ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 29/12/1987

תכנית לרפורמה בקליטת עולים

פרוטוקול

 
הכנסת האחת עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 116

מישיבת ועדת העליה והקליטה

מיום שלישי. טי בטבת התשמ"ח - 29 בדצמבר 1987. בשעה 12.00
נכחו
חברי הוועדה: וי

היו"ר מ' גלזר-תעסה

עי לנדאו
מוזמנים
י' צור - השר לקליטת עליה

מ' שמיר - מנכ"ל המשרד לקליטת עליה

ג' בן-ארי - רובר המשרד לקליטת עליה

ר' ברויטמן - עוזרת השר לקליטת עליה

'-י ברקאי - יו"ר האגף לעליה וקליטה בהסדרות

יי שטרול - מנהל המח' לעליה וקליטה בוועד הפועל בהסתדרות

אי רחמילביץ- התאחדות עולי אמריקה וקנדה

ני גורדון - התאחדות עולי אמריקה וקנדה

אי זאנה - התאחדות עולי צרפת

בי אבני - התאחדות עולי ברית המועצות

אי פרנס - התאחדות עולי אמריקה הלטינית

בי גולדנברג- התאחדות עולי אמריקה הלטינית

צי רוקני - מנכ"ל ארגון גג של יוצאי איראן

אי רייסברג - התאחדות עולי רומניה

חי ינקולוביץ התאחדות עולי רומניה

אי אבן - יו"ר התאחדות עולי הונגריה

מי זינגר - יו"ר התאחדות עולי בדיטניה

אי 3רלו - התאחדות עולי בריטניה

יי שטרן - מרכז למידע יהדות בריה"מ

שי אזרך - מרכז למידע יהדות בריה"מ, ויועץ לוועדה
מזכירת הוועדה
וי מאור

רשמה: ש' צהר
סדר היום
תוכנית לרפורמה בקליטת עולים.



תוכנית לרפורמה בקליטת עולים
היו"ר מי גלזר-תעסה
ברשותכם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא שעל סדר

יומנו - תוכנית לרפורמה בקליטת עולים.

אני מקדמת בברכה את השר יעקב צור, שיביא בפנינו את התכנית

החדשה של משרדו לקליטת עליה, ואת כל אורחינו. אחרי שנשמע את דברי

השר נשמע את הערות חברי הכנסת. ואם יוותר זמן נשמע גם את אורחינו.

אם לא יוותר זמן, נשמע את נציגי התאחדויות העולים השונות בישיבה

נוספת של הוועדה בהשתתפותו של מנכ"ל משרד הקליטה ונציגי המשרדים

האחרים הנוגעים בדבר.

גם בוועדות אחרות של הכנסת מדברים בנושא הקליטה בהיבטים שונים

של הנושא. נושא הקליטה מעלה בעיות במספר תחומים, החל מתחום

התעסוקה, הדיור, הקליטה החברתית של העולים וכן נושאים הקשורים

בחוק הרופאים, חוק הפנסיה ועוד, כאשר החקיקה קשורה בתחליף שאינו

פשוט וקל כל כך-

משרד הקליטה, בראשותו של השר צור, וכל הגורמים הקשורים בנושא

מנסים כל הזמן למצוא דרכים לבדק בית, לשיפור ולקידום הנושא הזה על

כל בעיותיו והשלכותיו. לא תמיד אנחנו מצליחים למלא את הציפיות שלנו

ושל העולים, אבל אנחנו יודעים שהרצון הטוב קיים וישנם אנשים שכל

מחשבתם ותמצית תפקידיהם ושליחותם מסתובבים סביב הנושא הזה והם

מנסים לעשות כמיטב יכולתם בתהום הזה.

אנחנו נשמע היום מפי השר פרטים על התכנית לרפורמה בקליטת

העולים.
השר לקליטת העליה יי צור
התכנית שאת עקרונותיה אני מציע כאן היום לא באה לפתור את כל

הבעיות, כי למעשה לא קיימת שיטת פלא הפותרת את כל הבעיות. הרפורמה

אותה אנחנו מתכוננים ליישם, הן בתחום הדיור והן בתחום הקליטה

הישירה, איננה מבוססת על הערכות תאורטיות גרידה, אלא על סמך

נסיונות שערכנו השנה.

אין ספק שהתכנית שאציג בפניכם קשורה במסקנות דו"ח כץ, אף כי

דו"ח כץ בא מכיוון אחר, והרפומה היתה מוכנה לפני שדו"ח כץ הונח על

השולחן וקבע שגורם אחד, הממשלה, הוא האחראי לעולה מרגע הגיעו לארץ

ועד לקליטתו בה.

התכנית שלנו מתייחסת לעליה בהיקף של כ-20 אלף עולים בשנה. אם

נעמוד מחר בפני גל עליה גדול בהיקפו או מיוחד בהרכבו, כמו למשל

עלייתם של 12 אלף יהודי אתיופיה שיבואו תוך חצי השנה הקרובה, זה

מחייב כמובן התארגנות אחרת והליכה בדרכים אחרות. אבל אנחנו מדברים

על עליה בהיקף דומה לזה שראינו בשנים האחרונות. השנה הגיעו לארץ ב-

14 אלף עולים, עליה של 37% מהשנה הקודמת. התכנית מדברת על הממדים

הרגילים ועל האוכלוסיה המגיעה לארץ בשנים האחרונות.

בהכנת התכנית שלנו לקחנו בחשבון שהרכב העליה בעתיד יהיה דומה

להרכב הנוכחי שלה. אין זה אומר, כמובן, שאיננו מביאים בחשבון את

האפשרות ששערי ברית המועצות יפתחו ואז היקף העולים לארץ יהיה גדול

מאד. זה מחייב התארגנות נפרדת ומיוחדת. אבל גם הרצף הנוכחי בעליה

מחייב שינוי יסודי בדרכי הפעולה שלנו.



ארבעה יעדים מרכזיים בתוכנית הרפורמה יביאו לשיפור הליכי

הקליטה.

א. פיש1ט הליכי הקליטה, התמודדות עם הביורוקרטיה שכולנו

מדברים אליה ואיננו עושים דבר בקשר אליה, בדומה לדיבורים על מזק

האוויר, והעברת רוב שיקול הדעת וההפרעות לעולה בעצמו ולמשפחתו.

אמרנו שאין בירוקרטיה טובה וביורוקרטיה רעה, אלא יש

ביורוקרטיה. ואני חושב שהאסון של הביורוקרטיה הישראלית איננה במידה

בה מחייד הפקיד המטפל, אלא בכר שנתנו למערכת הביורוקרטית סמכות

שלמעשה צריכה להיות והינה סמכותו של האזרח. לכן אני רוצה להעביר

לידי העולה בעצמו את קבלת ההחלטות בענייניו. אין דרך אחרת להתמודד

עם הביורוקרטיה, אם איננו רוצים להסתפק בדמגוניה. הדיבורים על

ביורוקרטיה מסתיימים בדרך כלל בדמגוגיה. רוב הפקידים במשרד הקליטה,

רו לפחות חלק ניכר מהם, הינם עולים בעצמם. יש לנו כ-10 עובדים מבין

עולי אתיופיה. כל גל עליה נותן למשרד מספר עובדים, ובכוונה כך.

נכון שיש פקיד טוב ויש פקיד שאינו טוב, אבל השאלה הקובעת היא

מי הוא המקבל את ההחלטות הקשורות בעולה, האם העולה בעצמו או הפקיד

היושב מצדו השני של השולחן? אין ספק שהרפורמה הזו מחייבת שינוי

במשרד הקליטה, בסמכויותיו ובדרך פעולתו.

ישנו דבר נוסף המתקשר לדו"ח כץ, וכוונתי לחובה שהשליטה על

המשאבים, האינפורמציה והמדיניות תהיה בידי גורם אחד. זה לא סותר את

הצורך בקבלת החלטות על ידי העולה בעצמו. כל הדברים הקשורים במימון,

בקביעת מדיניות ובמשאבים לאומיים חייבים להיות מרוכזים בידי גורם

אחד. גם דו"ח כץ הגיע אל המסקנה הזאת בצורה חד-משמעית.

ישראל כץ מונה על ידי הסוכנות היהודית, לא על-ידי, לבדוק את

הנושא הזה, והוא טוען בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שצריך לקבוע

בצורה ברורה ביותר שבעניינים אלה עוסקת המדינה, ואילו הסוכנות

היהודית והארגונים הוולונטריים השונים עסוקים בצד הוולונטרי של

הקליטה, ולא במדיניות שהיא של הממשלה ושל המדינה.

בסוכנות מונתה ועדה מיוחדת שצדיכה לבדוק את אפשר ליישם את

הדו"ח, והיא תגיש את תוצאות עלבודתה בחודש פברואר הקרוב. אנחנו

עובדים עם הוועדה הזאת. היא קיימה דיון ראשון עם שר האוצר, וקיימה

גם דיון אתנו. מכאן ברור שהנושאים האלה אינם נמצאים בתהליך של

קביעת עמדה, כן או לא, אלא שהסוכנות צריכה לומר איך ניתן ליישם את

הדברים.

חלק מהדברים שאומר כאן יתחילו להיות מיושמים בחודש אפריל

הקרוב, על פי החלטת הממשלה, והם כבר מוסכמים בינינו ובין האוצר

והסוכנות היהודית. חלק מהדברים יופעל עוד לפני הפעלתו של דו"ח כץ.

עיקרון נוסף המנחה את עבודתנו הוא שהרפורמה הזאת מחייבת גיבוש

כללים חדשים לשיתוף פעולה בין הסוכנות לממשלה בתחום העליה והקליטה.

כאשר תחומי האחריות יהיו ברורים יהיה גם הרבה יותר פשוט לשתף

פעולה, שעה שכאשר האחד דורך על רגלי השני קשה מאד גם לשתף פעולה.

ישנו חידוש רציני שהוא בבחינת נקודת מפנה רצינית. את הנסיון

הראשון עשינו בשינוי שיטת המשכנתאות, דבר המתרחש מזה 4 חודשים

בקליטה ישירה. ררב הנוכחים כאן יודעים שפתחנו בפני העולים דרך חדשה

לקליטה ישירה, דבר שלא מתקבל בקלות אצל לעולי ברית המועצות,

רומניה ואיראן ועוד מספר ארצות שבהן אין סידור מוקדם.



עשינו זאת גם לגבי דרום אפריקה כדי לקחת קבוצה אחת ממדינה

שאינה נמנית על מדינות המצוקה, מפני שראינו זאת כניסוי. קל מאד

לנאום על אפליה ועל שינויים, קבל קשה מאד לשנות דברים שנוהגים

ומקובלים כבר מזה זמן.

ישנן היום 350 משפחות שעל פי התכנית החדשה, ועל פי בחירתן, לא

הלכו למרכזי קליטה. כאשר ירדו בשדה התעופה בלוד והביעו את רצונם

ללכת למרכזי קליטה בירושלים, אמרו להם הפקידים שם כי במרכזי הקליטה

בירושלים אין מקום פנוי. אמרו להם שהם יכולים לגור בינתיים בבית

מלון, (אחר כך שכרנו למטרה זו את פנסיון שושנה בבית הכרם) ושיתחילו

לחפש ולשכור לעצמם דירה, וכי המשרד ישלם עד 500 ש"ח לחודש שכר דירה

למשד שנה שלמה.

לעולה שהביע את רצונו ללכת למרכז קליטה מסויים, הוסבר שהוא

יכול ללכת רק למרכז קליטה שבו יש מקום פנוי. השאירו בידיו את

ההחלטה בענין. אין אנו מחליטים עבורו. הוא המהליט בעד עצמו. איננו

יכולים להעביר אותו למרכז הקליטה שבו הוא בחר כשאין בו מקום פנוי,

אלא למרכז קליטה שבו יש מקום פנוי. מסבירים לו את הדבר, ומשאירים

זאת להחלטתו. אם הוא יהליט שכיוון שאין מקום במרכז הקליטה הרצוי לו

הוא מעדיף לשכור דירה, הוא יכול כמובן לעשות זאת. כאמור, ההחלטה

היא שלו, ושלו בלבד.

הזהירו אותנו והיתרו בנו שהשיטה הזאת לא תעבוד. ואנחנו בכל

זאת שכרנו דירות, באמצעות עמידר, כי חשבנו שאם לא יצליחו לשכור

דירות בכוחות עצמם, נציע להם אנחנו את הדירות האלה. אתם זוכרים

בוודאי את המאמרים שכתבו על העולים היושבים במלון דיפלומט, ואנחנו

חטפנו על הראש. אבל האמת היא שהעולים שכרו לעצמם דירות, ועל פי רוב

בכוחות עצמם או בעזרת בני משפחה או ידידים שהגיעו ארצה לפניהם. יש

הגרים בבית מלון במשך שבוע, שבועיים או שלושה שבועות, מחפשים במשך

הזמן הזה דירה מתאימה ושוכרים אותה. חשוב מאד בשביל העולה שהוא

יהיה זה שיחליט על כדי ומעניין שהעולים גם לא רצו בדירות שאנחנו

מצאנו עבורם. הם אמרו שבענין זה אין הם סוכמים על הממשלה, וחיפשו

דירות בכוחות עצמם.

אנחנו מעודדים את הדברים הלזה. כשאנהנו יודעים על בואו הקרוב

של עולה שיש לו קרובים בארץ, אנחנו פונים אל הקרובים ומבקשים מהם

לחפש ואף לשכור דירה עבור קרוביו שעומדים להגיע ארצה בקרוב. ואם

תעמוד הדירה ריקה במשך חודש, ואף למעלה מזה, אנחנו נשלם את שכר

הדירה עבורה. לעולים המגיעים מרומניה יש בדרד כלל קרובים בארץ,

יטרחו הקרובים בארץ וישכרו עבורו דירה.

170 אלף עולים הגיעו אלינו בשנות ה-70 מברית המועצות. לרוב

העולים המגיעים עכשיו יש בארץ חברים או קרובי משפחה, והם יכולים

לשכור עבורם דירות. אם לא יצליחו, יגורו העולים מספר שבועות בבתי-

מלון ויחפשו בכוחות עצמם דירה מתאימה. אם יגלה אחר בך שהדירה אינה

מוצאת חן בעיניו הוא יוכל לבוא בטענות רק כלפי עצמו, שהרי הוא זה

ששכר אותה ולא אף אחד אחר. חשוב מאד שאדם מבוגר יעשה את הטעוניות

שלו בעצמו. והאמינו לי שזה עובד יפה.

בראשון לציון יש היום 60 משפחות מדרום אפריקה שכך חיות שם.

ברחובות יש אלפיים עולים מברית המועצות. אחת הבעיות של המציאות

הישראלית קשורה בעובדה שהעולים אינם הולכים לעיירות הפיתוח.

אני רוצה להסביר לכם מה אנחנו בעצם מציעים, ואיני רוצה להכנס

לפרטים מיותרים. ובכן, עולה מגיע לישראל ומיד יפתח לו חשבון בבנק.

בשיק שיקבל יחיו כל חמרכיבים של העלויות הצפויות בשל שכר דירה ודמי



קיום לתקופת הלימודים שלו באולפן, מעון לילד וכו'. למעשה מדובר

בביטוי כל סל ההוצעות של העולה בשנה הראשונה לבואו לישראל. אל

תשאלו אותי מי משלם זאת, המדינה או הסוכנות היהודית. זה מסתכם

למעשה בסכום של 6000 ש"ח לנפש לשנה.

כפי שאמרתי נפתח לעולה, מיד בהגיעו לארץ, חשבון על שמו בבנק,

ובכסף שיקבל הוא יקנה את השירותים השונים הדרושים לו. מדובר בסכום

קבוע ואחיד בהתאם לגודל המשפחה. אינני מדבר על אותם 20% של מקרים

שימויינו כמקרים סוציאליים, שלהם יהיה סידור שונה. אני לא מציע

לבנות שיטה הבנוייה מראש על המקרים היהודיים, אלא שיטה הבנויה

בצורה שתתאים לרוב.

העולה יחליט עוד בהיותו בחו"ל, עוד מיד בהגיעו לשדה התעופה או

שבוע ימים לאחר הגיעו, הכל לפי רצונו, לאן הוא רוצה ללכת. התכנית

היא להקים באשקלון או באשדוד מין בית מלון ששם יהיה מרכז מידע

והכוון לעולים. יהיה זה מקום בו יוכל העולה לראות וידאו, לפי רצונו

יוכל לקבל יעוץ מעובד סוציאלי בשפתו ופרטים על האפשרויות השונות

בארץ וכו'.

ברגעי שהוא מגיע ארצה הוא יחליט אם הוא עולה על המסלול האדום,

או על המסלול הירוק. מסלול אחד מוביל אותו למרכז קליטה שבו יש

מקום. אם הוא הולך למרכז קליטה הוא מתבקש לשלם עבור שהותו שם מהכסף

שהועמד לרשותו. אם שכר הדירה מבוסס על 500 ש"ח לחודש, הוא ישלם

במרכז הקליטה בירושלים סכום של 500 ש"ח לחודש עבור מגוריו שם.

יוסבר לו שאם יילך למרכז קליטה בבאר שבע, למשל, הוא ישלם שם רק 100

ש"ח לחודש עבור מגוריו שם. אנחנו בהחלט רוצים להפוך עיירות פיתוח

ומקומות אחרים בארץ ליותר אטרקטיביים בעיני העולה מאשר מרכז הארץ.

העולה מקבל את הכסף ובו הוא יקנה את השירותים השונים לפי

רצונו ולפי צרכיו. עולה שיהיה מעוניין בעודף כסף בכיסו יוכל לבחור

לגור אצל קרובים שלו או במקום ששכר הדירה זול יותר. למעשה לא

מעניין אותי אם הוא משלם או לא משלם שכר דירה. הסכום שהוא מקבל

אינו מותנה בזה כלל וכלל. הכסף עומד לרשותו והוא יעשה בו כראות

עניו.

אם מדובר בעולה שהוא אדם חלש, כי אז אציע לו ללכת למרכז קליטה

כדי שייה במקום יותר מוגן. אבל הוא בעצמו צריך יהיה להחליט בענין

זה, ולא אף אחד אחר יחליט במקומו. מי שרוצה לשלם פחות שכר דירה

יבחור לגור במקום בו שכר הדירה נמוך יותר. הוא לא חייב לגור

בירושלים דווקה. שכר הדירה בבית שמש, למשל, נמוך ב-30% לפחות מזה

שבירושלים, והוא יכול לגור בבית שמש ולעבוד בירושלים. ילמד את

הנתונים ואחר כך יגיע להחלטה. אפשר להתווכח על גובה הסל, ויחיה

כמובן צורך לעדכן אותו מדי שנה, אבל הכסף הוא בידיו של העולה שיעשה

בו לפי רצונו.

החישוב של דמי הקיום הוא בהתאם להבטחת ההכנסה פלוס 20%, ואת

זה יקבל העולה עד שיתחיל לעבודה עבודה מלאה. אם הוא ירצה בכך יוכל

ללמוד בבוקר באולפן ובשעות הערב יעבוד להגדלת הכנסתו. הדבר נתון

בהחלט בידיו. שמעתי על עולים בבאר שבע שמסיימים את הלימודים שלהם

בשעה 3 אחר הצהרים, והולכים לעבודדת משמרת בבית קפה או במסעדה וכך

מגדילים את תקציב המשפהה שלהם. זה בסדר גמור מבחינתנו.

התפקיד שלנו הוא להדריך את העולים, לספק להם את השירותים, והם

יחליטו איזה שרותים דרושים להם ואיזה שרותים הם רוצים לקנות. זה

כעצם לב השינוי. מכאן והלאה הכל פרטי ולפי רצונו של כל אחד

מהעולים. לעתים אתה משנה דבר אחד, וכל הדברים מסתדרים בצורה שונה.



אומר לכם מה אנחנו חושבים יקרה לפי הסידור הזה. אני חושב שרוב

העולים לא יבחרו ללכת למרכזי קליטה. כבר היום רוב העולים אינם

הולכים למרכזי קליטה. הם יבחרו בקליטה ישירה. אני חושב שעולה מן

המערב יבוא לארץ חודש ימים לפני בוא בני משפחתו, יסתובב קצת, ישכור

דירה, יתארגן ואז יזמין את משפחתו להצטרף אליו, וכולם ביחד יתחילו

לחיות בארץ כבר מהיום הראשון לבואם.

ומה יקרה עם העולה הזה כעבור שנה? אני מעריר שתוך שנה הוא

ימצא לו עבודה מתאימה, ויעמוד בפני בעיית דיור. אלא שלפניו עוד 4

שנים של השתתפות חלקית, הולכת וקטנה, בשכר הדירה שהוא משלם. בשנה

הראשונה יקבל סכום של כ-300 דולר לחודש, בשנה השניה סכום הקרוב ל-

200 דולר לחודש. הסכום יורד מדי שנה. אנחנו מסבסדים את שכר הדירה

במשך שנים אלה, כאשר הסבסוד הולך וקטן מדי שנה. אם אינו עובד הוא

נכנס לקטגוריה של המקרים הטיפוליים שאנחנו אחראים להם. אבל ההנחה

היא שהרוב יסתדר בעבודה. האבטלה בקרב העולים אינה גדולה מזו שבחברה

הישראלית.

לעולה יש אופציה שניה. יש לו אפשרות לרכוש לעצמו דירה מיד

בהגיעו לארץ באמצעות משכנתא. גובה המשכנתא היום למשפחת עולים הוא

בין 65 אלף ל-87 אלף ש"ח, בהתאם לגודל המשפחה. זה מתייחס כמובן

בעיקר לעולים מהמערב. אנחנו נשלם את המשכנתא בשנתיים הראשונות.
א' רחמילביץ
האם יקבל גם משכנתא משלימה?
השר לקליטת העליה י' צור
לא הייתי רוצה להכנס כאן היום לפרטי הפרטים. הישיבה הזאת

מיועדת לשמיעת התכנית של המשרד.

אפשרות נוספת של העולה היא להחליט כעבור שנה לקחת דירה בדיור

לעולים. 200 משפחות עולים רוכשות מדי חודש דירות בעזרת משכנתאות.

העולים שיוגדרו כזכאים לדיור ציבורי יקבלו דיור כזה. עולה שנמצא

שנה בארץ והכנסתו אינה עולה על אלף ש"ח לחודש זכאי לדיור ציבורי.

בתום השנה הראשונה לשהותם בארץ יהיו העולים זכאים גם לדיור

ציבורי, במידה והוכרה זכאותם לכך. תוך כדי שהייתם של העולים

בדירות הארעי ובמסגרת המעבר יתקיים תהליך מיונם של הזכאים לדיור

ציבורי, בהתאם למצבם הכלכלי וכושר השתכרותם בעתיד. המיון ייעשה על

ידי ועדה משותפת למשרד הקליטה, למשרד השיכון ולסוכנות היהודית.

ההנחה היא ש-25% מהעולים יימצאו זכאים לדיור ציבורי, כשהמשרד שלנו

אחראי למתן פתרונות הקבע לזכאים. משרד הקליטה יציע לכל זכאי לפחות

3 הצעות של דיור ציבורי מתאים, ואינני מתחייב שזה יהיה בירושלים

דווקה,

המשא ומתן בין הממשלה והסוכנות בענין המימון כבר החל, כאשר

הכוונה היא להעביר את כל האחריות לממשלה. לפני שהמו"מ סוכם אין

טעם לדון בפרק הזה. עד אז ההוצאות של השנה הראשונה יתחלקו שווה בין

הממשלה ובין הסוכנות היהודית. כספי הסוכנות היהודית יועברו ישירות

לעולה למימון הוצאות המחייה והדיור שלו. סידור כזה גם עונה על

דרישות החוק האמריקני בקשר לעוד כספי המגבית. העברת הכסף ישירות

לחשבונו של העולה, אחת לשלושה חודשים, אינה מחייבת גם שום

ביורוקרטיה, כי זה בסך הכל ענין של חשבון.



יכול להיות שבפרוצדורה הזאת יחול שינוי, זה קשור באיך יהיה

המעבר הזה מהסוכנות היהודית אל הממשלה, דבר שנמצא כבר בשלבים

מעשי ים.

אנחנו משוכנעים שמסלולי הקליטה האלה יביאו בהכרח להקטנת

אוכלוסיית העולים אשר תיזדקק למרכזי הקליטה. מובן שזה מחייב שניהול

מרכזי הקליטה יעבור לאחריות משרד הקליטה. חלק ממרכזי הקליטה יהפכו

להיות הוסטלים לקשישים או לצעירים יחידים.

אנחנו מאמינים שלרשויות המקומיות יש תפקיד חשוב ומרכזי בקליטת

העולים. הענין אינו תלוי כמובן ברצון שלנו, אלא במידת הנכונות

שתגלה כל רשות מקומית להכנס לנושא הזה. המקום היחידי בו הצלחנו

במידה רצינית ביותר בענין זה היא ראשון לציון. זה כמובן מחייב את

הרשות המקומית להערך לקליטת העולים על ידי חיפוש דירות ומקומות

עבודה עבורם וכן להערך לקליטתם החברתית, ולא להסתפק בהרמת כוסית

ובנשיאת נאום חגיגי בשדה התעופה בלוד.
היו"ר מי גלזר-תעסה
מר ניצן פגש את העולים עוד לפני שעלו ארצה. הוא אכן עושה

עבודה יוצאת מן הכלל בנושא הזה.
השר לקליטת העליה י' צור
מדוע צריף לנסוע לחפש את העולים בחו"ל? הם נמצאים כאן בארץ,

במרכזי הקליטה.

מעורבותה של הרשות המקומית בנושא הקליטה זה דבר שלדעתי יתפתח

במשך הזמן. הצלחה של מקום זה או אחר תשמש אתגר גם למקומות האחרים.

אנחנו נמצאים בשלב של ניסון בנושא זה בבאר שבע, והענין הוא די קשה.

מספר מלים בענין ערי הפיתוח. אין ספק שהשיטה המטילה על העולה

לקבל החלטה באשר למקום אליו יילך ובאשר לצורת הדיור בה יבחר וכו'

גורמת לכך שמעטים מבין העולים מגיעים לבאר שבע או לנצרת עלית.

השאלה היא איך יוצרים תמריצים שידרבנו את העולים להגיע אל המקומות

האלה דווקה. יש מספר אפשרויות להשיג את המטרה הזאת. אם העולה יידע

שאם יילך לעיר פיתוח הוא ישלם שכר דירה נמוך בהרבה, ואז ישאר לו

יוסף כסף לצרכים אחרים שלו, ואם גם יידע שישיג שם עבודה מתאימה, יש

להניח שיבחר ללכת לשם. לכן יש לתת עדיפות בנושא התעסוקה לאיזורי

הפיתוח ולערי הפיתוח.

אנחנו זוכרים שפרופסור מרינוב התחיל לעבוד באוניברסיטת באר

שבע, והוא נקלט שם. בשעתו התחייבנו להשתתף במשכורתו הרבה מעבר

להשתתפותנו בהעסקת מדענים עולים בת"א או בירושלים. אמרתי לאנשי

האוניברסיטה שם שאנחנו מוכנים להגדיל את השתתפותנו בקליטת כל מדען

עולה באוניברסיטה שם.

אנחנו מתכוננים להקים בית ספר להשתלמות של רופאים עולים, ואני

רוצה מאד שבית הספר הזה יוקם בבאר שבע. אם יוקם בית ספר אחד בבאר

שבע ואחר בתל אביב אני בטוח שאף אחר לא יבוא להשתלם בבית הספר

שבבאר שבע.

קשה היום מאד הכניסה ברכב כלשהו לגוש דן. נתיבי איילון הפכו

להיות הבעיה הלאומית המרכזית שלנו, וגם בשל הסיבה הזאת יש לעודד

ישוב איזורי הפיתוח. הבחירה החופשית במקום מגורים עלולה לגרום

לריכוז רוב העולים דווקה בערים הגדולים ובאיזור המרכז. יחד עם זאת



ברור שלא הכוונה אדמיניסטרטיבית תביא להתיישבותם של העולים באיזורי

הפיתוח, אלא תמריצים שונים שישפיעו על בחירתם של העולים לגור שם.

כאשר רופא עולה יידע שהוא יכול להתקבל מיד לעבודה בבית חולים

סורוקה, למשל, בעוד שכדי לעבוד בבית חולים בירושלים עליו לחכות

לפחות חצי שנה, וכאשר בנוסף לכך הוא יידע ששכר הדירה בסביבות

סורוקה הוא כדי מחצית משכר הדירה שישלם עבור דירה בירושלים, הוא

ישקול את הדבר היטב וקרוב לוודאי שיחליט לא לעבור לירושלים.

בעיית הקליטה של עולים קשישים היא בעיה קשה שאין לה עדיין

תשובה, וכך גם בעיית הקליטה של עולים יחידים. חלק מבעיית היחידים

נפתרת על ידי הגדלת המשכנתא שלהם, אף שזו עדיין בעיה כי אין נוהגים

לבנות עכשיו דירות קטנות בארץ.

פתרון בעיית הקשישים מצריך בניית הוסטלים נוספים לקליטתם

בירושלים ובמרכז הארץ, וכן הסבת מרכזי קליטה אחרים לקליטת קשישים.

זה אחד הנושאים שמדינת ישראל אינה יכולה לפתור בכוחות עצמה, כאשר

אינה מצליחה לפתור את בעיית הקשישים החיים בישראל מזה שנים רבות.

אשר לשירותי רווחה, ישנם בארץ שירותי רווחה ואיננו מציעים להקים

שירות רווחה נפרד לעולים. במסגרת שירותי הרווחה של מדינת ישראל יש

ליצור את הכלים הדרושים לטיפול בעולים.

יש לשים את הדגש על נושא התעסוקה של העולים, כי רוב העולים

אינם מסתדרים בעבודה בסיוע המוסד הממלכתי. פרט ללשכות העבודה

המשרתות את נושא העבודה הפשוטה, אין גורם ממלכתי המטפל בעובדים

המקצועיים. זה אמור כמובן גם לגבי העולים. רוב העולים הסתדרו

בעבודה בעזרת קרובים, או בעזרת המודעות המתפרסמות בעתוני יום הששי.

יש להקים מערכות מיוחדות שיעסקו בריכוז לאפשרויות התעסוקה של

העולים והתאמתם לעולים. אני מקווה שיוסכם שבנושא הזה יעסקו גם

גורמים פרטיים. -צריך לנסות לא לחשוש מזה.

יש לעשות ליצירת המפגש בין מקום העבודה והאדם המחפש את

העבודה. יש להקים גם מרכזי למידה, הכוונה והסבה מקצועית

ולהשתלמויות. כל המאמץ האדיר שהושקע בעבר בנושא מרכז הקליטה, אחרי

שהנושא הזה יעבור לאחריותו של העולה, צריך לעבור עכשיו לנושא

התעסוקה. כי בסופו של דבר התעסוקה היא גם הקובעת את מקום מגוריו של

האדם העובד, ובוודאי מהווה גורם חשוב ואולי מכריע בהרגשה שיש

לעולה החדש ולמידת השתלבותו בחיים בארץ.

לפני זמן קצר ישבתי עם מנהלי כוח אדם במספר מפעלים גדולים

בבאר שבע, והם אמרו לי כי הם מוכנים כבר מחר לקלוט עשרות מהנדסים

הדרושים להם. השאלה היא איך מגיעים אל העולים המתאימים.
ע' לנדאו
איר זה מגיע לידיעת הציבור הישראלי?
השר לקליטת העליה י' צור
הצעתי לערוך מבצע נסיוני תחילה. ביקשתי שיכינו מפרט של בעלי

המקצועות הדרושים להם, ואנחנו נאתר את בעלי המקצועות האלה מבין

העולים ונציע להם לבוא לביקור בבאר שבע כדי לעמוד מקרוב גם על

סיכויי העבודה שם וגם על אפשרויות החיים שם. חשוב להקים מערכת

המסוגלת לתת חשובות לשאלות מהסוג הזה. מרכז הקליטה יבטיח ריכוז

מידע מירבי בנושא התעסוקה, שירוכז ממקורות שירות התעסוקה ומעסיקים

גדולים בסקטור הציבורי והפרטי, ויעמוד לרשות העולים.
א' פרנס
הנסיון עם עולים מדרום אמריקה לא עלה יפה. ערכו נסיון והביאו

מדרום אמריקה מהנדסים, ואף אחד מהם לא נקלט באחד המפעלים שביקשו

אותם. המפעלים הביאו אותם לארץ, אלא שאף אחד מהמהנדסים שהובאו לא

נקלט. כולם בחרו לעבור אחר כך למרכז הארץ.
השר לקליטת העליה י' צור
כ-2000 עולים מדרום אמריקה נקלטו יפה בבאר שבע, וכ-25 אלף

עולים מברית המועצות.
א' פרנס
הסוכנות ארגנה ביקור של עולים במגדר העמק. העולים ביקרו

במפעלים שונים במקום. אמרו להם שיש בהם מקומות עבודה, ושהדיור

במקום זול. הם נתבקשו לשלוח את קורות חייהם, והם עשו זאת. אף עולה

לא התקבל.
השר לקליטת העליה י' צור
אני חושב שבשנה הקרובה צריך להתרכז בהקמת המערכת שעליה

דיברתי, ביחד עם מערכות משרד העבודה,וישנן גם מערכות השתלמות

שהג'וינט יוכל לעשות, ונתרכז בנושא התעסוקה, כי בדרך הרגילה

איננו מצליחים לעשות דבר בנדון. ישבנו עם בעלי חברות פרטיות

המטפלות בנושא התעסוקה בדי ללמוד איך הן מטפלות בנושא.

אין ספק שצריך לשים את הדגש על נושא התעסוקה. אני חושב שכאשר

יאוחדו המערכות אפשר יהיה להתקדם.

ב-15 בפברואר מתכנס חבר הנאמנים, והוועדה תגיש את עקרונות

הישום של הדין וחשבון, בכל הנוגע להעברת האחריות על העולה לידי

הממשלה מרגע הגיעו ארצה ועד לקליטתו בה.

במקביל אנחנו פועלים לקידום תהליך האיחוד של המערכות, גם אם

זה יקח קצת זמן. החל מחודש אפריל יוכל כל עולה לבחור באחד המסלולים

שתארתי בפניכם היום, אף שאין עדיין הסכמה מטעם הסוכנות בכל הנוגע

לעלויות. מי שיבחר ללכת למרכז קליטה יטופל כפי שהיה נהוג עד היום.

מי שיבחר ללכת בבאחד המסלולים החדשים יטופל בהתאם, ויפתח חשבון בנק

על שמו, ויוכנס בו אחת לשלושה חודשים הסכום שייקבע ובהתאם לגודל

המשפחה, והעולה יוכל לקנות בכסף הזה את השירותים שיבחר לקנות.

סיכמנו עם הסוכנות דברים בענין זה, גם האוצר שותף, ורוב

הנושאים סוכמו עם משרד הבינוי והשיכון. הממשלה צריכה להחליט בנושא

כאשר יוגש התקציב החדש באפריל. אני רוצה לציין שהאוצר לא רק שהוא

שותף מלא, אלא גם שמה על השינויים. כי אפילו זה יעלה בשנה הראשונה

יותר כסף, זו בכל זאת שיטה חסכונית מבחינה כספית, מפני שעל פי

השיטה החדשה העולה לא ישאר במרכז הקליטה 3 ו-4 שנים, כי הוא יודע

מה עומד לרשותו ועם מה הוא צריך להסתדר.

אנחנו מודעים לזה שתהיה קבוצת עולים שעבודה נצטרך להחזיק

בקבוצת ליווי וסיוע יחודי ומיוחד. לחלק מהעולים נציע לא ללכת מיד

בהגיעם בדרך הפתוחה, אלא להשאר לתקופת מה במסגרת יותר מוגנת כדי

שאפשר יהיה ללוות אותם ולהדריך אותם.
א' רחמיבליץ
ומה עם לימוד העברית?
השר לקליטת העליה י' צור
העולה יילך בבוקר לאולפן ללמוד עברית, בין אם זה במרכז קליטה

ובין אם זה במקום אחר.
ע' לנדאו
העקרונות נראים לי בהחלט. גם אני חושב שריבוי פקידים המורים

לעולים מה ואיר לעשות דברים זה דבר שלילי בהחלט. הגיוון המוצע,

הנותן לעולה יותר חופש להחליט בעצמו מה הוא רוצה לעשות, זה דבר

חיובי וחיוני בהחלט, וטוב היה אילו הונהג לא רק במשרד הקליטה אלא

ברוב משרדי הממשלה. ככל שיפחת הצורך של האזרח ללכת אל משרדי הממשלה

השונים בענינים שונים, יהיה זה יותר טוב.

גם פתיחת חשבון בבנק על שם העולה והעברת סכום חודשי מסויים

אליו מדי שלושה חודשים נראה לי כדבר חשוב וטוב, וכר יתאפשר לעולה

להחליט ולפעול על פי סולם העדיפויות שלו, כשהוא יודע מה הסכום

הכללי העומד לרשותו ושבו עליו לרכוש את כל השירותים הדרושים לו.

אבל אני חושב שלא תמיד די בתקופת מעבר של שנה אחת. נראה לי שהעולה

זקוק לשנתי ים לפחות.

נוסף על כך צריר לברר היטב מה גובה הסכום שיועבר לחשבונו של

העולה, כדי להבטיה שהוא יוכל לקבל החלטות טובות ונכונות במסגרת

הסכום חזה. זה יכול גם לקבוע את מקום המגורים שלו. אם ההבדל בין

שכר הדירה בתל אביב לבין זה שבבאר שבע, למשל, אינו גדול מאד, קרוב

לוודאי שיעדיף לגור בתל אביב. אבל הם ההפרש מתבטא בסכום של 300 או

400 ואולי אפילו 500 שקל לחודש זה עשוי להשפיע על החלטתו לגור בבאר

שבע דווקה. גם פתיחה של מחלקות נוספות בבית החולים בבאר שבע או

בבית החולים בצפת זה דבר שיכול למשורר עולים לשם, במיוחד ששכר

חדירה שם הוא נוח יותר, וכר זה יכול למשור עולים, ולא רק עולים,

לאיזורים האלה.

באשר להגברת השתפותן של הרשויות המקומיות באחריות לקליטת

עולים, נראה לי שהן בודקות קודם לכל מה הרווח שיהיה להן מהפעולה

הזאת. צריר על כן לבדוק ולראות אם אי אפשר להתנות העברת פרוייקטים

שונים עי'י הממשלה לרשות מקומית זו או אחרת במידת הפעילות של אותה

רשות מקומית בקליטת העולים.

בארץ ישנם מתנדבים רבים, וישנם מקומות בהם אפשר להקים ארגוני

מתנדבים שיש להם ענין לעסוק בקליטה ישירה של עולים. זה יכול להקיף

מאות משפחות בכל מקום. דבר כזה קיים ברעננה, והתחיל להתפתח גם ברמת

השרון ובהרצליה, ואני בטוח שאפשר להקים ארגונים כאלה גם במקומות

נוספים, כולל הערים הגדולות.

במקומות שבהם יש ריכוזים גדולים של עולים חשוב שהעולים האלה

הם שישתתפו בקליטתם של העולים שזה מקרוב באו. רוב הארגונים

הוולונטריים מורכבים מילידי הארץ, ויש לעשות להגדלת חלקם של העולים

בארגונים האלה.

שמענו כי סך של 500 ש"ח לחודש לנפש הוא הסכום שנכנס לחשבונו

של העולה החדש. נראה לי שמשפחה עם שני ילדים יכולה להתקיים בסכום

של 2000 ש"ח לחודש.



מה הוא בעצם הבונוס שמקבלת משפחת עולים המחליטה להתיישב בבאר

שבע, למשל, ולא בתל אביב?

האם יש למשרד רעיונות ותכניות באשר לדרך בה אפשר יהיה לדרבן

רשויות מקומיות לקחת על עצמן את ענין חקליטה המקומית של העולים?

האם יש למשרד קשר עם ארגוני מתנרבים לקליטת משפחות עולים על

בסיס אישי ובהיקף גדול?
היו"ר מ' גלזר-תעסה
אני מבקשת לדעת אם אמנם נחתך כבר סופית ענין האחריות הכפולה

בין הממשלה ובין הסוכנות היהודית, או שהענין נתון עדיין לדיון?

לדעתי זאת היא שאלת המפתח, וחשוב מאד לדעת היכן בדיוק אנחנו עומדים

בענין זה. כי אני הוששת מאד שכל הדברים היפים ששמענו זה עלה לא

יצאו אל הפועל אם המצב ישאר המצב הנוכחי שנה נוספת, בשל סיבות

פוליטיות או סיכות אחרות.

אשר לרשויות המקומיות, נכון שהן מבקשות לדעת מה הן תוכלנה

להפיק מזה. ואני חושבת שהרשות המקומית נמצאת מרוויחה מעצם בואם של

אנשים טובים לגור בה. אני חושבת שאם מינהל מקרקעי ישראל יכנס

לתמונה, וכן גם שר התעשיה והמסחר שידאג לכך שמפעלים שמעסיקים 100

איש ויותר יבואו למקומות האלה, זה יעזור לקליטת העולים בישובים

השונים. צריך כמובן להתנות את בואם של המפעלים לשם וכו' בקליטת

עולים חדשים כמקומות האלה.

מה היא הערבות שיכול המשרד לקבל מהעולה כדי להבטיח שהוא אכן

ינצל את הכסף שכחשבונו בבנק לצרכי דיור וקיום אחרים. אני מניחה

שהרוב יוכל לדאוג לצרכיו כמו שצריך, אבל מה עם אותו אחוז קטן שללא

פיקוח וללא הכוונה והשגחה עשוי להקריח את כל התבשיל הזה? איר על כן

ניתן להבטיח שכעבור חודש וחצי לא תהפוך משפחת עולים למקרה סוציאלי

למרות כל הסכום ששוריין לה בחשבון הבנק שלה?

בעיית פיזור האוכלוסיה בארץ זו בעיה שצריך למצוא לה פתרון.

איך באמת אפשר לפתור את הבעיה הזאת ולהפנות עולים לעיירות פיתוח

בלי לחץ.

האם המשרד מצא פתרון לבעיית המשכנתאות לעולים מדרום אפריקה

ומארצות הרווחה?
השר לקליטת העליה י' צור
אני חש שזו שעת רצון. מדובר בהחלטה נחושה של חבר הנאמנים

שמנרל קפלן יישם ללא פשרות. יש כבר סיכום דברים כענין האחריות,

וכבר ישבו עם שר האוצר על הבעיות הכספיות הכרוכות בזה. הוא רוצה

שזה ייגמר ברגע מסויים, ללא תקופת מעבר. בחודש פברואר מתכנס כאן

חבר הנאמנים.

המשאבים העומדים לרשות ארגוני העולים השונים אינם זהים. רוב

המשאבים באים מכספי מגביות, וישנם פערים שאינני יכול להגן עליהם או

לגשר ביניהם. ישנן התאחדויות עולים המקבלות הרבה מאד כספים, ואינני

יודע איך בדיוק זה מאורגן. הממשלה פועלת בכסף קטן בלבד, ואילו הכסף

הגדול הוא של הסוכנות היהודית. מובן שבגלל ההבדלים במשאבים של

ההתאחדויות השונות יש גם הבדל ביכולת של ההתאחדויות השונות לפעול.



עשינו מבצע גדול בענין העולים מדרום אמריקה, ואנו נהנים

משיתוף פעולה בענין זה.. אבל זה מחייב את הארגונים עוד יותר להיות

מעורבים בתהליך האישי של הקליטה. ראש הממשלה החליט בענין המטרז'.

כבר חודשיים שאני תובע מראש הממשלה לקבל החלטה בענין זה ולהעביר

אותה אל כל הגורמים. בזמן התכנס הקונגרס הציוני התקיימה אצל ראש

הממשלה ישיבה עם הפדרציה הציונית של אנגליה, וביקשתי מראש הממשלה

לקבל החלטה בענין המטרז'.
אי 3רנס
אפשר ללכת לבג"ץ בענין זה.
מ' שמיר
צריו להבין שבשלב זה של גיבוש התפיסה וההתנסות עם 350

המשפחות, והרצון להכניס את הסוכנות היהודית לתוך הנושא הזה, ללא

קשר עם דו"ח כץ, לא יהיה זה נכון אם יראו את הענין הזה אחרת מאשר

חלק של תהליך. השר ציין שבשום פנים ואופן אין לראות בנושא זה תשובה

הסוגרת את כל ההיבטים האפשריים של קליטה. יש לקוות שענין זה יהפוך

להיות המסלול הראשי והעיקרי של הקליטה, ויש לנו סיבות טובות להניח

שאמנם כך זח יהיה. ברור לגמרי שיתגלו דברים שלא ניצפו מראש ולא

נלקחו על כן בחשבון, וצריך יהיה למצוא גם להם פתרון. איננו

מתיימרים להאמין שבזאת סגרנו את בל האפשרויות. והראיה, שגם הדיון

הזה, וגם הדיון שהתקיים לפני שבוע מתייחס לענין הזה.

השאלה היא באיזו מידה הענין, כפי שהוצג כאן בתהליך התחלתי,

עונה או לא עונה לחלק חשוב של הבעיות.

התכנית שגובשה ושהוגשה לאוצר, ויש דיאלוג חיובי אתו לגביה,

מדברת על כמחצית העולים מכל הארצות, ולא רק מארצות המצוקה. ההנחה

היא שבשנה הראשונה חצי מהעולים יכנסו לתהליך הזה. אם אמנם כך זה

יהיה, תהיה לדבר משמעות מכרעת לגבי המשך הפיתוח של הנושא הזה.

יחד עם זאת צריך להבין, שלגבי אותם אנשים שלא יהיו מסוגלים

להכנס למערכת הזאת, או יחששו להכנס אליה או יעדיפו שלא להכנס

למערכת הזאת, תפעל גם להבא המערכת האלטרנטיבית של מרכזי קליטה

לתקופת זמן, עד שנלמד את הנושא הזה. גם שם יש מקום לשיפורים, והם

גם יוכנסו. צריך לראות כאן בעיקר שני מסלולים אופציונליים, ונדמה

לי שנציגי העולים צריכים לברך על כך, כי יש כאן נסיון רציני

להתמודד עם הבעיות.

על פי התחשיבים שלנו, שאינם מאושרים עדיין ושבוודאי עוד

נתווכח עליהם עם האוצר ועם גורמים אחרים, סך של 6000 ש"ח לנפש לשנה

צריך להספיק למי שבוחר ללכת במסלול הזה, וזה כולל גם שכר דירה. בסך

הכל הוצאה של כ-40 מליון ש"ח לשנה, אם נצא מההחנה שכ-50% יבחרו

במסלול הזה, והמדובר הוא על כל ב-2000 משפחות וב-1000 יחידים.

אני מעריך שההוצאה הקיימת מסתכמת ב-4,700 ש"ח לנפש לחודש. אבל

השוני אינו מסתכם רק בפער שבין 4,700 ש"ח ל-6,000 ש"ח, אלא בתפוקה

הישירה של הכסף המושקע בענין הזה, ואז ברור שיש כאן פער עצום

בהוצאות על פקידים, הוצאות אדמיניסטרציה, החזקת משק ונכסים וכוי,

דברים שאינם דרושים במסגרת החדשה הזאת. אגב, זה לא כולל שירותי

רווה ודברים דומים נוספים.

האוצר אמר לנו שסכום של 6000 ש"ח לנפש לשנה זה סכום המתקבל על

הדעת, סכום שיאפשר למשפחה לתפקדה בצורה נאותה. אנחנו רוצים שיהיה



ברור שגם אם בעקבות ההסדר הזה יפחת מספר תפקידים וכו', אל אפשר

יהיה לבוא ולטעון להשתמטות בלימודים באולפן, בשכר דירה וכו'. צריך

לבדוק מדי פעם אם הסל הזה מתאים הן לתפקודם של העולים שזה מקרוב

באו, והאם הוא עונה על הצרכים המיוחדים שלהם, ותן בהשוואה לרמת

החיים בארץ. אבל משנקבע הסל צריך להבין שזה הסל, ולא יותר.

אנחנו יוצאים מנתוך ההנחה כי מי שיבחר במסלול הזה הוא אדם

שיכול להיות עצמאי ולתפקד בצורה נכונה, ולקיים את עצמו ואת משפחתו

בכבוד באמצעים האלה העומדים לרשותו. אני מדגיש את הנקודה הזאת כדי

שיהיה ברור שבסידור הזה אנחנו רואים סוף פסוק, כי אם יתחילו לבוא

בדרישות נוספות, אני חושש שזה יביא את הקץ על השיטה הזאת. בגלל

העיקרון הזה אני נדרש להלחם בכל הבעיות הקשות הקשורות בזה. צריך

להיות ברור שזה נקבע לגבי כולם, ואין מקום לסידורים מיוחדים. האחד

לא צריך לקבל יותר מהשני בשל מצבו המיוחד.

כל אחד מאתנו כאן, ובכל מקום אחר, מקבלת משכורת במקום עבודתו,

והמשכורת שלו היא הסל שעליו הוא חייב לבנות את מסגרת ההוצאות שלו,

כי אין לו לאן לפנות כדי לבקש תוספת במידה והמשכורת אינה מספיקה לו

בשביל כל הדברים שהוא רוצה להשיג.

השר דיבר על דמי קיום. 95% מהעולים מקבלים גם עכשיו דמי קיום

שלא על בסיס של שיטה אוניברסלית. אבל הם מקבלים כל חודש את דמי

הקיום שלהם, במשך ששה חודשים, ואם אינם נמצאים במסגרת של מרכז

קליטה ואולפן ישיר וכוי הם צריכים להמציא אלף ואחת הצהרות, קבלות

ואישורים על מנת לקבל את הכסף, וזה דבר שמצריך המון ריצות

והתרוצצויות והתרגזויות. ואילו על פי השיטה החדשה יקבלו כולם תשלום

אחיד וקבוע, ידוע מראש, ולא יהיו צריכים להמציא קבלות ואישורים. הם

יהיו רשאים לעשות בכספם כראות עיניהם, לפי הבנתם.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
האם אין הבדל בין עולה מברית המועצות, המגיע ארצה בחוסר כל,

ובין עולה מארצות הברית?
השר לקליטת העליה י' צור
האם כיום יש הבדל כזה? האם אני יכול להקים משטרה שתפקידה יהיה

לבדוק כמה כסף הביא עמו העולה? אינני יכול להתמודד עם הנושא הזה.
מ' שמיר
בענין זה אין הבדל בין העולים מהארצות השונות.

אתמול סיכמנו עם שר האוצר ועם משרד הבינוי והשיכון את

העקרונות בענין הדיור של העולים. עולה שיבחר ללכת במסלול הזה יקבל

כסף לתשלום עבור מלון למשר שבועיים, כדי שבזמן הזה יוכל לסדר את

הדברים השונים שהוא חייב לסדר. אחר כך הוא יבחר באחד משני המצבים.

א. יציג חוזה שכירות לשנה, יקבל את כל הסכום כפי שזה מתחייב

מהחוזה. ב. לא יציג חוזה שבירות ויילר לגור אצל הסבתא שלו או אצל

אחותו או מישהו אחר למשך תקופה כלשהי, יקבל בחשבונו בבנק אחת

לשלושה חודשים את התשלום הקבוע, שעליו דיברנו. זה אולי נותן גם

תשובה מסויימת לשאלת יושבת-ראש הוועדה בענין הערבות.

אני רוצה להתייחס עוד לשאלה שנשאלה כאן לפני שבוע. אנחנו

נבטיח גם סל של סיוע בנושא החינוך, גני ילדים, מעון יום וכו'. אגב,

אנחנו נותנים בנושא זה סכום גבוה מהסכום בו נקבתי לפני שבוע. אנחנו



נקבע סל שיבהיר מה הסכום שמקבלים בשביל כל ילד, בין שזה יהיה 300

ש"ח לחודש ובין שזה יהיה 400 ש"ח. ישלח העולה את הילד לגן טרום

חובה או לא ישלח אותו, זה עניינו. הוא יפעל בהתאם להחלטתו ועל פי

סדר העדיפויות העונה על צרכיו הוא. מובן שיהיו אנשים שיתקפו את

הענין ויטענו שהעולה לא יכול להחליט בעצמו ושצריך לפקח עליו ולכוון

אותנו. אנחנו אומרים שבענין זה אין פשרות. הנישה יכולה להיות רק

גישה עקרונית, כי מבחינה כספית גם המדינה וגם העולה רק ירוויחו

מהשינוי הזה. שהרי גם היום קיימות כל ההוצאות האלה, אלא שהן קשורות

בביורוקרטיה איומה שפשוט לא ניתן להתגבר עליה. כי אם אתה מהייב את

הפקיד לשלם לעולה רק תמורת קבלה מהמוסד וכו', הפקיד ממלא את

ההוראה, מריץ ומטרטר את העולה ודוחה את התשלום ב-15 יום לפחות,

ואחרי התרגזויות והתרוצצויות משלמים את הסכום, אחרי שהפקיד צריך

לרשום אותו בפנקס אחד ובספר קבלה נוסף וכוי.

מתנהל ויכוה משונה. מצד אחד טוענים שזה עולה הרבה כסף, אבל

מהצד השני עושים הכל כדי לשכנע שזה בכל זאת כדאי מכל הבחינות. יש

לנו ויכוח קשה מאד אם אלה הרואים עצמם פטרונים של העולים, וגם

עובדים שלנו ביניהם, החושבים שאם הם לא יהיו חייבים לקבל מהעולה את

הקבלות השונות וכוי, העולה לא יזדקק להם יותר ולא יבוא אליהם, ומה

יעשו זאז?

הוויכוחים האלה צצים מכל כיוון, לא רק מצד הפקידים, אנשי

הסוכנות היהודית ואנשי המשרד, אלא גם מחלק מארגוני העולים השונים.

אנחנו שרויים היום במצב של ניתוץ מספר אלילים, של שהיתת כמה פרות

קדושות, ולא כולם יכוים להשלים עם זה, אבל אנחנו בכל זאת נעשה זאת.
השר לקליטת העליה
חשבנו שבמסגרת התהליך הזה נצליח גם לתת מענק לעולים, בכל

הקשור למכס וכו', אלא שלא הצלחנו.
אי פרנס
העולים מדרום אמריקה מעוניינים בזה, אבל העולים מארצות הברית

אינם מעוני ינים.
מ' שמיר
כמה מלים בענין העדפת איזורי הפיתוח כמקום מגורים לעולים

ויצירת תנאי קליטה נאותים בהם, מעבר למקובל. אנחנו צריכים לזכור

שאנחנו פועלים במציאות מסויימת, ואינני מציע לכם להאמין שמשרד

הקליטה יכול לשנות את כללי המשחק. משרד הקליטה לא יכול לגרום

להקמתו של מפעל כזה או אחר בעיירת פיתוח כדי שהוא יעסיק עולים. כי

מהצד השני הוא גם לא יכול להפש ולמצוא 300 או 400 עולים שיהוו את

הבסיס לתפעולו של מפעל כזה.

מינהל מקרקעי ישראל הוזכר כאן. אני יכול להגיד לכם שלעולים יש

הטבה ברורה מאד בכל הנוגע לזכויות בקרקע המדינה, וחלק אף מנצלים

זאת. בית ברמות, למשל, הוא פרוייקט שהוקם על ידי עולים, ויש עוד

הרבה מאד דוגמאות מהסוג הזה. בתכנית בנה-ביתך יש לעולה עדיפות על

כל אזרח אחר בכל הקשור לעמידה במכרזים. למזלנו מגיעים ארצה לא מעט

עולים המסוגלים להקים לעצמם בית במסגרת תכנית בנה-ביתך.
עו"ד ח' ינקולוביץ
הם גם לא זקוקים לסיוע ממשלתי.
מ' שמיר
אנחנו לא מדברים על סיוע ממשלתי, אלא על קליטת עולים בישראל,

אני יכול לספר לכם על הרבה עולים מוכשרים החים בבתים שנבנו במסגרת

התכנית בנה-ביתך.
עו"ד ח' ינקולוביץ
ישנם עולים שיש להם בית בארץ במסגרת בנה ביתך, אבל אין זה

הבית היחידי שלהם, והם גם מחזיקים במספר פספורטים זרים ואין להם

זיקה מיוחדת לישראל.
ע' לנדאו
אני מעדיף שיבואו עשרות אלפי עולים ארצה, שיגורו בהרצליה

פיתוח או בכל מקום מגורים יוקרתי אחר, אפילו יחזיקו במספר דרכונים

ולא יתגוררו בארץ במשך כל חודשי השנה, ובלבד שיעלו ארצה.
מ' שמיר
כמה מלים בענין עידוד עיירות הפיתוח במקום מגורים לעולים

חדשים. אני חושב שאם נכביד על המערכת את כל הפתרונות האפשריים

בתחום הזה תהיה התוצאה פחות טובה מאשר בהליכה של שלב אחרי שלב.

אני רוצה לציין גם כי שיתוף הפעולה הבין-משרדי בנושא קליטת

העליה נמצא היום במצב מניח את הדעת יחסית. במשרד התעשיה והמסחר יש

לנו מערכת חשובה בתחום העברת הון, למשל. יש עדיפות ברורה לכל מי

שעולה או פותח תיק עליה, וישנם תחומים נוספים דומים הזוכים להעדפה.

גם ההסדר הזה משולב עם משרדים אחרים, כמו גם עם הסוכנות למשל. ברגע

שהדברים נקבעים עקרונית יש גם מקום להתחשב במקרים חריגים ומיוחדים.

דוגמה טובה לכך אפשרות לראות בנושא המשכנתאות. מהרגע בו סיכמנו את

העיקרון בנושא זה עם משרד הבינוי והשיכון ועד היום ישנן 4500

משפחות עולים הגרות בדיור שלהן.
השר לקליטת העליה י' צור
והקבוצה הגדולה ביותר היא זו של עולי רומניה.
מ' שמיר
אני רואה שענין האולפנים מטריד את חברי הוועדה. במציאות יש

הרבה מאד אופציות בתחום לימוד השפה, והדבר תלוי ברצונו של העולה

ללמוד עברית ובתתייחסותו אל הלימודים האלה.

אחת השאלות התייחסה לזה שבחדרה יש לילדי עולים תנאים מתאימים

ללימודים והם אף מקבלים סיוע, ואילו בזכרון אין סידור כזה. אני

מוכרח לומר שאינני מבין את השאלה, שהרי ברור שהעולה בעצמו בידור לאן

הוא יילר במסגרת הקליטה הישירה.
מ' זינגר
האמנם יכול העולה לדעת אחרי שבועיים להיותו בארץ אם באותה עיר

שבה הוא בחר לגור יש אולפן, ומה צורת החינוך שם? הוא בוחר לגור

בחדרה בגלל כל מיני סיבות, כולל מקום עבודה וכו', ואחרי שהגיע לשם

הוא מוצא שאין שם אולפן.
השר לקליטת העליה י' צור
מה מספר העולים מאנגליה שלא ביקרו בארץ לפני עליתם? ואם

ביקרו בארץ לפני עלייתם היה סיפק בירם לברר כל מה שעניין אותם

לדעת. עולה שאינו מסוגל לפעול בך לא צריך לבחור ללכת במסלול הזה.

אם מדובר במי שחי באנגליה ורוצה לעלות, יסע הוא תחילה לארץ ויבדוק

את הדברים, כולל מקום מגורים מתאים מכל הבחינות, כולל אולפן, ורק

אחר כך יזמין את משפחתו להצטרף אליו.

הבינותי מדבריו של מוריס זינגר שהעולה זקוק ליותר משבועיים על

מנת להכיר את הסביבה ולבחור לעצמו את המקום בו הוא רוצה לגור.

אני רוצה לתאר בפניכם מקר של בחור צעיר המגיע לארץ כתייר,

וכעבור זמן הוא רוצה לשנות את מעמדו כי הוא רוצה להשאר בארץ כעולה.

הוא פונה אל משרד הקליטה, אלא שמשרד הקליטה לא יכול לטפל בו מפני

שהוא במעמד של תייר בארץ, ולא של עולה. אז שולחים אותו אל משרד

הפנים. אותו צעיר מתכוון לעלות לארץ בעוד חודשים, והוא בכל זאת לא

יכול להיות מטופל על ידי משרד הקליטה מפני שהוא תייר בארץ.

ניקח לדוגמה מקרה אחר. אדם בא לארץ בונה-פידה כדי לבדוק את

התנאים, את המקומות וכו' לפני שהוא עולה סופית בעצמו, או עם

משפחתו. הוא גם שוכר לעצמו דירה והוא צריך לשלם את שכר הדירה עבורה

מראש. האם הוא יכול לקבל ממשרד הקליטה את הכסף הדרוש לו לתשלום שכר

הדירה מראש שעה שהוא עדיין תייר בארץ?
מי שמיר
אי אפשר להחזיק את המקל בשתי הקצוות. מדינת ישראל מסייעת

לעולים או לעולים בכוח, לא לתיירים. חבר הכנסת לנדאו שואל אם

בהיותו תייר בארץ יוכל האיש לקבל ממשרד הקליטה אינפורמציה. בוודאי

שכן. הוא יוכל לקבל את כל האינפורמציה הדרושה לו. אנחנו שמים דגש

חדש על מסירת מידע לכל מבקש.

על פי השיטה הזאת ביום שהוא עולה הוא מקבל תעודת עולה משופרת,

ואז מתחיל המנגנון לתקתק ולהוריד מטבעות. אם יש צרכים מעבר לזה,

ובעיקר אצל עולים מהמערב, אז ארגוני העולים שלחם יעזרו להם. זה הרי

התפקיד של הארגונים האלה.
מי זינגר
תכנית ראשון מתייחסת לעובדה שהפדרציה הדרום אפריקאית שכרה

דירות עבור העולים שיגיעו מספר חודשים לפני שהגיעו בפועל. הפדרציה

מצאה את הדירות, לא משרד הקליטה, והיא גם שכרה אותן. 30 משפחות

עולים מדרום אפריקה הגיעו לראשון לציון פחות או יותר באותו זמן,

כאשר היה להן סידור מראש עם העיריה שדאגה לארגן עבורם גן ילדים

ואולפן וכוי. כשהעולים באו הם מצאו דירות פנויות הממתינות להם,

במרחק הליכה מהאולפן. זו היתה תכנית ראשון. לא היו אלה 30 משפחות

שהגיעו מדרום אפריקה והיו צריכות להתחיל לחפש לעצמן דירות, לבדוק

אם יש אולפן במקום, גן ילדים לילדיהן וכו'. הכל הוכן עבורן מראש.
השר לקליטת העליה י' צור
לפי מצב הדברים נראה לי שהרוסים בארץ ישכרו דירות עבור העולים

שיגיעו מרוסיה, ואילו העולים מבריטניה יישבו במרכזי קליטה.
מ' זינגר
הם קיבלו את הדירות לחצי שנה וכן אולפן, עם אופציה לשלם שכר

דירה. אבל מה קורה לעולה שחייב לשכור דירה לשנה שלמה, שהרי אינו

יכול לשכור אותה לתקופה קצרה יותר, וכעבור מספר חודשים מסתבר לו

שאין הוא מסתדר בעבודה?

יש לי מספר הצעות שהייתי רוצה להעלות בפניכם. קודם כל אני

רוצה להגיד לכם שאני בעד השיטה שהוצגה כאן היום, אבל אני חושב

שצריך לבצע זאת בהגיון, ואתן לכם דוגמאות. אם אתה אומר קליטה

ישירה רק באיזורים שבהם יש מרכז קליטה, אלא אם כן העולה עדך מחקר

ויודע שהוא רוצה לגור בזכרון יעקב דווקה, זה דבר אחר. אם אתה מציע

לו מקום שיש בו מרכז קליטה, ואתה משתמש במרכז הקליטה כמרכז למתן

שירותים לעולה, גם זה טוב. כלומר, אם הוא מוצא לעצמו דירה ברעננה,

מרחק 10 דקות הליכה מהאולפן שם, והוא יודע שכל יום הוא לוקח את

הילדים שלו לגן והוא עצמו הולך ללמוד באולפן שבמרכז הקליטה שם, הרי

זה סידור טוב מאד בשבילו, כי באולפן יש גם פקיד של משרד העבודה

שיכול לעזור לו וישנם שם עוד אנשים שיכולים לצייד אותו באינפורמציה

הדרושה ולסייע לו בדברים שונים.

אבל כאשר אתה נותן לעולה את האפשרות לבחור בעצמו את המקום

כשהוא איננו מכיר את הארץ ואת תנאיה, והוא אולי יבחר לגור בחולון

רק מפני שיש לו משפחה שם, זה כבר משהו אחר.

לא צריך לאסור עליו לגור באיזה שהוא מקום, אלא צריך לנסות

להדריר אותו ולהסביר לו כי הוא יוכל לקבל את השירותים השונים במרכז

קליטה, ושעל כן אולי כדאי לו לבחור מגורים כמקום שבו יש מרכז

קליטה. עולה עם קצת כסף מגיע היום לרעננה. הוא רוצה ללמוד באולפן

שבמרכז הקליטה של רעננה, אבל אינו רוצה לגור שם. מדוע אם כן לא

ישכור לעצמו דירה ברעננה? משום שלפי החוק הילדים שלו לא יוכלו

ללמוד בגן הילדים שבמרכז הקליטה, כי רק הילדים שגרים במרכז הקליטה

יכולים ללמוד בגן הילדים שם.
מ' שמיר
זה לא כך. זה לא נכון לגבי אלה שהלכו בדרך הקליטה הישירה.

עולי ברית המועצות, רומניה ואיראן שהלכו לקליטה ישירה יכולים לקבל

את השירותים של אולפן ושל גני ילדים במרכזי הקליטה. אתה מדבר על

אוכלוסיה שלפי החלטתה בחרה לגור ברעננה, קנתה שם בית והסתדרה שם.
היו"ר מ' גלזר תעסה
לא הבינותי את התשובה של מר שמיר. האם מי שהולך לקליטה ישירה

לא יכול להנות מהשירותים של אולפן ושל מעון או גן ילדים במרכז

קליטה שנמצא במרחק 10 דקות הליכה מדירתו?
מ' שמיר
לא. איפשרנו למי שניסה את הקליטה הישירה לקבל את השירותים

שהוזכרו כאן במרכז הקליטה הסמוך למקום מגוריו.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
אני רוצה לקוות שחשבון הבנק נפתח על שם שני בני הזוג.



אני רוצה לקוות שלמדינת ישראל יגיעו גם עולים עשירים מאד

שרוצים לחיות בארץ, אפילו יחיו בה רק מספר חודשים בשנה, ואפילו

יחזיקו במספר דרכונים. אני מכירה מספר משפחות כאלה שבאו לארץ,

מנהלים עסקים ברחבי העולם ומחזיקים בדירות במספר בירות בעולם, אבל

הילדים שלהם נמצאים רוב השנה בארץ, לומדים בה וכו'. אסור לנו למנוע

או להקשות על בואן של משפחות באלה לארץ.

אני חושבת שמשפחת עולים בת 4 נפשות שתקבל כ-2000 ש"ח לחודש

תוכל להסתדר די טוב בסכום הזה, ואני בהחלט רואה את הסידור הזה בעין

חיובית.
א' פרנס
אנחנו בהחלט תומכים בהצעה ששמענו. אבל אני חושב שהדברים אינם

יכולים להיות אחידים לגבי העולים מכל הארצות. שמעתי את חברי מדרום

אפריקה, ואני יכול להגיד לכם שלנו בחרדה אין בעיות כאלה, כי יש לנו

סניף פעיל מאד שם. לארגון שלנו יש 28 סניפים בארץ, מקרית שמונה ועד

אילת. כאשר העולה מגיע ארצה הוא פונה מיד אל אחד הסניפים שלנו, ושבו

הוא מקבל הדרכה טוב מאד בקשר למה שעליו לעשות. תוך שבועיים או

שלושה שבועות הוא כבר יודע מה טוב לו לעשות ומה מתאים לו.

הצורך להחתים 5 ערבים על המשכנתאות זה גורם מפריע ביותר

ומעורר בעיה גדולה. למעשה זה דבר הגורם לירידה, ולא לעליה. 5 עולים

חתמו ערבות, כאשר בעל המשכנתא אינו משלם ויורד מן הארץ, הדבר גורר

אחריו של גם ירידה של שניים או שלושה מהחותמים האחרים. אנחנו גבו

חושבים שהמשכנתא צריכה להיות צמודה לתוספת היוקר, ולא לאינדכס. כי

אם אנחנו מדברים על איזורי פיתוח, כי אז כעבור 4 או 5 שנים צריך

בעל המשכנתא לשלם תשלום חודשי השווה כמעט למשכורת החודשית שלו, כי

התשלום של המשכנתא צמוד לאינדכס, ולא לתוספת היוקר שהוא מקבל

בפועל.

אנחנו מכירים היטב את תכנית ראשון הקשורה בעולים מדרום

אפריקה, אבל אנחנו לא רוצים שהעולים לעברו מנתניה לאשדוד, למשל,

אלא רוצים שיילכו לאיזורי פיתוח, אנחנו אולי היחידים שיש לנו תכנית

לכרמיאל, מגדל העמק ובאר שבע, ואל המקומות האלה אנחנו שולחים את

העולים שלנו, ואין בעיות. יכול להיות שיהיו בעיות בעתיד בגלל הפער

בין המשכורות המשולמות שם לאלו המשולמות במרכז הארץ בעד אותה

העבודה, בהיותן גבוהות פי שלושה. העובד באותה עבודה במרכז הארץ

מקבל משכורת גדולה פי שלושה מזו שמקבל מי שעושה את אותה העבודה

בכרמיאל. מצב כזה לא יתכן שיהיה, כי במצב כזה אי אפשר להפנות אנשים

לעיירות פיתוח, והם בוודאי לא ישארו שם. ואכן ראינו עולים שאחרי

שנתיים או שלוש שנים מחפשים דרך לעבור למרכז הארץ.

בשנה האחרונה בלבד עזבו 60 משפחות מדרום אמריקה את באר שבע

ועברו לבת ים, אחרי שמפעלים מבאר שבע יצאו עם תכנית מיוחדת לדרום

אמריקה כדי לחפש שם עולים. יש לנו במקום סניף מצויין העושה עבודה

טובה מאד, אבל ישנם דברים שאנחנו לא יכולים לעצור בעדם.

צריך לחשוב היטב היטב על קידומן של עיירות הפיתוח בנושא

הקליטה של עולים חדשים. אנחנו הדרום אמריקאים מהווים בשנה האחרונה

40% מכלל העליה מהארצות החופשיות. אם בשנה האחרונה הגיעו 5000

עולים מהארצות החופשיות, 2000 מהם באו מדרום אמריקה. 10% מהעולים

מדרום אמריקה פונים לקיבוצים. עולים מדרום אמריקה נמצאים היום בכל

מקום בארץ, מקרית שמונה בצפון ועד אילת בדרום. עד לפני שנה 10%

מהאוכלוסיה של אילת היתה של עולים מדרום אמריקה.



מצבם של העולים מדרום אמריקה אינו זהה למצבם של העולים מדרום

אמריקה או מאנגליה. לעולים מדרום אמריקה אין בדרך כלל אפשרות לבוא

תחילה לביקור בארץ כדי לבדוק ולקבוע איפה הם יכולים להיקלט, אם

בכלל. הנסיעה משם לארץ בלבד עולה 1500 דולר, וזה יכול להיות כל

ההון של העולים.

עלינו להיות מוכנים כאן עם תכניות לעליה מדרום אמריקה. אני

מאמין כי במשך השנים הבאות אנחנו צפויים לעליה גדולה משם הן בגלל

המצב הכלכלי שם, הן בשל המצב הפוליטי.

הסידור הנהוג בארץ, לפיו האחרון שנכנס לעבודה הוא הראשון

שעוזב את העבודה הוא סידור שלדעתי אסור שיימשך. גם פער המשכורות

בין מרכז הארץ לאלו שבאיזורי הפיתוח הוא דבר שההסתדרות צריכה לתת

עליו את הדעת ולעשות משהו בנדון, כי לא יתכן שהמצב יימשך כך. במצב

כזה לא נוכל להביא עולים לאיזורי הפיתוח.
מי זינגר
אני נגד שיכון עולים במלון למשך שבועיים. עדיף בעיני לשכן

אותם למשך שבועיים או קצת יותר במרכזי קליטה, כדי לאפשר להם לחפש

לעצמם דיור מתאים בלא שיהיה עליהם להץ כלשהו, גם לא של זמן, ואם לא

יצליחו להשיג דירה תוך שבועיים יוכלו להשאר במרכז הקליטה עוד שבוע.

ואם במשך הזמן יגיע למסקנה שהוא מעדיף להשאר במרכז הקליטה, יוכל

לעשות זאת.

אני חושב שאין זה fair לדרוש מעולים חדשים לגור באיזורי פיתוח

שעה שישראלים אינם נדרשים לעשות כן. הישראלים בורחים היום מאיזורי

הפיתוח, ואין זה הוגן לצפות מהעולה החדש לעשות את העבודה המלוכלכת.
V' לנדאו
אין בתכנית דבר שמכריח את העולים ללכת לאיזורי הפיתוח. איש

אינו מכריח אותם לעשות זאת.
מ' זינגר
שכר הדירה ביאזור הפיתוח הוא באמת הרבה יותר נמוך, אבל יש שם

בעיה רצינית של מציאת עבודה. פשוט אי אפשר למצוא שם עבודה.

במה אין התכנית הזאת בסדר לגבי איזורי פיתוח
מ' זינגר
התכנית בסדר, אבל אינני מאמין שהיא תמשוך עולים לאיזורי

הפיתוח. אין שם דבר שימשוך אותם כי אין שם תעסוקה עבורם,
עו"ד ח' ינקולוביץ
אני סגן יו"ר התאחדות עולי רומניה. אני רוצח להודות על

ההזדמנות שניתנו לנו להשתתף בישיבה הזאת. הרושם שנוצר כאן הוא

כאילו אנחנו עומדים משני צדי המתרס, והרי אין זה כך. הנושא וזזה

חשוב ונוגע לכולנו, ואני מצטער על שמתוך כל חברי הוועדה רק חבר

הכנסת עוזי לנדאו משתתף בדיון הזה, לעומת היצוג הנכבד של התאחדויות

העולים. זה מצביע על החשיבות שחה"כ מייחסים לנושא הזה.
ע' לנדאו
כדאי שתדע שבוועדה הזאת יש 5 חברי כנסת פעילים.
עו"ד ח' ינקולוביץ
אני עליתי ארצה בהיותי בן 10 ועברתי חבלי קליטה. מזלי שנקלטתי

בקיבוץ בעמק יזרעאל, בך שחבלי הקליטה הקשים פסחו עלי במידה

מסויימת. אבל אני נמצא בקשר עם עולים חדשים ואני רואה את הקשיים

העומדים בפניהם, שבוודאי אינן דומות לבעיות שיש למשפחת אייזנברג

ולעולים אחרים ממעמדם. אבל הוועדה הזאת בוודאי לא הוקמה בשביל

עולים באלה, עם כל הכבוד שלי אליהם. הארץ נבניתה על ידי גלי עליה

גדולים שהגיעו לארץ על פי רוב ללא כל רכוש.

התכנית שתוארה כאן היא נקודת מוצא חדשה וחיובית לדעתי, וכבוד

השר הציג אותה בצורה טובה וברורה. אם אמנם תבוצע כר. תהיה זו תפנית

טובה בקליטת העליה. העולה ירגיש עצמו יותא עצמאי, מצד אחד, ומהצד

השני גם הממשלה תוכל להזרים יותר משאבים לקליטת העולים ממש בכסף

שתחסוך מהפחתת מספר הפקידים וחיסול הביורוקרטיה,

חשוב להבין שעולים מברית המועצות או מרומניה הם אנשים

שהמנטליות שלהם שונה מזו של העולים מארצות המערב. ולכן חשוב שחברי

התאחדויות העוים משם יהיו קצת יותר פעילים ועוזרים. האם מישהו מכם

עשה פעם חוזה שכירות ויודע איך זה נראה? בעלי הדירות דורשים

ערבויות ודורשים תנאים שונים. הדבר הזה כרוך בבעיות לא קלות ולא

פשוטות, והעולה עלול ליפול כאן בפח. הוא זקוק להדרכה וליעוץ בענין

זה, כי בחוזי השכירות יש גם קנסות.

גם ענין השכירות לשנה אחת זו בעיה. בא עולה חדש לארץ והוא משיג

מקום עבודה בהרצליה, ובעקבות זה משיג לו גם מקום מגורים שם. חוזה

שכירות לשנה זה דבר מסוכן. חשוב שתהיה לו אופציה לשנתיים, כי בסוף

השנה בעל הבית קרוב לוודאי ידרוש ממנו העלאת שכר דירה. שמענו מכבוד

השר כי מדינת ישראל תשתתף בשנה הראשונה בסכום של 500 ש"ח לחודש שכר

דירה, אבל הסכום יילך ויקטן בשנה השניה ובאלו שאחריה, וזה מעורר

בעיה.

חשוב לנו מאד לאכלס את איזורי הפיתוח, ואני רואה בצורה חיובית

הפניית עולים חדשים בעלי מקצועות שונים לאיזורי פיתוח. אבל לא נראה

לי ששכר הדירה הנמוך באיזורי הפיתוח בלבד יהווה כוח משיכה

לעולים. אני מציע שתבטיחו לעולים תעסוקה הולמת פחות או יותר

באיזורי הפיתוח, ואז הם יעברו לשם. אני מציע לעודד עולים חדשים

להקים בתי מלאכה ומפעלים קטנים באיזורי פיתוח בסיוע של הלוואות

בתנאים נוחים, כמו לתנועה הקיבוצית, למשל, עם כל הכבוד.
היו"ר מי גלזר-תעסה
אנחנו נקיים ישיבה נוספת של הוועדה בנושא זה, ואז יתאפשר

למוזמנים להציג שאלות ולהעיר הערותיהם.

אני מודה לשר לקליטת העליה ולכל הנוכחים כאן. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14.00)

קוד המקור של הנתונים