ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 21/12/1987

דיווח מנכ"ל משרד הקליטה וראש מחלקת העלייה בסוכנות היהודית על ישום התכנית לקליטה ישירה של עולים והפקת לקחים; דיון בהצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת א. ורדיגר בנושא העלאת שכר הדירה במרכזי קליטה, הוסטלים ודירות של עמידר

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 114

מישיבת ועדת העל יה והקליטה

_יום שני, ל' בכסלו התשמ"ח, 21.12.1987 שעה 10.00
:
ח ו ;

חברי הוועדה; מ. גלזר-תעשח - היו"ר

י. ארצי

ע. לנדאו

מוזמנים; חבר-הכנסת א. ורדיגר

מ. שמיר - מנכ"ל משרד הקליטה

ד. לווין - מנכ"ל מחי העלית

דייר י. טננבאום - התאחדות עולי אמריקה הלטינית

גבי ר. אקרמן - התאחדות עולי רומניה

א. רייסברג - התאחדות עולי רומניה

ד. בנגיי - ארגון יוצאי אירן

גבי ח. פוראפתכאר - ארגון יוצאי אירן

א. בן-עמי - משרד הקליטה

גבי ו. קרמר - משרד הקליטה

מ. מניס - המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ

מ. זינגר - התאחדות עולי בריטניה

גבי א. פרלוב - התאחדות עולי בריטניה

גבי ח. קולודנר - התאחדות עולי ארח"ב וקנדה

גבי א. רחמילביץ' - התאחדות עולי ארהייב וקנדה

גבי א. דוניו - הסוכנות היהודית לא"י

י. צירלין - מרכז מידע על יהדות ברית-המועצות

ש. אזרך - יועץ לוועדה

מזכירת הוועדה! ו. מאור
קצרנית
ח. אלטמן
סדר-היום
ו. דיון בהצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת א. ורדיגר בנושא

העלאת שכר הדירה במרכזי קליטה, הוסטלים ודירות של

עמי דר;

2. דיווח מנכ"ל משרד הקליטה וראש מחי העליה בסוכנות על

ישום התכנית לקליטה ישירה של עולים והפקת לקחים.



דיון בהצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת א. ורדיגר בנושא

העלאת שכר הדירה במרכזי קליטה, הוסטלים ודירות של עמידר
היו"ר מי גלזר-תעסה
בוקר טוב, אני מתכבדת לפתות את ישיבת ועדת העליה והקליטה של הכנסת ומקדמת

את כל ה נכחים עמנו כאן בברכה.

הנושא הראשון שעל סדר-יומה של הוועדה הוא: דיון בהצעה לסדר-היום של
חבר-הכנסת אברהם ורדיגר בנושא
העלאת שכר הדירה במרכזי קליטה, הוסטלים ודירות

של עמי דר.

לפני שנתחיל בדיון אני אבקש את הנוכחים להציג עצמם על-פי סדר הישיבה

(הנוכחים מציגים עצמם).

רשות הדיבור לחבר-הכנסת ורדיגר להצגת הנושא. בבקשה.
אי ורדיגר
קודם לכל ברצוני לברך את מנהל מחלקת העליה של הסוכנות היהודית, מר לווין,

להולדת הבן, הילד העשירי במשפחה - -
היו"ר מי גלזר-תעסה
כן ירבו. זאת תשובה לבעיית הדמוגרפיה.
אי ורדיגר
זאת נחשבת גם לעליה וגם לקליטה. הלוואי והיתה לנו עליה פנימית כזאת כי אז

היינו פחות בצרווז...

אני חייב לומר לחברים כי אני אופטימיסט מטבעי וכי אני מאמין גדול בעליה.

אף אחד מאתנו איננו יכול להתנבא מתי תחול העליה הגדולה; תיא יכולה להיות

פתאומית. מכל מקום אני מאמין גדול של עליה מכל המדינות שהנציגים שלהם יושבים

כרגע סביב שולחן זה. מי כמונו מבין בימים אלה עד כמה אנו זקוקים לעליה.

אם אנו רוצים עליה - אנו צריכים לחשוב יותר לעומק על קליטח. אינני רוצח,

חס-וחלילה, לבקר במעמד הזה את עניין הקליטה בארץ. לכולנו יש הרבה מה להעיר

בנושא הזה ואין כוונתי דווקה לנושא הביורוקרטיה של משרדי הממשלה. קליטה קשורה

אמנם גם למספר משרדי ממשלה אולם גם לאוכלוסיה ובנושא הזה קיימים פגמים רבים.

כפי שכבר ציינתי - העליה תלויה הרבה מאד גם בנושא הקליטה. העניין

שהיה ברצוני להעלות הובא לידיעתי בחודש יולי 1987 ויתכן מאד שמאז המצב כבר השתפר.

יכול גם להיות שהאינפורמציה שהגיעה לידיעתי לא היתה מדוייקת וכך גם טען השר,

בין השיטין.

אחרי שבדקתי את הנושא לעומק התברר לי שקיימת בעיה של פער בין איכויות מחיה

לעולים שנקלטים ובין אלה שעדיין לא התבססו. יש עולים רבים שעדיין לא עובדים או

שעובדים בעבודות יזומות, גרים בהוסטלים, בדירות של עמידר, דירות של עמיגור או

במרכזי קליטה ונדרשים לשלם שכר דירה גבוה יותר מכפי יכולתם. בין העולים האלה יש

גם עולים חדשים מבוגרים או בודדים שחבעיה מעיקה עליהם מאד.

העליתי את הנושא שהונח על סדר-יומה של ועדת העליה והקליטה בגלל פניה של

עולים, במיוחד כאלה שהגיעו ארצה מברית-המועצות, שטענו כי היתה עליה לא

פרופורציונאלית בתשלומי שכר-הדירה שנגבים מהם, עליה בסדר-גודל כזה שהם אינם

יכולים לעמוד בון.



לא אאריך בדברי. חשוב יהיה לשמוע דברלם בנושא זה מפי נציגי המשרדים

שיושבים עמנו. בדבר אחד אין לי ספקי, צריך לעבד תכנית כללית שלא תשתנה מדי כמה

חודשים או כמה שנים ולגבש מדיניות בנושא הזה.

פעם, לפני שנים, כאשר עולים חדשים הגיעו ארצה, הם התגוררו במעברות,

בבתי-עולים, באוהלים, צריפים ופחונים. היום לא קיים מצב כזה, אולם מהצד האחר

אין כמעט עליה. עולים שמגיעים ארצה נשלחים לבתי-מלון, למרכזי קליטה או

להוטטלים.

שמענו שקיים שינוי במדיניות. פעם רצו לבטל את בתי-המלון כיוון שהם עולים

הרבה מאד כסף. פעם אמרו שצריך להעביר את העולים ארצה ישר לדירות; אם יש כאלה.

השאלה שאני מבקש לשאול בהקשר הזה היא האם אין צורך לגבש תכנית קליטה של עולים

לעתיד?

אני מאמין גדול בעליה וככזה אני שואל: היכן נרכז את העולים שיגיעו? לאן

נביא אותם? האם נעביר אותם לדיור על-פי רצונם? האם נשלח אותם למקום שהוא

בניגוד לרצונם? האם צריך להעביר אותם לבתי-דירות? לבתי-מלון?

קיים הנושא של שכר-דירה שכפי שהוא נגבה עכשיו - -

הי ו "ר מ' גלזר-תעסה;

אתה יכול לנקוב בסכום?

אי ורדי גר;

אני יכול לדבר על אחוזים. חברת-הכנסת חייקה גרוסמן, שהעלתה את הנושא

בזמנו, טענה כי "הקפיצו" את שכר הדירה במשך שמונה חודשים מ-500 שקלים חדשים

לאלפיים. זאת אומרת פי ארבע. יש כאלה שטוענים כי הטענה הזאת איננה נכונה.

הי ו"ר מ' גלזר-תעסה;

צריך לדעת על איזה סכום מדובר; אולי מדובר על 8 שקלים לחודש?

אי ורדיגר;

אינני יודע. ניתנה לי דוגמה של גבי גורביץ' שעובדת ב"קול ישראל", משתכרת

500 שקלים לחודש ומשלמת 140 שקלים שכר דירה לחודש.

אינני יודע פרטים מדוייקים על הנושא; אני מדבר עליו בצורה כללית.

על-פי הנתונים שיש בידי %65 מהעולים מסתדרים באמצעות משכנתאות ממשלתיות שניתנות

להם אבל יש כאלה שלא יכולים להסתדר כמוהם, בפרט יהודים שעולים מברית-המועצות.

ליהודים שעולים מארצות המערב יש אפשרות להסתדר בארץ בכוחות עצמם אבל יהודי

ברית-המועצות מגיעים ארצה כמעט ערומים והם יכולים להעזר רק בסוכנות היהודית או

ברשויות המדינה.

העליתי את הבעיה כדי לברר האם אמנם המצב הוא כפי שאני הצגתי ו? ואם כן -

במה אנו יכולים לעזור כדי לעודד את העליה?

הי ו"ר מי גלזר-תעסה;

תודה. לפני שאני אעביר את רשות הדיבור לנציגי ההתאחדויות ברצוני לציין כי

הוועדה שלנו ניזונה הרבה מאד מהעבודה בשדה. אנו יודעים שלעתים קיים מצב כזה

שהמשרדים עושים את שלהם ואילו התרגום של הדברים בשדה הוא לא כפי זה שאנו היינו

מצפים שיהיה. קיים ישום לא מוצלח של תכניות.



אמנם הזמנו לכאן את נציגי משרד הקליטה ואת נציגי הסוכנות היהודית, אולם

קיימים נושאים שהם קשורים לנושא שעל סדר-יומנו והם באחריותו של משרד הבינוי

והשיכון.
י י ארצי
הצעה לסדר; מאז חודש יולי שנה זאת עברו ארבעה-המישה חודשים. אין טעם

"לתקוף" מצב שאולי לא קיים. אני מציע שהיושבת-ראש תשנה את הסדר ותאפשר לנציגי

המשרדים שנמצאים עמנו לדווח לוועדה מה המצב היום?

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אני מודה לך על הצעתך. אני מקבלת אותה. יכול להיות שדברים תוקנו או שונו.

רשות הדיבור למר לווין.

ד. לווין;

אני לא חבר הכנסת אולם היה ברצוי להציע את אותה ההצעה שהבר-הכנסת ארצי הציע

כרגע.

ברצוני להתנצל על-כך שלא הבאתי אתי סטטיסטיקה המתייחסת לנושא כיוון שנמסר

לי שהדיון שמתקיים עכשיו יהיה על נושא קליטה ישירה ולא על עניין שכר-הדירה.

כיוון שכך יתכן שמספר דברים לא יהיו מדוייקים מבחינה סטטיסטית, אולם הכיוון של

דברי יהיה נכון.

מאז חודש מרץ אשתקד התחילו להגיע ארצה מספרים יותר רציניים של עולים

מברית-המועצות. מדובר עכשיו על כ-250 עולים לחודש כאשר אשתקד באו רק 202 במשך

כל השנה. קיים שינוי בנושא הזה. בנוסף לכך יש עליה, אם כי לא גדולה, מאירן וגם

מרומניה.

כדי למצוא פתרונות לאנשים שמגיעים ארצה למרכזי הקליטה היינו צריכים לדאוג

" לכך שיהיו מקומות פנויים.

ברצוני למסור לחברים נתונים על הרקע של דברי; מרכזי הקליטה הוקמו,

מלכתחילה, עבור עולים אקדמאים; זאת היתה התפישה. היה מדובר על עולים שלא לכלו

ללכת לעבוד במקצועם בגלל אי-ידיעת השפה.

עם העלית של שנות השבעים מברית-המועצות והארצות האחרות והפסקת הבניה לדיור

ציבורי נכנסנו למילכוד. לא היו לנו דירות לעולים חדשים שלא יכלו לקבל על עצמם

עול של משכנתאות, או כאלה שלא יכלו להחליט בימים הראשונים לקליטתם לאן ברצונם

לעבור.

לכל אלוז אפשר להוסיף את "מבצע משה" ואת העליה מאתיופיה ש"סתמה" כליל את

מרכזי הקליטה. הגענו למצב כזה שלא היו לנו מקומות קליטה בארץ.

היו עולים חדשים שישבו במרכזי קליטה שנתיים, שלוש ואפילו ארבע שנים, בשכר

דירה סמלי. היו אחרים שלא מצאו פתרון לבעייתם או כפי שהזכרתי קודם - לא יכלו

לקחת על עצמם עול של משכנתא.

כל חדבים האלה יחד גרמו לכך שלא היה יותר מקום לאכלס עולים חדשים במרכזי

הקליטה בארץ.

לא יכולנו למצוא פתרון לעולים החדשים הנצרכים ביותר.

רצינו להעלות את שכר הדירה; מזמן חשבנו שצריך להעלות אותו אולם לא יכולנו

לממש את הנושא בגל ההקפאות הממשלתיות.



בחודש אפריל הבנו שאם לא נודיע מה יהיה התעריף עד 1 במאי, לא נוכל

להעלות את שכר הדירה ב-ו ביולי.

האמת ניתנת להאמר והיא שהעלינו את שכר-הדירה מתוך כוונה טובה, אלא שלא

הבהרנו מספיק את הקריטריונים.

מעולם לא וזשבנו לגזור גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה.

לא טרחנו להיכנס לכל מקרה ומקרה ולהסביר אותו. הוראותינו נשלחו למרכזי

הקליטה ולצערי במרכזי הקליטה לא היתה מספיק הסברה בנושא הזה לגבי עולים חדשים

שלא יכלו לעמוד בגזירות שגזרנו ושעליהם הנושא הזה לא חל. כתוצאה מכך היו

שביתות, צעקות, משא-ומתן וגם אנו הבנו שנושא ההסברה לא היה נכון.

כיוון שכך ישבנו ושינינו את העניין. מה זאת אומרת שינינו? - במקומות שאולי

לא נתנו את הדעת עליהם עד הסוף - הכנסנו תיקונים. לכאלה שמלכתחילה לא חשבנו

להכיל עליהם את הגזירות - שלחנו מכתב עם הנחיות בקשר כל קטגוריה וקטגוריה שאיננה

יכולה לעמוד בנטל שכר הדירה הגבוה.

כל השינויים נעשו. לקחנו בחשבון את כל המקרים החריגים שיכולים להיות כמו:

קשישים, חולים, מובטלים, משפחות ברוכות ילדים וכדומה. לקחנו גם בחשבון את

ההכנסה החודשית עד סכום מסויים שאינני רוצה לנקוב בו כיוון שהמסמכים הרלוונטיים

אינם נמצאים כרגע לפני.

הנושא בא על תיקונו. אבל כפי שיכול לקרות בכל נושא, יש מקרים גבוליים,

כאלה, לדוגמה, שמשתכרים שקל אחד יותר מזה שנכתב בקריטריונים, והללו יוצאים

ניזוקים. מכאן שקיימים מגרים גבוליים שהגזירה תמורה לגביהם.

לגבי יותר מ-%90 של המקרים, אחרי התיקונים וההבהרות - אין בעיה. לגבי היתר

קיימת אינסטנציה של ערעורים שאליה יכול לפנות כל מי שסבור שנפגע מהסידור החדש.

היו מקרים ששינינו אותם בגלל הערעור שהם הגישו אבל היו עוד יותר הרבה מקרים שלא

שינינו כיוון שהם לא עמדו בקריטריונים.

שינינו את נושא והסירבול שהיה קיים קודם לכן ועכשיו העולים החדשים מסתדרים

עם מנהל המרכז^במקום לשגר מכתבים לירושלים או לתל-אביב.

זה היה פרק אוזד של הנושא שעל סדר-היום. הנושא השני הוא העניין שהעלה

חבר-הכנסת ורדיגר; הוטטלים, בתי-מגורים וכדומה. בנושא הזה אני מוכן לקבל עלי

את האשמה. אנו החזקנו עשרות בתים שהדיירים שלהם גרו בהם עשר, חמש-עשרה ועשרים

שנה. הגענו למסקנה שהבתים האלה לא צריכים להיות שייכים למחלקת הקליטה והעברנו

אותם לעמיגור. האזרחים שגרו באותם בתים מטופלים על-ידי החברה המשכנת ולא על-ידי

מח' העליה והקליטה.

התלונות שהגיעו אליכם באמצעות כלי התקשורת מקורן בדירות שאזרחים יושבים בהם

עשר או חמש-עשרה שנה והיה אבסורד שמחלקת העליה והקליטה היתה צריכה לטפל בהם.

יכול להיות שהיו תלונות בקשר הנושא הזה שחלקן מוצדקות, אולם השורה התחתונה

של העניין היא שמאות משפחות של עולים נקלטו בתצי השנה האחרונה במרכזי קליטה.

לפני חצי שנה אי-אפשר היה לדבר על נושא כזה בכלל. 500 דירות התפנו עבור עולים

חדשים כתוצאה מהעלאת שכר הדירה ועוד כמה פעולות שננקטו על-ידי המדינה.

עברנו כמה שנות שפל בעליה ארצה. משנת 1987 ברוך השם הגיעו ארצה כבר 13 אלף

עולים ואני תקוה שעד סופה יגיע עוד אלף.

עולים שזקוקים למרכזי קליטה נקלטו בהם. בלוד אין "פקק". מי שמבקש לקבל

מרכז קליטה במרכז הארץ - מקבל. כל זה - תוצאה של העלאת שכר הדירה.



אילו לא היינו מעלים את שכר-הדירה כי אז לא וזיינו יכולים לקלוט את וזעולים

החדשים במרכזי הקליטה.

הי ו"ר מי גלזר-תעסה;

תודה. אני אעביר עכשיו את רשות הדיבור לנציגי ההתאהדויות ואני מבקשת מכל

מי שיקבל את רשות הדיבור להתייחס אך ורק להקשר הזה של הנושא.

רשות הדיבור לנציג התאתדות עולי רומניה, מר רייסברג.

א. רייסברג;

אינני מוכן להגיב על הדברים שהושמעו.

הי ו"ר מי גלזר-תעסה;

אני מבינה שאתה מרוצה ממה ששמעת.

א. רייסברג;

כן; אני מרוצה.

הי ו"ר מי גלזר-תעסה;

רשות הדיבור לנציגת התאתדות עולי אמריקה וקנדה, גבי אולגה רתמילביץ'.
א, רחמילביץ'
אני אדבר על בעיית עולי צפון אמריקה. רבים מהעולים שלנו מגיעים לדירות

ישירות יותר מאשר בעבר. איננו רואים עצמנו צד בתסיסה שהתעוררה בקשר העלאת

שכר הדירה ואנו לא השתתפנו במחאות שהועלו סביב נושא זה.

אני מבינה שיש כאלה שניצלו את מרכזי הקליטה ונשארו בהם זמן ארוך. הפעולה

שננקטה להעלות את שכר הדירה מוצדקת בעינינו. אנו מצדדים בה.

הי ו"ר מי גלזר-תעסה;

תודה. רשת הדיבור למר מניס.

מ. מניס;

הרבה מאד עולים עזבו את מרכזי הקליטה בגלל העלאת שכר הדירה והאקט הזה

מבורך.

האם אפשר לקבל סטטיסטיקה כמה זמן עולים חדשים גרו במרכזי הקליטה לפני שעברו

לדיור של קבע? מה המצב לגבי מי שקנו דירות?

בקשר ההוסטלים היה ברצוני להביא לתשומת-לבכם את מצבה של גבי לושנסקי, לוחמת

למען עליה מברית-המועצות, שמתפרנסת מ-300 שקלים לחודש שאלה הם דמי הביטוח הלאומי

שלה. גבי לושנסקי גרה בהוסטל ברמות, בבניין מסי 38, והיא משלמת שכר דירה בסך של

קרוב ל-%30 מדמי הביטוח הלאומי שמשולמים לה. דמי הביטוח הלאומי זה הסכום שהיא

מקבלת במקום פנסיה. זאת דוגמה אחת מני רבות שלגביהם אני מעלה את השאלה: האם

לאנשים כאלה צריך להעלות את שכר הדירה?



אם אתם תיתנו לי דוגמה של זוג רופאים ששניהם משתכרים אני אטען שהם יכולים

לשלם את שכר הדירה. אבל מה עם אשה כזאת?

הורי הם אנשים זקנים בני שבעים שמקבלים מהמוסד לביטוה לאומי 530 שקלים

לחודש. עכשיו הם קיבלו הודעה שהם צריכים לשלם 80 שקלים להודש שכר דירה לעמידר.

זה אחוז גבוה מאד מהשכר שהם מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי.

מ. שמיר;

כמה זמן הם נמצאים בארץ?

מ. מניס;

שבע שנים.

דבר נוסף; קיימת בעיה של רווקים שנמצאים לא בהוסטלים ואף לא במרכזי קליטה

אלא במלון נווה שושנה, ומצבם נחשב לגרוע מכל. מדובר על בזבוז עצום של מדינת-

ישראל. אפילו המלון הזול ביותר עולה בין 15 ל-20 דולר ליום. האם אי-אפשר למצוא

פתרון לבעייתם?

אנשים מבוגרים אי-אפשר לשכן יחד באותה דירה, אבל צעירים אפשר לשכן שניים

בדירה. תודה.

הי ו "ר מי גלזר-תעסה;

תודה לך. רשות הדיבור למר בנגיי.

ד. בנגיי;

אני מעדיף לדתות את דברי לסוף.

הי ו "ר מי גלזר-תעסה;

מדוע?

ברצוני להודיע לכם שאת נושא עמיגור נעלה בישיבה מיוחדת שנייחד עם משרד

הבינוי והשיכון. לא יכולנו לזמן את כל הגורמים יחד לישיבה אחת.

ד. בנגיי;

כידוע לכם העליה הגדולה ביותר כיום היא העליה מאירן.

מ. שמיר;

טעות בידך.
ד. לווין
אנו מאושרים שקיימת עליה מאירן אולם היא רחוקה מאד מלהיות העליה הגדולה.

ד. בנגיי;

לצערי הרב העליה מאירן היא עליה עם בעיות שמיוחדות רק לעולי אירן.

ברצוני להביא דוגמה לשם המחשת דברי; היכרתי אשה נכה מאשדוד שבתה גרה בבת-ים.

לאשה הזאת יש רק הבת האחת הזאת והיא ביקשה לעבור לגור ליד בתה. בנוסף על-כך

שהיא נכה היא איננה יודעת את השפה והיא ממונעת על כסא גלגלים. מדוע אי-אפשר

למצוא לה מקום מגורים ליד בתה?



דוגמה אחרת היא של גברת חולת סרטן שגרה באשקלון שצריכה לנסוע שלוש פעמים

בשבוע לתל-השומר. ילדיה גרים בתל-אביב והיא ביקשה לעבור לדירה באזור המרכז.

אני מבקש לעבור עתה לעניין העולים בנמל התעופה - - -

הי ו"ר מ' גל זר-תעסה;

אני מצטערת; אנו דנים עתה במרכזי הקליטה, בהוסטלים ובדירות של עמידר.

ד. בנגיי;

סיימתי את דברי.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

תודה. רשות הדיבור לנציגת התאחדות עולי בריטניה, גבי פרלוב.

א. פרלוב;

עולים שהגיעו בחודש יוני לא ידעו, עד שהם הגיעו לכאן, מה יהיה שכר הדירה

ד. לווין;

אנו היינו צריכים להודיע על ההעלאה לפני סוף החודש כדי שנוכל להעלות את שכר

הדירה ב-1 ביוני

א. פרלוב;

שליחים בחוץ-לארץ לא ידעו להגיד לאנשים שהיו אמורים להגיע לארץ כמה שכר

דירה הם יצטרכו לשלם מהיום הראשון

מ. שמיר;

לא מהיום הראשון.

ד. לווין;

הם לא שילמו מהיום הראשון.

א. פרלוב;

עולה שמגיע לשליח באנגליה צריך להודיע לו 6 חודשים מראש על-כך שהוא רוצה

לגור במרכז הארץ. אני שומעת שלפעמים 6 חודשים מראש זה פרק זמן לא מספיק.

התפלאתי לשמוע בישיבה זאת שיש מקומות פנויים במרכז הארץ.

עולים מאוסטרליה, לדוגמה, אינם יכולים לבוא לכאן לביקור קודם עלייתם ארצה.

הנסיעה מאוסטרליה יקרה מאד והאנשים אינם יכולים תמיד לבוא קודם עלייתם לקנות

דירה.

ברצוני לשאול שאלה; מה עם משפחה שאין לה כסף לשלם עבור בית-מלון? למצוא

דירה בירושלים זה בגדר הבלתי-אפשרי.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

רשות הדיבור לנציג התאחדות עולי צרפת.
נציג התאחדות עולל צרפת
מאז שהוכנסו לתוקף הנוהלים החדשים יש נטיה לחשוב כי הכניסה למרכז קליטה היא

כאילו רק לתחנת-ביניים. עולים חדשים מצרפת מגיעים למרכז קליטה במחשבה שזאת

תחנת-ביניים.

אצל עולי צפון אפריקה הבעיות קשות יותר. הללו צריכים להיכלל בקריטריונים

של חריגים. אסור להעלות את שכר הדירה שלהם. כנ"ל לגבי העליה מטוניס וממרוקו.

ברצוני לנצל את הבמה הזאת כדי לשבח את פעולתה של הסוכנות היהודית בקשר

העברת הסטודנטים משיכוני האלף למקומות קצת יותר נוחים.

הי ו"ר מי גלזר-תעסה;

אני שומעת במהלך הישיבה דברים טובים והם מעודדים אותנו.

רשות הדיבור לנציג התאחדות עולי אמריקה הלטינית, דייר טננבאום.

י. טננבאום;

אם המצב כל-כך טוב? - מדוע הוא רע?

העולים מדרום-אמריקה הם הראשונים שדוברים עברית אחרי זמן כל-כך קצר של

קליטה בארץ. אינני יודע מדוע, אולם זאת עובדה.

אם ניקח בחשבון את האחוז הגדול של האקדמאים ואת מה שאמרתי קודם, גם

המדינייות שלנו מעודדת את עזיבת מרכזי הקליטה. יחד עם זאת מתעוררת בעיה, כיוון

שלא תמיד יש לאנשים כסף כדי לקנות דירה. בנוסף לכך לא תמיד אחרי ששה חודשים או

אחרי שנה הם יודעים בדיוק לאן ברצונם ללכת והיכן הם יכולים לנצל את מקסימום הידע

האישי שלהם.

אנו תומכים בהעלאת שכר הדירה בצורה הגיונית. מה פירוש המלים: בצורה

הגיונית? - זאת מדינה שוויונית או לפחות אנו רוצים להיות מדינה שוויונית.. לכן

למי שיש יותר צריך לשלם יותר במרכז הקליטה. אם מישהו לא יכול לשלם - הוא לא

צריך לשלם עבור מרכז הקליטה.

יש אנשים שעזבו את מרכזי הקליטה ועומדת בפניהם בעיה. לדוגמה. יש אדם

שגר במקום מסויים חמש שנים וששה חודשים ועכשיו העלו לו את שכר הדירה פי ארבע.

כיוון שכך הוא רוצה לרכוש את הדירה אולם כל פניותינו בכיוון הזה נענו בשלילה.

האם לא צריך לאפשר לאנשים כאלה לרכוש את הדירות?
הי ו"ר מי גלזר-תעסה
תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת ארצי.
י. ארצי
היו נסיונות לא מוצלחים לפינוי מרכזי הקליטה על-ידי העלאת שכר הדירה בצורה

מרקיעת-שתקים, אולם היום אנו שומעים כי הנושא התייצב וכי המצב הוא בגדר נורמלי.

העניין הזה מלמד שעלינו לבצע בדיקות בלתי-פוסקות של המצב. אנו צריכים להיות גם

גמישים וגם בעלי רצון-טוב כדי לשנות דברים ולא להתעקש על דברים שאינם בסדר.

ברצוני לנצל את רשות הדיבור שניתנה לי ולהתייחס להוסטלים וגם למרכזי
הקליטה; קודם לכל ברצוני לשאול
מה בקשר החדרים הריקים במרכזי הקליטה? למי הם

מחכים? בעוד שקיים לחץ מתמיד על מרכזי הקליטה בשל עולים שרוצים לעבור למרכז

הארץ - יש חדרים ריקים במרכזי קליטה והלחץ איננו בא על סיפוקו.



הוסטלים; ההוסטלים נחשבים, בדרך-כלל, פתרון לבעיית הרווקים; הבודדים.

בשבוע שעבר היתה אצלי רופאה שהראתה לי את תלוש המשכורת שלה ואת שכר הדירה שהיא

צריכה לשלם. היא איננה מסוגלת לעמוד בשכר הדירה שנדרש ממנה לשלם ואין פתרון

לבעייתה. מדובר על מעגל קסמים שקשה מאד לשבור אותו.

אני סבור, כשיטה, שעללנו לשמוע לא רק את נציגי ההתאחדויות, אלא גם עולים

שמקרוב הגיעו. מכל ביקור שאני עורך במרכזי הקליטה אני תוזר עם שלל-בעיות

ונושאים שכלל לא העליתי על הדעת קודם לכן. אם ישבו אתנו גם נציגי העולים וגם

נציגי המשרדים העבודה תוכל להיות פוריה.

ברצוני לקבל נתונים על גובה שכר הדירה. אני מבקת לדעת על-פי אילו כללים

הוא נקבע? מה המצב במרכזי קליטה? מה המצב בהוסטלים? האם יש מקומות ריקים? מה

המדיניות כלפי המקומות הריקים?
הי ו"ר מי גלזר-תעסה
תודה. בתגובה לדבריו של חבר-הכנסת ארצי ברצוני לציין כי לא פעם הזמנו

עולים ירוד עם נציגי ההתאחדויות. אני חסידת העבודה בשדה; בשטח. נציגי

ההתאחדויות הם הגופים שעומדים בתווך בין המשרדים ובין העולים. לפעמים אנו

מזמינים אלינו עולים בלי נציגי ההתאוזדויות. היה לנו מקרה של עולים מארץ מסויימת

שלא דיברו בנוכחות נציגי ההתאחדות ורק כאשר ישבנו אתם לבד הם אמרו מה שהעיק

עליהם. יש דברים עדינים שצריך להתחשב בהם.
ברצוני להבין
האם יש הבוזנה מראש בין עליה מצפון אפריקה ובין עליה מצרפת?

בשבת ביקרתי בבית-כנסת אורתודוכסי בנתניה ונתקלתי במקרה של רב שהגיע מקנדה,

מקהילה עשירה, לא נקלט בארץ ורצה לחזור לקנדה. לבסוף הוא חזר בו. התרשמתי מאד

מביקורי באותו בית-כנסת בנתניה. הרב סיפר כי עומדים להגיע עולים חדשים ממנציסטר

והוא מבקש מתנדבים שיקבלו אותם. היתה גם השתתפות באבל, ולהבדיל - איחולי

מזל-טוב. ישבתי לי לתומי בעזרת הנשים של אותו בית-כנסת וחשבתי על הקליטה

התברתית שהייתי עדה לה. אני יודעת שהכל חשוב, אבל לראות את הדברים בשדה זה הדבר

החשוב ביותר.
אולי צריך לתת את הדעת לא רק לנושא הדיור
הבעיות של עליה מארצות הרווחה הן בעיות מסוג אחר. צריך לייחד ישיבה לנושא

הזה.
ד"ר טננבאום שאל בתחילת דבריו
אם כל-כך טוב, מדוע כל-כך רע? בהקשר הזה

ברצוני לציין כי מדינת-ישראל הולכת ומתמחה בענייני עליה. נכון שלפעמים אנו

עושים שגיאות אבל יש לקחת בחשבון שאנו מתמחים בנושא. קיימת ביקורת יוצרת.

אנשים באים לכאן ומעירים על הנעשה. גם הסוכנות היהודית וגם משרד הקליטה רוצים

בטובת העניין.

הישיבה שאנו מקיימים כאן היא לצורך "בדק-בית". אני אבקש גם ממר לווין וגם

ממר שמיר לתת תשובות על הבעיות שהועלו. רשות הדיבור למר שמיר.
מ. שמיר
עולים לשעבר, שנמצאים בדיור ציבורי לאחר חמש שנים של זכאות, הם אזרחים לכל

דבר והם נדרשים לשלם את שכר הדירה על פי הקריטריונים שנקבעו על-ידי משרד הבינוי

והשיכון עבור דיור ציבורי.

נכון שעם גיבוש התכנית הכלכלית של הממשלה הוחלט על העלאת שכר הדירה בדיור

ציבורי כדי להעמידו על בסיס סביר.



אני רוצה לציין חד-משמעית שלגבי כל מי שנמצא במסגרת הזכאות מן הבחינה

הסוציאלית, חלים לגביו ההנחיות הרלוונטיות ולא אכנס לפרטים בנושא הזה. כל

הפרטים ששייכים לעניין הזה קבועים במסגרת נוהלים של משרד הבינוי והשיכון.

חבר-הכנסת ורדיגר הביא בפני הוועדה דוגמה של גבי גורביץ' שגרה בדירה טובה

במרכז ירושלים. להערכתנו הדירה עולה בין 50 ל-70 אלף דולר אם לא יותר. שכר

הדירה עבור הדירה הזאת נקבע ל-40ו שקלים לחודש. אם אותה גברת, על-פי השתכרותה,

איננה יכולה לשלם את שכר הדירה כפי שהוא נקבע, ישנם קריטריונים שמזכים בהנחה והם

נקבעו על-ידי משרד הבינוי והשיכון.

לדייר טננבאום אני משיב חד-משמעית שכל מי שהוא חסר דיור ואין לו בעלות על

דיור, רשאי לקבל את תנאי המשכנתא כדי לרכוש או את דירתו או כל דירה אחרת בשוק

החופשי. למדינה יש עניין ממדרגה ראשונה שהדירות תירכשנה על-ידי מחזיקיהן ולמשרד

הקליטה יש גם עניין ממדרגה ראשונה שהדירות לדיור ציבורי תירכשנה על-ידי

דייריהם.

בארץ אין דיור נוסף שהולך ונבנה. כל הדירות ממוחזרות. מדי שנה בשנה

יוצאים מדירותיהם כ-300 עד 400 דיירים בעמידר או עמיגור והדירות שהם מפנים

נכנסות למאגר הדירות עבור אלה שזכאים לדיור ציבורי.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

רשות הדיבור למר לווין.

ד. לווין;

ברצוני להתייחס להערתו של דייר טננבאום ששאל: אם כל-כך טוב, אז מדוע כל-כך

רע? המצב לא רע. בסך-הכל הוא די טוב.

קשה לספק את צרכיו של עם ישראל. גבי פרלוב סיפרה כי עולה מבריטניה צריך

להזמין 6 חודשים מראש מקום במרכז הארץ. אחרים שאלו מדוע אנשים מארצות-הברית

יכולים להזמין, מראש, מקום?

חבר-הכנסת ארצי שאל מדוע עומדות דירות ריקות? - משפחה בקליבלנד, לדוגמה,

מחכה לסיום שנת הלימודים של בנה כדי שהיא תוכל לעלות ארצה. אם הדידה שהיא

הזמינה במבשרת לא תעמוד לרשותה כאשר היא תגיע, או שהיא תדחה את העליה או שהיא לא

תעלה. חדירה עומדת ריקה ומחכה לח. כיוון שכך אנשים שיודעים שאותה דירה ריקה

טוענים שהיא עומדת ריקה בשעה שאנשים אתרים היו רוצים להיכנס לגור בה.

אין גבול לסיפורים האלה. מי אשם בכל זה? הסוכנות היהודית. כמה שאנחנו

רוצים לעזור - אי-אפשר. למרות זאת אנו עושים את המקסימום.

נכון שאנו עושים שגיאות; יש פאשלות. אבל אתם צריכים להבין את הנושא.

משפחה מאמריקה מגיעה ארצה חצי שנה מראש כדי לבחור דירה ולכן אותה דירה אפילו

תעמוד ריקה, לא תוכל להימסר למשפחה אהרת. אתם יכולים לתאר לעצמכם איך יגיבו כלי

התקשורת אם אנחנו נמסור את הדירה שהובטחה למשפחה אחרת? אין סוף למקרים כאלה.

חעובדים שלנו עושים ייאקרובטיקהי' כדי להתגבר על הקשיים ולספק את הצרכים של

כולם.

יש גנז דירות ריקות בגלל בעיות תחזוקה. יש דירות שאי-אפשר לשפץ ולהכין

לדיור

יי ארצי;

מה אם יאמרו למשפחח מסו י ימת שהיא צריכה להשקיע, מראש, 3 אלפים שקלים לשיפוץ

הדירה?



ד. לווין; הסיפור מורכב; הוא לא כל-כך פטוט. מאירן, לדוגמה,

מגיעים צעירים, רווקים בעיקר. כאלה יכולים לגור

שניים בדירה. מרומניה לעומת זאת באים בעיקר קשישים. קשישים אי-אפשר לשכן יחד בדירה.

יש עליות מסויימות מארצות המצוקה שעליהן אסור

לנו לדבר ואנו איננו יכולים להתפאר בדברים היפים שאנו מבצעים. אנו עוסקים 24 שעות

ביממה בהצלת נפשות. יש עליה גם מצפון אפריקה. אנשים מגיעים משם, כל אחד בדרכו שלו.

אין מדובד, כמובן, על מספרים גדולים. לגביהם אין בעיה של מרכזי קליטה במרכז הארץ

כיוון שהם עצמם בוחרים לעבור לדרום או לעיירות בהן נמצאות המשפחות שלהם. לגבי עולים

כאלה אנו יכולים לפתור את הבעיה עוד קודם שהם מגיעים.

יש עולים שנכנסו למרכזי קליטה והם אינם יכולים

לצאת מהם.

העליה שמגיעה מרומניה מקבלת על עצמה עול של

משכנתאות וקונה דירות. אילו כל העולים היו עושים כמותה כי אז חלק גדול של הבעיות

היה נפתר.

יש עליות אחרות שיכולות לקבל על עצמן עול של

משכנתה ביתר-קלות, אולם הללו לא נוטים לקחת על עצמם עול כזה.

כאשר נגיע לעניין הקליטה הישירה אני אתייחס לנושא

של נווה שושנה שהועלה בתחילת הישיבה.
היו"ר מ. גלזר-תעסה
נעבור עתה לנושא השני שעל סדר-יומה של הוועדה

דיווח מנכ"ל משרד הקליטה ודאש מחלקת העליה בסוכנות היהודית על ישום התכנית לקליטה

ישירה של עולים והפקת לקחים
היו"ר מ. גלזר-תעסה
רשות הדיבור למר שמיר.
מ. שמיר
ברצוני לקשור בין הדיון הקודם ובין הדיון הזה

שאנו עומדים לקיים עכשיו ולציין שביחס לשיעורי

העליה המצב בתחום דיור הקבע הוא טוב יותר, אולי אפילו טוב יותר מאשר היה אי-פעם.

בשמונה-עשר החודשים האחרונים נכנסו לדיור קבע,

בעיקר בצורה של משכנתאות אבל גם לדיור ציבורי - כ-5 אלפים יחידות משפחה.

מדי חודש בחודשו נכנסו 300 משפחות ויותר בממוצע.

500 יחידות משפחה מהוות יותר משנה וחצי עליה;

אולי קרוב לשנתיים.

שיעורי המשכנתה היום, המעודכנים, נעים בין 65

אלף שקלים ל-86 אלף שקלים - הכל על-פי גודל המשפחה של העולה הזכאי.

משכנתה ליחיד זהה למשכנתה שמקבל זוג צעיר ישראלי.

ההחזר מסובסד בערך n-%60. הוא איננו גבוה יותר

משכר הדירה ובהרבה מקרים הוא אף נמוך משכר הדירה.



נושא שכר הדירה במרכזי הקליטה היה אנטי תמריץ

ליציאה ממרכזי הקליטה ולא רק זה, אלא שהעלויות בקשר קליטתו של העולה שם היו לא

תכליתיות ואסטרונומיות. נושא מרכזי הקליטה דחה את כניסתו של העולה למעגל היצור והיצירה.
קשישים
עם התייצבות המצב בקשר. המאסה הגדולה

של העליה, המדינה חייבת לנקוט בצעדים מרחיקי-לכת, כיוון שמדובר על %"14 של העליה.

הצעירים, לדוגמה, מהווים %20 של העליה, אבל איו בכלל מה להשוות ביניהם.

אם נשכיל לבסס את התהליך הקיים של הקליטה ונמצא

פתרונות בקשר לקשישים, נוכל לחיות שקטים עם כל הקושי של הקטע הזה.

בחודש מאי, בהבנה מלאה עם הסוכנות היהודית ובמסגרת

הארגונית הכמעט משולבת של ההנהלות, קבענו מסלול ששמו: קליטה ישירה.

מה מנחה אותנו עקרונית בנושא הזה? - בדרך זאת

נוכל להבטיח חופש בחירה מירבי לרוב העולים מבחינת בחירת מקום המגורים וכל מה שנובע

מכר.

אנו מעוניינים ליצור מצב של תלות מינימאלית במערכת,

תלות שתתבסס רק על הדברים ההכרחיים ביותר. אנו מעוניינים לתת לעולים תנאים

משופרים בתחומי חסיוע וחזכאות לתקופת מעבר ולתקופת ההסתגלות כדי שחללו יגיעו לידי

ביטוי עצמי ועצמאות מהר ככל שניתן.

חחיבט חחברתי והקליטה החברתית אמורים על-פי תפישה

זאת להיות משימתו של הציבור, של הארגונים השונים וגם בסימן של הרשויות המקומיות בהן

יקלטו העולים. הקהילה, באמצעות הרשות המקומית, תקבל על עצמה לקלוט קליטה חברתית

את העולים החדשים.

התכנית הזאת הופעלה מחודש יוני השנה.

ברצוני להביא לידיעתכם שני נתונים; האחד - רק

%40 מהעולים, בלי קשר לשיטה, פונים למרכזי קליטח. 60% פונה למסגרות קבועות כמו:

קיבוצים, מינהל הסטודנטים או שבוחר מראש את שיטת הקליטה הישירה.

כיוון שהזעקה יצאה תמיד ממרכזי הקליטה התקבל רושם

שזה המסלול העיקרי והראשי של הקליטה, אבל לא כך הדבר.

במסגרת הפעולה הזאת, שאת כלליה ותנאיה אני אפרט,

נכנסו עד כה, במשך חמישה וחצי חודשים, כ-350 משפחות למסגרת של הקליטה הישירה שלא

באמצעות מרכזי הקליטה. השיטה הזאת הופעלה לגבי שלוש ארצות מצוקה; ברית-המועצות,

רומניה ואירן. כ- % 30 של העליה.

לקראת השינוי שאמור לחול ולקראת שנת התקציב הקרובה

מוסכם עם האוצר שהשיטה הזאת, בגלל תרומתה ובגלל העידוד שאנו שואבים ממנה, תופעל לגבי

כל העליה. כל עולה שיבחר במסלול של קליטה ישירה - יוכל לישם אותו.

מה הם עיקרי הנושא? - קודם לכל אין פקיד של משרד

חקליטה בלוד אומר לעולה לאן ללכת אלא מציג בפניו את האלטרנטיבות הבאות: 1. שכירת

דיור, או מרכז קליטה במקום שמרכז קליטה פנוי לאותו זמן, תוך התחשבות ברצונו של העולה.

אנו מאפשרים לכל משפחה להיות נוכחת כאשר קרוב

משפחה שלה עולה לארץ כדי שהיא תוכל לייעץ לו. לצערנו, מסיבות בטחוניות ופיסיות,

עד שהדברים יוכלו להסתדר כושר הקליטה יהיה מוגבל ואי-אפשר להרחיבו לגבי כל הגורמים.
שכר דירה
או שקרובו של העולה מכין לו דירה שכורה

או שהעולה מופנה לבית-מלון בתקווה שהוא ישהה שם לא יותר משבועיים. בדרך-כלל אנו

עומרים בסירור הזה מלבד בתקופה הראשונה שבה היו לנו תקלות. קיימת גם אפשרות לקבל

דירה ממאגר הדירות שאנו מכינים יחד עם משרד הבינוי והשיכון.
תנאי הסיוע
באזור ירושלים עולה מקבל סיוע על-

פי גודל משפחתו, בין 400 ל-520 שקלים לחורש, חשתתפות בשכר רירח. באזור המרכז -

ביו 350 שקלים ל-450. כנ"ל לגבי אזור חיפה. בבאר-שבע אנו משתתפים בשכר רירה בגובה

של ביו 250 שקלים לחורש ל-320, על-פי מחירי הרירות.

בנוסף לשכר הרירה העולים מקבלים כיסוי מלא של

הוצאות הארנונה, ועד הבית, ודמי תיווך אם היו כאלה.
ע. לנדאו
לכמה זמו?

מ. שמיר; שנה.
ע. לנדאו
איך הנושא הזה נראה באחוזים?
מ. שמיר
בירושלים בערך %70, וביתר המקומות בארץ בערך %80.

בשנה השניה העולים מקבלים 260 שקלים לחודש, ובשנה

השלישית והרביעית 200 שקלים.

הסכומים האלה עומדים בכל המבחנים.
מ. זינגר
את מסי ועדת הבית משלמים יותר מאשר בשנה הראשונה?

מ. שמיר לא. רק בשנה הראשונה.

העולים מקבלים בנוסף לשכר הרירה גם דמי קיום;

יחיד מקבל 150 שקלים לחודש וזוג מקבל 200 שקלים. על כל נפש שמתלווה לזוג הוא מקבל

עוד 100 שקלים דמי כיס.

התנאים הקיימים היום מהווים פריצת-דרך חשובה

לעומת התנאים שהיו מקובלים עד כה.

ועדה משותפת של הסוכנות היהודית ושלנו מעבדת עתה

'הצעת עדכוו שאותה אפשר יהיה להרחיב לגבי כל העולים. יש קסעים שצריך לערכנם.
ע. לנדאו
מה הפער ביו מה שהעולים מקבלים וביו מה שהם

צריכים על-מנת להתקיים? מה קורה אם עולה לא מצליח

למצוא עבודה?
מ. שמיר
עם הסיוע שהעולה מקבל הוא מגיע לרמה של השלמת

הכנסה. מבחינת דיור - אנו מכסים בשנה הראשונה

את כל הוצאות הדיור, לא כולל חשבונות מים וחשמל.

עולים שיצאו לקליטה ישירה מתחילים לעבור כעבור

חצי שנה.
ע. לנדאו
האם יש סטטיסטיקה?
מ. שמיר
יש. מכל מקום כפי שציינתי קורם, רוב העולים שיצאו

למסגרת של קליטה ישירה, נמצאים במצב של עבודה.

יש עולים, כמו רופאים או מדענים, שנכנסים למסלול אחר.
ע. לנדאו
איזה אחוז של העולים מתחיל לעבוד אחרי חצי שנה?

כמה עולים נשאחרים אחרי חצי שנה בלי עבודה? האם

יש לך אינפורמציה?
מ. שמיר
לש אינפורמצ.יה אולם לא הבאתי אותה אתי לכאו.

כיום בערך 250 עולים מקבלים דמי אבטלה במשך השנה

השניה של שהותם בארץ, מתוך כ-5 אלפים מפרנסים.



יש משפחות בהן יש שני מפרנסים; גם האשה יוצאת

לעבודה, ולעומתן קשישים שאינם נכנסים כלל למעגל העבודה.

2. אני מדכר על עולים במשך שנתיים של זכאות.

אחרי שנתיים אותם עולים נחשבים לאזרחים במדינת-ישראל והם אינם מופיעים בסטטיסטיקה

כיוון שאז הזכות לדמי אבטלה משולמת משירות התעסוקה.

3. הרבה מאותם 5 אלפים מפרנסים מקבלים סיוע

מאתנו במסגרת הסבה לעבודה ולא דמי אבטלה. כל רופא, לדוגמה, מקבל מאתנו שנה וחצי

שכר מלא.

יש עולים שנכנסים למסגרת הכשרה אינדיווידואלית

שגם היא משולמת על-ידינו.

לגבי מי שמקבל דמי אבטלה - המספר הוא לא יותר

מ-250.
ע. לנדאו
מפיך הכל נשמע טוב ויפה^בשעה שמגיעות אלינו תלונות

מהשטח. יש אנשים שהגיעו עד פת-לחם. יש אנשים

שהפסיקו להם את החימום בחורף. לפני שבועיים או שלושה שבועות הקשישים לא יכלו לחמם

את מקום מגוריהם. משהו לא בסדר.

מדוע קיימת תחושה של אי-שביעות-רצון בקרב האנשים

שיושבים כאן?

מ. שמיר; קשישים, מהרגע שמגיעים ארצה, מקבלים הקצבת קיום

מהמוסד לביטוח לאומי. אינני מבין איר עניין הקשישים
קשור לנושא הנדון^
הקשישים מקבלים כסף כמו כל אזרח אחר במדינת-ישראל.
י. סננבאום
אתה שוכח שלמי שגר כאן במשך 20 השנים האחרונות

אין בעיות דיור.
מ. שמיר
למי שגר במרכז קליטה אין בעיית דיור, הוא מקבל

הסבה סוציאלית בסדר גודל של 300 שקלים.

כל עולה שנמצא באולפן במשך ששה חודשים מקבל דמי קיום. כל עוד העולה נמצא בהכשרה

במשך השנתיים הראשונות או כל עוד הוא איננו מתפרנס - הוא מקבל כסף.
ד. לוין
יש תלונות. צריך להגדיל לעולים החדשים את דמי

הקיום. צריך להבין כי העולים חיו, כל אחד,

את חייו במקומות שמשם הם הגיעו, ברמה מסויימת, וכאשר הם מגיעים לכאן הם מקבלים הבטחת

הכנסה. לא השלמת הכנסה.

רוב העולים חיים מהסכום הזה. יש להם דיור ומכסים

להם את צרכיהם הסטנדרטיים. אבל לעומתם יש כאלה, גם עולים שבאו מארצות המצוקה, שטוענים

שמהסכום שהם מקבלים הם אינם יכולים להסתדר. להגיר על הסכום הזה שהוא דמי רעב? -

זאת אי-אפשר לומר. יש כל מני אנשים עם כל מני צרכים.

מגיעים לכאן עולים עם ילדים שצריכים ללכת לבית-

הספר וכאשר הם חוזרים בצהרים הביתה הם מבקשים מהוריהם לקנות להם את אותם נעלי ההתעמלות

שהם ראו על רגלי חבריהם. את זה אי-אפשר לממש מדמי קיום של הבטחת הכנסה.
מ. שמיר
הם מקבלים מספיק.
ד. לווין
מה שהם מקבלים לא מכסה את הוצאותיהם, יחד עם

זאת אינני יכול לומר שהם מקבלים דמי-רעב.

קיים פער בין הבטחת הכנסה להשלמה הכנסה.
מ. שמיר
אם הם עומדים במבחן ועובדים אז הם זכאים להשלמת

הכנסה על-פי אותם הקריטריונים של האזרחים הרגילים.



ל. ארצי; באיזה שלב העולים מקובלים את התשלום כפי שקבע האיגוד

המקצועי? אם יש, לדוגמה, רופא, מתי משלמים לו

כמו שמשלמים לרופא ארור שאיננו עולה חדש?
מ. שמיר
רופא, אחרי שנה מאז תחילת עבודתו, מקבל שכר תקני.
י. ארצי
בשוק הפרטי מנצלים לרעה את העולים ומשלמים להם

פחות מהמקובל. העולים האלה נמצאים בדילמה כיוון

שהם חוששים שאם הם יתלוננו - הם יפסידו את מקום עבודתם.

יש היום אולי אפילו אלפים שעובדים בתנאים של תת-

שכר. הם נמצאים במצב יותר גרוע מזה של הערבים. האם המצב הזה ידוע לכם?
מ. שמיר
ידוע לנו. דבר כזה יכול לקרות רק בשוק הפרטי

ועליו איו לנו השפעה,

שלב נוסף בנושא של הקליטה הישירה הוא ענייו החזר

משכנתאות. הפעלנו לנסיוו מסלול שאומר שמי שיוצא בתום חצי השנה הראשונה ממרכז הקליטה

מקבל מהמדינה שנתיים גרייס על המשכנתה שהוא לוקח.

עשינו נסיון כזה לגבי 50 משפחות ברמות. 32 איש

נרשמו לקליטה ישירה. הללו מקבלים סיוע ומדלגים על כל התהליך של שכירות ונכנסים

ישירות לדירות משלהם. הם יתחילו לשלם רק בעוד שנתיים. שנתיים הם ישבו חינם בדירות.
י. ארצי
המסלול הזה נכון גם לגבי עולים מארצות המצוקה?
מ. שמיר
המסלול הזה נכון כרגע לגבי אנשי חב"ד. יש מסלול

אחר של אגודת-ישראל שרכשה דירות והשכירו; אותם

לעולים.

אם העולים האלה מלווים על-ידי גורמים ציבוריים

' כאלה או אחרים אנו הולכים לקראתם כיוון שמסתבר שקליטתם יפה. צרכיהם מסופקים בצורה

הכי מניחה את הדעת.

המסלול הזה נחשב למסלול עתידי גם לגבי עולים

לא דתיים.
י. ארצי
אין מאחורי הסיוע של הגוף מחשבה שנניח גוף ציבורי

אחר לא יקבל?
מ. שמיר
מדובר על בעלי מקצוע מכל התחומים, אני מזהה את

הסיוע העיקרי בתחום הגישור בין המשכנתה ורכישת

הדירה. מדובר על השקעה סדר-גודל של בין 5 אלפים ל-10 אלפים דולר על-ידי חגורם שיזם.
היו"ר מ, גלזר-תעסה
רשות הדיבור לחבר-הכנסת ארצי.
י, ארצי
שכר הדירה עולה ללא הרף, כאשר עולה מגיע ארצה

עושים אתו חוזה לשנה, כפי המקובל, אולם בעל-הבית

מנצל את המצב וכאשר צריו לחדש את החוזה הוא מעלה את שכר הדירה. אני מעריך את המאמצים

שאתם עושים בשטח הזה אבל צריך לעשות חוזה לתקופה מינימאלית, עם חקיקה. יש בעיה

בפיקוח על שכר הדירה. אי-אפשר כל עשרה חודשים להעלות את שכר הדירה. יש היום ביקוש

וההצע קטן,

אני מצטער שחבר-הכנסת ורדיגר יצא והוא לא יוכל

לשמוע את דברי בקשר תיקון פקודת מס-הכנסה שיוכל להביא לבניית 6 אלפים דירות, אלא

שוועדת הכספים "סוחבת" את הנושא. צריכה להיות התערבות של ראש-הממשלה או של שר הקליטה

ושר הבינוי והשיכון כדי שהוועדה תסיים את הדיון בתיקון הפקודה.



אני ניסיתי "להזיז" את הנושא, אולם לצערי לא

הצלחתי. צריו להתקשר עם יושב-ראש ועדת הכספים, חבר-הכנסת אברהם שפירא, ולהעמיד בפניו

אולטימטום.
הי ו"ר מ. גלזר-תעסה
לא נצביע בעד התקציב עד שוועדת הכספים לא תאשר

את תיקון הפקודה.

רשות הדיבור למר בנגי'.

ד. בנג^י; אני מעריך את תכנית הקליטה הישירה; היא טינתה

את פני הדברים. יחד עם זאת נשאלת בהקשר הזה
השאלה
האם המסלול של הקליטה הישירה אכן עונה על הבעיות?

האם ידוע לכם שהרבה מאד עולים שמגיעים לנמל התעופה

ולא יודעים מה מחכה להם נלקחים לישיבות? לא יעלה על הדעת שעולה חדש יכנס לישיבה

כיוון שאין לו לאן ללכת. מי שרוצה ללכת לישיבה, כל הכבוד לו. ילך לישיבה. אבל

בגלל סיבה כזאת?

פעילים שלנו ביקרו בישיבת "אור שמח" כדי להזמין

עולים למסיבה אז זרקו אותם משם.
ע. לנדאו
בכוח?
ד. בנג'י
לא בכוח. בכל זאת צריך לחשוב על הבעיה של עולים

שמגיעים ארצה ואין להם לאן לפנות.
היו"ר מ. גלזר-תעסה
זה נושא אחר.
ד. בנגיי
מר שמיר אמר, בין יתר דבריו, שמי שמגיע לנמל התעופה

יכול לבקש לעבור לאן שהוא רוצה. אתמול, כאשר

דיברתי עם קבוצת עולים, התברר לי כי המצב איננו כזה. בחורים בני שמונה-עשרה שביקשו

לגור במרכז נשלחו לנווה שושנה.

מר שמיר דיבר על שכר הדירה לגבי משפחות. מה עם

הרווקים? יש שניים-שלושה רווקים שיכולים לשכור יחד דירה אבל הם מקבלים סכום של

150 שקלים לחודש לשנה הראשונה. האם בסכום הזה אפשר לשכור דירה באזור ירושלים?
היו"ר מ. גלזר-תעסה
אינני מסכימה אתך. זה בלתי-אפשרי. גם אני הייתי

רוצה לגור בירושלים. אני מתנגדת לשיטת האיכלוס

הזאת. המדינה צריכה להסתכל עשרים שנה קדימה. אי-אפשר לגרום לכך שכל האוכלוסיה תתגורר

במרכז הארץ. מה עם הגליל? ומה על הדרום? מדיניות האיכלוס של המדינה צריכה גם לענות

על בעיות מדינת-ישראל.
י. ארצי
מה בקשר בעיית התעסוקה?
מ. זינגר
כפי שאתם יודעים אנו רוב הזמן מראיינים עולים

ובמסגרת הזאת עולים שואלים שאלות והארגונים שלנו

צריכים לספק להם את התשובות,

מרכז קליטה איננו מקום רק לגור בו. מה שטוב

במרכזי הקליטה הוא שיש בהם גני-ילדים. עולה חדשה יכולה למסור את בנה לגן-הילדים

ולצאת כדי ללמוד עברית.

במסגרת של קליטה ישירה, נניח שמשפחה מצאה דירה

בחדרה. מי ישלם עבור התקנת חשמל, מים וגז בדירה חדשה? מי ישלם עבור גן הילדים?

מי ישלם בעד האולפן? בחדרה אין אולפן. לאן אותם עולים יפנו? מי ישלם את דמי הנסיעה

לאולפן? מי יקה את הילד מהגן אם האולפן מסתיים בשעה אחת וגן-הילדים פתוח רק עד שעה

שתים-עשרה? יש תיקרה לשכר דירה. האם זאת הלוואה? האם זאת הלוואה עומדת? כיצד

הנושא הזה פועל?



יש הרבה שאלות שעליהן חיינו מבקשים לקבל תשובות

כדי לספק אותן לעולים.

מה קורה עם עולה שאחרי שהיה בת שבועיים במלון

הוא לא מצא דירה? מה קורה אם הוא מחליט לעבור למסלול אחר?-'אם הוא לא מסתדר במלון

או בשכירות האם הוא יכול לעבור למרכז קליטה?

יש מספר שאלות שהייתי רוצה לקבל עליהן תשובות

בנוכחות חברי הכנסת.

היו"ר מ. גלזר-תעסה; זמננו תם. נצטרך לקיים ישיבה נוספת בנוכחות

הפורום הזה. יתכן שנזמין לישיבה גם עולים, כפי

שהציע חבר-הכנסת ארצי.

אני מודה לכולכם על השתתפותכם בדיון.

הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 12.05

קוד המקור של הנתונים