ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 28/07/1987

קבלת פנים של הוועדה, בחסות יו"ר הכנסת, ובהשתתפות המועצה הציבורית למען יהודי בריה"מ לאסירי ציון ומורים לעברית מברית המועצות שעלו בשבועות האחרונות. נושא המפגש: המשך המאבק למען יהודי בריה"מ

פרוטוקול

 
הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 102

מישיבת ועדת העליה והקליטה

מיום שלישי, ב' באב, התשמ"ז - 28 ביולי, 1987בשעה 10.00
נכחו
חברי הוועדה: מ' גלזר תעסה - היו"ר

די בן מאיר

עי לנדאו

אי שוסטק

נ י ארד
מוזמנים
יושב-ראש הכנסת שי הלל

חה"כ מ' חריש

ד' יפיח - יו"ר המועצה הציבורית למען יהודי ברית המועצות

ח' צ'סלר - מזכ"ל המועצה הציבורית למען יהודי ברית-המועצות

אסירי ציון, פעילי עליה בבריה"מ, חברי המועצה הציבורית למען

יהודי ברית המועצות.
מזכירת הוועדה
וי מאור
רשמה
שי צהר
סדר היום
קבלת פנים של הוועדה, בחסות יו"ר הכנסת, ובהשתתפות המועצה הציבורית

למען יהודי בריה"מ לאסירי ציון ומורים לעברית מברית המועצות שעלו
בשבועות האחרונות. נושא המפגש
המשך המאבק למען יהודי בריה"מ.



היו"ר מי גלזר-תעסה;

ראשית אני רוצה לקדם את כולכם בברכת ברוכים הבאים בצל קורת הכנסת, כנת

ישראל. אני מודה ליושב-ראש הכנסת שמכבד אותנו בנוכחותו. אני תושבת שכאן המקום

לומר את המשפט "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו", אף שעיין איננו קוצרים הכל.

יושבים כאן אתנו מסורבי עליה אסירי ציון שלפני מספר חודשים אמנם האמינו

שיעלו אבל בוודאי לא ידעו כי בתאריך הזח הם יהיו ביחד אתנו כאן בכנסת.

הכנסת עומדת חשבוע בסימן עליה. אתמול התקיימה עצרת לעולי אתיופיה; היום

נערכת כאן קבלת פנים לאסירי ציון מסורבי עליה מברית המועצות, וזה אומר לנו

שהעליה היא אולי התנאי העיקרי לחיזוקה ולקיומה של מדינת ישראל כמדינת היהודים.

כולנו יודעים שבברית המועצות נותרו מורים לעברית ובראשם יוסף ביגון. לפני

כ-6 שנים, כאשר עוד לא הייתי חברה בכנסת אלא מנהלת בית-ספר תיכון, שאלו אותי

תלמידים מכתה י"א אם יש בהיסטוריה מקרים החוזרים על עצמם. אמרתי להם שיש אפילו

אגדות החוזרות על עצמן. אני חושבת שאתם, אסירי ציון ומסורבי עליה מברית המועצות

שהייתם מורים לעברית שם, אתם בשבילנו ובשביל העם היהודי כולו כרבי חנינה בן

טרדיון.

אני בטוחה שכולם מכירים את האגדה אודותיו, אבל אני רוצה להשלים אותה כקיצור

בשביל אותם תלמידים שלי. רבי חנינה בן טרדיון היה אחד מעשרת הרוגי מלכות שמלכות

רומי גזרה עליהם שלא ללמד תורה ועברית, ועל ידי כך רצתה להכחיד את העם היהודי.

שהרי כל עצם מהותו וקיומו של העם היהודי היא באמונתו, בשפתו ובתרבותו. הרומאים

קדמו לרוסים בענין זה (ואולי הם צאצאיהם) והבינו שהכחדתו של העם מלווה אובדן

דפתו, אמונתו ותרבותו. האגדרה מספרת שרבי חנינה בן טרדיון נתפס על ידי קלגסי

רומי, ובכדי להעניש אותו למען יראו וייראו גללו אותו בספר תורה, לא לפני שסמו

צמר גפן ספוג על לבו, והציתו אותו באש והביאו את תלמידיו למען יראו מה קורה

למורם ולרבם.

האגדה מספרת שהתלמידים שאלו את רבי חנינה בן טרדיון: מה אתה רואה רבי?
והוא ענה להם
אני רואה גווילים נשרפים ואותיות פורחות. אני לא צריכה להסביר לכם

משמעות הדבר. כמו שבהגדה של פסח נאמר שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו, והקדוש

ברוך הוא מצילנו מידם, כך גם כאן הקדוש ברוך הנא מצילנו על ידי שליחים ארציים

מידם של אלה הזוממנים להשמידנו. ואתם הייתם השליחים הארציים ששימדתם והחייתם את

התרבות היהודית, שמרתם על 22 האותיות הפורחות כדי שאמונתו של עם ישראל תהיה לעד.

בשם כולנו כאן ובשם ועדת העליה והקליטה של הכנסת אני רוצה להודות לכם על

שאתם נותנים לנו את הכוח ואת ההוכחה שהציונות היא עדיין במיטבה, ואתם הדוגמה

החייה הנותנת לנו את הכוח והעוצמה להמשיך ולהאמין.

אנחנו מודים לכם ואנחנו מקווים שלא ירחק היום ושאר אסירי ציון ושאר המורים

לעברית, וכן אותה אשה ופלאה אידה נודל, האיש הנפלא יוסיף ביגון ורבים רבים אחרים

שאיני יכולה להזכיר שמות כולם כאן, יכבדו אותנו בנוכחותם ונזכה לערוך גם להם

קבלת פנים כאן בכנס במהרה בימינו. תודה.

אני מבקשת מיושב ראש הכנסת לומר את דברו.
יו"ר הכנסת ש. הלל
גברתי יושבת ראש ועדת העלית והקליטה, מכובדי וזברי הכנסת, מכובדי האורחים

ואחרונים אחרונים חביבים שזכינו לראותכם כאן אתנו היום. אלה רגעים של קורת רוח

והתעלות הנשמה שאנחנו תשים בבנין הכנסת, כאשר זכינו לקבל את פניכם כאן בתוכנו.

אני בטורו שבהיותכם רתוקים מאתנו שמעתם שהכנסת בישראל היא מקום שהוא כיורה

רותתת ושיש בו ויכוחים, טענות ומענות. אבל חשוב שתדעו וידעו כולם כי ישנם כמה

תחומים בהם הכנסת הזאת מאוחדת כולה ועומדת מאחוריהם מוצקה ואיתנה. הדברים האלה

נוגעים בדרך כלל לגורלם של אתינו ואתיותינו בגולה, ובמיוחד קשורים בבואם של

אחינו מהגולה אלינו. אז אפשר לראות את הכנסת כולה על כל חלקיה, מפלגותיה,

סיעותיה וכיתותיה, ניצבת בגוף אחד, כאשר לב כולם דופק בדופק אהד ואצל כולם תחושה

של התעלות הנשמה.

הקמתה של מדינת ישראל בשנת 1948 לא באה לעולם על מנת להבטיח לגו, לאלה שחיו

בארץ באותה תקופה, אפשרות ויכולה להתקיים בה. אילו התרכזה הבעיה שלנו בשנת 1947

ובשנת 1948 סביב השאלה איך להבטיח לעצמנו את קיומנו, יתכן מאד שהיינו יכולים

לחסוך מעצמנו את כל המלחמות ואוי כל הקורבנות. אבל הקמתה של מדינת ישראל, וזה

כתוב במגילת העצמנות שלה, באה על מנת שהיא תהיה מדינת יהודית, מדינתו של

העם היהודי כולו. הווה אומר שזו מדינה שקיימת על מנת להוות בית לכל יהודי בעולם.

לצערנו העמוק, לא כל היהודים שיש להם אפשרות לעלות אכן מנצלים את האפשרות

הזאת ומשתמשים בזכות הזאת העומדת לבני הדור הזה. לצערנו העמוק, לאלה שרוצים

לעלות לא תמיד ניתן הדבר, והם חייבים לעבור דרך של יסודים ממושכים ומאבקים קשים

לפני שהם מצליחים להגשים את רצונם.

אתמול נפגשנו עם קבוצה אחרת של יהודים שעלו מפינה אחרת של העולם, מאתיופיה.

גם הם עוברים יסורי תופת לפני שהם מגיעים אלינו, גם הם נאבקים ומקריבים על מנת

לזכות לעלות לארץ, ויש אצלם פיצול משפחות, אנשים שלא ראו את הוריהם מאז נקרעו

מהם ועד היום. ויש ביניהם גם כאלה שאינם יכולים לעמוד בלחץ הזה.

מסתבר שהגורל של היהודים בכל פינות העולם חד הוא, ממזרח וממערב, מצפון

ומדרום. לצערנו לא השכילו עדיין כל היהודים בעולם לחוש באמת הזא, ולא כולם

מוכנים לעשות מאמץ כדי להגיע לארץ.

השמחה שלנו היום לראותכם כאן אתנו היא שמה!, מלווה בהערכה שהרי כולנו יודעים

שלא באתם לכאן על מגש של כסף. באתם לכך רק הודות לעובדה שנאבקתם עד כלות הנפש

כדי שתינתן לכם האפשרות לעלות לכאן.

ארשה לעצמי לומר שגם אנחנו נאבקנו למען תוכלו להגיע אלינו מהר ככל האפשר

ושלמים ככל האפשר. פעמים רבות ובכל הזדמנות מתאימה נתן הבית הזה ביטוי חזק

לעובדה שגורלם של היהודים בעולם עומד בראש דאגותיו, ובמיוחד גורלם של אסירי ציון

ברוסיה ובמקומות אתרים בעולם.

אני חושב שהמאבק שלכם נתן את פריו מפני שהיו בו שני אלמנטים חשובים: אמונה

ומאבק. ללא אמונה אי אפשר לנהל מאבק. אין טעם למאבק ללא אמונה. אבל אמונה

שאינה מלווה במאבק אלא בתקווה שהגאולה תבוא על כנפי נשרים, לא תשיג את המטרה. רק

כאשר יש מפגש בין האמונה והנכונות למאבק ולהקרבה ניתן להגיע לתוצאות המצופות.

ואתם ההוכחה לכך שכאשר נפגשת האמונה בנכונות למאבק ולהקרבה אכן ניתן להשיג

תוצאות.



לצערנו עדיין איננו יכולים לברך על המוגמר, אנחנו עדיין רחוקים מאד

מהמצב הזה, אנחנו מברכים על כל יהודי מסורב עליה וכל אסיר ציון מרוסיה שאנחנו

זוכים לראות בארץ, אבל נדמה לי שאנחנו חייבים לחזור ולהזכיר לעצמנו שהעובדה

שבזמן האחרון זכינו למספר גדול יחסית של עולים מסורבי עליה ואסירי ציון אין בה

כשלעצמה הוכחה שאכן אנחנו עומדים בפני פתיחת שערי רוסיה בפניה יהודיה, ואני

מציע לעצמנו אמנם לברך על מה שקיים, לברך על אלה שהגיעו אלינו, אבל יחד עם זאת

להמשיך להאבק על כך שאלה שהגיעו אלינו לא יהיו ביטוי יוצא דופן, אלא חלוצים

שהלכו לפני המחנה ופרצו את הדרך, אם נמשיך במאבק ובאמונה נזכה לראות גם בהגשמה

המלאה של שאיפתנו,

אני מברך אתכם בשם כל הכנסת ומביע שמחת כולנו על שאתם נמצאים בתוכנו היום,

היו"ר מ גלזך-תעסה;

תודה ליושב-ראש הכנסת,

כולנו מכירים את פעילותה במשך שנים רכות של המועצה הציבורית למען יהודי

ברית המועצות, אני מתכבדת להזמין את יו"ר המועצה הציבורית למען יהודי ברית המועצות

מר יפית לומר את דבריו,

ד' יפית;

ככוד יושב-ראש הכנסת, ככור יושבת-ראש ועדת העליה והקליטה, חברי כנסת

נכבדים, אחי אסירי ציון, לפעמים אני מהרהר ותוהה מה הוא הכרת הנותן את האפשרות

לעמוד בכל הקשיים ובכל הסכל גם במחנה וגם מחוצה לו במשר 10 ואף 15 שנות סרוב,

מה הוא הכוח המאפשר לאנשים לעמוד איתן ולהשאר מסורים לרעיון ולאידיאל שבו הם

מאמינים, אני חושב שיש לזה הרבה מרכיבים, והעיקריים ביניהם הם האמונה ורגשה

האופטימיות וכן גם הידיעה שמדינת ישראל עומדת מאחוריהם,

אני זוכר את הימים השחורים כאשר כל העולם שתק, וגם מדינת ישראל שתקה,

על יהודי ברית המועצות אסירי ציון שישבו במאסר בברית המועצות, היום אנחנו שמחים

על כך שהמצב שונה, ושיש גם תוצאות לשינוי הזה, האמונה והאופטימיות קשורים במדינת

ישראל בתור מולדת, וכל התנועה התחילה ונמשבת כתנועה של שיבה למולדת,

כולנו בוודאי זוכרים את הסיסמה "שלח את עמי" וכן את הסיסמה "שיבת ציון"

ואת הבקשות של כל אחד בכיוון הזה. כאשר כל אחד היה כותב, אומר ומצהיר דבר אחד:

אני רוצה לחיות עם עמי, אני רוצה לחיות בארצי, והאדם הדתי היה מוסיף: אני רוצה

לקיים את המצוות בארץ הקודש, בארץ ישראל, ואכן, רק את הדברים האלה הבינו הגויים

והבינה גם ממשלת ברית המועצות, וזו הסיבה שבגללה נתנו במשך שתים ליהודי ברית-

המועצות לצאת משם אך ורק לישראל, לאיחוד משפחות בישראל, וגם כשלא דוכר באיחוד

משפחה דווקה נתנו להם לנסוע לישראל, זו מין הכרה לא רשמית בכך שלעם היהודי יש

מולדת, ושהמולדת שלו היא ארץ ישראל, בלי מדינת ישראל אין תוכן למאבק הזה, והוא

מרוקן לגמרי מתוכן,

התופעה המחפירה של הנשירה ההמו-נית מחבלת במאבק הזה ומרוקנת אותו מתוכן

מפני שהיא משווה את המאבק הזה למאבק מעורפל יחסית על זכויות האדם, כאשר כל אחד

מבין בצורה אחרה משמעות המלים זכויות האדם, ועם מאבקי האוקראינים והלטכים ברוסיה

וכן גם האחרים לעזוכ את המולדת הרוסית שלהם, וכך זה הופך לחלק מהתנועה העולמית

הכללית, והרי לנו יש רעיון יחודי, תנועה יחודית שכולם מכירים כה, ו1;לוואי וכך

זה גם יימשך,



אני אופטימי גם היום כמו שהייתי אופטימי באותם ימים שחורים בהם הייתי

במחנה, כאשר הייתי כותב לאשתי שלמרות הכל אני בטוח שאני אצא משם ושכולנו נצא

מרוסיה ונגיע לישראל" כך כתבתי במכתבים שהעברתי לאשתי בדרך-לא-דרך, ושרק חלק

מהם הגיעו אליה, גס היום אני אופטימי, ואני מאהל לכל יהודי ברית המועצות

שיווצרו התנאים המתאימים ותימצא הדרך המתאימה כדי שרוב רובם יהיו כאן אתנו

בעחיד הלא רחוק,

היו"ר מי גלזר-תעסה;

תודה למר יפית שזרק לתלל האולם הזה את אחד הנושאים הכואבים ביותר, אתד

הנושאים הנתונים בוויכוח ער, ואני מתכוונת כמובן לנושא הנשירה, יש הסכמה

כללית לגבי המאבק, הצורך בו ויעילותו. אין הטכמה לגבי יעד היוצאים. אם לארץ או

לארץ גולה אחרת. אם לווינה או לירושלים, בענין זה, כידוע, מתנהלים ויכוחים רבים

ונוקבים הידועים לכולנו ,
קריאה
העיקרון צריך להיות אתד ויחלל: יציאה משם כדי לעלות ארצה,

היו"ר מ' גלזר-תעסה;

אני מסכימה עם העיקו-ון הזה בכל לבי, אבל אתם הרי יודעים שהנושא הזה

נתון בוויכוח תריף בינינו ובין גוף מסויים העושה רבות למען יהודי ברית המועצות,

אני רק מקורה -.שהגוף ל;זי-. יכיר בעתיד הקרוב שהמאבק הוא למען שיבה למולדת, ולא

למען יציאה מברית המועצות והליכה לגולה אחרת שעלולה לגרום לטמיעה ולהתבוללות,

בי אני תוששת שהתבוללותם של יהודי רוסיה בארצות הברית עלולה להיות מהירה יותר

אפילו מהתבוללותם ברוסיה עצמה, אבל אני מציעה שאת הוויכוח הזה ננהל במקום אחר

ובזמן אחר,

התכנסנו כאן היום כדי לערוך קבלת פנים לפי שבא, ולא כדי לדבר על הנושרים,

אני מזמינה איפה את מר חיים צ'סלר, מנכ"ל המועצה הציבורית למען יהודי ברית-

המועצות לשאת את דבריו,

חי צ'סלר;

כבוד יושב-ראש הכנסת, כבוד יושבת ראש ועדת העליה והקליטה של הכנסת,

כבוד יו"ר ועדת המשנה של ועדת העליה והקליטה לענין יהודי בריח המועצות, חבר

ה נסת עוזי לנדאו, חברי ועדת העליה והקליטה, אסירי ציון יקרים. פעילי המועצה:"

הדיבורית למען יהודי ברית המועצות, ואורחת נכבדה שלנו מניו יורק הגברת זסי שנור,

אני חושב שיום זה הוא יום מאד מרגש לכולנו כראותנו סוללה כזו של אנשים אמיצי-

לב, אסירי ציון לשעבר, הנמצאים אתנו כאן היום"

הנני צבר יליד הארץ, ולא זכיתי להיות אסיר ציון, אני אכן חושב כי זכות

היא לאדם להקריב משהו למען מדינת ישראל לא רק בהיותו בתוך המדינה, אלא גם

בהיותו מחוצה לה ולשמש על ידי זה סמל לאזרחי מדינת ישראל, ולא רק להם, אני

חושב שהיותכם כאן היום, במרכז העצבים של מדינת ישראל, בכנסת של מדינת ישראל,

בירושלים עיר הקודש בירת ישראל , זה ציון דרך במאבק שלנו,

רק לפני חצי שנה בערך הייתם עבורי תמונות על פוסטרים, אנשים שאתם מקיימים

שיחות טלפון ושולחים להם מכתבים, ויושבים וחושבים איך ניתן להמשיך ולנהל את המאב

למענם, והנה פתאום התמונות האלה נמצאות כאן אתנו, במרחק מטרים ספורים ממני,

זה מרגש אותי מאד, ואני מניה שלא רק אותי,



אני חושב שהתרבה שלכם, ושלכם בראש וראשונה, היא להיות לנו עמוד האש

ההולך לפני המהנה, אתם צריכים להדריך אותנו וללמד אותנו איך אנחנו יכולים

וצריכים לעזור לאחינו- לחבריכם לנשק ולמאבק ולהביא ליציאת יהודים מברית-

המועצות לישראל. אנהנו צריכים ללמוד מכם איך להמשיך את המאבק ואיך להחריפו,

כי המצב היום הוא הרבה יותר קשה ביוון שאתם הייתם הסמל שעמד לנגד עינינו

ולמענבם נאבקנו. וכשאני מדבר עליכם אני מתכוון גם לכל מאות אלפי היהודים

הרוצים לצאת, והנה היום אתם נמצאים אתנו כאן. אתם שהייתם הסמל והדוגמה נמצאים

היום כאן אתנו ואינכם יותר שם. אבל אנחנו יודעים שבברית המועצות ישנס אנשים

נוספים שגם בהם ניתן לראות סמלים. יהדות הדממה היא הסמל למאות אלפי יהודים

החיים שם והרוצים לעלות לישראל אבל חוששים לעשות צעד ככיוון זה, חוששים להיות

סרובניקים, חוששים להאסר, חוששים להיות נרדפים. ולכן חוששים לעשות דבר כדי

לממש את זכותם לעלות לישראל.

מי יתן ויהיה לנו הכוח מד לכם לנהל את המאבק שלהם. כדי שכולנו ביחד

נוכל להיות עמוד האש של העם היהודי. אני רוצה לנצל הזדמנות זו כדי לומר לזבותה

קל ועדת העליה והקליטה ויושבת-הראש שלה שתמיד ובכל הזדמנות הרימה את קולה

ועמדה לצד אחינו הנאבקים ברוסיה. הוועדה קיימה מספר גדול של ישיבות בנושא הזה

ותמיד עזרה לנו וסייעה לנו להביא את המאבק הצודק של יהודי ברית המועצות לידיעת

מספר גדול ככל האפשר של אנשים הן בארץ והן מחוצה לה.

אני שמח להודיע בפורום חשוב זה כי מחר בבוקר יוצאת לארצות הברית משלחת

של אמהות לבנים מסורבי עליה ואסורים, והיא תעסוק בפעולת הסברה במקומות רבים

בארצות הברית, והחשוב מכל תהיה אותה פגישה שנקבעה למשלחת הזאת עם סגן נשיא

ארצות הברית. מר גיורג' בוש, ועם אנשים נוספים הקובעים בממשל האמריקני, במו כן

נקבעה לה פגיעה במרכז האו "מ שם תתקיים מסיבת עתונאים בהשתתפות שגריר ישראל

באו"מ,

זו דוגמה נוספת לדברים שאנחנו עושים על מנת להביא את תודעת המאבק

הזה שלנו לבל פורום בינלאומי שאליו אנו יכולים להביאו, מה גס שנוכחנו לדעת

כי במאבק הזה גם הצלחנו במידה מסויימת, אף שעוד אדוכה הדרך.

אני רוצה לשלם כאן היום חוב ישן, כי חלילה לנו מלקפח אף אסיר ציון.

קבענו מנהג. שכאשר מגיעים אסירי ציון לארץ ומקבלים אותם כשדה התעופה בן-

גוריון,מעניקים להם בשם המועצה הציבורית למען יהודי ברית המועצות את הפוסטרים

שלהם. נשארו בידי שנים מהפוסטרים האלה שלא הזדהו לנו למסור אותם לאסירי

ציון כאשר הגיעו לשדה התעופה, ואני מבקש לנצל הזדמנות זו כדי להעניק את

הפוסטרים האלה לאסיר ציון לשעבר שמעון שנורמן, ולאסיר ציון לשעבר שהקדים

אותו, ולדימיר צוקרמן. אסירי ציון בודדים שטרם קיבלו פוסטרים כאלה. עוד

יקבלו אותם.

אני רוצה לציין שוב בסוף דברי את השמחה והאושר להמצא באן היוס

בנוכחות הזאת. ולהזכיר לכולנו שהמאבק טרם הסתיים.

היו"ר מ. גלזר-תעסה;

תודה למר חיים ציסלר. אני סומכת ידי על הדברים שאמר כאן, ואני רוצה

להוסיף רק שכשם שאנחנו מבקשים מכם לתת לנו כוח להמשיך את המאבק הזה אנחנו

גס צריכים ללמוד מכם מה הן הדעות והעמדות של יהודי ברית המועצות כדי להבין

את הלך רוחם, כי מי במוכס מכיר את יהודי ברית המועצות. כמו כן חשוב שנשמע

מכם גם על המצב בברית המועצות בכלל. אני רוצה להאמין כי בעתיד הקרוב נקיים

מפגש בו נוכל להחליף דעות בנושאים שונים, גם בקשר לוועידה בינלאומית גס

בקשר למשלחת הרוסית שהגיעה לארץ. האם עמדת מדינת ישראל נכונה לדעתכם, או לא.

ועוד נושאיס שסביבם יש בארץ ויכוח וחשוב שנשמע גם דעתכם לגכיהם.



אני רוצה לציין בפני המוזמנים הרבים כי נמצאים אתנו כאן חבר הכנסת

עוזי לנדאו, שהוא יו"ר ועדה המשנה ליהודי ברית המועצרת, והוא מטפל בנושא

הזה זה שנים רבות, וכן חברת הכנסת נאווה ארד, חבר הכנסת אליעזר שוסטק,

חבר הכנסת דב בן מאיר וחבר הכנסת מיכה חריש, כולם משתתפים בצורה פעילה בנושא

חשוב זה. התבקשתי למסור לכם גם את ברכת חברי הוועדה שנמנע מהם להיות נוכחים

כאן היום,

בהתרגשות ובשמחה אני מזמינה את יולי אדלשטיין לשאת את דברר,

י, אדלשטיין;

רבותי, אני נבוך קצת לעמוד כאן בפניכם, לא התכוננתי לשאת כאן נאום,

ודברי כאן לא יהיו על כן מסודרים

בוודאי שהייתי ריצה להתחיל במלים של תודה לכל אחד ואחד שנאבק קשרת

למען אסירי ציון בברית המועצרת ושעזר לנו להגיע לפגישה הזאת כאן. נמצאים

כאן אנשים שיש להם חלק רב במעמד הזה, וישנם גם רבים שאינם נמצאים כאן אתנו

אבל ידוע לנו שעשר רבות בנושא הזה,

אני בטוח שאף אחד מכם לא שכח שבברית המועצות גשארו עדיין אנשים רבים,

אנשים ששמותיהם הוזכרו כאן כמו ביגון ואידה נודל, אבל ישנם ערד אלפי פעילים

שלא יהיה כידי הזמן לקרוא בשמם, אבל בלבי אני זוכר אח כולם בכל שעה ובכל

רגע, צריך לזכור שישנם עדיין אסירי ציון שנמצאים בסכנה בכל רגע ורגע,

אני לא משתמש במונח אסיר-ציון לשעבר אלא רק לגבי אני ולגבי מי שנמצא

כאן, כל השאר הם עדיין אסירי ציון. כי בכל רגע הם נמצאים בסכנת חיים,

חלק מפעילי העליה יושבים כאן היום, גם כמה מסורבי עליה שהגיעו לאחרונה לארץ.

אנשים שהיו גם כן פעילים מאד יחשוב שנזכור זאת, נוסף על כך איננו צריכים לשכרה

שבברית המועצות ישנם גם אזרחים ישראליים ממש, אנשים שהכ;נסת הזאת, בה אנחנו

מוזכנסים היום, העניקה להם אזרחות ישראלית והם קיבלו זאת ברצינות גדולה

ונאבקים עד כלות כוחם למען עליה לארץ, וחולמים על הרגע בו יחזיקו בידיהם

תעודת עולה ואחר כך תעודת אזרחות על אדמת ישראל,

מאד לא נעים להזכיר כאן את נושא הנשירה, אבל אי אפשר להתעלם ממנו,

אני מסכים בכל מאת האחוזים לדברים שנאמרו כאן בענין זה, על שהנשירה מסכנת

את כל ענין היציאה של יהודי ברית המועצות, כי הנשירה מוציאה את העיקר מכל

הנושא הזה, בערד שהעליה לישראל היא לב הענין,

אני מבסיח לכם שאלה שעדיין נשארו בברית המועצות עושים מצדם את הכל

כדי שיוכלו לצאת משם אני מתכוון כמובן לפעילי העליה הררצים לעלות ארצה,

חשוב להסביר לאנשים מה כעצם ערשיס לנו כל אלה שיצאו מברית המועצות ונסעו

לארצות הברית, ולא לישראל, הפעילים משתדלים לעזור לאנשים שהקשר שלהם עם

היהדות נותק במשך דורות, מנסים להבהיר להם אה הנושא כדי שירגישו בתוכם

שהם אכן חלק בלתי נפרד של העם שלנו,

אנחנו עדיין ערלים חדשים, אבל אני מקווה שתוך זמן לא ארוך נוכל

להכיר את הארץ ואת המצב בה, בולל הבעיות שלה, ואני בטוח שכולנו נעשה את

כל המאמצים בשביל לשפר את המצב. ואולי זה ישפיע ובצורה חיובית גם על

הנושא הכאוב של הנשירה,



בסיום דברי אני חוזר ואומר שאנחנו מודים לכם מאד, אני פשוט לא יכול

להזכיר כאן את שמות כל האנשים שעזרו לנו בצורה ממשית, ולא רק במלים, ושלמעשה

הביאי איתנו לכאן, אנחנו מבקשים מכרלם וגס מעצמנו להמשיך במאמצים, ואנחנו

מבטיחים שאנחנו נעשה כל מה שביכולתנו בשביל לקחת חלק ולהשתתף במאבק הזה, אינני

בטוח שנוכל להיות עמוד האש, אבל אני מבטיח שנצטרף למאבק, בזאת אני בטוח במאה

אחוז, ושוב, תרדה רבה לכולכם,

היו"ר מ, גלזר-תעסה;

תרדה לירלי אדלשטיין על הדברים שאמר ועל שאמר אותם בעברית יפה ומרנינה,

זו אכן הוכחה ניצחת לכך שאת העם היהודי אי אפשר להביס אפילו לא בגולה כמו

הגולה ממנה הלא בא. שום דבר לא יעזור, אנחנו נושמים עברית, אנחנו מאמינים

בעברית ואנחנו מדברים עברית, גווילים אולי נשרפים מדי פעם, אבל אותיות

עבריות תמיד פורחות,

אני מרדה ליושב ראש הכנסת שנתן חסרתו לקבלת פגים זר, אני מודה לכל

חברי ועדת העליה והקליטה, לכל הפעילים ולכל הנוכחים, לאסירי ציון אני רוצה

לומר שהם יתנר לנר את הכוח להמשיך להאבק למען עליית יהרדים מכל ארצות

העולם. כדי שביחד אתנר נבנה כאן בית לתפארת, אני מרדה לכולכם, ונועלת בזה

את הישיבה,

(הישיבה ננעלה בשעה 11,00)

קוד המקור של הנתונים