ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 08/06/1987

דו"ח על ישראלים חוזרים מארצות-הברית ומקנדה - 1986

פרוטוקול

 
הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 95

מישיבת ועדת העליה והקליטה

שהתקיימה ביום שני, י"א בסיון התשמ"ז - 8.6.87 - בשעה 12.00
נכחו
חברי הוועדה; מ' גלזר-תעסה - י ו"ר

א' שוסטק

מוזמנים; מי שמיר - מנכ"ל משרד הקליטה

יי דוידוביץ - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

יי קוצייק - יועץ שר הקליטה, מנהל המתי למניעת ירידה

והחזרת יורדים

יי אביעד - מנהל המח' הקונסולרית, משרד התוץ

מי כהן - סגן מנהל המתי הקונסולרית, משרד התוץ

יי כרמלי - מנהלת המח' לתושבים חוזרים, משרד הקליטה
מזכירת הוועדה
ו' מאור

רשמה: ע' הירשפלד
סדר-היום
דו"ח על ישראלים חוזרים מארצות-הברית ומקנדה - 1986.



דו"ח על ישראלים חוזרים מארצות-הברית ומקנדה - 1986
היו"ר מ' גלזר-תעסה
אני פותחת את חישיבה. זה לא דיון ראשון בנושא ישראלים חוזרים. אני רוצה

להציג תחילה כמה דברים בסיסיים שמשקפים את חוסר המיתאם בצורה משמעותית בין

המספרים. זה מפריע למישהו, אלא שזה מאד מביך שבידי משרדי ממשלה שעוסקים באותו

נושא יש ממצאים שונים. כשאנחנו עוסקים בדיני נפשות אנחנו רוצים לצפות ליתר

מיתאם בין המספרים. אנקוב רק בשני מספרים שאני נשאלת עליהם ואין בפי מענה.

באחת הישיבות אמרת, יוסי קוצייק, שמספר היורדים השוהים בארצות-הברית ובקנדה

הוא עד 190,000. נשאלת אז שאלות, כי המספר הזה לא הסתדר להרבה אנשים. משרד

העבודה והרווחה מגיש דו"ח ואומר שמספר היורדים הוא 480,000, וטוען שצריך לקחת

בחשבון גם את הילדים. אין לי ספק שגם אתם לקחתם בחשבון שנולדים שם ילדים.

אינני מדברת על חבר-הכנסת כ"ץ-עוז שאמר שמספר היורדים הוא 800,000. רוב

הציבור בישראל איננו מבין שמאחורי המספרים האלה יש תיאוריה, שהיא אולי מעניינת

את בעל הדבר אבל היא לא מעניינת את הציבור הרחב. זה משרה מצב-רוח חמור מאד

בישוב כששומעים ש-800,000 איש ירדו מהארץ. אני לא בדקתי את זה, אבל אני רוצה

להאמין שזה לא נכון. אני חושבת שזה מעשה לא אחראי לצאת בהכרזה כזאת. בענין הזה

לא יקימו אגודה, כי אם המספר היה מגיע ל-800,000 עד מיליון, לדעתי כבר אין מה

לעשות. שום אגודה לא תתרום כסף ולא תתמוך בנושא הזה, כי זה כבר מעבר לאפשרויות

שלנו להתמודד עם הנושא הזה, וחבל.

אנחנו נשאלים שאלות ואנחנו צריכים להיות אמינים על הציבור. מה פירוש הדבר

שאי-אפשר לבדוק את המספרים האלה בכלים מדעיים? נכון שאף אחד לא הגדיר בדיוק מה

זה יורד, וגם אתם התלבטתם בבעיה הזאת. מבחינה חברתית לאומית היה לי מאד נוח עם

הדו"ח של משרד הקליטה. אני גם חושבת שלא היה ענין לרמות את הציבור ולהגיד שמספר

היורדים הוא 190,000. גם 190,000 זה המון, אבל 480,000?

שנית, יש מיתאם בין הדו"חות. למשל, משרד העבודה מדגיש ש-60% מכלל היורדים

הם אקדמאים בעלי תואר ראשון ואילך, והנתון הזה איננו רחוק מהנתון של משרד

הקליטה. מעניין ההדגש שהדחפים לירידה הם מצב כלכלי, תעסוקה, ביורוקרטיה

ולימודים. כלומר, הנושא הבטחוני, שחלק מנפנף בו גם מעל דוכן הכנסת בצורה

משמעותית ביותר, כאן הוא דווקא בא כמרכיב אחרון.
י' קוצ'יק
בסקר עמדות הציבור שעשינו בקשר לסיבות ולמניעים לירידה, במקום הראשון מופיע

תעסוקה - 34%, ובטחון מופיע במקום רביעי - 14%.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
דווקא בדברים האלה יש מיתאם. תעסוקה, דיור, ביורוקרטיה ומצב כלכלי, אלה

הדברים שמתואמים בין שני המשרדים.

דבר נוסף, ההתבוללות עקב נישואי תערובת של היורדים היא בין 8% ל-10%. נוסף

לכך, 90% מההורים, ישראלים יורדים, שולחים את ילדיהם ל-SCHOOL PUBLIC ולא

לבתי-ספר יהודיים. זה גם סביר, מפני שזה לא עולה כסף.

מי כהן;

לא מהסיבה הזאת דווקא הם שולחים את הילדים ל-SCHOOL PUBLIC, אלא מפני שאין

מספיק מקומות בבתי-הספר היהודיים.
היו"ר מי גלזר-תעסה
יכול להיות, אבל החינוך היהודי הוא מאד יקר. מצד שני, שליחים ששכר-הלימוד

של ילדיהם ממומן להם, לא שולחים את ילדיהם לבית-ספר יהודי. הדברים האלה מאד

חשובים כשאנחנו מדברים על מה שקורה שם עם הדור השני. בדו"ח של משרד חקליטה נאמר

שבחמש השנים האחרונות מצויים בארצות-הברית 25,000 ילדים.

שני הממצאים האלה - נישואי התערובת והילדים שלומדים ב-public school -

צריכים להדריך את מנוחתנו. אני מצטערת לומר שאני מרגישה שממשלת ישראל והכנסת לא

נותנות מספיק את הדעת על הנושא הזה, גם הירידה וגם הקליטה.

על חזרת היורדים גם כן דנו בשתי ישיבות. עכשיו נכנס לתמונה גם משרד העבודה

והרווחה והייתי רוצה לשמוע על תיאום הפעולה ביניכם בנושא הישראלים החוזרים. האם

אלה שהגיעו השתלבו כאן והשתלבותם יכולה לשמש תמרור לאלה שאנחנו רוצים שיבואו, או

שהם באו וקליטתם לא עלתה יפה.

נקודה נוספת. האם חל מפנה מאז שהענין הועבר לקונסוליות? האם הקונסול עוסק

בנושא הזה והאם הוא הכתובת הטובה והיעילה, ואם יש גם אמצעים בהשוואה לפני ואחרי.

אלה השאלות שאני מציגה, ואתם יכולים, כמובן, להרחיב את היריעה. בבקשה, מר

שמיר.
מי שמיר
אנחנו מסתמכים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהיא אמינה בעינינו,

כבסיס לקביעת מדיניות ופעילות בתחום זה. לפי דעתי כל המערכות פועלות על-פי

נתונים הנאספים ונמצאים במעקב של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ואין לנו סיבה כלשהי

לערער עליהם.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אני מבינה שאתם גם שאבתם את הפרטים ממשרד ההגירה האמריקאי.

מי שמיר;

בוודאי, עשינו את זה כדי להשוות נתונים. שנית, האחריות לגבי הנתונים היא

על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כפי שאמרתי, היא אמינה בעינינו, לאחר ששאלנו את

כל השאלות הרלבנטיות ועשינו את כל הבחינות חנחוצות והאפשריות, הגענו לנתון הזה

והוא מספק אותנו.

על הנתונים שמופיעים בדוייח של עמוס חדד, נציג משרד העבודה, אני מניח

שנשמע בהמשך ממנכ"ל משרד העבודה והרווחה.

יש פער גדול בין הכלים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משתמשת ומפעילה כדי להגיע

לנתונים ולממצאים ובין הכלים שהופעלו כדי לקבל את התוצאות שמופיעות בדוייח. אם

מישהו איננו רוצה לקבל את הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והוא רוצה לקבל

במקומם את הנתונים האלה, הענין נתון לשיקול-דעתו. אנחנו מתיצבים מאחורי הנתונים

האלה. אנחנו חושבים שהם אמינים, הטובים ביותר והמבוססים ביותר בנושא הזה.

אם משום-מה אינני משכנע מעצם הרקורד שאני מציג של הלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה, או שיש שאלות לגבי שיטת איסוף החומר ועיבודו, אני מציע לוועדה

להזמין את הצוות האחראי לכך בלשכה. להערכתי, יש ביכולתם להציג ולנמק כל נתון

שהם מתיצבים מאחוריו.



מעורבותנו בענין הזה היא בכך שאנחנו מנהלים את המעקב הזה דרך קבע זה עשרים

שנה ובכך שאנחנו מאמצים את הנתונים האלה כבסיס לקביעת המדיניות.

יי קוצייק;

אוזת הבעיות הקשות שנתקלנו בהן כשנכנסנו לתפקיד היתה הפולקלור ושאלת

המספרים. פעם עשיתי "ספורט" ואספתי את כל הנתונים לגבי כמה ירדו מהארץ והגעתי

לשלושה מיליון. חבר-הכנסת כ"ץ-עוז אומר שמספר היורדים מגיע ל-800,000. תופעת

הירידה היא כל-כך תמורה שאמרתי שצריך להגיע למצב שבו עובדים על בסיס אחיד של

נתונים. אני נדרש לזה בעבודה, אבל נניח שאני לא מסוגל לזה. נניח שאני משרד

ממשלתי שמטפל בפעולות למניעת ירידה והחזרת יורדים ואני מואשם באופן טבעי בזה

שאני מנסה להקטין את המספרים. לכן החלטנו, ומאז שנכנסנו למשרד אנחנו משקיעים

בזה לא מעט כסף לאדם מיוחד בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהמומחיות שלו היא
אובייקטיביות, ואמרנו
אתם תקבעו עבורנו את מספר היורדים ואתם תהיו הגוף שמפרסם

את מספר היורדים. הלוחות שאתם מכירים לא מופיעים תחת השם של משרד הקליטה אלא

תחת השם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
אתם הגעתם להגדרה מיהו יורד?
יי קוצייק
איך קובעים כמה ירדו מהארץ? הרי אין יציאה לא חוקית מישראל. הלשכה

המרכזית לסטטיסטיקה רושמת כמה יוצאים וכמה נכנסים ועושה את החיסור. לאחר-מכן
היא אומרת
למעלה משנה חסרים בארץ 340,000 איש. למעלה מארבע שנים חסרים

262,000 איש. כלומר, גבולות הירידה הם בין 340,000 לבין 262,000. לא יכול

להיות יותר מזה, מכיוון שאין יציאה לא חוקית מהארץ.

איך אנחנו קובעים מיהו יורד? אנתנו קובעים לפי שנה ומעלה, למרות שעל-פי

ההגדרות שלנו הוא עדיין לא יורד. על-פי ההגדרות שלנו שנתיים הוא יורד, מפני שאז

הוא זכאי להטבות שונות. ואז אנחנו אומרים שמאז קום המדינה לא יכולים להיות יותר

מ-350,000 יורדים. אני לא לוקח כרגע בחשבון את מספר הילדים שנולדים לאותם

יורדים.

בארצות-הברית בלבד יש 32,000 אקדמאים, מהם 8,000 מהנדסים. אנחנו יודעים

שיש שם 42,000 חיילים מילואים על כל רמות הפיקוד שלהם. זה אסון מספיק גדול

בשביל לא לעשות מזה 800,000, כפי שאמר חבר-הכנסת כ"ץ-עוז.

קיים הדו"ח של עמוס חדד בענין מספר האנשים בצפון אמריקה ובקנדה. לי אין

כלים לשפוט כמה ישראלים יש שם. פנינו פעם נוספת ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ואמרנו שהם חייבים פעם אחת ולתמיד לעשות בענין הזה סדר, מפני שעד פרסום הדו"ח של

עמוס חדד הם לא סירבו להכנס לענין הזה. אישרנו להם תקציב לרכוש את הסרטים

המגנטיים של שלטונות ההגירה האמריקאיים ושל שלטונות ההגירה של קנדה, ואז הם לקחו

מסמך מ-0.3.87ו, שאותו שלחתי לחברי הוועדה, וקבעו שבארצות-הברית ובקנדה יש בין

170,000 ל-190,000 יורדים. המספר הזה לא כולל ילדים. צויין בדו"ח שאין הערכה

לגבי ילדים, פרט ל-35,000 או 40,000 ילדים שנולדו שם.

אלה מספרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שאני לא מסוגל לשפוט אותם. יש

מומחים לסטטיסטיקה שמסוגלים לקרוע את ההנתות האלה. אם גברתי היושבת-ראש

מעוניינת בכך, שתזמין את אנשי הלשכה להבהרת השאלה.
היו"ר מי גלזר-תעסה
אנחנו נקיים אתם ישיבה.



נציגי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השתתפו בישיבת ממשלה שהוקדשה לנושא הזה.

חברי הממשלה נדהמו, כי בסך-הכל הוברר להם שיש מעט יורדים. הם ענו על שאלות קשות

ביותר של השרים, והם משכנעים ביותר.

אותי זה לא מעודד אם בארצות-הברית ובקנדה יש 190,000 יורדים, אבל יש השיבות

מוסרית לעובדה שזה לא 800,000 איש. ומכיוון שבכל העולם לא יכולים להיות יותר

מאשר 350,000 יורדים, צריך להגיד את זה.

בשאלת הירידה קורה דבר מאד מעניין. בדקנו את זה על פני 5 שנים. אם בחמש

השנים הראשונות לקום המדינה אחוז היורדים היה 0.8% האוכלוסיה, בחמש השנים

האחרונות זה 4% מהאוכלוסיה. כלומר, הירידה נמצאת בירידה דראמטית אפילו.

בין השנים 1950 - 1954 ירדו 55,000 איש-, בין השנים 1965 - 1969 ירדו 49,000

איש; בין השנים 1975 - 1979 - 68,000 איש, ובארבע השנים האחרונות ירדו כ-80,000

איש. יש ירידה במספרים מוחלטים, ובוודאי שבאופן יחסי המספר ירד, אלא שיש

אקומולציה של מספר היורדים. בעוד 10 - 15 שנים המספר יגיע לחצי מיליון. אבל

בפרק הזה מאד חשוב לשים את גבולות הירידה במסגרת האמיתית שלהם ולא ליצור היסטריה

מעבר למה שהבעיה הזאת מחייבת.

אני זימנתי את הישיבה הזאת כדי לקבל את הנתונים האלה וכדי שחברי הוועדה לא

נהיה ניזונים מנתונים של משרדי ממשלה שאין ביניהם קירבה. אני רוצה לשאול את מר

דוידוביץ אם הדו"ח שלכם הוא על-סמך עבודה של יחידת מחקר?
יי דוידוביץ
לא. אינני רוצת להציג את הדו"ח כעבודת מחקר. בכלל, בנושאים אלה אני מייעץ

שאף אחד לא יישבע בנקיטת חפץ על כל נתון. יש בגניה בנושא הזה. נעשתה פה עבודה

שמבוססת על נתונים מסויימים, שאפשר לקבל אותם ואפשר לחלוק עליהם.

ברשותך, גברתי היושבת-ראש, אתן כמה נתונים שמבחינה לוגית מצביעים, כשם

שהנתון הזה נכון, גם הנתון השני נכון, והאמת אולי נמצאת באיזה שהוא מקום באמצע.

אינני רוצה להציג את זה כוויכוח בין שני משרדים. גרור לנו שמי שמפיץ היום ידיעה

שמספר היורדים הוא 800,000, ודאי אין לה ביסוס. די לנו במספרים של משרד הקליטה

שהם נמוכים ביותר, אבל גם הם יותר מדי. אבל לצערנו, אנחנו חולקים על המספר הזה,

מכיוון שיש לנו אינדיקטורים שמצביעים על מספר יותר גבוה.

יש עובדות בשטח. 114,000 ישראלים קבלו מעמד רשמי של תושב קבע בארצות-הברית

בשנים 1981 - 1985. בקנדה יש 34,000 ישראלים שקבלו מעמד של מהגר מאז קום

המדינה. אלה נתונים שגם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא מתעלמת מהם.

יי קוצייק;

אני חושב שהכוונה היא לשנים 1951 - 1981 ולא ר198 - 1985.

יי דוידוביץ;

114,000 ישראלים קבלו מעמד של תושב קבע. זה עדיין לא אומר שכולם נמצאים

בארצות-הברית. אם אתם אומרים שיש פה טעות דפוס, אני מוכן לבדוק את זה.

היוייר מי גלזר-תעסה;

אם המספר מתייחס לשנים 1951 - 1981, זה סביר.
יי דוידוביץ
אני רציתי לצאת מתוך המספר האבסולוטי של 114,000 שקבלו היתר לישיבת קבע



בארצות-הברית, ואז אנחנו מגיעים למספר האנשים שהתקשרו קבע לארצות-הברית ולא לשנה

- שנתיים, והמספרים הם עצומים. לכן, לא ייתכן שבכל העולם יש 280,000.
י' קוצ'יק
350,000.
י' דוידוביץ
350,000 לפי גירסה שלכם, בלי הילדים. אם אתם אומרים 350,000 בלי ילדים, אז

תוסיפו ילדים.
יי קוצייק
אבל המספר של 114,000 בין השנים 1951 ל-1985 כולל גם את הילדים.

יי דוידוביץ;

בסדר. הלוואי שהיינו מגיעים למסקנה אתת וזדה ואמיתית, כי הבעיה היא לא

המספרים אלא התופעה, האנשים. לפי דעת המומתים ולפי העבודות שנעשו אצלנו במשרד,

המספר נע סביב 420,000 - 450,000 ישראלים. אינני מוכן להישבע שהדו"ח של חדד

נכון. אף אחד לא עשה ספירה גולגולתית. יש אומדנים, כל אחד שולף מספרים ומנסה

לבסס את שיסתו, ונדמה לי שהמספר האמיתי נמצא באיזה שהוא מקום באמצע. אם ננקה את

השוליים ונוריד את ה-800,000 מצד אחד ואת המינימליסטים מצד שני, נישאר בגבולות

שבין 350,000 - 400,000, או 450,000, בכל העולם, וזה לדעתי ההיקף האמיתי של

הירידה.

בכל נתון שאנחנו מנסים לבדוק יש כל-כך הרבה מספרים והערכות, שאי-אפשר להגיע

למספר אבסולוטי. אבל אנחנו חושבים שהיקף הבעיה היום הוא מעל 10% מכלל היהודים

ששוהים במדינת ישראל. אם הוועדה תאמץ את הגישה שכ- 10% מכלל אזרחי ישראל היהודים

הם יורדים מהארץ, זה יהיה בערך המספר הנכון.

אי שוססק;

החשבון מאד פשוט. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל שנה יורדים

כ-10,000 איש.

יי קוצייק;

נכון. בין 10,000 ל-12,000 איש.
אי שוסטק
המדינה קיימת קרוב ל-40 שנה ואז המספר הוא קרוב ל-400,000. בכל שנה עוזבים

את הארץ 10,000 איש.

יי קוצייק;

בשנת 1985 ירדו מהארץ בערך 15,000 איש.

אי שוסטק;

אם כך, אז יש עליה במספר היורדים.

יי קוצייק;

לגבי השנתיים האחרונות זה נכון.
מי שמיר
בשנים האחרונות עלה מספר היוצאים מהארץ מכיוון שהישראלים גילו את קניות חג

המולד. הם יוצאים בדצמבר והוזרים בינואר. מאחר שהמאזן נסגר ב-31 בדצמבר זה לא

מתקזז, ולכן בשנתיים - שלוש שנים האחרונות יש יותר יורדים כתוצאה מכך.
הי ו"ר מ' גלזר-תעסה
נעבור כעת לחלק השני שנוגע להחזרת יורדים. בהקדמה אמרתי שלפי הסטטיסטיקה

בשנת 1986 חזרו 2100 יורדים, מהם 1,243 אקדמאים. השאלה היא איך הם נקלטו

והשתלבו בארץ? האם הם נקלטו בתעסוקה, שזו אהת הבעיות הקשות? שנית, יש טענה

שכמה משרדים מטפלים בישראלים החוזרים ולכן השיבה היא כבדה וקשה. יש המלצה

שתהיה רשות מתאמת שתקלוט את החוזרים, אם מספרם יצדיק את זה, ושהקליטה תהיה
משולבת
תעסוקה, דיור, חינוך וכוי.

אני רוצה לדעת מהי תגובתכם לכך. אם זו באמת בעיה שנתקלתם בה במציאות, ואם

כן - איך אתם מציעים לפתור אותה. איך מגיעים אל הישראלים החוזרים, מה מציעים

להם ואיך הם נקלטים.
יי דוידוביץ
בשנת 1986 חזרו 2,109 ישראלים מארצות-הברית ומקנדה. בשנת התשמייו חזרו

2,220 לעומת 1,730 בהתשמ"ה. גידול של 27%. יש תופעה של גידול במספר החוזרים.

משרד העבודה והרווחה מופקד על הנושא בתוקף החלטת ממשלה עוד מזמנו של השר

יגאל אלון ז"ל. אנחנו מחזיקים קונסול בארהייב, שלפי החלטת הממשלה אחד התפקידים

העיקריים שלו הוא לעודד יורדים לחזור ארצה.

בשנה - שנתיים האחרונות יש בנושא זה חילוקי-דעות בין המשרדים. אנחנו

טוענים שאנחנו מרכזים את הנושא בכל ארצות-הברית וקנדה. יש סיכומים עם משרד החוץ

ועם ראש הממשלה שהאחד סותר את השני. אני מדבר כרגע על נתון של שנת 1986 ו-1985,

של אותם חוזרים לארץ שקבלו טיפול בנציגות שלנו בארצות-הברית. אנחנו חושבים שכל

הטיפול בישראלים ששוהים בארהייב ובקנדה חייב להתרכז בידי נציגות המשרד. על כך יש

חילוקי-דעות. הוצאו הוראות לקונסולים, כאלה ואחרות, ויש קצת בלבול במערכת,

ואני מבין שהנושא הזה לא יכול להיות מוכרע בוועדה זו. אם הבעיה הזאת תיפתר, אני

מבין שמישהו בדרג שר יצטרך לתאם את הנושא. מנכ"ל משרד הקליטה ואנוכי ישבנו

בענין זה כמה פעמים וניסינו לחפש דרכים לתיאום ואני מקווה שעוד נמצא את הדרך.

יש גם בעיה פרסונלית שאולי תיפתר בימים הקרובים. הקונסול שלנו

בארצות-הברית מסיים את תפקידו ורק לאחרונה שוחחתי עם מנכייל משרד הקליטה על כך.

טובת הנושא מחייבת שהממשלה תפעל כגוף אחד ושלא יהיו מריבות, כי זה לא מוסיף

כבוד. כל עוד החלטת הממשלה לא בוטלה, המשרד רואה עצמו אחראי לנושא וימשיך לפעול

בו כמיטב הבנתו ויכולתו. אנחנו חושבים שיש לנו גם הישגים רציניים ביותר בנושא

הזה. כי אם משווים את מספר העולים באותן שנים, הרי שמספר החוזרים לא נופל, אלא

להיפך, עולה על מספר העולים החדשים מארצות-הברית ומקנדה. אנחנו חושבים שמשרד

העבודה והרווחה, שמופקד על הנושא של החזרת יורדים לארץ, צריך לקשר בין הישראלי

ששוהה בארצות-הברית ובקנדה לבין התעסוקה בארץ. בענין זה יש קשר בינינו ובין

משרד הקליטה.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
מה עם התעשיה האווירית? כשהם עושים את הפעולה הזאת, הם מתאמים אותה אתכם,

או שהם פועלים לבד?



י י דוידוביץ;

אינני יכול להגיד שיש תיאום בכל מבצע שמישהו עושה. התעשיה האווירית גייסה

לפני כשנה אנשים והמבצע הזה לא היה מתואם אתנו.

אנהנו תושבים שצריך לעשות מספר פעולות משותפות בין-משרדיות בתהום של עידוד

ההזרת יורדים. השבנו לעשות השנה מבצע משותף עם משרד הקליטה ועם ערי הפיתוה, אבל

דהינו אותו לסוף השנה בשל הנתונים שקבלנו ובשל קשיים אובייקטיביים. בשלב זה

אנהנו בההלט מודעים לכך שאנהנו הייבים להתהיל לעות פעולות עידוד בהיקף הרבה יותר

רהב.

באשר לשאלה הספציפית של היושבת-ראש אם יש מעקב אחרי כל יורד שחוזר ארצה,

התשובה היא שבשלב ראשון יש מעקב ובשלב יותר מאוהר אין מעקב. יש איזה שהוא מעקב

לגבי ההתקשרות הראשונה שלו למקום העבודה, אבל אם האיש עוזב את מקום העבודה ומתפש

מקום עבודה אחר, אין לנו יותר מעקב אהריו. זה בתוזום התעסוקה.

מי שמיר;

בשל משקלו וחשיבותו של הנושא אני אבקש להתעלם מהבעיה של קינאת סופרים. אני

מצטרף להערות של עמיתי, שאנהנו ערים לבעיה ועושים את כל המאמצים הדרושים כדי

להביא לידי הסדר מוסכם, מניח את הדעת ואפקטיבי מבהינת הפעילות.

לפי דעתי קרו שני דברים השובים בנושא הטיפול בתושבים חוזרים. א. בכך שמשרד

החוץ היה נכון לתת את שירותיו הפזורים בכל העולם כדי לטפל בירידה. מעבר להיבט

של מתן שירות וטיפול אני רואה בזה דבר ערכי מבחינה זו שזה ביטוי ורמיזה לתושב

חוזר: אתה רצוי, אנחנו חייבים לתת לך את השירות כדי שתחזור ארצה. אם זאת

הנקודה, הרי שהוויכוח אם הענין צריך להתרכז כולו בנציגות של משרד זה או אחר -

וזו נקודה חשובה שאינני רוצה להמעיט מחשיבותה, אבל אין כל ספק שהיא לא לב הענין.

כפי שאמרתי, אנחנו נעשה מאמצים כדי להניח את דעתם של רבים ככל האפשר, ואם אפשר,

את דעת כולם.

נקודה שניה שעליה אין חילוקי-דעות היא השירותים והטיפול שניתנים כאן בארץ,

ולא חשוב מי נותן אותם. בעקרון הם יכולים לפנות בכוחות עצמם, הם יכולים להיות

מופנים על-ידי שליחי הסוכנות היהודית או הקונסוליות. כשאנחנו מדברים על

ארצות-הברית, אנחנו יודעים שניו-יורק מהווה מרכז.

יש באפשרותנו לתת לכם דיווח מלא על סך-הכל הפעילויות שעושה הוועדה המשותפת

בעני ן זה ועל השיטה כפי שהיא פועלת בתיאום מלא עם משרד העבודה והרווחה. הוועדה

מורכבת מכמה משרדים, כששני המשרדים המיוצגים כאן הם מעמודי התווך שלה, והכל

מתנהל,בצורה הטובה ביותר.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

זימנו לישיבה זו גם את נציגי משרד החוץ, מההיבט שהיורדים יכולים לפנות אל

הקונסוליות שלנו בארצות חוץ. אני רוצה לשמוע מכם במה זה התבטא ואם אתם רואים

שזה גרם לעליה כלשהי בהחזרת היורדים.
י' אביעד
אני רוצה להקדים ולומר שבישיבה זו ובישיבות קודמות אנחנו משקיפים, מפני

שאנחנו שרתי המדינה שיושבים ב-80 כתובות בחוץ-לארץ ואנחנו ממלאים את חובתה ואת

תפקידיה של המדינה לגבי ישראלים ואחרים, וזו עבודה פאסיבית ואקטיבית. כלומר,

אנחנו יוזמים וגם קולטים דרישות שמופנות אלינו. בעצם, פרט לכמה יוצאים מן הכלל

אין נציגויות. ב-70 וכמה נציגויות אין יוצאים מן הכלל והכל מונח על כתפינו

ואנחנו עושים מה שמוטל עלינו.



מחי העליה של הסוכנות היהודית העבירה אלינו הסכם שנחתם ביולי 1986 בינה

ובין המשרד לקליטת העליה, שמבקש אותנו שאנחנו נטפל בתושבים החוזרים. על-סמך זה

הוצאנו בקשה לכל הנציגויות שלנו לטפל בתושבים החוזרים בכל מקום שאנחנו יושבים,

במקום שאין אחרים שיכולים לטפל בזה במקומנו, ולא לעסוק בזה במקומות שאנתנו לא

נמצאים בהם.

הנושא הזה מעניין אותנו מאד והוא קרוב לנו מאד. משרד החוץ מטפל בבעיה הזאת

כבר 15 - 20 שנה. אנחנו מתכתבים עם ההנהלה שלנו בנושא איך להתיחס ל"יורדים".

בשנות הששים המשרד רצה לדעת מהו היחס שלנו בתור נציגי המדינה לאותם אנשים שעזבו

את המדינה. הקונסנסוס היה בדרך-כלל שאנחנו צריכים לקיים אתם קשרים. זמן רב

לפני שהוצאנו את החומר הקונסולרי שלנו על-פי בקשת הסוכנות והמשרד לקליטה העליה

ידענו שזה נושא שלנו. לזה צריך להוסיף שהיהודים הם נושא שלנו בכל מקום שיש

יהודים, במידה לא פחות גדולה מאשר לטפל בתיירות או בעניינים כלכליים, והיורדים

לא כל שכן.

אם אתם שואלים אותי באיזו מידה אנהנו בנויים לזה, אומר לכם שזה קצת קשה

לנו. בהרבה מאד מהנציגויות יושבים 3-2 יהודים. זה לא טורח, אבל זה פשוט קשה.

הטיפול בחוזר פוטנציאלי הוא טיפול שחייב להיות מאד רציני, לא רק מבחינת הזמן אלא

גם מהצד האנושי. נניח שכבר התגברנו על בעיית היורדים, אחר-כך מתעוררת שאלה מה

הוא יעשה בארץ, מה יהיה עם ילדיו, קרוביו, זקנים וכוי.

אני חזרתי עכשיו מנציגות במונטריאול לאחר שהות של שלוש שנים ואני יודע כמה

אהבה הושקעה על-ידי עמיתי שעליו הטלנו לטפל באותם אנשים. אלה לא אנשים פשוטים.

אם אדם חוזר באופן ספונטני, והכל טוב וקל, בסופו של דבר אנחנו צריכים להנפיק את

האשרה, וזה באופן יחסי דבר קל מאד. אבל לצערנו, אנחנו יודעים שהעבודה הקשה היא

עם אנשים שקשה להם לעשות את הצעד הזה, בעיקר בגלל קשיים חומריים. זו מלאכה

שכרוכה בהרבה מאד אהבה וסבלנות ואי-אפשר לעשות אותה כמו את מרבית המלאכות

המשניות שלנו, כמו של המשטרה, המכס, משרד הפנים, ועוד. זו בעיה שהיא כולה

אנושית, ציונית וחשובה מאד, ואם אנחנו בנויים להקדיש לה רק זמן קצר ולעשותה

כלאחר-יד, אני חושב שהיא לא נדונה להצלחה מראש. בתור ראש נציגות חוזר אני יודע

שאדם שמטפל בעתונות, במינהלה ובכל מיני נושאים אחרים, איננו יכול לטפל גם באנשים

אלה. הוא חייב להניח הכל הצידה ולומר לאותו אדם: אני אקדיש לך שעתיים או שלוש

שעות. זה באשר לצד האנושי.

הצד המינהלי הרבה פחות חשוב, מפני שבו מטפלים אנשים שיושבים אתנו פה. כל

הזמן אנחנו אתם בקשר טלפרינטר והם נותנים לנו את כל התשובות לשאלות שמתעוררות

בתחומים השונים.

אינני חושב שמישהו מהקולגים שלי בחו"ל רצה שלא לעסוק בזה. להיפך, ממכלול

הנושאים, כמו פניות לשלישות הראשית להארכת חופשה מצה"ל, העבודה הזאת היא

המעניינת ושנותנת סיפוק, אבל קשה לקבל מזה סיפוק כשיכולים לעשות את זה כלאחר-יד

ובתוך הרבה נושאים אחרים. לכן, שמחתי לקבל את החוזר הזה, אבל אמרתי לעצמי:

הלוואי שנוכל לעמוד בזה, והלוואי שיוכלו לעמוד בזה האנשים שעוסקים בזה. נכון

שראש הנציגות יידע לטפל בזה, אבל הוא עסוק בדברים אחרים, כמו נסיעות והרצאות,

ובסופו של דבר התפקיד נופל על אותם אנשים שאולי קבלו אימון בשטח העתונות או

הכלכלה, אבל רבים מהם צעירים בני שלושים פלוס ואולי הם לא מקדישים את כל הזמן

שחייב להיות מוקדש.

אנחנו ידענו שיש אפשרות להטיל תפקידים על נשי העובדים, לא על-מנת להוריד את

האחריות מאתנו אלא כדי להעלות את האחריות של אנשים שיכולים לשאת בזה. למשל, אשת

ראש הנציגות, שאינה יכולה לעסוק בדברים אחרים, בדברים אלה היא כן יכולה לעסוק.

למחלקה הקונסולרית שאני כעת עומד בראשה מגיעות פניות רבות מהנציגויות

בחוץ-לארץ שקשה להן לעמוד בלחץ המיוחד הזה.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
יש כל-כך הרבה חוזרים?

יי אביעד;

לא, אבל יש פניות ואנחנו לא מסרבים לאנשים. בוודאי שזה יעזור אם האפשרויות

תינתינה על-פי סטטיסטיקות ועל-פי עובדות, על-פי מספר הפניות שאותה נציגות מקבלת,

ולמקומות אלה צריך להקדיש זמן מסוים וצריך לתת לאנשים שם את ההרגשה שהם מומחים,

שהם יודעים. אנחנו שלחנו חומר לנציגויות והנציגויות יודעות מה לענות, אבל אתרי

השאלה החמישית או הששית, יוצא בכל-זאת מברק.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
תודה רבה. אני רוצה לפנות כעת למר קוצ'יק בענין דרום-אפריקה ולקבל

דיווח קצר על חמש השנים האחרונות - החוזרים והחתך.
יי קוצייק
כשהחלטנו להעביר את הטיפול לידי הקונסוליות הישראליות ברחבי העולם, מר

שמיר, שהיה אז ממלא-מקום ראש הממשלה, ושר הקליטה, התייחסו לזה בציניות גדולה
ואמרו
לא תוציא מהם כלום, רק מברק תוציא מהם. כעת אנחנו יודעים שאנשי משרד החוץ

פעלו מעל ומעבר.

התנהלו מספר דיונים גם בין המנכ"לים ובשלב כלשהו נאמר שדרוש כוח-אדם.
אמרנו
הלוואי והבעיה היא כוח-אדם. אני מסכים עם דברי מר אביעד, שמרבית

הקונסוליות בחו"ל מתנהלות עם כוח-אדם מאד מצומצם ומוטלות עליהן מטלות רבות מאד,

אבל בסך-הכל זה לא מצב שבו יש התנפלות של ישראלים.

אנחנו תבענו מכל קונסוליה לעשות תוכנית עבודה, ואת תוכנית העבודה הזאת

לפעולות אנחנו מתקצבים. חשנה אנחנו מקציבים לקונסוליות לפחות 100,000 שקל

לפעולות. אני אמרתי לאנשי משרד החוץ שהם אחראים מטעם ממשלת ישראל על הנפקת

דרכונים, ואם תהיה טענה כלשהי היא תהיה רק למשרד- התוץ. בדרג הבכיר ביותר של שרי

ממשלה הוחלט שבענין הנפקת דרכונים, אזרח ישראל שנכנס לקונסוליה צריך לקבל את

המידע הנכון. בענין הזה אנחנו עושים מה שאנחנו מסוגלים. גבי יהודית כרמלי עושה

עבודה יוצאת מגדר הרגיל. היא בעצם הקימה את המחלקה ועושה את העבודה היום-יומית

האמיתית בשדה. יש נהלים, יש נסיעות תידררך, טלקס, ועכשיו אנחנו מכניסים

פקסימיליה, ומשתדלים לעשות את כל המאמצים על-מנת לתת להם תשובות. וכפי שמר

אביעד אמר, אנחנו נותנים להם תשובות כמעט מיידיות. אין ביורוקרטיה טובה, אבל

בקטע וזזה העובדים חייבים לדעת את הנוהל של הנפקת דרכון והם מתבקשים לתת את

השירות לתושב החוזר.

לגבי הפעולות לעידוד החזרת יורדים, שם אנחנו מתקצבים אותם. למשל, כל

הפעילות של לוס-אנגילס. ראש הממשלה שמיר הגיע ללוס-אנגילס, שהוא הריכוז השני

בעולם של ישראלים ונעשית שם פעולה אדירה, והוא נפגש עם 1,600 ישראלים.

ב"לוס-אנג'לס טיימס" התפרסמה כתבה עצומה על יורדים ועל פעולות הקונסוליות להחזרת

היורדים מלוס-אנגילס.

ברור שהקונסוליה היא בית. אני יכול להעביר לוועדה את תוכנית הפעולה של כל

אחת מהקונסוליות.

מה שמשרד העבודה מציע מבחינת חיפוש תעסוקה הוא דבר חשוב מאין כמוהו. ניקח

לדוגמא את המדענים. המרכז לקליטה במדע רוצה להחזיר את האנשים הטובים שירדו.

אנחנו מחזירים 100 מדענים, כאשר קליטה של כל אחד מהם עולה 40,000 דולר. שואלים
את המנכ"ל
למה אתה נותן את זה לישראלים?



דוגמא נוספת היא העתון "במחנה" שיוצא פעמיים בשנה לחיילי חוץ-לארץ. השנה

פנו אלינו ואמרו להדפיס "במהנה צעיר" לילדים שלהם. כך יוצרים קשרים. יש

קונסוליות שפועלות יותר טוב ואחרות שפועלות פחות טוב, וזה נמצא בתהליך של כניסה.

בסך-הכל אני חושב שהם עושים פעולה טובה מאד. במקום שייווצר לחץ ותהיה בעיה של

כות-אדם כזה או אחר, הענין יובא למנכ"ל והוא יחליט.

יש פעולה נוספת של ר"ם 70. זו יחידה בתל-השומר שאליה נכנסים כל החיילים

ששוהים בחו"ל ובאים לביקור בארץ. השנה נכנסו ליחידה הזאת 17,000 איש. אני

מעביר כעת לוועדה רשימה של 17,000 איש האלה, כולל מקצועם ומדינות השהות שלהם.

אנחנו חילקנו להם טפסים שבהם הם היו צריכים למלא פרטים כמו כתובת, מספר הילדים,

מקצוע, וכדומה. 7,788 איש מתוך 17,000 לקחו שאלון ו-5,620 החזירו את השאלונים

ויש לנו פרטים עליהם. החומר הזה מחולק לפי ארצות. אני שולח אותו לקונסוליות,

עם הכתובות שלהם, ואומר להם שהאנשים האלה הביעו נכונות להיות בקשר.

אני לא אומר שאין קשיים. יש אנשים ארוגנטיים, שאת הסיבות האישיות לירידה

שלהם הם "מלבישים" על המדינה ועל החברה, ובמקרים רבים אנחנו יודעים שזה לא כך.

לפעמים זה כך, שהביורוקרטיה הישראלית הצליחה לגרוס את האנשים עד דוק. חשוב

להזכיר שלא יורדים המובטלים, יורד מי שיש לו בטחון עצמי ומי שיש לו סיכוי להתקדם

מבחינה כלכלית בחו"ל.

לגבי החזרה - ב-1986 הזרו לארץ 10,000 איש לאחר שהות של שנתיים ומעלה

בחו"ל. על-פי הנתונים שלנו 25% מהם חזרו לאחר שהות של 10 שנים בחו"ל. רוב

החוזרים הם אלה ששהו בחו"ל בין 5 ל-7 שנים.

ב-1985 המחלקה טיפלה ב-2,800 איש וקבלו סיוע כספי בפועל - 908 איש. סיוע

כספי ניתן כהלוואה לטיסה ולהטסת מטען, או שיעורי עזר לילדים, דמי אבטלה 3

חודשים, קליטת מדענים, סיוע בתעסוקה כזו או אחרת, ועוד. לידיעתכם, הזכויות של

תושב חוזר אינן נקבעות על-פי חוק, אלא על-ידי ועדה בין-משרדית לתושבים חוזרים,

שמיוצגים בה משרד העבודה, משרד הקליטה, מחי העליה של הסוכנות היהודית ומשרד

השיכון.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
האם התנאים שהוועדה הבין-משרדית קבעה ידועים ומופצים?

יי קוצייק;

כן, הם מצויים בקונסוליות. כל קונסול שיוצא היום לחו"ל עובר אצלנו הכשרה

בנושא זה.

בשנת 1986 המחלקה טיפלה ב-3,450 איש וקבלו סיוע כספי בפועל - 1,392 איש.

אין לנו שאיפה להגדיל את מספר המטופלים. הלוואי שיחזרו 15,000 ואנחנו נטפל רק

ב-300. אני רוצה להגדיל את מספר החוזרים ולא את מספר המטופלים דרכי.
היו"ר מי גלזר-תעסה
האם יש לכם חתך של המטופלים?

יי קוצייק;

35% כפי שאנחנו יודעים הם אקדמאים, מכל העולם.

יי דוידוביץ;

במספרים שאנהנו מציינים אנחנו רואים שהאקדמאים נעזרים יותר בשירותים של

המשרד.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
למה האקדמאים נעזרים יותר?
יי דוידוביץ
כי הם זקוקים להסבה אקדמאית, הם זקוקים להפניה.
י' קוצ'יק
בניו-יורק יש לשכה לתעסוקת אקדמאים, שזה תפקידה המוגדר והמוצהר, שאפילו

אנחנו מכירים בו.

מי שמיר;

כשאנחנו אומרים "מטופלים", הכוונה היא לתת שירותים טובים רק לאלה שזקוקים

להם. אנחנו שוקלים עכשיו לתת את הענין הזה אוניברסלית, אבל עד כה היו לנו

קריטריונים מאד נוקשים למי לתת ולמי לא לתת שירותים, על-פי מצבו הכלכלי.

לשכת התעסוקה לאקדמאים נותנת שירות לכל היורדים ולא רק לאקדמאים. מסתבר

שהתושבים החוזרים האקדמאים נזקקים יותר מאחרים לשירות הזה. בענין זה יש לנו

ויכוח קונספטואלי בתוך המשרד, שיש לי ענין רב שזה לא יהיה דבר שמעוגן במנגנון,

בנהלי טיפול וכדומה. בנושא שיכון למשל, לתושבים חוזרים היו בהתחלה זכויות

ייחודיות. אנתנו אימצנו את עמדת משרד השיכון בענין הזה, לפיה זכויות שיכון

עומדות לתושב חוזר בדיוק כמו לישראלי; להבדיל מעולינו.

יי קוצייק;

דרום אפריקה. בדרום אפריקה יש כ-5,000ו יורדים. הם נמצאים שם במצב אומלל;

הם גם נמצאים בדרום אפריקה וגם ירדו. המצב הפוליטי שם לאחר הבחירות האחרונות

הוחרף בצורה בלתי-רגילה מכיוון שהפאשיזם הימני הפך להיות האופוזיציה הרשמית,

ולאופוזיציה רשמית יש שם מעמד מיוחד, והתחילו להתעורר תופעות קשות של אנטישמיות.

זה גם משפיע על מספר העולים. אם בשנה שעברה עלו כ-700 עולים מדרום אפריקה, השנה

מעריכים שהמספר יוכפל, אז יהיו למעלה מ-200 יורדים שחזרו.

סמנכ"ל המשרד חזר כעת משליחות בדרום אפריקה והוא דיווח לנו שהיתה שם ממש

התנפלות. הוא ריאיין באופן אישי 133 משפחות והביא 60 תיקים של אנשים, רובם

מהנדסים ומקצתם רופאים, שהביעו נכונות לבוא בחודשים אוגוסט-ספטמבר. הוא נפגש

עם אנשי משרד העבודה והמנכ"ל הינחה לעשות מעקב צמוד על האנשים האלה, ואפילו לצאת

קצת מהשיגרה על-מנת לתת להם הצעות. אנשים מהמשרד שלנו יישבו יחד עם אנשי משרד

העבודה והרווחה ויחד עם המרכז לקליטה במדע שלנו ויראו אם אפשר להפיץ קוריקולום,

ואז הם יוזמנו על-ידי משרד העבודה לטיסות גישוש.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
מדוע אין תנופה של הקמת מפעלים? זה יזין את עצמו בסיכומו של דבר.

יי קוצייק;

זה כבר ספור של הצמיחה, זה לא בידינו. לנו אין השפעה על יכולת ליצור

מקומות תעסוקה. אבל למרות שמצב התעסוקה קשה, אנחנו יודעת שחברת "בזק" מחפשת

הרבה אנשים. צריך לנסות ולחבר את האנשים בעבודה פרטנית אחד לאחד. לא מדובר

ב-6,000 איש, אלא ב-60, וצריך להציע לכל אחד ואחד מקום עבודה.
היו"ר מ' גלזר-תעסה
יש ביו היורדים גם כאלה שנוסעים למקומות אחרים מדרום אפריקה?
מי שמיר
בדיווח שקבלנו שניים אמרו שהם נוסעים לאוסטרליה.
יי קוצייק
קשה לנו לשלוט על הנתונים, אבל אני משוכנע שהם משתדלים גם לנסוע לאוסטרליה.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

זאת אומרת שהשמועה שהי ורדים שם מדברים על חזרה הביתה היא מאוששת.

יי קוצייק;

בהחלט. אם הסמנכ"ל ראיין 133 ראשי משפחות, מדובר במאות אנשים. אחר-כך הוא

עשה חמישה חוגי-בית שלכל אחד מהם באו 50 - 60 איש. הוא היה בקייפטאון וטסו לשם

אנשים מיוהנסבורג.

בדיון שהיה לנו במשרד בענין הזה המנכייל הציע לנסות ולעניין את היורדים

עצמם. עכשיו היו בדרום אפריקה חמש משלחות בפעולה שאנחנו עושים יחד עם הסוכנות

היהודית, שכללו רופאי שיניים, רואי-חשבון, עסקים קטנים וכדומה. הוא הציע לקחת

חברות, כמו חברת "בזק" ועוד שתים - שלוש חברות שיחד יש להן כמה עשרות הצעות

עבודה, לשלוח שנים - שלושה נציגים על-חשבוננו ולחגיד להם להציע את זה ליורדים,

עם סמכות לחתום על חוזה במקום. צריך לבדוק אם זה כדאי ואם ניתן לעשות את זה.

נתייעץ עם המשרד ונראה.
היו"ר מי גלזר-תעסה
האם יש עוד מדינה שמטפלת ביורדיה בצורה הזאת?
יי קוצייק
אנחנו המדינה היחידה בעולם שעושה פעולות מאורגנות למניעת ירידה ולהחזרת

יורדים. יש שתי מדינות שמטפלות בענין הזה באופן חלקי. האחת היא הודו, שמנסה

להפסיק את בריחת המוחות ולהחזיר אנשים, והשניה היא אירלנד. שגריר אירלנד ייפגש

מחר עם שר הקליטה כדי ללמוד על השיטות שלנו להחזיר אנשים.

היוייר מי גלזר-תעסה;

הדברים ששמענו הבהירו את הפתיח שקצת הדאיג אותי, וגם את נושא הפעולות. אני

הבנתי שהקונסוליה היא אכן הכתובת ואני מאמינה ששיתוף הפעולה יניב פירות. שמעתי

שהכנס של 1,600 הישראלים היה מאד מרגש. אני חושבת שלא צריך לנתק אתם את הקשר.

נושא אחר, שאיננו קשור אליכם, הוא נושא ההתבוללות והחינוך היהודי, שכתוצאה

מהם היא שאנחנו מפסידים אותם.

יי קוצייק;

למשרד החוץ היתה כוונה לפתוח בית-ספר ישראלי בניו-יורק.

היוייר מי גלזר-תעסה;



נוער, הם לא יבואו.

אני מודה לכם על האינפורמציה שמסרתם לנו. אני מקווה שלקונסוליות בחו"ל

תהיה הרבה עבודה, וגם רמזתם בדבריכם שדרושים לכם תקנים נוספים. אינני יודעת אם

זה הפתרון, אבל אם משרד הקליטה יגיע לאיזה שהוא סיכום, הוא בוודאי יבוא לקראתכם.

באשר לשיתוף הפעולה בין משרד העבודה והרווחה לבין משרד הקליטה, אני רוצה

להאמין שהוא יהיה בחוץ ובפנים באותה עוצמה, מפני שאם העולה כבר מגיע לארץ, אנחנו

רוצים שהוא יישב פה ושלא יטרטרו אותו הלוך ושוב. אם זו ועדה משותפת, אני הושבת

שהיא תהיה הפתרון לא רק לקליטה, אלא גם להשרשה.

בשבוע הבא יתקיים כאן דיון בנושא הירידה ואני מקווה שנשמע בו גם הצעות

קונקרטיות מה נעשה כדי למנוע ירידה. אמנם קשה לדבר על דברים קונקרטיים, אבל

להתוות דרך. למשל, מה המשרדים שלכם יכולים לעשות ומדוע הם לא עושים מה שהם כן

יכולים לעשות.

מאז שהוקמה היחידה שיוסי קוצ'יק עומד בראשה, הנושא הזה מדובר יותר, ואני גם

מאמינה שנעשים דברים. לא תמיד הם נראים כפי שאנחנו רוצים, אבל אני חושבת שברגע

שהיחידה הזאת קמה הנושא הזה קיבל תאוצה. אני מאחלת לכם הצלחה, ועם תמיכת הוועדה

תהיה דרושה לכם, היא תינתן ברצון.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 13.45

קוד המקור של הנתונים