ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 29/06/1987

העלאת שכר הדירה במרכזי הקליטה; השגות של ראש מח' העלייה בסוכנות היהודית על דרך הביצוע של קליטת העולים מברית-המועצות

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מטי 98

מישיבת ועדת העלית והקליטה

שהתקיימה ביוה שני בי בתמוז התשמ"ז - 29.6.87 - בשעה 12.00
נכחו
חברי הוועדה; מי גלזר-תעסה - היו"ר

יי ארצי

ע' לנדאו

מוזמנים; מ' שמיר - מנכ"ל משרד הקליטה

ש' שנהר - משנה למנכ"ל משרד הקליטה

ת' צמיר - ראש האגף לשירותי קליטה בפועל, משרד הקליטה

חי אהרון - ראש מחי העליה, הסוכנות היהודית

די לוין - מנכ"ל מחי העליה, הסוכנות היהודית

אי יעקב

גי אויזרט -

סי פינבלום - יו"ר התאחדות עולי ברית-המועצות

ר' גולן - התאחדות עולי ברית-המועצות

בי אבני - יו"ר התאחדות עולי בריה"מ, סניף ירושלים

ני דרצ'ינסקי- המרכז למידע

יי שטרן - דובר המרכז למידע

שי אזרך - מנהל המרכז למידע

צי גודורוב - מנהלת מחי ההסברה, המרכז למידע

בי שיף - אגודת אקדמאים, שמי"ר

לי סלובין - האגף הרוסי, הסוכנות היהודית

מזכירת הוועדה; וי מאור

רשמה: עי הירשפלד

סדר-היום; א. השגות של ראש מחי העליה בסוכנות היהודית על דרך הביצוע של

קליטת העולים מברית-המועצות.

ב. העלאת שכר הדירה במרכזי הקליטה.



א. השגות של ראש מח' העליה בסוכנות היהודית על דרך הביצוע של קליטת

העולים מברית-המועצות;

ב. העלאת שכר הדירה במרכזי הקליטה

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אני פותחת את הישיבה.

תהילה אני רוצה למסור הודעה שבסיום הדיון בהצעות לסדר-היום בנושא מצוקתם של

יהודי אתיופיה סוכם שהן תידונה בוועדה משותפת של ועדת הוזוץ והבטחון ווועדת העליה

והקליטה. על מועד כינוסה של הוועדה נדע במשך השבוע.
נושאי הדיון שלנו היום הם
ו. השגות של ראש מוזי העליה בסוכנות היהודית על

דרך הביצוע של קליטת העולים מברית-המועצות: 2. העלאת שכר הדירה במרכזי הקליטה.

נשמע דיווה קצר מפי ה"ה היים אהרון ומאיר שמיר, אהר-כך נשמע את חברי הוועדה ואת

שאר האורחים.

ישיבה זו זומנה עקב קובלנות, תלונות ומידע, ולאו-דווקא מאמצעי התקשורת אלא

מאנשים בשטח, ועקב כמה מסמכים שהגיעו אלינו, שיש חריקות מאד רציניות בקליטה של

העליה המצומצמת בינתיים של יהודים מברית-המועצות. אני מדגישה את המלה מצומצמת,

כי כולנו חיים בתקוה שיהיו גלים של מאות עולים, ואולי אלפים. אבל אם בעשרות

הבודדות שמגיעים מתגלות כל-כך הרבה בעיות, וביניהן יש תלונות צודקות, אנחנו

מבקשים לשאול שאלות ולהבהיר את הדברים.

שמחנו ובירכנו על שיתוף הפעולה בין הסוכנות היהודית לבין משרד הקליטה.

סיכמנו באחת מישיבות הכנסת שבעצם צריך להסתכל על זה כעל פרוייקט לאומי, שיקום

צוות היגוי ושכל כל משרדי הממשלה וכל הרשויות יעבדו כצוות משותף שיוביל את הנושא

בצורה הטובה ביותר. ברור שיהיו חריקות, אבל שיהיו מינימום של בעיות.

ההתרשמות עד היום היא לא טובה, כשעד היום יש אנשים בבתי מלון ואם הגיעו

כ-200 משפחות, רובן נקלטו במרכזי קליטה או בבתי מלון, ורק מעטים גרים בדירות

משלהם או בשכר-דירה ציבורי. יוצא שכל הדיבורים הרמים על הבחירה החופשית בעצם

נסגרים בגלל המציאות.

לאור המציאות הזאת ולאור הנסיון הקצר עם המספר הקטן של עולים שהגיעו, אולי

אנחנו צריכים לשנות כיוון. על שאלה זו שחברי-הכנסת מפנים אלינו אנחנו רוצים

לקבל מכם תשובה ולדעת מה קורה עם העולים מברית-המועצות. אני רוצה להוסיף שכל

עולה שאפילו מדבר על חזרה או על ירידה מהארץ, 10 פעילי עליה לא יתקנו את הנזק

שהוא מביא לעליה ולפעילות העליה שם.

רשות הדיבור למר חיים אהרון, ואחריו - מר מאיר שמיר.

חי אהרון;

נכון ליום 2 באפריל, בישיבה משותפת עם משרד הקליטה החלטנו לראות את נושא

קליטת יהודי ברית-המועצות כפרוייקט. הוקמו שני פורומים, פורום מנכ"לים ופורום

שרים, עם גזבר הסוכנות וראש מחי העליה, ושם הוחלט למעשה על נקיטת מדיניות חדשה

שתמציתה אומרת לתת לעולים חופש בחירה הן במקום המגורים והן בשיטות המגורים.

באותה הזדמנות הוחלט שמשרד הקליטה, באמצעות "עמידר" או חברות אחרות, ישכור

כ-200 דירות כדי ליצור מאגר של דירות להשכרה. אופציה שניה היא לאפשר לעולים

לשכור דירה בעצמם. נוצרה גם אופציה שלישית לפיה העולה יכול ללכת למשפחה ולקבל

תמיכה מסויימת.

לגבי שכר הדירה סוכם שחצי שנה הוא ישולם על-ידי הסוכנות היהודית וחצי שנה

על-ידי הממשלה, וכך נבטיח לעולה שנה ראשונה בטוחה עד שהממשלה תוכל להציע

פתרונות, או שהעולה יוכל למצוא פתרונות באמצעות משכנתא.



עי לנדאו;

האם יש איזה שהוא ניר שמסכם את הדבר הזוז ושלפיו אפשר לדעת מה הן ההטבות ומה

הם התנאים שבהם העולים נקלטים? האם אפשר לקבל אותו?

חי אהרון;

יש ניר בזה ואפשר לקבל אותו. אנחנו תמכנו בסיכום הזה משום שראינו בנושא של

קליטת יהודי בריה"מ נושא חשוב גם מבחינה עקרונית וגם מבחינוז ציונית ומשום שידענו

ש-60% מיהודי בריה"מ מבקשים לגור במרכז הארץ, בעיקר בירושלים, כאשר מרכזי הקליטה

היו במצב של תפוסה מלאה.

עד ליום 4 ביוני, היום שבו כתבתי את המכתב לראש הממשלה, הושכרו כ-27 דירות

בלבד. כ-400 עולים שהגיעו עד אז נכנסו למרכזי קליטה לפי בקשה מפורשת שלהם. אני

חייב לשבוז את אנשי מחי העליה שעשו עבודה יפה מאד בכך שהצליוזו למצוא מקומות

לעולים אלה. עם זה, הבנו שהמצב מחייב בדיקה מחודשת, במיוחד לאחר שהחלטנו שתוקפו

של ההסדר החדש הוא לשלושה חודשים בלבד כדי לראות איך הוא מתקדם.

לכן בקשנו להיפגש עם ראש הממשלה, כאשר היה בכוונתנו שגם חבר הנאמנים של

הסוכנות היהודית ישתתף באותה פגישה. לפני הפגישה עם ראש הממשלה התקיימה פגישה

על-פי בקשת השר צור כדי שנגיע אל ראש הממשלה עם מדיניות מוסכמת על כולנו.

התקיימה פגישה בהשתתפות הייה דולצ'ין, לוינסקי, השר צור, מאיר שמיר, ברכיהו

מנצורי ממחי העליה ואנוכי, ולאחר שבדקנו מה הן הבעיות האמיתיות הגענו לכמה

מסקנות נוספות אשר הביאו אותנו להחליט על הדברים הבאים ביחס לכל העולים, מלבד

העולים מאתיופיה.

קודם-כל החלטנו לפנות את מרכזי הקליטה. בענין זה התקיימה לפני-כן ישיבה

בסוכנות שבה הוחלט להקים צוות משולש שמורכב מנציג משרד השיכון, משרד הקליטה ומחי

העליה, שמטרתו לפנות את מרכזי הקליטה. גם החלטנו להעלות את שכר-הדירה במרכזי

הקליטה, אחרי שהממשלה הסכימה לבטל את ההקפאה, ואני מבין שזה חלק מהבעיה שבגללה

העולים נמצאים כאן. אני אתייחס לזה יותר מאוחר. עם זה ידענו שאנחנו חייבים

למצוא פתרונות נוספים. פתרונות אלה נמצאו והועלו על הניר באותה ישיבה משותפת

שבה הוחלט כדלקמן; הסוכנות היהודית תתן לכל עולה שעוזב מרכז קליטה, תוך תקופה

מוגדרת, לדיור קבע - ואחר-כך אמרנו; כל מי שיקנה דירה תוך שנה מיציאתו את מרכז

הקליטה יקבל מענק, עידוד יציאה בגובה 3,000 דולר.

הבעיה העיקרית היא אזור ירושלים. אחר-כך נראח איך זה מתפתח וייתכן שנצטרך

להגיע למקומות אחרים במרכז הארץ, אבל מדובר לא מעבר למרכז הארץ.

משרד הקליטה, יחד עם משרד השיכון, יעמידו 300 דירות ציבוריות לפינוי משפחות

שאנחנו יודעים שהן בשום פנים ואופן לא יוכלו לעזוב את מרכז הקליטה בכוחות עצמן.

בהערת ביניים אומר שבישיבה אצלנו דובר על 100 דירות, במסמך שהוגש על-ידי משרד

הקליטה דובר על 300 דירות, ובשיחות שלי עם מנכ"ל משרד השיכון התברר שהוא לא יודע

על קיומו של המספר 300. הוא יודע רק על 100 דירות.

הממשלה עומדת לעדכן את המשכנתאות, ועל כך מר שמיר בוודאי ימסור פרטים

נוספים.

בנוסף לכך אנחנו עורכים פעולה משותפת עם כל ראשי עיירות הפיתוח. הוקם מטה

משותף על-מנת להביא את העולים ממרכזי הקליטה להכיר את עיירות הפיתוח ולבדוק

אפשרויות עבודה ודיור בהן. אנחנו מאמינים שזה יתן פתרון לחלק מהעולים וזה יעזור

לנו בפינוי מרכזי הקליטה.

אנחנו בקשנו ליצור מהלך שיחזיר את המערכה בנושא הדיור לעולים לפעילותה

התקינה והרגילה. דהיינו, מרכז קליטה הוא מקום שמי שרוצה בכך יגור בו 5 עד 6

חודשים ואחר-כך הוא חייב לעזוב אותו. כדי לעזוב אותו צריך להיות לו פתרון דיור.

נתנו את הדוגמא שבשנת 1974 היו במדינה 30,000 עולים ורק 6,000 עולים היו במרכזי



קליטה, משום שהיו דירות לקליטה ישירה והיו פתרונות של משכנתא לעולים.

בקשנו שתחיה כעת פעולה דומה והצענו שכל העולים יוכלו לקנות דירות בקליטה

ישירה ולא רק העולים מברית-המועצות, כאשר הסוכנות היהודית מממנת את השכירות

במחצית השנה הראשונה והממשלה מממנת את המחצית השניה של השנה.

אנחנו עומדים על כך, וזה הובהר אצלנו בצורה חד-משמעית, שכל נושא דיור קבע

לעולים הוא באחריותה של ממשלת ישראל ולסוכנות היהודית אין מה לעשות בו. אנחנו

יכולים להביע דעה ולנסות להשפיע, ולעזור כספית, אבל האחריות המעשית בנושא דיור

קבע לעולים הוא של ממשלת ישראל. כל מה שקרה עד עכשיו במרכזי הקליטה קרה משום

שממשלת ישראל לא מצאה פתרונות.

להפתעתי שמעתי שבשנה שעברה, יחד עם תוכנית המשכנתאות שהופעלה ושלא חביאח

הקלה למרכזי הקליטה, משרד השיכון העביר למשרד הקליטה כ-1,000 דירות לעולים, והוא

היתנה זאת בכך שרוב הדירות האלה, אם לא כולן, יימסרו לעולים שגרו בדיור שכור ולא

במרכזי קליטה. אילו היו מפנים מחצית הדירות האלה למרכזי קליטה במרכז הארץ, אני

חושב שהיום היינו במצב לגמרי אחר.

לסיכום, ברור לנו שגם לממשלה אין כרגע פתרון לקשישים. אנחנו מחכים להצעה

של הממשלה בנושא הזה וכשהיא תועבר לנו נתייחס אליה. כמובן שהבקשה אלינו תהיה

כספית. אם הענין הזה יופעל סוף-סוף כפי שחיכינו שהוא יופעל, בעיקר בכל הקשור

לקליטה הישירה, בנוסף למבצע פינוי רציני של מרכזי קליטה, שאנחנו מאמינים שיש לו

סיכוי להצליח עקב התמריץ שאנחנו נותנים, נוכל להחזיר את המערכת לפעולה נכונה

ושוטפת תוך ששה חודשים עד שנה.

אני מוכרח לציין ששיתוף חפעולה עם משרד הקליטה הוא יעיל וטוב. נוצרה

בינינו הבנה שלא היתה קיימת בינינו שנים רבות. לא תמיד זה קל לשני הצדדים, אבל

בסך-הכל נעשה מאמץ משותף גם להתגבר על חילוקי הדעות וגם למצוא יחד פתרון.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אני שמחה לשמוע את זה. בבקשה, מר שמיר.

מי שמיר;

אני רוצה להתייחס לדברי הפתיחה של יושבת-ראש הוועדה, שבוודאי שמעה תלונות,

אבל אני חושב שיש מרחק בין שמיעת התלונות ובין הקביעה שאלה הן גם העובדות. ארשה

לעצמי, על בסיס נתונים שבידי, לומר איך אנחנו רואים את המצב.

מה-1 בינואר הגיעו בסך-הכל 679 עולים מברית-המועצות. 170 מתוכם הגיעו

בחודשים ינואר-פברואר-מרס, תקופה שהיא לא רלבנטית לסיכומים שהוזכרו כאן. זאת

אומרת שאנחנו מדברים על כ-500 נפשות. בזכרנו שאלה הם צעדיה הראשונים של השיטה

הזאת אנחנו צריכים לרשום לפנינו שלקראת סוף חודש אפריל ניתנה לעולים בחירה

חופשית בין מרכזי הקליטה ובין דיור שכור, בהמתנה, כפי שהענין הזה נחוץ בבתי

מלון.

אם אני מנכה את ההגעה בחודשים ינואר-פברואר-מרס, כ-220 עולים הלכו למרכזי

קליטה על-פי בחירתם. כ-92 עולים הלכו לדיור שכור במסגרת התוכנית שהוזכרה כאן,

ולסידורים פרטיים פנו 130 עולים. הכוונה היא למשפחות, קרובי משפחה וכדומה,

שדאגו להם. 50 עולים הלכו למעונות, שלצורך הדיון הזה אפשר לראות בהם מרכזי

קליטה.

נכון להיום נמצאים בבתי-מלון, מלבד אלה שהגיעו שלשום, 3 יחידים, הורים,

שבני משפחותיהם הלכו לדיור שכור, לפי בחירתם, והשאירו אותם בבתי-מלון. יש עוד 3

או 4 יחידים צעירים שסידור הקבע שלהם יהיה ב-15 ביולי באולפן עציון, ויש משפוזה

אחת שטרם הסכימה לקבל את הסידור שהוצע לה. כל יתר המשפחות גרות בדיור שכור, או

שהן נמצאות במצב של המתנה לדירה שצריכה לעמוד לרשותן בימים הקרובים מאד.



היו"ר מי גלזר-תעסה;

כשאתה אומר דיור שכור, האם אתה כולל בזה דיור ציבורי?

מי שמיר;

לא. דיור שכור פירושו קליטה ישירה.

בירושלים יש עוד 20 דירות פנויות לקליטת משפחות דתיות-חרדיות ו-11 דירות

פנויות במאגר לצורך קליטת העולים שאמורים להגיע.

עי לנדאו;

כמה דירות יש במקומות אחרים?

מי שמיר;

במקומות אחרים יש לנו 37 דירות, ובתהליך חתימה יש עוד 14 דירות.

יי ארצי;

האם יש מקרים שהעולה מסרב לקבל את הדירה שמציעים לו?

מי שמיר;

כן-

יי ארצי;

בגלל אלו סיבות?

מי שמיר;

בין היתר מכיוון שמציעים לו דירה, כי אילו לא היו מציעים לו דירה הוא היה

מקבל אותה. יושב כאן שמואל שנהר, שביוזמתו בדק ביום ששי כל אחת מוזדירות שבמלאי,

ואלה דירות שכולנו יכולים להתכבד בהן.

טי שנהר;

אלה דירות חדשות, יפהפיות, בגילה, תלפיות מזרח וברמות, שנשכרו מאנשים

פרטיים.

מי שמיר;

לגבי הכנה למלאי, זה היה החודש הקשה ביותר מבחינת שכירת דירות, מכיוון

שבחודשים יולי ואוגוסט מתפנות דירות לקראת חידוש חוזה. אבל עלי לחגיד עוד שני

דברים. א. הסתבר שהשיטה עובדת מצויין בכך שקרובי משפחה או מכינים מראש את הדירה

- ואנחנו מאפשרים סידורים כאלה של השכרת דירות אם יודעים שהקרוב עומד להגיע - או

תוך כדי שהייה בבית-מלון, כשהקרובים השיגו את הדירות תוך שבוע-שבועיים. אולי זו

שיטה עדיפה וכך לאפשר שהות בבית-מלון של כמה ימים, אולי אפילו שבוע - שבועיים,

ולאפשר לקרובים לבחור את הדירה שהם חושבים אותה למתאימה ביותר עבורם. ב. במלאי

יש לנו 60 דירות, ואולי עד סוף השבוע נגיע ל-70 דירות. קצב העליה והסירוב של

האנשים לקחת את הדירות האלה עוררו אצלנו סימן שאלה אם אנחנו צריכים להשכיר את

הדירות האלה, מכיוון שייתכן מאד שבעצם הצעת הדירה יש איזה שהוא ענין פסיכולוגי.



י' ארצי;

האם המחיר סביר?

מי שמיר;

המחיר מאד סביר - 225, 240 דולר לחודש, עם אופציה לשנה נוספת.

יי ארצי;

ולשכר-דירה מוגדל?

שי שנהר;

מובטח שכר-דירה שהוא פחות מחצי ממה שהעולה משלם היום. היום הוא מכוסה 100%

ולאהר-מכן יכוסה 50%.

מי שמיר;

בשים לב למה שאנחנו למדנו מהעולים עצמם, השיטה הזאת היא לרוחם. היא לא

כל-כך לרוחם של קרוביהם. יש לפעמים קרובים שאומרים: אתה עושה שגיאה, כי אם היית

במרכז קליטה היית מקבל משהו יותר טוב, ומסיבה זו אני מציע לך לא ללכת לדיור

שכור. מוטב שתיכנס למקום שבו ידאגו לך מאשר אתה תדאג לעצמך.

יש גם עסקנים שמידת השירות שהם מביאים לנושא הקליטה, לקשר ולהידברות עם

המוסדות, שונה לחלוטין. עם זה אני רוצה לומר שיש אנשים שמתמסרים לענין הזח,

עוזרים לנו, ועובדה שיש הישגים.

כעבור שהיה של שבוע - שבועיים בבית-מלון, אנשים עזבו על-פי התייעצות עם

קרוביהם ועל-פי בחירתם, בתנאים סבירים לחלוטין, ודאי וודאי תואם את הממוצע של

הדיור הישראלי, אם לא מעבר לזה, עזבו ותיפקדו מהיום הראשון. עשינו שיפורים

עצומים בתנאים הנלווים של סיוע. בתהליך יש עוד שיפור חשוב מאד, שלא יקרה יותר

שבימים הראשונים האיש יהיה לחוץ מהבחינה הזאת, ולא יהיה מותנה בכל תנאי שהוא,

שככל שיהיה טוב הוא בסופו של דבר אפליה קשה.

אני חושב שהחשבון הלאומי ייצא נשכר מהענין הזה והוא כולו רווח נקי של

העולה. הראיה, שמעתי את דברי חבר-הכנסת ארצי, ובשבוע האחרון נפגשתי עם עשרות

נציגים של העולים מרומניה, מהונגריה ומאיראן, והם רוצים רק דבר אחד: השוואת

תנאים. אם הם רוצים השוואת תנאים, סימן שהתנאים האלה עונים על דרישותיהם.

סוכם, בהסכמה, שהענין הזה יחול באופן עקרוני לגבי כל העולים. האוצר מתיחס

לזה בחיוב ולמעשה אנחנו מחכים לתשובה שמובטחת לנו לאמצע השבוע הבא. אם נקבל

אותה, בראש ובראשונה נחיל את זה לגבי עולים מארצות המצוקה, ואחר-כך גם לגבי

עולים מהמערב, בהתייעצות עם הסוכנות היהודית.

אני חייב לומר שזה שינוי רדיקלי בתהליך הקליטה. אני מקווה שזו תהיה מהפכה,

אם זה יחול על כולם.

להשכלתכם, גם לפני שהתחלנו עם הסידור הזה, מטפר העולים שמגיעים למרכזי

הקליטה לאורך שנים לא עולה על 40% מסך כל העליה. עד היום הגיעו השנה 5,500

עולים - זה גידול ב-50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד - רק 37% הם הגיעו למרכזי

קליטה על-פי בחירתם.

אתמול קיימנו דיון ראשון שמטרתו לבחון ביסודיות את חתנאים של מרכזי הקליטה,

שבצד התהליך של קליטה ישירה ייווצרו התנאים שאנשים לא יישארו שם יותר. זה לגבי

התהליך של הקליטה הראשונית, או הישירה דרך מרכזי הקליטה. אני מוכן לשמוע היום

השגות על כך.



דיור קבע. במשך שנה, מאז הופעלה תוכנית השיכון החדשה, ניתנו 2,775

משכנתאות לעולים ועוד כ-979 דירות. נכון שרק 17% תוכן ניתנו לעולינו במרכזי

קליטה. בענין המשכנתאות טבעי להניח שמסך כל הממתינים רק 17%מהעולים שנמצאים

במרכזי קליטה מסוגלים לקוזת עם עצמם משכנתאות. ואז, אם אנחנו לוקחים את

האוכלוטיה היחטית במרכזי קליטה לעומת הממתינים האחרים ומנכים לפחות את השנה -

שנה וחצי הראשונות, מטתבר שאנשים במרכזי קליטה השתמשו לא פחות במשכנתאות. 2.

הדיור הציבורי ניתן על-פי זכאות, ואחד הדברים הקובעים בזכאות הוא הוותק בארץ.

לכן, מי שזכאי לשיכון ציבורי נמצא בעשירונים התחתונים מבחינת חתיפקוד של העליח.

מי שנמצא בדיור שכור והוא נמצא בקטגוריה זאת, מעדיף ללכת לדיור שכור ברמתו. מי

שנמצא במרכז הקליטה יעדיף להשאר שם מאשר לבחור את השיכון הציבורי ברמה שהיא

מוצעת לו.

אם אנחנו לוקחים, למשל, את מרכז הקליטה בגילה, 40 דירות במעלה אדומים הוצעו

לאלה שזכאים לדיור ציבורי בגילה ואף לא אחד רצה לקבל אותן.

חי אהרון;

אני חולק על כל מה שנאמר לגבי הדירות הציבוריות, אבל אינני רוצה להתייחס

לעבר. הוקם צוות חדש המשותף למשרד השיכון, למשרד הקליטה ולנו, ואני מקווה שהוא

יחליט למי וכיצד להציע את הדירות.

עי לנדאו!

מהי ההגדרה של דירה ציבורית?

היו"ר מי גלזר-תעטה!

דירה של "עמידר",

יי ארצי!

מצד אחד אני שמח ומצד שני אני מודאג. אני יודע מה המצב בשוק השכירות. יש

לי רושם שברגע שאנחנו מרחיבים אנחנו משיגים הישג עקרוני חשוב ביותר, אבל מצד שני

אני רוצה להיות בטוח שנוכל לעמוד במשימה אפילו בקצב העליה הנוכחי, משום שהתוצאה

תהיה עליה במחירי הדירות. אני גם מודאג לטווח הרחוק יותר מה קורה עם העולה אחרי

שהוא נמצא בארץ תקופה כלשהי, ושואל מה מצבם של אלה שנכנסו לדיור חזה מבחינת

התעסוקה? האם הם דואגים לעצמם לתעסוקה ומשיגים אותה, או שקרוביהם עוזרים להם והם

עומדים מהר יותר על רגליהם, או שהם מוסיפים לקבל סיוע ממשרד הקליטה לדירה? מה

קורה כעבור שנה אם ענין העבודה לא הסתדר והעולה לא יוכל לעמוד בדמי השכירות

כעבור שנה? אני חושש מאד שבעל הבית ינצל את ההזדמנות הזאת כדי להגדיל במקצת את

שכר הדירה. הייתי רוצה לקבל תשובה ברורה שיש לו אופציה לשנתיים, שהיא מינימום

של יציבות.

העולה נמשך למרכז הקליטה בגלל העובדה שהוא נמצא בחממה. מה קורה עם אותם

שירותים שהעולה מקבל במרכז הקליטה כשהוא נמצא בדירה נפרדת? מה קורה עם הרהיטים

שלו? מה קורה עם ההלוואות, עם הטיפול האינדיבידואלי, ומה בקשר לחיפוש עבודה -

דברים שבדרך-כלל מסודרים כשאתה נמצא בקולקטיב ששמו מרכז קליטה? האם הוא מקבל

בדירה את אותו שירות ואיך הדבר הזח מתבצע? זו מהפכה של דצנטרליזציה והשאלה היא

אם אנחנו בנויים למהפכה הזאת.

הייתי רוצה שנתחיל לחשוב לתת למשכיר הדירה איזה שהוא תמריץ. באוצר מדברים

עכשיו על הקלה כלשהי בתחום המטים, אבל הם סיווגו את זה אך ורק לאנשים בעלי הכנסה

מוגבלת.



שי שנהר;

זו טעות, הפרסום לא היה נכון.

יי ארצי;

אני הייתי הופך את ה- 10%תמריץ ואומר שכל מי שמשכיר דירה למשרד הקליטה

יקבל הקלה משמעותית, ואם הוא ישכיר את הדירה ל-5 שנים הייתי אומר לשחרר אותו ממט

הכנטה ונדמה לי שהדבר הזה יהיה כדאי.

לטיכום הנקודה הזאת, אני תושב שאנחנו חייבים להקים מטגרת של דירות להשכרה

שהציבור ידע שהוא יכול לקנות אותן, ולהתקין את הדירות שהן במצב לא כל-כך טוב,

כדי שיהיה טטנדרט מטוים ושלא נגיע למצב שבו העטק ייטתם ולא נוכל יותר ולא נוכל

להציע דיור. אני תרד למתרחש בשוק הדירות. אין בניה, או שיש בניה קטנה מאד

ובוודאי אין בניה לשכירות. יש היום לוזץ גם של זוגות צעירים, משום שכתוצאה מהמצב

הכלכלי בשנתיים האחרונות לאנשים לא היה כטף וכעת המצב משתפר וכתוצאה מכך מחיר

הדירות עלה. מכל הצדדים אנחנו הולכים ונטגרים לגבי טידורים אשר חתאימו לתקופה

יותר רגועה.

אני חושב שאנחנו צריכים ליצור איזה שהוא כלי שיאפשר לאדם לחפש את הדירו!

באופן אינדיבידואלי ולהגיע להטכם. אני יודע שאין דרך של חקיקה, אבל אילו אפשר

היה ליצור מצב שימריץ את המשכירים להשכיר דירותיהם לעולים, לפחות נפתור את הבעיה

הזאת. עולה חדש שמוצא דירה ואיננו יודע בדיוק מה הם ההליכים במשרדים השונים,

שיהיה מישהו שיעזור לו. אני חושב שכדאי להגיע להטדר עם לשכת עורכי-הדין על מטפר

מטוים של עורכי-דין במקומות שונים אשר יקבלו פר-דירה בעד השירות שהם מטפקים, והם

יילכו עם העולה וייצגו אותו.

דירת קבע ומשכנתא. בזמן האחרון נתקלתי באנשים אשר הטתדרו בעבודה וכבר יש

להם בטחון, אבל הם לא יכולים להגיע להשלמת מחיר הדירה, כי המשכנתא אינה מבטאת את

המחיר. אולי יש כאן איזו שהיא אפשרות של שיטה גמישה. כאשר המשפחה מטודרת ולבני

הזוג יש מקום עבודה טוב והם רוצים לרכוש את הדירה ואין להם מקורות, אני מציע לתת

להם באמצעות המשרד את הטכום החטר, אחרת הם יישארו במרכז הקליטה. אני מכיר ומטפל

במשפחה כזאת, ששני בני הזוג עובדים ושניהם רוצים לצאת ממרכז הקליטה, אבל הם לא

יכולים להגיע למחיר הדירה.

מ' גלזר-תעטה;

הנושא של מעלה אדומים מקומם אותי, מפני שלא יכול להיות שיש שם דירות,

והעולה בגילה, במבשרת ציון או במקום אחר אומר; אני לא הולך למעלה אדומים. אנחנו

כוועדה ניתן את מלוא הגיבוי למצוא את אפיקי הפעולה כדי לטפל בעולה שמטרב לעבור

למעלה אדומים. אני רוצה לדעת את הפרטים בנוגע למעלה אדומים, בנוטף לשאלות שהציג

חבר-הכנטת ארצי.

י' שטרן;

יש לי שאלה אחת. אם הכל כל-כך טוב, למה זה כל-כך רע?

היו"ר מ' גלזר-תעטה;

אינני יודעת אם כל-כך רע. אני אומרת שזה לא כל-כך רע.

שי שנהר;

במעלה אדומים יש 40 דירות שעומדות לרשותנו והן הוצעו לעולים. יש גם דירות

בגילה ובמקומות אחרים.



צי גודורוב;

אפשר לקבל את רשימת האנשים שהוצעו להם דירות?

שי שנהר!

כן.

מי שמיר;

יותר מזה, יש כעת במלאי 42 דירות של "עמידר" בירושלים, שגם עולים ממרכז

הקליטה וגם עולים שגרים בשכירות לא רוצים אותן.

אין לי רשימה של האנשים. כל אדם שמטופל בנושא שיכון רשום בתיקו האישי

שהוצעה לו דירה זו או זו. אם גבי גודורוב רוצה לדעת לגבי איש מסוים, אני אאפשר

לך לראות את התיק שלו ולראות שם מה הוצע לו.
י י שטרן
לפי דברי מר שמיר, אם הכל כל-כך יפה וטוב, לא ברור לי למה באנו לכאן. אבל

זה לא נכון שהכל בסדר. יש שני דברים שהעולים נתקלים בהם: ו. המגמה של עונש

קבוצתי. כלומר, בגלל זה שיש אנשים שמנצלים משהו לרעה, קובעים תנאים כאלה שגם

אחרים יסבלו. כוונתי להעלאת שכר-הדירה. לפי הערכתכם למעלה מ- 80% של העולים

שנמצאים במרכזי קליטה לא יכולים לשלם את שכר-הדירה וגם לא לקנות דירות בשוק

החופשי. בידי תלוש משכורת של אשה שמשתכרת 360 שקל ועליה לשלם 345 שקל. ויש לי
דוגמאות נוספות. אומרים להם
אחר-כך תבואו לוועדת ההנחות ותקבלו הנחות. את זה

אומרים לעולה שהגיע לארץ חדשה והוא חי באי-ודאות לגבי העתיד. למה הוא צריך

לסבול מלחצים כאלה?
חי אהרון
יש פה מהפכה. סוף-סוף מאשימים את הממשלה על דברים שהסוכנות עושה. אני

חושב שגם אתם צריכים לגלות אחריות ציבורית מינימלית. לא דרשנו אף לא מעולה אחד

שנמצא שנה בארץ להעלות את שכר-הדירה.
צי גודורוב
אני יכולה להראות לך חשבונות שהעולים קבלו.
חי אהרון
מדובר על עולים שנמצאים בארץ שנה שניה ושלישית, ורובם עובדים. שנית, נאמר

להם בפירוש, על-פי סדר המינהל התקין, שזכותם לערער אצל מנהל מרכז הקליטה, ואם זה

לא מספיק, יש ועדת ערעורים עליונה, שאני הסכמתי שיישב בה גם נציג ציבור. עוד

נאמר להם - ואת זה עוד לא קיימנו, כי יש בעיה בין גזברות הסוכנות לבין משרד

האוצר - שאנחנו נמסור לכל העולים את הקריטריונים לערעור. ביום ראשון תקבלו את

זה.

אי-אפשר קודם לתת פטור ואחר-כך לקבוע כלל. קודם קובעים את הכללים לתשלום

שכר-דירה ואחר-כך אומרים שאלה ואלה לא יכולים לשלם. עם זה, אנחנו כן נדרוש

שמשפחה שמקבלת סכום כסף מסוים ויכולה לקבל דיור ציבורי, שגם בעדו היא צריכה

לשלם, עליה לשלם לפחות מה שהיא משלמת בדיור הציבורי. זה צריך להיות ברור, משום

שאין כל הצדקה שמשפחות יישארו במרכז קליטה כשהן יכולות לצאת. מה גם שהיום ניתן

3,000 דולר תמריץ, שזו מתנה למי שייצא בתנאים המקובלים.



י' שטרן;

יש פה טעות בסיסית, כשאומרים שזאת כאילו לא בעיה בשביל עולה שהגיע עכשיו

לארץ. הוא רואה את ההשבונות שמקבלים אלה שנמצאים בארץ למעלה משנה, וזה מפחיד

אותו וכואב לו. אין להבדיל בין עולים שנמצאים בארץ פהות משנה או למעלה משנה, כי

זו אותה אוכלוסיה.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

מה אתה מציע לגבי העולים שנמצאים במרכז הקליטה שנה ושנתיים?

יי שטרן;

אין דבר כזה כמו עונש קבוצתי. אינני יודע מה הפתרון לגבי אלה.

עי לנדאו! י

צריך להציע פתרון.

וזי אהרון;

יש לי בקשה, שלא תשתמשו בביטויים שמתפרשים אתרת. מה זה עונש קבוצתי?

כשאתם משתמשים בביטויים כאלה אתם מעוררים תסיסה נוספת בקרב העולים, שמשפיעה

גם על האווירה בארץ. אני מבקש מאד להיזהר מאד בדברים שאתם אומרים.

י' שטרן;

אני רוצה להגיד מה נראה לנו כפתרון. יש אנשים שמנצלים הסדרים לרעה ולגביהם

צריך להיות סדר מסוים. לגבי העולים ככלל שגרים במרכז קליטה שנה ומעלה, כי אין

להם פתרון אחר, צריך ללכת בשיטה של בניה ציבורית שתפתור את בעייתם של החלשים.

אנחנו צריכים לצאת מהנחה שהעולה איננו רמאי והוא לא בא לנצל את המדינה. הוא בא

לתרום ולבנות ויש להתייחס אליו כאל בן-אדם ולא כאל ארנב שעושים אתו כל מיני

נסיונות.

אין לכם עדיין דו-שיח ממשי עם העולים. זה אמור פחות לגבי הסוכנות מאשר

לגבי משרד הקליטה. מי חשב, למשל, לתת לאדם מבוגר 30 שקל לחודש כדמי כיס ואחר-כך

לשנות את זה ל-00ו שקל? זאת אומרת שהמספר 30 לא היה מחושב מראש. אתם גם שיניתם

את הסידורים בשדה התעופה ועכשיו אפשר להזמין אישור כניסה לקרובי משפחה עד השעה

12. אתמול הגיעה בתו של אסיר ציון יוסף ברנשטיין. צלצלתי לשדה התעופה ובקשתי

אישור כניסה. אמרו לי שהרשימות של האנשים שמגיעים מתקבלות בשעה 2, אישור כניסה

אפשר לבקש עד שעה 12, ובלי רשימות אי-אפשר לקבל אישור כניסה. אבסורדים כאלה יש

לאורך כל הדרך והם מורידים את העולים מהפסים.

מי שמיר;

אתה גם יודע את התשובות לדברים האלה. בנוגע לדמי כיס אתה מאשים אותנו על

דבר שתוקן?

יי שטרן;

אם הייתם מתייעצים מראש עם נציגי העולים ועם נציגי ההתאחדויות לא הייתם

מגיעים למספר כזה.

מי שמיר;

התייעצנו אתכם לפני 3 שבועות ואז אמרתם שהכל בסדר, וכשיצאתם אמרתם את

ההיפך. אתה אומר שהיתה שיטה שלפיה העולה הלך ישר למרכז קליטה ושם דאגו לו לכל



מחסורו. כעת השיטה משתנה, ותוך שבוע-ימים מאז שאיתרנו את הבעיה שינינו את הענין

הזה והוא מניח את הדעת, ואתה אומר שאנחנו עושים שטויות?
י' שטרן
אם הייתם מתייעצים אתנו אפשר היה למנוע שטויות. אני רוצה להזכיר את ענין

הניהול שאתם עושים את זה כהלוואה. מי שמכיר את מצב העולים לא היה מקבל החלטה

כזאת.

מי שמיר;

בענין שדה התעופה, אנחנו נלחמים כבר שבוע-ימים עם כל הרשויות שיתנו לקרובי

העולים להכנס לשדה התעופה ושם אומרים לנו שמסיבות בטחוניות הם לא יכולים להיענות

לבקשה. שמואל שנהר נמצא בשדה התעופה פעמיים בשבוע כדי לשנות את זה. היום אנחנו

ניפגש עם שר המשטרה שהזמין את כל פיקוד המשטרה כדי לשנות את ההחלטה הזאת. למה

מראש אתה קובע שזה שטויות ומחדלים? אתה לא בודק את הדברים.

יי שטרן;

זה מה שנאמר לי.

היו"ר מ' גלזר-תעסה;

אני מבינה שהנושא די "חם", אבל אני מבקשת להציג את הדברים לא כקובלנה אלא

כשאלה, ואם לא תתקבל תשובה מניחה את הדעת היא תישאר כקובלנח להבא. אני מבקשת

להשיב לשאלתו של חבר-הכנסת ארצי.

שי שנהר;

אני רוצה להשיב תחילה ליורי שטרן. משטרת לוד מתנגדת למתן אישורים אחרי

השעה 2. בהתחלה הם הסכימו ואחר-כך חזרו בהם מהסכמתם. שר הקליטה עומד להיפגש

היום עם שר המשטרה ונקווה שהוא יקבל תשובה חיובית.

אתה יודע מהי עמדתנו מהתחלה. רצינו שהקרובים ייכנסו, וגם היום אנחנו רוצים

שהם ייכנסו, כי אנחנו חושבים שזה טוב לקליטה. על מה אתה תוקף אותנו? הענין הוא

שמשטרת לוד החליטה מטעמים בטחוניים שהיא חוזרת בה מן ההסדר. אני מאמין ששר

הקליטה ישכנע את שר המשטרה ושוב יינתנו אישורים. יש בעיה בטחונית אמיתית וזה לא

סתם ספור.

לשאלתו של חבר-הכנסת ארצי איך יינתנו שירותי הקליטה של אולפן וכדומה בשיטה

החדשה של הקליטה. התשובה היא שבאמת לא עוסקים בהתחלה בתעסוקה. בששת החודשים

הראשונים אנשים דואגים לדברים שהם לפני תעסוקה, ובעיקר ללימוד עברית. לצורך זה

האנשים מקבלים דמי קיום כאילו היו במרכז קליטה והולכים לאולפן. הסכום שניתן כעת

ל-4 נפשות הוא 511 שקלים, שעליו יש להוסיף קצבת ילדים למי שיש ילדים.

עי לנדאו;

כמה מקבל מי שמובטל בחצי השנה הראשונה?

שי שנהר;

הוא מקבל סכום זהה שמשולם על-ידינו. דמי אבטלה ודמי קיום ל-4 נפשות מגיעים

ל-511 שקלים. לזה יש להוסיף קצבת ילדים, ואם מתלווה למשפחה קשיש שמקבל קצבת

זקנה, גם היא נוספת.



הסכומים האלה לא גבוהים, אבל זה מש שמשולם גם במרכז הקליטה. כלומר, אין

הבדל מבחינת השיטה בין מרכז הקליטה לבין הקליטה הישירה.
היו"ר מי גלזר-תעסה
מי משלם את הוצאות החשמל ואת ההוצאות האחרות?

שי שנהר;

מאחר שאנשים הולכים לקליטה ישירה הם מקבלים 100 שקל לחודש להוצאות חשמל,

מים וגאז, שהם תוספת ל-511 שקלים והקצבאות שהזכרתי, ל-6 חודשים ראשונים, וזאת

כדי להשוות את התנאים פחות או יותר לתנאים במרכז הקליטה.

אנשים הולכים לאולפן לעברית, או במרכז קליטה אם הם שכרו דירח סמוך למרכז

קליטה. הם יכולים לשלוח את ילדיהם הקטנים לפעוטון ולגן במרכז קליטה, אם הם שכרו

דירה סמוך למרכז הקליטה, או לקבל 200 שקל לחודש לילד ל-6 חודשים ראשונים כדי שהם

יוכלו להכניס את הילדים למעון או לגן ילדים.

לגבי ציוד. הדירות מושכרות ריקות, לפי בקשתנו. אני מעריך שאם היה בהן

ריהוט, היינו משלמים אחר-כך עבור הנזקים יותר מאשר כל שכר הדירה. לכן אנחנו

דורשים רק דירות ריקוח. בדירות האלה מכניסים ציוד קל, שזה מטות, שולחן וכסאות,

וציוד כבד, שזה מקרר, כיריים של גאז וארון.

כל הדברים שהזכרתי מחושבים לפי ערכם וניתנים כהלוואה לעולה. תנאי ההלוואה

הם נוחים ביותר, חלק ל-4 שנים וחלק ל-5 שנים. תחילת ההחזר היא שנה לאחר קבלת

הציוד, בהנחה שרוב האנשים יעבדו. ההלוואה לא צמודה, בריבית של 12%, בשטר עצמי

ללא ערבים. אני חושב שזה סידור יוצא מן הכלל.

יי שטרן;

מהו סך-הכל הסכום?
שי שנהר
ציוד כבד - מקרר, גאז וארון - כ-1,300 שקל, מחולקה ל-5 שנים. הציוד השני

הוא בערך כ-300 - 400 שקל לנפש.

יי ארצי;

העולה מקבל כסף כדי לקנות את הדברים האלה?

שי שנהר;

הוא לא מקבל כסף ביד. הציוד נכנס פנימה. זה ציוד סוכנותי. הציוד הקל הוא

של משרד הקליטה והציוד הכבד הם על-חשבון הסוכנות היהודית וההלוואה מוחזרת

לסוכנות היהודית דרך בנק איגוד.

אנחנו בהחלט בעד הסידור הזה. אנחנו מאד בעד לתת לעולים כסף כהלוואה במקום

ציוד, אבל מסתבר שאם היינו אומרים לעולים; קחו כסף ותקנו מקרר, היתה עוברת חצי

שנה עד שהם היו מקבלים אותו, כי זה היום זמן ההמתנה. לנו ולסוכנות יש מקררים

גדולים ויפים שאפשר לחיות אתם שנים. מי שאומר שהמקרר לא בסדר, לא ראה אותו. הם

ניתנים במחיר מציאה, בהחזר מגוהך, שמשמעותו יותר משני-שלישים חינם. מלבד זה,

תמיד אפשר למכור אותו ולמכור מקרר של 20 קוב.



אני חייב להודות שיש הבדל במאוויים. אני מעריך שהעולה היה רוצה לקבל את זה

בחינם, אבל זה לא בא בחשבון. האלטרנטיבה היא לתת את זה בהשאלה ולקבל חזרה.

הגענו למסקנה שלא נלך לטרטור הזה, כי זה אומר שצריך לשלוח נגר לפרק את הארון

ולקחת אותו חזרה, או לשלוח טבל שיוריד את המקרר חזרה. לכן, אני חושב שהשיטה

שהנהגנו היא טובה גם לעולים וגם לאדמיניסטרציה.

אני מודה שיכולה להיווצר בעיה מסוימת של טיפול. אם אנשים הולכים למרכז

קליטה, כולם נמצאים במקום אחד והטיפול בהם מרוכז, ואילו כשאנשים מפוזרים הם

יצטרכו ללכת למשרד שלנו, או לקבל את הטיפול - ולזה אנחנו שואפים - במרכזי הלמידה

שלנו. אם האיש לומד עברית במרכז למידה, כמו ברוממה בירושלים, שהוא מרכז למידה

גדול מאד, שם יינתן לו הטיפול. מרכז למידה זה מקום שבו האנשים משפרים את ידיעת

העברית שלהם, או לומדים עברית מהתחלה, כאשר המוקד הוא טיפול תעסוקתי באותו מקום.

בזה אני משיב לחבר-הכנסת ארצי בנושא התעסוקה. אינני יכול לומר שהעניינים

מכוסים בנושא התעסוקה עד הסוף. כולנו יודעים שאנשים בדרך-כלל משיגים עבודה לא

דרך המנגנונים הממשלתיים, אלא באמצעות חברים או קריאה בעתונים. מבין העולים

שהגיעו לאחרונה יש כמה מהנדסים מעולים שיתחילו לעבוד בימים הקרובים, כי הם

יודעים עברית.

שכר-דירה. כל הדירות שאנחנו שכרנו באמצעות "עמידר" בכל הארץ נשכרו עם

אופציה לשנה שניה. זה היה תנאי לשכירתן. האופציה היתה שלנו ולא של המשכיר, ואם

יסתבר שאין צורך בהן, לא נחדש את החוזה.

י' ארצי;

מי חותם על החוזה?

שי שנהר;

"עמידר". העולה חותם על הסכם שכירות משני כשוכר משנה.

בשנה השניה תהיה נפילה גדולה בסיוע לתשלום שכר הדירה. אם היום דירה בת 3

חדרים בירושלים נשכרת בסכום של עד 400 שקל, ובתל-אביב ובחיפה עד 350 שקל, הסיוע

שלנו בשנה השניה באמצעות הבנקים הוא רק 240 שקל. אם האנשים יעבדו ויבינו שחלה

עליהם אחרות כבדה מאד כלפי משפחותיהם, הם יעבדו וישלמו את ההפרש.

עי לנדאו;

מה יקרה עם אותם אנשים שלא הצליחו למצוא עבודה?

שי שנהר;

מגיעים לארץ עולים ברמה לא רגילה והם יעבדו. אני אגיע גם ליוצאי-דופן.

עי לנדאו;

מר שנהר, הרי אין לנו ויכוח לגבי אלה שבוודאי ימצאו עבודה. השאלה היא מה

יהיה עם אלה שלא ימצאו עבודה.
שי שנהר
אינני יודע כרגע. אני גם לא חושב שצריך לחשוב על זה כרגע. אני יכול
לשלוף תשובה מהמותן ולהגיד
נתחשב, יהיו ועדות ערעורים.



עי לנדאו;

אל תשלוף תשובה מהמותן, תגיד לי מה התשובה שלכם. הרי סביר לגמרי שיש

אוכלוסיה שגם כעבור שנה יהיו לה קשיים והיא לא תסתדר בעבודה. אני מכיר אשה

מבוגרת, מהנדסת מכונות, שנמצאת כבר 3 שנים והיא ובעלה מובטלים. איזו תשובה תתן

לה?

שי שנהר;

אני אומר באופן תד-משמעי שעדיין לא נתנו לענין הזה תשובה. הרי אפשר לתת

לזה תשובות גם בעוד שנה, ולמה אנחנו צריכים לתת אותן עכשיו? התשובה יכולה
להיות
א. שנכסה את זה גם בשנה השניה.

עי לנדאו;

את התשובה אתה צריך עכשיו לתת, כי יש לך אנשים שהגיעו לפני שנה.

שי שנהר;

לא, אין אף אחד כזה. הראשונים שהגיעו נכנסו לדירות לפני וזודש. למה אני

צריך למהר ולתת תשובה?

ת' אהרון;

אנוזנו באנו לקראת התוכנית הזו על-מנת שהמערכת תחזור לתיפקודה הנכון ואמרנו

שחייבים לתכנן היום מה שיהיה בעוד שנה, כי אם לא, בעוד שנה - שנתיים שוב תהיה

לנו בעיה במרכזי הקליטה ובעיה עם דירות ולא נדע מה לעשות עם האנשים.

מי שמיר;

אנחנו רושמים את זה לעצמנו, שבשיתוף עם הסוכנות נשיב על כך.
עי לנדאו
אדם שהולך לתהליך מסוים לא יכול לקחת על עצמו אי-ודאות גדולה מדי לגבי מה

שיקרה בעוד שנה. הוא צריך לדעת שגם אז יש לו פתרון סביר.
שי שנהר
כעת אנחנו אומרים לאיש שהסכום המשולם כרגע עבור שכר-דירה הוא 240 שקל. אני

מקבל לתשומת הלב את הדברים שאתה אומר, ואני מוסיף שהראשונים נכנסו לדירות לפני

חודש בלבד. בהחלט צריך לחשוב על זה, אבל צריך לחשוב גם איך אומרים את זה.

האנשים שנכנסו לדירות, וראיתי כמעס את כולם, בטוחים ביכולתם לעמוד בזה, ואני

מעריך שכמעס כולם אכן יעמדו בזה.
עי לנדאו
אני רוצה לשאול שתי שאלות. 1. אנשים מאנגליה כועסים על העליות האחרות.

קבלתי השבוע מכתב מאנשים שכותבים שהם רוצים לעלות לארץ, ולמה מסדרים אותם בענין

המסראז'. לכאורה זו לא בעיה שקשורה לעולים מברית-המועצות, אבל זו בעיה חברתית

חריפה וחשובה שצריך לראות איך מיישבים אותה כדי לא ליצור טינה בין עליה אחת

לשניה.

2. אני רוצה לדעת מה הם הפתרונות שאתם מציעים לעולים מברית-המועצות. אם

האלטרנטיבה הנוכחית היא לא בסדר, זאת אומרת שתושבים שהלחץ עליהם הוא גדול מדי,

או שאי-אפשר לסלק אותם כל-כך מהר ממרכזי הקליטה. פה אומרים דבר שהוא סביר

לגמרי, שאנחנו במרכזי הקליטה צריכים - ובוודאי נצטרך אם העליה תהיה רבה יותר -



לניהול שוטף, כי פינוי העולים זו בעיה לוגיסטית די קשה. איזה פתרון אתם מציעים,

שלפיו יחיה תמריץ טוב לעולה שגר במרכז קליטה לצאת החוצה ולתפש דירה בתוץ? או מה

צריך להיות גובה התמיכה באנשים שאין להם עבודה? לדברים האלה צריך לתת תשובות

קונקרטיות.

אני מצטער שאני צריך ללכת כעת, אבל אני אקרא את התשובות בפרוטוקול.

סי פינבלום;

לדעת התאחדות עולי ברית-המועצות הסידורים לקליטת העולים הם מצויינים.

יכולים להיות חריגים וצריך להסדיר אותם מהר ככל האפשר.

בענין דמי כיס, יש כבר שאלון ברוסית שאפשר יהיה לתת אוטו במטוס ולמלא אותו

ואז לא יהיה עיכוב יותר מדי גדול.

ניתנים אישורי כניסה לשדה התעופה לקרובי משפחה, אבל צריך להיות סידור שגם

אחרי השעה 2 אפשר יהיה להכנס. אלה הדברים שהם בסדר.

דמי קיום. מר שנהר אמר שדמי הקיום הם 511 שקל. דיפלומטית זה דבר טוב, אבל

אדם יחיד מקבל 240 שקל ומשפחה בת 3 אנשים מקבלת 350 שקל, וזה לא מספיק.
ש' שנהר
משפחה בת 3 נפשות מקבלת 447 שקל.

סי פינבלום;

בסדר, אבל לגבי יחיד לא טעיתי.

בהצעת-חוק שהגשנו ליושבת-ראש הוועדה בקשנו לקשור את זה עם השכר הממוצע

במשק. היום, כדי שיהיה נוח לדבר על אחוזים, מדברים על 85% מהשכר המשלים במשק.

משפחת עולים מקבלת היום 440 שקל, שזה למטה משכר המינימום שהוא 520 שקל לחודש.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
אבל לזה יש תוספות בעד ילדים, הוצאות חשמל, גאז ועוד.
סי פינבלום
אני שואל למה לא להתחיל ישר מהשכר הממוצע במשק כדי שהאיש יחיה בכבוד?

מר אהרון אמר שהעולים שמפנים את מרכז הקליטה תוך שנה מקבלים מענק של 3,000

דולר.

חי אהרון;

לא אמרתי תוך שנה. אמרתי שמי שמפנה את מרכז הקליטה קודם-כל באזור ירושלים

והולך לדיור קבע תוך שנה, יקבל מענק חד-פעמי של 3,000 דולר.

סי פינבלום;

באשר לריהוט, אני חושב שאי-אפשר לחייב את העולים לקחת ריהוט שהם לא כל-כך

רוצים אותו וגם לחייב אותם לשלם בעדו. המקרר שהעולים מקבלים הוא קטן, מדגם

אמקור 10.



אני חושבים שצריכים להיות קריטריונים ברורים בקשר לדירות כשם שהם קיימים

בקשר לשכירות קבע. הנסיון מלמד ש-90% מעולי ברית-המועצות שקבלו דירה בשכירות,

קנו אותה לאחר פרק-זמן קצר. עשיתם דבר מצויין כששיניתם את השיטה בכוח ושלחתם

אנשים לאולפנים. תעשו מאמץ ותשנו גם את זה.

באשר לעולים שגרים בשכירות זמנית רחוק מהאולפן, האם הם מקבלים הוצאות

נסיעה?

שי שנהר;

כן.

ר' גולן;

אני רוצה לשאול את ה"ה אהרון ושמיר. שמעתי את דברי מר אהרון בנושא הקליטה

הישירה וחזרה לשיטה של שכירות ציבורית זמנית והבנתי שבלית ברירה הגשנו תוכניות

למיניהן שכוללות מקרר, גאז וכדומה. האם לדעתך ניתן לשנות את תמצב הזה? אם כן,

ואם אמנם תהיה עליה המונית מברית-המועצות, אנחנו בעד הליכה לשכירות של דירות

ציבוריות, והמשכנתאות יהיו אופציה לרכישת הדירה. כפי שמר פינבלום אמר, 90%

מהעולים קנו אחר-כך את הדירות.

אדם שקונה דירה צריך לשלם 28 שנים משכנתא. הוא לא יספיק לשלם אותה ואז

ילדיו יצטרכו לשלם, ואולי גם נכדיו.

שי שנהר;

יש ביטוח לפיו אם האיש נפטר המשכנתא משולמת על-ידי החברה המבטחת.

חי אהרון;

אני אענה לך מעשית ועקרונית. אנחנו הצענו ואפילו הקצבנו כסף לכך שבמשך שנה

ננהג בשיטה של קליטה ישירה בדירות שכורות, לא ציבוריות. הוחלט שאנחנו נשתתף 6

חודשים ומשרד הקליטה ישתתף 6 חודשים, והעולה יוכל לשכור דירה לפי בחירתו,

אופציה שניה היא מרכז הקליטה ואופציה שלישית - מהמאגר.

אינני רוצה להכנס לוויכוח בנושא המשכנתא. דבר אחד ברור, שאינני רואה היום

את ממשלת ישראל הולכת לבנות דירות ציבוריות במרכזים הגדולים. אם אתם מתכוונים

לזה, צריך לנהל מאבק לשינוי המדיניות. מדינת ישראל בונה היום במקומות שבהם היא

חושבת שצריך לבנות.

מי שמיר;

גם שם יש משכנתא, ביהודה ושומרון.

חי אהרון;

אם אנחנו מבינים נכון מה שקורה במציאות החברתית הישראלית, העולה צריך להבין

היטב את הדברים הטובים שיש שבמשכנתא ולהתאמץ לרכוש דירה עם משכנתא, כי כך הוא

יתקדם. לכן אני מאד מרוצה ממה שמשרד הקליטה אומר לנו, ש-650 עולים מרומניה רכשו

דירות עם משכנתאות. אני מקווה שעולי ברית-המועצות ילמדו את נושא המשכנתא. אם הם

יגורו שנה נוספת בדירה שכורה, או חצי שנה נוספת במרכז קליטה, יהיה להם זמן של

שנתיים עד שנתיים ותצי לשקול וללמוד את נושא המשכנתא. אני מייעץ לעולים ללכת אך

ורק למשכנתא.



י' שטרן;

אבל יש כאלה שלא יכולים לקחת משכנתא.

חי אהרון;

מי שלא יכול לקחת משכנתא צריך לתת לו דיור ציבורי.

מי שמיר;

נאמר כאן שהמשכנתאות לא מספיקות. השאלה היא אם אתה לוקח את 1.1.87 או את

1.8.87, שאז המשכנתא תעודכן ב-20% כפי שהיא עודכנה לגבי ישראלים והמינימום יהיה

48,000 דולר. נכון שדירה יפה מאד עולה 60,000 דולר, אבל גם ב-48,000 דולר אפשר

לקנות דירה ראשונה סבירה.

אני מציע לעזוב את הענין של דיור ציבורי, מכיוון שהעולים עצמם מצביעים

ברגלים. הם לוקחים משכנתאות ולא מקבלים את עצתכם. אתם שוכחים דבר בסיסי אחד,

שההחזר שווה פחות או יותר לשכר-הדירה. אם אתם בונים על שכר-דירה של 8 ל"י, כמו

שהיה פעם, אתם חיים 15 שנה אחורנית. החזר המשכנתא, כולל הביטוח, כמעט שווה

לשכר-הדירה.

יי שטרן;

איזה פתרון אתם מציעים לחלשים?

מי שמיר;

יש קריטריונים. אני הגעתי לכלל סיכום עם מנכ"ל משרד השיכון ואני מקווה

שתוך שבועיים יסוכמו כל הפרטים. הקריטריונים הם קודם-כל אלה שנותנים זכאות

למשפחה ישראלית; משפחה חד-הורית, משפחה גדולה שמשתכרת סכום שהוא פחות מהסכום

הממוצע במשק, נכים וכיוצא באלה. שנית, מי שמקבל השלמת הכנסה זכאי לדיור ציבורי.

עוד סוכם שכל אלה שיש להם רק השלמת הכנסה, לא צריכים לעמוד בשום מבחן. כל

אלה שיש להם יותר מהשלמת הכנסה, אבל לא כדי להחזיר גם את המשכנתא, ועדה ייחודית

תקבע את מצבם המיוחד לענין זה.
י' שטרן
תהיה בניה ציבורית או לא תהיה? אם אין בניה ציבורית לא יעזרו קריטריונים.

מי שמיר;

לא תהיה בניה ציבורית. יהיו דירות מהמלאי, שהעולים מפנים אותן ורוכשים

דירות, עם משכנתאות, ולגבי אותם מקרים שהם זכאים על-פי הקריטריונים האלה תהיה

רכישה. מדינת ישראל לא בונה יותר בניה ציבורית. ככל שתמהרו לתפוס את זה ובהתאם

לכך תייעצו לעולים, כך יהיו יותר אנשים מאושרים בשיכון הקבע שלהם.

בי שיף;

אני קצת מוטרד מזה שלא שמעתי מלוז טובה אחת על ארגונים ציבוריים שמטפלים

בעולים חדשים. כמו כל האנשים שעובדים במשרדי הממשלה, גם אנחנו טועים, אבל אם

אנחנו כל הזמן טועים, ייתכן שגם אתם טועים, ואפשר לשנות את זה.

הארגון שלנו, שמי"ר, לא מוכר ליהודים בברית-המועצות, למרות שאנחנו שולחים

לשם הרבה חומר בעזרת הקצבות שאנחנו מקבלים מהסוכנות היהודית וממשרדים איורים.

לאנשים שם יש אמון בנו ואנחנו צריכים להשיב על שאלותיהם, אבל איננו יכולים לתת

להם תשובות כשכאן בארץ לא משתפים אתנו פעולה. נפגשתי עם פקידים רבים במשרד



בענין שדה התעופה נאמרה כאן חצי אמת. כלומר, אם אתה יודע שביום מסוים

מגיעים קרובי משפוזה שלך ואתה יודע את זה עד שעה 12, אתה יכול לקבל אישור כניסה,

אבל אם הרשימה מגיעה אחרי השעה 12, אינך יכול לעשות דבר. למה שאני לא אקבל את

האישור בשעה 10 בבוקר? אני מתפלא שלא קבלתי את התשובה הפשוטה שנתתם כאן

כשנפגשתי עם חנוך צימרינג ועם פקידים אתרים שלכם.

בקשר לדירות שכורות, עד כמה שידוע לי, למתצית מהעולים שישבו במרכז קליטה

אני שכרתי עבורם את הדירות ולא שמעתי על כך מלה כאן.

מי שמיר;

אמרתי שיש ארגונים שהם בסדר גמור ואתה אהד מהם.

בי שיף;

בקשר לציוד, שמעתי מאנשים שלא הסכימו לקבל מה שהציעו להם, ואמרו להם: אל

תקבלו את זה, וכאן בוועדה הבנתי שאמרו להם לא לקתת את הציוד מפני שזו הטרדה

לאנשי משרד הקליסה.

שי שנהר;

לגבי הציוד הכבד מדובר בהחזר של 25 שקלים לחודש.

בי שיף;

אנחנו לא נפרק את שמי"ר וגם המרכז למידע לא ייסגר מתר, לכן צריכה להימצא

דרך לשתף אתנו פעולה.
בי אבני
לצערי הרב, רוב הדברים ששמעתי פה לא נגעו בעצם הענין ובדבר הקשה ביותר

שמתרחש עכשיו בקרב העולים. מר שמיר אמר שאנחנו חייבים לקבל את ההיגיון שלו בקשר

לבניה ציבורית. אינני מוכן לקבל את זה ואינני רואה בזה כל היגיון. אני טוען

שהעליה מברית-המועצות תלויה בחידוש מיידי של הבניה על-ידי הממשלה. כל ההצעות

ששמעתי היום הן הצעות ביניים, אבל תן לא מספקות.

התהליך הטבעי של קליטת עולים בארץ הוא אותו תהליך שהיה גם לפני 10 שנים.

אדם נכנס למרכז קליטה, הוא לומד שם עברית 6-5 חודשים, אחר-כך עובר לדירה של

"עמידר" עד שהוא קונה לעצמו דירה, ולפי הערכתו של מר שמיר כ-75% מעולי

ברית-המועצות הם בעלי דירות משלהם. 25% מתוך 160,000 זה 40,000 איש שאין להם

דיור משלהם, וזה לא מעט. אני טוען שכ-35,000 איש סובלים היום ממשרד השיכון

ומהסוכנות היהודית. הם לא הראשונים שהעלו להם את שכר-הדירה. חברת "עמידר" עשתה

את זה לפני כשנה כדי לאלץ את הדיירים לקנות את הדירות. אבל אני רוצה לציין

שדיירי "עמידר" הם מהשכבות החלשות ביותר ומצבם גרוע ביותר.

כעבור שנה הסוכנות היהודית הלכה בעקבות השר דוד לוי והעלתה את שכר-הדירה עד

ל-2,000% לדירה בת 3 חדרים במרכזי הקליטה. משפחה שנמצאת בארץ 3 שנים ויום אחד

שילמה באפריל במרכז קליטה 124 שקלים וב-1 ביולי היא תשלם 450 שקלים. עבור דירה

בת 4 חדרים דורשים היום 525 שקלים. אלה סכומים פנטסטיים שהעולים לא יכולים

לשלם. גם את המשכנתאות הם לא יכולים לקחת, כי זאת מעמסה גדולה מדי עליהם.

שכר-הדירה הועלה גם לקשישים. אם אני רואה היגיון לא בריא בהעלאת שכר הדירה

למשפחות שיכולות לצאת ולקנות דירה, אני שואל למה העלו לגמלאים את שכר-הדירה?

גמלאי שגר בהוסטל בשכונת רמות וקיבל 307 שקלים בחודש שילם עד 11 שקלים בחודש

והיום דורשים ממנו לשלם 54 שקלים.



לא באתי לכאן כדי להתלונן אלא כדי להגיד שלא ייתכן להעלות את שכר-הדירה

לכולם. כידוע לכם, שבתתי רעב במשך 13 יום ליד הסוכנות היהודית והצלחתי, אם כי

חלקית, להסב את תשומת-לב הציבור לבעיה, וגם את תשומת-לבו של מר חיים אהרון שבא

אלי ביום העשירי לשביתה.

אני מציע למר אהרון למנות ועדה שתקבע קריטריונים ברורים מאיזו הכנסה משפוזת

עולים יכולה לשלם סכום מוגדל, או ולקנות דירה בשוק החופשי. זה צריך להיעשות

בהשתתפות של נציגי העולים, מפני שככל שתשתפו אותנו בפעילות הזאת כך יהיו פחות

תלונות. אנחנו נעזור לסוכנות היהודית ואולי גם למשרד השיכון להוציא את האנשים

מהדירות, שמהווים כ-10% מעולי ברית-המועצות, שכן מסוגלים או לקנות דירה בשוק

החופשי או לשלם שכר-דירה מוגדל. רק כך אני רואה את הפתרון, אחרת לא תהיה עליה

מברית-המועצות.

צי גודורוב;

אמנם אני נמצאת כאן היום כעובדת של המרכז למידע, אבל גם קבלתי מנדס מיוחד

מאותם אנשים שנמצאים באוהלים מול משרד ראש הממשלה. למרות שמר שמיר אומר שאנחנו

מתסיסים את העולים, אני הייבת לומר שלא צריך היה להתסיס אותם. העולים פנו אלינו

ובקשו עצה משום שהם לא כל-כך יודעים מה קורה בארץ ומה שייך למי.

אתם גרמתם לתסיסה, כי היום רוב האנשים אינם מרוצים. אם אתם חושבים שלא

בצדק הם לא מרוצים, עליכם להוכיח להם את זה. כל מה שאתם נותנים היום כפתרונות

לא פועל בשטח, ואם זה כן פועל - באחוזים קטנים מאד. אנשים שבמשך שנים קבלו את

כל הפתרונות שמשרדי הקליטה והסוכנות הציעו, היום אינם רוצים ויכולים לקבל את

הפתרונות האלה מלמעלה. הם רוצים להיות שותפים בקבלת ההחלטות לגבי גורלם. אנחנו

יושבים בכל-כך הרבה ועדות ושומעים את כל הפתרונות, אבל מה שחשוב הוא שמולכם תשב

נציגות אותנטית של העולים ואתם ותשמעו מה יש להם להגיד.

היו"ר מ' גלזר-תעסה;

חשבנו שאתם יודעים הרבה מאד כנציגים של העולים.

צי גודורוב;

התאחדויות העולים לא יכולות להרגיש היום מה שמרגישים העולים עצמם. במשך 17

שנה לא היו כאן ועדי עולים מכל הארצות, וצריך לשמוע גם את טענותיהם וגם את

הפתרונות קונקרטיים שהם מציעים. אם הפתרונות שהם מציעים לא נראים לכם, תמצאו

יתד את הפתרונות המתאימים.

חי אהרון;

אני רוצה להביע הערכה למועצה הציבורית ולמר אבני ששבת רעב. מר אבני, אמרת

שלא משכת תשומת-לב ציבורית מאף אחד במדינת ישראל. גם השביתה מול משרד ראש

הממשלה לא זוכה לתשומת-לב ציבורית, משום שאף לא אחד במדינת ישראל יכול להבין את

ההצדקה לשביתה בגלל העלאת שכר-דירה מ-8 שקלים או מ-40 שקלים לסכום סביר. אני

מבקש שתקחו את זה בחשבון, משום שאנחנו גם מדברים על החברח הישראלית.

ב. לגבי העלאת שכר-הדירה במרכזי קליטה. אני מוכן להסכים אתכם שאנחנו

איחרנו בשבוע - 10 ימים עד שהחומר המודפס הגיע, ואני לוקח את זה על אחריותי. עם

זה, אמרתי שנצרף נציג ציבור לוועדת הערעורים. אתם תקבלו את הקריטריונים, אבל

תבינו שאנחנו נפעל לפי קריטריונים שפועלים גם בדיור הציבורי. מי שגר היום בדירה

של "עמידר" או של "עמיגור" צריך לשלם את אותו סכום אצלנו, אם הוא לא יכול לצאת

משם. אם הוא יכול לצאת, הוא יצטרך לצאת.



אנחנו נעשה כך שהעולים לא יצטרכו לשלם מיד את ההעלאה בשכר-הדירה, אלא ניתן

שהות של 3 חודשים. מי שיוכל לצאת, ייהנה מהפטור, ומי שלא יוכל לצאת יצטרך לשלם.

אני מבקש שתסבירו את זה לעולים ולעזור לנו בנושא הזה.

בי שיף!

על-ידי כך ייפגעו החלשים שלא יוכלו לצאת.

חי אהרון;

אף לא אחד ייפגע. נדמה לי שאנחנו דנים היום על אוכלוסיית עולים

מברית-המועצות שונה מאד מזו שבאה לארץ לפני 10 שנים, והוכחה לכך היא הנשירה.

אלה שנושרים לא מבקשים דירות ציבוריות אלא מגלים דווקא יוזמה פרטית גדולה מאד.

זאת אחת המסקנות של אחד המחקרים החשובים שנעשו בארצות-הברית. אם אנחנו שוב

נכניס את העולים לתלות בדיור ציבורי אנחנו בעצמנו נעזור להם להיכשל בקליטה.

לעומת זה, אם נעודד אותם לקחת משכנתאות, הם ישתלבו מהר ויפה בחברה הישראלית.

50% מהם בוודאי יוכלו לרכוש דירות ולקחת משכנתאות.

אני מסכים שאנחנו צריכים למצוא דרך לקומוניקציה יותר נכונה. לפני כל החלטה

שקבלנו התייעצנו עם המרכז למידע, עם אסאס ועם חלק מאנשי התאחדות עולי

ברית-המועצות. אנחנו לא יכולים לדבר עם 52 ארגונים. למה שלא תקימו ועדת תיאום

אחת שתייצג את כל התאחדויות העולים, שתהיה מקובלת ומייצגת? אנחנו נקבל את זה

ונכבד את זה. אני אפילו מוכן לתמוך בזה.
היו"ר מי גלזר-תעסה
תודה רבה. מר אהרון הציע את ההצעה שאני רציתי להציע, ואני רוצה לפתוח בזה.

צילה גודורוב שאלה מדוע לא נפגשים עם עולים. בחדר הזה יושבים כעת נציגים של 2

- 3 גופים. אני יוצאת מנקודת מוצא כנה, מוסרית, שכולנו רוצים בטובת הענין, אלא

שלפעמים ההגעה לטובת הענין כרוכה אולי בוויכוחים ובמחשבות אחרות.

לכן אני מציעה שתקימו ועדת תיאום, מורכבת מנציגי כל ההתאחדויות שפועלות

למען יהודי ברית-המועצות, ואנחנו נזמין אותה לכאן ונשמע את ההצעות. אין כאן

אטימות. הסוכנות ומשרד הקליטה מעוניינים בסופו של דבר שהעולים יהיו מרוצים. קשה

מאד להיות מרוצים, ואני רוצה לתת לכם דוגמא שמאד מקוממת אותי. אינני רואה כל

סיבה מדוע עולים מברית-המועצות לא יילכו ליבנה, לאריאל או לכרמיאל. אינני תושבת

שהעולה חייב לגור במרכז ירושלים. זה מקומם אותי. אם העולים לא יילכו לגור במעלה

אדומים, לא תקבלו שום גיבוי.
י' שטרן
שיוכיחו שהם הציעו לעולים לגור במעלה אדומים.

בי אבני;

לפני שבועיים דברתי עם השר צור ואמרתי לו שיתנו לנו את 40 הדירות במעלה

הדירות ואנחנו נדאג למלא אותן.
היו"ר מי גלזר-תעסה
אני נותנת את הדוגמא של מעלה אדומים ואני מקווה שהאינפורמציה שקבלנו היא

נכונה. אם היא נכונה, אתם צריכים להסביר לעולים שהם יכולים לגור גם ביבנה, ערד

וכרמיאל.
מ' שמיר
מעלה אדומים לא פתוחה לכולם, אלא לאלה שיש להם זכאות לדיור ציבורי. אולי

בזה יש בינינו אי-הבנה.
ב' שיף
אין לי ספק שאפשר למצוא אנשים שיסכימו לגור במעלה אדומים.
היו"ר מי גלזר-תעסה
נסכם בשלושה דברים. 1. שתקום ועדת תיאום של כל הארגונים, שלדעתי זה דבר

מאד וזשוב ובכך נמנע מהעולים עגמת-נפש. 2. נושא שדה התעופה יוסדר. 3. אני

מבקשת מכם לפעול בענין עיירות הפיתוח.
ח' אהרון
אנחנו ביוזמנתו הקמנו מטה עם ראשי עיירות הפיתוח ואנחנו מסכימים להביא את

כל העולים לעיירות הפיתוח על-מנת שיבדקו שם את ענין התעסוקה והדיור.

מי שמיר!

יש כאן אי-הבנה. בעיירות הפיתוח יש דיור ציבורי לכל העולים.

היו"ר מי גלזר-תעסה!

אני יודעת שאתם רוצים את טובת העולים, וכך גם אנחנו, אבל אנחנו חייבים

להיפגש באמצע הדרך. מדינת ישראל היא לא מדינה עשירה ואני חושבת שאנחנו עושים

בשביל העולים דברים חשובים ביותר.

ישיבה זו נועדה כדי ללבן בעיות. יכול להיות שלא כל התשובות הן אלה שציפיתם

לקבל.

צי גודורוב!

זה סתימת פיות.
היו"ר מי גלזר-תעסה
אני לא חושבת שזה סתימת פיות. אנשים הביעו את דעתם אפילו בקול שאינני

רגילה אליו, אבל ידעתי שזה נושא כואב. אם את אומרת שיש כאן סתימת פיות, זו

ישיבה אחרונה אתכם, כי אני לא עוסקת בזח.

אני מבינה את הבעיה של הבניה הציבורית, אבל אני חושבת שאסור שהנושא הזה

יירד מסדר-היום, דווקא בגלל המצב שאנחנו נתונים בו. העולים מברית-המועצות לא

רגילים להכנס לחוב בסכום של 40,000 ו-50,000 דולר. ייתכן שהמחסום הפסיכולוגי

הזה מפריע לנו, אבל אסור לנו לקבל את ההחלטה הזאת. אנחנו צריכים לדון בה עוד

פעם.

אני מבקשת מכם לקבל את זה בהבנה, גם אם התשובות לא השביעו את רצונכם.

אנחנו נקיים ישיבה נוספת ואני מציעה שתעלו את הדברים גם בכתב, כדי שהמשיבים

יוכלו להתכונן להם.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

קוד המקור של הנתונים