הכנסת האחת-עשרה

מושב שלישי







פרוטוקול מסי 92

מישיבת ועדת העליה והקליטה

שהתקיימה ביום שני, י"ט באייר התשמ"ז - 18.5.87 - בשעה 12.00

חברי הוועדה; מ' גלזר-תעסה - היו"ר

יי ארצי

נ' ארד

מוזמנים; מי שמיר - מנכ"ל משרד הקליטה

די לוין - מנכ"ל מח' העליה, הסוכנות היהודית

די שלום - משרד הקליטה

אי מורני - רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

אי אשורי - מנהל אגף איכלוס, משרד הבינוי והשיכון

יי בן-רחמים - יו"ר הוועדה לחינוך יסודי, משרד החינוך

אי פז - סמנכ"ל משרד העבודה והרווחה

מזכירת הוועדה! וי מאור

רשמה; עי הירשפלד

סדר-היום; המשך הדיון בתוכנית לקליטת העולים מברית-המועצות.



המשך הדיון בתוכנית לקליטת העולים מברית-המועצות

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אני מתכבדת לפתוח את הישיבה ומברכת את כל הנרכוזים.

בשבוע שעבר התהלנו את הדיון והעלינו כמה בעיות ותהיות שלא על כולן קבלנו

תשובות. עדיין לא ברורים לי שני דברים מאד בסיסיים. האחד: איך זורם מאגר המידע

בין משרדי הממשלה. אני חושבת, למשל, שנושא התעסוקה עומד בדירוג לפני נושא

הדיור. כלומר, יילך העולה אחר מקום התעסוקה ולא ההיפך. כי אם הוא יקבל דירה

בירושלים, בכל צורה שהיא, ולא תהיה לו תעסוקה, בכך אנחנו יוצרים בעיה אולי יותר

חמורה. לכן אני רוצה לשאול מחי העמדה של אותה קבוצה שמנווטת את העולים לאחר שהם

מגיעים לשדח חתעופה.

הגיע אלי ספור שאני מבקשת שתבדקו את אמיתותו. הגיעה משפחח בת 4 נפשות פלוס

תינוק והיא שוכנה בחדר אחד בבית חחארוזה בקרית-ענבים. נתנו להם סכום של 260 דולר

תהיו כאן כמה ימים עד שתמצאו דירה. קשה לי להאמין שזה היה כך. איך

הם ימצאו דירה? מי ימצא להם דירה?

שאלתי היא איך המידע מגיע לעולה? יש להניח שיש עולים שחמשפחח אולי לא רוצה

כל-כך ליצור אתם קשר כי זה יהיה להם למעמסה. לכן אני שואלת איך נוצר הקשר

בנושאי דיור ותעסוקה, כשנקודת המוצא היא תעסוקה, לפי דעתי. אם העולה יעבוד,

בעיית הדיור תיראה לו אולי פחות משמעותית. נושא הקליטה החברתית יהיה טוב כי אז

יהיה שלום-בית במשפחח, ועם נושא החינוך אני חושבת שמשרד חחינוך יוכל להתמודד, כי

אין לנו נאות מדבר שאין שם בתי-ספר, מתנ"סים ומרכזים קהילתיים-חברתיים.

ראשון הדוברים יהיה אלי פז, סמנכ"ל משרד העבודה והרווחה, אבל לפני-כן מר

לוין רוצה לומר משהו.

די לוין;

גברתי היושבת-ראש, אני מייצג תפיסה של מרכזי קליטה, ואז מדובר על פרק-זמן

ארוך יותר, שהמטפל של משרד הקליטה ואנשי שירות התעסוקה יכולים לבוא לעולה ולעזור

לו. אינני אומר שתמיד נמצאו פתרונות, אבל היה בסיס ומקום והאנשים ידעו לאן

לבוא. כלומר, אנשי השירותים ידעו לאן לבוא ולדבר עם העולה, והעולה יכול היה

להגיע למקומות אלה.

היום אנחנו הולכים על-פי תפיסה חדשה, ולכן לגבי השאלה איך העולה יגיע למקום

פרנסתו, או איך תגיע הפרנסה ליהודי, אלה דברים שמעובדים עכשיו על-ידי אנשי משרד

הקליטה, שהיום נשמע על כך מהם, וגם מאחרים, ואני מציע שבינתיים לא נתייחס לזה

ונחכה עד שמר שמיר יגיע.

אם אנחנו רוצים לתת לעולים מקור תעסוקה, אנחנו צריכים לקבל לפני-כן מידע מי

העולה שמגיע, ואז נוכל בימים הראשונים להצביע על המקום. אינני חושב שחתגברו על

זה. כשנוסף לזה עכשיו הענין של דיור ישיר, יצטרכו לבנות מערכת בכל מקום ומקום.

לא בגלל שיש לנו מרכזי קליטה אנחנו רוצים לתמוך בשיטה הזאת, אלא מפני שזה נותן

לנו תשובות, שאינני יודע איך הן תהיינה לגבי הדיור הישיר.

באשר למשפחה שהגיעה לקרית-ענבים, לדעתי זה לא היה צריך להיות כך. אינני

יודע אם היא שוכנה בחדר אחד או בשניים. המשפחה הגיעה בליל העצמאות, כש-8ו מתוך

42 איש אמרו שהם רוצים להגיע רק לירושלים ולא למקום אחר. אלה היו יהודים דחיים

והיו 37 יחידות דיור בכפר חב"ד ואמרנו להם: תלכו לכפר חב"ד ותקבלו התחייבות בכתב

שכעבור כמה שבועות אתם תעברו לירושלים, והם סירבו לקבל את ההצעה הזאת. אני

הייתי בדעה שהם צריכים להישאר בשדה התעופה, ולדעתי זו היו שותפים גם כמה אנשים

ממשרד הקליטה, אבל השר התערב ואמר שהוא לא רוצה להשאיר את האנשים בשדה התעופה

ביום העצמאות, גם מפני שלמחרת סגרו את השדה לרגל התערוכה של חיל האוויר שנערכה

שם, והשר נתן הוראה למצוא מקום ולשלוח אותם לקרית-ענבים.



היו"ר מ' גלזר-תעסה;

כלומר, זה לא ספור, זה מקרה שקרה.

די לוין;

כן. אבל אינני יודע אם הם היו בוזדר אחד או יותר, ובאיזה תנאים.

אם העולה יושב 5-4-3 ימים בבית הארחה, איך יגיע אליו המידע על מקורות

התעסוקה, החינוך, וכל השאר?

די לוין;

המגמה של משרד הקליטה היא ליצור בכל רשות מקומית, באמצעות מנהלי המחוז

ואנשיהם, גוף שידאג להעברת המידע. מאחר שהשיטה, לצערי, עדיין לא פועלת, אינני

חושב שיש תשובות לענין הזה.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אני רואה את נושא התעסוקה כדבר הבסיסי ביותר. מר לוין אמר; אנחנו צריכים

לדעת מי העולה ולפי זה נפעל. אני חושבת שחייב להיות מאגר תעסוקה, וכשעולה

מסויים מגיע אני משדכת אותו עם המאגר.

אי פז;

כבוד היושבת-ראש, אני רוצה לסטות קצת מחקו שציינת ואתחיל ב-1983. בשנת

1983, אולי על רקע של סיום גל העליה מברית-חמועצות, ותקווה לגל רציני שיבוא

בעתיד, משרד העבודה הזמין עבודת מחקר מפרופ' גור עופר, באמצעות מכון פאלק, בנושא

קליטה ותעסוקה של יהודי ברית-המועצות. הממצאים והנתונים של המחקר מעניינים מאד,

והנושא שימש במידח רבה בסיס לבניית תוכנית חדשנית שהמשרד עיצב, ואני אציג אותה

בהמשך דברי.

אני אקרא את תמצית הממצאים של המחקר.

"רובם המכריע של העולים מועסק בשוק העבודה הישראלי לאחר מספר שנים מועט

יחסית לאחר העליה. רק 10% מהעולים שעבדו בבריה"מ פרשו מעבודה בעקבות עלייתם,

כשלושה-רבעים מהם נשים".

היו"ר מ' גלזר-תעסה;

האם היתה הסבה מקצועית או שמדובר במקצועות שלהם?

אי פז;

מיד אגיע לזה, כי זאת נקודת מפתח.

"הפורשים מאופיינים בגיל מבוגר, השכלה נמוכה ומבנה משלח-יד בתחתית הסולם

המקצועי". כלומר, אותם 10% שפרשו משוק העבודה נמצאים בתחתית הסולם מבחינת

הפוטנציאל התעסוקתי שלהם.

נקודה נוספת שהיא חשובה מאד כמפתח לקליטה הוא הנושא של פער השכר בין ותיקים

לעולים. מתברר שבממוצע יש לוותיקים בישראל יתרון שכר של כ-10% על פני הגברים

העולים מברית-המועצות.

אני רוצה שתתמקד יותר על הבעיה שהצבתי, כי אנחנו מכירים את הסטטיסטיקה.

אני מבקשת שתאמר לנו על תיאום העמדות של משרד העבודה ומשרד הקליטה.

בסדר, אני מוביל לזה.

נקודת מפתה שניה, בניגוד לתפיסות יסוד שמופיעות גנז בספר שהוציא משרד

הקליטה, מתברר ש"בקרב העולים מבריה"מ אנו מוצאים יתרון שכר נקי מסוים דווקא

לעולים שמקום מגוריהם בערי הפיתוח". הממצא הזה הדהים אותי, ונדמה לי שהוא הדהים

גם את אנשי משרד הקליטה שאתם דברתי.

נתון נוסף חשוב ביותר מתיחס לשאלה ששאלה היושבת-ראש בענין הסבה מקצועית.

מתברר ש"החלפת משלח היד האופיינית לעולים מבריה"מ הינה כלפי 'מטה'. כך אנו

מוצאים שדפוס נפוץ של החלפת משלח-יד הוא מעולים שהיו מהנדסים בבריה"מ ואשר

הופכים לטכנאים ולפועלים".

המתקר מוצא שהתמורה הנמוכה להון אנושי של העולה בהשוואה לוותיק נובעת

ממרכיב הון אנושי ספציפי לישראל, שאותו יש לוותיק ואין לעולה.

על רקע הדברים האלה, ודברים נוספים, אנחנו בנינו את התוכנית שלנו לקליטת

העולים מברית-המועצות, כאשר אנחנו רואים בתעסוקה את הבסיס והערובה לקליטה

מוצלחת, או כפי שנאמר במחקר, "מרכזיות הקליטה בעבודה מתבטאת ביצירת הבסיס ל - -

של העולה, מעמד חברתי, דימוי עצמי ושאר משתנים המהווים מדד לקליטה מוצלחת".

אנחנו בנינו תוכנית שאומרת שנושא העבודה, הכשרה מקצועית ותעסוקה, צריך

להיות מלווה מרגע הגעת העולה לשדה התעופה. אם אני רוצה לכוון את התשובה לשאלת

היושבת-ראש, בצוות היעוץ יהיה איש שירות התעסוקה שיתן עצה לעולה, על בסיס המקצוע

שלו, כבר בשדה התעופה. הרעיון של משרד הקליטה אומר: בואו ננסה לחסוך את

הביורוקרטיה וכבר בשדה התעופה ננסה לכוון את העולה עד כמה שאפשר לאזורי מגורים

שהם תואמים את הרצונות שלו.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

האם התוכנית הזאת כבר יושמה?

אי פז;

היא על סף יישום. הכוונה בתוכנית הזאת היא שתהיה הכוונה גם על בסיס של

תעסוקה פוטנציאלית. בצוות שנפגש עם העולים בשדה התעופה יהיה גם איש שירות

התעסוקה והוא יהיה שותף להכוונה ראשונית לגבי מקומות תעסוקה. לדוגמא, אם העולה

הוא טבח ומתברר שבאזור המלונות של טבריה מחפשים טבחים, יכול להיות שאיש שירות

יש מקום שאתה תעבור לאזור הכנרת, משום ששם יש לך

סיכויי תעסוקה יוצאים מן הכלל. כלומר, לא להשאיר רק את המימד של מגורים ושל

השפעות בני משפחה להוזלטה, למרות שאלה חשובים, אלא כבר מהרגע הראשון, אם מכוונים

את העולה למקום מסוים, להשתדל שגם מרכיב הפוטנציאל התעסוקתי יהיה בתוך מערכת

השיקולים של העולה.

נקודה שניה. משרד הקליטה בנה בתוכניתו מערכת של צמתים, כאשר בשלב ראשון יש

בצומת גם אולפן ובמקביל הוא מקבל מערכת שירותים של כל הזרועות הממשלתיות הנוגעות

לענין.



היו"ר מי גלזר-תעסה;

את זה הוא מקבל מהרשות המקומית?

לא. היום יש ארבעה מרכזי קליטה בארבע הערים הגדולות. אנחנו טוענים שאם זה

המבנה, אנוזנו רוצים לתת את השירות הטוב ביותר בתחום העבודה וחינוך מקצועי כבר

באותו מקום. כלומר, לא לטרטר את העולה מאותו צומת למקומות השונים, כפי שמקובל

היום, אלא לנטות לתת את אותם שירותים במשולב עם משרד הקליטה באותם צמתים.

היו"ר מ' גלזר-תעסה;

האם הרשות המקומית נמצאת בפעולה?

א' פז;

הרשות המקומית פועלת באמצעות הזרועות של משרד הקליטה שמפעילות את שירותי

הקליטה של הרשות המקומית. אני מבין ממשרד הקליטה שיש כבר סיכומים עם מספר

רשויות לגבי פעולות כאלה.

נקודה נוספת. על בסיס לקחי העבר אנחנו יודעים שבדרך-כלל קולטים את העולים

מבריה"מ ברמות נמוכות יותר, שלא תואמות את רמת ההשכלה שלהם. למשל, מהנדס עובד

כפועל ייצור.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

השאלה היא אם המחקר אומר גם מהו האחוז. כי מדבריך משתמע שכאילו כל המנדסים

שהגיעו עובדים כפועלי ייצור, ולא כך.

אי פז;

אמרתי שנקודה מאד משמעותית בממצאי המחקר היתה שאחוז ניכר עובד ברמות נמוכות

יותר, שלא תואמו את רמת ההשכלה שלו.

היו"ר מ' גלזר-תעסה;

מה פירוש אחוז ניכר? אם זה מחקר, הוא צריך להגיד מהו האחוז, כי אחוז ניכר

אצלך זה 80% ואצלי זה אולי 20%.

אי פז;

אני אעיין אחר-כך בספר המחקר ואני מניח שיש בו טבלת ממצאים, כך שאוכל להשיב

לך. על-כל-פנים, אלה עובדות שאין חולקים עליהן. אחת התופעות הבולטות לגבי

העליה מבריה"מ היא שבדרך-כלל מוצאים אותה מועסקת ברמות נמוכות מכפי שהם לפחות

טענו על התפקיד או המיקום שהיה להם שם.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

זה מרכיב אופייני לכל מהגר.

אי פז;

הבעיה היא שלגבי הקבוצה הרוסית המרכיב הזה הוא משמעותי יותר. אנחנו

מאמינים שלקושי שלהם להסבה מקצועית, באופן יחסי לעליה מדרום אמריקה, מרומניה או

מדרום אפריקה, יש משקל כבד יותר של ההתנהגות.



על-מנת להתגבר על הדברים האלה, מתוך ראיית מרכזיות העבודה בקליטת העולים,

החלטנו על הקמת צוות שיישב באותו מרכז למידה ויאבתן מקצועית כל עולה, בניגוד

למצב השורר היום.

הי ו "ר מ' גלזר-תעסה;

איפה הוא יעשה את זה?

אי פז;

זה ייעשה במרכז הלמידה על-מנת לא לטרטר אותו. באיבחון ישתתפו גם יועץ

תעסוקתי, גם פסיכולוג תעסוקתי, גם גורמי התעשיה ומשרד הקליטה. הכוונה היא בסופו

של דבר להגיע לרמת התעסוקה הפוטנציאלית שגלומה באותו עולה וגם להציב בפניו כמה

קווי קריירה פוטנציאליים לבוזירה.

פרופ' גור עופר, שעשה את המחקר שדיברתי עליו, אומר: קח את העולה בקו מהיר

ביותר וזרוק אותו לשוק העבודה. אם הוא נקלט כעובד ייצור, למרות שהוא מהנדס

מכונות, הוא כבר יצוף במים והמעסיק, שיש לו אינטרס עליון להוציא ממנו את

המקסימום, הוא ישלח אותו לקורסים, וכן הלאה.

אנחנו בדעה שדברים כאלה אולי קורים לפעמים, אבל אם הם לא מכוונים בצורה

נכונה, אנחנו נפסיד חלק מההון האנושי שגלום באותו עולה. לכן, בצוות הזה יהיה גם

איש חינוך מקצועי, כשהכוונה היא לנסות ולתפור בצורה מודולרית קורסים, הסבות

מקצועיות, שיקנו לעולה את אותו הון אנושי שחסר לו על-מנת להיקלט בעבודה ברמה

שתואמת את כישוריו. כלומר, אם הוא, למשל, מהנדס מכונות מלנינגרד והוא צריך

התאמה מסוימת בת 3 - 4 חודשים, אנחנו ננסה לתפור גם במספרים קטנים קורסים במרכז

שלנו - במקרה זה במכון להכשרת טכנאים - שיקנו לו את הידע החסר במסגרת קורס של

שלושה חודשים, מתוך כוונה שבתום הזמן הזה הוא יוכל להיקלט כמהנדס מכונות מהשורה,

ברמה שהמעסיק הישראלי מעוניין בו.

הכוונה שלנו היא לתפור עד כמה שאפשר חליפות שתואמות את גודל המקרה. כלומר,

לא ללכת על קונפקציות לפי תיזמון בתכנון מראש לעוד חודשים, אלא לנסות ולתפור

חליפה לפי הזמנה מקומית.

אנחנו בנינו תוכנית שלכאורה היא נראית יותר מדי טובה. יש סיכום בין מנכ"ל

משרד העבודה והרווחה לבין מנכ"ל משרד הקליטה ללכת על פיילוט שיתחיל ב-24 בחודש

והוא יכלול כמאה עולים.

אגב, אנחנו גורסים שהעליה מברית-המועצות היא עליה בעלת חשיבות אדירה, אבל

אין שום אסון אם נשפר את שירותי הקליטה גם לעולים מאיראן ואפילו לעולים

מדרום-אפריקה, ובוודאי גם מארצות מצוקה אחרות. כך שמאה העולים האלה לא יהיו רק

רוסים, אלא יהיו גם רומנים, גם דרום-אמריקאים, צרפתים, דרום-אפריקאים, ועוד.

אנחנו מתכוננים להריץ אותם במסלול שיתחיל ביום ראשון בשבוע הבא. כל אחד מהם

יעבור איבחון מקצועי על-מנת לראות את פוטנציאל התעסוקה שבו. אנחנו ננסה, במידת

הצורך ועד כמה שאפשר, לתפור קורסים ספציפיים שעונים לדרישות של אותם אנשים,

וננסה לעשות את הטוב ביותר.

כתוצאה מהפיילוט של מאה האנשים האלה, שאנחנו מתכננים לסיים אותו ב-15

ביולי, אנחנו מקווים שיהיה לנו פחות או יותר אימות השערות כפי ששמנו אותם בטרם

החלת התוכנית, פלוס שינויים, במידה שנצטרך להתוות בשיטות הקליטה שאנחנו פועלים

בהן כיום. הדברים נעשים במשותף עם משרד הקליטה מתוך כוונה להצליח בצורה הטובה

ביותר.

לא הזכרתי נקודה נוספת, שהיא אמנם לא קריטית בשלב הזה אבל היא מבטאת את

שילוב הזרועות של משרד העבודה והרוותה והגופים הנספחים אליו. מרדכי צפורי,

מנכ"ל הביטוח הלאומי, התבקש והוא מוכן לספק גם יועצים שיישבו במרכז הלמידה,

על-פי לוח זמנים שאנחנו נקבע, ובאותו צומת יקנו לעולים את המידע שהיום אין להם



אותו בדבר זכויותיהם בביטווז הלאומי בטווח הקצר, הבינוני והארוך. אם מדובר

ביהודי ברית-המועצות, יישב שם אדם בעל שליטה טובה בשפה הרוסית, או מלווה

במתורגמן אשר יאפשר בדרך זו ליצור קומוניקציה טובה. אבל הכוונה היא לאתר דוברי

רוסית. נוסף לזה, ליד הצוות שלנו יהיו מתורגמנים ברוסית, צרפתית או ספרדית

במידת הצורך, על-מנת שהאיבהונים והקומוניקציה עם העולים יהיו ללא פער השפה, שזה

מסוג הדברים שמפריעים לא מעט לקליטה טובה.

נושא ההתאמה של קורסים והסבות מקצועיות הוא מהפכה שלמה. היום אנתנו עושים

קורסים והסבות מקצועיות בעיקר לאקדמאים. אלה מערכות שנותנות את השירותים שלהן

בדרך-כלל לתקופה של לא פרוות מ-9 חודשים שהעולה כבר נמצא בארץ. אנחנו מתכוונים

להתחיל לתת את הקורסים האלה גם ללא-אקדמאים, כדי שגם בעלי מקצוע אחרים יקבלו את

ההסבה, דבר שלא קיים היום, על-מנת שייקלטו על הצד הטוב ובקו מהיר. זאת אומרת,

שהם לא יצטרכו לעבור את השלבים השונים שהיום הם עוברים, שזה ספור שנמשך על פני

קרוב לשנה עד שהעולה מגיע לקורס מקצועי. אני מקווה שבאמצע יולי אוכל לתת תשובה

טובה לוועדה לכמה זמן היינו נזקקים על-מנת ליצור את החליפות האלה ומה מידת

הישימות. אם זה יהיה, אנחנו יצרנו מהפך רציני מאד בקליטה תעסוקתית, נתנו שירות

הרבה יותר טוב לעולים ואנחנו מעריכים שאיפשרנו קליטה טובה יותר.

חשוב מאד להיות ערים לשאלה של אפליה סבירה, או אי-אפליה בכלל בין עולים

לבין ישראלים. אחד הלקחים שלנו במסגרת קליטות של עליה בעבר, שלעתים מצאנו את

עצמנו במצב שבו העדפנו קליטה של עולה וגרמנו לירידה של ישראלי. רושוב מאד לדעת

ששימוש בכלים כמו קניית משרות חייב להתבצע במשורה ולאחר שיקול-דעת רציני ביותר.

כי הדבר הקל ביותר הוא, באמצעות תקציבי הממשלה, לבוא לאוניברסיטה העברית ולומר

אתה רוצה, תקלוט שלושה מדענים ואנחנו משלמים עבורם לכך וכך

זמן. לאוניברסיטה יש בעיה כלכלית מהותית והתוצאה עלולה להיות מספר אקדמאים

שיושבים היום מחוץ לישראל כתוצאה ממהלך כזה. לאוניברסיטה יש בעיה של תקנים,

ואז הישראלים ייפלטו והעולים ייקלטו.

אינני שולל את הפתרון של קניית משרות כמכשיר. ועדת הכספים עסקה לאחרונה

במפעל "מבט" שהגיש מכתבי פיטורין לעובדים. לא הייתי רוצה שבשדרות, למשל, נמצא

שהמפעל קולט עולים בסיבסוד ממשלתי. קניית משרות הוא כלי עזר חשוב ביותר, אבל

חייבים להשתמש בו במשורה ולאחר שיקול-דעת רציני. אחרת נמצא את עצמנו במצב שבו

עודדנו ירידה של ישראלים בעמדות מסויימות וקלטנו אולי קליטה לא טובה, משום שאם

הפרוייקט לא מובא בצורה רצינית, אחרי שנה המעסיק יפלוט את אותו העולה והוא יבקש

עולה חדש, ואותו עולה מרגיש עצמו מרומה, לאחר שהשקיע שנה מחייו מתוך ציפיות

והתברר שהציפיות האלה היו לשווא.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

בקשר להסכם המימון בין משרד הקליטה לבין האוניברסיטאות, או לבין מוסדות

אחרים, האם אין מחוייבות בכתב שהאוניברסיטה תעסיק את אותו האיש פרק זמן נוסף

לאחר שנה ותשלם את שכרו מתקציבה? מגיעים אלינו מכתבים קשים ביותר בענין הזה,

שהיינו צריכים לפנות אל נשיא המדינה ואל נשיא האוניברסיטה. מהי הראייה לטווח של

למעלה משנה?

אי פז;

יש בקורות שונות בנושא של קליטת יהודי איראן. יש כאלה שחושבים שאפשר היה

לעשות את זה קצת אחרת, ואולי כולנו לא קראנו את המפה בצורה נכונה. אני חייב

לומר לשבחו של שר הקליטה שבנה תוכנית שבעצם הכתיבה קצב התקדמות של משרדי ממשלה

רבים וצריך לברך אותם על כך. לא כל דבר מקבלים, אבל הם יצרו את המומנטום החשוב.

אנחנו צריכים לראות לנגד עינינו את כלל העליה. אני הייתי קורא לדיון היום

לא קליטה של יהודי ברית-המועצות אלא היערכות לשיפור קליטה של יהדות המצוקה,

ונדמה לי שזה יבטא יותר נכון את מה שאנחנו צריכים להיערך לקראתו. לא הייתי רוצה

להיות באותו מקום שבו אנחנו נותנים שירות שונה לעולה שהגיע ממרוקו או

מצ'ילה, מול עולה שהגיע מברית-המועצות. אנחנו חייבים לשפר את השירות ולתת אותו

בצורה טובה לכל העולים.



יש בידי רשימה ממוחשבת שהכין משרד הקליטה, ממנה אפשר לקבל תמונת מצב מי

העולים שהגיעו במשך ארבעת החודשים האחרונים מברית-המועצות.

היו"ר מ' גלזר-תעסה;

אני מודה למר פז על הפרטים ששמענו. אני מקווה שהפיילוט שעליו דיברת יהיה

מוצלח ונוכל ב-8ו עד ה-20 ביולי לשמוע אם יש איזה שהן תוצאות. אנחנו נתראה כאן

בסוף יולי ונשמע איך הענין מתקדם.

מציק לי מאד ענין הבחירה שדיברנו עליו בשבוע שעבר. האם משרדי הממשלה,

ומשרד הקליטה בראשם, מציבים בפני העולה בחירה חופשית, או שאתם אומרים לו: יש לי

בשבילך שלושה מקומות ואתה צריך לבחור באחד מחם, היות והתעסוקה בתחום שלך מצויה

פה ולא פח? שאלתי מה יהיה אם הוא יקבל דירה בירושלים, כי מישהו השפיע עליו,

ואחר-כך יסתבר שאין לו שם עבודה, ובמקום לפתור בעיה איות יצרנו שתי בעיות. כל

הכבוד לבחירה החופשית, אבל היא צריכה להיות מנותבת כך שהיא תהיה טובה ויעילה

לאורך זמן, ולא מפני שהוא פשוט החליט שהוא רוצה לגור בירושלים או בכרמיאל,

ואחר-כך יש לנו בעיה של פרנסה, השלמת הכנסה וכוי. אני רוצה שהדבר הזה יהיה ברור

לעולה ושהוא גם ישא בתוצאות. צריך לומר לו שאם הוא רוצה לגור בירושלים או

בתל-אביב, עליו לדעת שבנושא התעסוקה לא נוכל לעזור לו.

דיור ליחידים. אני יודעת שקיימת בעיה בדירות להשכרה ליחידים, ואשמח לשמוע

אם יש איזה שהוא שינוי בענין הזה.

שמעתי שבהוסטלים הדיירים התבקשו לגור שניים בחדר אחד, לא גדול. אני מבקשת

לדעת אם האינפורמציה הזאת נכונה.

דבר נוסף, מי נותן אישורים להכנס לשדה התעופה? האם זה בידי משרד הקליטה?

מי שמיר;

זה בידי משטרת נמל התעופה.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

האם יש לכם נגיעה בנושא הזה למי נותנים אישור ולמי לא?

מי שמיר;

כן.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אם כן, אני רוצה לשמוע מה הם השיקולים שלפיהם ניתנים האישורים. אני חושבת

שבזה אנחנו מסבכים את עצמנו, מפני שמתעוררות שאלות למה לזה כן ולזה לא.

נודע לי שמשפחה בת 4 נפשות קבלה 400 שקל לחודש לכלכלה, ביגוד, נסיעות וכו'.

אני רוצה לשאול קודם-כל אם זה נכון, ואם זה סביר?

בשבוע שעבר שאלתי אם זה נכון שעולה יחיד מארצות המצוקה מקבל 26 שקלים לחודש

בתור דמי כיס?

האם זה נכון שמהעולים שהגיעו לארץ בחודשיים - שלושה חודשים האחרונים יש כבר

נושרים, או יורדים, ולאן? אני מאד מסוייגת מדברים רבים שמופיעים בעתונים, כולל

היום בעתון "הארץ".



י' ארצי;

אני אתרכז אך ורק בנושא התעסוקה ואני מצטער על שעלי לעזוב לאחר שאשאל את

השאלות.

קודם-כל אני רוצה להדגיש את הנקודה שעליה דיבר אלי פז לגבי השוויון בטיפול.

אנחנו צריכים לקבוע שעולי בריה-המועצות משמשים שפני נסיון. הנסיון הזה לא יכול

להיות מיוחד אך ורק לעליה זו, מה עוד שממילא יש בציבור הרגשה של אפליה. אם נעשה

שיטה א' ושיטה ב', רק משום שחס-וחלילה אלה יירדו מהארץ, או ינשרו, על-ידי כך

אנחנו נותנים לגיטימציה לאחרים שאינם מקבלים את הטיפול הזה. אני שומע אנשים

רוצים להעניש אותנו משום שאנחנו לא יורדים במידה מספקת, ורוצים לעודד את

הירידה שלנו. ואני כבר לא מדבר על האספקט המוראלי המוסרי. אם מנסים שיטה שלקחו

קבוצה מסוימת ונזדמן לנו שכתוצאה מבעיות מיוחדות של הקבצה הזאת מנסים טיפול אחר,

אם הטיפול הזה טוב, הוא טוב לכל. אני חושב שזאת בעיה מוסרית, ציבורית ופוליטית

מדרגה ראשונה ואני מזהיר מפני סטיה כלשהי מהקו הזה.

אני מבקש לברר את סוגיית המימון באמצעות משרד הקליטה. השאלה היא אם יש קשר

בין השכר במקצוע ספציפי לבין גובה המימון. נניח שאתם מממנים מהנדס מחשבים אשר

עמיתו מרוויח 2,000 שקל בחודש במהלך התקין, אם יש איזו שהיא קורלציה בין הסכום

שאתם מקציבים לבין המשכורת, או שאתם יכולים לספק רק סכום קבוע.

שנית, מה עם החובה של מקום העבודה לקבל את האיש? לא פעם טענתי נגד החובה

הזאת, כי היה לי אינטרט להכניס מישהו לעירית תל-אביב וראיתי שראש העיר לא רוצה

לחתום, אז אמרתי שאולי כתוצאה מכך שהוא הוכיח אה עצמו ללא התחייבות, הוא יישאר,

ואני עצמי פניתי ובקשתי שיוותרו על הדבר הזה.

מ' שמיר;

ואתה לא היחיד.

יי ארצי;

אני שואל מה אומרת הפרקטיקה בנושא הזה?

ג. אני רוצה לדבר על מקרי גבול, וכבר נתקלתי בכמה. נתקלתי באיש

אוניברסיטה בירושלים שהעסקתו ממומנת במשך שנתיים-ימים. יש לו שלוש שנים לפנסיה.

מצד אחד הוא גמר את היכולת לקבל את המימון. מקום העבודה במקרה זה לא רוצה לקבל

אותו, כי תוחלת העבודה שלו כבר קטנה, ומצד שני לא כדאי לו ללכת להסבה מקצועית,

ומינימום הקיום הולך ונעלם כתוצאה מהסיטואציה הזאת. אני שואל: מה עושים במקרה

כזה? אני מדבר במקרה על אדם בעל ערך גדול מבחינה מדעית בתחום הספציפי שלו, ששאל

אותי מה אני יכול לייעץ לו, ולא ידעתי מה להשיב לו. אני מבין שקשה מאד להגיד

לו: אתה מקבל סובסידיה עוד שלוש שנים, אבל מה בכל-זאת אנחנו יכולים להשיב לו?

ד. אני מבקש לדעת אם יש רישום מרכזי של אנשים שאינם מסתדרים. לפני שבוע

קבלתי מכתב מאדם, מהנדס בניה שנמצא בארץ 5 חודשים, למד עברית ומתרוצץ בארץ זה 5

חודשים ולא מוצא מקום עבודה. הוא רווק ולכן לא נתנו לו שיכון. הוא לא יכול

מה אתה מייעץ לי, להתאבד? הוא אפילו לא מדבר על

ירידה מהארץ. לא היתה לי תשובה ברורה והפניתי את המקרה למשרד הקליטה.

זה מביא אותי לשאלה הכללית אם יש רישום של אנשים, מספרם ומקצועם, ומה עושים

אתם.

העליה מברית-המועצות במספרים החדשים זורמת כבר חודשיים - שלושה חודשים.

הייתי רוצה לשמוע דיווח ביניים אם יש גידול במספר העולים, אם יש אינדיקציות לגבי

החלוקה הגיאוגרפית, ואם הם באים מאותם מקומות או ממקומות אחרים. אם יש

אינדיקציה לגבי גיל, מקצוע ואיך הם נקלטו. מהי משכורת הביניים של הגל הסובייטי?

אני מבקש לקבל סיכום ביניים של שלושת החודשים הבאים לגבי כל השאלות שמתעוררות



לגבי העליה מברית-המועצות, גם בנקודת היציאה וגם אצלנו.

היו"ר מי רייסר;

אני חושבת שהשאלה האחרונה נוגעת יותר לעליה ולא לקליטה. אני מבקשת ממר

שמיר להתמקד בחלק הראשון של השאלות ואחר-כך נשמע את יתר החברים.

מי שמיר;

כפי שנמסר על-ידי מר אלי פז, אנחנו מברכים על היערכות המשרד לכניסה מעמיקה

יותר בנושא של הכשרה מקצועית והשמה בתעסוקה של העליה הצפויה. אני חושב שזה המסר

העיקרי, בלי להכנס כרגע לפרסי הביצוע כפי שתוארו כאן.

אני רק מבקש להעיר שתי הערות. א. על-פי הנתונים של הלשכה המרכזית

לססטיססיקה, משפחה ממוצעת שעלתה מברית-המועצות משתכרת לאחר 10 שנות שהות בארץ

30% מעל השכר הממוצע במשק. לא קראתי את המחקר שמר פז דיבר עליו, אבל להבין מזה

שבעלי המקצוע החופשיים והאחרים מבין עולי ברית-המועצות מועסקים בדברים שאינם

תואמים את כישוריהם, הענין הזה נמצא בסתירה עם הממצא שכרגע מסרתי.

א' פז;

אתה משווה לממוצע הכללי ובמחקר ההשוואה היא מהנדס מול מהנדס ורופא מול

רופא.

מי שמיר;

אבל זה בסך-הכל נותן ממוצע כללי.

אי פז;

חא.

מ' שמיר;

בלי להתווכח אתך אני מאד מעוניין שיירשם בפרוטוקול המצב כפי שהוא מצטייר

היום על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

הערה שניה. חשוב מאד שלא ניפול בפח שממנו אנחנו מתאמצים לצאת; עודף טיפול,

עודף הכוונה, עודף דאגה, עודף הצעות וכוי, ובסופו של דבר אנחנו נשארים עם

הבעיות. התוכנית שבירכת עליה מייחדת בצד הליברליזציה פרק חשוב מאד בהפעלת העולה

לעצמאות מירבית בשלבים המוקדם ככל האפשר.

לשאלת היושבת-ראש בקשר למדענים שמועסקים על-ידי האוניברסיטאות. אני אתן

לכם שני נתונים חשובים. על-פי השיטה המקובלת 82% של המדענים שקבלו סיוע

בהתקשרות למוסדות להשכלה גבוהה, לא רק אוניברסיטאות, נקלטו בעבודה המקורית אליה

כוונו למצב של קבע. 10% נוספים עובדים במקצועם על-ידי כך שהחליפו את אוניברסיטת

באר-שבע עם אוניברסיטת חיפה, ולהיפך, מסיבות אישיות. 8% לא נמצאים בתעסוקת הקבע

שלהם. ברוב המקרים הסיבה היא אי-התאמה מקצועית, או מקרים גבוליים כאלה ואחרים,

כמו הדוגמא שחבר-הכנסת ארצי נתן לנו. 8% זה מעט מתוך 100% אבל כל אחד הוא עולם

בפני עצמו. למשל, יש מדען שטוען שהוא חוקר חשוב בלתי-רגיל בנושא הסרטן, ושום

מוסד מדעי איננו מוכן לקבל את הקביעה הזאת. הוא בן 64 ואנחנו מנסים לראות מה

אפשר לעשות באופן פרטני עם האיש הזה.

אני מנסה לומר בזה שאין למשרד הקליטה או למשרד אחר הסמכות לקבוע מבחינה

מקצועית ומדעית. כל הסמכות הזאת נתונה על-פי הכללים בתחום האקדמי לאותם הגופים

שאמונים וממונים על כך.



היו"ר מ' גלזר-תעסה;

כמה זמן מסבסדים את האדם שעובד במוסד אקדמי או במוסד אחר?

אם אנחנו מדברים על מדענים, התקופה היא שנתיים. אנחנו מסבסדים את מחצית

העסקתו והאוניברסיסה או המכון מתחייבים לשלם את החצי השני. אנחנו לא נכנסים

להתחייבות זו אלא אם האוניברסיטה יכולח להצביע או על תקן או על קרנות מחקר

שיוכלו לממן את המשך העסקתו.

לכל מסלול יש הכללים והתנאים שלו שנובעים מעצם מהות הענין. למשל, רופאים.

רופא מקבל היום מילגה בגובה 900 שקל. יש באפשרותו להשתכר ולעשות בתקופה הזאת

תורנויות, וזאת הדרך הרלבנטית ביותר והמומלצת ביותר לכניסת רופאים לתוך המערכת.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

לכמה זמן קיים הנוהל הזה?

מי שמיר;

למשך שנה, מכיוון שיש התחייבות מקבילה של משרד הבריאות או של קופת-חולים

לקלוט אותו אחר-כך בתקן.

אם אנחנו מדברים על משרדי ממשלה, זה שנתיים. אנחנו לא מעודדים את המסלול

הזה, מסיבות מנגנוניות ואחרות. השיטה הזאת ממשיכה לפעול למרות ההוראות בדבר

קיצוץ בתקנים, וגם מבחינת פיטורין יש להם הגנה כלשהי והם נכנסו למסלול הזה.

אבל ככל שהענין הזה יהיה חשוב וגדול, בסופו של דבר אנחנו מדברים על המאסה

הגדולה של עובדי ייצור, ושם התנאים אחרים ונצטרך לבחון אותם. הכלל העיקרי שמנחה

אותנו הוא תנאים של הכשרה פנים-מפעלית. כלומר, העולה מקבל שכר מלא על-פי הגדרתו

ועל-פי כישוריו. יש הסכם עם בעל המפעל בדבר גובה ההשתתפות שלנו במשכורתו ומה

תהיה השתתפות המעסיק, על בסיס של התחייבות לקלוט אותו לאחר מכן כעובד קבוע

ועל-חשבונו.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

אני יודעת על הענין של הכשרה פנים-מפעלית, ואני רוצה לשאול איך זה מתבצע

בשטח. למשל, אני יודעת על מקרה חמור בקרית-ארבע, שקיבל עולים מאתיופיה וניצל

אותם. הוא שילם להם פחות מאשר לערבים ואמר לחם: אם לא תעבדו אצלי אני אקח

האם יש מעקב שאכן מתבצעת הכשרה פנים-מפעלית ושבעל הבית לא

מנצל את העובדים? אני חושבת שיש כאן פיספוס של הבקורת.

בתוכנית שלנו היינו ערים לענין הזה. אנחנו חושבים שהבקרה היום לא טובה

בי ותר.

לא קיימת בקרה, כי העובד מפחד להתלונן. אמרתי לו שאני לא מאמינה לו ושיראה

לי את תלוש המשכורת. מישהו הראה לי את התלושים של כל העובדים במפעל, מהם מתברר

שזו פשוט עבדות.

אנחנו קבענו עם משרד הקליטה לחדד את הקטע של הבקרה על-מנת למנוע מצבים כאלה

שאת מדברת עליהם.

קודם-כל יש בקרה ויש ספורי הצלחה. לדוגמא, דפוס לוין-אפשטיין שהשקיע הרבה

בעולים מאתיופיה, ובאחרים. יש, כמובן, גם תקלות כאלה. ברור שיש הסכם בינינו

ובין נותן העבודה בקשר לתקופה שלאחר תקופת הזכאות. עם זה, ברור שאם יש מקרים

כאלה, סימן שהבקרה אינה מספקת ויש לעשות הכל כדי לעקור את הדבר הזה מהשורש.

לגבל חופש הבחירה. באותה תוכנית אנחנו זיהינו שלושה שלבים בתהליך הקליטה-.

א. שלב האוריינטציה; ב. שלב ההסתגלות; ג. שלב הביסוס. זו תהיה אשליה אם מישהו

יחשוב שפקידי הסוכנות או פקידי משרדי הממשלה יצליחו בשעה 12 בלילה לומר לעולה

המהנדס בלוד מהו המקום הטוב ביותר למגורים עבורו. אגב, אם הם יגידו לו כך,

בדיוק את זה אל תיקח. לכן, אין מנוס מאשר להגיע למצב של

הבנה עם הקרובים, רצונם והצעותיהם.

נניח שראש עיריית ערד יאמר שיש לו תעסוקה בשביל עולים. מה תשיבו לו?

תיכף אגיע לזה. אני רוצה להתיחס כעת לענין ההסתגלות, כל התהליך מההיבט

התאמות, בדיקת כישורים, תעודות, אישור מקצועי וכל

הדברים שחייבים להתרחש ושיתרחשו, כי אחרת יש סכנה שאם לא תהיה לו אינפורמציה

והוא לא יוכל להתמודד עם השאלה הזאת, הוא באמת יחמיץ את הפוטנציאל הקיים. אחר-כך

אנשים יתישבו איפה שהדברים מתישבים יחד: המקצוע, היכולת להבחין בין אלטרנטיבה

אחת לשניה, איפה הדירה יותר זולה או יותר יקרה, וכל ההצדקה של התהליך שהוצג כאן

לפני שבוע.

זה אמור בראש ובראשונה מבחינתי לגבי אזורי פיתוח, אבל ברור שקיימת גם

אפשרות שעיריית נתניה, למשל, תתרכז בנושא של העסקת קבוצת יהלומנים שהיא מעוניינת

בה.

נאמר כאן שיכולה להיות שיטה אחת בשביל כולם. לדעתנו היא לא יכולה להיות,

לפחות לא בשלב זה של הדיון, אלא רק בצורה פרוייקטלית. ערד קבלה על עצמה להביא

לנו תוך שבוע-ימים כך וכך מקומות עבודה על-פי פירוט כזה וכזה; 2. להביא לנו הצעה

לפתרון הדיור; 3. אמרתי לראש העיר שכל הדאגה לנושאים החינוכיים-חברתיים-תרבותיים

חלה אך ורק עלי ו.

אנחנו נותנים דעתנו על כך. שנית, אנחנו מנסים להחזיק את המקל בשני קצותיו,

וכל זה כדי לנסות לתת את הפתרונות הרלבנטיים.

דיור ליחידים. ליחידים-צעירים יש שתי אפשרויות: א. ללכת למרכזי הקליטה

באזורי הפיתוח. ב. לקבל את הסיוע בשיעור 65 דולר לשכר-דירה. שלושה צעירים

יכולים לשכור דירה בת 3 חדרים בפתח-תקוה ולגור כרצונם. המדינה נותנת ליחיד את

הסיוע הזה עד שהוא מפסיק להיות יחיד, או שלאחר ביסוס הוא יכול לקבל משכנתא.

לעניות דעתי אנחנו עוברים את הגבול המותר בין הסיוע לעליה ובין התנאים שמנינו.

בנוסף לזה מקבל היחיד מענק חד-פעמי בגובה 600 דולר. למה לתת ליחיד עוד 200

- 300 דולר? איזה עול רובץ עליו שיצדיק מתן כספי ציבור?



ענין הכניסה לנמל התעופה. העקרון שהיה נהוג עד אתמול הוא שבעת הליך הקליטה

אין כניסה לנמל התעופה. הענין הזה פשט את הרגל.

למה?

מי שמיר;

אין אדם בישראל שאין לו חבר בנמל התעופה, במשטרה, במכס, במשרד הקליטה או

בסוכנות. למרות הלחצים הקפדנו לא לתת דריסת-רגל למפלגות. אני אפילו נעזרתי

בתשובתי בחוות דעתו של היועץ המשפטי, אבל הענין פשט את הרגל. אינני רוצה לשבח

כאן במיוחד את יחסם של פקידי ישראל לציבור שפונה אליהם, אבל אני מבקש מכם לראות

באיזה לחצים נתונים פקידי מערכת הקליטה בלוד כדי לקיים את הדבר הזה. ההחלטה

נתקבלה על דעת שנינו ואנחנו מתקשים עכשיו מבחינה טכנית. אנחנו רוצים להפריד את

הענין הזה הפרדה טוטאלית, בשני תהליכים. תהליך אחד של הרישום, שהוא אקט פורמלי

שאף אחד לא משתתף בו, ואקט של הכוונה, שאין מנוס מאשד לפתוח את זה לקרובים,

מכיוון שאחרת העולים ישבתו בלוד. אי-אפשר מצד אחד לכפות על עצמנו סטריליזציה

כדי שבוכל לעבוד, ומצד שני להיות במצב שאין דבר שאנחנו מותקפים בגללו יותר

מהנושא הזה.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

מדוע שהקרובים לא יבקרו את העולים במרכז הקליטה או בבית הארחה ולא בשדה

התעופה? אם מלכתחילה היו קובעים באופן חד-משמעי שלאף אחד אין כניסה לנמל התעופה,

לא היינו מגיעים למצב הזה. אנחנו עוד נגיע למצב שיציעו לו דיור בירושלים והוא

ירצה דו וקא בתל-אביב, הוא יגיד שהוא לא יירד מהמטוס.

אני מבינה את הקשיים שאתם נתונים בהם ואינני בארו לבקר, אבל תמצאו את הדרך

שהמשטרה לא תתן לאף אחד להכנס. האם אין אפשרות לחסום את זוז?

הייתי לילה אחד בלוד, ויצאתי ונכנסתי ארבע פעמים. אף לא אחד באולם המכס

שאל אותי איך נכנסתי.

אולי הכירו אותך. אני רוצה לדעת מי השר האוזראי על הענין הזה. האם זה שר

התחבורה?

לכן, בענין הבחירה נאמר לעולה שהוא יכול לבחור מבין שלושה מקומות, ואם הוא

בוחר במקום רביעי, זה באחריותו. אי-אפשר לתת לו בחירה לאורך ולרוחב. אנחנו

נאבד את המושכות, ומשרד הקליטה ושאר המשרדים יעמדו בפני שוקת שבורה שגם זה לא

יצליח וגם לא נדע אחר-כך לתקן את המעוות. לדעתי, השלב הראשון הוא השלב המכריע

ביותר.

משטרת הגבולות אחראית על מתן אישורי כניסה.

אני רוצה לבקר שם.

בסדר, אבל תשאירי בינתיים את הענין כלא גמור, כי יש סדרת בירורים. נבחנת

אפשרות של הזזת המקום, או אפשרות כניסה שלא באמצעות משרד המכס.

אני לא יודע על יורדים מקרב אלה שהגיעו. אילו היו כאלה בוודאי היינו

יודעים על כך.

לשאלה בדבר 26 שקל לחודש. בפעם הקודמת הבהרתי שזה דמי-כיס ולתקופה

מצומצמת. אלה שהולכים למסגרות לימודיות ואין להם כסף משלהם מקבלים מענק בגובה

1,000 שקל בשני תשלומים חצי-שנתיים. אבל זה לא פוטר אותנו מלבדוק ולשנות את

סכום המינימום הזה. אני רוצה לציין שעדיין מדובר על מינימום, מכיוון שהכוונה

היא לדמי-כיס.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

תודה.

בסיום הישיבה אני רוצה לומר שאני בעד גישה ריאליסטית. יש לקחת בחשבון את

הבנים שלנו ואת האיכלוס של מדינת ישראל, שזאת מדיניות כללית של מדינת ישראל

ולאו-דווקא לעבות את המרכז בלי סוף ואחר-כך נוצרות בעיות נוספות שלא אפרט אותן.

אנחנו יודעים שזה קשה, אבל תפקידנו להעיר, כי לפעמים אין כוח להתמודד עם הדברים

האלה. הפתרון הקל ביותר הוא להסכים לתת ולתת. עשיתי חשבון ש-26 שקל בחודש

לבחור צעיר זה מעט מדי, והם היו די עדינים בפניה שלהם.

אני שוב אומרת שצריך לשמור על הגבול העדין בין בני הארץ לבין העולים. אם

מישהו ירצה להשיג כותרת מסוימת, הוא יתן המון חומר לילדים ולחיילים המשוחררים.

אי פז;

במקומון חיפאי התפרסמה כתבה גדולה שאמרה שמשרד הקליטה ומשרד העבודה מפזרים

כספי ציבור והם לא ערים לעובדה שכל פעולה שלהם לקליטת עליה מעודדת ירידה.

היו"ר מי גלזר-תעסה;

לשונות רעות תמיד יהיו, אבל תפקידנו גם לתת את ההסבר וגם לשמור על הגבול,

וזה הדבר הקשה ביותר. כי כשאתה פותר בעיה אחת אתה יוצר בעיה נוספת יותר חמורה,

גם מוראלית, ולכן אנחנו מביטים בעיניים פקוחות על העבודה הקשה שמוטלת על כל

משרדי הממשלה בנושא קליטת העליה ואני מבינה את כל המניעים של הפעולה הזאת.

בישיבות שלנו אנחנו לפעמים מותחים בקורת. לא רק שזה תפקידנו, אנחנו גם

רואים את הדברים מזווית נוספת. למשל, אני אומרת שיש אפליה בענין המטרז' שמקבלים

העולים מדרום-אפריקה בהשוואה לעולים שבאים מקנדה. אין לכך כל הסבר, כי העולה

מקנדה עלה אולי בצורה אידיאליסטית ובלי הרבה כסף והעולה מדרום-אפריקה, למרות

המצב הכספי הקשה, יש לו מקורות כספיים יותר טובים. צריך אולי להחזיר את הגלגל

אחורנית ולהגיד שזה יצר בעיות. היהודים מדרום-אפריקה לא עולים בהמוניהם ואנחנו

הפסדנו עמדת שיפוט נכונה שהיתה לנו כל הזמן. זו גם תשובה לבני הארץ. אני אזכיר

שוב ושוב את ענין המטרז' עד שהוא יבוא על תיקונו.

בישיבה הקודמת שמענו שמשרד האוצר אכן בא לקראת נושא הקליטה. אני מבקשת

לדעת בכמה אחוזים מהתקציב הרגיל מדובר, או שזה מעבר לחקציב, וכמה, ולפי איזה

שיקול עשיתם את זה?

אי מורני;

זו שאלה מסובכת, כי אנחנו לא יודעים מה יהיה היקף העליה מברית-המועצות ולכן

עוד לא הוחלט על תקציב כולל. הוחלט על קווים מה אנחנו רוצים לספק לעולה, אבל

אנחנו לא יודעים עדיין כמה זה יעלה. יש הסכמה על כך שהעולה צריך לקבל לפחות שנה

מימון מהממשלה ומהסוכנות, חצי - חצי. הוא יקבל מימון ללימוד השפה העברית ודמי

קיום באותה תקופה.

הוא יקבל את העלות המלאה של התקופה באולפן?

הוא יקבל את זה. בעיית ההתחשבנות בין הממשלה לבין הסוכנות לא מטרידה את

העולה.

לשאלה כמה זה יעלה בסך-הכל, ברור שאם יהיו 30,000 עולים או 500,000 עולים

זה משמעותי מאד. כיום, במסגרת התקציבים הקיימים אנחנו מסתדרים, היות ועוד לא

הגיע מספר גדול של עולים, וגם מפני שאנחנו נמצאים בתחילת שנת התקציב. במשך השנה

נראה על איזה היקף העליה מתייצבת ונתקצב את כל התוספת הנדרשת. בכל אופן, היום

אין כל בעיה בפעילות.

די לוין;

כנ"ל בתקציב הסוכנות.

היו"ר מ' גלזר-תעסה;

ואתם הולכים שכם מול שכם?

די לוין;

כן, אבל זה לא הגיע למימדים שהסוכנות תצטרך לפנות למגבית מיוחדת כדי לקלוט

את העולים מברית-המועצות. כרגע בונים את זה במסגרת התקציב השוטף.

היו"ר מ' גלזר-תעסה;

אני שמחה לשמוע על שיתוף הפעולה בין המשרדים, ובין הסוכנות לבין משרדי

הממשלה. תמיד אמרו והיפנו אותנו לאוצר, אבל היום גם הדבר הזה פחות או יותר

הסתדר. אני רק מקווה שהעולים יגיעו.

לא קבלתי תשובה לשאלה איך העולה יקבל את המידע. מר פז אמר שהצוות הקולט

יבוא אל מרכז הלמידה ויתדע את העולים. האם זה על דעת כל הגורמים?

מי שמיר;

בעקרון יהיו שני מסלולים עיקריים. יהיה מסלול אחד של מרכז הקליטה ומסלול

אחד של קליטה ישירה בשכירות.

הי וייר מי גלזר-תעסה;

אני מדברת על הקליטה הישירה.

מי שמיר;

תמיד יש סיבה לשפר את מערכת אספקת המידע במרכזי קליטה.

בעקרון, בקליטה ישירה אנשים יהיו בשני מקומות; או באולפנים - וזה מקום

הריכוז העיקרי - או שהם שהם יהיו במרכזי למידה, ושם הם יקבלו את המידע. שלא

לדבר על ליווי ועל כתובת לעולה בכל אחת מן המסגרות האלה.



חבר-הכנסת ארצי אמר שהוא הופתע לראות את כמות האינפורמציה שבידי העולים. אם

היושבת-ראש שואלת מעבר להסבר מילולי, התשובה היא שהחומר יסופק לו לפי כתובתו.

אגב, חלק מהמידע הזה הוא מקבל בלוד. הוא מקבל ביבליוגרפיה של תומר שקיים, הוא

רק צריך לסמן על התלוש מה הוא מעוניין לקבל, והחומר יישלח אליו.

היו"ר מ' גלזר-תעסה;

נשארו עוד כמה דברים שאני אסכם אותם בשיחות אישיות עם האנשים שיושבים פה.

אני רוצה להדגיש שהסידורים לא ייעשו בשדה התעופה, ותשתדלו שחלון הראווה יהיה

יפה, ואת שאר הדברים לדחות ביומיים - שלושה.

דבר שני, אין צורך להדגיש כמה חשוב שאדם ידבר בשפת רעהו. זה לא רק ענין

השפה, אלא גם ההבנה של כל דבר ודבר שהולך אצל העולה.

דבר נוסף, הענין של שמירת הגבול מקובל על כולנו ואני אהיה התומכת הנלהבת

לנושא הזה. לא להגזים יותר מדי, כי נפסיד מהעבר השני של הקו.

אני שמחה לשמוע על שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה ועל שיתוף הפעולה בין

הסוכנות היהודית לבין משרדי הממשלה, ועל כך שהאוצר פותר את הבעיה לשביעות-רצון

האנשים שעוסקים ישירות בנושא הקליטה. אני גם מאמינה שנושא החינוך ייפתר בקהילה.

אבל אני שוב מדגישה את הענין של הרשות המקומית. מר שמיר, אתה יודע כמה יצא

קצפנו על כך שבקליטת העולים מאתיופיה הרשות המקומית לא תמיד היתה מתודעת בעוד

מועד על-מנת לדאוג לדיור, לתעסוקה, לבתי-ספר וכוי. אני מאמינה שכל אליו שעושים

במלאכה פועלים בסופו של דבר כדי שהקליטה תהיה מוצלחת, וענין פיזור האוכלוסיה

בתל-אביב עומד בראש דאגותינו.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 14.00