהדירות מלאות כל טוב כאילו הדירה היתה ביוהנסבורג. הם

העבירו את כל הציוד לתור הדירה, ואילו במרכז קליטה חיים כעניים בפתח. כולנו

יודעים שמרכזי הקליטה הטובים ביותר והמשוכללים ביותר, הציוד בהם הוא מינימלי,

רעוע, ללא תמונה על הקיר וללא שטיחים, ואנשים חיים כר שנתיים ושלוש שנים. למה

שאחרי חודש לא יהיה כל הציוד בדירה? את זה אפשר לעשות רק בדירה שכורה.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
אני חושבת שחלק מהדברים הובהר וחלק נשאר מעורפל. יש לברר על הנסיון להוציא

את הפטרונאז' מהעולה, כאילו הוא לא יכול להסתדר לבד, צריר ללוות אותו ולעזור לו.

אני מסכימה שיש להדריר אותו ולעזור לו, אבל לא באופן ממושר. תפקידן של

ההתאחדויות לעזור לעולה בשלב ראשון של הקליטה החברתית שלו, יותר מאשר בעבר, שלב

שהוא לדעתי המשמעותי ביותר שיכול לקבוע את גורלו. כשמדברים עם העולה בשפתו

ומכירים את המנטאליות שלו, הכל נראה אחרת. אני גם מאמינה בשיתוף הפעולה עם משרד

הקליטה ועם ההתאחדויות.

לא ניתנה תשובה לשאלתו של מר הראל בענין שילוב העבודה והדיור, ולעוד כמה

שאלות. בענין הקשישים והיחידים אני מבקשת להשקיע עוד דמיון כדי להקל על קליטתם.

אני רוצה להוסיף שאלה: האם הקליטה הישירה כוללת את יש"ע?
שי שנהר
כן. באריאל הולכים לפרוייקט דרום-אפריקה בקליטה ישירה.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
אני חושבת שצריך לברך את האנשים שמנסים למצוא את הדרך הקלח יותר ואת הטוב

יותר על-מנת להקל את הקליטה. שנית, אם מר חיים אהרון היה יושב כאן, אולי הוא

היה רווה קצת נרות מהישיבה הזאת, דבר שהוא לא כל-כר זכה לו בעת שכיהן כראש מחי

העליה של הסוכנות היהודית.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 14.05

קוד המקור של הנתונים