ישיבת ועדה של הכנסת ה-11 מתאריך 26/05/1987

קהילת היהודים בהונגריה

פרוטוקול

 
הכנסת האחת עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 94

מישיבת ועדת העליה והקליטה

מיום שלישי. כ"ז באייר- התשמ"ז - 26 במאי. 1987 בשעה 12:00
נכחו
חברי הוועדה; מ. גלזר-תעסה - היו"ר

י. ארצי

ד, בן-מאיר

א. שוסטק
מוזמנים
ד. ברגמן - מנכ"ל המחלקה לחינוך של הסוכנות היהודית

י. פייפר - מנהל מח" השידורים בהונגרית- רשות השידור

ר, רונן - מנהלה מחלקת השידורים לעולים ולחו"ל

בקול ישראל

א. אבן - חבר הנהלה ברית עולמית של יהודים יוצאי

הונגריה

ש. פרפורטוש - יו"ר הנהלת התאחדות עולי הונגריה

מ, אלון - התאחדות עולי הונגריה. סניף ירושלים

דייר א, גלאור- חבר הנהלת התאחדות עולי הונגריה

א, רפפורט - עורך "אויקלט"
מזכירת הוועדה
ו. מאור
רשמה
ש. צהר

סדר היום; קהילת היהודים בהונגריה



קהילת היהודים בהונגריה

היו"ר מ. גלזר-תעסה;

ברשותכם. אני מתכבדת לפתוח אח הישיבה, הנושא שעל סדר היום שלנו:

קהילת היהודים בהונגריה.

ועדת העליה והקליטה קיבלה בשעתו החלטה לדון מדי פעם בקהילה יהודית

בארץ כלשהי. בשעתו הצעתי כי אחת לחודש תדון הכנסת בקהילה יהודית באיזו שהיא

מדינה בעולם. אחת הקהילות הראשונות לדיון כזה, ושלא דובר בה מספיק. היא

הקהילה היהודית בהונגריה. מאחר ואנו מכירים ברעיון שמדינת ישראל היא מדינתו

של העם היהודי. ומתוך זה נובע שממשלת ישראל והכנסת בישראל הם הממשלה והכנסת

של העם היהודי, ועל כן מחובתה של ממשלת ישראל ושל הכנסת לדון בקהילות

היהודיות בעולם, בין שזו קהילה קטנה ובין שזו קהילה גדולה.

אנשי הסוכנות המופקדים על הנושא הזה בעולם מאחר וממשלת ישראל והעולם

הזה הטיל עליה את התפקיד הזה. שנים מהאורחים הנוכחים כאן היום ביקרו אצלי

לפני מספר חודשים וגוללו בפני פרסי הנושא. אמרתי להם כי אני בטוחה כי כמוני

גם רבים מחברי כאן איבם מודעים די לנושא הזה. וחשוב מאד להביאו למודעות

הציבור, ובראש וראשונה למודעות של חברי הכנסת והממשלה.

אינני יודעת מה מספר היהודים החיים כיום בהונגריה. ואין לי ספק בכך

שההתבוללות ונישואי התערובת בקרב יהודי הונגריה היא גדולה, כמו שהיא גדולה

גם בארצות אחרות. הן במערב והן במזרח. היום אנו דנים ביהודי הרנגריה ואנחנו

מבקשים לדעת אם יש בכלל חינוך יהודי ציוני בהונגריה שהסוכנות היהודית

עומדת מאחוריו, ובאיזו מידה קיים שם חינוך כזה. מה עוצמתו ומה היקפו. כמר כן

אנחנו מבקשים לדעת פרסים בנושא השידורים ליהודי הונגריה. מעניין אותנו כמובן

לדעת גם מה המעמד שיש להקהילה היהודית בתוך הונגריה, ומה הקשר שלה אל

הציונות ואל מדינת ישראל, ומה הוא קשר הגומלין.

ישיבה זו היא ישיבה פתוחה. ואנחנו שמחים לארח כאן את עורך העתון

כשפה ההונגרית "אויקלט". מד אוטו רפפורט.

מאנשי התאחדות עולי הונגריה אנו מבקשים לשמוע מה המידע שאתם יכולים

למסור לנו מאחר ואתם קשורים אל הקהילה הזאת, מה חסד לקהילה שאנחנו יכולים

לתת לה. מה אתם מבקשים עבורה, ומה אתם חושבים חסר בטיפול שלנו בקהילה

הזאת.

א. אבן;

חזרתי זה עתה מביקור בהונגריה. אחרי שהשתתפתי שם בכנס הנשיאות.

במשך קרוב לשבועיים היתה לי הזדמנות לשוחח עם אנשי הקהילה שם. עם יהודים

ברחוב. עם סטודנטים ופרופסורים יהודים. היתה לי ההזדמנות להשתתף בבנס

אונסקו שעסק בחינוך הוראת מדעים ואני יכול לספר לכם כי מתוך 60 פיסיקאים

הונגרים שהשתתפו בכנס 50 היו יהודים. אני יכול גם להצביע על תוצאה מידית

של המפגש הזה. כאשר שניים מהמדענים האלה יעברו בחודש אוגוסט השנה במכון

וייצמן, המדובר הוא בשני בחורים יהודים צעירים שיבואו מהונגריה לעבוד במכון

וייצמן.

רבים מבין הצעירים היהודים בהונגריה. במיוחד מבין הסטודנטים, רוצים

להגיע לישראל. היתה זו הפעם הראשונה שאמר לי מנהל הסמינר שם, ד"ר שוייצר,

כי הוא משוכנע שלמעלה מ-50% מהצעירים היהודים יעזבו את הונגריה. לשאלה: לאן?
היתה התשובה
זו הבעיה שלך.



אם בקונגרסים הקודמים שהתקיימו בהונגריה לא העזר היהודים שהשתתפו

בהם לגשת אל נציגים מישראל. בקונגרם הזה. בו השתתפו נציגים מארצות רבות,

העזו כולם לגשת אל הנציגים מישראל. אני חוזר ומציין שבאף כנס קודם לא ראינו

כדבר הזה. בין אם הכנס היה בהונגריה ובין אם היה בצ'כוסלובקיה. מר ברגמן,

מנכ"ל מחלקת החינוך של הסוכנות היהודית, היה אתי במספר מפגשים. וגם אצל

דייר שוייצר. וגם הוא נוכח לדעת שאכן יש התעוררות רצינית בקרב הנוער היהודי

שם. זו הפעם הראשונה מאז שנת 1949 שהגימנסיה היהודית פועלת בהונגריה.

בסוף שנת הלימודים התקיים שם בנס, ונאמרו בו דברי ברכה בשפה העברית. השפה

העברית היתה אסורה בעבר במסגרות האלה. ידידי ד"ר גלאור שהיה מנהל החינוך

היהודי בהונגריה אחרי המלחמה. יבול להעיד שבהונגריה היתה התפתחות השוגה

בענין זה מאז שנת 1945 ועד לשנת 1949 עד שהממשלה שם סגרה את כל המסגרות

הציוניות. והיום הממשלה הסכימה לבך שבגימנסיה ילמדו עברית כשפה שלישית.

הממשלה שם הסבימה גם להוצאת ספר עברי-הונגרי בספר לימוד. בנושא הזה אנחנו

מטפלים ביחד עם הסוכנות היהודית.

בהונגריה הקומוניסטית לומדים היום למעלה מ-300 ילדים עברית ויהדות

פעמיים בשבוע, בימי ראשון ורביעי. ישנם מקומות בהם לומדים שלוש פעמים-

בשבוע עברית. היתה זו הפעם הראשונה בה העז הרב הראשי שם להראות לנו מה הם

מלמדים שם, הוא הראה לנו את התדפיסים שהם מחלקים בין הילדים, את העברית

שהם מלמדים, כיצד הם מלמדים על החגים ועל יהדות בכלל, כצורה מאורגנת ומסודרת

וברוח ההשכלה ההונגרית של המאה ה-19, ולא ברפרוף אלא ביסודיות,

אחרי ביקורנו האחרון שם אנחנו סבורים שיש סיכויים רציניים מאד לעידוד

העליה מהונגריה, אלא שלצערי אין מטפלים די בתחום הזה. אם בביקור קצר של

שני אנשים הצלחנו למקד סביבנו מספר ניכר של צעירים יהודים. ומאז אנו מוצפים

במכתבים אפילו מערי השדה ששולחיהם הם צעירים הרוצים לבקר בארץ ומבקשים שנשלח

להם מכתב מתאים כדי שיוכלו לבקר בארץ. אני יכול לתאר לעצמי לאיזה הישגים

אפשר היה להגיע אילו היו נעשים דברים מתוכננים בתחום הזה. הביקור בארץ זה

אחד הדברים החשובים ביותר בו מעוניינים יהודי הונגריה.ב-20 השנים האחרונות-

הם היו מנותקים מישראל, וכל הידיעות והדעות שגיבשו על ישראל באי להם

מהטלוויזיה הרוסית וההונגרית. והטלוויזיה ההונגרית מראה כמובן את אשר הרוסים

מרשים לה להראות, אף כי בטלוויזיה ההונגרית עובדים די הרבה יהודים.

שלשום הגיעו לארץ שני נציגים של הטלוויזיה ההונגרית; וישתתפו מחר

בחגיגות 20 השנה לאיחוד ירושלים. הם העמידו את השלטונות שם בפני עובדה שהגה

הם נוסעים לישראל על פי הזמנת הטלוויזיה הישראלית. אנחנו חושבים שחייבים

לעודד את התיירות היהודית של בני הנוער במיוחד. של צעירים וגם של אנשים

כגיל הביניים.

גן ילדים ליהודים לא קיים שם. אבל בקהילה האורתודוכסית יש גן בשביל

ילדים מגיל שנתיים עד גיל 18. וקוראים לזה גן. הממשלה לא אישרה לעתה עתה

קיומם של גני ילדים יהודיים. רק לאורטודוכסים זה אושר. ומספר היהודים

האורטדוכסים שם קטן ביותר. אני זוכר כי בביקורי שם לפני שנתיים ראיתי

בבית הכנסת האורטודוכסי 70 איש. בבית הכנסת הקונסרבטיבי והרפורמי היו

3000 איש. זה קרוב לוודאי היחס בין היהודים האורטודוכסים ללא אורטודוכסים.

היהודיס האורסודוכסים המגיעים היום הם יהודים שהרבי מסטמר שולח אותם. והם

מנסים להחזיר יהודים בתשובה.

אני חושב שיש אפשרות להרחיב שם את תלמוד-תורה בצורה ממשית. רשמתי

לפני רשימה של ספרים וחומר לימוד שלהם הס זקוקים שם מאד. בל חומר שנשלח

אליהם מגיע לשם, וחשוב לדעת זאת. הם משתמשים בכל חומר שאנחנו שולחים להם.

בעזרת המחלקה של ההסתדרות הציונית שלחנו אליהם קסטות להוראת העברית. היוס



מלמדים עברית לא רק בבודפשט, אלא גם בערי שדה כמר פג' שהיא. עיר אוניברסיטאית

ומספר היהודים שם היה זעום ביותר לפני המלחמה, אני חושב שביום אפשר להכפיל

ואף לשלש את מספר הלומדים תוך שנה, גם בערי השדה יש היום אפשרות ללמד את השפה

העברית, את החגים וכו', קשה להסביר איך זה קרה שמספר היהודים המודים ביהדותם

גדל לאחרונה כל כך, אבל זו עובדה, בסגד הוקמה קהילה. כאשר עד עכשיו היו בה

רק 10 יהודים. ופתאום גדל מספרם והגיע ל-150. גם בעיר שדה נוספת הוקמה קהילה

כאשר חשבו שיש בה 80 יהודים. והנה רשומים בה היום 300 יהודים, כך המצב במספר

ערים נוספות, נראה שהיהודים אינם חוששים יותר להודות בכך שהם יהודים,

נישואי התערובת בהונגריה הם מדאיגים מאד, ועל פי רוב אינם נהנים גם

מהצלחה, מחצית העולים המגיעים אלינו מהונגריה נשואים ללא יהודים, וביום

הם מגורשים. זו מכה רצינית בקרב יהודי הונגריה, אפילו משפחות שנימנו על

המורדים סובלות מהתופעה הזאת, אתם יכולים לראות יהודים הונגרים רבים שכאשר

מתחילים לשאול שאלות מגלים שהאב היה יהודי, אבל האם לא היתה יהודיה, או שהאם

היתה יהודיה והאב לא היה יהודי, ופתאום הם רוצים לשמוע על ישראל ואף לבוא

לישראל. וביניהם אנשים הממלאים תפקידים בכירים ביותר בתחום המדע בהונגריה,

גם בתחום מדעי הטבע וגם בתחום מדעי הרוח,

אני רוצה להזכיר לכם שהממשלה ההונגרית מתירה פעילות יהודית אך ורק

במסגרת הקהילה, הם פרקו שם, אף שלא היה כמעט מה לפרק, כמה קבוצות שפשוט

אירגנר עונג-שבת, פעולות של הבדלה וכו ודיברו שם קצת על ישראל, מספר אנשים

עברו חקירות מאד לא נעימות בהקשר לזה, כאשר פגשתי באנשים צעירים אלה כמעט

ולא הכרתי אותם, כי צבע שערם שהיה כהה לפני החקירות הלבין אחרי החקירות

וכך אי אפשר היה להכיר אותם, אחד מהם ניגש אלי ושאל אותי אם איננו מכירו,

אחר כך הסתבר שטיפלתי בו לפני מספר חודשים כשהיה בירושלים, והנה לא הכרתי

אותו אחרי שעבר את החקירות,

המצב שם ביום הוא כזה שהצעירים היהודים פועלים רק במסגרת הקהילה,

בדרך כלל בימי ששי בשבוע כאשר 100 - 150 צעירים מתאספים ביחד וכן גם עוד

50 או 60 מבוגרים, לאחר מכן הצעירים יותר הולכים לאיזה מקום חדש שמצאו

באחד מבתי המלון ושם מקיימים ערבי שבתות בשם דיסקו, השם למעשה אינו חשוב,

כי העיקר הוא שצעירים יהודים מזדמנים ביחד למטרה מסויימת, לצערי ולצערם

אין מרכז תרבותי אמיתי בהונגריה, נכון שיש סמינר רבנים שם. אבל מספר התלמידים

בו הוא קטן ביותר, למעשה לומדים שם שלושה סטודנטים מהונגריה, שלושה או

ארבעה מרומניה, בשנה הבאה ילמדו בסמינר הזה 4 תלמידים מהונגריה, 1 מרומניה,

2 מרוסיה ו-1 מגרמניה המזרחית, למרבית הפלא,

הסמינר הוא למעשה כתובת מצויינת, כי זה כיסוי פנטסטי לפעילות יהודית

ענפה שניתן לארגן בעזרת יו"ר הסמינר לרבנים. שעליו אנחנו יכולים להגיד שהוא

באמת היה ציוני שנתפס שלוש פעמים כאשר רצה לעבור את הגבול, בגלל זה הוא

ישב למעלה מ-12 שנה, היום הוא קצת פוחד. ואפשר כמובן להבין זאת, במלחמת

העולם השניה הוא היה אחד האנשים הפעילים מטעם בני-אקיבא,

אני חושב שאילו אפשר היה להקים שם מרכז תרבותי, בעזרת הג'וינט והסוכנות

היהודית, היינו יכולים להחדיר את תודעת היהודות אצל יהודים רבים שם וכן גם

לעודד עליה מקרב הצעירים היהודים שם, רוב הצעירים לומדים באוניברסיטאות השונות

בהונגריה, או שהם בוגרי אוניברסיטאות, והם פעילים בחיי התרבות של הונגריה,

ובקלות אפשר לרכז אותם בקבוצות קטנות, לא גדולות, כמו שהיינו רגילים לעשות

בימים עברו. ובדרך זו אפשר יהיה להגביר בקצב רציני ביותר את העליה מהונגריה,

אילו הייתם שואלים לדעתי בענין זה בשנת 1981 הייתי בוודאי נשמע פסימי, אבל

היום אני רואה זאת בעין אופטימית ביותר, אני יכול להגיד לכם, ואני בטוח שגם

חברי המכירים את הנושא סבורים כמוני, שהמצב מבחינה זו השתפר במידה מירבית,

ושבהחלט ניתן להגיע לעליה רצינית מהונגריה,
ד. בן-מאיר
האם אתה מאמין שהממשלה ההונגרית תתיר הקמת מרכז כזה? ואם אכן יימצאו

יהודים בהונגריה שירצו לעלות ארצה, האם יתירו להם לעשות כן?
א. אבן
אני משוכנע שאם הג'וינט יקים שם מרכז. הממשלה ההונגרית תסכים לכך.

הם מרשים שם חופש פעולה בענין הדת. לאני בטוה שלא תהיינה בעיות, גישושים

שנעשו בענין זה מצביעים על כך שהדבר בהחלט אפשרי,

אשר לעלייתם של יהודים מהונגריה, באופן רשמי הממשלה נותנת היתר כזה,

בעוד שבועיים או חודש ימים תעלה המשפחה הראשונה מהונגריה. למעשה זו משפחה

שהשלטונות בהונגריה שמחים להיפטר ממנה, כי היא ריכזה סביבה את הצעירים

היהודים בהזדמנויות שינות, ואם המשפחה גם חיברה ספר בשם "המט בח היהודי",

ולמעשה תארה בספר הזה את כל המנהגים היהודים הקשורים בחגים השונים תחת מסווה

של המטבח היהודי והמאכלים היהודים. כשדיברתי אתם לפני יומיים, בהיותו

בהונגריה, הם אמרו לי כי הם מקווים כי ב-15 ביולי יוכלו לעבור את הגבול.

כבר דאגנו לכך שיהיה להם טיפול מתאים. חלק מהרהיטים שלהם בבר הגיע.

רשמיה אין השלטונות ההונגריים מתנגדים לעליה, אבל היהודים שם חוששים

עדיין לבקש רשות לצאת, ואני טוען שהם גם לא יבקשו רשיונית כאלה, אבל הם

יבואו לווינה. ומשם ימשיכו לארץ. כשהם עוברים לווינה או מבקשים היתר לעלות

ההפסד שלהם מסתכם בסך הכל ב-1000 דולר, שהוא הסכום המירבי שהממשלה שם

מתירה להם להוציא מהונגריה,

לפני שבועיים הגיעו שתי צעירות שעבדו במקום מאד מאד מכובד.

והן אמרו שאם יפרסמו את הדבר במקום העבודה אז ינדו אותן ויציקו גם להן

וגם לבני משפחותיהן. כך שאם הן כבר בהו?, למה לא לעשות את הדרך עד הסוף.

אז יוצאים משם כתיירים, ואחר כך מחליטים כבר להשאר, זה די מקובל היום,

מדי שבוע מגיעים בדרך זו שני אנשים, הם מגיעים ישר לחיפה, לכרמיאל או

לבאר שבע, ואחר כך עוברים בדרך כלל לירושלים, הם מעוניינים להיות בסביבות

ירושלים,

אני חושב כי זו השעה האחרונה ליהודי הונגריה לעלות. אם לא נתפוס אותה

עכשיו, כאשר הקונסטלציה המדינית היא כמו שהיא. אנחנו עלולים לאחר את הרכבת.

לא הייתי רוצה שנחמיץ הזדמנות להציל יהדות שלמה מפני התבוללות.
היו"ר מ. גלזר-תעסה
הייתי רוצה לבקש ממנכ"ל מחלקת החינוך בסוכנות היהודית להסביר לנו

כיצד הוא רואה את השינוי שחל בהונגריה ושעליו שמענו זה עתה. האם זה קשור

באווירה החדשה הנושבת מברית המועצות. או האם זה קשור בשינויים ספציפיים

בהונגריה. כמו כן אנו מבקשים לשמוע מה עשתה הסוכנות היהודית בהונגריה, ימה

היו תוצאות המעשים שלה. וכמובן חשוב לנו לדעת מה מתכוננת הסוכנות לעשות

בעתיד לאור השינויים שחלו שם,

כשהזכיר כאן מר אבן את שם העיר וינה עברה בי צמרמורת. שהרי זה

מזכיר לנו תופעה לא כל כך נעימה הקשורה ביציאתם של יהודי ברית המועצות

לווינה, כאשר רובם עוברים משם לארונות הברית וקנדה. ולא לישראל. כיצד

מתכוננת על כן הסוכנות להתמודד עם ארגון היאס, מתוך כוונה שכל היהודים

היוצאים מהונגריה והמגיעים לווינה ימשיכו משם את דרכם ארצה.
י. ארצי
אני מאד שמח על שסוף סוף אנחנו מקיימים דיון בנושאי יהודי הונגריה

כי אני טוען מזה שנתיים שיהדות הונגריה היא יהדות נשכחת בעוד היא נמצאת

מתחת לאפנו ממש, אנחנו הולכים לחפש 10 יהודים בתימן. ועוד 100 יהודים

במקום נידח אחר, שעה שבהונגריה מצויים היום בין 80 ל-100 יהודים, וזו אותה

הונגריה שתיירים ישראלים מרבים לבקר בה. הונגריה שיש בה כיום משטר קצת

יותר נוח. ואילו אנחנו איננו עושים דבר ויושבים בחיבוק ידים, יש מי שפיתח

חאוריה שהיהודים מהונגריה לא יעלו, אם יהודי הונגריה לא יעלו, מדוע יעלו

יהודי ארצות הברית? ממתי השלימה הציונות עם זה שיש קהילה שמאחד וספק אם

תעלה לישראל לא צריך בלל לספל בה?

אני חוזר ומציין שאני שמח מאד על שאנחנו דנים היום ביהדות הונגריה,

נצח ישראל לא ישקר. וגם נצח הציונות לא ישקר. וברגע מסויים נדלק בבל זאת

הניצול היהודי והציוני. כפי שאנו רואים, אנחנו צריבים על בן לגבש מדיניות

מתאימה לגבי יהדות הונגריה,

התופעה הזאת של צעירים הונגרים וראשית העליה משם היא טובה ביותר. והיא

מצביעה על תזוזה מסויימת אף בי קלה בינתיים. שבאה בנראה בתוצאה מארגון מה

של הדברים, על ידי פעולה מקיפה וטובה אפשר יהיה להגיע לתוצאות גדולות יותר.

אנחנו חייבים לקבוע לעצמנו תכנית מתאימה. ואני רוצה להצביע על כמה דברים

שצריכים להיות כלולים בתבנית הזאת, אני חושב שעלינו לנצל את אווירת הפיתחות

שקיימת היום על מנת לארגן מקסימום של פעילויות יהודיות. ציוניות וישראליות

שצריך לבצען שם, במסגרת זו יש לברך את קיום כנס הקונגרס ביהודי בהונגריה.

על התערובה של בית התפוצות שתיפתח ב-7 ביוני. בנובחות משלחות ובו', כל פעילות

המרכזת סביבה יהודים מעוררת אותם להתעניין ביהדות בציונות ובישראל, והיא במובן

פעילות מבורכת, הם רואים שקיימת יהדות עולמית, שקיימת מדינת ישראל. שישראל

מגלה יוזמה והתעניינות בהם, לבן עלינו להגביר את הפעילות בתחום הזה,

יש לעשות גם לחילפי תרבות. ובענין זה הייתי רוצה לראות את העיריות

נוטלות על עצמן הלק נכבד יותר, יש לפעול גם לשיגור משלחות נוער להונגריה,

ענין מיוחד אנו צריכים לגלות בנושא החינוך היהודי שם, יש לי הרושם שהחינוך

היהודי מגיע שם למשבר תקציבי. כי המשאבים שהיו בידי הקהילות היהודיות שם,

על ידי מכירת רכוש. הולכים ונגמרים, ואין להם תקציבים חדשים, ראשי הקהילות

בהונגריה מוכנים היום לקבל סיוע לנושא החינוך, וכיוון שהגיעו לכך שהם מעונינים

בחינוך יהודי. מצד אחד. ומסכימים לקבל סיוע למטרה הזו, מהצד השני, בי אז עלינו

למצוא את המכשיר שבאמצעותו נובל להגיש להם את הסיוע הדרוש, יתכן הלא הסוכנות

היהודית צריכה להיות המכשיר הזה. ובוודאי שלא ממשלת ישראל. אלא אולי גוף

חדש שצריך להקימו לצורך זה, אני מציע לתת לענין זה עדיפות. ולחשוב על זה

בכל הרצינות,

למסגרת הזאת נכנס גם ענין הסמינר הרבני, אסור שהוא ייסגר בגלל מחסור

בתקציב, הוא מהווה מוקד חשוב. כי סביבו אפשר לרכז פעילויות שונות ורבות.

ואנחנו חייבים לאפשר לסמינר הזה להמשיך לפעול, אולי תוכלו להגיד לנו מה

עושים בענין זה הג'וינט והקונגרס היהודי העולמי, האם בתוצאה מההתכנסות האחרונה

של הקונגרס היהודי העולמי בהונגריה התגבשה איזו מחשבה על המשך הפעילות

בהונגריה? ומה חושב בענין זה הגיוינט?

גם ברומניה יש קהילה יהודית מזדקנת. והרבה בתי אבות, אם מתחילים

בפעילות פילנטרופית הרי שסביב הפעילות הזאת אפשר לבנות גם פומציות תרבותיות

ואחרות, יצחק קורן שחזר משם לפני שבוע סיפר לי שהוא נפגש שם עם הרב הראשי

ועם המשלחת הרוסית. והם אמרו לו בי הם מתחילים בפעילות תרבותית בברית-

המועצות, בקיום סמינריונים על יהדות וכו', הוא הוסיף שלענין זה הם מגייסים

כוחות מהאוניברסיטאות השונות, עם מתן עדיפות ליהודים,



בהונגריה יש מסורת תרבות, ולכן כדאי לנסות לגייס שם אינטליגנציה

יהודית שתתחיל לדבר על דברים כמו שואה, על פרס נובל לאלי ויזל ועל סופרים

יהודים רבים נוספים, ומשם ללבת על פעולות תרבות אינטלקטואליות המוניות

אפילו תוך עידוד הקמת ארגון תרבות מקומי.

קיים שם מוקד יהודי חשוב. שיכול לרכז סביבו יהודים רבים, ואני מתכוון

לבית החולים היהודי, ראיתי אותו. הרופאים שם פחדו לדבר אתי. אני חושב שהיה

זה סוב אילו יכולנו לארגן עבור בית החולים היהודי בבודפשט איזו מתנה מתאימה

יוצאת דופן בגודלה ובחשיבותה לבית החולים. אפשר לעשות את הפעולה הזאת תחת

הכותרת שבית חולים מסויים בישראל עוזר לבית החולים היהודי בבודפשט. או שישראל

עוזרת לבית החולים היהודי שם.

מכל מקום ברור שצריך להרבות בפעילויות תרבותיות שם, ואנחנו צריכים

לעשות בענין זה רה-אורגניזציה ביחסי ישראל ויהדות הונגריה, שידורים ליהודי

הונגריה, בתנאי שעושים זאת טוב, הם מכשיר אדיר להשגת המטרה. אני יודע

כי בשנת 1986 היה המצב בזה שכאשר היו נשמעים השידורים של קול-ישראל או של

אירופה החופשית היו כולם מפסיקים את עיסוקיהם כדי להקשיב להם, כי הם ידעו

שזה המקור היחידי לאינפורמציה נכונה. דיברתי בענין זה עם אנשי קול-ישראל

ועם אנשי הרשות העוסקים בנושאים אלה. עלינו לדחוף את הנושא הזה ולהקים

קול-ישראל שבשנתיים או בשלוש השנים הבאות יהיה הקול הציוני הישראלי המוסמך

המעניין והמושך ומעורר התעניינות של האנשים שם בתיירות הישראלית, ואם אכן

יהיה קול ישראל מכשיר רזה בי אז נוכל לעשות שם עבודה אדירה. צריך לנצל את

העולים שבאו מהונגריה ולהפעילם בנושא הזה, צריך לאפשר להם לדבר על עלייתם,

ומאוחר יותר לאפשר להם גם לעזור בקליטת העולים שיבואו.

אני מאשים את עצמנו על שעד כה ישבנו בחיבוק ידיים. ולא עשינו די

בנושא הזה. הלוואי וההזדמנות הפתוחה עכשיו בפנינו לא תוחמץ ושאכן נשים קץ

לאזלת היד שלנו,

ד. ברגמן;

במסגרת תפקידי כחבר ההנהלה העולמית של הקונגרס היהודי העולמי השתתפתי

בכנס שהתקיים בבודפשט ושנמשך יומיים. אני הגעתי לשם מספר ימים לפני פתיחת

הכנס ונשארתי יומיים אחרי שהסתייס. ניצלתי את שהדתי במקום, יחד עם מר אבן.

כדי להיפגש עם ראשי הקהילה שם, עם האנשים העוסקים בחינוך יהודי ציוני.

ביקרתי גם בחלק מהקודמות שהוזכרו כאן.

אשתדל לא לחזור על דברים שאמר כאן מר אבן. ואשתדל להשיב על שאלות

שנשאלו. אשר לשאלה מדוע יוצאים יהודי הונגריה לווינה תחילה. אני חושב
שהתשובה לשאלה הזאת פשוטה מאד
מפני שווינה קרובה להונגריה, מרחק של

3-5 שעות - נסיעה ברכבת, 5 שעות נסיעה בסירה על הדנובה. ופחות משעה טיסה,

זה איפוא האמצעי הכי יעיל והכי פשוט להגיע מבודפשט לווינה,

הגעתי להונגריה ביום שלישי בצהרים, באמצעות חברת התעופה ההונגרית,

ולכן היה לי קל יותר והיה לי גם זמן להסתובב באיזור מלון הילטון בבודפשט,

ושמעתי שיחות בעברית מפי תיירים ישראלים. כששאלתי אותם איך הגיעו לשם,

הם סיפרו לי שהם עלו על אוטובוס בווינה ובי הם עורכים טיול מאורגן בהונגריה

למשך יומיים. באוטובוס הזה היו תיירים מארצות רבות. וביניהם גם ישראלים.

זה מצביע על כך שאפשר להכנס להונגריה בצורה רגילה וללא בירוקרטיה מיותרת,

וכי אפשר לסייר באותה מדינה.
י. ארצי
אפשר לצאת גם מהארץ בטיולים מאורגנים להונגריה,

ד. ברגמן;

פגשתי שם גס נציגים מישראל שבאו לכנסים בינלאומיים שונים. כמו כנס

של ארגון רשויות המרפא. למשל.

הקונגרס היהודי העולמי התכנס בבודפשט לא מפני שהיתה לו סיבה מיוחדת

לדון בנושאים הקשורים ביהדות הונגריה דווקה, למעלה מ-90% מהנושאים שנידונו

בקונגרס לא היו קשורים כלל בהונגריה, במסגרת הדיונים הוקדש גם דיון בנושאים

הקשורים בקהילות היהודיות במזרח, אבל היתה משמעות מיוחדת לעצם קיומו של

הקונגרס הזה בהונגריה, ולעובדה שיהודים מכל העולם הגיעו לשם עם ררכונים

שבדרך כלל לא הירשו למחזיקים בהם להכנס להונגריה, כך שעצם עריכת הכנס הזה

שם היה דבר חשוב בפני עצמו. דבר עיקרי, אם יש לזה המשכיות, אינני יכול

למסור על כך פרטים, אני יודע שישראל זינגר. מנכ"ל הקונגרס היהודי העולמי,

הזמין את ראשי יהדות הונגריה לביקור בארצות הברית להמשיך השיחות על הפעילויות

השונות, בכנס עצמו דיברו על חשיבותו וכוי, אבל לא על תכלית, התכלית העיקרית

התבטאה בזה שבהיותי שם נתתי מספר מילגות לצעירים מספר,

במסגרת הסיורים שלי שם ראיתי ארועים מיוחדים וקיימתי פגישות מיוחדות

עם ראשי יהדות הונגריה, נפגשתי עם ראש הקהילה, ד"ר לישובסקי. ושוחחתי אתו

שיחות כלליות, נוכחתי לדעת כי הם באמת מוכנים לקבל עזרה בכל נושא, אבל כאשר

אתה מדבר על נושאים ספציפיים שבהם אתה מעוניי . אינך יכול להגיע אתם לפרטים

מלאים, יגידו לך שצריך לשפץ את בית הכנסת, הראש הראשי אכן אמר שבית הכנסת

זקוק ל-10 מליון דולר לצורך שיפוץ, ראיתי את בית הכנסת, ובאמת צריך לשפץ

בו את כל התיקרה. כי התיקרה ממש מתפוררת ונופלים ממנה חלקים שמסכנים את

המתפללים,

אם אתה ציוני הם יביאו אותך אל הבית בו נולד הרצל. יראו לך את המוזיאון.

את כלי הקודש שנותרו. את ספרי התורה וכוי. וזה באמת דבר מרתק. חודיה ממש,

אבל להתפלל אין מתפללים שם, אינני יודע אם ההערכה הכספית בכל הקשור לשיפוץ

בית הכנסת היא אכן הערכה נכונה. ואיני יודע גם מה יתן השיפוץ. ואם אמנם

כל הכסף הזה יוצא לצורכי השיפוץ, יתכן וחלק קטן מהסכום הזה ייועד לשיפוץ של

בית הכנסת ואילו החלק הגדול יוצא על פעילויות הקשורות ביהדות, חצי מליון

דולר יוצאו על השיפוץ. והיתר - למימון פעילות תרבותית,

י, ארצי;

מי שמגלה התעניינות כזה יוכל כמוכן לשלוח לשם משלחת מהנדסים מטעם

ג'וינט שתבדוק את הדבר,
ד, ברגמן
הם חכמים לפחות כמונו וצריך להיות קצת זהירים, אני בטוח, למשל.

שהאזינו לשיחות הטלפון מהחדר שלי ואני בטוח שהם יודעים כי הבאתי עמי לשם

חומר בעברית, ואני גם לא הסתרתי זאת, לכל מקום אליו הלכתי התלווה אלי

צל, תמיד ראיתי בסביבתי הקרובה צל שליווה אותי לכל מקום,

אני רוצה לחזור לשיפוץ בית הכנסת, הם אומרים שהממשלה התחייבה לתת

10 מליון דולר לשיפוצים, אני רוצה לנסות להסביר למה צריך לשפץ את בית-

הכנסת שם מבחינתנו כמדינת ישראל, איני מתייחס למקום שתופס בית הכנסת בקרב

היהודים בהיותו מקום דתי וכוי, אלא רוצה להזכיר כי בבית הכנסת וסביבו



נפגשים אותם צעירים יהודים המגלים ענין ביהדות ובציונות מדי יום ששי וחשוב

כמובן שיהיה להם מקום בו יוכלו להתאסף ולקיים בו פעילויות שונות,

אנשי הסטטיסטיקה והדמוגרפיה אומרים לנו כי בהונגריה חיים ביום בין 80

ל-100 אלף יהודים, אינני יודע כמה יהודים חיים שם, יכול להיות שמספר היהודים

שנולדו שם כיהודים אכן נע בין 80 ל-100 אלף, אבל אם מדברים על אותם אנשים

המציגים עצמם כיהודים. המספרים שונים לגמרי, אם מדברים על 200 או 300

צעירים הבאים לפגישה ביום ששי בערב, ועל לא יותר מ-100, 200 או 300 יהודים

הבאים להתפלל בבית הכנסת האורטודוכסי. נדמה לי שיש הגזמה בהערכת מספר היהודים

שם, מי שיבוא לסמינר לרבנים ויראה כמה אנשים באים לטקם המתקיים שם יבין

כי המספרים קטנים יותר,

מנהל הסמינר לרבנים. ד"ר שווייצר. יגיע לארץ ב-2 באוגוסט השנה, ויהיה

כאן עד ל-11 באוגוסט, אני מציע לוועדת העליה והקליטה לקיים ישיבה מיוחדת

עם ד"ר שווייצר, כדי לקבל ממנו פרטים מדוייקים יותר, הוא יגיע לכאן לסמינר

אירופי בנושא חינוך יהודי. המתקיים עבור מנהלים ומורים מכל רחבי אירופה.

משפחתו יכולה לצייר בפניכם תמונה על מצבם של יהודי הונגריה, יש לו בן ובת,

הבת נחמדה מאד. נשואה ליהודי מתבולל, לפי הגדרתו, אני הייתי אומר עליו שהוא

גוי מוחלט וכי שכח כלל שהוא יהודי, הדבר היחידי המחזיק את המשפחה מבחינה

יהודית זה יחם הכבוד שהצעירים מגלים כלפי ההורים, בגלל כבוד ההורים יחבוש

החתן כיפה לראשו בזמן האוכל וכוי. אפילו בתו של מנהל הסמינר אינה מקיימת

דברים שיש בהם סממן דתי כלשהו, שאלתי אותם על יום הכיפור. למשל. והתברר שהם

כלל לא חושבים על זה,

א. אבן;

בכל זאת היה בית הכנסת מלא עד אפס מקום בצעירים ביום הכיפורים,
ד, ברגמן
ובכמה צעירים מדובר? מתוך 80 אלף היהודים. שרובם חיים בבודפשט,

היו שם אולי 1000 צעירים. שזה אחוז אחד בלבד. וזה בוודאי לא הרבה, כפי

שאמרתי, גם הבת וגם הבן מנותקים מיהדות. מציונות ומישראל, הם ערכו מספר

טיולים באירופה ובארצות הברית. אבל לישראל לא נסעו, כששאלתי אותם איך זה

שלא נסעו לבקר בישראל. הם תרצו זאת בכל מיני תרוצים, הם טוענים שבגלל

השלטון הקומוניסטי שם לא נוח להם לצאת. ולישראל בפרט, אבל האמת היא שאין

להם רגש של קרבה לישראל ולכן גם לא מתעורר אצלם הרצון לבקר בה,

בנו של מנהל הסמינר חי עדיין בבית. והוא שומר קצת על הסממנים היהודיים,

הוא אינו מעשן בשבת וכוי, הוא אומד כי הוא כן סקרן לבקר בישראל, כי היה כאן

פעם במסגרת מקהלה, נכון שהוא מגלה התעניינות יותר גדולה בישראל מזו שמגלה

אחותו, אבל הוא אמר בי קודם כל יסיים את לימודיו באוניברסיטה בהונגריה,

לדעתי אפשר יהיה לקרב אותו ואף להביאו לארץ, אינני יודע איך המגב עם הצעירים

האחרים, אבל, כפי שכבר אמרתי. את הקשר היהודי האמיתי אצל הצעירים אני

רואה קודם כל בכבוד שלהם כלפי הוריהם. וכן גם בזיקה שנוצרה אצל חלק מהם

היודעים שהם יהודים ורוצים לדעת קצת יותר על יהדות וישראל, וכאן כראי אולי

להזכיר כי רבים מבין אותם 80 אלף יהודים לא עברו ברית מילה. חלק מהם יורע

כי הוא נולד כיהודי, אבל אינו יודע מה זו יהדות,

ש, פרפורטוש;

בכל זאת כדאי לזכור כי בבודפשט עצמה ישנם 6 בתי כנסת, ובשבתות מקיימים

שם גם מספר מניינים נוספים,



ד. ברגמן;

אני מתאר בפניכם את הדברים כפי שאני רואה ארחם אחריי שביקרתי שם, בתי-

הכנסת הם למבוגרים שבין יהודי הונגריה. אבל מאחר ויש בכל זאת התעוררות מה

בקרב יהודי הונגריה סביב ישראל והיהדות. יש לעשות הכל כדי לנצל את ההתעוררות

הזאת ואני תומך בדבריו של חבר הכנסת ארצי בענין שידורי קול ישראל. כי גם אני

סבור שבתחום הזה אפשר לחולל שם גדולות, השפה היחידה אותה מבינים כל יהודי

הונגריה היא כמובן השפה ההונגרית והשידורים בשפה ההונגרית מהארץ הם אכן

חשובים מאד ויבולים לעשות רבות אם ייעשו בצורה הטובה והנכונה,
ד. בן-מאיר
חשוב מאד שהדברים ייעשו בתבונה, כדי שלא נשיג את התגובה ההפוכה מזו

שלה אנחנו מצפים,

ד, ברגמן;

אני מסכים לכך בהחלט, האנשים המתאימים מתחום החינוך והקשר, ביחד עם

אנשים המכירים את הונגריה ואת היהודים החיים בה. צריכים לשבת ביחד ולמצוא את

הדברים המתאימים והנכונים שאותם צריר לשדר, אין ספק שאת השירורים האלה צריך

לתכנן אתרי מחשבה ותשומת לב מירבית, כאשר לנגד עינינו המטרה הסופית: עליה,

אנו מקווים שבאמצעות הגשת מנות נכונות של תרבות וחינוך יהודי וכו' יגיעו

יהודי הונגריה למצב בו ירצו לעלות ואף יעלו לישראל, מובן שצריך לעשות את

הדברים האלה אתרי מחשבה מעמיקה ואחרי תכנון זהיר ונכון, לדעתי הדבר ניתן בהחלט

לביצוע,

אני רוצה להתייחס עכשיו לחינוך היהודי, על פי חוקי הונגריה אמור שם

כל חינוך דתי לפי כיתות. כין אס זה חינוך קתולי. יהודי או אחר, ישנם שם

כמה גני ילדים, בעיקר אורטודוכסים, כפי ששמעתם, יש לנו קשר עם המורים שם,

בין אם באמצעות משלוח חומר אליהם בדרכים לא-דרכים. בין אם באמצעות מפגשים

במקומות שונים. כשאנו שולחים להם את כרסיסי הנסיעה, אבל חשוב לזכור בי בסך

הכל לומדים בכל הגנים האלה בין 250 ל-300 ילדים, בית ספר יסודי יהודי אסור

שם על פי חוק. לכן גם אין בית ספר כזה, ישנה שם גימנסיה יהודית שבה לומדים

48 ילדים. והיא נושאת את השם של אנה פרנק, מנהלת הגמנסיה היא אשתי של הרב

הראשי, שוחחתי אתה על הגימנסיה והיא מסרה לי פרטים, רשמתי לפני גם את החומר

שביקשה שאשלח לה מהארץ,

יש גם למצוא דרך איך לגשר באמצעות החינוך על פני הפער הקיים בין

לימוד השפה העברית בגני הילדים ובין ביה"ס התיכון, אנחנו מעבירים קלטות

לבית המדרש של הרבנים שבאמצעותן ניתן ללמד את השפה העברית למבוגרים, במו

כן הבאתי עמי ודיאו על אליעזר בן יהודה, המתאר תולדות השפה העברית ומערך

שעור על לימוד השפה העברית, צריך להתרכז במציאת דרך ושיטה להוראת השפה,

כי הילדים לומדים שם בבתי ספר ציבוריים, והשאלה היא אם נוכל לפתוח שם בתי

ספר של יום ראשון, או בהי ספר לשעות אחר הצהרים,

ד, בן-מאיר;

האם מותר לערוך שם טקס של בר-מצווה? אני מבין שכן, אז אם כך המצב,

מותר כנראה גם ללמד את הילד כדי להכינו לקריאת ההפטרה וכוי, אז זו צריכה

להיות אחת הדרכים להחדרת הוראת השפה העברית,
ד' ברגמן
אנחנו הרי מכירים מצב בו יודע הילד את התפילה בעל פה בעוד שאינו יכול

לדבר עברית, ואף לא לקרוא עברית. עם הבעיה הזאת אנחנו צריכים להתמודד, אבל

לא נמצאה עדיין השיטה הקבועה והבדוקה שבאמצעותה ניתן יהיה להתגבר עליה, אנחנו

מחפשים עדיין את הדרך המתאימה. כשמדברים על עברית צריך לשאול לאיזו עברית

מתכוונים למעשה, הדרך שהציע כאן חבר הכנסת דב בן-מאיר היא דרך מקובלת וידועה.

אכל צריך לגבש אותה,

אני חושב שסביב מרכז החינוך התרבותי שצריך להקים שם צריך יהיה להקים

גם כיתות ללימוד השפה העברית. גם בדרך גבוה. ולא רק ליהודים אלא גם לגויים

המעוניינים בזה, שהרי אנחנו יודעים שגם סוכני הקי.ג'י.בי, למשל לומדים

עברית, לנו חשוב שהיהודים שם ילמדו את השפה העברית. אפילו אם ימצאו גם גוייס

שילמדו אותה,

נראה לי כי בית המדרש לרבנים הוא המקום הטבעי ללימוד השפה העברית,

בית המדרש לרבנים נמצא בבנין ענק שבו הרבה מאד חדרים, לומדים בו כיום 5

תלמידים, והשאלה היא אם יהדות מזרח אירופה זקוקה מדי שנה ליותר מאשר 5 או 6

רבנים, כי הרי ברור לכל כי למי שמסיים לימודיו בבית המדרש לרבנים אין יעוד

אחר אלא להיות רב, אל לנו לצפות לכך שמי שמסיים לימודיו שם יבוא לישראל

כדי לשמש כה חזן,

בית המדרש לרבנות הוא המקום היחידי שבו ניתן לרכז לימודים ותרבות

יהודית, הבעיה העיקרית שם היא תקציבית, למעשה אנחנו מלאים בתקציבים, אלא שאין

יד המכוונת אותם, את רוב התקציבים צריך לבקש מקרנות. וזו הבעיה, יכול להיות

שכשביל הנושא הזה צריך להקים מינהל מרכזי מיוחד שיטפל בו, מדובר אמנם בארץ

מזרח אירופאית. אבל השלטונות שם מרשים בכל זאת ליהודים לשחק בענין זה לפי

הכללים שלהם,

אני כטוח שכאשר אני מגיע להונגריה עם מזוודה, המזוודה שלי עוברת

צילום , והם ראו בוודאי שהבאתי עמי לשם חומר בעברית, הם בוודאי ידעו גס

שמסרתי אותו לידי מנהל הסמינר שם, אנחנו שולחים להם חומר להוראת השפה העברית,

קיבלתי חומר על היסטוריה יהודית ועל החגים כדי לשלחו להונגריה, הם ביקשו חומר

הכתוב באנגלית. כדי שיוכלו לקרוא אותו, אין לנו עדיין חומר מתאים בשפה

ההונגרית, גם זה דבר הקשור בתקציב,

ד, בן-מאיר;

אני זוכר שכאשר עבדתי בשנת 1954 במרכז ההסברה היינו מוציאים שם

חומר גם בשפה ההונגרית,

ד. ברגמן;

הוצאת חומר בהונגרית עולה בכסף. וזו איפוא שאלה תקציבית בלבד, גובה

התקציב והמקור ממנו ניתן להשיגו זה נושא לדיון מיוחד, היום למשל אישרתי

הוצאת חומר ללימוד השפה העברית ויהדות בטורקית כי יש לדרישה לזה,

בואו של ד"ר שווייצר לארץ מתאפשר הודות לכספים שאנחנו מעמידים לרשותו

למטרה זו, אנחנו רואים זאת כהשקעה לטווח ארוך, כאשר הייתי בהונגריה נחתי

גם מילגה לבנו של ראש הקהילה שם. כדי לאפשר לו לבוא לארץ וללמוד כאן חצי

שנה במסגרת מכון גרינברג. על מנת להסמיך אותו כמורה לגולה,



אם הוא יגמור את לימודיו בארץ בהצלחה. ואם לא יתאהב בישראלית ויתחתן

אתה וישתקע בארץ. כי אז הוא יחזור להונגריה וילמד שם עברית, הוא נמצא עכשיו

בלונדון ובשבוע הבא הוא מצטרף לאולפן בלונדון יבוא למשך, ששה חודשים

לאולפן בארץ. ואחר כך יתחיל את שנת הלימודים שלו במכון גרינברג. גם לבנו של

ד"ר שווייצר. המסיים את לימודיו שם. הצעתי תכנית לימודים באוניברסיטה בארץ,

בתקווה שישתקע כאן, אתם רואים שאנחנו מנסים לפעול בכיוון הזה באשר הדבר רק

מזדמן לנו,

אנחנו מרכזים בימים אלה ממש חומר רב בשפה העברית ובאנגלית ומכינים

אותו למשלוח שייצא לשם בקרוב,

אני רוצה לציין עוד שבהיותי בהונגריה נפגשתי עם אנשים ממזרח אירופה,

אותי לא עניינה כל כך הקהילה היהודית בברית המועצות, כי רבים וטובים מטפלים

כנושא הזה, אותי עניינו דווקה אנשים מקהילות אחרות, וגם נפגשתי עם הרב הראשי

של יהודי צ'כיה, שהוא בוגר הסמינר לרבנות בהונגריה, זה בחור צעיר בן 32 שנה.

דניאל מאיר. שהבהיר מיד כי הוא אינו עוסק בפוליטיקה, נראה לי שהוא פשוט

פוחד כי המשטרה שם הרבה יותר חמור מבחינת היהודים, הנציג הצ'כי נעם בקונגרס

נאום פרו סובייטי-אש"פי מובהק. דיבר על זכויות אש"ף, על השטחים וכו', לאתר

מכן סיפר לו מישהו שאני ירושלמי שגר ברמת גן. והוא בא ודיבר אתי עברית ושאל

אותי אם תל ליטווינסקי עדיין קיים, הוא סיפר לי גם כי הוא שרת שנה בצה"ל

בשנת 1948. ואחר כך חזר לצ'כיה כיוון שלא יכול היה לסבול את מזג האוויר בארץ,

הרב הראשי סיפר לי אחר כך שבגלל זה הוא ישב 8 שנים בבית סוהר בצ'כיה,

פגשתי שם גם אנשים ממזרח גרמניה, וגם אנשים מרומניה. וכמובן גם עם

הרב רוזן מרומניה, פגשתי גם ביהודים מבולגריה ומיגוסלביה, אנחנו שולחים

אגב ליגוסלביה שליח שילמד שם את השפה העברית, אם חברי הוועדה יהיו מעוניינים

לשמוע סקירה בנושא זה נוכל כמובן להענות לבקשתה. כי יש לנו מחלקה להנהלת

הלשון העברית העוסקת במזרח אירופה בראשותו של בן ציון פישלר. ויש לה קשרים

עם אוניברסיטאות במזרח אירופה בעיקר ללימוד השפה העברית, שמעתם בוודאי על

הקשרים שלנו עם סין. והכוונה לקשרים מקצועיים להוראת השפה העברית באוניברסיטה

של פקין,

אני חוזר ומדגיש כי חומר בעברית יוצא מן הארץ, בחודש אוגוסט מתקיים

בארץ סמינר. ו מנהלת הגימנסיה בהונגריה הוזמנה אף היא להשתתף בו, היא

כנראה לא תבוא השנה, כי היא רוצה לבוא לארץ בשנה הבאה ביחד עם בעלה. הרב

הראשי של הונגריה, ד"ר שווייצר יבוא עס עוד מורים ומנהלים, אנחנו מעניקים

מלגות ושולחים חומר-,

ראיתי את בית החולים היהודי בבודפשט שהוזכר כאן,

היו"ר מ. גלזר-תעסה;

האם בבית החולים היהודי בבודפשט מתאשפזים רק יהודים?
ד"ר א' גלאור
בית החולים הזה שייך לקהילה היהודית, יש בו רופאים יהודים, אבל לא

רק יהודים, החולים המאושפזים בו אף הם אינם רק יהודים, הוא קיים זה עשרות

שנים ונקרא בשם בית החולים היהודי,



ד. ברגמן;

מצבו של בית החולים היהודי בבודפשט הוא עגום ביותר. אינני מבין במיכשור

רפואי. וגם אינני יודע אם הצעתו של חבר הכנסת ארצי מתאימה במקרה זה, אינני

יודע אם רצוי לשלוח מיכשור רפואי מודרני ומיוחד לבית החולים היהודי הזה דווקה

כי זה עלול אולי לעורר שאלות, אבל אין ספק שבית החולים הזה זקוק לשיפוצים

מכל הבחינות ומכל הכיוונים. נראה לי שהם חסרים שם אפילו מיכשור פשוט ביותר.

כפי שאמרתי. אינני מבין במיכשור רפואי. אבל כאשר הראו לי את חדר הרנטגן בבית-

החולים התרשמתי שהמיכשור שם הוא מיושן ביותר,

ישנם בהונגריה. ובבודפשט במיוחד אתרים יהודיים שצריך לטפח אותם ולשמר

אותם, השלטונות שם משמרים את הצבה לזכרו של ראול וולנברג, ובל מה שקשור

לחנה סנש. וכן גם את הלוח של תנועת השומר הצעיר. ועוד אחרים מהסוג הזה,

יש לנו שמות ואנחנו שומרים על קשרים עם מפקחים הונגרים יהודים, עם אנשיי

חינוך יהודים ועוד, אני בטוח שאפשר לנסות לקיים קשרים טובים גם עם ראש עירית

בודפשט, אני חושב שראש העיר תל אביב, למשל. יכול להזמין אותו לביקור בארץ.

כאורחה של תל אביב, הדבר נראה לי חשוב וכדאי מכל הבחינות, אני תושב שטוב יהיה

עם ראש העיר תל אביב יסע לביקור בבודפשט, ביתד עם משלחת של חברי מועצת העיר.

ד, בן-מאיר;

אני מבקש מיושבת ראש הוועדה להזמין לאחת הפגישות הקרובות את נציגי

הג'וינט כדי שנוכל להציג בפניהם כמה שאלות ולשמוע תשובותיהם בנושא הנדון,
ד. ברגמן
אני מציע שהוועדה תזמין לאותה ישיבה גם נציג של מחלקת העליה שיוכל

למסור לכם יותר פרטים, אינני יודע מה היא המדיניות המוצהרת של מחלקת העליה

ושל הג'וינט בנושאים הללו, אבל אין ספק שצריך ליצור תיאום בין כל הגורמים,

אינני מומחה לעליה. אבל מהעבודה שלי דרך המחלקה לחינוך אני מגיע לכל

מקום. אפילו הקטן והעלוב ביותר. אפילו יותר משמגיעים לשם שליחי העליה, ואני

תושב שאפשר להביא עולים רבים מהונגריה, יש דרכים רבות להבאת צעירים לארץ,

בין אם באמצעות חלוקת מילגות לסטודנטים שישמחו לבוא לארץ. ובין בדרכים אחרות,

יש שיטות רבות שבאמצעותן ניתן לעשות זאת, צריך רק לשבת ביחד ולחשוב ברצינות

על כל מה שאפשר לעשות בנדון, הונגריה פתוחה היום ויש לנצל את העובדה הזאת

כל עוד היא כזאת, לדעתי ההונגרים מעונינים בקשירת יחסים עם המערב, הם

מאד מעוניינים בזה. ואנו רואים זאת על ידי עידוד התיירות להונגריה,

כשהייתי בהונגריה הרביתי לנסוע במוניות ושוחחתי עם נהגי המוניות,

נסיתי לדבר אתם אנגלית או גרמנית, והצלחתי לשוחח אתם, מצאתי שיש שם אהדה

עצומה לישראל, אינני יודע אם האהדה לישראל נובעת משנאת המן או מאהבת מרדכי,

אבל אין לי ספק כי קיימת שם אהדה למדינת ישראל. וטוב שנדע זאת, ההונגרים

הם אנשים תרבותיים והם מעריצים אנשי תרבות. ויש דברים שמדינת ישראל יכולה

להציע להונגרים כתחום התרבות. כמו למשל התזמורת הפילהרמונית שלנו ששמה יצא

לפניה בכל העולם, יש בהחלט מקום לחשוב על חילופי תרבות מהסוג הזה,

אני רוצה להוסיף עוד כי כאשר סיירתי ברחובות העיר היה נדמה לי לעתים

שחזרתי שלושים שנה אחורה בכל הנוגע לאופנה. למשל ללבוש, לכן אני מאמין

שלאופנה הישראלית יהיו שם מהלכים טובים. והיא תתקבל שם בעין טובה, צריך

להקים בארץ מרכז שיכוון ויארגן את הדברים האלה, ראיתי למשל את הצעצועים

בחנויות הצעצועים. וגס מזה ניתן היה ללמוד עד כמה הם רחוקים מקידמה. גס

בתחום הזה יש לנו מה להציע להם,



מר אבן מכיר היטב את הונגריה ואת אנשיה ויכול בוודאי להיות לעזר רב

בבל הנוגע לדברים שצריכים להעשות, ואני הוזר ואומר שצריך לעשות את הדברים כל

זמן שהדבר עוד אפשרי.

היו"ר מ. גלזר-תעסה;

אני מבקשת לשמוע פרסים בנושא השידורים בשפה ההונגרית, שהרי כולנו מכירים

בחשיבות הנושא, השידור בלועזית הוא צינור החמצן הבטוח ביותר בינינו לבין יהודי

הגולה, לפני מספר חודשים שמעתי דברי ביקורת על ש~15 דקות שידור בשפה

ההונגרית אינם מספיקים, האם יש לכם איזון חוזר משם, והאם אתם ערים לדעתם של

היהודים המקשיבים שם לשידורים שלכם? לעתים אנו נוטים להיתפס לשיגרה בכלל,

ואולי גם בשידורים כך, ולכן יש אולי מקום לחשוב על שינויים.

מה בעצם אתם משדרים? האם רק חדשות, או אולי גם דברים נוספים? כולנו

מבקשים לקבל תשובות לשאלות אלה.

אנחנו נקיים ישיבה נוספת אליה יוזמנו גם נציגי הג'וינט. כפי שהוצע

כאן.
ר. רונן
בקול-ישראל ישנה מחלקה של שידורים לעולים, ויש חטיבה של שידורים

לחו"ל. אנחנו משדרים ב-17 שפות, הונגרית היא אהת מ-17 השפות. הדברים

שעליהם דובר באן הם לחם חוקנו, אנחנו משדרים כבר הרבה מאד שנים, והדברים

שהועלו כאן כרעיונות שצצו כאילו זה עתה, הם דברים שבהם אנחנו עוסקים זה

עשרות בשנים.

אנחנו משדרים בשפה ההונגרית רבע שעה מדי יום, לדעתי אפשר לשדר שעה.

אלא שהדבר לא תלוי בי או ביהודה פייפר. אלא במוסד בו אנו עובדים. זמן השידור

שלנו הוא תוצאה של מה שקול-ישראל מוכן להשקיע בשידור הזה במשאבים ובכוח אדם.

כאמור, אנחנו משדרים רבע שעה ביום. אנחנו מעסיקים אדם בחצי משרה ונושאים

בעוד מספר תשלומים בעד עבודה מסויימת לא תקנית, כלומר, מי שכותב שיחה עבורנו

מקבל תשלום בעד זה,

אני יכולה להשמיע בפניכם הרצאה ארוכה על כל מה שצריך ומה שאפשר לעשות,

וכולנו מכירים בשידור הזה כבמבשיר יוצא מן הכלל שרבות אפשר לעשות בו. אנחנו

יודעים מה עושה השידור של קול-ישראל בשביל יהודי ברית-המועצות, אנחנו גם

יודעים כמה משאבים וכמה שעות נותן קול ישראל בשביל יהודי ברית המועצות.

בשביל הונגריה יש לנו שידיר קטן, מצומצם, מצומק. אנחנו איננו הכתובת להרהבת

והגדלת השידור להונגריה. מנהל רשות השידורי מנהל קול-ישראל הם הכתובת

אליה צריך לפנות בענין זה,

הכל מתחיל ונגמר כמובן בתקציב. ברבע השעה שאנחנו משדרים מדי יום אנחנו

עושים עבודה נהדרת. כל הדברים שעליהם אתם מדברים כאן נעשים אצלנו, ולא מהיום,

ב-15 הדקות אנחנו משדרים מדי ערב מהדורת חדשות אמינה, אמיתית, נכונה, לא

שקרית ולא תעמולתית, ואין לי ספק בכך שהמאזינים לה מאמינים לדברים שהם

שומעים. אנחנו מקבלים עשוית מכתבים ממאזינים יהודים ולא יהודים מרחבי הונגריה.

מתברר שההאזנה לשידור שלנו היא גדולה. אנשים יושבים וכותבים אלינו בעקבות

הדברים שהם שומעים, ולא רק יהודים מאזינים לשידור שלנו. אלא גם הונגרים

גויים שרוצים לשמוע שידור אמין ונאמן, גם אליהם אנחנו משדרים,

כשמדברים על שידור של רבע שעה בסך הכל- כאשר מתוך זה 9 עד 10 דקות

מוקדשות לשידור החדשות. כמעט ולא נותר לך זמן לשידור דברים נוספות. למעשה

נשארות רק 5 דקות או 4.5 דקות. אחרי אות הפתיחה והסיום. אז מה אנחנו בבר

יכולים לעשות ב-4.5 דקות אלה? אנחנו יודעים מה היינו רוצים לעשות ומה אפשר



היה לעשות אילו עמד לרשותנו זמן רב יותר. אבל מה כבר אפשר לעשות בדקות ספורות

אלה? אם יתנו לנו תקציבים ויאפשרו לנו להרחיב את זמן השידור, כי אז האמינו

לי שאנחנו חכמים ויודעים את המלאכה היטב ואכן נעשה עבודה טובה, יש לנו אנשי

מקצוע מעולים. יש לנו תכניות על מסורת וחגים וקבלת שבת. תכניות תרבות ואומנות

ואנחנו יודעים איך לעשות ומה לעשות, ובלבד שתיתנו לנו את האפשרות לעשות זאת.

היו"ר מ. גלזר-תעסה;

אני רואה בשידורים לחו"ל חשיבות ראשונה במעלה. שיכולה אולי לשמש פריצה

בכיוון מסויים, האם יש הפרעות לשידור שלכם להונגריה. למשל?

דייר א, גלאור;

השידור של קול ישראל בהונגרית נשמע מצויין בבודפשט.

ש. פרפורטוש;

מהעתונות הישראלית אפשר היה ללמוד שהנה הנה עומד להתחדש הקשר הדיפלומטי

שלנו עם הונגריה. לצערי לא חשתי כאן שמשהו בכיוון הזה אכן עומד להתרחש. כיוון

שכל התכניות מותאמות כאילו לעבודה במהתרת. ולא לעבודה בגלוי. אם המצב יימשך

כפי שהוא אנחנו צריכים לעמוד בכל תוקף על כך שהפעילות תהיה דו-סיטרית. די

יהיה לעשות השוואה בין מספר התאטראות והאמנים ההונגרים שהיו בארץ ובין האמנים

והתאטראות שאנחנו שלחנו לשם כדי לראות עד כמה הענין אינו דו-סיטרי. ועד כמה

הפער כאן גדול.

התעמולה הטובה ביותר בשביל יהודי שנמצא בהונגריה הן הידיעות שהוא מקבל

מחברים ומקרובי משפחה שלו שעלו לארץ וחיים בה, אס העולה מרוצה. הוא כותב על

כך לבני משפחתו ולחבריו שנשארו בהונגריה, ואלה הם דברי התעמולה הטובים ביותר

לישראל. ואז יש בהחלט סיכוי להמשך עליה משם. מי שמקבל שם מכתבים כאלה רוצה

בהחלט לעלות גם כן לישראל, עלינו לדאוג לכך שהעולים המגיעים אלינו יקבלו את

הטיפול הנכון. כי מכתביהם יהוו את התעמולה הטובה ביותר לעליה לארץ. בהקשר

זה אני רוצה להציע שעולים מהונגריה יקבלו את מה שמקבלים העולים מרוסיה. ושלא

תהיה דיסקרימינציה לגביהם.

היו"ר מ. גלזר-תעסה;

האם ידוע לך על אפליה כזאת?

ש. פרפורטוש;

אני לא יכול להשיב על זה בבטחון. אבל לפי ידיעות שמגיעות אלי ולפי

הרושם שנוצר אצלי ממגעים עם פקידי משרדי הקליטה. יתכן ויש דבר כזה.

יהודי הונגריה שמבריחים את הגבול ובאים לווינה או יגוסלביה עם מזוודה בידם

קיבלו עד כה מעמד של פליטים. אני לא יודע מדוע הדבר היה נפסק,

אני רוצה להתייחס עוד לענין התעסוקה. כי זה היסוד לקליטה טלבה של

כל עולה. וזו התעמולה הטובה ביותר שישנה. אם מגיע מהנדס שיש לו 4 או 5

דיפלומות, של אגרונום. של כלכלן ועוד והוא עובד בסוכנות. על תקציב משרד

הקליטה. ואחרי חצי שנה מפטריס אותו והוא מהוסר עבודה, אתס יכולים להבין

מה הרגשתו. אז אני מטפל בענין שלו ואני כותב מכתב למנהל כוח האדם בסרבנות

ומסביר לו שיש תקן ושיש מקום וכו'. ובכל זאת אין מעסיקים אותו, מנהל
הסוכנות כותב לי
קיבלנו את מכתבך, ועבודתו של העולה הוארכה בשנה. אלא

שאחרי יומיים העולה מקבל שוב הודעת פיטורים. אני מוכרח לרמר כי זר קליטה

מוזרה ביותר, אם להתבטא בעדינות. ואני ראיתי שהסוכנות היתה מרוצה מעבודתו,



כי הוא מומחה בחסד עליון. והוא עשה את כל התחשיבים בשביל אגרסקו וכו'.

ובכל זאת פוטר, אני מביא את המקרה הזה רק כדוגמה. יש עוד מקרים דומים, אני

מקווה לקבל היים מכתב בענין זה. בי בעוד שבועיים הוא צרייך לעזוב את מקום

העבודה. ואין לו ממה לחיות, אם כך המצב. מה טעם להביא לארץ אנשים נוספים

מכלי שנדאג לפרנסתם בכבוד?

תעסוקה ומקום עבודה הם הדברים החשובים ביותר לקליטה טו:בה של העולים,

אם אתם מעונינים במקרה הספציפי שעליו סיפרתי זה עתה, אני מוכן להמציא לכם את

כל המסמכים שבידי,
היו"ר מ. גלזר-תעסה
אני מציעה שאת המסמכים שבידך והקשורים באדם שעליו דיברת זה עתה

תעביר אלי בתום הישיבה.

נראה לי שאנחנו נקיים ישיבה נוספת בנושא זה עם נציגים נוספים, בפי

שאמרתי בראשית דברי. אנחנו מתכוננים לדון מדי חודש או חודשיים בתפוצה מסויימת,

ואחר כך נביא את הדברים גם לידיעת הציבור הרחב,

אני פטורה מלציין כאן את החשיבות שאנו רואים בשידורים לתפוצות. אבל

יחד עם זה כדאי שנבין כי אין לשקוט על השמרים גם בענין זה, צריך לדרוש.

להקים קול זעקה ולעורר את מי שצריך לעורר בענין זה, ביקרתי לאחרונה במפעל

תהיל"ה. ואני זוכרת כיצד זה התחיל, אלמלא המליון הראשון שנתנו לתהיל"ה לפני

10 שנים. כל המפעל הזה לא היה קיים היום. והנה היום לומדים במסגרת הזאת

22 אלף תלמידים, לא פעם רצו לסגור אח המפעל הזה. ורק בגלל מאבקים וצעקות

שהרימו האנשים הנוגעים בדבר המפעל הזה לא נסגר והוא פועל עד היום,

אני חושבת שהסוכנות צריכה אף היא לדאוג לתקציב השידורים לחו"ל, כי

השידורים האלה שקולים בנגד דברים אחרים ופעולות אחרות. אם אני צריכה לשקול

בין תקציב לשליח או תקציב לשידור, אני מעדיפה כמובן תקציב לשידרר, הגיע

הזמן לעשות בדק בית בכל הנוגע לשיקולים ולעדיפויות כאשר נמצאים תחת לחץ תקציבי,

כאשר יש צמצומים ויש לחץ תקציבי צריך להערך בצורה שונה ולשקול את הדברים שרב

ושוב. ואולי גם בצורה שונה, נכון ששליח גורם למגע אישי בינו ובין העולה

הפוטנציאלי, אבל השידורים יכולים להגיע לאלפים רבים של יהודים, ואף מגיעים

אליהם, מדי ערב. ויעוררו וידליקו לפחות חלק מהם,

יש דברים שצריכים להעשות בשכל ובתבונה. ולא צריך אפילו לדבר עליהם,

צר לי על שיש במה אנשים שהם חולי פרסומת, ועוד לפני שהם עושים משהו הם

דואגים לפרסום הדברים, זה לא תמיד מביא עמו תועלת. ולעתים גם מזיק, לבן

חשוב לעבוד בשכל ובתבונה, אני מקווה שהדברים שנאמרו באן ימצאו להם ביטוי

מתאים ונכון בעתון,

צדק מנהל מחלקת החינוך של הסוכנות באשר אמר שזו שעה חשובה שצריך לגצל

אותה בבמה מסלולים, בין באמצעות מילגות. בין באמצעות הזמנות. חילופי משלחות

נוער, חילופי להקות בידור ואמנות או כל דרך אחרת, ברור שהקשר האישי יבול

לתת פירות ברבות הימים, אני בהחלט מאמינה בחילופי נוער, בי הנוער הוא אמיתי

וכן, ולא מזוייף, אולי כדאי לחשוב גם על אימוץ קהילה על ידי גוף זה או אתר,

ואולי אפילו על ידי קרנות מסויימים,



צריך להביא את הבשורה של מדינת ישראל אל התפרצות כצורה המתאימה ביותר.

ענין המרכז התרבותי ליד הסמינר נראה לי כדבר שאותו כדאי בהחלט לעשות, ואני

מאמינה שנדע איך לעשות את הדבר הזה בתבונה. ואז הסמינר הרבני ימלא פונקציות

רבות נוספות. אבל באמור צריך לעשות זאת בצורה נכונה

אנחנו יודעים על הפעילות של הרבי מסטמר, אני יודעת שאין בכוחנו לעצור

אף אחד מלעשות את אשר הוא רוצה. ואנחנו יודעים שחסידיו של הרבי מסטמר מוצאים

את המנהרות ואת המחילות כדי להגיע אל הקהילות היהודיות השונות. ואנחנו יודעים

שסטמבר זה אנטי ציונות, השאלה היא איך אנחנו יכולים להערך כדי להגיע אל

כל הקהילות לפני שהם מגיעים לשם. כי בהיות אנשי הקהילות השונות צמאים כל כך

אין ספק שכל המקדים להגיע אליהם זוכה,

אני מוכנה לבדוק את ענין האפליה שהועלה כאן אם תתנו בידי דברים

קונקרטים, ואם יתברר שאכן יש אפליה כזו אני אהיה מוכנה כמובן להאבק נגד

התופעה הזאת. כי אסור שתהיה אפליה בין עולים,

אני מודה לכולכם על שבאתם אלינו ועל הדברים ששמענו מכם, אני מודה גם

למר רפפורט. ומקווה שהדברים שנאמרו כאן יקבלו את הביטוי המתאים בעתון שהוא

עורכו, אנחנו בוודאי נשוב וניפגש, ישיבה זו נעולה,

(הישיבה ננעלה בשעה 13.00)

קוד המקור של הנתונים