הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 99

מישיבת ועדת העליה והקליטה

מיום שלישי, ד' בתמוז, התשמ"ז - 1 ביולי, 1987 ,בשעה 09,00

חברי הוועדה; היו"ר פ. גלזר-תעסה

ע, לנדאו

א, שוסטק

מוזמנים; ל. סלובין - הסוכנות היהודית

ש, ליסובסקי - אחראית על נושא התיאטרון,

המועצה לתרבות ואפנות

ע, ניצן - מנכ"ל הבימה

ע. עמיכל יבין - מחזאית

ו. מאור

רשמה ; ש, צהר

סדר היום; קשיי תקציב בהפקת המחזה "הפרוטוקולים של אסירי ציון",



קשיי תקציב בהפקת המחזה "הפרוטוקולים של אסירי ציון"

נושא הדירן שלנו היום קזיי תקציב להפקת המחזה של עדה עמיכל יבין

שסביבו יש ויכוח מסויים. כולם סבורים שהמחזה אינו שיעלו אוחו. בל אחד

מעלה טענות נבונות לכאורה. כוונתנו באן לראוח אם ניחן לגשר בין הדעות

ולהקים בשר שיביא לכך שהמחזה בן יעלה על הבמה.

במגעים שהיו לנו עם נציגי הבימה נוכחנו שיש שם נבונות רבה להעלות

את המחזה הזה. רצינו על בן לשמוע מה בבל זאת מעבב את העלאתו של המחזה.

אני שמח מאד על שהנושא הזה מעניין את חברי הוועדה, גם נושא התאטרון

בבלל וגם המחזה הזה במיוחד. אני חושב שנושא המחזה מרגש מעניין וראוי

לטיפול ולהצגה. אלא שיש גם צד שני לענין, והפגישה הזאת מחייבת אותי לדבר

בצורה גלויה וברורה, אין ספק שהמחזה ראוי לבדיקה ולהתייעצות עם דרמטורג,

עם אנשי הבית וכו'. אין גם ספק שיש מקום להכניס תיקונים. המחזה כמו שהוא

הינו בשלב שעדיין לא בשל לקבלת החלטה אם להעלותו על הבמה או לא. אם תשאלו

אותי אם אפשר להתחיל בשבוע הקרוב בחזרות על המחזה הזה, אשיב לכם שהוא

איננו מובן עדיין לשלב של חזרות.

ישנן דרכים מקובלות לקידום מחזות ישראלים חדשים. אלה דרכים לגיטימיות

הנהוגות בעולם בולו בתאטרונים מכובדים שמקדמים את המחזאות המקומית של אותה

ארץ, אם זו אנגליה, ארצות הברית וגס ארצות אחרות. בך זה מקובל גס שם.

המחזה צריך לעבור שלב ראשון של בדיקה בין עדה ובמאי. אחר בך הוא צריך

לעבור סדנה עם שחקנים. ורק אז, מתוך תקווה ואמונה בגרעין הטמון בו ובשל

חשיבות הנושא, וגם מתוך היכרות שיש לנו עם מחזות אחרים של עדה עמיבל יבין,

נבדוק שוב אם המחזה תגיע לשלב בשל יותר והאם הוא מוכן כדי להעלותו כהצגה

במובן המקובל של המלה.

אם הכל יילך למישרין והתקווה שלי תוכיח את עצמה כמוצדקת, כי אז

יכול המחזה הזה להיות בבחינת ארוע בחלל התאטרון, מחזה שאפשר יהיה להציגו

גם בערבים, וגם בפני בני נוער בשעות אחר הצהרים מחזה שאחרי הצגתו אפשר

לקיים באולם שיחה עם סרובניק שעלה ארצה. המחזה הזה יכול לשתף את הצופים

בו בצורה מוחשלת ביותר בסיפורם של הסרובניקים השונים בברית המועצות.

הנושא הזה נוגע לי אישית, בי אני פגשתי בסרובניקים באלה בהיותי בביקור

בברית המועצות.

אני רוצה להיות זהיר מאד ולומר לסיכום, שהמחזה כמו שהוא היום,

עם המון הערכה שאני רוחש לעדה, זקוק עדיין לעבודה רבה. אני חושב, למשל,

שהדמויות לפעמים פשוטות מדי וזקוקות לאיזו מורכבות שהיא, להיסוס מסויים,

לסתירה פנימית וכוי, הקטע של פורים-שפיל, למשל, זקוק לרה-מחשבה. הסיפור

לוקה לפעמים בשטחיות מסויימת. אפשר גם לחפור ולגלות שם דברים יותר

איבותיים. בקיצור, המחזה דורש עבודה. בך אנחנו נוהגים גם לגבי מחזות

אחרים.

המבנה התקציבי- של הבימה הוא כזה שאינו מותיר לנו תקציב בשביל

מבצע בזה. כי המבצע תזה, אף שאינו גדול ביותר, כולל 10 שחקנים. המדובר

הוא איפוא בסדנה ל-10 שחקנים שצריכים להיפגש עם עדה והבמאי, לקיים

סדנה של חודשיים בערך. אחר כך צריכים לקיים במשך חודש עד חודשיים חזרות,



ורק אז תברא ההפקה, אני רואה את המחזה הזה מועלה בבמה החדשה שלנו שעומדת

להיפתח, בעזרת עירית תל אביב, בחודש אוקטובר הקריב. המדובר הדא בבימרתף.

תהא זו בימה יוצאת מן הכלל סובה, עם אולם קטן המחיל בין 200 ל-310 מקומות

ישיבה, עם כסאות חדשים ובפורמט חדש.

מיותר לציין שהייתי שמח על כל עזרה שהיתה ניחנת כדי לקדם אח הפקת

המחזה הזה, התקציב של תאטרון הבימה, כפי שהוא היום, עם התמיכה המוגבלת

של משרד החינוך והתרבית, מיועד לשחי הבמות המרכזיות שלנו. מרחב התמרון קולנו

לנסיון בזה הוא מוגבל ביותר, פשוט איננו יכולים לעמוד בזה.

מה הוא התקציב של תאטרון הבימה?

התקציב שהוגש על ידי תאטרון הבימה הוא על 7.5 מליון ש"ח. הקצבת

משרד החינוך להבימה היא הגדילה ביותר שהמשרד מקציב לתאטרון, ומסתכמת בשלב

הנוכחי ב- 1,800,000 ש"ח, הבימה כתאטרון לאימי מקבלת הקצבה רק ממשרד החינוך

והתרבנות. התאטרונים העירוניים נהנים מהקצבות של רשייית מקומיות. התקציב

של 7.5 מליון ש"ח שהגישה הבימה איננו סגור עדיין. אני מניחה כי בסופו של דבר

הבימה תצטרך לעבוד השנה במסגרת תקציב של 6 - 5.5 מליון ש"ח.

ע. ניצן;

עובדה היא שהתקציב ניתן לאולם הגדול ולאולם הקטן, ואין תקציב לבמה

שבמרתף, העיבד עד היום על תרומות ציבוריות או פרטיות של גורמים שונים ושל

מפעלים , כמו הסוכנות במקרה מסויים, בנק לאומי ובנק אחר הרואים חיוב

בעבודת הבימרתף.

תאטרון הבימה עושה פחות מכפי שהיה רוצה לעשות. התקציב של 5,7 מליון

ש"ח מביסס על תכנית עבידה אלמנטרית. תקציב קטן מזה יגרום לצמצום העבידה

שלני. לכן אני רוצה לציין שכל עזרה שתתקבל כדי להעלות את המחזה הנדון כאן

היום תתקבל בשמחה. יתכן מאד שאם המחזה הזה היה מיכן היום להצגה מבחינה

אמנותית, כי אז לא היינו צריכים כלל לקיים את הדיין הזה. הוא היה נכנס

לרפרטואר שלנו, אבל כיוון שהמחזה זקיק עדיין לעיביד ילתהליך שאיתי ציינתי,

אנחני זקיקים לעזרה כדי להעליתי.

באיזה גידל של עזרה מדובר?

ע. ניצן;

ההוצאות הקשורות בהפקת המחזה, ללא שכר השחקנים, עשויות להגיע ל-60 אלף

שקל, כלומר - 40 אלף דולר. המדובר הוא בהפקה קטנה, אבל מקצועית. וכאמור, זה

לא כילל שכר של השחקנים יהניצבים. יבתנאי שזה יהיה בתיך התאטרין. כי אם זה

יהיה בחוץ, זה יעלה הרבה יותר, כי אז יהיה צורך באולם חזרות יעיד יעוד.

לזה אפשר כמובן להוסיף את שכר השחקנים, כאשר שכרו הממוצע של שתקן, כולל כל

התנאים הסוציאליים וכו', מגיע לכדי 2,000 ש"ח לחודש. ואם אני מדברים על

10 שחקנים יעל 6 חודשים בערך, הרי אנו מדברים בסכום רציני ניסף.

אני מבין שקידם כל צריך לראות מה אפשר לעשרת כדי לטפל במחזה ולהביא

אותר למצב של שביעות רצון של כולם, דאז צריך לראות אם עוד בשנה הזאת אפשר

יהיה להשקיע בו מה שצריך להשקיע בו כדי שאפשר יהיה להעלותו על הבמה, בין עם

במרתף ובין על במה גדולה יותר, אם זה לא יהיה אפשרי, צריך לבדוק ולראות מה

עושים עם המחזה הזה בשנה הבאה.

האם אני טועה בחושבי שכדי לתת את הדחיפה הראשונה למחזה הזה אפשר

להסתפק באמצעים די צנועים? התרשמתי מהמכתב שלך שכשמדובר באמצעים צנועים

אלה אתם תוכלו לדחוף את הענין בכרה השרירים שלכם, אבל כאשר הדברים יגיעו

לשלב מתקדם יותר, ואם הבימה לא תוכל לגייס את האמצעים הנוספים הדרושים בכוחות

עצמה, אז יהיה צורך להשיג אח האמצעים ממקורות נוספים, כאשר כולנו מעוניינים

בהצגת המחזה הזה.

ע. ניצן;

אני מגיע לעשות את כל חלקי הסדנה ביחד, כי קידום אמיתי של המחזה

כולל סדנה עם שחקנים. זה פשוט בלתי אפשרי ללא הסדנה עם השחקנים. פירוש

הדבר שתחילה תעבוד עדה עם במאי, אחר כך תתקיים סדנה עם שחקנים.

האם אתם מתבוננים לדחות את התחלת הטיפול המקצועי במחזה הזה עד לאותו

זמן בו תשיגי את 3ל סכום הכסף הדרוש לכם? או אולי אתם מתכוננים להתחיל

בעבודה בתקווה שבמשך הזמן יושג הסכום הדרוש?

ע, ניצן;

אנחנו יכולים להתחיל בעבודה של עדה עם הבמאי. שאר השלבים תלויים

בעזרה כספיח שנקבל.

היו"ר ע. לניאו;

בפגישה קשה שהיתה לנו עם קבדצת עולים מברית המועצות שמענו דברי ביקורת

שלהם על התחושה הסובייקטיבית שלהם על הצורה בה הם מתקבלים בארץ. הם חשים

שאין רוצים אותם כאן. אנחנו מחפשים דרכים להחדיר את נושא הסרובניקים והעלי

מברית המועצות לתודעת הציבור כולר, והנוער במיוחד. וכולנו מאמינים שהתאטרון

יכול לסייע לנו בענין זה בצורה רצינית ביותר. אחרי שקראתי את המחזה של

עדה התרשמתי שיש בו כדי להזיז רגשות ודברים בנושא הזה. ממר ניצן, שהוא

איש מקצועי, אנחנו שומעים שהמחזה ראוי לדחיפה. לכן חשוב לנסות לראות איך

מציירים בפני הציבור בארץ את התהליכים השונים שחייבים לעבוד העולים מרוסיה

עד הגיעם לארץ, והדבר הזה נראה לי כחשוב ביותר, כדי שאנחנו נהיה ראויים

לעולים האלה. לכן כל כך חשוב לנו לשבת ביחד ולראות מה ניתן לעשות בכיוון

הזה.

צודק מר ניצן באומרו שהדברים צריכים להעשות כמקשה אחת. אי אפשר

להתחיל לעבוד עם במאי, לשבת אתו ליד שילחן כתיבה ולהתחיל לכתוב את הדברים

מחדש. הבמה והחזרות הם למעשה שולחן הכתיבה של מחזה. אח השינויים

בדיאלוגים מכניסים בזמן החזרות, כתוצאה מהחזרות, אחרי שמזינים אח השחקנים

על הבמה ושומעים ארתם מדברים. זה חשוב גם לבמאי, ואז הוא מבקש מהמחזאי



להכניס את התיקונים המתבקשים, זו עבודה שאינה יכולה להקשות עם הבמאי ליד

שולחן הכתיבה, כי זה תשוב מאד לבמאי להתנסות עם שחקנים על הבמה, ורק אז

הוא יכול לבקש מהמחזאי לתקן פה ושם, להוסיף או להוציא משהו.

קשר העבודה בין המחזאי לבמאי צריך להיות מלווה בניסוי עם שחקנים,

והדבר צריך להעשות בצורה די מהירה ורצופה על פי רצונו של הבמאי, אם היא יחליט

כי הניסוי עם השחקנים צריך להתקיים אחרי שבוע, למשל, אז כך זה צריך להיות,

לא כדאי לעכב את התהליך, ברגע שמתחיל הקשר בין המחזאי לבמאי הוא צריך להיות

מלווה גם בבחירת השחקנים שהבמאי יעמיד על הבמה,

אני רוצה להגיד לכם שלפני שמסרתי את המחזה לקריאה היו לי הרבה מאד

היסוסים, מעולם לא כתבתי מחזה מיד אחרי חוריה מרעישה שעברתי, ואילו במקרה

הזה המחזה התפרץ אצלי מיד אחרי שחזרתי מביקורי ברוסיה, כאמור, היססתי לפני

שמסרתיו לקריאה, והחלטתי שאני צריכה להעמיד את המחזה תחילה בפני הסרובניקים

עצמם ולשמוע את תגובתם,

איני רוצה לחלק לעצמי מחמאה, אבל אני חייבת להגיד שהמחזה עבר יפה מאד,

את היית כנראה בינינו ושמעת את השיחות שלנו,

שאם לא כן לא היית יכולה לכתוב את הדברים האלה, אם לא היינו יודעים שאתה

צברית לא היינו מאמינים כי מי שלא היה כרוסיה יכול לכתוב דבר כזה. אחרי

שהסרובניקים אמרו לי שהמחזה מהימן מסרתי אותו לקריאה לאנשים מקצועיים, אלמלא

אמרו לי הסרובניקים שהצלחתי להעביר את רוח הדברים, הייתי קרוב לוודאי גונזת

את המחזה, כאשר שמעתי את דברי הסרובניקים על המחזה ידעתי שהוא יכול לצאת לדרך,

שזה לא יחטיא את המסרה, ומי יודע, אולי המחזה שלי ישמש תמריץ לאחד מהם

לכתוב מחזה משלו באותו נושא,

מ, גלזר-תעסה;

עומדת בפנינו בעיה רצינית הקשורה בצורה בה החברה הישראלית מקבלת את

העולים, העליה זה נושא שכולם מדברים עליו, אין ויכוח על כך שאנחנו צריכים

עולים וכוי, אבל יש לנו בכל זאת בעיות קליטה קשות ביותר בתחום הפיסי, הכספי

וגם בתחום החברתי תרבותי רוחני, הדברים שאנו שומעים בענין זה מפי עולים

מרוסיה מדריכים את מנוחתנו, מאז הישיבה עם עולים מרוסיה שהתקיימה אתמול

איני מוצאת לי מנוחה, השאלה היא מה אנחנו יכולים לעשות כדי לסייע, כדי ליצור

אווירה שונה ומתאימה יותר,

אחד העולים הסביר לי שאיננו פועלים נכון ושאנחנו עושים לעתים שטויות

מתוך רצון רב מדי לפעול בצורה מתוחכמת שאינה מתאימה למנטליות של הבאים,

ואיני רוצה להלאות אתכם בדוגמאות, די אם אזכיר בי הס באים מארץ בה שכר חדירה

מוגן, וכשהם נתקלים כאן בתופעה של העלאת שבר הדירה בצורה חד פעמית באלף אחוז,

הרי זה דבר שהם פשוט לא יכולים להבין אוחו, שלא לדבר על כך שאינם יכולים

גם לעמוד בו.

אין ספק שאי ההבנות הקשורות במעבר מרוסיה לארץ, או מכל ארץ- אחרת לישראל,

הן כל כך גדולות ורבות עד שפשוט קשה להם להבין את הדברים המתרחשים בארץ.

אנחנו בכל זאת חייבים למצוא את הדרך להקהות קצת את המעבר החד מארץ

המוצא של העולים לארץ ישראל. יש לנו בעיה גם עם חיילים משוחררים המרברים

רבריס קשים ביותר, ואת אותו הדבר עושים גם זוגות צעירים רבים,

אנחנו מבקשים למצוא נתיב מתאים לקבלת פני העולים, מרכזי הקליטה

סתומים ממש, ואין בהם מקום לקלוט עולים נוספים, אנשים פשוט יושבים שם למעלה

משנתיים ושלוש שנים, בי הם חוששים לקבל על עצמם עולה של משכנתה בגובה של

40 אלף דולר, הם פשוט "משתגעים" מגודל הסכום הזה.

הייתי רוצה מאד שאתם תסתבלו על המחזה הזה גם מהאספקט שציינתי, חשוב

לדחוף את המחזה הזה גם מפני שיש בו משהו שיפתח את הלבבות לקראת בואם של

העולים, שיפתח את הלבבות למען קבל את העולים בפנים יפות, בדי להקל על חבלי

הקליטה שלהם, לכן אנחנו פונים אליכם ומבקשים מכם לקדם את הנושא עד כמה

שאפשר מהר יותר, כשהמחזה יהיה מוכן צריך יהיה לעניין בו גם את מערכת החינוך,

כדי שיביאו תלמידים לראות את המחזה וללמוד באמצעותו על הנושא הזח, כדי שגם

לבותיהם שלהם יפתחו למען יראו את העולים בעין שונה, געין אוהדת הרבה יותר,

הענין נראה לי דחוף ביותר, ויש לפעול במהירות,

היו"ר ע, לנדאו;

האם בדקתם את האפשרות לקבל סיוע מהסוכנות היהודית?

אני מצטערת מאד לומר שזה לא רק ענין סובייקטיבי של איך העולים רואים

את המצב, אלא שקיימית בעיות קשות ביותר, פיסיות רכספיות וכמובן גם

חברתיות ותרבותיות, רק אתמול היה אצלי עולה מרוסיה בעל שלישה תוארים אקדמאיים,

והוא בין הסרובניקים הפעילים במוסקבה, הוא חוזר בתשובה ויש לו ארבעה ילדים,

מגיל שנה עד 13 שנה. הוא אמר לי בכאב כי הוא מתבייש לומר לי בי אין לו די

כסף כדי לקנות אוכל עביר ילדיו, הוא קיבל סכום של 511 ש"ח, בשביל משפחה בוו

6 נפשות, והוא היה חייב לקנות זוג סנדלים לילד שלו כי הסנדלים הישנים נקרעו,

כך שזה נגס בסכום שהיה מיוחד לקנייה אוכל, ואל לכם לחשוב כי זה מקרה יוצא

דופן, העולים שרויים במצב של חצי רעב עד שהם מתחילים לעבוד,

אני רוצה להתייחס עכשיו לנושא שלפנינו, לענין המחזה, אני מעיזה

להציע, ואני מאד מקווה שלא אפגע חלילה באף אחד, לא להסתפק בהצגת המחזה בפני

הסרובניקים, אלא למסור אותו לדרמטדרגים מברית המועצות שנמצאים בארץ, ישנו

דרמטורג ידוע בשם פליקס קנדל, ועוד אחד בשם דוד מרקש, ולדעתי בדאי להתייעץ

אתם בענין המחזה,

אין ספק שיש חשיבות בהצגת מחזה כזה, אבל באשר מדובר במחזה או בסרט

שיש בו מסר אידיאולוגי יש להקפיד על הדברים, כי אם זה חלש או לא אמיתי זה

עלול להשיג את ההיפך ממה שכולנו היינו רוצים להשיג,

אני בטוחה שמחלקת העליה, ומר חיים אהרון העומד בראש מחלקת העליה,

יהיו מוכנים להושיט סיוע כספי כלשהו בענין זה, אלא שהענין הוא בידי מחלקת

הכספים, ובזמן האחרון אני יודעת שישנן בעיות לא מעטות בינינו ובין מחלקת

הכספים שלנו, כך שאינני יכולה פה במקום, ומבלי שבדקתי את הדבר תחילה עם

מחלקת הכספים, להתחייב על סכום מסויים, אני רק יכולה להתחייב על כך שמחלקת

העליה אכן תבקש ממחלקת הכפסים לאשר סיוע כזה,

אני חושבת שהענין שלנו מצדיק פנייה אל פר דולצ'ין.

אינני יכולה לדבר בשמו של מר דולצ'ין, כי אני מייצגת את מר חיים

אהרון כאן. אבל אני יכולה לדבר על מחלקה העליה, ובפי שאמרתי מחלקת העליה

תסייע במשהו להעלאת המחזה הזה, אני מאמינה שגם מר דולצ'ין יגלה ענין ירצון

לתמוך במחזה הזה, אך האם אי אפשר לקבל סייע כספי מתומך נוסף? האם זה צריך

לבוא רק מהסוכנות היהודית?

אני מבין שאיננו יכולים לקבל תשוכה קונקרטית מהסוכנות כבר היום,

אבל אנחנו צריכים לדבר עם מר דולצ'ין ועם גזבר הסוכנות מר עקיבה לוינסקי

כדי לראות אם בצד רצון טוב נוכל לקבל גם סיוע כספי לענין זה, ומה יהיה גובה

הסיוע,

כדאי לבוא בדברים גם עס משרד החינוך והתרבות כדי לשמוע מה עמדתו

לגבי פרוייקט ספציפי זה שיש לו מסר חינוכי מוכהק כל כך, משרד החינוך פעיל

בהוראת הנושא של הקשר שלנו עם התפוצות, תוך שימת דגש על יהדות בריח המועצות,

המחזה הזה יכול בהחלט לעזור בהשגת המטרה הזאת,

אישית לחלוטין יש לי הרגשה שדווקה בגושא זה צריך לנסות שלא לעלות

על עץ גבוה מדי בשלבי ההכנה, שמא זה יעשה בדיוק את ההיפך ממה שרוציס שיעשה,

אנחנו מדברים על מחזה ספציפי מאד, ודנים בשאלה איך אפשר להעלות בעיה מסויימת

בתאטרון,

אנחנו מדברים במחזה ספציפי שיש לו מסר מסויים חשוב, וכדי להעלותו

יש צורך כסכום מסויים,

עומרי ניצן אומר שהמחזה דורש מספר מסויים של חודשי הכנה, כמו שדורשים

הרבה מחזות מקוריים. גם כאשר חלק מהמחזות המקוריים אינם מועלים בסופו של

דבר על הבמה, עומרי ניצן מדכר גם על אפשרות להעלות את המחזה בבימרתף ואני

חוששת שיהיו אנשים שיפגעו מעצם העובדה שדורקה את המחזה הזה מציגים בבימרתף

ולא באולם הגדול או הקטן של הבימה, וישאלר מדוע מחביאים את ההצגה הזאת,

מערכת מחינוך, לפי מה שאני יודעת, ואינני יודעת מספיק, אינה בנויה

לטפל בפרוייקטים מהסוג הזה. אגף התרבות היה במילכוד כנושא הזה, תאטרון

הבימה מקבל ממדינת ישראל את ההקצבה הכספית הגדולה ביותר מבין מוסדות התרבות

האחרים, החלק הגדול של תקציב התרבות מחולק בין מספר מלמדות, וזה מקיף חלק

גדול של התקציב.

לשמחתי הרבה, ואני מניחה שגם לשמחתו של עמרי ניצן, משרד החינוך

והתרבות מעולם לא התערב בהחלטות הבימה באשר למחזות שהיא מעלה על הבמה

הגדולה או הקטנה, גם לא בהחלטתה של הבימה להציג בבימרתף גם כשלא היה

תקציב בשביל זה,



אני מציעה להביסה לגייס כספים בשביל המחזה הזה, הכיפה עובדת על

מחזאות מקורית כל הזמן, והיא מוצאת מקורות כספים למטרה זו, וגם משתמשת

בתקציב הרגיל שהופך אחר בך לגרעון. היו גם מחזות שלא נכנסו למסגרת התקציב

הרגיל של הבימה, והיו אמורים להיות מוצגים אחרי גיוס תרומות, כאשר חלק

מההוצאות נעשה על חשבון התקציב השוטף של הבימה, ומיותר להגיד שלא "הענשנו"

את הבימה על כך,

הבימה קובעת לעצמה את סדרי העדיפויות שלה כבל הנוגע לרפרטואר

שלה במסגרת התקציב העומד לרשותה.

אני מבין שהגברת ליסובסקי מנסה להגיד לנו שמשרד החינוך לא יכול להגיד

לתיאטרון הבימה להציג את המחזה הזה.

מתקציב הפרוייקטים הקטנים ליוצרים שאינם בממסד התיאטרוני איננו יכולים

להעביר כסף לתיאטרונים קיימים.

היו"ר ע, לנדאו;

אני מבין שיש לכם קופה קטנה לעידוד יוצרים מקומיים וכו', אבל אינכם

מוצאים לנכון להקציב לתיאטרון הבימה חלק מהתקציב הזח,

התקציב הזה, שהוא זעום ביותר, ניתן שלא במסגרת התיאטרון המסחרי ואף

לא במסגרת תקציב של תאטרון ציבורי,

היו"ר ע, לנדאו;

האם אי אפשר למצוא דרך לפיה חלק מהוצאות המתזה לא ימול על התצקיב הרגיל

של הבימה, האם אי אפשר לדאוג לכך שההוצאות של החודשים הראשונים של עבודה

על המחזה הזה לא יפלו על הבימה, אלא יראו זאת כעידוד המחזה המקורי וכו',

ש, ליסובסקי;

אם הבימה תעלה את המחזה הזה בסופו של דבר הרי שיראו זאת כאילו נתנו

לה תקציכ נוסף לתקציב הרגיל שלה.

עד עתה לא היה עדיין תקדים של יוזמה של המשרד להעלאת מחזה על ידי

הבימה. בדרך כלל המשרד מגיב ליוזמה מבחוץ, אם יבואו במאי ומחזאי אל המשרד

ויגידו שהם מתכוננים להעלות מחזה כזה באופן עצמאי, אז זה כמובן משהו אחר.

התשובה הפורמלית של משרד החינוך והתרבות היא שהמשרד לא יוסיף תקציב

עבור הפרוייקט הזה, הבימה מקבלת סכום נכבד של כסף, והיא המחליטה מה לעשות

בכסף הזה, וכאמור, היו גם מקרים שהבימה החלה לעבוד על מחזה זה או אחר

ובסופו של דגר לא העלתה אותו על הבמה, הכל נעשה על פי החלטתה, ולא על פי

התלטה של מישהו מבחוץ,

העלאתה של,הצגה כזו במסגרת מיוחדת עולה, כפי שכבר ציינתי, סכום של

כ-40 אלף דולר, המחזה צריך לעבור, לפי דעתי, תהליך של סדנה, סדנה כזו צריכה

לצאת לדרך עם תקציב של כ-60 אלף ש"ח. יבול להילת מצב כאשר באמצע הדרך

מגיעים להחלטה ולא מוציאים את כל הכסף על המחזה, ואז מחזירים אותו, אבל

צריר להתחיל את העבודה כאשר הכסף הזה עומד לרשותנו, כשאין לנו הכסף איננו

מתחילים גם בסדנה, אם מחליטים להעלות מחזה, עושים זאת, ואז או שמצליחים

אתו או שנכשלים אתו, המחזה בו אנו מדברים כאן היום זקוק לסדנה כדי שיהיה

סוב,

אני ממליץ שיחנו לנו את הסבום הצנוע של 60 אלף ש"ח כדי שננסה להפיק

את המחזה הזה, אס נתחיל ונראה שזה לא יהיה מחזה מספיק סוב אנחנו לא נהסס

לחידות בזה, אבל אני מאמין שיש תקווה רצינית שנצליח להגיע להצגה שתעביר

את המסר הדרוש.

האם אני מבין נכון שהבימה סבירה שכדאי יאפשר להציג את המחזה הזה

אחרי שייכנסו בו שינויים מתאימים?

ע, ניצן;

נכון, אבל המחזה צריך לעבור תהליך מקצועי תחילה,

משרד החינוך והתרבית אומר לנו שהיא מקציב להבימה תקציב גליבלי שבי

היא יכילה לעשית ברצינה ולפי הבנתה, ושאין היא מוכנה להקציב סכום כסף לפרוייקט

מיוחד זה או אחר, יחד עס זאת שמענו שיש למשרד קופה קטנה לעידוד מחזאית

מקירית, יאי אפשר לתת מקיפה זו כסף מהבימה למסרה זו בשל מגבלות מסייימית,

לפניני מחזה עם מסר חשוב, מהצד השני ישני תיאטרון המוכן להציג את

המחזה הזה אבל הוא זקיק לתקציב מייחד בשביל להעלותו על הבמה, ומשרד החינוך

יהתרבית לא מיכן לתיתי לי, אם משרד החיניך יהתרבית סביר שהנישא ראיי יחשיב

אילי ימצא דרך להתגבר על המגבלית מהסיג שעליהן שמעני, לדעתי צריך לחזיר אל

משרד החיניך יהתרבות ולהעלית בפניי שיב את הנישא הזה, יאני מבקש מגברת

ליסובסקי לימר במשרד כי היא חישבת שאת הנישא הזה חייבים לקדם, אם אמנם כך

היא חושבת, יאז אפשר יהיה למצוא את הדרך לסייע בהצגתו,

ש. ליסובסקי;

אינני רוצה להביא בפניכם את ההתחשבנות שלנו עם הבימה, אני רק זוכרת

שהיו מקרים כאשר תיאטרון הבימה השקיע כספים רבים במחזה שלא הועלה כלל, והכל

על פי החלטה שלו, יש לי הרגשה מאד לא נעימה שבהזדמנות חגיגית זו הבימה

מנסה "להרוויח" עוד פרוייקט, ואני מצטערת על שאני צריכה להגיד את הדברים

האלה דווקה כאשר מדברים בנושא כמו זה שעומד כאן על סדר היום, הבימה כבר

עשתה דברים כאלה בעבר, היא עשתה פרוייקטים שלא במסגרת התקציב הרגיל, ואף

גייסה לעצמה את הבסף שהיה דרוש לה לשם כך,

ע, ניצן;

אני מנסה להשיג כאן תרומה ציבורית לנושא חשוב זה,

נדמה לי שכולנו מבינים היכן בדיוק אנו עומדים, אנחנו נבוא בדברים

עם אנשי הסוכנות, ואני מבקש מגברת ליסובסקי שתנסה לפעול בענין זה במשרד

החינוך והתרבות.

יתכן שתימצא דרך איך לא לעשות את שלבי ההכנה של המחזה במסגרת הבימה,

ורק אז להחליט לאיזה כיוון זה יפנה, זה יקל עלינו מאד,

אני בטוח, גברת ליסובסקי, שאתה יודעת איך ניתן להתגבר על דברים כאלה

מבלי לעבור על החוק, אני בטוח על כן שתימצא הדרך לכלול לפחות את החלק הראשון

של מסלול העיבוד והחזרות במסגרת שתתאים למגבלות של הקופה הקטנה של המשרד,

אני רוצה לציין שוב שאין לנו קופה קטנה, יש לנו סעיף תקציבי לפרוייקטים.

זה סעיף תקציבי מוגדר, ולא קופה קטנה,

אני מוכן לקרוא לסעיף זה בשם סעיף לפרוייקטים מיוחדים, השאלה היא

על מה מוציאים השגה את כספי הסעיף הזה, אני מקווה שתמצאו את הדרך לסייע

לפרוייקט המיוחד הזה,

אני מבקש גס מתיאטרון הבימה לעשות בכוחות עצמו לפחות את הצעדים

הראשונים. עד שיימצא סיוע נוסף,

אני מודה לכולכם על השתתפותכם בישיבה, אני מקווה שהפגישה הבאה

שלנו תהא בערב פתיחת המחזה, אני נועל בזה את הישיבה,

(הישיבה ננעלה בשעה 10,00)