הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסת לא מתוקן



פרוטוקול מס' 100

מישיבת ועדת העליה והקליטה

מיום שלישי, יי בתמוז התשמ"ז - 7 ביולי, 1987, בשעה 12.30

חברי הוועדה: מ' גלזר-תעסה - היו"ר

יי ארצי

אי שוסטק

שי שנהר - משנה למנכ"ל משרד הקליטה

בי מנצורי - הסוכנות היהודית

מי רביב - יו"ר התאחדות עולי רומניה

מ. שטוז - איגוד עולי סוריה

אי אבידן - התאחדות עולי פרס

ד' בנג'י - התאחדות עולי פרס

אי אהגני - הוועד הפועל של ההסתדרות

י' שמיה - עולה חדש מפרס

וי מאור

שי צהר

שיטות קליטה של עולים - הצעה לסדר היום של חה"כ יצחק ארצי



היו"ר מי גלזר-תעסה;

ברשותכם אני מתכבדת לפתות את הישיבה.

לפני שנתתיל את הדיון בנושא העומד על סדר יומנו, אבל מבקשת להבהיר מספר

דברים עם נציג משרד הקליטה ונציג הסוכנות. ראשית אני בקשת לדעת מה הם הסידורים

הנהוגים היום בשדה התעופה לגבי קרובי משפתה הבאים לקבל פניהם של עולים. כמו כן

אני מבקדת מי הם החברים בוועדת החריגים שתפקידם לברר מי מבין העולים ייהנה

מפטור או מהנתות בשכר הדירה במרכזי הקליטה.

שי שנהר;

הענין הזה אכן סוכם ונסגר בשבוע שעבר בפגישה שהיתה בין שר המשטרה ובין שר

קליטה. ההסדר החדש החל לפעול ביום ראשון האחרון, כלומר לפני יומיים. על פי

ההסדר הזה נפתחה לשכת מידע בשדה התעופה בלוד, והיא פועלת תהל משעה 5 אחר הצהרים

עד שעה אחת לפני הגעת המטוס.

כל מי שרוצה לקבל אישור כניסה לאולם הנכנסים בלוד צריך להודיע שהוא קרובו

של פלוני. האיש בלשכת המידע יפתח את רשימת הנוסעים המגיעים, ואם אמנם ימצא את

שמו של פלוני בין המגיעים יאשר למבקש במקום אישור כניסה. האישור ינתן לנציג אחד

בלבד של קרובי העולה המגיע.

לשכת המידע תעביר את הבקשה אל משטרת לוד, והמשטרה תוציא אישור כניסה למבקש.

אנחנו נעלה במרוכז את כל האנשים שקיבלו אישורי כניסה רבע שעה או חצי שעה לפני

הגעת המטוס. ההסדר הזה התחיל לפעול ביום ראשון השבוע. אני רואה בזה פריצה גדולה.

ישנן שם בעיות בטחון אמיתיות והמשטרה היתה מאד הססנית בענין זה, ושר המשטרה הוא

שהכריע בענין.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אני מודה לך מר שנהר על האינפורמציה, ושמחה מאד לשמוע על הסידור הזה שכבר

פועל בשטח. אני מאמינה גם שאם יהיו שם אי אלו תקלות יימצא בלשכת המידע מי שיטפל

בזה.

בי מנצורי;

אשר לקריטריונים לחריגים במרכזי הקליטה,אני יכול לספר לפם שנקבעו 5 אלמנטים

עיקריים בקריטריונים אלה, שעל פיהם אנחנו יוצאים מתוך ההנוזה כי מי מבין העולים

שאינו יכול לשלם את שכר הדירה הגבוה שנקבע החל מה-ו ביולי יקבל הנחה, וישלם את

אותו הסכום, פחות או יותר, ששילם עד אותו תאריך.

נקבעה ועדת הנחות של הסוכנות לענין זה, ובה חברים שני אנשים; איש הגזברות,

שהוא מר חיים ארנברג, ואנכי. ביום הראשון הקרוב נקיים פגישה ראשונה לבדיקת

הבקשות. ידוע לנו שישנן כבר 300 בקשות שהוגשו לוועדה. אנחנו בטפל בכל בקשה על פי

הקריטריונים שנקבעו לקבלת הנחה. הקריטריונים האלה מתורגמים ברגעים אלה ממש למספר

שפות, והם יימסרו לידי העולים במרכזי הקליטה, כך שיהיה להם מספיק זמן כדי להגיש

את בקשותיהם להנחה, כי מדובר בשכר דירה לחודש יולי שטרם שולם.

היו"ר מ' גלזר-תעסה;

איך ניתן להבטיח שכל העולים במרכזי הקליטה יידעו על קיומה של לשכת המידע

וכן על הקריטריונים המזכים אותם בהנחה? האם אתם יכולים להבטיח שכל עולה ועולה

יקבל את המידע הזה?



ב' מנצורי;

החומר במספר שנות יהיה בידינו עוד היום, ומובן שנדאג לוזלוקתו בין כל העולים

במרכזי הקליטה, וכן גם להדבקתו על קיר המודעות שם. עולה שיהיה זקוק להסבר נוסף

יוכל לקבלו אצל מנהל מרכז הקליטה המקומי, שם הוא יוכל גם להגיש את הבקשה ולהעזר

במילוי טופס הבקשה.

הישיבה הראשונה שלנו, כפי שכבר ציינתי, תהיה ביום הראשון הקרוב, וההנחה

תחול כבר לגבי ההודש הראשון להעלאת שכר הדירה. המידע לעולים בשפות שונות יימסר

לכל העולים בתחילת השבוע הבא.

אי שוסטק;

האם אתה יכול לומר לנו מה הם הקריטריונים?

אני רוצה להדגיש כי במרכזי הקליטה ישנם עולם שמסוגלים לשלם שכר דירה גבוה.

אלה הם בדרך כלל עולים שנמצאים שם מספר שנים, ששני בני הזוג עובדים, ויש להם

אפשרות לשלם את שכר הדירה החדש. אם עולים אלה יעזבו את מרכזי הקליטה עד ל-30

בספטמבר השנה הם יקבלו 30% הנחה משכר הדירה, רטרואקטיבית מה-1 ביולי, שהוא המועד

בו הועלה גובה שכר הדירה. זה קריטריון אחד. זה בונוס עזיבה המסתכם בגובה של 30%

מסכום שכר הדירה החדש, והתמריץ הזה יהיה בתוקף עד ל-30 בספטמבר.

אני מגיע עכשיו לאוכלוסיות החלשות יותר שאינן יכולות לשלם את שכר הדירה

הגבוה. עולה הנמצא במרכז קליטה והוא לא יכול לצאת לדירת קבע בעזרת משכנתא, אלא

יכול לצאת לדירה ציבורית שהממשלה אמורה להעמיד לרשותו, והממשלה לא הציעה לו דירה

כזאת באופן הוגן, יוכל לקבל הנחה לפי משך השהייה שלו במרכז הקליטה. הסכום

המקסימלי שהוא יצטרך לשלם במקרה כזה יהיה שכר הדירה ששילם לפני שנה.

עולים הנמצאים בקורס הסבה או בקורס השלמת עברית ואין להם הכנסה יקבלו הנחה

בגובה של 40% משכר הדירה, וזו הנחה בהחלט משמעותית םירסמנו טבלח נפרדת בשביל

עולי אתיופיה, שבגלל סיבות אובייקטיביות כמעט ואינם משלמים כלל שכר דירה.

הקריטריונים האלה מבטיחים שהאוכלוסיה שלא יכולה לשלם שכר דירה לא תצטרך

לשלם שכר דירה.

היו"ר מ' גלזר-תעסה;

אודה לכם אם תמציאו לנו עותק מדף המידע שלכם.

הנושא הבא עלה מספר פעמים לדיון בכנסת, ומספר רב יותר של פעמים בדיוני

הוועדה. אני מדבר על דרישת חברי הכנסת לשיוויון של כל העולים בכל הנוגע לזכויות

הקליטה שלהם. איננו רוצים שיהיו הבחנות בין עולים לעולים, פרט אולי לעולי

אתיופיה שכולם מכירים במעמד המיוחד שלהם. חשוב שהעולים ממזרח אירופה וממערבה

ייהנו מזכויות שוות, וזה כולל כמובן גם עולים מאירן, מרומניה ומכל ארץ אחרת.

הגישה שלנו כלפיהם צריכה להיות שווה.

רציתי עוד לדעת עם ענין מטרז' של דירות העולים מהמערב הוסדר?

שי שנהר;

רק לגבי העולים מדרום אפריקה.



י' ארצי;

גברתי היושבת ראש, חברי הכנסת, אורחים, בראשית חודש אפריל השנה התחלנו לדון

בשאלה כיצד ניתן להנהיג שיטות חדשות לקליטת עולי ברית המועצות. כולנו שמענו

תלונות רבות של עולי ברית המועצות על הבירוקרטיה העומדת כמכשול לקליטת העליה, על

שהעולים נזקקים לטיפול בידי יותר מדי עובדים וביותר מדי משרדים.

לאחרונה החלה לטפטף עליה מברית המועצות, חבל רק שהטיפטוף הזה איננו משמעותי

מבחינה כמותית, וגם אין בו שינוי בכל הנגוע לאחוזי הנשירה. במקביל התחילו להגיע

אלי, ואני מניח גם אל אחרים, תלונות מצד עולים שונים בדבר אפליה בנושא של קליטה

ישירה. הם ראו את השיטה החדשה הנהוגה בקליטת עולי ברית המועצות, איך העולה מגיע

לשדה התעופה ושם לא שולחים אותו אוטומטית למרכז אלא, אלא מאפשרים לו לבחור בין

נסיעה למרכז הקליטה ובין יציאה לדירה שלו, אחרי שמציגים בפניו את מאגר הדירות

שבידי משרד הקליטה ונותנים לו לבחור את הנראית לו מתאימה ביותר. ואם אין דירה

במקום הרצוי לעולה, שולחים אותו לבית מלון, כאשר בסביבה הקרובה לשם מעניקים לו

את כל השירותים שהוא זכאי להם.

מי שבחר בדירה מתוך מאגר הדירות מקבל שכר דירה למשך שנה אחת לפי תעריף

ריאלי, ומזהירים אותו כי בשנה השנייה לשהותו בדירה הוא לא את אותו הסכום

שהוא מקבל עכשיו כשכר דירה, אלא סכום קטן בהרבה.

היתרון של השיטה הזאת של קליטה ישירה הוא בכך שלאדם שלא רוצה להכנס לחממה

של מרכז הקליטה ניתנת האפשרות לבחור לעצמו דירה. זורקים אותו לתוך המים והוא

חייב לשחות בהם. אם הוא מסוגל לכך ואם יש לו עזרה מהסביבה ומהקרובים שלו הרי

בסופו של דבר הוא מצליח לעמוד היטב על רגליו ויכול להיות עצמאי.

שיטה כזאת קיימת למעשה במרבית מדינות ההגירה. זה עדיף על ריכוז אנשים רבים

במסגרת מצומצמת, מאחר ובתנאים כאלה מתעוררות בעיות שונות, ויש רבים המעדיפים אחר

כך להשאר באותה מסגרת כי הם פוחדים לצאת ממנה, פוחדים ממה שמחוצה לה.

אני טוען שאין להשלים עם מצב בו מחלקים את העולים מארצות המצוקה המגיעים

לשדה התעופה שלנו לשנים. קבוצה אחת נהנית משיטת קליטה אי; והשניה, שלא באה

מברית המועצות, אלא מרומניה או מאירן, אחרי שעברו דרך קשה ביותר וללא אמצעים

כספיים, נהנית ממשטר קליטה בי. אינני מדבר על עולה אתיופיה שלגביהם מוסכם על דעת

כולם שבשל נסיבות מיוחדות ושונות דין אחר ומיוחד להם.

העליתי את הענין הזה בדיון על משרד הקליטה ב-9 ליוני השנה, וכדי להיות צודק

עם שר הקליטה אני רוצה להגיד ששר הקליטה אמר לי, יום אחד לפני העלאת חהצעה לסדר

היום בענין זה, שהוא מנהל משא ומתן על יצירת השוואה בקליטה של כל העולים, ועוד

אמר לי כי הוא מקווה להגיע לסיכום בדבר הזרמת סכומים נוספים לתקציב הקליטה כדי

שאפשר יהיה לזרז את ישום השיטה החדשה, שהיא יותר יקרה מהשיטה הקלטית שהיתה נהוגה

קודם לכן. אבל השר לא יכול היה להשיב לי באותו יום מעל במת הכנסת, כי היתה

איזו שהיא תסבוכת, ואני סיכמתי אם השר שאני מוותר על קבלת תשובה באותו יום, וכי

התשובה תינתן ביום אחר.

במקום שר הקליטה עלתה על הבימה שרת הבריאות, והיא נתנה תשובות מסויימות

ומקוטעות, כי היא לא כל כך מתמצאת בנושא. יושב ראש הישיבה, שהיה אז תבר הכנסת

שוסטק, פסק כי אלה היו דברי התשובה להצעתי לסדר היום, ושלכן אין יותר מקום לדברי

תשובה של שר הקליטה, ובזה נסגר הענין.

אנחנו מבקשים לקבל היום ממשרד הקליטה תשובה פורמלית בנושא זה, אף כי שמענו

ממקורות לא-רשמיים, וגם קראנו אתמול בעתונות, שההסדר החדש חונחג החל ממועד שנשמע

עליו גם לגבי עולים מרומניה ועולים מאירן בשלב ראשון, ושהכוונה היא להרחיב זאת

גם על עולים מארצות מצוקה נוספות.



אני מביע את צערי על כך שמשרד הקליטה לא בחר למסור אח החשובה להגעתי

לסדר היום בישיבת הוועדה, אלא פירסם אח ההודעה שלו בענין זה לפני התכנס

הוועדה לישיבה זו, ונדמה לי שבך זה נעשה על מנח שלא יווצר הרושם באילו

החהליר הפרלמנטרי השיג בענין זה איזה שהוא הישג,, אבל היות ואני רגיל ל"טריקים"

מהסוג הזה פירסמתי אתמול הודעה, שלצערי לא זכתה לפרסם מספיק בעתונות, בה

הבעתי מורת רוחי על השיטה הזאח הפוגעת בסמכות הכנסת בולה ובסמכויות הוועדה

הזאת, אני מקווה שהיום נשמע גם תגובה להצעה שלי לסדר היום ובן להצעות ולהערות

שנשמעו בענין זה גם על ידי חברי כנסת אחרים בדיונים השונים על מדיניות הקליטה,

אני מצפה לבך שבדברי התגובה ייאמר לנו שבמידה ויש עליה מארצות מצוקה נוספות

ההסדר שנקבע לעולים מברית המועצות יחול גם לגביה,

בישיבות הוועדה דובר לא פעם על הכוונה להזמין לישיבות הוועדה עולים

חדשים שנתקלו בבעיות שונות בכל הנוגע לקליטתם, לבן ביקשתי ממר יהודה שמיה,

עולה חדש מאירן, שיהיה נוכח בישיבה זו כדי שיוכל למסור לנו מה היו הבעיות בהן

הוא נתקל אחרי שהגיע סוף סוף לארץ, כדאי שנשמע ממנו כיצד התבצעה לגביו, הלכה

למעשה, השיטה שהיתה נהוגה עד כה בכל הקשור לקליטת עולים,

היו"ר מ. גלזר-תעסה;

אני דווקה לא כל כך מצטערת על שמשרד הקליטה הזדרז בפרסום הדברים,

ובלבד שהדברים לא יישארו רשומים על הנייר בלבד אלא גם יבוצעו בפועל, לבל

ימשיכו להשתמש בשיטה שהיתה גהוגה לפני כן, תפקידה של הוועדה, בתוקף הסמכויות

שלה, הוא לעקוב ולבקר ולפקח על עבודת משרדי הממשלה המטפלים בנושאים הקשורים

בעבודת הוועדה, זו לא רק הזכות שלנו לעשות בן, אלא גם החובה שלנו,

א, אהגני;

מאחר ומר יהודה שמיה, שהוא עולה חדש מאירן, אינו שולט עדיין בשפה

העברית, התבקשתי על ידו למסור לכם את הדברים שהוא סיפר לי, אחרי חודש של

טלטולים קשים הוא הגיע ארצה מאירן, כאשר הגיע לשדה התעופה בלוד הוא פנה אל

פקיד של הסוכנות היהודית ואמר לו איפה הוא היה רוצה לגור, הוא לא רצה ללכת

אל המקומות שאליהם פקיד הסוכנות רצה לשלוח אותו, באותו רגע ממש הגיע עולה

מרוסיה אל אותו פקיד של הסוכנות, והפקיד פנה אליו ושאל אותו לאן הוא רוצה

ללכת, העולה מאירן הבין את הדברים מאחר שהוא מבין רוסית, ובך שמע בפירוש את

הפקיד שואל אל העולה מרוסיה היכן הוא רוצה להיות, העולה מאירן שאל באותו

מעמד מדוע אומרים לו דברים שונים מהדברים שאומרים לעולה מברית המועצות, כבר

אז נוכח ביחס שונה לעולים מברית המועצות מזה הניתן לעולים מאירן, למשל,

העולה מאירן הגיע ארצה אחרי מאמצים רבים , רק אחרי 8 ימים הצליח

לעבור את גבול פרס פקיסטן, ועוד שבוע עבר עד שהגיע לארץ, ומיד עם בואו לארץ

הוא נתקל באפליה כזו, הוא פנה אלי ושאל איך זה שיש הבדל בינו יבין עולה

המגיע מברית המועצות, ממי קיבל פקיד הסוכנות בשדה התעופה אח ההנחיה לעשות

אפליה כזו בין עולים? פנינו אל משרד הקליטה ואל הסוכנות היהודית ואמרו לי

שזה שקר, אבל מישהו בכל זאת נתן הוראה כזו לפקיד, אינני חושב שהוא דיבר כך

על דעת עצמו.

מר יהודה שמיה קיבל אז אפשרות ללכת למלון דיפלומט, ועכשיו הוא נמצא

ביחד עם משפחתו במרכז הקליטה גילה, יש לו אשה ושתי ילדות, והוא עצמו

הנדסאי מכונות,



ד. בנג'י ;

אני מכיר את המצב בירושלים, ולא כל כך בקיא במתרחש במקומות אחרים,

אני יודע שהתכוננו היטב לקראת בואם של עולים חדשים מברית המועצות, והזניחו

עולים חדשים שבאו מארצות אחרות, ואני מתכוון במיוחד לעולים מאירן, נסיתי

מספר פעמים להפגש עם מנהל מחוז משרד הקליטה בירושלים, ולא הצלחתי להפגש

אתו, אני גם יודע שהיתה יוזמה של אחד מעובדי משרד הקליטה לערוך יום עיון

כעקבות מה שהיה במשרד הקליטה, כדי לשפר דברים, אבל זה בוטל,

במשרד הקליטה בירושלים אין מטפל דובר פרסית, אפשר להוסיף גם שהמטפלת

שם אינה מחבבת את העולים החדשים מאירן, היא איננה במשרד, ואם היא נמצאת

במשרד היא איננה מטפלת בעולים מאירן כמו שצריך, עולה חדש מאירן נתקל ביתם

עויין ממש כשהוא נכנם למשרד הקליטה,

במקום יום העיון שלא התקיים פורסם דף מידע המסביר לעובדי משרד הקליטה

מי זה עולה תדש, מפליא שעובדי משרד הקליטה אינם יודעים עד היום איך בבלל

מגיע ארצה עולה חדש מאירן, רובם על כל פנים אינם יודעים זאת,

י, ארצי;

הם גם לא צריכים לדעת זאת,

ד. בנג'י;

חשוב שהם יידעו שעולה חדש מאירן מגיע ארצה כשהוא חסר כל, אבל הם לא

יודעים זאת, והם מדברים אתי על חנויות ברחוב אלנבי השייכים כביכול לעולים

מאירן, ואני הרי מדבר על עולה חדש המגיע לארץ בלא דבר, ואל ידברו אתי על

חנויות ברחוב אלנבי, אני יודע שישנם עולים מאירן שמצבם הכלכלי שוב, וגם

מצבם החברתי טוב, אני בעצמי עליתי ארצה בטיסה במטוס אל-על, אבל לא כל

העולים מאירן זכו לעליה כזאת, העולים מאירן אינם מגיעים כך היום,

אמרתי כבר שבמשרד אין מטפל דובר פרסית שיכול להסביר לעולה החדש את

הזכויות שלו, אני יודע שבווינה ישנם מטפלים המסבירים לעולים איך להגיע ארצה,

אבל בבית שלנו פה בארץ אין העולה מאירן זובה ליחס מינימלי, הבטיחו שתהיה

מטפלת, ובענין זה קיבלתי הבטחות מכל הגורמים, אני יודע שהמשרד נמצא בלחץ,

ואני גם יודע שהעולים מרוסיה הם עולים חשובים, אך האמנם זה אומר שבגללם צריך

להזניח את כל העולים האחרים?

י, ארצי;

כמה עולים מאירן נמצאים בירושלים?

ד, בנג'י ;

כיום יש כ-300 עולים מאירן בירושלים, אין בידי נתונים מדוייקים,

אם אינני טועה הגיעו בשנת 1986/7 מאירן כ-1200 איש,

מ. רכיב;

אני מזדהה עם הדברים שנאמרו כאן לגבי יוצאי רומניה, גם אנחנו נתקלים

באותן בעיות של אפליה בין עולים לעולים, על פי ארץ המוצא שלהם. בין העולים

מרומניה ישנם מקרים קשים ביותר, וכדאי שוועדה נכבדה זו תיתן דעתה לענין זה,

אני רוצה לציין שכבוד הוא לי וזכרת להופיע בפני הוועדה, ואני מודה

לכם על שהוזמנתי לישיבה הזאת, ליוצאי רומניה יש בעיות רבות וקשות, במיוחד



לעולים הבודדים, המבוגרים, אבל יש גם זוגות שלא בנקל מוצאים פתרון לבעיות

שלהם. מצד אחד לוחצים עליהם לעזוב את מרכזי הקליטה, ולעתים משתמשים באמצעי

לחץ לא בל בך הוגנים, ומצד שני אין להם אפשרות להסתדר מחוצה למרכז,

אני שמח שחבר הכנסת ארצי תעלה את הנושא הזה במסגרת הצעה לסדר היום

של הכנסת, ואני מאמין שיימצא פתרון להוראת השעה המתייחסת לעולים מברית-

המועצות, כי לדעתי יהיה זה רק צודק ונבון לדאוג לשוויון בין העולים בכל

הנוגע לזכויות ולתנאים. העולים מרומניה נקלטים בארץ בצורה יפה, לפחות כמו

העולים מארצות אחרות, ואני סבור שצריך לגלות יחס שווה כלפי כולם.

אני מקווה שגם להבא תינתן לנציגים שלנו האפשרות להופיע בפני הוועדה

ולהביא בפניה את הדברים הלוחצים עלינו. אבל אני רוצה להוסיף שגם מעניין

מאד לשמוע את הדברים הנאמרים כאן, כי הדברים הם חשובים מאד, ולכן חשוב

לשמוע אותם ממקור ראשון כדי להבין אותם ולהעביר אותם אחר כך אל הנציגים

שלנו במקומות השונים בארץ. רשוב אני מודה לכם.

מ. שטח ;

לעולי סוריה ניתנו, כידוע, אותן זכויות שניתנו לעולים מאתיופיה,

אבל עכשיו אין זה כך. מנכ"ל משרד הקליטה הקודם אישר שעולי סוריה יהיו

במעמד זהה לזה של יוצאי אתיופיה. אלא שההחלטה הזאת בוטלה בינתיים, ולא בצדק

בוטלה. שהרי עולי סוריה מגיעים ארצח כשהם ערומים במלוא מובן המלה. אני

חוזר ומדגיש שלעולי סוריה היה מעמד- זהה לזה של עולי אתיופיה, אלא שמישהו

ביטל אה זה, ואי אפשר להשלים עם זה.

אתן לכם דוגמה. בכפר חב"דיישנם עולים מסוריה שנמצאים שם שנה או

שנה וחצי עד שנתיים, ויש אצלם בעיה" לעולים האלה הציעו דירות והם פוחדים

לקחת דירות בגלל ההתחייבויות הקשוררת בזה. צריך להבין שיהודים אלה באו

מחברה שונה לגמרי מזו שבארץ, והם פרחדים להכנס לחוב של 40 או 50 אלף דולר.

הם פוחדים שמא לא יוכלו להחזיר אח החוב הזה, והם גם מתקשים למצוא ערבים.

במקום זאת הם ביקשו שיתנו להם הלוואות לפתיחת עסקים. הסכימו לתת להם הלוואות

לעסקים אבל היתנו את קבלת ההלוואות האלה בכך שהם ייצאו מהמעונות בכפר חב"ד..

וכך הם יצאו קרחים מכאן וקרחים מכאן.

בתקופת. המעבר צריך לתת להם דיור בשבירות, עד שלאט לאט יתבססו קצת

ויהיו מוכנים להכנס לעול משכנתא

אני מברך על ההחלטה להחיר לקרובים בארץ לקבל את פני העולים הקרובים

בהגיעם לשדה התעופה בלוד, אבל אני מבקש שזה יהיה בתיאום אתנו. כי לא פעם קרה

שקרובי משפחה באו והיו לנו צרות צרורות.

ש. שנהר;

אנחנו עומדים על כך שקרובים יבואו ללא תיאום עם ארגון כלשהו. אתה

הרי יודע מה קורה במקרים כאלה.

מ. שטח;

אני מקבל את דברי מר שנהר, ומסכים להם.

אני רוצה שיהיה ברור שאין אפליה לרעה של עולי סוריה. הם נחשבים

כעולים פליטים. לעולי אתיופיה יש אולי העדפות מסויימת, אבל לדעתי הן



מוצדקות בהחלט. בסך הכל מתייחסים אל עולי סוריה כאל קבוצה של פליטים, ואני

חושב שכל ההערות שהעלה כאן מר מצליח אינן נכונות במציאות, משום שיש לעולים

מסוריה אפשרות לפנות לדיור בשכירות, יש להם אפשרות לקבל דירה ציבורית ויש

להם אפשרות לקבל דיור במשכנתא, הכל לפי בחירתם, אבל נכון שקשה לקבל

החלטה בענין זה,

מ. שטח;

ישבנו אצל שר הקליטה ביחד עם מר שמיר, והם אמרו שידונו בזה. עד עתה

לא התקבלה החלטה בענין זה, אני חוזר ומדגיש שהעולים מסוריה אכן פוחדים

ללכת לדיור עס משכנתא, זה פשוט דבר זר להם, וזה מפחיד אותם,

ש, שנהר;

לא הייתי בפגישה עליה מדבר מר מצליח, ואינני יודע מה סוכם באותה

ישיבה, גם לא ראיתי פרוטוקול של אותה ישיבה, אני יכול רק לחזור ולציין שעולה

מסוריה העוזב את מרכז הקליטה יכול ללכת לדיור ציבורי, יכול ללכת לדיור

בשכירות ממלאי הדירות שלנו או על פי בחירתו, והוא יכול כמובן ללכת לדיור

במשכנתא, ואם מדברים על משכנתא כדאי להזכיר שהמשכנתא מסובסדת מאד, ועובדה

היא שהעולים מרומניה לוקחים דיור במשכנתא, גם הם מגיעים ארצה ללא פרוטה, אבל

הם מעשיים ומבינים שזו הצעה מצויינת, ולכן בוחרים בדיור במשכנתא, הם מבינים

שכאשר יתפרנסו יוכלו להחזיר את המשכנתא ללא בעיות מיוחדות,

אשר להסדרים החדשים, הדברים אושרו עקרונית ואף מבוצעים בפועל,

את האישור בכתב טרם קיבלנו מאגף התקציבים, אבל אני מאמין שנקבל אותו עוד

היום, ובכן, יש אישור עקרוני בדבר החלת ההסדר של עולים מברית המועצות

גם על עולים מרומניה שהם עולים פליטים, עולים פליטים הם גם עולים מפרס, מסוריה

וגם עולים מהונגריה, במידה והם בכלל מגיעים, ועולים ממרוקו, אלה הם העולים

הפליטים היחידים שמצויים למעשה, אישור עקרוני, בפי שכבר אמרתי ניתן, והדברים

אף מבוצעים כבר הלכה למעשה לגבי מספר קבוצות שהגיעו בשבוע האחרון, אלא שעד

לרגע זה טרם קיבלנו אישור בכתב, והדבר נובע בין השאר משום שאישור בכתב מחייב

את אגף התקציבים לבוא אל ועדת הכספים של הכנסת ולבקש העברות תקציביות בתוך

תקציב המדינה, והדבר הזה ייעשה כנראה היום או מהר. בך נאמר לנו עוד שלשום,

אבל הדבר כבר פועל הלכה למעשה, ורק מחכים לאישור בכתב,

אני רוצה להוסיף שגם לגבי העולים מברית המועצות הוגבלנו בתקציב

מסויים, קיבלנו אישור להפעלה לגבי 200 דירות שכורות בלבד, ולגבי עולים

מרומניה ופליטים אחרים יש אישור ל-100 יחידות דיור משפחתיות, כאשר ההנחה

היא שבמשך השבועות שיעברו, כאשר נמצה את התקציב של 200 דירות מצד אחד

ושל 100 דירות מהצד השני, יגיעו אישורים רחבים יותר להמשך הפעולה,

כוונתנו בענין זה היתה ברורה, בחוזר של הוראת שעה, שהוצאתי ב-17.5.85

נאמר שזו הוראת שעה שתחול על יהודי ברית המועצות, אבל בכוונת המשרד להחיל

את זה על יהודי רומניה ועל עולים פליטים אהרים.

מאוחר יותר היה חוזר נוסף שאמר את אותו הדבר, ורק בימים אלה הדבר

נעשה בפועל, ולכן כל ויכוח בענין זה הוא למעשה ויכוח רטרואקטיבי. אי אפשר

לטעון כלפינו שלא התכוונו לעשות זאת, שהרי עשינו זאת. מלכתחילה ידענו

שאין שום סיכוי לעמוד ציבורית ועניינית בענין זה אם נפעיל אותו רק לגבי

יהודי ברית המועצות . היו בינתיים עיכובים תקציביים הן בסרבנות היהודית

והן באגף התקציבים, ואני שמח שגם הסוכנות היהודית וגם אגף התקציבים הסכימו

לענין העקרוני, ואני שמח עוד יותר שזה כבר פועל בשטח, גם אם אישיר פורמלי

לא התקבל עד עתה, וינתן רק היום או מחר לכל המאותר,



י. ארצי;

אני מברך על ההסדר הזה שעליו שמעבר, כי אני רראה בזה הישג חשוב,

הסיפור ששמענו כאן היום רק מוכיח את התחושה הלא סובה שנוצרה אגל עולים

כתוצאה מהאפליה שהיתה שם, סוב שזה שייך כבר לעבר, ושמעכשיו לא תהיה יותר

אפליה בין עולה לעולה.

כיוון שהוזכרה כאן הונגריה, ושמעתי וקראתי שהסנונית הראשונה משם אכן

ככר הגיעה, אני רוצה להפנות תשומת לככם למאמא שהתפרסם ביום השבת, אם אינני

טועה, בעתון "למונט", ובו מדובר על הרעה משמעותית במצב הכלכלי של הונגריה,

ועל כך שזה צפוי לה גם בשנתיים הקרובות, אני מציע לכם לקרוא את המאמר הזה

בעיון, אם מדברים על ארץ מצוקה, הרי הונגריה נכנסת היום לגסיגוריה של ארץ

מצוקה, ככל שזה יהיה רע להונגריה ולהונגרים, זה עשוי להיות סוב לעידוד העליה

לארץ, ואני מציע לכם לקחת זאת כחשבון ולהיות מוכנים,

כאופן פרדוקסלי נוצר מצב שבו העולה החדש מאירן, מר יהודה שמיה, יצא נשכר

בשל היותו בשדה התעופה לפני פקיד הסוכנות שם כאשר עולה מברית המועצות הגיע אף

הוא אל אותו פקיד, מאחר והכין רוסית ושמע את הדברים שהוחלפו בין הפקיד לעולה,

והעיר על כך לפקיד, הוחל גם עליו ועל קבוצת העולים שהיתה אתו, ההסדר שחל על

העולים מברית המועצות, ואף הוא הועבר ביחד עם העולים מברית המועצות אל מלון

דיפלומס, מבחינה זו דומה מצבו לזה של העולים מרוסיה, אלא שהוא בכל זאת יצא

נשכר, כי בניגוד לעולים מברית המועצות הוא הופנה מהמלון למרכז קליטה בירושלים,

הסדר שלא קיים לגבי העולים מברית המועצות, וכך יצא, הוא ועי- שתי משפחות וקבוצת

בודדים שעלו אתו נשכרים מכל הענין, כי אהרי ששהו כחודש כמלון דיפלומט הוא

הועבר למרכז הקליטה גילה בירושלים,

אילו היה מר יהודה שמיה מגיע היום לשדה התעופה בלוד היה מופנה לבית

מלון, אבל לא היה מועבר אחר כך למרכז קליטה בירושלים, או שאתה הולך למרכז

קליטה פנוי, או שאתה הולך לבית מלון ומשם לדירה שכורה,

אני רוצה לומר בהזדמנות זי לחברי הוועדה שהיום אין העולים מופנים

יותר למספר כתי מלון בירושלים, אלא לפנסיון קטן בבית הברם שהסוכנות היהודית

שכרה, עולים שיבקשו ללכת במסלול של דיור שכור יופנו תחילה לפנסיון הקטן

הזה בבית הכרם, ומשם יילכו לדיור שכור, בפנסיון הזה יש מקום ל-27 משפתות

בערך.

ב, מנצורי;

האם אינכם חוששים שפנסיון זה יהפוך להיות מרכז קליטה קטן?

יובהר לעולים שיועברו לפנסיון הזה כי הם נמצאים למעשה במלון, וכי

ההסדר הזה הוא זמני בלבד, ושאין מתנהלים בפנסיון הזה קורסים לעברית, וגם

לא מגישים שם לעולים איזה שהוא טיפול מהסוג המוגש במרכזי הקליטה, ושמשם

הם יילכו לדיור שכור, כל זה כמובן לגבי עולים שהביעו רצונם ללכת לדיור

שכור, שאם לא. כן לא היו מופנים לשם,

א, שוסטק;

מה הרזרבה של דירות שכורות המצויה בידיכם?



ש. שנהר;

בירושלים יש לנו ברגע זה 15 דירות ש"עמידר" שכרה עבורנו, והמדובר

בדירות יפות מאד. חוגים חרדים המקורבים למסורב העליה אליהו אסס שכרו 20

דירות, ומייעדין אותן לעולים מברית המועצות הקרובים להשקפתם, 20 משפחות

של עולים שכרו דירות עבור קרוביהם שיגיעו, והן ממתינות להם, כך שבסך הכל

שכרנו באמצעות עמידר כ-20 דירות, ועוד 35 דירות מצויות במאגר,

ישנה היום רק משפחה אחת שאין לה עדיין סידור יציאה מבית המלון,

כל האחרות יצאו או עומדות לצאת משם עם חוזה שכירות ביד כאשר הדירה שלהם

תתפנה בעוד מספר ימים, ישנם גם מספר בודדים שעדיין לא יצאו מבתי המלון,

שניים מהם אמורים ללכת לאולפן עציון שיפתח ב-15 בהודש יולי, ישנן גם שתי

עולות קשישות שבני משפחתן שהיו בבית המלון הלכו לדיור שכור והשאירו אותן

מאחור בבית המלון, וגם להן כבר מצאנו פתרון בבית גיורא בירושלים,

בשלב זה תרד הבעיה של בתי המלון מהפרק, כי העולים יופנו לפנסיון

שבבית הכרם, כולל עולים מרומניה ומאידן, בהיקף הנוכחי של העליה אפשר בהחלט

להתמודד עם הבעיה, אם העליה תגבר, ובחודש הזה אכן תגבר העליה מבית המועצות,

נמצא דרך להתמודד עם זה,

בחודש מאי הגיעו ארצה כ-250 איש מברית המועצות, בחודש יוני הגיעו

משם רק 111 עולים, ובחודש הנוכחי, לפי הנתונים הראשונים, אני חושב שיגיעו

ארצה בין 200 ל-250 עולים, בחודש הקודם יצאו 750 יהודים את רוסיה, ובחודש

הזה יצאו מרוסיה 165 איש, ו-50 מהם עלו ארצה, החודש יגיעו פעילי עליה חשובים

וביניהם גם אסירי ציון,

י. ארצי;

האם יש סיבה להצהרתו של ביגון שהוא אינו רואה סיכוי לעלות ארצה,

או שמא אינו רוצה בזאת עדיין?

ש, שנהר;

אנחנו הערכנו שלא יהיו קשיים ביציאתו משם, והנה מתברר שיש בכל זאת

קשיים, והנימוק הוא סיבות של סודיות,

א. שוסטק;

האם העולים מעוררים בעיות בקשר לחתימה שלהם על חוזים?

ש. שנהר;

העמדנו לרשות העולים שירות של עורכי דין בכל אחד מהמחוזות שלנו,

ובמיוחד בירושלים, העמדנו לרשותם עורך דין, שיש לנו הסדר מיוחד אתו,

בעיר חיפה, בעיר תל אביב ישנם אנשים שלנו העובדים במקום והם עורכי דין

הנותנים לעולים יעוץ משפטי, העולים לא הלכו לדירות שעמידר שכרה מאנשים

פרטיים, וביניהן דירות יפות ביותר, הם אמרו; יש לנו כסף, אנחנו נמצא

בכוחות עצמנו את הדירה המתאימה לנו, הדירות ששכרה חברת עמידר נראות משום מה

חשודות בעיניהם, והם מעדיפים לשכור בכוחות עצמם את הדירות שלהם, אנחנו

בהחלס מעודדים את צעדם זה, כי כך נשאר בידינו מלאי גדול יותר של דירות

בשכירות עבור עולים שלא יגלו יוזמה ויעדיפו לשכור דירות מהמלאי שיוצע להם.



ההסדר הפועל מזה שברע בערך חל על עולים מרומניה, מאירן ומסוריה. זה

יצמצם כמובן אח הפלאי, אבל איננו מודאגים מזה, הבלל הוא שהם יבולים לקבל

את אותם התנאים שמקבלים העולים מברית המועצות. רק היום הודיע לי מנהל מחוז

מל אביב בי 10 משפחות הלכו לדירות עמידר. יש עוד מספר משפחות הנמצאות בתהליך

של בכיסה לדירות, ואם איני טועה בין המשפחות האלה יש משפחה אחת מאירן ומשפחה

אחת מרומניה.

ברשותבס אני רוצה להתייחס עוד לענין העולים מפרס. ב-6 החודשים הראשונים

של השנה עלו מאירן 634 איש. 145 מהם הגיעו לירושלים, והרוב פנה למחוז המרבז.

אין בידי מספרים מדוייקים בקשר לעולים מסוריה. אני יודע בי שלשום הגיעה משם

משפחת אחת, לפי הערבתנו הגיעו ב-6 החודשים הר שונים של השנה כ-500 עולים

מרומניה. חלק קטן מהם הלך לירושלים, רבים מהם הלבו לאיזור חיפה.

ד. בנג'י ;

האם אתם יודעים מה הסיבה לבן שרק חלק קסן מהעולים מאירן הגיע

לירושלים?

מ. שטח ;

היתה איזו שהיא מגבלה לעולי אירן להגיע לירושלים. אבל עכשיו, כשהסידור

החדש פועל, אני מניח שמספר גדול יותר מבין הערלים מאירן יגיע לירושלים.

י. ארצי;

אני שמח מאד לשמרע שמספר בזה של ערלים הצליח להגיע מאירן לישראל, בי

ברלנו יודעים שהיציאה משם אינה קלה כלל ועיקר. בשעתו אמר לי נציג הגוינט

שאיננו עושים דבר נובח העובדה שהיהודים היוצאין מאירן נוסעים לאמריקה ואינם

רוצים לבוא לישראל. אני שמח לראות שחלק מהיוצאים בבל זאת בא לישראל.

ד. בנג'י;

אני רוצה להתייחס לדברימ ששמענו מפי מר שנהר, על 200 דירות שהוקצר

לעולים מבר"המ ו-100 דירות לערלים מאירן. מדוע האפליה הזאת? במה עולים

מברי"המ נמצאים בירושלים?

ש. שנהר;

בירושלים ישנם 279 עולים מברית המועצות. אין כאן כל אפליה. מספר הדירות

שהוקצו קשור בהחלס במספר העולים המגיע מארץ זו או אחרת.

ד. בנג'י;

מתוך הכרותי את הפרסים אני יודע שהערלים מפרס היר מעדיפים לבוא

לירושלים אילו ניתנה להם האפשרות לבחור בצורה חופשית. אז אני בכל זאת רואה

שיש אפליה.

י. ארצי;

שמענו שיש דירות פנויות בירושלים. בך שזו לא יבולה היתה להיות הגבלה.

מה גם שבינתיים מצפים לדירות נוספות בשכירות בירושלים כי מוסיפים לחפש בה

דירות פנויות, בך שהמספר בו נקבר כאן איננו המספר הסופי. זה מספר הדירות

הפנויות ביום, ומחר יהיה המצב שונה.

דירות בשכירות זה ענין תקציבי בהחלט, ואין כאן כל מקום לדבר על אפליה,

כשאתה אוסר שכל העולים מברית המועצות רוצים לקבל דיור שכור, שואלים אותן מיד,

ובצדק, בכמה דירות אתה מדבר. האם אתה מדבר על 100 דירות, על 1000 דירות,

על 500 וכו'. וברור לכל שבשביל לשכור את הדירות יש צורך בכסף. מישהו צריך

לתת אישור תקציבי לדבר הזה, אבל הוא צריך לדעת בכמה כסף מדובר, יכול מאד

להיות שאלפי עולים יגיעו מכרית המועצות, אבל אבחנו מדברים ברגע זה על 200

דירות בשכירות. אבל ברור שזה מספר חסר משמעות, כי אם יהיה צורך ב-2000 -דירות

בשביל העולים מברית המועצות, או מכל מקום אתר, תימצאנה 2000 הדירות הדרושות,

כך זה לגבי העולים מברית המועצות, כך זה יהיה גם לגבי העולים מרומניה, מאירן

ומכל ארץ אחרת, אכל ברור שאם יהיה צורך ב-1000 דירות תהיינה 1000 דירות,

האוצר מהסס לפתוח את הברז, ואני בהחלס יכול להבין את עמדתו, ולכן הוא מגביל

אותנו ונותן לנו בכל שלכ מסויים כך וכך כסף לשכירת דירות, אם יהיה צורך

במספר גדול יותר של דירות שכורות אנחנו נודיע לו על כך והוא ימציא את הכסף

הדרוש, מכאן שההגבלה היא למעשה חסרת משמעות, כאשר תילקח הדירה ה-60 או ה-70

מהמלאי, אנחנו נמשך בתהליך שכירת דירות,

מ. רביב;

הייתי רוצה לדעת אל מי לפנות בקשר למקרים חריגים, כמו למשל משפחה תד-

הורית, או במקרה של אנשים מבוגרים שלא מוצאים פתרון כבודדים, איר אפשר לפתור

בעיות מהסוג הזה?

אני יכול להביא לכם דוגמה של אישה בגיל 40 פלוס שיש לב בת, והיא עתונאית

העובדת בעתון בשפה הרומנית, דמי השכירות הגבוהים שהיא צריכה לשלם אינם מותירים

לה די כסף להוצאות מחייה עבורה ועבור בתה, וישנם מקרים דומים רבים,

ש, שנחר;

אני מבין שעיקר הבעיה במקרה הזה היא של שכר דירה גבוה, אם זו דירה

של עמידר צריכה אותה אשה לפנות לחברת עמידר, וחברת עמידר יכולה לתת לה הנחה

כזו או אחרת, לפי מערכת קריטריונים שעל פיהם היא פועלת, אינני בקי בהסדר

הנוכחי של עמידר, אבל אני יודע שיש שם הסדר למקרים חריגים ומיוחדים,

י, ארצי;

אני רוצה להתייחס לדברים ששמענו כאן, על אי שוויון כביכול במספר

הדירות המיועדות לעולים מארץ זו או ארץ אחרת, אני בכלל לא מבין מדוע צריכים

הכל לדעת כמה דירות פנויות מוקצות לעולים שיבואו מברית המועצות, וכמה דירות

פנויות מוקצות לעולים מארז אחרת, חשוב רק לזכור כי העיקרון הוא שיש טיפול

שווה בעולים מכל ארץ מצוקה שהיא, ושכולם יקבלו דירה בשכירות, אם זה רצונם,

על פי סדר ההגעה שלהם לארץ, זה הדבר שצריר להיות ידוע לכולם , לבל תיווצר

תחושה כאילו דואגים יותר לחלק אחד של העולים ופחות לחלק אחר,

ש, שנהר;

זו אכן הדרר בה אנו פועלים, ההסדר הנהוג לגבי עולים מברית המועצות

חל גם על עולים מרומניה, על עולים מאירן ומכל ארץ- מצוקה אחרת, את מספר הדירות

מסרתי כאן לידיעת חברי המועצה, אבל ברור שדירות פנויות יועמדו לרשות העולים

הבוחרים בדרר הזאת על פי הסדר,

י. ארצי;

אני מאמין שאם משרד הקליטה יבוא עם דירות פנויות לשבירות, במקום

לשלוח את האנשים לחפש דירות, כשהם לא כל כר בטוחים שהם רוצים בזאת, הדבר

יזרז את תהליר היציאה של העולים ממרכזי הקליטה, אם נגיד ליושב במרכד

קליטה כי הנה ישנו מלאי של 100 דירות בשכירות, ושהוא יכול לבחור לו את הדירה

הנראית לו, זה בהחלט יזרז את קבלת ההחלטה על ידו לעזוב את מרכז הקליטה ולעבור

לדירה שכורה,



אנחנו בעד סידור קליטה ישירה. הפקס הראשונה בה הפעלנו את הסידור הזה

היה לגבי עולים מדרום אפריקה, רזה היה בראשון לציון, החודש הגיעו 30 משפחות

סדרים אפריקה והן הלכו לדירות שכורות שהוכנו עבורן מראש, והצרפו אל 10

המשפחות שבאו לשם מדרום אפריקה לפני בחצי שנה. ביום מסודרים 150 איש בדירות

שבירות מפוארות בראשין לציון, אני ריצה לציין גם בהזדמנות זו את העבודה

הייצאת מן הבלל שעשתה עירית ראשון לציון בענין זה, היא השקיעה בזה בספים

ומאמץ, והטילה על ציית שיקום השכונות לספל גם בזה. אנחנו מאד מריצים מההסדר

הזה, ובמיבן שגם העולים מרוצים, וזה מה שקובע.

אני חישב שצריך להשאיר לעולים את הבחירה בין שני המסלילים, יש

עולים העימדים על כך שייעברו למרכז קליטה. עולי דרום אפריקה רצו במשך שנים

רק מרכז קליטה. והנה נפתחה בפניהם אופציה שינה, יחלק מהעילים המגיעים באיתה

טיסה בוחר ללכת לסידיר של קליטה ישירה, לעביר מיד לדירות שבירית שנשכרו

על ידיני, יחלק ביחר ללכת למרכז קליטה. אגב, הפדרציה של יהידי דרום-אפריקה,

שזה ארגון מאד חזק ומאורגן היטב, היא זו ששכרה בפועל את הדירות עבור העולים

מדרום אפריקה, אחרי שחיפשה ומצאה אותן. אני חוזר ואומר שצריך לתת לעולה

את האופציה לבחור במסלול הנראה לו, מי שרוצה ללבת למרכב קליטקה, יופנה לשם;

מי שרוצה ללכת בדרך הקליטה הישירה יופנה לכיוון הזה.

העולים שהועברו למרכז קליטה ורוצים לצאת משם, ינצל אולי את ההסדר

החדש המופעל לגבי העולים השוהים במרכז קליטה פחות מ-6 חודשים, יש להבהיר

להם את האפשרות הזאת בדי שיבינו שלא יכול עולה להשאר במרכז הקליטה למעלה

מ-6 חדשים ולבקש אחר בך להנות מההסדר הזה, ואני ריצה להבהיר מה היא ההסדר

החדש, עולה היושב במרבז קליטה, אם יעזיב את המרבז לפני עביר 6 הידשים מאז

נכנס לשם, אפילי יום אחד לפני כן, ייכל להנית מההסדר החדש לחצי שנה ניספת,

יההסדר החדש מדבר על כיסיי מלא של בל הוצאית שכר הדירה, חשמל, מים, גז

וכו' עד גיבה מסויים, שהוא די גבוה ומכסה למעשה את מליא ההוצאות, למשך חצי

השנה הראשונה אחרי שעזב את מרבז הקליטה, אם יצא ממרכז הקליטה אחרי ששהה שם

חידש בלבד, ייהנה מההסדר הזה למשך תקיפה של 12 חירשים מאותו יום, אם יעזיב

אחרי 6 חודשים, פחות יום, ייהנה מההסדר למשך תקיפה של 6 חירשים, אבל אם

יצא ממרכז הקליטה אחרי עבור 7 חודשים לשהותו שם, יחול עליו ההסדר הרגיל,

ולא ההסדר המיוחד הזה שציינתי זה עתה, יתבן מאד שיהיה בזה תמריץ לגבי אלה

שיכולים ירוצים להסתדר בדרך אחרת אחרי 6 חודשים לשהותם במרבז קליטה,

היו"ר מ. גלזר-תעסה;

אינני יכולה להבין מדוע ראשי עיירות פיתיח כמר ערד, כרמיאל יעיד,

לא יארגני סייר של עילים חדשים במקומיתיהם כדי להראות להם מה הן אפשרויות

הקליטה במקימות אלה, יזה כילל דירות פנייות המצייות שם, מקומות עבודה וכו',

ב, מנצורי;

עישים זאת. ביים הששי הקריב תהיה במשרד שלנו בתל אביב ישיבה עם

6 או 7 ראשי עיירות פיתוח. הקימונו מטה משותף לנושא זה, ובחודשים הקריבים

אכן יאספו 60 אוטובוסים עילים הנמצאים במרכזי הקליטה ויביאו אותם לעיירות

הפיתיח כדי לראית את המקימות ולשמוע מה הן יכולות להציע להם, אנחנו מתכוננים

להביא גם את ראשי הערים אל מרכזי הקליטה על מנת לעודד יציאת העולים לערים

האלה, מדובר במקימות כמו מעלות, מגדל העמק, קרית גת, ערד, נתיבות, עפולה

ועוד, אנחנו מתכוננים לפעילה רצינית בענין זה בחידשים הקריבים.



ש. שנהר;

המצב בתחום הזה הוא באמת עגום, כי במקומות אלה, ואפילו בערד, יש דירות

ציבוריות פנויות. בקרוב ייעשה נסיון לדחוף את הענין הזה באמצעות נושא התעסוקה,

ההסדרים של המשכנתאות וההסדרים הקיימים בקשר לשכר הדירה פוגעים למעשה בעיירות

הפיתוח בכל הקשור לבוא עולים לגור בהן, כי אם ערלה יכול לקבל משכנתא גבוהה

בל כך לרכישת דירה, מדוע לא יעשה מאמץ וירכוש דירה בתל אביב? מי שיכול לקבל

השתתפות כה רצינית בשכר הדירה, מדוע לא ישכור לעצמו דירה בעיר גדולה, שבה בכל-

זאת האפשרויות רבות יותר, ובך על בל פנים זה נראה לו? מדוע יבחר ללכת לעיירת

פיתוח? כפי שאמרתי, ההסדרים האלה פוגעים בעיירות הפיתוח ויש על כן המתנגדים

להסדרים האלה בגלל הסיבה הזאת,

ייעשה נסיון לדחוף את הענין הזה בכיוון התעסוקה, כלומר, לתת הלוואות

בתנאים טובים במיוחד למי שירצה לפתח עסק בעייררת פיתוח, אם עולה שהוא רופא

יילד לצפת, למשל, הוא יקבל בונוס בצורת שנת השתלמות, או סידור מיוחד עם

קופת חולים שיבטיח לו תוספת מיוחדת בגלל זה שהלך לעיר פיתוח, נראה לנו כי

זו הדרך היחידה לדחוף את נושא עיירות הפיתוח, כי בנושא הדיור איננו יבולים

להציע להם דבר מושך לכיוון זה,

אני חושב שעיירות הפיתוח יכולות להוות כוח משיכה אם מדגישים את רמת

החינוך והלימודים בהן, שהרי רמת החינוך בערי הפיתוח היא טובה מאד, וצריך

להביא זאת גם לידיעת העולים,

ש. שנהר;

אחת הקבוצות הבולטות מבין קבוצות הסטודנטים היא הקבוצה של סטודנטים

יוצאי אירן, עשינו מחקר שנמשך מס שנים כדי.לראות מה קורה עם הסטודנטים העולים

אחרי שסיימו את הלימודים שלהם, הסתבר שהקבוצה שנשארה כארץ אתרי סיום הלימודים

היא דווקה זו של יוצאי אירן, הקבוצה שסיימה הכי טוב את הלימודים בטכניון,

למשל, היתה זו של יוצאי אירן, את המחקר הזה ערכה ד"ר תמר הורביץ, המחקר

מצביע על כך שבמשך השנים למדו 1700 סטודנטים יוצאי אירן, איני יודע במה

מהם סיימו את לימודיהם, אבל אני מעריך שחלק גדול מהם אכן סיים את הלימודים

באמצעות מינהל הסטודנטים,

מסתבר שעולה חדש צעיר הבוחר במסלול מינהל הסטודנטים, ומקבל סיוע די

נדיב בדי שיוכל ללמוד, אכן מסיים אח לימודיו, מדובר כאן בגוף הוא גוף

משותף למשרד הקליטה ולמחלקת העליה של הסוכנות היהודית, והוא נותן תשובה

טובה גם לנושא הלימודים, המגורים במעונות וכו',

ד, בנג'י;

לפני שהישיבה מסתיימת הייתי מבקש לשמוע דברי תגובה בענין המטפלת

בעולים מאירן ויחסה כלפיהם, וכן על ביטול יום העיון שהיה צריך להתקיים,

אני מודה ומתוודה שאינני יודע דבר על אותו יום עיון, לא ידעתי כלל

שיום עיון בזה צריך להתקיים



היו"ר מ. גלזר-תעסה;

אני חושבת שאדם דובר פרסית חייב להיית במשרד הקליטה, צריך לדאוג

שבמשרד יימצא דובר פרסית שיוכל לספל בעולים מאירן ויוכל לדבר אתם בשפתם,

אם אינני טועה היה השבוע סיכום בענין זה, אבל מאחר ואינני בטוח מה

בדיוק סוכם אינני מוכן להתחייב ברגע זה במתן תשובה, לא הייתי מוכן לשאלה

הזאת ולכן אינני יודע פרטים על הסיכום שהושג,

אין לנו תקציב לעריכת טיולים עם העולים, לקיום סמינרים ועוד דברים

חשובים לעולי אירן, אני מדבר על המצב כמחוז ירושלים, כי אינני יידע מה המצב

באיזורים אחרים, לפני חודשיים אושר טיול אחד, ובזה הסתכם הענין,

דין עולי אירן בענין זה כדין כל עולה אחר, כשיש בעיות תקציביות במחוז

מסויים הרי הן חלות על כולם, אני בטוח שאת התשובה שנתנו למטפל בעולי אירן

בענין הטיולים ופעולות אחרות השיבו גם למי שבא מטעם התאחדות עולי ברית-המועצות,

התאחדות יוצאי צרפת וכו', התקציב העומד לרשות הפעולות האלה הוא זעום ביותר,

מצער מאד, אבל זו עובדה שלרשות פעולות חברה ותרבות עומד תקציב מגוחך ממש,

אני מתבייש לספר לכם מה התקציב העומד לרשות הפעולות האלה, ההתאחדויות השונות

מקבלות מאתנו סכומים מגוחכים ממש למטרה זו, אבל הסוכנות היהודית נותנת סכומים

הרבה יותר גדולים ומשמעותיים להתאחדויות העולים, משרד הקליטה נותן כמה אלפי

שקלים להתאחדויות הגדולות, בעוד שהסוכנות נותנת להן עשרות אלפי דולר

למטרות חינוך ותרבות,

ישנו מצב שאיננו יודעים מה בדיוק אפשר לעשות, כמו למשל כאשר רוצים

לשלוח עולה לבית יעקב, והוא לא רוצה ללכת לשם, מה עושה הסוכנות בענין כזה?

אם העולה אומר שהוא אינו רוצה ללכת לבית לעקב, איש לא יכריח אותו

ללכת לשם, אי אפשר גם לאיים עליו בענין זה, אם מדובר באדם שהוא מעל לגיל 21

אי אפשר לכפות עליו ללכת או לעשות דבר שאינו רוצה. אתם צריכים להבהיר לעולים ש

שהם לא חייבים ללכת למקום שאינם רוצים ללכת אליו. לא הסוכנות היהודית, אלא

אתם צריכים להסביר לעולים שהם חיים במדינה חופשית ושאיש לא יכפה עליהם ללכת

למקום שאינם רוצים ללכת אליו, חשוב שתסבירו להם שכל אחד הולך לאן שהוא רוצה,

ואם הוא בוחר ללכת לכיוון הדתי, גם שם יש לו מבחר.

נציגי ההתאחדויות של העולים טוענים שהדברים הכתובים הם אמנם יפים

וטובים, אלא שאינם מופעלים הלכה למעשה, אני מאד מבקשת מכם, מר שנהר ומר

מנצורי, שאתם הכתובת לביצוע הדברים, שלא תוציאו הודעה לפני שאתם מוודאים

שהדברים אכן פועלים כך, וזה ימנע אחר כך מרירות ותסכול הן מצד העולים והן

מצד נציגי ההתאחדויות השונות המטפלים בהם, חכו איפוא עם פרסום הדברים עד

שאתם בטוחים שהדברים אכן פועלים כך בשטח

אני מודה לכל הנוכחים, ומבקשת לזכיר לכם שאנחנו תמיד עומדים לרשותכם

ונשתדל לעזור לכם, ישיבה זו נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 14.15)